Yearly Archives: 2018

החלה בנייתם של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים חדשים

הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל.

בכל סמסטר מתאמנים במסגרת קורסי הספורט האקדמיים יותר מ-3,000 סטודנטים, תחת אחריות אקדמית של המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות והיחידה לחינוך גופני. במהלך שנת הלימודים מתעמלים במרכז הספורט כ-300 אנשי סגל ועובדים במסגרת שיעורים המתקיימים מחוץ לשעות העבודה.

מתחם הספורט בטכניון כולל מתקנים מגוונים ומשוכללים רבים. מתחם בריכת השחייה כולל בריכת שחייה אולימפית מקורה, שתי בריכות חיצוניות חצי אולימפיות, בריכת פעוטות, משטחי דשא נרחבים, משטחי שיזוף, סאונה, ג’קוזי משוכלל, קפיטריה ושולחנות טניס. המגרשים החיצוניים כוללים מגרש דשא סינטטי מקורה (חדש), 4 מגרשי טניס משופצים ומחודשים, מגרש כדורעף חופים, 2 מגרשי Street Ball חדשים, ומסלול ריצה של 100 מ’ הכולל 5 מסלולים. בנין הספורט כולל אולם ספורט רב תכליתי, אולם מראות, שני מגרשי סקווש וחדר כושר מרווח עם מכשור חדיש ומשוכלל.

מרכז הספורט ממשיך להתחדש. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החלה בנייה של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים משוכללים. סיום העבודות המשוער: 2020

ביום חמישי 13.12.2018 בשעות הלילה התבצעה הנפה ראשונה של גשר הולכי הרגל בפרויקט שערי הטכניון. להלן השינויים בתנועה:

• מהשעה 16:00, יחסם לתנועת רכבים נתיב הירידה מכיוון השער הראשי לכיוון כיכר רוט.
• מהשעה 20:00, יחסם נתיב העליה מכיוון כיכר רוט לכיוון השער הראשי. החל משעה זו ועד סיום העבודות לא תתאפשר יציאת רכבים מהשער הראשי.
• נהגים המבקשים לצאת עם רכביהם מהטכניון בין השעות 20:00 בערב ביום חמישי עד 8:00 בבוקר ביום שישי יופנו לשער נשר אשר ישאר פתוח רצוף בין יום חמישי לשישי.
• כניסת רכבים מרחוב מל”ל בשער ראשי תתאפשר כל זמן העבודות על בסיס נתיב תנועה אחד.
• נהג המבקש להגיע מתוך הקמפוס אל כפר משתלמים, ידרש לצאת משער נשר ולהיכנס דרך שער ראשי.
• הולכי רגל –
  • כניסת הולכי הרגל הצפונית דרך השער הראשי תיחסם והכניסה תתאפשר מהכניסה הדרומית בשער בלבד.
  • לא תתאפשר יציאת הולכי רגל דרך רחוב יעקב דורי ומעונות ריבקין. היציאה (וגם הכניסה) תהיה דרך שד’ רוז.
• צפי סיום העבודות – ביום שישי, 14.12.2018, בשעה 8:00 בבוקר.
• מכוויני תנועה יוצבו במקומות הרלוונטים.
• אנא הישמעו להוראות המאבטחים.

להלן תנועת קווי האוטובוסים לקמפוס ובתוכו מהשעה 20:00 בערב (13.12.2018) ועד 08:00 למחרת.

קווים 11, 17, 19, 31, 142 לכיוון הטכניון – במסלולם עד שער הטכניון (ללא כניסה לטכניון).

קווים 11, 17, 19, 31, 142 מהטכניון – יצאו מתחנה מלל/הצפירה  7 דקות לאחר זמן היציאה המתוכנן קווים 17, 19 יבצעו ויסות במרכז זיו כמתוכנן.

קו 144, 145 מאוניברסיטה – במסלול הקו עד מאיר יערי ישר לקומוי  (ללא כניסה לטכניון).

קו 144, 145 מקרית אתא – במסלול הקו עד רחוב קומוי ישר למאיר יערי (ללא כניסה לטכניון).

קו 76, 77 מג.קניון – ללא שינוי.

קווים 76, 77 מ.קיבוץ יגור – ללא כניסה לטכניון.

במקרה חירום נא להתקשר למוקד הביטחון בטלפון:2222

מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני

פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית

רוב התאים בגופנו מקיימים מגע עם המרקם הבין-תאי (ECM) המקיף אותם. עד לאחרונה הניחו מדענים רבים שמדובר בקשר ביוכימי בעיקרו, אולם בשנים האחרונות התברר כי אינטראקציות מכניות, למשל יכולתם של תאים לחוש בתכונותיו של המרקם ולהגיב להן, ממלאות תפקיד משמעותי בהתפתחות התא ובתפקודו.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nano Letters מראים מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע כיצד בדיוק משפיעים כוחות מכניים על התפתחות של כלי דם ברקמה ביולוגית. את המחקר הובילו הדוקטורנטית שירה לנדאו ופרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון והדוקטורנט אברהם מוריאל ופרופ’ ערן בוכבינדר מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד”ר אריאל ליבנה, לשעבר חוקר בתר-דוקטוריאלי במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע.

בסדרת מחקרים שהתבצעה במעבדתה של פרופ’ לבנברג בטכניון נבחנה הרגישות המכנית של רשתות כלי דם, כלומר ההשפעה של כוחות מכניים על אופיין של רשתות אלה ועל כיווני צמיחתן. המחקרים בוצעו במערכת שפותחה במעבדתה של פרופ’ לבנברג ונועדה לשפר תהליכים של יצירת רקמות להשתלה.

יצירת רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה היא כלי משמעותי בטיפול רפואי. האתגר המדעי הוא לייצר את הרקמות כך שיכילו רשת של כלי דם, המבטיחה אספקה סדירה של חמצן וחומרי תזונה. חשיבות גדולה נודעת לסדר הכיווני של הרשת, כלומר לסידורם בכיוון דומה לסידור כלי הדם ברקמת היעד. היבטים אלה חיוניים להיקלטותו של השתל ולהישרדותו.

בתרשים: התארגנות כלי דם ברקמה מהונדסת תחת כוחות מכניים שונים. אפשר לראות, לפי סדר התמונות מימין לשמאל, כי במתיחה מחזורית התאים וכלי הדם מסתדרים בניצב לכיוון המתיחה; במתיחה סטטית הם מסתדרים בכיוון המתיחה; ואילו ללא כוחות מתיחה חיצוניים הם מתפזרים באופן אקראי

הטכנולוגיה שפיתחה פרופ’ לבנברג מבוססת על פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים החיוניים להתפתחות כלי דם. יעילותה של טכנולוגיה זו הודגמה בשורה של מחקרים. בשנת 2016 פרסמו פרופ’ לבנברג וד”ר דקל רוזנפלד, שהייתה בעת ההיא דוקטורנטית במעבדתה, מאמר בכתב העת המדעי “רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים” (PNAS) ובו הציגו מערכת-מתיחה מקורית המפעילה על הרקמה המלאכותית כוחות המשפיעים על התהליכים הביולוגיים בתאים ואפילו על התמיינותם, צורתם, נדידתם והתארגנותם במבנים וכן על הגיאומטריה של הרקמה המתפתחת, על בשלותה ועל יציבותה.

באותו מחקר התברר כי כוחות מתיחה הפועלים על הרקמות בשלב גידולן מובילים לצמיחה של כלי דם בעלי כיווניות מוגדרת. “רצינו להבין איך פועל התהליך הזה וכיצד לשלוט בו,” אומרת הדוקטורנטית שירה לנדאו מהטכניון. “פרופ’ בוכבינדר ושותפיו ממכון ויצמן למדע פיתחו תיאוריה המסבירה את השפעות הכוחות המכניים על התא הבודד, וביחד הרחבנו אותה לרמת הרקמה הרב-תאית”.

במחקר החדש הבינו המדענים כיצד רצף של מתיחה דינמית-מחזורית ומתיחה סטטית יכולות להוביל להתפתחות סדר כיווני ברשתות של כלי דם, אף על פי שהמנגנון הביופיסי שעומד בבסיס שני התהליכים שונה מהותית. “אתגר משמעותי שהתמודדנו אתו,”, אומר הדוקטורנט אברהם מוריאל, “היה הבנת הקשר בין הניסויים הביולוגיים המורכבים ובין התיאוריה הפיסיקלית.”

המחקר הוביל לביסוס של פרוטוקול מתיחה שמאפשר יצירת רקמות אופטימליות, ובהן רשתות יציבות, עשירות ובעלות סדר כיווני מוגדר היטב של כלי דם. המדענים מקווים כי הממצאים יקדמו את האפשרות ליצור בעתיד רקמות של רשתות כלי דם בעלות מבנה וכיווניות שיאפשרו השתלה יעילה שלהן במטופלים.

למאמר בכתב העת Nano Letters לחצו כאן

אברהם מוריאל

פרופ’ ערן בוכבינדר מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע

הדוקטורנטית שירה לנדאו

מימין לשמאל: סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, גב’ לילי ספרא ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לגב’ לילי ספרא, יו”ר קרן אדמונד ספרא ויו”ר לשם כבוד של אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך. התואר הוענק לה באירוע השנתי של אגודת ידידי הטכניון בצרפת “בהוקרה על תרומותיך הנדיבות למטרות רבות חשיבות ולמוסדות רבים בישראל וברחבי העולם; על תמיכתך העצומה בקרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – שסייעה לאלפי סטודנטים בישראל כולה, לרבות מאות סטודנטים בטכניון; על תמיכתך הנדיבה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועל מסירותך, המעניקה השראה לרבים.”

קרן אדמונד ספרא תומכת בפרויקטים הקשורים בחינוך, במדע וברפואה, בדת, בתרבות ובסיוע הומניטרי ביותר מ-40 ארצות. היא נוסדה על ידי אדמונד ספרא ז”ל, מהבנקאים המצליחים בעולם במאה ה-20. מאז מותו ב-1999 עומדת בראש הקרן אלמנתו, גב’ לילי ספרא. קרן אייסף נוסדה על ידי בני הזוג ספרא ב-1977 והפכה לארגון הגדול בעולם, מבין הארגונים שאינם למטרות רווח, בקידום ההשכלה הגבוהה בקרב ישראלים מחוננים מרקע מוחלש. הקרן פועלת למען הקהילה בפרויקטים יעודיים הנערכים יחד עם שותפים כגון תוכנית פר”ח ומשרד החינוך. הטכניון הוא אחד השותפים המשמעותיים ביותר של קרן אייסף במשך 42 שנות קיומה. מאז הקמתה העניקה הקרן כאלפיים מלגות לסטודנטים בטכניון.

משפחת ספרא תרמה רבות לגופים שונים בישראל. בתל השומר נבנה בתרומתם של בני הזוג ספרא בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, שבו מטופלים אלפי ילדים בכל שנה. קמפוס “גבעת רם” באוניברסיטה העברית בירושלים נקרא כיום “קמפוס אדמונד ספרא”. האגף לאמנויות במוזיאון ישראל לאמנות נקרא על שמם. הם תומכים בכפר נהר הירדן – כפר נופש בגליל התחתון, המעניק ללא תשלום נופש חוויתי לילדים המתמודדים עם מחלות שונות. גב’ ספרא היא חברת כבוד בחבר הנאמנים הבינלאומי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

גם בחו”ל פעילה גב’ ספרא בשורה ארוכה של פרויקטים וגופים. היא יזמה מפעלי חינוך רבים לזכר בעלה ובהם מרכז אדמונד ספרא לאתיקה באוניברסיטת הרווארד; היא מכהנת כנאמנה של המוזיאון למורשת יהודית בניו יורק; באזור עני בצפון ברזיל היא הקימה את בית הספר אלפרדו מונטורדה, שבו לומדים כאלף ילדים מדע וטכנולוגיה; היא מעורבת בהקמת בתים עבור ילדים יתומים ברומניה; היא תומכת במחקר ובטיפול באלצהיימר ובפרקינסון בבתי חולים ובאוניברסיטאות ברחבי העולם; היא הקימה את המלונית למטופלים ולמשפחותיהם במכונים הלאומיים לבריאות בארה”ב (NIH). בשנת 2006 ייסדה גב’ ספרא את המכון הבינלאומי למדעי המוח ע”ש אדמונד ולילי ספרא בנטאל שבברזיל – כיום המרכז החשוב ביותר במדעי המוח בברזיל; והיא חברה בקרן מייקל פוקס לחקר מחלת פרקינסון ובקרן FNIH התומכת ב-NIH.

גב’ לילי ספרא

היום קיבלו את פרס נובל פרופ’ ג’יימס אליסון וד”ר ארתור אשקין. הם מצטרפים לקהילה רחבה של זוכי פרס הארווי שזכו לימים בפרס נובל

פרופ’ אליסון מקבל את פרס הארווי מנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

פרופ’ ג’יימס אליסון וד”ר ארתור אשקין, שקיבלו היום את פרס נובל ברפואה ובפיזיקה בהתאמה, הם חתני פרס הארווי מטעם הטכניון. בכך הם מצטרפים לקבוצה גדולה של חוקרים שזכו בשני הפרסים. מאז שנת 1986 ועד כה זכו 16 זוכי פרס הארווי, כלומר 26% מהם, בפרס נובל, ולכן נחשב פרס הארווי ל”מנבא נובל”.

פרס הארווי ניתן בטכניון לראשונה בשנת 1972 מהקרן שהוקמה על ידי ליאו הארווי ז”ל. מטרתו: להוקיר נשים וגברים שתרמו תרומה משמעותית לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. כל זוכה בפרס מקבל 75,000 דולר.

ד”ר ארתור אשקין, 96, קיבל את פרס נובל בפיזיקה. הוא זכה בפרס הארווי בשנת 2004 על תרומתו המחקרית לשליטה על תנועת חלקיקים בעזרת כוחות אופטיים ועל המצאת “המלקחיים האופטיים” המאפשרים ללכוד חלקיקים באמצעות אור. במשך עשרות שנים הוא הוביל את המחקר בלייזרים במעבדות בל.

פרופ’ ג’יימס אליסון, 70, קיבל את פרס נובל בתחום הרפואה. הוא זכה בפרס הארווי בשנת 2014 על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן – האימונותרפיה, שפירושה טיפול בסרטן באמצעות שחרור ה”בלמים” המעכבים את המערכת החיסונית. על סמך מחקריו פותחה התרופה Yervoy (Ipilimumab) שאושרה בארה”ב לטיפול במלנומה גרורתית בבני אדם.

אלה כמה מזוכי פרס הארווי שזכו לימים בפרס נובל:

פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס הארווי לשנת 2002, זכתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009 על פענוח מבנה הריבוזום, המייצר את החלבונים בתא.

ד”ר ארתור אשקין מקבל את פרס הארווי מפרופ’ משה משה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים

פרופ’ אליזבת בלקברן, כלת פרס הארווי לשנת 1999, זכתה בפרס נובל ברפואה לשנת 2009 על גילוי האנזים טלומרז והמנגנון הטלומרי המגן על הכרומוזומים.

פרופ’ ריינר וייס ופרופ’ קיפ תורן, חתני פרס הארווי לשנת 2016, זכו בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 על גילויים של גלי הכבידה – גילוי שאימת ניבוי חשוב בתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין.

פרופ’ ברט סאקמן, חתן פרס הארווי לשנת 1991, זכה בהמשכה של אותה שנה בפרס נובל ברפואה על גילוי התעלות היוניות המעבירות מידע באורגניזם.

פרופ’ פייר ג’יל דן-ג’ן, חתן פרס הארווי לשנת 1988, זכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1991 על פיתוח התצוגה הגבישית הנוזלית (LCD).

פרופ’ שוג’י נקמורה, חתן פרס הארווי לשנת 2009, זכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2014 על פיתוח נורת ה-LED הכחולה שאפשרה את פיתוח ה-LED הלבן.

לרשימה המלאה של זוכי פרס הארווי ובהם חתני פרס נובל לחצו כאן

חברת Jet-Eat היא הזוכה הגדולה באירוע הגמר של תוכנית  EIT Food Accelerator Network שהתקיים בפריז.

החברה נבחרה מבין עשרות חברות שהשתתפו בתוכנית האירופית וזכתה ב-60 אלף יורו להמשך פיתוחה.
ג’ט-איט שהוקמה השנה, היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה טכנולוגיה לייצור בשר ובשר ממקור צמחי בהדפסת תלת-ממד. היא מחברת את מדעי המזון לחידושים האחרונים בהדפסת תלת-ממד ובהדפסה דיגיטלית. מייסדי החברה אשחר בן שטרית, אלכסיי טומסוב, אדם להב ועמית קינן מעריכים ש Jet-Eat-תוביל מהפכה דיגיטלית בעולם המזון על כל שלביו: פיתוח, ייצור והפצה.
בקיץ האחרון השתתפה החברה בתוכנית ההאצה הראשונה לחברות סטארטאפ בתחומי המזון והחקלאות, שהתקיימה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. את התוכנית יזם המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT) בשיתוף עם שטראוס גרופ. תוכנית ההאצה הייחודית, שנועדה לטפח חדשנות ויזמות בעולם המזון, התקיימה בשלוש מדינות במקביל: בטכניון בישראל, במכונים השוויצרים לטכנולוגיה EPFL ו- ETH ציריך ובאוניברסיטת מינכן (TIM) בגרמניה.
באירוע הגמר בפריז ייצגו את האקסלרטור בטכניון גם החברות Kiinns הישראלית ו-Natufia האסטונית

לכתבה בידיעות אחרונות: http://bit.ly/2zRlw2E

הנציבות האירופית העניקה את “פרס החדשנות” לפרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון על פיתוח SniffPhone – מערכת לאבחון מחלות בשלב מוקדם על סמך הבל הפה של הנבדק. הפרס ניתן לו בשבוע שעבר בליסבון במסגרת EFECS – כנס הפורום האירופי לרכיבים אלקטרוניים ולמערכות אלקטרוניות. זו השנה הראשונה להענקת הפרס.

פרופ’ חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, זכה להכרה בינלאומית נרחבת ומחקריו מקבלים תמיכה משמעותית מהאיחוד האירופי.

לכתבה בעיתון הארץ: http://bit.ly/2PTwJKf

לכבוד החנוכה: סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות מדליקים נרות בחנוכיה – כמובן שלא בדרך הקלה…
חג חנוכה שמח מהטכניון!!

פרופ’ יוג’ין קנדל, שהיה יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, הרצה בטכניון במסגרת כנס תוכנית המנהיגות של צוקרמן, המגשרת בין האוניברסיטאות בישראל לאקדמיה האמריקאית

פרופ’ בועז גולני(מימין) עם פרופ’ יוג’ין קנדל

“ישראל היא סיפור הצלחה טכנולוגי, אבל כדי להישאר רלוונטיים עלינו לצמוח.” כך אמר פרופ’ יוג’ין קנדל, בעבר יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בהרצאתו בטכניון ב-7 בנובמבר. ההרצאה התקיימה במסגרת הכנס השנתי של תוכנית המנהיגות של צוקרמן – תוכנית אקדמית שנועדה להגביר את הניידות ולעודד שיתופ פעולה בין חוקרים פוסט-דוקטורנטים בישראל ובארצות הברית.

פרופ’ קנדל, המכהן כיום כמנכ”ל Start-Up Nation Central – עמותה הפועלת להעצמת ההשפעה הטכנולוגית של ישראל ברחבי העולם – אמר כי “המשק הישראלי מפוצל כיום לשתי כלכלות –הכלכלה ה’תחתונה’ שבה הפריון נמוך והכלכלה ה’עליונה’ שאחראית לכ-50% מהתוצר. הפער קיים גם במשכורות, הגבוהות בכלכלה העליונה ב-2.5%ף והוא מעצים את אי השוויון. אנו פועלים לסייע לשתי הכלכלות לצמוח בנפרד אך בה בעת לשמר חברה אחת. לשם כך עלינו לשנות את ההתפלגות בשוק העבודה.”

תוכנית Zuckerman STEM Scholars Program, שנוסדה על בסיס תרומה של 100 מיליון דולר מאיש העסקים והפילנתרופ מורט צוקרמן, מעניקה לחוקרים אמריקאים וישראלים הזדמנות לשתף פעולה ביניהם. התוכנית נוסדה בשנת 2016 בהסכם בין קרן צוקרמן לארבעה מוסדות אקדמיים בישראל – הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע – ולאחרונה הצטרפו אליה אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון.

יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ אמרה כי “האג’נדה של תוכנית צוקרמן דומה לזו שלנו: חיזוקה של מדינת ישראל באמצעות האקדמיה הישראלית. אנו שואפים להביא את אמריקה לישראל ולא רק ישראלים לאמריקה, ורוצים שחוקרים מחו”ל יראו את היכולות הגבוהות של המוסדות שלנו.” פרופ’ זילברשץ הוסיפה כי “כל אוניברסיטאות המחקר בישראל כבר מקיימות קשרים אקדמיים ענפים בעולם, אבל האתגר שלנו כיום הוא למצב את ישראל כמקום הטוב ביותר למחקר. אחוז הסטודנטים הזרים עדיין נמוך בישראל יחסית ל-OECD, וזה מצב שאנחנו מבקשים לשנות.”

את הכנס, שהתקיים תחת הכותרת “עתיד החינוך המדעי-טכנולוגי” (What’s Next in STEM), הנחתה פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “נולדתי בישראל אבל שהיתי שנה באוניברסיטת קורנל, שהרחיבה את אופקי החינוך שלי ואת הידע שלי בתחום שבו אני עוסקת,” אמרה פרופ’ ברעם-צברי בפתיחת האירוע. “לכן אני שמחה מאוד על החלטתה של קרן צוקרמן להתמקד בשיתופי פעולה מחקריים.”

סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון, פרופ’ בועז גולני, אמר ש”הגשר האקדמי שמורטימר צוקרמן הקים בין ארצות הברית לישראל ייזכר כאחד הפרויקטים החשובים ביותר שלו. התוכנית מעניקה ניידות לפוסט-דוקטורנטים ולחוקרים ישראלים הזדמנות לחזור לישראל אחרי הפוסט-דוקטורט.” פרופ’ גולני הוסיף כי “אנחנו בהחלט מודאגים מהקולות האנטי-ישראליים בקמפוסים בארה”ב, ואני שומע קריאות על ישראל כ’מדינת אפרטהייד’. הטענה הזאת מופרכת, כפי שתוכלו להיווכח במו עיניכם אם תדברו בטכניון עם סטודנטים מכל המגזרים והעדות. הקשרים הבין-מגזריים האלה קיימים בכל האוניברסיטאות השותפות בתוכנית צוקרמן.”

אריק גרטלר

את הנהלת קרן צוקרמן יצגו אחייניו של מורט, אריק גרטלר וג’יימס גרטלר, שהודו למנהלת מכון צוקרמן בישראל לינה דה שלטון על פעילותה החיונית להצלחת התוכנית. אריק גרטלר הכריז על הצטרפותה של MIT לתוכנית והוסיף שהצטרפותן של שלוש אוניברסיטאות ישראליות לתוכנית היא צעד חשוב בקידום חזונו של מר צוקרמן. “כולכם נבחרתם כי אתם מבריקים, זה ברור,” הוא אמר לעמיתי התוכנית, “אבל גם מפני שאתם מנהיגי העתיד. לכן אל תחשבו רק על המחקר שלכם אלא גם על המנהיגים שברצונכם להיות.”

“תוכנית צוקרמן נכנסת לשנתה השלישית,” אמר ג’יימס גרטלר, “ואנחנו משתפים פעולה עם 7 אוניברסיטאות ישראליות המיוצגות כאן בכנס. שיתוף הפעולה שלנו בארצות הברית התרחב מ-23 ל-45 אוניברסיטאות אמריקאיות. יש לי תואר מהרווארד אבל המפגש אתכם, עמיתי התוכנית, ממלא אותי ענווה. כמה מכם עשויים לזכות בפרס נובל, ואם עבודתכם המעולה מסייעת במאבק ב-BDS, מה טוב.”

פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי הציג את מצב המחקר בבינה מלאכותית וד”ר עמרי קורן מאוניברסיטת בר אילן הציג את ההתפתחויות בחקר המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים בגוף האדם. במסגרת הכנס התקיימו הרצאות של עמיתי תוכנית צוקרמן: ד”ר ג’וזף לפקוביץ מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, ד”ר טיפני לואיס מאוניברסיטת חיפה, ד”ר דניאל קגן מאוניברסיטת בן גוריון, ד”ר עמרי וורצל מאוניברסיטת תל אביב, ד”ר דליה פרז ממכון ויצמן וד”ר לורל סטפנסון הסקינס מהאוניברסיטה העברית.

“זה היה יום מעורר השראה,” אמרה נשיאת אוניברסיטת בן גוריון פרופ’ רבקה כרמי בדברי הסיכום. “כל האוניברסיטאות המיוצגות כאן הן אוניברסיטאות מעולות ומצטיינות המובילות במחקר בעולם כולו. עמיתי תוכנית צוקרמן מייצגים את עתידה של מדינת ישראל ואת עתיד העולם. אני פונה לקרן בבקשה לקדם נשים במדע ובטכנולוגיה – תחומים שבהן אין ייצוג הולם לנשים. כולנו באוניברסיטאות פועלים לקידום נשים, אבל אתם תוכלו להאיץ את כניסתן של נשים לאקדמיה בתחומי המדע וההנדסה.”

http://zuckerman-scholars.org/second-zuckerman-us-israel-symposium-program/

יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ

פרופ’ יוג’ין קנדל

פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון

רוצים להגיע? להרשמה הקליקו