אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, הרצה בפני סטודנטים בטכניון

אמיר לוי בהרצאה בפני סטודנטים בטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

“השיח על מע”מ אפס הסיח את הדעת מהמהלכים המשמעותיים שעשינו בתחום הדיור” אמר לוי והוסיף  “בשנת 2014 העברנו שורה של רפורמות משמעותיות לנוכח זינוק של 90% במדדי הדיור תוך שש שנים”.

“השיח על מע”מ אפס הסיח את הדעת מהמהלכים המשמעותיים שעשינו בתחום הדיור, וזה פיספוס. שוק הדיור הוא שוק מבוסס-ציפיות, ואילו התנהל השיח סביב מה שעשינו והסכומים שהושקעו, זו לא היתה שנה מפוספסת.” כך אמר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהרצאה בפני סטודנטים בטכניון. לוי התארח בקורס ‘יזמות עירונית’ בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, ודיבר על אגף התקציבים במשרד האוצר, על כלכלת ישראל ועל שוק הדיור. “אני מאמין שחשוב שיהיה שיח אמיתי בין האדריכלות לכלכלה,” אמר לסטודנטים, “אתם מבינים באדריכלות, אני בכלכלה, וכשמדובר בשוק הדיור חייב להיות דיאלוג בין שני התחומים האלה.”

הזינוק. “בשנת 2014 הצלחנו להעביר שורה של רפורמות משמעותיות בתחום הדיור. זאת לנוכח המצב הקשה בשוק זה, שעיקרו עליה דרסטית של 90% במדדי מחירי הדיור תוך שש שנים בלבד. בשנים האלה (2014-2008) זינק מחיר הקרקע פי 4, ומחירי הדירות הכפילו את עצמם. החזר חודשי של 3,300 שקל על משכנתה עלה בתקופה הזאת ל-5,100, וזאת הרי השורה התחתונה שמעניינת את האזרח. ללא ספק, זה מצב בלתי נסבל.”

הסיבות. “המצב הזה הוא תוצאה של האטה מתמשכת בבניית דירות. במשך עשור נוצר כאן מחסור של כ-100,000 דירות, כלומר ירידה בהיצע. במקביל התרחשה ירידת ריבית שדחפה אנשים מהשקעה במסלולים פיננסיים להשקעה בנדל”ן, כלומר – הביקוש גדל. המצב הזה הוביל לאותו זינוק דרמטי במחירי הדיור.”

התפנית. “2014 היתה אמורה להיות שנה מכרעת בתחום הדיור. הקמנו ועדה ארצית חדשה (ותמ”ל), עם סמכויות רחבות, שהתניעה אישור ל-37,500 יחידות דיור שיאושרו סטטוטורית תוך כשנה (לעומת כשש שנים במסלול הרגיל). הקמנו רשות להתחדשות עירונית, שתדחוף את הרשויות לבנייה של שכונות חדשות. כדי לצמצם את היקף הקנייה-להשקעה (אנשים שקונים דירה שנייה ומעלה) ביטלנו את הפטור ממס שבח והעלינו את מס הרכישה על דירות כאלה – כדי לפנות דירות לאנשים שבאמת זקוקים להן. קידמנו את פינוי בסיסי צה”ל, שעל שטחם ייבנו כ-60 אלף יחידות דיור, והסכמי גג לרשויות, שיובילו לעוד 60 אלף דירות. הסדרנו את התחבורה לאזורי המגורים בתוכנית ‘נתיב לדירה’, ופתחנו לראשונה אופציה של השכרה קונצרנית (לא פרטית) כפי שמקובל בחו”ל, בתוכנית ‘דירה להשכיר’. וכך, למרות הצעת מע”מ אפס, שהתנגדנו לה מקצועית, הצלחנו לקדם בנייה נרחבת שתצמצם את המחסור החמור בדירות.”

אמיר לוי, בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה ותואר שני בכלכלה (שניהם מהאוניברסיטה העברית), גדל באגף התקציבים במשרד האוצר. “אצלנו באגף מקפידים מאוד על תחלופה, וברוב המקרים השירות באגף מתחיל בסביבות גיל 27 אחרי תואר ראשון, ונמשך לכל היותר כעשור. הרעיון הוא שתמיד יהיו באגף חבר’ה צעירים בעלי ערכים עם אנרגיה מתחדשת, התלהבות ומחשבה פתוחה. מטרת-העל שקבענו לנו במשרד האוצר היא ‘רמת חיים גבוהה ועולה לאורך זמן לכלל האוכלוסייה’. בוודאי לא תתנגדו להגדרה הזאת, אבל חשוב להבין שאי אפשר להגשים אותה בלי אחריות תקציבית.”

“תקציב המדינה בנוי כמו סוללה – יש בו צד חיובי וצד שלילי, והוא זקוק לשניהם. בצד החיובי ישנם כל הדברים שכולם רוצים ומסכימים עליהם, כמו חינוך חינם, סבסוד התחבורה הציבורית, ביטחון, הגדלת סל התרופות, הקטנת העומס בכיתות הלימוד וכו’. בצד השלילי ישנם מקורות ההכנסה: מס הכנסה, מע”מ, מס בלו על דלק. בדיון הציבורי כולם תומכים בצד החיובי, אבל אנחנו היחידים שמתעקשים להתחשב בצד המינוס של הסוללה, צד ההכנסות הנוספות, כי ברור לנו שאי אפשר לקיים כלכלה בלעדיו, כך שיהיה איזון בין הכנסות להוצאות והחוב.”

צמיחה. “החיים כאן לא נעשים גרועים משנה לשנה. בעשור האחרון עלה התוצר הלאומי ב-4.5% בשנה, נתון מצוין במונחי בעולם המערבי. רמת האבטלה צנחה תוך עשור מ-10.3% (ב-2005) ל-5.9% (2014), וההשתתפות בשוק העבודה עלתה תוך שני עשורים בכ-15%. ההשתתפות של כלל האוכלוסייה בתעסוקה ובכלכלה עדיין אינה מספקת, ואני מתכוון כמובן בעיקר לחברה הערבית ולחברה החרדית.”

“אי-השילוב של אוכלוסיות אלה פוגע לא רק בהם, אלא בכלכלה הישראלית, כלומר בכולנו. לכן ביצענו שינויים שיעודדו את המגזרים האלה להשתלב בשוק העבודה. החלטנו ש-40% מההשקעה בתחבורה הציבורית תלך ליישובים ערביים, כדי לאפשר לתושבים לצאת לעבודה, ובמקביל ניתנה דחיפה להקמת מעונות יום ביישובים האלה כדי לאפשר גם לנשים לעבוד. במגזר החרדי הורדנו חסמים שונים, במטרה לעודד את האוכלוסייה לרכוש השכלה ולצאת לשוק העבודה.”

הרצאתו של אמיר לוי נערכה במסגרת הקורס ‘יזמות עירונית’, שאותו מנחות האדריכליות מיכל יוקלה ואורנה אנג’ל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. “מטרת הקורס היא למפות את המערכות והכוחות של תחום התכנון והבנייה, ולזהות את האופן שבו האדריכל יכול לחזור ולהיות מוביל ומשמעותי בתהליכי קבלת ההחלטות,” מסבירה מיכל יוקלה. “בשנות החמישים והשישים נהנה האדריכל ממעמד גבוה, שאיפשר לו להשפיע לא רק על הסביבה הפיזית אלא גם על המבנה החברתי, הכלכלי והתרבותי של הערים. מאז ירד המקצוע מגדולתו, בין השאר עקב כובד משקלו של השיקול הכלכלי בתכנון – שגובר כיום על מכלול השיקולים האחרים, וכן עקב שינויים תרבותיים וערכיים. בקורס הזה אנחנו פורסות בפני הסטודנטים את מכלול השחקנים והגורמים המשפיעים והמעורבים בענף ובתחום. אנו מעודדות את הסטודנטים למצוא את ה’סדקים’ במערכות הקיימות ולחתור למעורבות ופעילות משמעותית באותם אזורים, כאינטגרטורים ומובילים. המטרה היא שלאדריכלים בוגרי הפקולטה תהיה ראייה של אחריות ומחויבות לסביבה הפיזית אבל גם לחברה ולסביבה. לשם כך אנחנו מביאות מרצים אורחים מהשטח – מהשלטון המקומי והמרכזי, מהמגזר הפרטי, מארגונים ומעמותות. המרצים מגיעים מתחומים מגוונים של תכנון, חברה, כלכלה, סביבה, תרבות, פוליטיקה ונדל”ן”.

בתמונה בעמוד הבית: אמיר לוי עם אדר’ מיכל יוקלה ועם דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, פרופסור יהודה קלעי