“כשדוקטורנט מסיים, זה מרגיש קצת כמו ילד שעוזב את הבית”
פרופסור עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל, כלת פרס ינאי לשנת תשע”ג: “חשוב לי ליצור חוויה אישית ולגרום לסטודנטים להרגיש שהם למדו ממני ולא רק דרכי”.
“פרופסור עדית קידר עוסקת בחינוך במובן הרחב של המילה,” נאמר בנימוקי ועדת פרס ינאי. “יש לה יכולת נדירה לגבש ולסכם תובנות, ולהציג נושאים בצורה מובנית ובהירה. הדבר ניכר הן בהוראה הפרונטלית, הן בפגישות ההנחיה של סטודנטים לתארים גבוהים והן בכתיבה עבור הקהילה המקצועית.”
“קיבלתי השראה מהלהט שלך למחקר האקדמי”, כתב לה אחד מתלמידיה . “את המנחה הטובה ביותר שסטודנט יכול לבקש, ואינני יכול להעריך במילים כמה תרמת לצמיחתי האישית והאקדמית,” כתב עליה אחר.
פרופסור קידר עוסקת בחישוב מקבילי וחישוב מבוזר. היא חוקרת מה קורה כאשר דברים קורים בו זמנית – איך מסנכרנים פעולת מחשב חזק עם כמה מעבדים ואיך גורמים למעבדים לתקשר ביניהם.
“בעצם אני עוסקת בחלוקת עבודה,” היא אומרת. “למחשבים היום יש יותר ממעבד אחד, כלומר כמה מנועים שיודעים לעשות חישוב במקביל. היום, בכל מחשב שולחני או סמארטפון יש כמה מעבדים וחייב להיות תיאום ביניהם, חייבת להיות חלוקת עבודה.”
“חישוב מבוזר זה סינכרון מסוג אחר – שמירת המידע בענן, כלומר בכל מיני מחשבים מסוגים שונים. המידע נשמר בכמה עותקים כדי שיהיה זמין ואמין בזמן אמת.”
המחקר של פרופסור קידר משלב עבודה תיאורטית עם יישום וסימולציות. “אני הכי אוהבת את האמצע בין התיאוריה לפרקטיקה, כלומר לעסוק במשהו שהוא אמיתי, שאפשר לבנות אותו, אך הוא לא טריוויאלי מבחינת התיאוריה שלו. אני אוהבת את החיבור בין הדברים שהיינו רוצים ליישם לבין התיאוריה שמסבירה איך ניתן לעשות זאת נכון.”
פרופסור קידר היא בוגרת שלושה תארים במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, ואת לימודי הפוסט דוקטורט עשתה ב-MIT. משנת 2001 היא חברת סגל בטכניון. “בחרתי בטכניון משום שכאן יש תרבות מחקרית טבעית המשלבת בין פרקטיקה לתיאוריה. המחקר שלי עוסק בהנדסת מחשבים – החיתוך בין מדעי המחשב להנדסת חשמל. בשנים שאני כאן יצא לי לשתף פעולה עם יותר מעשרה חוקרים בפקולטה, וזה בדיוק מה שחיפשתי – אנשים שמשלימים אותי.
“בטכניון יש סטודנטים מעולים לתארים גבוהים, ובשביל זה אני באקדמיה – הנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים. חשוב לי להקנות לסטודנטים האלה כלים שיאפשרו להם להיות חוקרים טובים בהמשך הדרך, וראייה רחבה של תחומי מחקר מעבר לתחום הצר בו הם מתמקדים. חשוב לי ללמד אותם מהי בעיה מחקרית טובה ולחנך אותם לאזרחות טובה בקהילה האקדמית. אני רוצה שתהיה אינטראקציה אישית שלי איתם ואינטראקציה ביניהם. בדרך כלל יש לי 5-4 סטודנטים, והאינטראקציה מאוד אישית. הנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים היא תהליך אישי, שתענוג גדול ללוות אותו. יש בטכניון סטודנטים נהדרים ואני מרגישה שותפה לתהליך הצמיחה שלהם. כשדוקטורנט מסיים את לימודיו, אני מרגישה שהוא קצת כמו ילד שעוזב את הבית. מין ריקנות כזו. בייחוד עם תלמידי הדוקטורט נוצר קשר שהוא לכל החיים – הם שומרים על קשר ומקפידים לבוא לבקר.”
פרופסור קידר מאמינה שיתרונו של הטכניון מתבטא בשני אספקטים: הוראת העקרונות התיאורטיים (מתמטיים ומדעיים) העומדים בבסיס הפרקטיקה ההנדסית; וחשיפת הסטודנטים לחזית המחקר הטכנולוגי ולמגמות טכנולוגיות עכשוויות. “בהוראה פרונטלית חשוב לי להביא מניסיוני האישי (הן במחקר והן בחשיפה לטכנולוגיות) ומנקודת מבטי האישית, כדי לתת לסטודנטים ערך מוסף מעבר למה שיכלו להפיק מקריאת החומר בספר הלימוד. לכן אני משתדלת ליצור חוויה אישית ולגרום לסטודנטים להרגיש שלמדו ממני ולא רק דרכי. חשוב לי מאוד גם ליצור אווירה נעימה ופתוחה בכיתה, כדי שסטודנטים ירשו לעצמם להשתתף ולשאול שאלות באופן חופשי (מבלי לוותר על רמה אקדמית ודרישות גבוהות). חשוב גם שסטודנטים ירגישו שיש להם כתובת לפניות ולהתייעצויות כלליות, גם מעבר לשאלות על חומר הקורס. אני משתדלת להיות קשובה מאוד למשוב הסטודנטים, כדי לשפר את שיטות ההוראה שלי באופן מתמיד. אני מתייחסת גם למשוב הישיר (תלונות, מחמאות, הערות במשאל המרצה הטוב), להערות המתרגלים וכן ליכולתם של הסטודנטים להתמודד עם שאלות שונות במבחנים. בשנותי הראשונות בטכניון ציוני ההוראה שלי לא היו גבוהים, אולם עם השנים למדתי מהמשוב והשקעתי מאמצים רבים בשיפור, דבר שנשא פרי הן בציוני הוראה והן בהבנת הסטודנטים את החומר.
“הסטודנטים בדור הזה יודעים לפרגן ואני מאוד אוהבת את זה”, היא אומרת. “הדור שלי פחות ידע לפרגן. הסטודנטים מרגישים אתנו מאוד נוח ויש פחות דיסטנס. בסוף השיעור האחרון או אחרי הבחינה הם מגיעים אלי, אומרים תודה ושהיה להם מעניין. זה המשוב הכי חשוב בעיני וזה כיף.”
“כשהוכרז פרס ינאי לא שיניתי דבר בדרך ההוראה שלי. זה נהדר לקבל את ההכרה, אבל מכתב תודה מסטודנט בסוף השנה מרגש אותי לא פחות.”
בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ומשה ינאי יחד עם פרופסור עדית קידר. צילום: יוסי שרם