המדע הוא שפה בינלאומית החוצה גבולות

כך אמרה ד”ר מלטם סזאן, חוקרת מאוניברסיטת סבאנצי באיסטנבול, המבקרת בטכניון.

ד”ר מלטם סזאן היא חוקרת צעירה מאוניברסיטת סבאנצי באיסטנבול המבקרת בטכניון בימים אלה ומציגה את מחקרה לסטודנטים וחברי סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. היא הוזמנה לארץ על ידי פרופסור יוג’ין רבקין, עימו היא מקיימת קשרי עבודה. הם משתפים פעולה במסגרת תכנית COST של האיחוד האירופי באפיון חומרים חדשים לאחסון מימן. לחומרים אלה יש יכולת לגרום למהפכה בתחום התחבורה ולהוריד את התלות שלנו בדלקים מאובנים.  “זהו ביקורי הראשון בישראל ואני מאוד נהנית”, היא אומרת. “המדע הוא שפה בינלאומית החוצה גבולות ואני מרגישה טוב בישראל”.

מחקרה של ד”ר סזאן מתרכז באיפיון של חומרים בננו-טכנולוגיה ובעיקר במוליכים למחיצה אורגניים לשימוש בתחום אנרגיה וחומרים מרוכבים. היא מספקת פתרונות ייחודיים לאיפיון מתקדם של חומרים שונים.

כבר מגיל צעיר ידעה מלטם שתהיה מדענית וסיפורה האישי זורק אור על ההשקעה הרבה של ממשלת טורקיה בחינוך. היא נולדה באיסטנבול ולמדה בבית ספר למחוננים. שפת הלימוד בבית הספר הייתה אנגלית והיא מספרת כי למדה מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה מאוד. היא זכתה גם לתמיכה בבית מאביה המהנדס ואמה המורה. אותות החינוך הטוב שקיבלה בבית ניכרים גם באחיה – מהנדס אלקטרוניקה.

לתואר הראשון למדה מלטם הנדסה מטלורגית ואת התואר השני עשתה בחומרים קרמיים. דוקטורט עשתה באוסטריה בחומרים אורגניים אופטו-אלקרוניים. עתה היא חוקרת במכון מחקר בננו-טכנולוגיה יישומית באוניברסיטת סבאנצי – SU/NUM. “סבאנצי היא אוניברסיטת מחקר יישומי בננו-טכנולוגיה ו- SU/NUM מקדם מחקר רב תחומי ושואף להיות מרכז בינלאומי של מצויינות לקידום ‘צוות מדע’ אשר יהווה סינרגיה בין מסה קריטית של מדענים מדיסציפלינות שונות – לבין התעשייה”, מסבירה מלטם.

“אנו בטורקיה נהנים מקפיצה של ממש במחקר ובמדע”, היא מספרת. “יש משרד ממשלתי חדש – משרד הטכנולוגיה, ויש לנו קשרי עבודה חובקי עולם (אני נוסעת למפגשים מדעיים ולכנסים בחו”ל שלוש פעמים בחודש). אירגנתי לא מכבר כנס מדעי באיסטנבול עם 1,000 משתתפים. גם באוניברסיטה שלי, כמו בתיכון, שפת ההוראה היא אנגלית. זו אוניברסיטה קטנה, עם 5,000 סטודנטים בערך, הממומנת על ידי קרן של משפחת סבאנצי עתירת ההון, התורמת רבות לקידום המדע, ובמיוחד לתחום הננוטכנולוגיה בטורקיה. תקציבי מחקר ממשלתיים נכבדים מופנים לננו-טכנולוגיה. כל המדענים בטורקיה שולטים היטב באנגלית ובשפות נוספות.”

התוצאה נראית כבר בשטח: הכלכלה הטורקית במצב טוב, ההי-טק מתפתח וגם התעשיות הכבדות מתאפיינות במיכון מתקדם.

לפוליטיקה ד”ר סזאן לא רוצה להתיחס ורק אומרת בחיוך: “אני עובדת עם מדענים רבים ברחבי העולם וחלקם מגיעים ממדינות שאינן חברות טובות. אבל זה לא מפריע לנו לעבוד ביחד כי יש לנו שפה משותפת – שפת המדע”.

למרות ההשקעה הרבה, אין לטורקיה עדיין כלות וחתני פרס נובל, אבל מלטם בטוחה שזה ענין של זמן עד שגם הם ייסעו לטקס החגיגי בשטוקהולם. “בינתיים יש לנו חתן פרס נובל אחד – בספרות”, היא מחייכת. “אבל לא יחלוף זמן רב ומדען טורקי יעמוד על האות N  הגדולה בשטוקהולם ויקבל את הפרס מהמלך השוודי”.