בוגר הטכניון אריה ורשל – חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2013
בוגר הטכניון פרופסור אריה ורשל (Warshel) הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013. ורשל חולק את הפרס עם עמיתיו פרופסור מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעשה איתו את הדוקטורט במכון ויצמן, ופרופסור מרטין קרפלוס (אוניברסיטת שטרסבורג ואוניברסיטת הרווארד). הפרס ניתן להם “על פיתוח מודלים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות”.
ורשל, אזרח ארה”ב וישראל, נולד ב-20 בנובמבר 1940 בקיבוץ שדה נחום. הוא שירת בצה”ל בין השנים 1958-62 ונישא לתמר ורשל ב-1966. לשניים שתי בנות – מרב ויעל.
את התואר הראשון עשה ורשל בטכניון, וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1966. שנה לפני כן זכה בתואר “הסטודנט הטוב ביותר בשנה השלישית בלימודי כימיה” מטעם הטכניון. את התואר השני והשלישי עשה במכון ויצמן, וב-1969 סיים את הדוקטורט. כיום הוא משמש פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס.
ורשל זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס היצירתיות במחקר (USC Associates Award for Creativity in Research) והפרס השנתי של החברה הבינלאומית לביולוגיה קוואנטית ופרמקולוגיה. מאז 2008 הוא חבר בחברה המלכותית לכימיה, ומאז 2009 – חבר באקדמיה הלאומית למדעים.
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות ההודעה על מתן הפרס : “פגשתי את אריה לפני שנתיים בלוס אנג’לס. הוא איש צנוע, דובר עברית, ששומר על זהותו הישראלית. יש לו זכרונות טובים מלימודיו בטכניון. אני מברך אותו על הזכייה בפרס החשוב ביותר במדע. העובדה שישראלי נוסף זכה בפרס נובל מעידה על הפוטנציאל הרב הטמון בארץ שלנו, ואני מקווה שנדע לנצל אותו.”
פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, בירך את שלושת חתני הפרס ואמר כי הוא “גאה לעמוד בראשו של בית ספר מוביל לכימיה, שהיווה כר לצמיחתו של חתן פרס נובל נוסף.” (פרופסור ורשל הוא חתן פרס נובל הרביעי שמקור השכלתו בכימיה הוא בטכניון.(
“ורשל למד לתואר מדעי ארבע שנתי בטכניון,” הוסיף פרופסור הופמן, “וביצע פרויקט מחקר עם פרופסור ראובן פאונץ, אבי הכימיה הקוונטית בישראל. משם המשיך לתארים גבוהים במכון וויצמן ולקריירה עצמאית בארה”ב. פרופסור ורשל ושותפיו למחקר היו חלוצים בתחום הכימיה התאורטית והחישובית. הודות להם, תוכנות מחשב הן כיום כלי כמעט סטנדרטי בהדמיית תהליכים כימיים במעבדות מחקר. הפקולטה לכימיה בטכניון מובילה במחקר מתקדם זה.”
עבודתם של ורשל, קרפלוס ולויט מהווה פריצת דרך משום שהם הצליחו ליישב בין הפיזיקה הקלאסית של ניוטון לבין הפיזיקה הקוואנטית, השונה ממנה משמעותית. קודם נאלצו כימאים לבחור בין השתיים. כוחה של הפיזיקה הקלאסית היא שהחישובים במסגרתה פשוטים, ויכולים לשמש למידול של מולקולות גדולות. חולשתה בכך שהיא אינה מספקת דרך למידול של ריאקציות כימיות. כימאים שרצו לעשות זאת נאלצו להשתמש בפיסיקה קוואנטית, אולם חישובים אלה דרשו כוח מיחשוב עצום, ולכן שימשו רק למולקולות קטנות.
חתני פרס נובל לשנה זו לקחו את הטוב שבשני העולמות, ויצרו שיטות המשתמשות הן בפיזיקה הקלאסית, הן בזו הקוואנטית.
בתמונה: הפרופ’ אריה ורשל. צילום: From wikicommons