הכנס הבינלאומי ה-19 לאיכות הסביבה בטכניון: הקרינה מאנטנות רדיו בישראל – פי 10 מאשר באירופה

חוקרים ישראלים השתמשו ברקמה צמחית שרגישה לקרינת אנטנות רדיו ומצאו שנגרמה עקה (סטרס) לתאים של הרקמה. השאלה: האם יש השפעה גם על תאים של בני אדם?

בכנס הבינלאומי ה-19 לאיכות הסביבה שהתקיים השבוע בטכניון הוצגו מחקרים חדשניים שעוסקים בקרינה והשלכותיה על חיינו.

אחת החוקרות, ד”ר עדנה בן יצחק מונסליזה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שעשתה את מחקרה עם פרופ’ דניאל  קוסט, עליזה לבקוביץ’ וד”ר הוגו גוטליב (מאוניברסיטת בר אילן),  חקרה תרבית רקמה צמחית בקיבוץ נען, בו היו בעבר עשרות אנטנות רדיו והתגלו מקרי סרטן רבים. היא בדקה תגובה תוך תאית מתרבית רקמה צמחית ומצאה שבקרינה הקיימת כיום התאים מראים עקה (סטרס). לדבריה, יש לאמץ את המגבלות האירופאיות כדי למנוע פגיעה בעתיד.

בהקשר זה ציינה ד”ר בן יצחק מונסליזה, כי  יש הבדלים משמעותיים בין תחום הקרינה המותרת בסביבת מגורים על ידי ה-ICNIRP

 (International Committee for Non Ionizing Radiation Protection), שאומץ בישראל, ובין האיחוד האירופי. הערך האירופי עומד על  v/m 0.3-0.9 (וולט חלקי מטר) בעוד שבארץ הממוצע עומד על v/m 2.7-8.7. “הבדלים אלה מעלים את המחשבה שבעצם מעט מאוד ידוע על ההשפעה לטווח ארוך של קרינה ממקור גלי רדיו על בריאות הציבור”, אומרת החוקרת. “לכן אין לקחת את הסיכון שבאי ההגבלה שלהם”.

פרופסור רוברט ארמון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ממארגני הכנס, אמר כי הגיעו עשרות חוקרים מרחבי העולם, למרות שלא היה קל לשכנעם לבוא לישראל בתקופה זו.

ד”ר עלי עומרי, חוקר מירדן שהשתתף בכנס, אמר: “כשיש לך עניין משותף עם אחרים הרעיונות הפוליטיים ייעלמו. מדע זה מדע בכל העולם. זה עניין שעובר בכל דור ודור. אני מאוד שמח להגיע לכאן”.

בכל שנה נבחר נושא מרכזי לכנס, כאשר השנה הכנס התמקד בהתפלת מים – נוכח משבר המים בישראל ובמזרח התיכון. נושא זה נדון הן בפרספקטיבה המקומית והן הבינלאומית. כמו כן נדונו נושאים מתחום הגיאולוגיה, ההידרולוגיה והקרינה.