נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא מקריא את מגילת אבן הפינה בטקס. קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
טקס הנחת אבן הפינה ל”מכון גואנגדונג-טכניון”, המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, התקיים היום במעמד היזם מר לי קא-שינג, הנשיא התשיעי שמעון פרס, שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, נציגי הממשל הסיני ובהשתתפות 5000 אורחים מרחבי העולם
בשנטאו, סין, הונחה הבוקר אבן הפינה להקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון, שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית, בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו וקרן לי קא-שינג (LKSF). הקמת המכון החדש, שייקרא GTIIT – Guangdong Technion Israel Institute of Technology, היא פרי שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת סין והטכניון הישראלי. מטעם הטכניון יעמוד בראש המכון פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004.
נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, לי ג’יאנ-גה וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מטמינים “קפסולת זמן” בטקס הנחת אבן הפינה. קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
“בעידן הזה,” אמר יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, “אין איש מפקפק בכך שחדשנות טכנולוגית היא תנאי חיוני ליכולתה של מדינה ליצור עושר משותף, והיא המפתח להצלחה אישית. יצירתיות היא הכוח המניע של זמננו, המקדם אותנו אל העתיד. כינונה של פרדיגמה יצירתית אינו אתגר פשוט, ורק באמצעות החינוך ושלטון החוק נוכל להבטיח עתיד חופשי, הוגן ופורה לכל.”
הנשיא התשיעי שמעון פרס, שהיה אחד מאורחי הכבוד המרכזיים בטקס, אמר כי “הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. כיום פועלות בסין מעל 1,000 חברות ישראליות, ואני מקווה כי שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות רק יעמיקו. יש לשתי המדינות הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו.”
“זהו הישג חסר תקדים לאקדמיה הישראלית, הפותחת הלכה למעשה אוניברסיטה ישראלית בסין,” אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס במהלך הטקס. “אני רואה בחיזוק הקשרים עם סין ובהעמקתם חשיבות אסטרטגית מכל הבחינות: כלכלית, טכנולוגית ומדעית.” השר אקוניס הוסיף כי “אחד היעדים העיקריים שהצבתי עם כניסתי לתפקיד הוא חיזוק ועידוד שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות אסיה, שמעריכות מאוד את החדשנות הישראלית, את המדע הישראלי ואת תעשיית ההיי-טק שלנו.”
משמאל לימין: הנשיא התשיעי – שמעון פרס, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג – הו צ’אנג הואה ומר לי קא-שינג. קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
“אנו מניחים היום את אבן הפינה הפיזית לשיתוף פעולה חסר תקדים, התורם לחיזוק היחסים בין ישראל לסין ומצעיד קדימה את הטכניון, את אוניברסיטת שנטאו ואת החינוך בסין כולה,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “השילוב בין הרוח הישראלית של חדשנות ויזמות לבין קנה המידה, העוצמה והמשאבים האדירים של סין הוא בסיס איתן לשותפות נפלאה. יחד אנו יוצרים מכון מחקר ייחודי ואיכותי, שיפעל לרווחת אזרחי ישראל, סין והעולם כולו.”
“אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה המתרקם והולך בין הטכניון לבין מחוז גואנגדונג, מהעשירים והחשובים במחוזות סין, ואוניברסיטת שנטאו, שיתוף פעולה שבמסגרתו יקום קמפוס טכניוני בשנטאו,” אמר פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, סגן נשיא מכון גואנגדונג-טכניון. “הטכניון יתרום מנסיונו העשיר בהכשרת מהנדסים היודעים ליישם את שלמדו ולהפוך ידע זה למוצרים מסחריים המתמקדים במדע ובטכנולוגיה. הסינים יתרמו את חריצותם הרבה ודבקותם במטרה, תכונות שאנו הישראלים חסרים אותן במעט. לכן מדובר בשיתוף פעולה שיהיה פורה לשני הצדדים. אבקש להכיר תודה מיוחדת למר לי קא-שינג, ולקרן הפילנתרופית שהקים, על חזרתו המרשימה לעיר הולדתו ועל תרומתו יוצאת הדופן לקידומה.”
טקס הנחת אבן הפינה למכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). משמאל לימין: נשיא הטכניון – פרופ’ פרץ לביא, סגן שר המדע והטכנולוגיה הסיני – צ’או ג’יאן לין, שר המדע הטכנולוגיה והחלל – אופיר אקוניס, מושל מחוז גואנגדונג – ג’ו קסיודאן, הנשיא התשיעי – שמעון פרס, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג – הו צ’אנג הואה, מר לי קא-שינג וסגן שר החינוך הסיני – האו פינג.קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
“שנטאו הפכה השבוע לעיר הרביעית בסין שהיא עיר תאומה לחיפה,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב. “שיתוף הפעולה הכלכלי בין השכלה גבוהה ליזמות, כפי שמתקיים בין הטכניון לחיפה, הוא מודל מוצלח שהסינים מבקשים לאמץ גם בשנטאו. אנו רואים חשיבות לאומית גדולה בשיתוף הפעולה ובהידוק הקשרים בין ישראל לסין.”
“ברצוני להודות לממשלת ישראל ולעמיתינו בטכניון,” אמר נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, לי ג’יאנ-גה. “טיפוח הקידמה האנושית באמצעות המדע והטכנולוגיה הוא שאיפה משותפת לסין ולישראל. מכון גואנגדונג-טכניון יוביל הלאה את מורשת הטכניון בשנטאו, גואנגדונג ויהפוך אותה ל’עמק הסיליקון’ של דרום סין.”
להקמת המכון החדש בסין סייעה תרומת ענק לטכניון בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג, שבראשה עומד איש העסקים הסיני מר לי קא-שינג. התרומה, עליה הוכרז לפני יותר משנתיים, היא הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו מוקדשת לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה.
על מכון גואנגדונג-טכניון
מכון גואנגדונג-טכניון – מכון טכנולוגי לישראל (GTIIT) , שאבן הפינה להקמתו הונחה היום, הוא שותפות בין הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. המכון מוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו ויהיה אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר.
חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר נואם בטקס. קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
המכון יכלול שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. התחומים הספציפיים יהיו הנדסה כימית, הנדסה ביוטכנולוגית ומזון, הנדסת חומרים, הנדסה סביבתית, הנדסת מכונות, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה והנדסה ביוכימית. עד שנת 2025 יפעלו במכון שלוש הפקולטות האקדמיות בכל התחומים האמורים, עם 5,000 סטודנטים, 1,000 מהם לתארים מתקדמים.
שיתוף הפעולה עם הטכניון עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של ממשלת סין – הקמת אוניברסיטאות ופקולטות ברמה עולמית – ועם האסטרטגיה המחוזית: פיתוח מבוסס-חדשנות.
בשנת 2014 סיימו הסטודנטים הסינים הראשונים בטכניון את לימודי התואר הראשון ויצאו ללימודי המשך לתארים מתקדמים באוניברסיטאות מובילות – סטנפורד, קורנל, נורת’ווסט ועוד. באותה שנה הגדיל הטכניון את מספר הסטודנטים הסינים הלומדים בו ופתח את התוכנית הארבע-שנתית ללימודי הנדסה אזרחית וסביבתית באנגלית עבור סטודנטים ממחוז גואנגדונג. בשנת 2015 פתח הטכניון מסלול להנדסה כימית לסטודנטים זרים. 42 סטודנטים ממחוז גואנגדונג, מבייג’ינג וממחוז ג’ילינג החלו ללמוד בטכניון בפקולטות להנדסה כימית ולהנדסה אזרחית וסביבתית. כ-30 מהם באו מהעיר שנטאו. כיום לומדים בטכניון, לתואר ראשון, 69 סטודנטים סינים, 31 מהם מהעיר שנטאו.
הנשיא התשיעי – שמעון פרס נואם בטקס.קרדיט צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג
על פי התוכנית יחל המחזור הראשון במכון ללמוד בשנת 2016. על פי לוח הזמנים המתוכנן יחלו 200 סטודנטים ללמוד הנדסה כימית והנדסה ביוטכנולוגית ומזון
ב-2016; ב-2017 יתחילו 300 סטודנטים בהנדסה כימית, בהנדסת חומרים ובהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון (100 בכל תחום). תחומי לימוד חדשים ייפתחו בהדרגה מדי שנה.
הלוגו של מכון גואנגדונג-טכניון נוצר בתהליך משותף על ידי כל הגופים הרלוונטיים: הטכניון, אוניברסיטת שנטאו, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא-שינג. זאת במטרה לייצג את היסודות התרבותיים של כל אחד מן השותפים, וכן את שיתוף הפעולה ההרמוני בין כולם. האות ט’ מייצגת את הטכניון, הפרח האדום את שנטאו ועוף החול את האוניברסיטה.
בטקס, שנערך באתר הקמפוס המיועד ובאולם הכדורסל החדש של אוניברסיטת שנטאו, השתתפו כאמור למעלה מ-5,000 אורחים מרחבי העולם שנהנו ממופע מחול מקומי, זיקוקים והקרנה מיוחדת של סרט אודות הטכניון על גבי מסך של 360 מעלות שהותקן במיוחד לקראת האירוע.
לצד טקס הנחת אבן הפינה נחתמו מספר הסכמי שיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו. כל זה כתוצאה ישירה של השותפות הייחודית העומדת בלבו של המכון החדש.
בסמוך למכון האקדמי-טכנולוגי החדש יוקם בעתיד מרכז חדשנות, שישמש בסיס לחברות ישראליות המבקשות להתחבר למשק הסיני ולחדור אליו. המרכז יקדם פיתוח סיני-ישראלי משותף ויזמויות בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והרפואה עם חברות סיניות.
קרן לי קא-שינג
הקרן נוסדה ב-1980 על ידי היזם והפילנתרופ לי קא-שינג. מר לי מתייחס לקרן כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-14.4 מיליארד דולר הונג-קונג (1.86 מיליארד דולר של ארצות הברית) לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ברפורמות בחינוך ובקידום שירותים רפואיים בסין רבתי.
הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.
אוניברסיטת שנטאו
אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין על ידי משרד החינוך, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא-שינג. זוהי אחת האוניברסיטאות החשובות הפועלות במסגרת “פרויקט 211” במחוז גואנגדונג. אוניברסיטת שנטאו מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים מסונפים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים, והיא כבר הכשירה יותר
מ-70,000 בוגרים, העובדים בתעשיות ובארגונים שונים. אוניברסיטת שנטאו היא האוניברסיטה הציבורית היחידה בעולם המקבלת מימון ארוך-טווח מקרן לי קא-שינג, שתרמה לה עד היום יותר מ-6 מיליארד דולר הונג-קונג.
למידע נוסף: http://english.stu.edu.cn
הדמיות של הקמפוס החדש:
Credit: Guangdong Nan Ya Construction Engineering Design Co. and Mochly-Eldar Architects
Credit: Guangdong Nan Ya Construction Engineering Design Co. and Mochly-Eldar Architects