“אוניברסיטת החלל הבינלאומית מקדמת את הטוב בעולם”

תכנית הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית, המתקיימת לראשונה בישראל נפתחה אתמול באירוע חגיגי; היא תימשך כחודשיים ותתקיים בטכניון

אתמול (ג’) התקיים בחיפה ארוע הפתיחה של תכנית החלל הבינלאומית ה-29 SSP2016)), המתקיימת לראשונה בישראל. בתכנית, הנערכת במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), נחשפים המשתתפים במשך כחודשיים לידע המתקדם והחדשני ביותר בתחומים הקשורים לחלל. כגון מדעי החלל, הנדסת חלל, הנדסת מערכות, רפואת חלל, מדיניות ודיני חלל, ניהול עסקים וחלל וחברה. התכנית, שהכשירה עד היום יותר מ-4,000 בוגרים ברחבי העולם, מתקיימת השנה לראשונה במזרח התיכון, בקמפוס הטכניון, בהשתתפות 104 סטודנטים מ-24 מדינות.

האנשים שישנו את החלל ואת האנושות

הדוברים בטקס הפתיחה, ובמסיבת העיתונאים שקדמה לו, הדגישו את חשיבותה של התכנית לא רק לתחום החלל אלא לקידום הדיאלוג בין קהילות שונות ולשיפור מצבה של האנושות. “מה שלמדתי בשנות שהותנו ביוסטון,” אמרה בטקס רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אילן רמון ז”ל ומייסדת קרן רמון, “הוא שהאנשים העובדים ב-NASA מסורים לא רק למדע ולחלל אלא גם למטרה נעלה יותר: שיפור חייהם של בני האדם. קהילת החלל, שאפשר לכנותה משפחת החלל, פועלת יחד למען האנושות תוך תרומה משמעותית בשדה החינוך.”

כריס סלברגר, יו”ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת החלל ובוגר המחזור הראשון של התכנית, חיזק את הדברים ואמר כי “מעבר למשימה המדעית שלה, אוניברסיטת החלל הבינלאומית היא פלטפורמה נייטרלית המקדמת את הטוב בעולם. במסגרת האוניברסיטה נוצרו קשרים חסרי תקדים בין ארה”ב לרוסיה בתקופת המלחמה הקרה, ואני מאמין שקיומה של התכנית כאן במזרח התיכון עשוי לקדם את הדיאלוג גם באזור המסוכסך הזה. זיכרו: באתם ללמוד אבל נבחרתם בשל היותכם מנהיגים פוטנציאליים שעתידים לשנות בעשורים הבאות את החלל – ואת האנושות.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סיפר על הקשר המדעי-טכנולוגי שלו לתחום החלל: ב-1984 פיתח, יחד עם המנחה שלו באוניברסיטת הרווארד, התקן לחקר השינה בחלל – התקן שאכן שימש מאז את NASA. “הטכניון הוא האוניברסיטה הראשונה בישראל, ובמזרח התיכון, המארחת את אוניברסיטת החלל הבינלאומית,” אמר בטקס, “זהו כבוד עצום עבורנו. כיאה לאוניברסיטה מובילה בתחומי המדע וההנדסה נמנה הטכניון עם האוניברסיטאות הראשונות בעולם ששיגרו לוויין לחלל, ובשנה הבאה אנו מתעתדים לשגר לחלל את להק הלוויינים הראשון בהיסטוריה: מקבץ של שלושה לווינים אוטונומיים שינועו בחלל בטיסת מבנה.”

נשיא אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) פרופ’ וולטר פיטרס, הודה לטכניון על קבלת הפנים המצוינת לדבריו וציין כי “אנחנו מקיימים את התכנית בכל שנה במקום אחר בעולם פשוט כי כיום, כדי לקדם פרויקטים משמעותיים בחלל, נדרש שיתוף פעולה – שום גורם או מדינה אינם יכולים לקיים אותם בעצמם. ראוי לציין ש-SSP היא תוכנית רחבה מאוד, החורגת מהתחום ההנדסי והמדעי אל תחומים כגון פוליטיקה ומשפט, יזמות ומסחר.”

מפקד תחנת החלל הבינלאומית, האסטרונאוט האמריקאי ג’ף וויליאמס, שלח ברכה מצולמת מהחלל למשתתפי הטקס, “תחנת החלל הבינלאומית תשפיע על עתיד האנושות בעשורים הבאים”, אמר, “אני מקווה שתהנו מההזדמנות ללמוד ולעבוד בעיר היפה חיפה, ישראל.”

“ההחלטה לקיים את התכנית בטכניון ובחיפה היא בחירה מצוינת,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב, “וזאת מכמה סיבות: ראשית, כאן נמצא הטכניון; שנית, זו העיר הקטנה בעולם שיש בה שלושה חתני פרס נובל (כולם מהטכניון); ושלישית, זו העיר היחידה שמקיימת כבר יותר ממאה שנה חיים משותפים – חיים של שיתוף ממשי – של יהודים וערבים.”

“משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וסוכנות החלל הישראלית תומכים בהשתתפותם של סטודנטים ישראלים בתכנית זו,” אמר מנכ”ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, “אנו מבינים את ייחודיותה, את נקודת המבט הרחבה שהיא מעניקה, ואת ההכשרה המשמעותית שלה למי שמעונין להמשיך באופן מקצועי בתחום החלל.”

ראש תכנית לימודי החלל הבינלאומית (SSP) ובכיר בנאסא ג’ון קונולי, אמר כי “המשתתפים בתכנית הם מנהיגי העתיד בתחומי החלל – צעירים שכבר השלימו תואר שני לכל הפחות וכבר עשו משהו בקריירה שלהם וברצונם להיות חלק ממשהו גדול יותר.” קונולי הודה להנהלת הטכניון, למנהל מכון  אשר לחקר החלל פרופ’ פיני גורפיל ולקודמו פרופ’ אהוד בכר, לנטע ויזל מנהלת תכנית SSP מטעם הטכניון ולעופר לפיד, חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית.

והערב בטכניון: חוויות אישיות מהחלל

הערב יתקיים בטכניון הארוע הפתוח הראשון במסגרת התכנית SSP2016: הרצאתו של פרופ’ ג’ף הופמן, אסטרונאוט ואסטרופיזיקאי המכהן כפרופסור ב-MIT . פרופ’ הופמן, יליד ברוקלין (1944), הצטרף לשורות NASA בשנת 1978 ומאז השתתף בחמש משימות בחלל. באחת מהן לקח חלק בתיקונו של טלסקופ החלל האבל – “האתגר המורכב ביותר שבוצע על ידי צוות משימה בחלל,” לדבריו. הוא האסטרונאוט הראשון שעבר את רף 1,000 השעות בחלל, ובסך הכל צבר 1,211 שעות חלל שבמהלכן גמא 34.5 מיליון ק”מ.

הופמן ציין בהתרגשות כי הוא מכיר היטב את חיפה ואת ישראל מאז שנות השישים, וכי “בכל פעם שראיתי את מדינת ישראל מהחלל חשבתי בהתרגשות על כך שמתוך החללית – מתוך פסגת הטכנולוגיה – אני רואה את ארץ התנ”ך ואת המדינה הקטנה שהשכילה לקנות לעצמה מעמד משמעותי בתחום החלל.”

הופמן הוא הגבר היהודי-אמריקאי הראשון שהמריא לחלל; קדמו לו הקוסמונאוט היהודי-רוסי בוריס וולינוב והאסטרונאוטית ג’ודית רזניק. באחת המשימות לקח עמו ארבע מזוזות, ובמשימה אחרת ספר תורה שממנו קרא – כאשר ה’קולומביה’ היתה מעל ירושלים – את הפסוקים הראשונים בספר בראשית. הרצאתו הערב תתמקד במשימת התיקון של טלסקופ החלל האבל.
לפרטים נוספים על ההרצאה הערב ועל ארועים פתוחים נוספים: http://bit.ly/29vrjwc.