זו השנה הראשונה שתחום ההשכלה הגבוהה משתלב במדד המותגים של גלובס. מהמדד עולה, שבתשובה לשאלה היכן כדאי ללמוד – אחד מכל חמישה ישראלים ממליץ על הטכניון על פני כל מוסד אקדמי אחר. עוד עולה מהמדד שהרלוונטיות לשוק העבודה היא הקריטריון המרכזי בבחירת מוסד הלימודים כיום.

בכל שנה מפרסם גלובס את 100 המותגים המובילים בישראל, והשנה נכללו בו לראשונה גם מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. המדד מבוסס על סקר רחב היקף במיוחד, הכולל 3,500 נסקרים, בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, וכוללים את החברה החרדית והחברה הערבית. הסקר נערך בחודשים אפריל – מאי, ובוצע על ידי מכון “הגל החדש”, מכון מחקר חיצוני ובלתי תלוי המתמחה בתחום הצרכנות.

הטכניון, שפתח את שעריו בדיוק לפני 100 שנה, נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי מדד שנחאי היוקרתי ועם 10 האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות. הטכניון קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים בעולמות המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, החינוך והאדריכלות.

לדברי נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “בחירת הטכניון במקום הראשון בקטגוריית ההשכלה הגבוהה במדד המותגים היא הבעת אמון חשובה ומרגשת בשנת המאה שלנו. מאה אלף בוגרות ובוגרים ואלפי אנשי סגל מנהלי ואקדמי שביצרו את ביטחונה, כלכלתה, וחברתה של מדינת ישראל וממשיכים לעצב את עתידה מתוך מחויבות ושליחות עמוקה.״

לרשימה המלאה לחצו כאן

אלה הם שלושת החוקרים הנבחרים מהטכניון:

פרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה עוסק בגנומיקה סביבתית (Metagenomics) – גישה הבוחנת את עולם החי בתנאים של סביבתו הטבעית. הרקע להתפתחותה של גישה זו היא העובדה שכ-98% מהמיקרואורגניזמים אינם יכולים לגדול, בוודאי לא במהלך דומה לתהליך הטבעי, בתרביות במעבדה. ניתוחים של RNA ריבוזומלי מספקים תובנות רבות אבל לא הבנה מלאה של התפקוד האקולוגי של האורגניזם ושל תכונותיו הפיזיולוגיות והביוכימיות. הגישה שבה נוקטת קבוצת המחקר של פרופ’ בז’ה חושפת מידע זה על ידי שימוש בגנומיקה סביבתית, כך שניתן לעקוף בעיה זו על ידי אנליזה של הגנומים המיקרוביאליים וזיהויים של גנים מקודדי-חלבון ומסלולים ביוכימיים בתאים. על ידי השימוש בגנומיקה סביבתית התגלו חלבוני רודופסינים מיקרוביאליים המשמשים לקצירת אנרגית אור.

פרופ' עודד בז'ה

פרופ’ עודד בז’ה

פרופ’ בני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה עוסק במחקרים על מנגנוני האיחוי של תאים בחיות. עבודתו החלוצית הובילה לגילוי שני חלבונים פוסוגניים (fusogens, שגורמים לאיחוי של תאים) הנקראים EFF-1 ו- AFF-1 ב-C. elegans. חלבונים אלו נחוצים ומספיקים לאיחוי תאים בהתפתחות איברים. קבוצתו הראתה שהחלפת פוסוגן נגיפי ב-EFF-1 או AFF-1 גורמת לנגיף זיהומי; זו הייתה הפעם הראשונה שהוכח כי פוסוגנים תאיים מסוגלים להחליף פוסוגן נגיפי. קבוצתו פתרה את המבנה האטומי של EFF-1 וגילה דמיון מבני לפוסוגנים נגיפיים; זה היה המבנה הראשון שנפתר עבור פוסוגן תא-תא. עם פבלו אגילאר הוא חזה שחלבון זרע צמחי (GCS1/HAP2) דומה ל- EFF-1 מבחינה מבנית והוכיח את פעילותו. הם הגדירו משפחת על של פוסוגנים מבעלי חיים, צמחים, פרוטיסטים ונגיפים המכונים “פוסקסינים”. מעבדתו מצא כי EFF-1 ו-AFF-1 משתתפים בשמירה על המבנה של עצים בתאי עצב ועל התחדשותם והראו כיצד עצים דנדריטיים מזדקנים ודרכים להצעיר אותם. יחד עם טטסויה הגשיאמה הוא חקר את הפוסוגן הראשון של זרע ביונקים, ועם קונסורציום בינלאומי הוא חקר פוסקסינים חדשים בארכאה (Archaea).

 

פרופ' בני פודבילביץ

פרופ’ בני פודבילביץ


פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
 חוקרת השפעות פסיכוסומטיות – כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים חיידקיים (המחקר שפרסמה ב-2016 בכתב העת Nature Medicine). במחקר אחר (התפרסם ב-Nature Communications ב-2018) היא הראתה כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים, זאת בתיווך מערכת החיסון. במאמר נוסף משנת 2021, שהתפרסם ב-Cell, הדגימה פרופ’ רולס היבט אחר של הקשר בין המוח למערכת החיסון כשהראתה שהמוח משמר “זיכרונות” של מחלות עבר, וביכולתו לשחזר מחלות אלה על ידי הפעלה של אותם זיכרונות. לממצאים אלה השלכות דרמטיות על הבנת תופעות הפלסבו והנוסבו ועל הבנת התפרצויות מחלות בעקבות חוויות רגשיות שונות.

פרופ' אסיה רולס

פרופ’ אסיה רולס

 

EMBO הוא ארגון בין-לאומי שבו חברים מדענים מ-30 מדינות. 92 חתני פרס נובל הם חברי הארגון או היו חברים בו בעבר. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה. הארגון, שנוסד בחודש יולי 2024, חוגג השנה 60 להיווסדו, ובמחזור החדש חברים תשעה חוקרים ישראלים.

הטכניון מזמין אתכם להירשם לשנת הלימודים הבאה ב-24/25 ולהפוך את השאיפות שלכם לתארים באוניברסיטה המובילה בישראל למקצועות ההנדסה, המדעים, ארכיטקטורה, רפואה וחינוך.

להרשמה היכנסו לאתר רישום וקבלה>>>>>

https://admissions.technion.ac.il/register

רוצים לשמוע פרטים נוספים? לחצו על הלינק:

https://lp.technion.ac.il/general/?utm_source=facebook&utm_medium=organic&utm_id=&utm_content=

רוצים להירשם לסמסטר אביב ולשמוע פרטים נוספים על אשכול הנדסה? לחצו כאן

 

משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.

העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.

ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.

בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים ברוך

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יורם בר סיני ז"ל

יורם בר סיני ז”ל

 אדר’ יורם בר סיני ז”ל

בן 75, קיבוץ בארי

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל

רס"ם (במיל.) אלירן יגר ז"ל

רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל

בן 36, תל אביב
בוגר תואר שני בהנדסת מערכות

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן

רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן

רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן ז”ל

בן 32, ממושב נוב
סטודנט לתארים מתקדמים ומתרגל בפקולטה להנדסת מכונות.

—————————————————————————————————————————————————————————

ד"ר חגית רפאלי מישקין ז"ל

ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל

ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל

בת 48, הוד השרון

בוגרת הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל') יעקב נדלין

סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל

סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל

בן 36, אור עקיבא

בוגר הפקולטה להנדסת מכונות

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

בן 32, באר שבע

סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

בית הטכניון משתתף בצערם של

 

עדן ליז אוחיון ז"ל

עדן ליז אוחיון ז”ל

עמירם אנקווה, סגל מינהלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת דודתו עדן ליז אוחיון ז”ל

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונתן איון, עובד אגף בינוי ותחוזקה

על מות אחיו רס”ב במיל’ סבסטיאן איון ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר איל, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות

על מות אחיו אמיר איל ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

עומר איתח, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיו סרן הראל איתח ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניר אקשטיין, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,

על מות אחיו מתן אקשטיין ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו בנג’ו , סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות אחותו סמל עמר שרה בנג’ו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גיא גבריאל, סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה אדר גבריאל ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל גולן, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות בן דודה רס”ן שגיא גולן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

הסטודנטים בר גורן בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

ואסיף גורן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות הוריהם אבנר ומיה גורן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נוי גלס, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

על מות בת דודתה סמ”ר ים גלס ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גלית ויצמן, סגל מינהלי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות בנו של בן דודה, סמל שלו דגן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ עילם ילון, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחייניתו לין דפני ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר נירית לביא- אלון, סגל מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת זוגתו של בנה ענבר הימן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

איל וולדמן, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ואלה וולדמן,

על מות בתם דניאל וולדמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעם זיסר, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות אחיה רס”ן עילי זיסר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מיכל קרן, סגל מינהלי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות בת דודתה גאיה חליפה ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מירב ברקוביץ’, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אביה שרגא חסיד ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תכלת לב, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות בן דודה סמל אור מנשה אבטיל ז”ל  

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רפי נוה, מרצה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות,

על מות חתנו אל”מ רועי לוי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

קרן שמר, סגל מנהלי באגף משאבי אנוש,

על מות אחייניתה עדי לנדמן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר תמר כץ פלד, סגל הוראה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

 

על מות חתנה רס”ל גלעד מולכו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רועי ששון סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות אחיו רס”ל אלעד מיכאל ששון ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מאיה נמרי, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות בת דודתה סרן עדן נימרי ז”ל

—————————————————————————————————————————————————————————

הדס סיונוב, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות בעלה רס”ם רפאל אליאס מושיוף ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר בן אנגלהרד, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו רס”ל במיל’ יעקב עוזרי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר עמר, סטודנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון,

על מות אביה סנ”צ אבי עמר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

אלעד צור , סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות גיסו רס”ל שי אוריאל פיזם ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו אלעד קציר ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות חותנו אברהם (רמי) קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אלפסי, סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות בן דודה אופיר צרפתי ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נחשון מרקיל, סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,

על מות בת דודתו דינה קפשיטר, בעלה יבגני ושני ילדיהם אלין ואיתן ז”ל

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יותם קרן, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות סבתו חנה קריצמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תמר יצחקי, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות דודו רס”ן (במיל’) אורי רוסו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח אילת שביט, עמיתת מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות,

על מות בנה סמ”ר טל שביט ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

דביר שוורץ, סטודנט לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחיו סמל שגב שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ליאת רטר, סגל מנהלי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה סגן עומרי שוורץ ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח דני שושן , חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיינו אליסף שושן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובמרכז לקידום הלמידה וההוראה,

על מות אחיינה איתן רפאל שניר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות,

על מות נכדה סמ”ר ענר אליקים שפירא ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי

 

 

 

* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.

רשימת חללי בני משפחות בוגרי הטכניון https://alumni.technion.ac.il/memorial_2023/

בינה מלאכותית היא אמצעי המשנה את העולם במהירות – בעיבוד תמונה, בזיהוי דיבור, באבחון מחלות, בפיתוח תרופות חדשות, בתחבורה אוטונומית, בכתיבה ובתרגום, ואפילו בהפקה יצירתית של טקסטים, תמונות וסרטונים.

תורת המספרים היא תחום שעד כה לא זכה לתשומת לב רבה מצד חוקרי AI, וכאן נכנס לתמונה מאמר חדש של חוקרי הטכניון בקבוצה של פרופ’ עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. את המחקר הוביל רותם אלימלך, שהיה סטודנט לתואר ראשון בזמן שעבד על המחקר שהתפרסם כעת ב-PNAS, וכיום הוא סטודנט לתואר שני בפקולטה. החוקרים מסבירים כי “גילויים חדשים בתורת המספרים – למשל גילוי של נוסחאות של קבועים מתמטיים שלא היו ידועות – נחשבים לאתגר יצירתי שמצריך רגעי השראה אנושית, ולכן היה נהוג להניח שאין בתחום זה מקום לבינה מלאכותית.”

נהוג להניח – ושגוי. חוקרי הטכניון הציגו פריצת דרך בחיבור בין שני התחומים כבר לפני כשלוש שנים. בשנת 2021 הם פרסמו בכתב העת Nature “מחולל השְׁערות”‘ המייצר נוסחאות מתמטיות. את מחולל ההשערות הם כינו בשם “מכונת רמנג’ואן” על שמו של המתמטיקאי יליד הודו, מגדולי הגאונים המתמטיים בכל הזמנים. 

אחת מיכולותיו הנדירות של רמנג’ואן הייתה בניסוח נוסחאות מתמטיות באופן אינטואיטיבי וללא הוכחה. חוקרי הטכניון ביקשו לשחזר או לחקות את אותה אינטואיציה באמצעות אלגוריתמים וכוח מחשוב גדול. ואכן, המכונה החדשה הפיקה כמה השערות שחלקן היו מוכרות וחלקן חדשות לגמרי.


במאמר החדש שהתפרסם לאחרונה ב-
PNAS מציגה קבוצת המחקר של פרופ’ קמינר את “מכונת רמנג’ואן 2.0“, הממוקדת בסוגיית היחסים בין הקבועים המתמטיים השונים ומראה איך תוצאות שפיתח מחשב מספקות קצות חוט למתמטיקאים. המחקר החדש הוא פריצת דרך בתחום הקרוי AI for Science – התקדמות מדעית באמצעות בינה מלאכותית. לדברי אלימלך ופרופ’ קמינר, “ברמה הפילוסופית, העבודה שלנו חוקרת את יחסי הגומלין בין אלגוריתמים ומתמטיקאים. המאמר החדש מראה כי אלגוריתמים אכן יכולים לספק את המידע הנחוץ לייצור תובנות יצירתיות ולהוביל לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים.”

קבועים מתמטיים כגון פאי, קבוע אוילר, ויחס הזהב הם מספרים שמופיעים באופן טבעי בפיתוחים מתמטיים וערכם אינו משתנה. לרבים מהם יש ערך עצום לא רק במתמטיקה אלא גם בתחומים אחרים ובהם ביולוגיה, פיזיקה ואקולוגיה.

תמונתו של המתמטיקאי רמנג'ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח

תמונתו של המתמטיקאי רמנג’ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח

העבודה על המשימה המקורית, גילוי קבועים חדשים, הניבה כמה “תוצרי לוואי” דרמטיים:

  • הדגמת יעילותן של “מעבדות וירטואליות”, שבהן נערכים ניסויים במחשב המדמים ניסויים “פיזיים” במדעי הטבע. במעבדות אלה אפשר לייצר נוסחאות מתמטיות חדשות ואפילו השערות מתמטיות חדשות באמצעות אלגוריתמים. השערות שמתבססות על דוגמאות ומנסות להכליל אותן הן הכוח המניע של המחקר המתמטי. ככל שיש יותר דוגמאות התומכות בהשערה, כך היא מתחזקת וגדלים סיכוייה להיות נכונה.
  • בתור דוגמה להצלחה כזו, החוקרים השתמשו בנוסחאות שגילה האלגוריתם כדי לבנות הוכחה פשוטה לאי רציונאליות של קבוע מפורסם שנקרא על שם רוג’ר אפרי, שהוכיח תכונה זו ב-1979. ההוכחה שלו ידועה כפריצת דרך מפתיעה, מבוססת על אינטואיציה יוצאת דופן בהשערה בת יותר מ-100 שנה, שעד עכשיו ההיגיון המתמטי מאחוריה היה מסורבל וקשה להבנה.
  • הרחבת השימוש במחשוב מבוזר – מחשוב המושתת על יחידות מחשוב רבות (מחשבים רבים, מעבדים רבים). לדברי החוקרים, חלק מהתגליות המתמטיות אינן אפשריות בלי העוצמה הטמונה במחשוב מבוזר. בהיבט זה, שיתפו החוקרים פעולה עם פרופ’ מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון ועשו שימוש בתשתית של חישוב מבוזר הנתמך על ידי אלפי מתנדבים מכל העולם ש”תרמו את מחשבם למדע” והריצו את האלגוריתם ותרמו לגילויי.
  • מכונת רמנג’ואן החדשה, בשילוב המחשוב המבוזר, יכולה לשמש חוקרים אחרים בייצור אלגוריתמי-חיפוש המשרתים את מטרותיהם, כך שבכל מקרה שהאלגוריתם מצליח למצוא “קצה חוט”, הוא יסייע לכוון את המחקר של חוקרים אנושיים לבחינה של תופעות חדשות באזורים מבטיחים. 

במחקר השתתפו וולפרם ברנדט, קרלוס דה לה קרוז מנגואל, אופיר דוד, פרופ’ מרק זילברשטיין, ירון חדד, רתם קליש ומיכאל שליט.

למאמר ב-PNAS לחצו כאן

מי מפחד ממזון מעובד? על מזון העתיד, מזון מעובד ותזונה אישית – פרופ’ אורי לזמס, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. ההרצאה תיערך ביום א’, 21.07, בשעה 20:00 בפאב הכבשה השחורה בבית הסטודנט. הכניסה חופשית – יש לבצע הרשמה מראש:

בדיון של וועדת השרים לחקיקה שהתקיים אתמול, 7.7.24, החליטה הממשלה להעביר את הסמכות לקידומה של הצעת החוק המאפשרת לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורים בשל התבטאויות שיפורשו על ידי פוליטיקאים כ״מסיתות״, להלן, “חוק ההשתקה”, לידי הקואליציה, בראשתו של ח”כ אופיר כץ (ליכוד) שהוא גם יוזם הצעת החוק. זאת, חרף עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שגורסת כי יש להתנגד להצעת החוק וכי ״דווקא בין כותלי האקדמיה יש לאפשר חופש ביטוי רחב במיוחד, שכן בלב העיסוק של האקדמיה הוא ביטוי של רעיונות, הצגת ביקורת ופיתוח מחשבתי. יצירת אפקט מצנן בין כותלי האקדמיה מעצימה את הפגיעה בחופש הביטוי ופוגעת אף בחופש האקדמי, ולכן אין כל הצדקה לקבוע דווקא באקדמיה רף מחמיר לפיטורין בגין התבטאויות. מוצע להתנגד להצעת החוק, היא אינה עומדת באמות מידה חוקתיות״.

ההחלטה להמשיך ולקדם את החוק לא יכלה להתקבל בעיתוי אומלל יותר. זאת בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד גל צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד מוסדות אקדמיים בעולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית.

מטרת חוק ״ההשתקה״ ברורה והיא אחת: לצבוע את האקדמיה כגוף לא נאמן למדינה, לרדוף מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, ולהגביר את התלות של האוניברסיטאות בגורם הפוליטי, שר החינוך שהוא גם יו”ר המל”ג, שאחראי בין השאר על תקצובם.

חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו זהה ומכוונת הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים –  חוק שיעלה לדיון השבוע ביום ג’ בוועדת החינוך של הכנסת.

יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, תומכים בחוקים הקיימים נגד תמיכה בטרור או ההסתה לטרור, חוקים החלים על כל אזרחי מדינת ישראל ללא קשר לעיסוק. אנו מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת.

הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם כל הסמכות החוקית לפעול גם נגד מרצים או כל אדם אחר במדינה.

הניסיון לגרור את האוניברסיטאות לתפקיד אכיפתי זה, עם רף הוכחתי נמוך יותר מזה הנדרש בחוק הקיים, מטרתו לצבוע את האקדמיה כגוף תומך טרור, כגוף אנטי-ציוני, למרות שהמציאות האמיתית, במיוחד לאחר ה- 7.10. – היא הפוכה לחלוטין, ובכך ולהחליש את האקדמיה ולהופכה לכלי פוליטי. יתרה מכך, החוק מעניק סמכות מלאה לפוליטיקאים להחליט מהי הסתה בקמפוסים, במקום למשטרת ישראל ובתי המשפט, ובכך לשלוט למעשה ללא מצרים, הן בחופש הביטוי של חברי סגל וסטודנטים והן בתקציב של המוסדות.

זוהי למעשה אותה ההפיכה המשטרית מלפני ה- 7.10, שמגיעה בדלת האחורית לאקדמיה – כפי שכבר הבטיחו לנו.  מה לנו האקדמיה אם איננו יכולים לשלוט בה…

מלבד זאת, ולא בשולי הדברים, הצעת חוק ההשתקה פוגעת באופן חסר תקדים, בדיני העבודה המקובלים בישראל. לראשונה יתאפשר לפטר עובד ללא פיצויי פיטורין, תקדים שלא מופיע בשום מקום אחר בספר החוקים של מדינת ישראל. ענישה שלא מופעלת אפילו על פושעים פליליים.

מעבר לכך, חשוב מאוד להדגיש כי במציאות הנוכחית, הצעות אלו  משחקות ישירות לידיהם של אלו הקוראים לחרם אקדמי על ישראל. החלשת עצמאות האוניברסיטאות והכפפתן לפוליטיקאים, מחזקות את טיעוניהם של אלו המבקשים לנדות אותנו מהקהילה האקדמית הבינ”ל – ממש מתן פרס יקר ערך לארגוני ה- BDS, ואויבי ישראל. חוקים אלו מקרבים אותנו להונגריה, ומרחיקים אותנו ממערב אירופה וצפון אמריקה.

אנו קוראים  לשר החינוך, ליו”ר ועדת החינוך ולכל חברי הכנסת – עדיין לא מאוחר לעצור את תהליך החקיקה. תתערבו, תצביעו נגד ואנא מינעו פגיעה חסרת תקדים ובלתי הפיכה באקדמיה הישראלית!

בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.

שגריר סינגפור בישראל מר יאן מאק ביקר בטכניון מלווה במזכירו מר לארי טאי.
השגריר נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, משנה הנשיא למחקר, פרופ’ נעם אדיר, סגן הנשיא לקשרי חוץ וגיוס משאבים פרופ’ וויין קפלן, מנהלת המרכז הבינלאומי, אמה אפרטמן, ורכזת בינלאומיות בפקולטות לפיזיקה, הנדסה כימית והנדסה ביו-רפואית ויוקטינג פרכטל.
המשתתפים דנו באופנים היישומיים בהן ניתן לחזק את שיתופי הפעולה הקיימים בין אוניברסיטאות טכנולוגיות בסינגפור לטכניון ולייצר שותפויות חדשות.
פרופ’ סיון סקר את פעילות הטכניון והרחיב על נקודות הממשק לשיתופי פעולה קונסטרוקטיביים.
שגריר סינגפור ציין את החשיבות הרבה שהוא מייחס לחילופי סטודנטים ושיתופי פעולה מחקריים עם הטכניון”.

משמאל לימין: פרופ' וויין קפלן, מר יאן מאק, פרופ' אורי סיון ופרופ' נעם אדיר

משמאל לימין: פרופ’ וויין קפלן, מר יאן מאק, פרופ’ אורי סיון ופרופ’ נעם אדיר

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”זקנה בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו למחקר חדשני עם השפעה אמיתית על אנשים, קהילות, מקבלי החלטות ומדיניות.

פרופ' נעם זיו בארוע השקת המרכז להתבגרות בריאה

פרופ’ נעם זיו בארוע השקת המרכז לזקנה בריאה

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

  1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
  2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
  3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז אחוד לאיסוף דגימות, ניתוחם וריכוז נתוניהם תוך התבססות על מרכזי התשתית הקיימים, ובכללם מרכז הגנומיקה ע”ש עזריאלי, מרכז סמולר לפרוטאומיקה, ומרכז המטבולומיקה ע”ש פרלמוטר.
  4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת הביולוגיה התאית והמולקולרית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר שינויים
הנובעים מהתבגרות והזדקנות – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה     לרפואה.

ד. סמנים ומודלים אינטגרטיביים להבנה וניבוי של מדדי הזדקנות ברמת הפרט הבודד בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לגיל השלישי בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע בתנועה וניידות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת דר’ אריאל פישר.

ז. ההזדקנות בהיבטים חברתיים – השתייכות לקהילה כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות
לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

פרופ' שי שן-אור בארוע השקת המרכז להתבגרות בריאה

פרופ’ שי שן-אור בארוע השקת המרכז לזקנה בריאה

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, המשנה לנשיא והמנכ”ל דר’ רפי אבירם וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ ווין קפלן.

 

אירוע מיוחד שהוקדש למיזמי התנדבות סטודנטיאליים הקשורים למציאות הנוכחית בישראל התקיים לאחרונה בטכניון. האירוע נערך ביוזמת החממה החברתית בדיקנאט הסטודנטים ובהנחייתה של דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן והתקיים במסגרת סדרת אירועי “צוהרי יום ד” בטכניון ובמעמד המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’.

הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: סיוון שוורץ, אביה בן-ארי, ידידיה בן יאיר, דביר סימני, ולרי קובלונוק

הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: סיוון שוורץ, אביה בן-ארי, ידידיה בן יאיר, דביר סימני, ולרי קובלונוק

“הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר והמלחמה שמלווה אותנו מאז מעמידים את החברה שלנו ואת קהילת הטכניון בפני אתגרים וקשיים רבים,” אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ פישמן. “דווקא ברגעי משבר אלה התגלו החוסן והעוצמה של קהילת הטכניון, שהתגייסה למאמצי המלחמה במגוון דרכים. סטודנטים רבים עסקו בהתנדבות בחקלאות, בחינוך, בקהילה ובמיזמים אחרים, ואנחנו בטכניון מוקירים לא רק מצוינות אקדמית אלא גם מעורבות חברתית ותרומה לקהילה. אני גאה בכל הסטודנטיות והסטודנטים שעסקו בפעילות ההתנדבותית ומברכת את הזוכים והזוכות בפרס.”

פרופ’ מירב אהרון-גוטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המכהנת כיו”ר האקדמי של החממה החברתית בטכניון, אמרה כי “האנשים שם בחוץ תמיד זקוקים לנו, ומטרת החממה החברתית היא ליצור גשר ולעזור לסטודנטים ולחברי סגל מנהלי ואקדמי לפסוע עליו ולתת לחברה ככל יכולתנו.”

“בדרך כלל, כשמדברים על אקטיביזם, ישנה ‘עקומת פעמון’: בקצה האחד המעטים שמובילים וסוחפים, בקצה האחר המעטים שאינם עושים כלום, ובאמצע הרוב – ‘אקטיביסטים של אצבע’ ושיחות סלון,” אמרה מנהלת החממה החברתית רונית פיסו. “מאז תחילת המלחמה ראינו תמונה אחרת: רוב עצום שפועל, מבשל, משנע ומסייע בהמוניו. מתוך מאות הסטודנטים שהתנדבו בתקופה הזאת בחרנו חמישה סטודנטים וסטודנטיות שכל אחד מהם הגה והוביל יוזמה ייחודית במקום שבו לא התקיימה יוזמה כזאת.”

מימין לשמאל: המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ', הדוקטורנטית הזוכה אביה בן-ארי, מנהלת החממה החברתית רונית פיסו, דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן והיו"ר האקדמי של החממה פרופ' מירב אהרון-גוטמן

מימין לשמאל: המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’, הדוקטורנטית הזוכה אביה בן-ארי, מנהלת החממה החברתית רונית פיסו, דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן והיו”ר האקדמי של החממה פרופ’ מירב אהרון-גוטמן

באירוע חולקו לסטודנטים תעודה ופרס כספי של 2,000 ₪ לכל אחד מהזוכים הבאים:

1. ולרי קובלונוק, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הצטרפה בעקבות 7 באוקטובר לפרויקט הסיוע של עמותת “לב אחד” למפונים, ובמהלך הפעילות זיהתה צורך של האוכלוסיות המפונות בסביבת עבודה בכדי לשמר את פרנסתם. ולרי הקימה משרדים שיתופיים לחברי קהילות המפונים תוך שיתוף פעולה עם חברות הייטק שונות. קהילות הקיבוצים ארז ואורים קיבלו משרדים ניידים.

2. ידידיה בן יאיר, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, דאג למשפחות של מבקשי מקלט חסרי מעמד בישראל, שהגיעו למדרשת חנתון חסרי כול. ידידיה דאג להם בהיבטים רבים, מאמצעים בסיסים כגון ביגוד ועד לעזרה בירוקרטית ברישום למסגרות לימוד.

3. דביר סימני, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הקים מערך לארגון לוויות: מפתיחת מאגר מתנדבים וארגון לוגיסטי ועד ליווי משפחות וחפירת קברים. הוא הפעיל את המערך מסביב לשעון וברחבי הארץ לאורך כל תקופת המלחמה ועד פתיחת שנת הלימודים בינואר 2024.

4. סיוון שוורץ, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ארגנה מענה לילדים מפונים על הרצף האוטיסטי הכולל מענה רפואי, רגשי ולוגיסטי. ארגון המתנדבים שהקימה עדיין ממשיך ללוות את הילדים.

5. אביה בן-ארי, דוקטורנטית בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, סייעה בשיקום בית הדפוס זיקים וביצירת תרומות למטה החטופים והנעדרים. היא יצרה הדפסים לחולצות ופוסטרים שיוצרו בבית הדפוס לטובת ייצובו הכלכלי, וכל רווחי הפרויקט כתוצאה ממכירת המוצרים הושקעו במטה החטופים והנעדרים.