גילוי של חלבוני חישת אור שלא היו ידועים עד כה ומערכת להגברת קרני X – המחקרים הזוכים ביום המחקר השנתי ע"ש ג'ייקובס לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון

במקום הראשון בקרב המגיסטרים: נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי

בשבוע שעבר התקיים בטכניון יום המחקר השנתי למשתלמים ע"ש ג'ייקובס. במסגרת האירוע הציגו סטודנטים לתארים מתקדמים 56 מחקרים במגוון עצום של תחומים: חינוך מדעי בהשראת הטבע בגן החיות, מדענים כמנגישי מדע, התאבדות של תאי גזע, אבחון בלתי פולשני של סרטן, שיקום חוט שדרה פגוע, מערכות ניווט לעוורים ותוכנה לזיהוי פייק ניוז. השתתפו ביום המחקר סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני ושלישי שזכו במקומות הראשונים בימי המחקר היחידתיים.

לדברי דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ' דן גבעולי, "יום המחקר היה מוצלח מאוד, וכל הפוסטרים הופקו והוצגו ברמה גבוהה. אני בטוח שכל מי שהגיע נהנה ושאב סיפוק מהמשתלמים המצוינים שלנו."

 

במסגרת יום המחקר נערכה תחרות פוסטרים בשתי קטגוריות; תואר שני ותואר שלישי, שבכל אחת מהן זכו המקומות הראשון, השני והשלישי בפרסים של 3,000, 2,000 ו-1,000 שקל בהתאמה.

 

במקום הראשון בקרב הדוקטורנטים: אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בהנחיית פרופ' עודד בז'ה

בקרב הדוקטורנטים זכתה במקום הראשון אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון. בהנחיית ראש המעבדה פרופ' עודד בז'ה גילתה פושקרב, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת אולם החוקרים גילו כי הם נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים. הם טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי, הליורודופסינים (Helio – שמש), והם מקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Nature. במקום השני זכתה חגית ברדה, המפתחת בהנחיית פרופ' יוג'ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים הסברים וראיות ניסוייות לתהליכים בממשקים בין חומרים. במקום השלישי זכתה אלינור קורן, שגילתה בהנחיית פרופ'-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. בפרס חביב הקהל זכתה ריף אינוך, המפתחת בהנחיית פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון מערכת לאבחון מוקדם של סרטן על סמך הבל הפה.

 

בקרב המגיסטרים זכתה במקום הראשון נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. בהנחיית פרופ' לוי שכטר מפתחת כהן מערכת להגברת קרני X (Bragg-based Laser-wiggler for X-ray Amplification). השופטים כתבו כי "התרשמנו שהעבודה חדשנית ובעלת פוטנציאל ליישומים חשובים. נעמה הציגה את הרקע המורכב של העבודה, את התוצאות ואת השימושים בצורה מעולה". במקום השני זכה רון בסלר המפתח, בהנחיית ד"ר אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שיטה מקורית למדידת המקדם הדיאלקטרי של שכבות גרפן. במקום השלישי זכה בוריס פרדמן, המפתח בהנחיית ד"ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית טכנולוגיה למדידת מקדם שבירה בעזרת אפקט אופטי. בפרס חביב הקהל זכתה רוני גופמן, החוקרת תהליכים בסופרנובות בהנחיית פרופ' נועם סוקר מהפקולטה לפיזיקה.

החוקרים גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון איתרו חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. המחקר צפוי לסלול דרכים חדשות בטיפול במחלות אלה ולצמצם את תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים.

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הובילו פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן מהמעבדה לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה ובמכון לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה. על פי ממצאי המחקר, עיכובו של חלבון בשם ARTS מגן על תאי הגזע החיוניים לתפקוד המעיים.

פרופ'-משנה ירון פוקס

פרופ'-משנה ירון פוקס

המעי הוא רקמה המתחדשת במהירות רבה, יותר מכל רקמה אחרת בגוף; שכבת העור החיצונית, האפיתל, מתחלפת בכל שבוע. המעי הדק הוא צינור מפותל באורך ממוצע של 8-6 מטרים והוא ממלא את רוב חלל הבטן. למעי הדק תפקיד קריטי בעיכול המזון ובספיגתו אל זרם הדם והלימפה, ויעילותו קשורה במבנהו הייחודי. המעי הדק מגדיל את שטח הפנים באמצעות בליטות דמויות-אצבע הנקראות ווילי (Villi) ועשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. תאי הגזע של המעי הדק נמצאים בקריפטות המעיים (crypts of Lieberkühn) שהם הקפלים שבין אותן בליטות בבסיס המעי. התאים מתחלקים בהתמדה, מתמיינים ויוצרים תאי אפיתל שונים לאורך הווילי.

 

תאי גזע הם תאים נדירים יחסית, האחראים לחידושן של רקמות שונות כגון עור, מעי וכלי דם. מחקרים רבים נעשו עד כה בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל מנגנון ההתאבדות המתוכננת (אפופטוזיס) בתאים אלה כמעט שלא נחקר. זאת משום שבמשך שנים רבות נחשבו תאי הגזע לתאים "אמורטליים" החיים עד תום חייו של האורגניזם.

המחקר הנוכחי עוסק בהתאבדות תאי הגזע ובהשפעה הדרמטית של תהליך זה על התחדשות הרקמה ועל תהליכי ההחלמה במעי. פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן הניחו כי בשל תוחלת חייהם הארוכה של תאי הגזע במעי הם עלולים לצבור מוטציות ולגרום למחלות שונות כגון סרטן. לכן, אף שהם עמידים יותר מתאים "רגילים", הם אמורים להיות נתונים למנגנון בקרה המחסל אותם באופן ממוקד במקרה שמתפתחת בהם מוטציה.

אלינור קורן

אלינור קורן

המחקר הנוכחי גילה כי תאי הגזע במעי אכן נתונים לתהליך כזה של תמותה מתוכננת. החוקרים גילו כי חלבון קריטי בתהליך זה הוא ARTS, המבוטא באופן ממוקד בקריפטות המעיים של העכבר והאדם. צוות המחקר גילה כי מחיקה של הגן האחראי לייצור החלבון האמור גורמת לעלייה דרמטית במספרם של תאי הגזע במעי ובגודלה של הנישה המכילה אותם. על מנת לאשש את תוצאותיהם החוקרים בודדו תאי גזע מהעכברים והצליחו ליצור "מעי בצלחת" – מיני-איבר מעבדה (אורגנואיד) המחקה באופן אידאלי את המעי בחיה השלמה ואפשר גם להשתילו בחיה כאיבר שיתפקד כמעי רגיל.

 

החוקרים מצאו באורגנואידים אלה כי מחיקתו של ARTS גורמת לעלייה משמעותית במספר תאי הגזע ובגודל המעי. זאת משום שחלק מתאי הגזע שהיו אמורים להתאבד לא עברו תהליך זה.

אוכלוסיית תאי הגזע במעי נוטה להיפגע קשות כאשר האדם מקבל טיפולים נגד סרטן. זו אחת הסיבות להיווצרותן של תופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, הקאות ושלשולים. החוקרים גילו כי בהיעדרו של חלבון ARTS, טיפולים אלה כמעט לא פגעו בתאי הגזע. יתר על כן, הם גילו כי בעכברים נטולי ARTS, מחלות מעיים כגון קוליטיס אינן מתבטאות בתסמינים חמורים כמו אצל חולים רגילים.

החוקרים מעריכים כי המחקר יסלול דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים. זאת באמצעות תרופות ספציפיות שיעכבו את ARTS באופן ממוקד.

פרופ'-משנה ירון פוקס הוא ראש המעבדה לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחבר במרכז לורי לוקי להנדסה ומדעי החיים ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון. צוות המעבדה בראשותו מתמקד בבידוד אוכלוסיות חדשות של תאי גזע, בחקר מנגנון ההתאבדות של תאים מיוחדים אלו ובקידום טכניקות חדשות לרפואה רגנרטיבית ולטיפול במחלת הסרטן.

המחקר הנוכחי נערך בתמיכת קרן משרד המדע (קמין), ICRF RCDAו-GIF.

למאמר המלא ב- Nature Communications לחצו כאן

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים בירוק)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים בירוק)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים בקריפטות צבועים באדום)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים בקריפטות צבועים באדום)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

מיני מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

גיליון הסתיו של מגזין הטכניון מבשר טובות במחקר, ביישום ובתרומה לקהילה. פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות מספר על הדרך שעשתה חברת מזור רובוטיקה מהחממה בטכניון לאקזיט הגדול ביותר בתולדות הביומד הישראלי. חוקרי מרכז הסייבר מדווחים על איתור פרצות במערכות בלוטות', בחומת האבטחה החדשנית של אינטל ובסייעת הקולית של מיקרוסופט. חיבור בין קבוצות המחקר של פרופ'-מחקר מוטי שגב ופרופ' ארז חסמן יצר הישג מדעי משמעותי: בדרך למערכות אינפורמציה קוואנטיות חדשניות, פרופ' גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל על שיטות ננומטריות חדשות ליישומי מידע, פרופ' עודד בז'ה מהפקולטה לביולוגיה גילה משפחה חדשה של חלבונים, ד"ר קירה רדינסקי מהפקולטה למדעי המחשב על מערכת חכמה לפיתוח תרופות חדשות על סמך בינה מלאכותית ופרופ' אסיה רולס מהפקולטה רפואה חשפה את השפעתו של המוח על גידולים סרטניים. כל זאת ועוד בגיליון שלפניכם.
קריאה נעימה: http://bit.ly/2TtOY6X

מגזין הטכניון

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא: "אתם נכנסים ל'טכניון חדש', שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון"

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 18 חברי סגל חדשים ו-11 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (צוות בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא כי "עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל'טכניון חדש'."

פרופ' לביא ציין כי "עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון 'להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה' ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל."

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. "היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו."

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ' עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי "במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם."

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי

ד"ר איתי אייל

ד"ר איתי אייל

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר דניאל סודרי

ד"ר דניאל סודרי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך

ד"ר גרהם דה-רויטר

ד"ר גרהם דה-רויטר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה

ד"ר שי הכהן

ד"ר שי הכהן ג'ורג'י

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה  –

ד"ר טלי פינסקי

ד"ר טלי פינסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב

ד"ר שחר יצחקי

ד"ר שחר יצחקי

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר יוסף לפקוביץ'

ד"ר יוסף לפקוביץ'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון

ד"ר דן גרבר

ד"ר דן גרבר

ד"ר איציק כהן

ד"ר איציק כהן

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר אורי שליט

ד"ר אורי שליט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

ד"ר עומר יחזקאלי

ד"ר עומר יחזקאלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים

ד"ר אלעד קורן

ד"ר אלעד קורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה

ד"ר זהבית כהן

ד"ר זהבית כהן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ"ח ניצה גולדנברג-כהן (סגל בתי חולים – מסלול רגיל), ד"ר יונתן בוטבול, ד"ר רינת גבאי, ד"ר צבי גוטמכר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר אתי דניאל-שפיגל, ד"ר ריאד חדאד, ד"ר איאד חמאיסי,  ד"ר אלונה פז, ד"ר מיכל שטיין וד"ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, וסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו עם יו"ר אס"ט, דני מגנר, במעמד הענקת התעודות. צילום: גיא שפיר.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, וסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו עם יו"ר אס"ט, דני מגנר, במעמד הענקת התעודות. צילום: גיא שפיר.

לקראת חג הפסח הוענק מעמד "חבר כבוד באגודת הסטודנטים בטכניון" לנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ולסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו. המעמד הייחודי מוענק לבודדים לאורך השנים, וזהו אות הוקרה על שנים של שיתוף פעולה פורה ותמיכה בסטודנטים בטכניון במגוון תחומים.

תעודות "חבר כבוד" באגודת הסטודנטים בטכניון )אס"ט( הוענקו לנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ולסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו מעט לפני חג הפסח. המעמד המכובד והייחודי ניתן בעקבות שנים של תמיכה בציבור
הסטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה כולל קידום רפורמות בתחום ההוראה, סיוע ותמיכה בפעילויות תרבות, קידום סוגיות רווחה, הרחבה ושדרוג מעונות הסטודנטים, קידום הספורט, ועוד.

תעודות חבר כבוד באס"ט ניתנות לבודדים שגילו תמיכה ייחודית בסטודנטים, ובהם גם בעלי תפקידים בהנהלת הטכניון במעמד סיום תפקידם, שקידמו במהלך תפקידם יוזמות פרו-סטודנטיאליות. ואמנם, מעמד ההענקה הנוכחי ייחודי בכך שמוענקות התעודות עוד במהלך הקדנציה של נשיא הטכניון וסמנכ"ל התפעול, כאות הוקרה לתרומתם הרבה לקידום רווחת הסטודנטים בטכניון.

תעודות "חבר כבוד" הוענקו לפרופ' לביא וגב' לניאדו במסגרת ערב נציגים של אס"ט. במסגרת האירוע, פרופ' לביא קיים שיח עם נציגי הסטודנטים וענה על שאלות של סטודנטים בנושאים מגוונים כגון יישום רפורמות אקדמיות בתחום עומס הלימודים, שדרוג תשתיות מעונות הסטודנטים, קידום תשתיות רווחה בקמפוס ועוד.

בנימוקי הענקת התואר כתב דני מגנר, יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון: "פרופ' לביא הוא לא רק שותפם הנאמן של הסטודנטים באשר הם סטודנטים, אלא גם מנהיג אמיץ שהודה בריש גלי שעל הטכניון לפעול לשיפור היחס לסטודנטים וקידם שורת מהלכים לקידום הנושא. גב' לניאדו היא האמא שלנו בקמפוס, ואצלה הסטודנטים תמיד במקום ה- 1 ; ללא תמיכתה, רוב פעילויותיה של אס"ט לא היו יכולות להתקיים."
עוד הוסיף דני מגנר: "אנו שמחים לכבד את פרופ' לביא וגב' לניאדו באות הכבוד הגבוה ביותר שאנו יכולים להעניק, ומבקשים מהם להמשיך לקדם את הסטודנטים ולהגן על מעמדה של אס"ט. גם, כעת, תוכלו להיכנס למסיבות של אס"ט ולפסטיבל הסטודנט במחיר מוזל!"

עשרה מורים ומורות למדעים קיבלו מהטכניון את אות ההוקרה "המורה שלי – מורה לחיים". המורים המצטיינים נבחרו על סמך המלצות תלמידיהם-לשעבר, הלומדים כיום בטכניון.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא העניק השבוע אות הוקרה לעשרה מורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות "המורה שלי – מורה לחיים". במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים בתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון. זו השנה השנייה לקיומה של התחרות, המתקיימת בשיתוף המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים.

"כדי להבטיח שלטכניון יגיעו מועמדים מצטיינים אנו זקוקים בראש ובראשונה למורים מעולים," אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בנאומו בטקס. "לכן החלטנו לפני שנה לפתוח ביוזמה להכיר ולהוקיר את המורים המצטיינים, המורים לחיים, אלו שאחראים לכך שתלמידיהם הם כיום סטודנטים בטכניון. המכנה המשותף למקבלי הפרס הוא יכולתם לשוחח עם תלמידיהם בגובה העיניים, להבין אותם, להקשיב, ולבסס מערכת יחסים בינאישית עם כל תלמיד ותלמיד. על בסיסה האיתן של מערכת יחסים זו נבנית המוטיבציה של התלמידים להצליח ולהצטיין, ובזכותה הם סופגים ממוריהם את הסקרנות, ההכרה ביכולתם והאהבה למדע."

לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים בהם סיפרו סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, והטמיעו בהם יכולות, מצוינות ואהבה למקצוע. המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ורכזת הפרויקט מור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה באורט קריית מוצקין

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

"חיפשנו מורים שלא מוותרים על תלמידיהם," הסבירה מארגנת התחרות מור פרייברון, סטודנטית להוראת מדעי המחשב במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. "חיפשנו מורים ערכיים, יצירתיים, מעוררי השראה ומקצועיים בתחומם, המקדמים את תלמידיהם למצוינות בתחום המדעי ופורצים עבורם את השביל שאותו ממשיכים התלמידים כאן בלימודיהם בטכניון."

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, קיבלה מנשיא הטכניון פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בני ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה. בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת, ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, וכאמור, עבורי היא מורה לחיים."

"בצעירותי כמעט התחלתי לעבוד ברפאל," סיפרה נעמי. "בסוף, לאחר לידת בני הראשון, בחרתי להיות מורה – ולרגע אינני מתחרטת. לאורך כל הדרך קיבלתי הוקרה ומכתבי תודה מהתלמידים, אבל הופתעתי שהמליץ עלי סטודנט שסיים את לימודיו לפני כל כך הרבה שנים ובכל זאת זכר אותי. אני אומרת תמיד לתלמידים: מההשקעה במתמטיקה תלמדו איך להשקיע בחיים. "
את עליזה רוט, מורה לפיזיקה המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה ואמא לשישה ילדים, ליוו בטקס בני משפחתה, תלמידות מבית הספר בו היא מלמדת וסטודנטיות בטכניון, שלמדו אצלה בעבר ועתה המליצו עליה לתחרות. "אלמלא עליזה לא הייתי לומדת היום בטכניון והייתי בוחרת בלימודי פסיכולוגיה," סיפרה שיר, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, "לא האמנתי שאני חכמה מספיק. בזכותה למדתי להאמין בעצמי. היא נשארת עם התלמידות הרבה אחרי שעות העבודה כדי להוביל אותן לבגרות בפיזיקה, והשנה אף הכפילה את מספר התלמידות במגמת הפיזיקה מ-13 ל-24. "
הסטודנטית איילת אלפרט, שלומדת כיום רפואה בטכניון, סיפרה: "תמיד היה חשוב למורה עליזה שנצטיין. היא ניסתה לכוון אותנו לצאת וללמוד את מקצועות המדעים המדויקים בחוץ, והיתה מלמדת הכל בצורה מאוד מעניינת ומרתקת שגרמה לי באמת לרצות וללמוד את המקצוע בעתיד. בעזרת ניסויים שהיא ביצעה, ומיכשור שהביאה למעבדה בדרך-לא-דרך, היא ריתקה את כולנו והראתה כי פיזיקה היא אכן תיאור מדויק ויפה של המציאות.
המורה עליזה שימשה דוגמה אישית לכולנו. חלק גדול מבנות המגמה המשיכו ללמוד את המקצוע באוניברסיטה, והרבה בזכות העידוד שלה. היא מורה נפלאה, אני חושבת שאין ראויה ממנה לקבל את הפרס."

הסטודנטית אפרת חרמון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המליצה על המורה שלה לביוטכנולוגיה, רענן דונוביץ ממעבדות בלמונטה בירושלים. "הפרס מרגש ומחמיא מאוד," אמר דונוביץ. "המפעל הזה של הטכניון חשוב מאוד. הוא מעלה את קרנו של המורה בארץ ומדגיש את חשיבות ההוראה והחינוך, שמעמדם בקרב הציבור בארץ אינו מזהיר."

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. "הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות."

"עבורנו היא היתה הרבה יותר ממורה," הוסיפה אמו של יוסף, אימאן, שהגיעה במיוחד לטקס. "היא היתה חברה ומחנכת. תמיד קשובה להורים ואנו מעריכים מאוד את עבודתה הקשה."

"כל חיי עסקתי בהוראה," סיפר איציק קנטור, המלמד פיזיקה בבית הספר הר וגיא שבקיבוץ דפנה. "העבודה שלי היא להכשיר אנשים לחיים ולהקנות להם ערכים באמצעות דוגמה אישית. חשוב לי שתלמיד שמסיים את לימודיו ירצה לשוב בעתיד לספסל הלימודים. אני מלמד את התלמידים לחקור, להטיל ספק ולהיות סקרנים וביקורתיים. הוראה אינה 'עוד מקצוע'. כמורה אתה צריך כל הזמן למשוך ולסקרן את התלמידים, ולכן בכל שיעור שלי יש איזה קסם או חידה, דבר שימקד אותם וימרכז אותם אלי. כבר ארבעים שנה אני מורה, ובכל יום אני רק מצפה מחדש להיכנס לכיתה. אין סיפוק גדול יותר מהשפעה על אנשים, והחינוך הוא הדרך היחידה להשפיע."

"שיחת הטלפון שבה נודע לי על קבלת הפרס שימחה אותי כל כך," סיפר המורה לאלקטרוניקה שלומי כהן מתיכון הנדסאים בהרצליה. "זה טוב אפילו יותר מטלפון מאראלה ממפעל הפיס." על שלומי המליצה הסטודנטית להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, נטליה רוגוז'אן.

לצפייה בתמונות מתוך הטקס לחצו כאן

בתמונה בעמוד הבית: המורים המצטיינים עם נשיא הטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

inno

מרכז הידע לחדשנות בטכניון משלים בימים אלה את ההכנות האחרונות לקראת ההתכנסות החמישית של פורום המנהלים לחדשנות. המפגש הראשון יתקיים ב-11 בנובמבר. ההרשמה בעיצומה.

"פורום המנהלים לחדשנות" התכנס לראשונה בשנת 2010. כיום הוא הוא מאגד בתוכו כ-80  מנכ"לים ומנהלים בכירים, בלמעלה מ-40 חברות מובילות במשק, בהן "אלביט", ‪"אינטל", "ביוסנס", וובסטר", "אמדוקס", "רפא'ל",", "HP Indigo" "כתר פלסטיק", "תמה תעשיות", "סטפאק" ועוד.

הפורום נועד להקנות למנהלים ידע מעשי הנוגע להתנעת תהליכי חדשנות בארגונים במטרה לשמר את היתרון התחרותי של הארגון ולתרום לצמיחתו וכן לעודד שיתופי פעולה וחילופי ידע בין החברות לבין עצמן.

מפגשי הפורום יתמקדו השנה במגמות החדשנות ויעסקו בנושאים כגון "האינטרנט של הדברים", "ביג דאטה" "מחשוב ענן" "הדפסת תלת מימד"  "הגנת הסייבר" "E- Commerce" והשלכותיהם ברמת הארגון. על המרצים השנה יימנו: בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל; דר' איה סופר, מנהלת תחום ניתוח נתונים ומחשוב אנליטי בIBM  העולמית; אמנון בר-לב, נשיא צ'ק פוינט; רותי קידר, סמנכ"לית טכנולוגיות פיתוח ב- Microsoft Israel; ניר פלג, ראש אגף בכיר מו"פ במטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה; סער יוסקוביץ', מייסד ומנכ"ל Augory; גלעד בכר, מנכ"ל MOBurst; אלי איטין מאמדוקס.

מפגשי הפורום יתקיימו אחת לחודש, בטכניון בחיפה, מלבד מפגש אחד,  אשר יתקיים ב- Microsoft  Technology Center  ברעננה. מפגש הראשון יכלול משחק תפקידים עסקי שיעסוק באסטרטגיות השונות ליצירת צמיחה ארגונית תוך סקירת השיקולים של מקבלי ההחלטות בזמן אמת. ישתתפו בו זה אנשי מפתח מתחום התעשייה, המשפט, האקדמיה והפיננסים.

מפגשי הפורום ייחתמו השנה ב"האקתון" לפיתוח רעיונות חדשניים, על בסיס המגמות שיידונו במפגשים במהלך השנה.

מנהלים ומובילי חדשנות אשר מעוניינים להיחשף לחזית הידע בתחום החדשנות, במטרה לקדם וליישם תהליכי חדשנות בארגון מוזמנים להצטרף לפורום, ההרשמה בעיצומה.

לאתר הפורום לחצו כאן

להרשמה לחצו כאן

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

מדעי המחשב דורגו במקום ה-18 בעולם; עלייה למקום ה-43 בדירוג הפקולטות ההנדסיות

הטכניון שומר ומבסס את מקומו ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום שישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון בצמרת האקדמית העולמית :

  • תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18 בעולם  זו השנה השלישית ברציפות. הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי כלשהוא במדד.
  • בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-43. מדובר בעלייה של 3 שלבים לעומת השנה שעברה. גם בתחום זה מדורג הטכניון ראשון מבין המוסדות הישראלים והיחיד בין ה-50 הראשונים בעולם.
  • בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-78. המשך עקבי של מקומו בשנים האחרונות, (מקומות 77 ב-2013 ו-78 ב-2012).

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בעקבות פרסום מדד שנחאי: "מדדים ודירוגים, בהם שבריר של נקודה יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה, דורשים משנה זהירות בהתייחסות אליהם. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים והוא ממשיך להחמיא למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט. משמחת במיוחד ההכרה במקומו של הטכניון בצמרת המוסדות בעולם בתחומי ההנדסה ובמיוחד במדעי המחשב. הנתונים הללו, כמו גם מדדים אחרים ואף יותר מכך אירועי הקיץ האחרון, שבים ומדגישים ביתר שאת את חשיבות אוניברסיטאות המחקר לחוסנה הלאומי של ישראל"

אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון נפתחו אתמול בטקס חגיגי של הענקת תוארי עמית כבוד. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא והנהלת הטכניון ובהשתתפות אורחים רבים מהארץ ומחו"ל.

אירועי חבר הנאמנים יתקיימו עד סוף השבוע בטכניון.

לחצו לצפייה בתמונות מהאירועים: