פרופ' שחר קוטינסקי צילום: רמי שלוש

פרופ' שחר קוטינסקי
צילום: רמי שלוש

הדוקטורנט לואי דאניאל צילום: רמי שלוש

הדוקטורנט לואי דאניאל
צילום: רמי שלוש

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז (Tower Jazz) פיתחו טכנולוגיה מהפכנית ההופכת את רכיבי זיכרון הפלאש המסחריים של טאואר ג'אז לממריסטורים – התקנים המכילים זיכרון וכוח חישוב. הטכנולוגיה, שפותחה בהשראת פעולת המוח האנושי, מאיצה באופן משמעותי את פעולתם של אלגוריתמים של בינה מלאכותית (AI).

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' יעקב רויזין וד"ר יבגני פיחאי מחברת טאואר ג'אז ופרופ'-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

כבר מתחילת דרכם גברו המחשבים על האדם בפתרון בעיות חשבוניות, אולם בזיהוי תמונות, בסיווג מאפיינים בתוך התמונה ובקבלת החלטות פיגר המחשב אחר האדם במשך עשרות שנים. את הפער הזה מדביקה בשנים האחרונות הבינה המלאכותית, המצליחה לבצע פעולות מורכבות על סמך אימון המבוסס על דוגמאות. בעשורים האחרונים הוקדשו משאבים עצומים בפיתוחה של בינה מלאכותית ברמת התוכנה, השקעה שהובילה לקפיצת מדרגה באפקטיביות של הבינה המלאכותית בתחומים רבים ומגוונים ובהם רפואה, תחבורה חכמה, רובוטיקה וחקלאות.

הדלק המניע את עולם הבינה המלאכותית הוא נתונים, וליתר דיוק נתונים בכמות עצומה (big data). זו הסיבה שהפריצה הגדולה בבינה מלאכותית "המתינה" לשיפור הדרמטי בכוח המיחשוב. אולם ההתפתחות המהירה בביצועי התוכנה הותירה מאחור את החומרה, ופיתוחה של חומרה המתאימה לדרישות של תוכנות בינה מלאכותית התעכב במשך שנים רבות. חומרה כזו נדרשת לעבוד היטב במונחים של  מהירות, הספק נמוך, דיוק, שטח ומחיר. כל אלה קשים מאוד להשגה במודל החומרה המסורתי – מודל של חישוב דיגיטלי (ספרתי).

המודל הדיגיטלי מגביל את ביצועי החומרה בשני הקשרים עיקריים: 1. חומרות כאלה מתקשות לבצע פעולות רבות במקביל , שכן הן נועדו לבצע מספר קטן יחסית של פעולות; 2. הן יכולות להפגין דיוק רב רק בתמורה לצריכת משאבים גדולים מאוד במונחי אנרגיה וזמן. לכן, אומרים החוקרים, נדרשת חומרה חדשנית שתתאים לעידן הבינה המלאכותית.

"אחד האתגרים הגדולים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מהנדסי חומרה," מסביר פרופ' קוטינסקי, "הוא המימוש של אלגוריתמים מורכבים הדורשים (א) אחסון של מידע רב בזיכרון המחשב; (ב) שליפה מהירה מהזיכרון; (ג) ביצוע חישובים רבים במקביל; ו(ד) דיוק גבוה.  החומרה הדיגיטלית הסטנדרטית (מעבדים) לא מתאימה לכך מהסיבות שצוינו לעיל."

זה הרקע לטכנולוגיה החדשה המוצגת במאמר ב-Nature Electronics. לדברי פרופ' קוטינסקי, "הטכנולוגיה שלנו הופכת את החומרה, שהיא דיגיטלית במהותה, לתשתית נוירומורפית – תשתית מעין-אנלוגית הדומה למוח. כפי שהמוח מבצע מיליוני פעולות במקביל, גם החומרה שלנו מבצעת פעולות רבות במקביל וכך מאיצה את כל הפעולות הקשורות בה."

"החישוב הנוירומורפי," אומר הדוקטורנט לואי דאניאל, "מעניין אותי ברמה האישית הן כסטודנט להנדסת מחשבים והן כמי שאיבד את אביו כתוצאה ממחלה נוירולוגית נדירה. המוח תמיד היווה מקור השראה למערכות מחשוב, והאתגר שלי הוא להבין את המנגנון החישובי של פעולת המוח על ידי ארגז כלים הנדסי. במחקר הנוכחי הראינו שבב חשמלי המבוסס על טכנולוגיה סטנדרטית מסחרית ומפגין שתי יכולות קריטיות: זיכרון אסוציאטיבי, העובד בדומה למוח על סמך תכונות ולא לפי חיפוש באינדקס; ויכולת למידה."

הזיכרון האסוציאטיבי, המוכר לנו מפעולת החשיבה האנושית, פירושו שכאשר אנחנו רואים עיניים, לדוגמה, איננו מחפשים התאמה של העין לסעיף כלשהו באינדקס של פריטים, אלא מזהים את העין באופן אסוציאטיבי. זהו מנגנון מהיר, אפקטיבי וחסכוני באנרגיה. וכמו במוח, יכולת הלמידה של המערכת משתפרת מתוך שינוי ועדכון של הקשרים בין הסינפסות ותאי העצב.

לדברי פרופ' רויזין מטאואר ג'אז, "הטכנולוגיה החדשה פשוטה להטמעה והופכת את הטרנזיסטור של טאואר ג'אז, שתוכנן במקור לאחסון מידע בלבד, לממריסטור – יחידה המכילה לא רק זיכרון אלא גם יכולת חישוב. מאחר שהממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של  טאואר ג'אז, הוא מתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם עובדים טרנזיסטורים אלה. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה בבנייה של רשתות עצביות בחומרה ובכך משפרת משמעותית את ביצועיהן של מערכות בינה מלאכותית מסחריות. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד."

לדברי פרופ'-משנה ראמז דניאל, בעבר מהנדס חשמל בטאואר ג'אז וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסת ביו-רפואית בטכניון, "כוח החישוב של ההתקן המשופר נובע מיכולתו לתפקד בתחום התת-הולכה, ובמילים פשוטות – באופן דומה למנגנונים ביולוגיים טבעיים. כתוצאה מכך אנחנו משיגים יעילות גבוהה בהספק נמוך, כמו המנגנונים שהתפתחו בטבע במשך מיליארדי שנות אבולוציה."

במחקר השתתפו חוקרי הטכניון אריק הרבלין, ניקולס ויינשטיין, ואסו גופטה ונמרוד וולד מקבוצת המחקר של פרופ' קוטינסקי.

 המחקר נערך בתמיכת ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), מענק קמין מטעם משרד הכלכלה, מלגת אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ומענק ERC. לאחרונה הציג לואי דאניאל את המחקר שלעיל בכנס של Nature בסין ואף זכה בפרס המאמר הפוסטר המצטיין בכנס.

 

על השותפים במחקר:

פרופ' שחר קוטינסקי השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט בטכניון ועבד באינטל בתכן מעגלים. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קריל של קרן וולף על מצוינות במחקר מדעי, מלגת ויטרבי, מלגת ג'ייקובס ומענק ERC וכן בשבעה פרסי הצטיינות בהוראה.

לואי דאניאל השלים תואר ראשון בטכניון, ובשנים 2016-2013 עבד במעבדות המחקר של IBM בחיפה. כיום הוא עושה את הדוקטורט (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ' קוטינסקי. הוא זכה בפרס הרשל ריץ' לחדשנות ויזמות, בפרס אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ובמלגת ות"ת לדוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית.

פרופ' יעקב רויזין הינו מנהל מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידניות ו-Fellow בחברת טאואר-ג'אז. הוא פרופסור אורח בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. ליעקב ניסיון נרחב של 40 שנה בתחום פיתוח רכיבים בענף המוליכים-למחצה. ב-23 השנים האחרונות הוא עובד בטאואר ג'אז ומתמחה בפיתוח טכנולוגיות CMOS ייחודיות ורכיבים חדשניים.  הוא פרסם מעל ל-200 מחקרים ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים (USA patents) בתחום טכנולוגיית המוליכים-למחצה ורכיבים.

ד"ר יבגני פיחאי הוא מהנדס רכיבים בכיר בטאואר ג'אז. הוא בעל ניסיון של 15 שנה בפיתוח רכיבי CMOS  הכוללים זיכרונות משולבים (embedded NVM), תאים סולאריים וחיישני קרינה מייננת. יבגני השלים תואר ראשון בטכניון, תואר שני באוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בטכניון. הוא פרסם מעל ל-40 מאמרים ופטנטים.

פרופ'-משנה ראמז דניאל השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון ותואר שני בהנדסת אלקטרוניקה וחשמל אוניברסיטת תל אביב שאחריו יצא לתעשייה. לאחר שמונה שנות עבודה בטאואר ג'ז הוא יצא לדוקטורט ואחריו פוסט-דוקטורט ב-MIT, שם בנה את המחשב הביולוגי הראשון בתוך חיידק. כיום הוא עומד בראש המעבדה לביולוגיה סינטטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

 

למחקר בכתב העת  Nature Electronics לחצו כאן

 

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים בטכניון. הפיתוחים הוצגו בכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון

 

הכנס ה-16 של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) התקיים בשבוע שעבר בטכניון. המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע"ש משפחות מדבדי, ד"ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר נחנך בטכניון בשנת 2002 ומאז הוא תומך במחקרים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חלל ואווירונוטיקה, עיבוד תמונה מתקדם, אנרגיה ומערכות הגנה. בכנס השתתפו תא"ל ד"ר דני גולד ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון, גדעון פרנק יו"ר הוועד המנהל של הטכניון, פרופ' אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ' בועז גולני מנכ"ל ומשנה לנשיא הטכניון, חברי סגל מהטכניון, בכירי התעשייה וסטודנטים.

במסגרת הכנס הוענקו פרסים לפרויקטים ומאמרים של סטודנטים מצטיינים:

בפרס הראשון בתחרות ההצעות לפיתוחים ביטחוניים זכתה הסטודנטית אלינור גינזבורג מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. גינזבורג הציעה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ראשוני בדימום פנימי בפצועים בזירת האירוע. זוהי זריקה המכילה חיידקים מתוכנתים, שעם כניסתם לזרם הדם מאתרים את מקור הדימום הפנימי ומתניעים תהליך קרישה מזורז. כך נוצרת "חבישה ביולוגית" לריסון הדימום, המגינה על המטופל עד הגעתו לבית-החולים. יתר על כן, החיידקים המתוכנתים ישמשו גם "רכיבי זיכרון" המייתרים חלק מהבדיקות הראשוניות בבית החולים.

במקום השני בתחרות זכו משה קמחי מהפקולטה להנדסת חשמל ועדו גליל מהפקולטה למדעי המחשב על הצעה לפיתוח שבב המדווח על מיקומם של חיילים בפעילות מבצעית ועל מצבם הרפואי, וזאת בעיקר לצורך מניעת חטיפות. במקום השלישי זכה צוות שהציע את AWAKA – מערכת לניטור לא פולשני של מצב העירנות של חיילים. המכשיר אמור לזהות מעבר מסוכן של החייל למצב שינה באמצעות ניטור של גלי המוח ב-EEG ולשחרר סיגנל חשמלי זעיר היוצר עוררות פיזיולוגית. חברי הקבוצה הם נויה צרט מהמסלול המשולב של רפואה והנדסה ביו-רפואית; מור חייט, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה; רון יאנוביצ'י בוגר הפקולטה להנדסה כימית ומעיין שובל, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.

בפרס היוקרתי ע"ש ג'ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל זכתה הדוקטורנטית אינה זמיר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. מחקרה, בהנחיית פרופ' אמריטוס אלון גני, עוסק בשליטה בקצב הבעירה של דלק הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. זמיר שתקבל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים, עלתה בגיל 15 במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר לימודי תיכון בכפר הנוער מאיר שפיה ושירות צבאי היא למדה לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה.

את הכנס פתח ראש המרכז תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שהתייחס למותו של האלוף (מיל') עמוס לפידות, לשעבר מפקד חיל האוויר, נשיא הטכניון והיו"ר הראשון של קרן PMRI שהיתה הבסיס להקמת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. פרופ' נגל הסביר כי אחד מתפקידיו העיקריים של המרכז הוא "יצירת קשר בין חוקרי הטכניון למערכת הביטחון בארץ וחיבור בין צורכי המערכת לרעיונות המדהימים המפותחים בטכניון. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי והוא מחובר גם לגורמי מחקר מובילים בעולם, הן באקדמיה והן בממשל. לשם כך אנחנו תומכים במחקרים שיכולים לשרת את מערכת הביטחון ואת התעשייה, ובמקביל מפנים משאבים גם לטיפוח סטודנטים באמצעות כנסים, ימי עיון, תחרויות ופרסים."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי לקיומו של הכנס במשך 16 שנים רצופות יש משמעות סמלית ומעשית גדולה. "בהיבט הסמלי, הכנס הוא ביטוי מובהק של רוח הטכניון המשלבת מצוינות אקדמית ומחקרית עם חזון ותחושת שליחות. מאז ומתמיד הציב הטכניון את עצמו 'מתחת לאלונקה' כמוסד הנושא באחריות רבה למדינת ישראל, וסדרת הכנסים של המרכז מבטאת את השליחות הזאת בהקשר הביטחוני. במישור המעשי טמונה חשיבותו של הכנס ושל המרכז בקישור החיוני בין האקדמיה למערכת הביטחון. במסגרת קשר זה תורמת האקדמיה ידע עצום למערכת הביטחון, ומערכת הביטחון מציפה לאקדמיה את האתגרים הממשיים העומדים בפניה."

תא"ל ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, נשא את הרצאת הפתיחה בנושא "טרנספורמציה וחדשנות בעידן הטכנו-דיגיטלי". הוא אמר כי מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) משנה את פניו בשנים האחרונות לנוכח המהפכה הדיגיטלית, ופועל לקידום החדשנות הטכנולוגית ולצמצום הרגולציה והבירוקרטיה המאטות תהליכים של פיתוח טכנולוגי. "בשנים האחרונות אנחנו מבצעים שינוי משמעותי בכל התהליכים בארגון כדי להגשים במהירות את הייעוד שלנו – עליונות טכנולוגית ומבצעית. לשם כך אנחנו מחזקים את הקשר עם האקדמיה, מעודדים חדשנות ואימוץ טכנולוגיות, מקצרים תהליכי התקשרות עם גורמי-חוץ ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים." ד"ר גולד אמר כי כיום עובד הארגון עם כ-250 חברות סטארטאפ, וזאת מתוך הבנה שחברות קטנות יכולות לקדם פיתוחים חדשניים במהירות רבה. אמצעי נוסף לקידום החדשנות הוא מאמץ לגיוסם של מומחים יוצאי דופן, ובהם חוקרים מהאקדמיה, לתקופה קצרה המאפשרת להם לשוב לעבודתם לאחר מכן. ד"ר גולד עודד את חוקרי הטכניון להציע רעיונות פורצי דרך למערכת הביטחון דרך המרכז.

תא"ל (מיל') אריאל קארו, בעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, אמר כי "רפאל חרתה על דגלה לעמוד באופן רציף בחזית הטכנולוגיה, והיא ממצה את היתרונות הגלומים במהפכה הרביעית, מהפיכת המידע, לחיבור של מגוון יכולות, לקפיצת מדרגה ולאפקטיביות של המערכות שלה. זאת הן במערכות תקשוב המתבססות על רשת קוגניטיבית והן ביכולות עיבוד מידע מתקדם, המחברות בין מגוון רחב של סנסורים ייחודיים ויכולות עיבוד מידע". תא"ל  קארו הדגיש את הקשר הטוב בין רפאל לטכניון בכל התחומים (סטודנטים, משתלמים לתארים גבוהים ומחקרים משותפים) ועודד את שני הצדדים להמשיך ולהרחיב את הקשר הזה."

בכנס הוצגו כמה מהמחקרים הנערכים בטכניון בתמיכת המרכז. פרופ' דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית הציג סוגיות בחדירת קליע לבטון. פרופ' אוקסנה סטלנוב מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציגה את הבעיה בניבוי רעש של רחפנים ודרכים ליצירת רחפנים שקטים יותר. פרופ' דורון שילה מהפקולטה להנדסת מכונות מפתח מערכת להגנה על חומרה מפני פגיעה, זיוף והשתלת רכיבי מעקב. פרופ' עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי הציגה גישה חדשנית לזיהוי מתקפות על סמך אנליטיקה של זרמי מידע גדולים בזמן אמת. פרופ' טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס חיל האוויר האמריקאי לחוקרים צעירים, הציג טכנולוגיה ורעיונות לפיתוח עתידי של ג'יירוסקופ אופטי ממוזער – מערכת זעירה המאפשרת לקבוע מיקום של כלי טיס במרחב באופן מדויק. זוהי מערכת סגורה זולה מאוד יחסית לאלטרנטיבות, והיא חסינה בפני מתקפות אלקטרוניות.

פרופ' נגל הודה לד"ר תמי מילגרום מסטר ולאל"מ (מיל') יעקב קרוק, שותפיו בארגון הכנס, ולקודמו בתפקיד פרופ'-אמריטוס אבי מרמור, שייסד את המרכז ואת הכנס.

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה להרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז״ל

הנכם מוזמנים לעצרת לזכרו שתיערך ביום ראשון, י״ב בחשון, תש״ף

10 בנובמבר 2019 | שעה 12:30 | אודיטוריום ע"ש הלר (קולנוע), בית הסטודנט ע"ש שלום זילוני

לצד שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס על הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך קיבל את הפרס גם פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס

פרס הארווי היוקרתי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק אתמול (א') בטקס חגיגי בטכניון לפרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' ג'ניפר דאודנה ופרופ' פנג ז'אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטיתCRISPR-Cas9 , ולפרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. בטקס השתתפו נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ' עודד רבינוביץ', סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, דיקנים וחברי סגל. את הטקס הנחתה פרופ' עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון.

 

"פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בטקס הענקת הפרס. ”הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם."

פרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי. באותו מאמר הן הדגימו את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

"המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים," אמרה בטקס פרופ' שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, "הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו.

"זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו. "את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ' ג'ניפר דאודנה."

פרופ' דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: "זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ' עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם – טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות."

יחד איתן זכה בפרס גם פרופ' פנג ז'אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. "העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים," אמר בטקס פרופ' פנג ז'אנג, הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. "פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ."

הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). פרופ' פפדימיטריו הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרופ' פפדימיטריו אמר בטקס כי "לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ' שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים."

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג'לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל"מנבא נובל".

פרופ' פנג ז'אנג, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס

זוכי פרס הארווי: פרופ' פנג ז'אנג, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (שני מימין)

פרופ' עמנואל שרפנטייה

פרופ' עמנואל שרפנטייה

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים שהובילו את פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9, המהווה פריצת דרך בעריכה גנטית – פרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' ג'ניפר דאודנה ופרופ' פנג ז'אנג; ולפרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס על תרומתו למדעי המחשב.

פרופ' עמנואל שרפנטייה היא מומחית במנגנוני בקרה המכוונים התפתחות מחלות (pathogenesis) ובמנגנוני הגנה של חיידקים המחוללים מחלות בבני אדם. בשנת 2013, בתום קריירת מחקר בצרפת, בארצות הברית, באוסטריה ובשוודיה היא גויסה לאגודת הלמהולץ בגרמניה. ב-2015 היא התמנתה לראש מכון מקס פלאנק לביולוגיה זיהומית בברלין, וב-2018 יסדה מכון מחקר עצמאי – מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים. מאז 2016 היא משמשת פרופסור של כבוד באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

פרופ' ג'ניפר דאודנה היא פרופסור בפקולטה לכימיה ובפקולטה לביולוגיה תאית ומולקולרית באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ועומדת בראש קתדרת הנשיא ע"ש לי קא-שינג. דאודנה עומדת גם בראש המכון לגנומיקה חדשנית. מאז 1997 היא משמשת חוקרת בבית הספר לרפואה הווארד יוז, ומאז 2018 – חוקרת בכירה במכון גלאדסטון.

פרופ' פנג ז'אנג הוא מומחה בביולוגיה מולקולרית ובביו-הנדסה. הוא חבר במכון קור הפועל במסגרת מכון ברוד ב-MIT ובהרווארד, כחוקר במכון מקגאוורן לחקר המוח ב-MIT וכפרופסור למדעי המוח ב-MIT. בנוסף הוא משמש חוקר בבית הספר לרפואה הווארד יוז.

זמן רב לפני פריצת הדרך בעריכת גנים בטכנולוגיית CRIAPR חקרו פרופ' שרפנטייה ופרופ' דאודנה, כל אחת במעבדתה, מערכות הגנה של חיידקים. פרופ'

דאודנה ופרופ' שרפנטייה נפגשו לראשונה בחודש מרץ 2011, ותוך זמן קצר פרסמו ב-Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו החלבון החיידקי Cas9

פרופ' ג'ניפר דאודנה

פרופ' ג'ניפר דאודנה

מזהה יעדים בדי-אן-איי ומדגים את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי (Jinek et al., Science, 2012) .

באופן עצמאי וללא קשר לשתיהן, פרופ' ז'אנג למד על מערכת CRISPR-Cas9 כמספרי די-אן-איי המונחים על ידי אר-אן-איי בחיידקים בפברואר 2011. בינואר 2013 הוא פרסם ב-Science, עם קבוצת המחקר שלו, את מאמרו ההיסטורי (Cong et al., Science 2013) המתאר את ההצלחה ביצירת CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים.

תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

על תפקידם בגילוי ובפיתוח CRISPR-Cas9 כ"מספריים מולקולריים" זכו הפרופסורים שרפנטייה, דאודנה וז'אנג בפרסים יוקרתיים ובהם Canada Gairdner International Award לשנת 2016, פרס טאנג לשנת 2016 ופרס המרכז הרפואי אלבני לשנת 2017. פרופ' שרפנטייה ופרופ' דאודנה זכו גם בפרס פריצת דרך במדעי החיים לשנת 2015.

פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה

ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). בהקשר זה הוא הגדיר רמות של מורכבות המאפיינות תופעות חישוביות מרכזיות ובעיות פרדיגמטיות

פרופ' פנג ז'אנג

פרופ' פנג ז'אנג

במגוון תחומים.

הוא תרם רבות גם לתחום שהוא מכנה "עדשה אלגוריתמית", הרלוונטי לתחומים רבים ובהם ביולוגיה ואבולוציה, כלכלה ותורת המשחקים, בינה מלאכותית, רובוטיקה, רשתות ואינטרנט. פרופ' הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג'לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה.

ליאו הארווי (1973-1887) היה תעשיין וממציא. הוא היה ידיד מסור של הטכניון ושל מדינת ישראל ותומך נלהב בשניהם.

במרוצת השנים, יותר מרבע מזוכי פרס הארווי קיבלו לימים את פרס נובל.

 

פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס

פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס

טקס הענקת הפרס יתקיים בנובמבר 2019 בטכניון.

גילוי של חלבוני חישת אור שלא היו ידועים עד כה ומערכת להגברת קרני X – המחקרים הזוכים ביום המחקר השנתי ע"ש ג'ייקובס לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון

במקום הראשון בקרב המגיסטרים: נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי

בשבוע שעבר התקיים בטכניון יום המחקר השנתי למשתלמים ע"ש ג'ייקובס. במסגרת האירוע הציגו סטודנטים לתארים מתקדמים 56 מחקרים במגוון עצום של תחומים: חינוך מדעי בהשראת הטבע בגן החיות, מדענים כמנגישי מדע, התאבדות של תאי גזע, אבחון בלתי פולשני של סרטן, שיקום חוט שדרה פגוע, מערכות ניווט לעוורים ותוכנה לזיהוי פייק ניוז. השתתפו ביום המחקר סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני ושלישי שזכו במקומות הראשונים בימי המחקר היחידתיים.

לדברי דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ' דן גבעולי, "יום המחקר היה מוצלח מאוד, וכל הפוסטרים הופקו והוצגו ברמה גבוהה. אני בטוח שכל מי שהגיע נהנה ושאב סיפוק מהמשתלמים המצוינים שלנו."

 

במסגרת יום המחקר נערכה תחרות פוסטרים בשתי קטגוריות; תואר שני ותואר שלישי, שבכל אחת מהן זכו המקומות הראשון, השני והשלישי בפרסים של 3,000, 2,000 ו-1,000 שקל בהתאמה.

 

במקום הראשון בקרב הדוקטורנטים: אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בהנחיית פרופ' עודד בז'ה

בקרב הדוקטורנטים זכתה במקום הראשון אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון. בהנחיית ראש המעבדה פרופ' עודד בז'ה גילתה פושקרב, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת אולם החוקרים גילו כי הם נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים. הם טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי, הליורודופסינים (Helio – שמש), והם מקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Nature. במקום השני זכתה חגית ברדה, המפתחת בהנחיית פרופ' יוג'ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים הסברים וראיות ניסוייות לתהליכים בממשקים בין חומרים. במקום השלישי זכתה אלינור קורן, שגילתה בהנחיית פרופ'-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. בפרס חביב הקהל זכתה ריף אינוך, המפתחת בהנחיית פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון מערכת לאבחון מוקדם של סרטן על סמך הבל הפה.

 

בקרב המגיסטרים זכתה במקום הראשון נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. בהנחיית פרופ' לוי שכטר מפתחת כהן מערכת להגברת קרני X (Bragg-based Laser-wiggler for X-ray Amplification). השופטים כתבו כי "התרשמנו שהעבודה חדשנית ובעלת פוטנציאל ליישומים חשובים. נעמה הציגה את הרקע המורכב של העבודה, את התוצאות ואת השימושים בצורה מעולה". במקום השני זכה רון בסלר המפתח, בהנחיית ד"ר אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שיטה מקורית למדידת המקדם הדיאלקטרי של שכבות גרפן. במקום השלישי זכה בוריס פרדמן, המפתח בהנחיית ד"ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית טכנולוגיה למדידת מקדם שבירה בעזרת אפקט אופטי. בפרס חביב הקהל זכתה רוני גופמן, החוקרת תהליכים בסופרנובות בהנחיית פרופ' נועם סוקר מהפקולטה לפיזיקה.

החוקרים גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון איתרו חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. המחקר צפוי לסלול דרכים חדשות בטיפול במחלות אלה ולצמצם את תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים.

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הובילו פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן מהמעבדה לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה ובמכון לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה. על פי ממצאי המחקר, עיכובו של חלבון בשם ARTS מגן על תאי הגזע החיוניים לתפקוד המעיים.

פרופ'-משנה ירון פוקס

פרופ'-משנה ירון פוקס

המעי הוא רקמה המתחדשת במהירות רבה, יותר מכל רקמה אחרת בגוף; שכבת העור החיצונית, האפיתל, מתחלפת בכל שבוע. המעי הדק הוא צינור מפותל באורך ממוצע של 8-6 מטרים והוא ממלא את רוב חלל הבטן. למעי הדק תפקיד קריטי בעיכול המזון ובספיגתו אל זרם הדם והלימפה, ויעילותו קשורה במבנהו הייחודי. המעי הדק מגדיל את שטח הפנים באמצעות בליטות דמויות-אצבע הנקראות ווילי (Villi) ועשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. תאי הגזע של המעי הדק נמצאים בקריפטות המעיים (crypts of Lieberkühn) שהם הקפלים שבין אותן בליטות בבסיס המעי. התאים מתחלקים בהתמדה, מתמיינים ויוצרים תאי אפיתל שונים לאורך הווילי.

 

תאי גזע הם תאים נדירים יחסית, האחראים לחידושן של רקמות שונות כגון עור, מעי וכלי דם. מחקרים רבים נעשו עד כה בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל מנגנון ההתאבדות המתוכננת (אפופטוזיס) בתאים אלה כמעט שלא נחקר. זאת משום שבמשך שנים רבות נחשבו תאי הגזע לתאים "אמורטליים" החיים עד תום חייו של האורגניזם.

המחקר הנוכחי עוסק בהתאבדות תאי הגזע ובהשפעה הדרמטית של תהליך זה על התחדשות הרקמה ועל תהליכי ההחלמה במעי. פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן הניחו כי בשל תוחלת חייהם הארוכה של תאי הגזע במעי הם עלולים לצבור מוטציות ולגרום למחלות שונות כגון סרטן. לכן, אף שהם עמידים יותר מתאים "רגילים", הם אמורים להיות נתונים למנגנון בקרה המחסל אותם באופן ממוקד במקרה שמתפתחת בהם מוטציה.

אלינור קורן

אלינור קורן

המחקר הנוכחי גילה כי תאי הגזע במעי אכן נתונים לתהליך כזה של תמותה מתוכננת. החוקרים גילו כי חלבון קריטי בתהליך זה הוא ARTS, המבוטא באופן ממוקד בקריפטות המעיים של העכבר והאדם. צוות המחקר גילה כי מחיקה של הגן האחראי לייצור החלבון האמור גורמת לעלייה דרמטית במספרם של תאי הגזע במעי ובגודלה של הנישה המכילה אותם. על מנת לאשש את תוצאותיהם החוקרים בודדו תאי גזע מהעכברים והצליחו ליצור "מעי בצלחת" – מיני-איבר מעבדה (אורגנואיד) המחקה באופן אידאלי את המעי בחיה השלמה ואפשר גם להשתילו בחיה כאיבר שיתפקד כמעי רגיל.

 

החוקרים מצאו באורגנואידים אלה כי מחיקתו של ARTS גורמת לעלייה משמעותית במספר תאי הגזע ובגודל המעי. זאת משום שחלק מתאי הגזע שהיו אמורים להתאבד לא עברו תהליך זה.

אוכלוסיית תאי הגזע במעי נוטה להיפגע קשות כאשר האדם מקבל טיפולים נגד סרטן. זו אחת הסיבות להיווצרותן של תופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, הקאות ושלשולים. החוקרים גילו כי בהיעדרו של חלבון ARTS, טיפולים אלה כמעט לא פגעו בתאי הגזע. יתר על כן, הם גילו כי בעכברים נטולי ARTS, מחלות מעיים כגון קוליטיס אינן מתבטאות בתסמינים חמורים כמו אצל חולים רגילים.

החוקרים מעריכים כי המחקר יסלול דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים. זאת באמצעות תרופות ספציפיות שיעכבו את ARTS באופן ממוקד.

פרופ'-משנה ירון פוקס הוא ראש המעבדה לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחבר במרכז לורי לוקי להנדסה ומדעי החיים ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון. צוות המעבדה בראשותו מתמקד בבידוד אוכלוסיות חדשות של תאי גזע, בחקר מנגנון ההתאבדות של תאים מיוחדים אלו ובקידום טכניקות חדשות לרפואה רגנרטיבית ולטיפול במחלת הסרטן.

המחקר הנוכחי נערך בתמיכת קרן משרד המדע (קמין), ICRF RCDAו-GIF.

למאמר המלא ב- Nature Communications לחצו כאן

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים בירוק)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים בירוק)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים בקריפטות צבועים באדום)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים בקריפטות צבועים באדום)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

מיני מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

גיליון הסתיו של מגזין הטכניון מבשר טובות במחקר, ביישום ובתרומה לקהילה. פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות מספר על הדרך שעשתה חברת מזור רובוטיקה מהחממה בטכניון לאקזיט הגדול ביותר בתולדות הביומד הישראלי. חוקרי מרכז הסייבר מדווחים על איתור פרצות במערכות בלוטות', בחומת האבטחה החדשנית של אינטל ובסייעת הקולית של מיקרוסופט. חיבור בין קבוצות המחקר של פרופ'-מחקר מוטי שגב ופרופ' ארז חסמן יצר הישג מדעי משמעותי: בדרך למערכות אינפורמציה קוואנטיות חדשניות, פרופ' גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל על שיטות ננומטריות חדשות ליישומי מידע, פרופ' עודד בז'ה מהפקולטה לביולוגיה גילה משפחה חדשה של חלבונים, ד"ר קירה רדינסקי מהפקולטה למדעי המחשב על מערכת חכמה לפיתוח תרופות חדשות על סמך בינה מלאכותית ופרופ' אסיה רולס מהפקולטה רפואה חשפה את השפעתו של המוח על גידולים סרטניים. כל זאת ועוד בגיליון שלפניכם.
קריאה נעימה: http://bit.ly/2TtOY6X

מגזין הטכניון

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא: "אתם נכנסים ל'טכניון חדש', שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון"

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 18 חברי סגל חדשים ו-11 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (צוות בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא כי "עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל'טכניון חדש'."

פרופ' לביא ציין כי "עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון 'להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה' ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל."

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. "היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו."

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ' עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי "במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם."

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי

ד"ר איתי אייל

ד"ר איתי אייל

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר דניאל סודרי

ד"ר דניאל סודרי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך

ד"ר גרהם דה-רויטר

ד"ר גרהם דה-רויטר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה

ד"ר שי הכהן

ד"ר שי הכהן ג'ורג'י

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה  –

ד"ר טלי פינסקי

ד"ר טלי פינסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב

ד"ר שחר יצחקי

ד"ר שחר יצחקי

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר יוסף לפקוביץ'

ד"ר יוסף לפקוביץ'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון

ד"ר דן גרבר

ד"ר דן גרבר

ד"ר איציק כהן

ד"ר איציק כהן

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר אורי שליט

ד"ר אורי שליט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

ד"ר עומר יחזקאלי

ד"ר עומר יחזקאלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים

ד"ר אלעד קורן

ד"ר אלעד קורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה

ד"ר זהבית כהן

ד"ר זהבית כהן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ"ח ניצה גולדנברג-כהן (סגל בתי חולים – מסלול רגיל), ד"ר יונתן בוטבול, ד"ר רינת גבאי, ד"ר צבי גוטמכר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר אתי דניאל-שפיגל, ד"ר ריאד חדאד, ד"ר איאד חמאיסי,  ד"ר אלונה פז, ד"ר מיכל שטיין וד"ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, וסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו עם יו"ר אס"ט, דני מגנר, במעמד הענקת התעודות. צילום: גיא שפיר.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, וסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו עם יו"ר אס"ט, דני מגנר, במעמד הענקת התעודות. צילום: גיא שפיר.

לקראת חג הפסח הוענק מעמד "חבר כבוד באגודת הסטודנטים בטכניון" לנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ולסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו. המעמד הייחודי מוענק לבודדים לאורך השנים, וזהו אות הוקרה על שנים של שיתוף פעולה פורה ותמיכה בסטודנטים בטכניון במגוון תחומים.

תעודות "חבר כבוד" באגודת הסטודנטים בטכניון )אס"ט( הוענקו לנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ולסמנכ"ל התפעול, גב' זהבה לניאדו מעט לפני חג הפסח. המעמד המכובד והייחודי ניתן בעקבות שנים של תמיכה בציבור
הסטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה כולל קידום רפורמות בתחום ההוראה, סיוע ותמיכה בפעילויות תרבות, קידום סוגיות רווחה, הרחבה ושדרוג מעונות הסטודנטים, קידום הספורט, ועוד.

תעודות חבר כבוד באס"ט ניתנות לבודדים שגילו תמיכה ייחודית בסטודנטים, ובהם גם בעלי תפקידים בהנהלת הטכניון במעמד סיום תפקידם, שקידמו במהלך תפקידם יוזמות פרו-סטודנטיאליות. ואמנם, מעמד ההענקה הנוכחי ייחודי בכך שמוענקות התעודות עוד במהלך הקדנציה של נשיא הטכניון וסמנכ"ל התפעול, כאות הוקרה לתרומתם הרבה לקידום רווחת הסטודנטים בטכניון.

תעודות "חבר כבוד" הוענקו לפרופ' לביא וגב' לניאדו במסגרת ערב נציגים של אס"ט. במסגרת האירוע, פרופ' לביא קיים שיח עם נציגי הסטודנטים וענה על שאלות של סטודנטים בנושאים מגוונים כגון יישום רפורמות אקדמיות בתחום עומס הלימודים, שדרוג תשתיות מעונות הסטודנטים, קידום תשתיות רווחה בקמפוס ועוד.

בנימוקי הענקת התואר כתב דני מגנר, יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון: "פרופ' לביא הוא לא רק שותפם הנאמן של הסטודנטים באשר הם סטודנטים, אלא גם מנהיג אמיץ שהודה בריש גלי שעל הטכניון לפעול לשיפור היחס לסטודנטים וקידם שורת מהלכים לקידום הנושא. גב' לניאדו היא האמא שלנו בקמפוס, ואצלה הסטודנטים תמיד במקום ה- 1 ; ללא תמיכתה, רוב פעילויותיה של אס"ט לא היו יכולות להתקיים."
עוד הוסיף דני מגנר: "אנו שמחים לכבד את פרופ' לביא וגב' לניאדו באות הכבוד הגבוה ביותר שאנו יכולים להעניק, ומבקשים מהם להמשיך לקדם את הסטודנטים ולהגן על מעמדה של אס"ט. גם, כעת, תוכלו להיכנס למסיבות של אס"ט ולפסטיבל הסטודנט במחיר מוזל!"