בתמונה: נציגי האוניברסיטאות החברות בטקס ההכרזה אתמול. (שלישי מימין – פרופ' וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר)

בתמונה: נציגי האוניברסיטאות החברות בטקס ההכרזה אתמול. (שלישי מימין – פרופ' וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר)

הטכניון  מצטרף לרשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק – EuroTech Universities Alliance, בה שותפות האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז, האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e) והאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM). ההכרזה על צירוף הטכניון התקיימה אתמול ( 6 בנובמבר) באירוע השנתי של יורוטק בבריסל ותיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.

"הטכניון הוא 'שידוך מושלם' עבורנו והוא יאיץ את המאמץ המשותף הודות למצוינותו המחקרית וסביבת החדשנות התוססת שלו," אמר נשיא יורוטק יאן מנגלרס. "ברשת יורוטק חברות אוניברסיטאות מחקר מעולות המקדמות תרגום של מחקר בסיסי לרווחת האנושות. באמצעות הרשת אנו מאגמים את יכולותינו המשלימות במחקר וכך מעצימים את השפעתו של המחקר על החברה."

 

הטכניון הוא דוגמה מצוינת לתרגום מדע בסיסי איכותי להשפעה ממשית, ואחד הביטויים לכך הוא 90 החברות (spin-off companies) שצמחו ממחקרים שנערכו בו. קשריו של הטכניון באירופה באים לידי ביטוי ב-84 מענקי ERC שקיבלו חוקריו כחלק מתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי – תוכנית המסגרת ה-7 ו-Horizon 2020.

"הטכניון נרגש מהצטרפותו לרשת יורוטק," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "אנו חיים בתקופה שבה שיתוף פעולה בין-לאומי ובין-תחומי חיוני לעתידו של המחקר המדעי. אנו מביאים לשותפות את 'הראש הטכניוני' ואת היכולת לממש יעדים במהירות רבה ובמשאבים מועטים. יורוטק היא קבוצת עילית של אוניברסיטאות אירופיות הדומות לטכניון, והשילוב שלנו עם כוחן העצום של שאר החברות ברשת יסייע לנו להבטיח את מקומנו בחזית המחקר המדעי לטובתם של מיליונים ברחבי העולם."

רשת יורוטק מעודדת שיתופי פעולה בתחומי ההשכלה, המחקר והחדשנות ומושכת אליה כשרונות מובילים מכל העולם הנחוצים להנעת מודרניזציה, מצוינות והשפעה על החברה. תוכנית
EuroTech Postdoc , לדוגמה, מנגישה ל-80 עמיתיה ידע ותשתיות מחקר בכל אוניברסיטאות הרשת, כמו גם אפשרות להשתלב בסביבות הייטק אירופיות.

ביוני 2018 הצטרף ליורוטק האקול פוליטכניק", בית הספר היוקרתי ביותר להנדסה בצרפת, הגדלת מספר האוניברסיטאות החברות ברשת תעצים את מעמדה כחלוצה בשיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי. באירוע השנתי שהתקיים בבריסל ב-6 בנובמבר, ובו הוכרזה הצטרפותו של הטכניון לרשת יורוטק, התקיים דיון על תפקידם של שיתופי פעולה כאלה בעיצובה של "אוניברסיטת העתיד".

האתגרים העומדים כיום בפני האנושות מחייבים שיתוף פעולה בהשכלה, במחקר ובחדשנות באיחוד האירופי ובעולם כולו. ב-24 באוקטובר 2018, מתוך הבנה של היתרונות העצומים של שיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי, השיקה המועצה האירופית תוכנית פיילוט לתמיכה ברשתות של אוניברסיטאות אירופיות.

על רשת האוניברסיטאות יורוטק

EuroTech Universities Alliance היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות למדע ולטכנולוגיה, המחויבות למצוינות במחקר ולפיתוח משותף של פתרונות לאתגרי החברה. ברשת שותפות האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז, האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e), האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM) ובקרוב כאמור הטכניון. באמצעות קידום שיתוף הפעולה במחקר ובהשכלה וטיפוח חדשנות ויזמות משלבת השותפות את יתרונותיהן המשלימים של חברותיה למיזמים רחבי היקף ולהשפעה על החברה ועל התעשייה. השותפות פועלת להעלאת המודעות להזדמנויות שמציעים המדע והטכנולוגיה.
The EuroTech Postdoc

EuroTech Postdoc Programme מעניקה הזדמנויות מחקר וקריירה בינלאומיות ל-80 בוגרי דוקטורט מבטיחים. היא נוסדה במסגרת Horizon 2020 של האיחוד האירופי. התוכנית מאפשרת גישה לידע מחקרי ולתשתיות בכל האוניברסיטאות החברות ברשת יורוטק ומציעה לעמיתים במגזר האקדמי והלא אקדמי אופקים יזמיים וניידות בין אוניברסיטאות וחברות. הקול הקורא השני של התוכנית להגשת מועמדות ל-40 משרות יפורסם באתר האינטרנט של התוכנית ב-30 בנובמבר. המועד האחרון להגשת מועמדויות הוא 28 בפברואר 2019.

יורוטקEuroTech Universities Alliance

 

 

 

תמונה קבוצתית: נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין עם הסטודנטים.

תמונה קבוצתית: נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין עם הסטודנטים.

הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, בשיתוף חברת KLA-Tencor, חילקה בשבוע שעבר פרסים לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים. הטקס התקיים במעמד דיקן הפקולטה פרופ' נחום שימקין, נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, סגל הפקולטה וסטודנטים. 23 סטודנטים לתואר דוקטור זכו בפרס KLA על הצגת מאמר מפרי עטם בכנס בינלאומי מוביל. חמישה סטודנטים אשר מאמרם הוכרז כמאמר מצטיין בכנס או בעיתון זכו בפרס KLA מיוחד למאמר מצטיין ובמענק בגובה 4000 ₪ כל אחד.

KLA-Tencor, הפועלת במגדל העמק, מייצרת מכשירים חדשניים לבדיקת צ'יפים בתעשיית המוליכים למחצה. דיקן הפקולטה פרופ' נחום שימקין אמר ש"KLA מפגינה מחויבות ארוכת שנים לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר מתבטאת בשיתוף פעולה מחקרי, מענקי מחקר, ופרסים לסטודנטים מצטיינים. שיתוף הפעולה מציב את החברה ואת הפקולטה, יחד בליגה העולמית של האקדמיה והתעשייה. הפרסים הנוכחיים הניתנים לסטודנטים לתארים מתקדמים נועדו לעודדם להציג את מחקריהם בכנסים הבינלאומיים הנחשבים ביותר בתחומם. ראוי לציין ש-KLA נוהגת, כמו גם הפעם, להשאיר בידי הפקולטה את בחירת הזוכים בפרסים בידי הפקולטה, על סמך שיקולים אקדמיים בלבד."

בפתיחת האירוע אמר נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור לסטודנטים: " אני בוגר הטכניון, אבא שלי הוא בוגר הטכניון והדוד שלי, פרופ' זאב תדמור, היה נשיא הטכניון, כך שעבורי הקשר עם הטכניון הוא טבעי. מייסד החברה בישראל, קן לוי, הקים אותה בצפון כדי להיות קרוב לטכניון ולחוקריו. התמיכה שלנו בטכניון נועדה לעודד מצוינות ובה בעת לחזק את הפקולטות שהכשירו אותי ואת שאר בוגרי הטכניון שעובדים בחברה."

פרופ' יהושע זאבי, ראש קשרי התעשייה בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, אמר כי "KLA היא אחת החברות החשובות בעולם באספקת ציוד לתעשיית המוליכים-למחצה, והקשר בינה לבין הטכניון נמשך כבר שלושה עשורים. זהו קשר חשוב מאוד, המסייע לנו לשכנע את הסטודנטים המצטיינים שלנו להמשיך לתארים גבוהים."

בסיום הטקס הציגו שלושה מהסטודנטים זוכי הפרסים את תמצית מחקרם. פרופ' יואב שכנר, סגן הדיקן לתארים מתקדמים בפקולטה, הנחה את האירוע.

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לתמר רוט שחם

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לתמר רוט שחם

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לרועי מחרז

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לרועי מחרז

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לאלעד הופר

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לאלעד הופר

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור (משמאל) ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין

נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור (משמאל) ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את מבנה הגנום

של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei. הטפיל מועבר בעקיצת זבוב הצה-צה האפריקאי וגורם ל"מחלת השינה" הקטלנית, והתגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים שיגנו על האדם מפניו

ד"ר נעם קפלן. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד"ר נעם קפלן. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כתב העת היוקרתי Nature מדווח על פריצת דרך בהבנת הגנום של הטפיל הקטלני Trypanosoma brucei, הגורם ל"שנת מוות" בקרב בני אדם. החוקרים פענחו הן את הרצף הגנומי והן את המבנה התלת-מימדי של הגנום של טפיל זה. הם מעריכים כי יתכן והישג זה יסייע בעתיד בבלימת המחלה הקטלנית, הנפוצה בעיקר ביערות ובמקווי מים במרכז אפריקה.

את המחקר הבינלאומי הוביל פרופ' ניקולאי סיגל מאוניברסיטת מינכן והשתתפו בו חוקרים מגרמניה, מארה"ב, מאנגליה ומישראל, כאשר פענוח מבנה הגנום התבצע בעזרת שיטה חדשנית שפיתח ד"ר נעם קפלן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון.

 

Trypanosoma brucei מועבר בין בני אדם ויונקים אחרים בסיועו של זבוב הצה-צה, המאפשר לטפיל להתרבות בבלוטות הרוק שלו ומדביק את היונקים שאת דמם הוא מוצץ. הבנת הגנום של טפיל זה, כך מקווים החוקרים, יוביל לפיתוח דרכים לעיכוב פעילותו הקטלנית.

הגנום הוא מכלול המידע הגנטי הנמצא באורגניזם. זהו רצף מסובך מאוד שיכול להכיל מיליארדי בסיסים (יחידות די-אן-איי), ובשני העשורים האחרונים חלה קפיצת מדרגה ביכולת האנושית לפענחו. לדברי ד"ר קפלן, "כיום קל מאד לקרוא מיליוני מקטעים קצרים של די-אן-איי, אבל לא ניתן לקרוא מקטעים ארוכים מאוד. לכן, האתגר המרכזי, הוא סידור נכון של המקטעים הקצרים, בדומה להרכבת פאזל – תהליך המכונה הרכבת גנום."

הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

עם האתגר הזה התמודד ד"ר קפלן עוד בתקופת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת מסצ'וסטס עם פרופ' יוב דקר. הטכנולוגיה שפיתח מבוססת על ניסוי שבו נמדדת הקרבה המרחבית בין מקטעי די-אן-איי בתאים חיים. כבר ב-2013 הוא הדגים, במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology, הרכבת גנום אנושי על סמך ניתוח חישובי מתקדם של דפוסי קרבה מרחבית. במאמר הוא דיווח על השיטה החדשנית להרכבת רצף גנומי בעזרת מדידות קירבה מרחבית. לדבריו, "השיטה הזאת גישרה על 'פערי ממדים' בהרכבת גנומים והיא רלוונטית לכל המינים בעולם החי."

מאז פיתוח השיטה החדשה להרכבת רצפי גנומים, הוקמו על בסיס עקרון זה כמה חברות ולאחרונה פוענחו באמצעותה גנומים רבים של חיות וצמחים כגון צפרדע, יתוש, עז, קינואה, חיטה ושעורה. כעת, כאמור, הגיע תורו של טפיל השינה Trypanosoma brucei.

במחקר הנוכחי גילו החוקרים קשר ייחודי בין ארגונו המרחבי של הגנום לבין מנגנון החלפת האנטיגן – החלבון שאותו מזהה מערכת החיסון האנושית. מנגנון החלפת האנטיגן מאפשר ל- Trypanosoma brucei לחמוק ממערכת החיסון של האדם הנגוע. להערכת החוקרים, יתכן שתגלית זו תאפשר בעתיד לפתח טיפולים שיגנו על האוכלוסייה המועדת להידבקות.

ד"ר קפלן הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון בשנת 2016, וכן הקים מעבדה אינטרדיסציפלינרית, "שכן כדי להבין את הגנום צריך שילוב של תחומים רבים ובהם ביולוגיה, מחשבים, מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה וכימיה. אנו חוקרים כיצד נקבע ארגונו המרחבי של הגנום, וכיצד ארגון זה משפיע על פעולת הגנום. בנוסף, קבוצת המחקר שלי עובדת על הדור הבא של שיטות הרכבת גנומים, שיאפשרו לאפיין ולהבין את השינויים הגנומיים המתרחשים בסרטן ומחלות אחרות."

למאמר המלא ב- Nature  לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

מתנדבי הטכניון שיפצו את חדר הילדים של עמותת לב ח"ש

צילום קבוצתי של עובדי הטכניון המתנדבים בעמותה

צילום קבוצתי של עובדי הטכניון המתנדבים בעמותה. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

בחיפה נחנך לאחרונה חדר הילדים של עמותת לב ח"ש, ששופץ בידי מתנדבי הטכניון. זהו פרי שיתוף פעולה שנרקם בשנה האחרונה בין הטכניון לעמותה, הפועלת לצמצום הפער החברתי בישראל. במסגרת הפעילות מתנדבים בעמותה כ-40 מעובדי הטכניון.

מאז היווסדה לפני כשני עשורים סייעה העמותה לעשרות אלפי משפחות במגוון תחומים: משלוחי מזון, רפואת שיניים, סיוע לקשישים, סיוע לחולי סרטן ולמשפחותיהם ואספקת ציוד למשפחות (ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד). כאמור, בפעילותה השוטפת של העמותה מעורבים כיום כ-40 מעובדי הטכניון. מתנדבים אלה לקחו  על עצמם, כפרויקט מרכזי, את שיפוץ חדר הילדים במרכז הריהוט של העמותה. החדר הוא חלק ממרכז גדול הנפתח שלוש פעמים בשבוע ומספק לתושבים הנזקקים פריטים במחיר סמלי. חדר הילדים משרת אוכלוסייה נרחבת בחיפה ומציע לילדי העיר משחקים וצעצועים, בגדי ילדים, מצעים וכלי מיטה, ספרים, תחפושות עגלות ועוד.

את גיוס המתנדבים ואת פעילותם מרכזים עובדי הטכניון עירית ענבר, גילה שלס, יוסי קופל ורונית זוננפלד. בתוך חודשיים הפכו מתנדבי הטכניון את חדר הילדים לחדר קסום. המדפים הוחלפו בקרונות רכבת וקטר, הקירות עוטרו בציורים, שולחן הישיבה הפך לשער – וכל זאת בעזרת צוות המתנדבים וידי הזהב של שלום פייקש, גמלאי של הטכניון.

המתנדבים בחדר הילדים החדש

המתנדבים בחדר הילדים החדש. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

בטקס חנוכת חדר הילדים המשופץ אמר אריאל חזן, סמנכ"ל משאבי אנוש בטכניון: "אני גאה בכם, 40 שליחי הטכניון. הטכניון הציב לעצמו יעד לטפח נתינה לקהילה כדי ליצור חברה חזקה. אנו כבר מפעילים לא מעט תוכניות התנדבות ופועלים לתמיכה וסיוע למתנדבים עצמם. אני מקווה שקהילת מתנדבי הטכניון תגדל ותעסוק בעוד ועוד פרויקטים. אני מודה לכולכם ומקווה שניפגש פה בשנה הבאה לחנוך פרויקט נוסף."

לדברי יהושע ראוכברגר, מייסד עמותת לב ח"ש, "שיתוף הפעולה עם הטכניון מרגש וחשוב מאוד, שכן מתנדבי הטכניון מגיעים ומביאים איתם ערך מוסף ומוטיבציה רבה. התמיכה של הנהלת הטכניון אינה מובנת מאליה, ובזכות פעילויות כאלה אנו מצליחים ליצור קהילה חזקה שתומכת באוכלוסיות מוחלשות ומקדמת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים."

"מה שתרמו ועשו עובדי הטכניון מהווה קפיצת מדרגה בכל מה שלנוגע לתחושת השוויון והכבוד של מי שנזקקים לשירותי העמותה," ציינה דקלה כהן מיכאלי, מנכ"לית עמותת לב ח"ש. "יש לנו כבר רעיונות ותכניות להמשך שיתוף הפעולה עם מתנדבי הטכניון, וכבר בזמן הקרוב נתחיל להפעיל יחד שעת סיפור וסדנת יצירה שבועית בחדר הילדים המחודש."

בחנוכת חדר הילדים המשופץ הביעו הילדים וההורים התפעלות מהשינוי, ואחת האמהות אמרה: "תודה על ההשקעה והרצון הטוב. התחושה שלנו היא שרואים אותנו ואת הצורך שלנו. כיף לי לבוא לפה עם הילדים." בסיום הטקס נקבעה מזוזה בחדר.

חדר הילדים החדש בבית עמותת לב ח"ש

חדר הילדים החדש בבית עמותת לב ח"ש. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

אריאל חזן, סמנכ"ל משאבי אנוש בטכניון

אריאל חזן, סמנכ"ל משאבי אנוש בטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

 

 

 

 

 

פרופ' דברה אסתרין ממכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס זכתה ב"פרס הגאונות" היוקרתי של קרן מקארתור. זהו מענק של 625,000 דולר שנועד לעודד אנשים ומוסדות התורמים לשיפור העולם

פרופ' דברה אסתרין

פרופ' דברה אסתרין

, מייסדת ומנהלת מרכז הבריאות במכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס, היא אחת מ-25 הזוכים ב"פרס הגאונות" – MacArthur Foundation fellowship – לשנת 2018. זאת  על מחקריה החדשניים ועל הפיתוחים שהובילה, המשפרים את בריאות האדם על סמך "העקבות הדיגיטליות" הנצברות בטלפונים סלולריים ובמכשירים אחרים.

"פרס הגאונות" ניתן לחוקרים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות בכלל, ולקהילות מוחלשות בפרט. כל אחד מהזוכים בו מקבל מענק של 625,000 דולר. בפרס זכו בעבר שתי בוגרות הטכניון – המתמטיקאית פרופ' מריה צ'ודנובסקי, בוגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, ופרופ' מיכל ליפסון, בוגרת הפקולטה לפיזיקה.

פרופ' אסתרין, 58, היא חברת סגל בכירה במכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס שנחנך בספטמבר 2017. המכון הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. ועדת הפרס הסבירה כי פרופ' אסתרין היא מהחוקרים הראשונים שזיהו את האפשרות לשפר את בריאות האדם באמצעות מעקב אחר "העקבות הדיגיטליות" של חיי היום-יום – נתונים רבים מספור הנאספים במכשירים אלקטרוניים כגון סמארטפונים, GPS ומכשירים לניטור כושר גופני. לדברי פרופ' אסתרין, "את מה שוויז עשתה לתחבורה אנחנו רוצים לעשות לרפואה."

פרופ' אסתרין היא בוגרת אוניברסיטת קליפורניה ברקלי (תואר ראשון) ו-MIT (תואר שני ושלישי). לקורנל טק היא הגיעה מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס. כיום, לצד תפקידה במכון ג'ייקובס, היא פרופסור למדעי המחשב בקמפוס קורנל-טק שבמסגרתו פועל מכון ג'ייקובס.

בשנת 2011 השיקה פרופ' אסתרין עם עמיתיה את Open mHealth, פלטפורמה למעקב אחר שינה, תנועה ופעילויות כגון משחקים בטלפון הסלולרי. על סמך המידע הנאסף בפלטפורמה זו אפשר לנהל את צריכת התרופות של המשתמש, לנטר שינויים במחלות כרוניות ועוד.

הטכנולוגיה החדשנית של זום תשרת את כל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים. שיתוף הפעולה צוין במפגש במטה החברה בעמק הסיליקון

בתמונה, מימין לשמאל: אריק יואן (זום), פרופ' פרץ לביא, עודד גל (זום) ופיטר אגילר (זום)

בתמונה, מימין לשמאל: אריק יואן (זום), פרופ' פרץ לביא, עודד גל (זום) ופיטר אגילר (זום)

חברת Zoom Video Communications תתרום לטכניון מערכת חדשנית של שרותי תקשורת וידאו. התרומה תחבר לפלטפורמה של זום יותר מ-14 אלף סטודנטים בטכניון, יותר מ-550 חברי סגל , יותר מאלף עובדים טכניים ומנהליים ו-250 רופאים ו-950 מרצים וסגל נלווה בקמפוסים השונים, כמו גם כ-100 אלף בוגרי הטכניון ואת הקמפוסים של הטכניון בסין ובארצות הברית.

התרומה יוצאת אל הפועל ביוזמת בוגר הטכניון עודד גל, מנהל מוצר בזום. היא תספק לכל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים – כתובת דוא"ל בחשבון זום וגישה בלתי מוגבלת לתקשורת וידאו ולתקשורת אודיו, לרבות מערכת כלים מגוונת לעבודה במחשבים ובטלפונים ניידים. "אני גאה מאוד להביא את זום לאוניברסיטת-האם שלי," אמר גל. "החדשנות טבועה בדי-אן-איי של הטכניון ובוגרי הטכניון תורמים רבות לישראל ולאנושות. התרומה הזאת ממלאת אותי סיפוק."

ההכרזה התקיימה במסגרת ביקורו של נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא במטה החברה בסן חוזה, קליפורניה. "זום פיתחה טכנולוגיה מדהימה," אמר פרופ' לביא. "המפגש פנים אל פנים הוא כלי חיוני בטיפוח רעיונות ובחינוך. זום תסייע לטכניון במשימתו להכשיר את הדור הבא של מובילי החדשנות הטכנולוגית."

הטכניון מפעיל מסלולי לימוד בינלאומיים בארצות הברית ובסין במסגרת שתי השלוחות שנפתחו בשנה שעברה: מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס, הפועל במסגרת קמפוס קורנל-טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק, ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בדרום סין. הטכנולוגיה של זום תחבר גם בין הטכניון למוסדות אלה ובכך תעצים את שיתוף הפעולה ואת שיתוף הידע ביניהם.

"זום פיתחה טכנולוגיה חדשנית ובשלה לשידור תוכני וידאו ואאודיו במערכת ההשכלה הגבוהה," הסביר זאב שניידר, מנהל תשתיות וממלא מקום מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע בטכניון. "טכנולוגיה זו יכולה לשרת סגל, עובדים וסטודנטים ולסייע להם לתפקד יחד באמצעות מערכות
ה-e-learning שלנו, השילוב של Zoom עם סביבות ה Moodle הקיימת בטכניון, יאפשר לסגל ההוראה להעביר קורסים מהטכניון לקמפוסים המרוחקים שבסין וארה"ב. הטכניון יטמיע את המערכת של זום במהלך 2019."

התרומה מחברת שני גופים שזכו בהכרה בינלאומית נרחבת: מצד אחד הטכניון, שבוגריו הפכו את מדינת ישראל לאומת הסטארט-אפ וכיום הם מהווים יותר מ-70% ממייסדי תעשיית ההייטק הישראלית ומהמנהלים הבכירים בה; וזום, אחת החברות הטכנולוגיות החדשניות בעולם, שדורגה השנה על ידי מגזין פורבס כחברה השלישית בעולם ברשימת 100 החברות המובילות במחשוב ענן. רבים מהרוכשים המוקדמים  (early adopters) של מוצרי החברה הם גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית.

אחת מהחברות-הלקוחות של זום היא Varonis Systems, המקיימת נוכחות נרחבת בישראל. לדברי ליאור גל, מנהל ה-IT "זום מאפשרת לצוותים הבין-לאומיים של Varonis Systems, לרבות משרדינו בישראל וב-7 מדינות אחרות, לתקשר ביניהם ולשתף פעולה ללא הפרעות ובזמן אמת," "תקשורת וידאו היא כלי חיוני לטיפוח ההבנה בין תרבויות שונות ועל פני מרחקים גדולים וזום מסייעת לנו לבנות אמון, להתקדם מהר יותר וליצור את הדור הבא של אבטחת מידע ואנליטיקה."

 

Zoom Video Communications היא חברה מובילה בתקשורת וידאו. החברה פיתחה פלטפורמת ענן אמינה וקלה לשימוש לוועידות, לשיתופי פעולה, לשיחות (צ'ט) ולסמינרי רשת (webinars) בווידאו ובאאודיו. Zoom Rooms הוא החדר הווירטואלי המוביל לוועידות וידאו ואודיו, לשיתוף תוכן ולניהול משותף של יומנים ותוכן.

החברה, שנוסדה ב-2011, מסייעת לחברות ולארגונים לקיים תקשורת פנים ארגונית בין צוותים בדרך חלקה ומועילה. למידע נוסף: zoom.us

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החוקרים השותפים למחקר. מימין לשמאל: הדוקטורנט נמרוד גזית, הפוסט-דוקטורנט ד"ר עמית שרמה פרופ' יוג'ין רבקין

החוקרים השותפים למחקר. מימין לשמאל: הדוקטורנט נמרוד גזית, הפוסט-דוקטורנט ד"ר עמית שרמה פרופ' יוג'ין רבקין

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים. במסגרת המחקר נחקרו התכונות המכניות של חלקיקי ניקל ננוממטריים בלחיצה. החוזק המקסימלי של חלקיקים אלה, 34 ג'יגה פסקל, גבוה פי 3 מחוזקם של סיבי ברזל מיקרוניים, שהם המבנים המתכתיים בעלי החוזק המקסימלי הגבוה ביותר שנמדד אי פעם. הישג זה מבוסס על שליטה חסרת תקדים בתצורת דפנות החלקיקים ועל ציפויים במעטפת העשויה מתחמוצת ניקל.

המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communication סולל דרך לחקר התנהגותם של חומרים מתכתיים תחת לחצים חד-ציריים סופר-גבוהים. כך אומרים החוקרים שהובילו אותו, פרופ' יוג'ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ופרופ' יורי מישין מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון. "חוזק של חומר הוא תכונה חשובה הקובעת את טווח היישומים האפשריים שלו," מסביר פרופ' רבקין. "ברמה האטומית נקבע החוזק על ידי סוג הקשרים הכימיים בין האטומים. לדוגמה, יהלום הוא חומר חזק מאוד בגלל הקשרים הקוולנטיים החזקים בין אטומי הפחמן המרכיבים אותו. אלומיניום, לעומת זאת, חלש מאוד כי הקשר בין האטומים שלו חלש."

חומרים חזקים הם כמובן יעד מרכזי במדע ובטכנולוגיה, ולכן עובדות קבוצות מחקר רבות על יצירת חומרים חזקים. בחומרים יש גבול חוזק תאורטי – בדומה למהירות האור המהווה את הגבול העליון למהירות של חומר ואנרגיה. לדברי פרופ' רבקין, "אנחנו שואפים להתקרב לגבול העליון של חוזק החומר, אבל בפועל היינו רחוקים ממנו מאוד בגלל פגמים במבנה הגבישי. לכן אנחנו חוקרים כבר שנים רבות את האפשרות לשפר את איכות הגביש ועל ידי כך להגדיל את חוזקו."

בצילום: מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

בצילום: מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d – אחרי הדחיסה

ב-2011 הצליחו פרופ' רבקין ושותפיו בטכניון, בסטנפורד ובפרינסטון פרופ' דן מרדכי, פרופ' ביל ניקס ודיוויד סרולוביץ לייצר חלקיקי זהב ננומטריים בחוזק התאורטי העליון. זאת הודות למבנה המיוחד של החלקיקים שיצרו. עם זאת, חוזק זה אינו גבוה בהשוואה למתכות אחרות, ולפיכך ניסו החוקרים ליישם את השיטה החדשה גם בניקל.

במחקר הנוכחי, שנערך בשילוב של כלים ניסויים וחישוביים, יוצרו חלקיקי ניקל שהפגינו עמידות גבוהה הרבה יותר מזו של חלקיקי הזהב. לדברי פרופ' רבקין, "הופתענו במיוחד מפני שהחלקיקים שלנו גילו עמידות גבוהה גם ביחס לתוצאות חישוביות קודמות של החוזק התיאורטי של חלקיקי הניקל."

כדי להבין את הממצאים ביצעו החוקרים אפיון מדוקדק של חלקיקי הניקל ואימתו את השערתם: חלקיקים בעלי פינות קהות עומדים בלחצים גבוהים יותר מאלה שפינותיהן חדות. בעקבות התגלית הם פיתחו אלגוריתם ייחודי שמפיק חלקיקים ננומטריים מגוונים מבחינת אופי הפאות שלהם. ואכן, החלקיקים המעוגלים יותר עמדו בלחצים גבוהים הרבה יותר, ואילו החלקיקים בעלי הפינות החדות קרסו בשלב מוקדם יחסית. כאמור, המחקר סולל דרך להבנה וליצירה של חלקיקים חזקים יותר ממתכות שונות.

למאמר המלא ב- Nature Communication  לחצו כאן

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV

המחקר התפרסם ביום חמישי 25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער

מדענים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' כרמית לוי והדוקטורנטית הגר מלכוב מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה, זיהו תהליך המסנכרן בין מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור. מדובר בתהליך מחזורי המתפשט בעור בצורת גל במשך 48 שעות לאחר החשיפה לקרניים אולטרה-סגולות. החוקרים מצאו כי חשיפה לשמש בתדירות של פעם ביומיים מובילה לפעולה מיטבית של המנגנון ולשיזוף אופטימלי.

במחקר השתתפו החוקרים פרופ' שי שן-אור והדוקטורנטית איילת אלפרט מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון וד"ר מדי קאלד מגוסטאבו-רוסי שבצרפת. המאמר התפרסם ב-25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער (מצ"ב תמונה).

"במהלך האבולוציה, כשהאדם איבד את הפרווה שהגנה על עורו, התפתחו בעור שלנו מנגנוני הגנה טבעיים שמתעוררים בעקבות חשיפה לקרני השמש," מסבירה פרופ' לוי. "אחד מהם הוא מנגנון הפיגמנטציה, או השיזוף, שיוצר הגנה פיזית-מכאנית על העור. מנגנון נוסף מגייס את מערכת החיסון לתקן נזקי DNA הנגרמים על ידי קרינת UV ועלולים לגרום להתפתחות סרטן העור."

מדענים רבים בעולם חוקרים את השפעת קרני השמש על עורנו, אך לדברי פרופ' לוי, מרבית המחקרים מתמקדים בתגובות הקשורות לעוצמת החשיפה. החוקרים באוניברסיטת תל אביב, לעומת זאת, בדקו את השפעתו של גורם אחר: התדירות. לשם כך הם חשפו דגימות של עור אדם לקרני UV בעוצמה קבועה – ברמה של שמש קיצית בצהרי היום – אך בתדירויות שונות: כל יום, פעם ביומיים, חשיפה לסירוגין וכו'. "להפתעתנו גילינו שדווקא חשיפה של פעם ביומיים, ולא חשיפה יום-יומית – גורמת לשיזוף אופטימלי," אומרת פרופ' לוי. "למעשה הראינו שלתדירות החשיפה יש חשיבות רבה, וחיפשנו הסבר לתופעה."

החוקרים במעבדתה של פרופ' לוי דגמו את העור בכל שעה לאחר החשיפה ואספו נתונים מגוונים על תגובת מערכות ההגנה לחשיפה בתדירויות שונות. בין השאר הם מדדו רמות של חלבונים שונים

בעור, רמות פיגמנטציה, RNA ותיקון ה-DNA. הם גילו שחלבונים המבטאים גנים מסוימים מופיעים בעור ברצף מסודר ומסונכרן היטב במהלך 48 השעות שלאחר החשיפה לקרינת UV.

כדי להעמיק את הבנת התהליכים חברו החוקרים מתל אביב לפרופ'-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. פרופ' שן-אור והסטודנטית אילת אלפרט בנו מודל מתמטי שהראה כי רמות החלבון MITF, האחראי למנגנוני ההגנה של העור, עולות ויורדות בעור בצורת גל הדועך עם הזמן, ועל ידי כך מפעיל את מנגנוני ההגנה באופן מסונכרן. מכיוון שהתפשטות הגל אורכת 48 שעות, חשיפה נוספת במהלך פרק הזמן הזה משבשת את פעילותו. "דמיינו לעצמכם שזרקתם אבן לתוך אגם, והיא יצרה מעגלים מתפשטים של גלים," מסביר פרופ' שן-אור. "אם תזרקו אבן נוספת לפני שהגל הראשון דעך, הגל שתיצור האבן השנייה ישבש את התפשטותו של הגל הראשון. זה בדיוק מה שקורה בעור. חשיפה נוספת לשמש במהלך פעילותו של גל הסנכרון הראשון מפחיתה את יעילות הפעולה של מערכות ההגנה על העור."

המודל המתמטי אומת בניסוי במעבדה.

"גילינו שהמחזור הביולוגי של מנגנוני ההגנה בעור הוא 48 שעות, וזאת בניגוד לחשיפה הטבעית לשמש המתרחשת כל יום, כלומר במחזור של 24 שעות," מסכמת פרופ' לוי. "כעת אנחנו מנסים להבין את הסיבה לכך. ייתכן שהיא קשורה לביטוי של ויטמין D, שקשור לחשיפה לשמש ומגיע לשיאו כל 48 שעות. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכולם שכדי להשיג הגנה אופטימלית לאחר חשיפה לשמש, תנו למנגנון הטבעי בעורכם להשלים את פעולתו ואל תרבו בחשיפה לשמש בתדירות גבוהה."

 

המענקים, תרומתו של היזם יורי מילנר, יחולקו לדוקטורנטים בטכניון, באוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

מימין לשמאל: הנשיאים פרופ' אשר כהן, פרופ' פרץ לביא ופרופ' יוסף קלפטר עם יורי מילנר ורעייתו יוליה מילנר. צילום: יונתן צור

מימין לשמאל: הנשיאים פרופ' אשר כהן, פרופ' פרץ לביא ופרופ' יוסף קלפטר עם יורי מילנר ורעייתו יוליה מילנר. צילום: יונתן צור

לרגל 70 שנה למדינת ישראל, היזם הישראלי-רוסי יורי מילנר מקים קרן מלגות בסך של 7 מיליון דולר (25 מיליון שקל). מילנר, המתגורר בארה"ב, הוא יזם ואיש עסקים מצליח, וההחלטה על קרן המלגות נבעה מאמונתו שהמדע הוא העתיד וכי האקדמיה הישראלית חיונית לקידום המדע.

הסכום יחולק במלגות ל-70 דוקטורנטים מצטיינים: 25,000 דולר בשנה לכל דוקטורנט למשך 4 שנים. המלגות יוענקו לתלמידי מחקר מצטיינים מהאוניברסיטאות תל אביב, העברית והטכניון בתחומים: פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.

התוכנית "70 for 70" תוכרז רשמית במהלך טקס באוניברסיטת תל אביב ביום רביעי, ה-24 באוקטובר 2018. לאחר ההכרזה ייבחרו 10 הדוקטורנטים הראשונים מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון, אשר יקבלו את המלגה בסך כולל של כ-מיליון שקלים לשנה הראשונה. פרויקט המלגות ינוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב.

יורי מילנר ייסד בשנת 1999 את קבוצת Mail.ru, שהפכה בהנהגתו לאחת מחברות האינטרנט המובילות באירופה. הוא הפך את הקבוצה לחברה ציבורית בשנת 2010, וייסד את DST Global כדי להתמקד בהשקעות בינלאומיות בתחום האינטרנט. DST Global הייתה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום ההשקעה בטכנולוגיה, ותיק ההשקעות שלה כולל כמה מחברות האינטרנט הבולטות ביותר, כגון פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ,  סנאפצ'ט, אייר בי אנ בי, ספוטיפיי,  עליבאבא ועוד.

מילנר סיים את לימודיו בשנת 1985 עם תואר בפיסיקה תיאורטית, אחר כך עסק במחקר בתחום תורת השדות הקוונטית, ועד היום מפעם בו הלהט למדע. בשנת 2012 ייסדו מילנר ואשתו יוליה, ביחד עם סרגיי ברין, מארק צוקרברג ואחרים, את "פרס פריצת הדרך" (Breakthrough Prize), הפרס הגדול ביותר הניתן לחוקרים בתחומי המדעים. הפרס, בשווי 22 מיליון דולר בשנה, ניתן לחוקרים שהביאו לפריצת דרך בתחום של פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.

ביולי 2015, בשיתוף עם סטיבן הוקינג, השיק מילנר מיזם של מאה מיליון דולר בשם Breakthrough Listen, שמטרתו לחזק את מאמצי החיפוש אחר צורות חיים אינטליגנטיות ביקום; ובאפריל 2016 השיקו השניים את Breakthrough Starshot, תוכנית מחקר והנדסה של מאה מיליון דולר, שנועדה לפתח טכנולוגיה לבניית גשושית המסוגלת להגיע לכוכב אחר.

עם הענקת התרומה למלגות 70 for 70"" ציין מילנר כי מדע ומתמטיקה בסיסיים נמנים עם הישגיה הגבוהים ביותר של האנושות, וכי הם נחוצים גם לצמיחת הקדמה הטכנולוגית שבה תלויה הציביליזציה שלנו. "המטרה של המלגות האלה היא לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים לתרום למחקר על השאלות העמוקות ביותר," אמר. "אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון מדורגים בין האוניברסיטאות החדשניות ביותר בעולם, והם מספקים סביבה שבה יוכלו המדענים המוכשרים הללו למצות את הפוטנציאל שלהם."

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, הודה ליורי מילנר על פרויקט המלגות הגדול ואמר כי הן יאפשרו לחוקרים מצטיינים לפתח מחקרים חדשניים העשויים להוביל לפריצות דרך עולמיות ויחזקו את מעמדה של ישראל בתחומי המדע וטכנולוגיית העילית.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן הוסיף ואמר כי הוא מאמין שהמלגות יוכלו לעזור לחוקרים ולחוקרות מצטיינים להקדיש את מרב זמנם ומרצם לעבודותיהם ומחקריהם, ובכך יתרמו לקידום המדע הישראלי והעולמי.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא: "המלגות החדשות יאפשרו לנו להרחיב ולהעמיק עוד יותר את התשתית המחקרית עליה מתבססות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות המשפיעות על חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הודות לנדיבותו של יורי מילנר יקבלו חוקרים מצטיינים נוספים את ההזדמנות להצטרף לשורה ארוכה ומכובדת של חוקרים שהפכו את המחקר המדעי הישראלי לשם דבר בעולם כולו.

 

 

תוכניות חדשות בטכניון לתואר ראשון ושני

תוכנית עילית חדשה בטכניון: תוכנית "אלונים" ב- Data Science. תוכנית עילית חדשה ופורצת דרך במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל יוצאת לדרכה בימים אלה בטכניון: תוכנית אלונים במדעי הנתונים והמידע (Data Science). זהו צעד משמעותי בשיתוף הפעולה בין צה"ל לטכניון. הטכניון היה החלוץ בארץ בפתיחת תוכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע לפני שנתיים, ובנוסף הוא מקיים שתי תוכניות לתואר שני בתחום מדעי הנתונים.

למחזור הראשון של תוכנית אלונים נבחרו, לאחר תהליכי מיון ואיתור קפדניים ביותר, 18 עתודאים פורצי דרך מתוך 150 מועמדים. תוכנית הלימודים הינה אינטנסיבית מאוד: בפרק זמן של 4.5 שנים בלבד, הסטודנטים יסיימו תואר ראשון, שהוא בבסיסו תואר ארבע שנתי תובעני כמו שאר התארים ההנדסיים בטכניון, ותואר שני מחקרי. העתודאים שנבחרו לתוכנית יקבלו מעטפת ליווי וחניכה מהטכניון ומצה"ל.

העתודאים יזכו ללמוד בסביבה אקדמית מהמובילות בעולם בנושאי הנתונים והמידע. סביבה זו נסמכת על מגוון רחב של חוקרים בעלי שם עולמי בדיסציפלינות השונות המרכיבות את עולם הנתונים והמידע, על שימוש בתשתיות הוראה חדשניות המאפשרות עבודה עם מאגרי עתק של נתונים בזמן הלימודים, ועל שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. בסיום לימודיהם ישולבו הבוגרים בפרויקטי מחקר ופיתוח חדשניים בכל היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ויהוו את חוד החנית של הצבא בנושאי נתונים ומידע (Data Science).

על פי מגזין Harvard Business Review, הנדסת נתונים ומידע (Data Science) היא המקצוע המבוקש ביותר במאה ה-21. מציאות זו היא שהובילה להרחבת הלימודים בתחום זה בטכניון ולפתיחת המסלול לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע, בראשותם של פרופ' אביגדור גל ופרופ' אורן קורלנד.

תוכנית העילית אלונים נבנתה על ידי דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון פרופ' כרמל דומשלק, הפרופסורים אורן קורלנד, אביגדור גל ושהם סבאח המנהלים את תוכניות הלימודים בנתונים ומידע, וד"ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון. בצה"ל הוביל את התכנון ראש חטיבת תכנון למנהל כוח אדם תא"ל ערן שני. על ניהול התוכנית מטעם הצבא מופקדים ראש המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי סא"ל איתי לבנון והרפרנט הצה"לי ל- Data Science אל"מ ש'.


תוכנית העתודה "ברקת"  – הראשונה בארץ לתואר שני

תוכנית העתודה החדשה ברקת, שאותה מוביל בטכניון פרופ' משה טננהולץ, נועדה למסיימי תיכון מצטיינים שהשלימו תואר ראשון בתקופת לימודיהם בתיכון. התוכנית מקנה תואר שני תוך שנתיים, וזו תוכנית העתודה הראשונה לתואר שני בטכניון שמצטרפת לתכניות גלים וארזים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת התוכנית ילמדו 7 סטודנטים בטכניון (סך הכל 14 בכל הארץ)  מתוך 90 מועמדים שניגשו למיונים לתוכנית. "מדובר בסטודנטים מבריקים במיוחד, שסיימו תואר ראשון במתמטיקה או במדעי המחשב בממוצע של 96," אומרת ד"ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון. "התוכנית מספקת פתרון למחסור של צה"ל באנשי מידע שהם גם מפתחים."


תוכנית
#סולמות – חשיפה למחקר בטכניון

אפשרויות תעסוקה חדשות נפתחו השנה בפני הסטודנטים בטכניון במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר המתבצע בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. לדברי דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ' אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי, "התוכנית החדשה מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים."

במסגרת התוכנית נפתח גם קורס חדש "חשיפה למחקר בטכניון" אותו לומדים סטודנטים ממגוון פקולטות בטכניון ונחשפים לחוקרים ולמחקרים בטכניון.

צילום : שרון צור, דוברות הטכניון