הטכניון קיים בשבוע שעבר בפעם השלישית את יום המחקר למשתלמים ע"ש ג'ייקובס. האירוע, שבו מציגים סטודנטים לתארים מתקדמים את מחקריהם, נערך במסגרת בית הספר לתארים מתקדמים ע"ש אירווין וג'ואן ג'ייקובס

42 דוקטורנטים ו-16 מגיסטרים, שנבחרו בימי מחקר פקולטיים מוקדמים, הציגו מגוון רחב של מחקרים. שני צוותי שיפוט, אחד לדוקטורנטים ואחד למגיסטרים, בחן את הפוסטרים ובחר את הזוכים.

בקטגוריית הדוקטורנטים זכה במקום הראשון דוד קייסר מהתוכנית הבין-יחידתית לאנרגיה על עבודתו בנושא "טורבינת רוח מבוססת עילוי דינמי" בהנחיית פרופ' דוד גרינבלט. לדברי חבר השופטים, בעבודה זו "מוצעות בפעם הראשונה טורבינות לסביבה אורבנית, שאפשר להציב על גגות; הן זולות, שקטות ויעילות בהרבה מאלה הקיימות".

במקום השני זכה עומר אדיר מהתוכנית הבין-יחידתית לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה (RBNI), המפתח בהנחיית פרופ"ח אבי שרודר מודל להפקת תאים סינתטיים המפעילים תאים אחרים באמצעות אור.

במקום השלישי זכתה הדיל ח'מיס מהפקולטה לפיזיקה, בהנחיית פרופ"ח אריאל קפלן, על מדידה של תנועת נוקלאוזומים על די-אן-איי ברמת הנוקלאוזום הבודד.

בציון לשבח זכה תם שקד מהפקולטה לארכיטקטורה על עבודתו בהנחיית פרופ"ח אהרון שפרכר: פיתוח כלי רובוטי לסיתות אבן.

בתואר חביב הקהל זכה ליאור לוי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון על

פיתוח מערכת ננומטרית א-תאית עבור אימונותרפיה של סרטן בהנחיית פרופ' מרסל מחלוף.

בקטגוריית המגיסטרים  זכה במקום הראשון פבל ליפשיץ מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, על עבודתו בנושא פריצה למכשירים סלולריים באמצעות הסוללה שלהם בהנחיית פרופ"ח מרק זילברשטיין ופרופ"ח רונן טלמון. ועדת השיפוט ציינה כי "התרשמה מהתגלית החדשנית והתרומה לחברה ולקהילה הכלל עולמית במציאת פרצות אבטחה הנובעות מסוללות במכשירים חכמים".

במקום השני זכה מוחמד סלימאן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, על עבודתו "אלקטרוניקה קוונטית גמישה" בהנחיית ד"ר יכין עברי.

במקום השלישי זכו שניים: דינה מוחא מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, בהנחיית ד"ר עומר יחזקאלי: מערכות פוטואלקטרוכימיות מבוססות אנזימיים המשמשות לתהליכים פוטוביוקטליטיים; וצבר דולב מהפקולטה להנדסת מכונות, על עבודתו בהנחיית פרופ' ענת פישר: מיצוי מידות מסריקות תלת-ממדיות של יד לתכנון ומידול פרוטזת-יד באמצעות למידה עמוקה.

בתואר חביב הקהל זכתה גל חן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, בהנחיית פרופ"ח אבי שרודר: שימוש בתאים מלאכותיים ברקמות פגועות כדי לעודד היווצרות כלי דם חדשים.

מחקר משותף של חוקרים בטכניון ובמכון דוידסון לחינוך מדעי מגלה: חדשות מדעיות מעניינות את הקהל הישראלי לא פחות מתכנים חדשותיים אחרים

ידיעות מדעיות שנכתבו על ידי מדענים מעניינות את צרכני החדשות לא פחות מכתבות מדעיות ואחרות שכתבו עיתונאים. כך עולה ממחקר שפרסמו ב-PLOS ONE חוקרים מהטכניון וממכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

את המחקר הובילה יעל בראל-בן דוד, דוקטורנטית בקבוצת תקשורת המדע בטכניון. לדבריה, "כולנו מתגאים במדע הישראלי אך ישראלים רבים אינם חשופים אליו, בין השאר משום שאירועים פוליטיים דוחקים במקרים רבים את החדשות המדעיות. המחקר הנוכחי מבהיר לנו שהציבור הישראלי מתעניין בתוכן מדעי שנכתב על ידי מדענים. אני מקווה שהממצאים שלנו יעודדו את המדענים לכתוב יותר, בידיעה שיש להם קהל סקרן, ואת עורכי האתרים להכניס ידיעות כאלה ללא חשש שיפגעו ברייטינג."

"עורכים רבים טוענים שהמדע לא 'מוֺכֵר', שאין לו רייטינג," מסבירה פרופ' אילת ברעם-צברי, ראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. "המחקר שלנו מפריך את הטענה הזאת. הוא מראה שאם אורזים את המדע בצורה מעניינת ורלוונטית, ולא מפרסמים אותו רק במדור המדעי, הוא ימשוך גם קוראים שאינם חובבי מדע מוצהרים."

ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, ד"ר ארז גרטי, אמר כי "מדע הוא תוכן מעניין. המדע לוקח מגוון תופעות בעולם ומסביר כיצד הן עובדות. כאשר מציגים תוכן מדעי לציבור בפלטפורמות החדשותיות, אנשים יקראו אותו בדיוק כפי שהם קוראים חדשות בכל תחום אחר. אחרי הכול, המדע הוא החיים עצמם."

על פי הממצאים, שהפתיעו את החוקרים, מספר הצפיות הממוצע בכתבות של מדענים באתר Ynet היה גבוה ביותר מ-20% ממספר הצפיות הממוצע בכתבות אחרות באותו הזמן ובאותו המדור. גם זמן השהייה הממוצע בכתבה היה ארוך יותר בכתבות שנכתבו על ידי מדענים.

בקבוצת הכתבות הראשונה נכללו 150 כתבות של סטודנטים לתארים מתקדמים במדעים, המשתתפים ב"תוכנית הכתבים" של מכון דוידסון שנועדה להכשיר אותם בכתיבה פופולרית. בקבוצת הכתבות השנייה נכללו כתבות שונות של כתבי האתרים.

אחת הכתבות שהסעירו את הקוראים עסקה בחיפושיות ריגול סייבורגיות. מדובר בכתבה ארוכה למדי (כ-1,200 מילים) הדנה באפשרות "לחטוף" את המערכת התנועתית של חרקים כדי לכוון אותם למקומות רצויים בעזרת שבב שיורכב על גבם, ואולי אף להשתמש בהם כמצלמות וידאו ניידות. כתבה זו, שנכתבה על ידי דוקטורנט במכון ויצמן, משכה עשרות אלפי גולשים ועוררה 28 דיונים.

המחקר התאפשר הודות לנכונותם של עורכי אתרי החדשות המובילים, מאקו ו-Ynet, לספק לחוקרים את מדדי האינטראקציה של קהל הקוראים עם התוכן המפרסם באתרים אלה. על סמך נתונים אלה השוו החוקרים את מספר הכניסות לכל כתבה, את משך השהייה בכתבה ואת מספר התגובות והלייקים. המסקנה, כאמור, היא שכתבות מדעיות שנכתבו על ידי מדענים מעניינות את הקהל לא פחות מכתבות מדעיות ואחרות שנכתבו על ידי עיתונאים.

למאמר ב- PLOS ONE   לחצו כאן

הכנס השנתי של המרכז לחקר המורשת הבנויה ע״ש אבי ושרה ארנסון, שנערך בתמיכת הטכניון ועיריית חיפה, התקיים בבניין העירייה ב-28 בנובמבר. האירוע התקיים כחלק מסדרת אירועים המוקדשים ל-100 שנות באוהאוס בחיפה.

המרכז לחקר המורשת הבנויה נוסד ב-1975 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, ופועל בכוחות מחודשים תודות לתרומתה של משפחת ארנסון ב-2017. המרכז  נועד להוות בית לחקר ההיסטוריה של הסביבה הבנויה בישראל באמצעות ארכיון מסמכים ואוספים, הוצאת ספרים ומחקר חוצה גבולות.

האירוע, בהנחיית ראש המרכז פרופ' אלונה נצן-שיפטן, התגבש כמחווה לספר  Bauhaus on the Carmel and the Crossroads of Empire שכתבו גילברט הרברט וסילבינה סוסנובסקי בשנת 1993  ויצא גם הוא בהוצאת מרכז המורשת ויד בן צבי . ספר זה הוא בסיס ומקור השראה למחקר היסטורי אודות האדריכלות בחיפה.

בשנות ה-20 וה-30 היגרו לארץ ישראל המנדטורית כ-100 אדריכלים, אשר השתתפו בעיצובו של המרחב המקומי ברוח התנועה המודרנית ובהשפעת אסכולת הבאוהאוס. אף שבתודעה הציבורית מתוייג הבאוהאוס כ"סגנון תל אביבי" בפועל מובילה חיפה במספר המבנים המזוהים עם אסכולה זו. חלקם הגדול של המבנים נמצא בשכונת הדר הכרמל שתוכננה על ידי האדריכל היהודי-גרמני ריכרד קאופמן. ההרס, הנטישה, חוסר העניין וההזנחה של מבנים אלו הם חלק מהסיבות לכך שחיפה אינה מוכרת כמרכז מובהק של התנועה המודרנית בארכיטקטורה.

דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ' יאשה גרובמן הודיע במסגרת דבריו בכנס כי זוהי "שנת חיפה" בפקולטה. לדבריו, "אנחנו יושבים על יהלום, וברצוננו לסייע לעיר לחשוף את אוצרותיה ולהחזיר את הברק לחיפה."

בדברי הפתיחה שלה אמרה ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם כי אחד הנושאים הראשונים בהם טיפלה עם כניסתה לתפקיד הוא תכנון שנת המאה לבאוהאוס בחיפה. נושא זה קרוב לליבה שכן את השכלתה האדריכלית רכשה בטכניון, שבו גם לימדה, ומכיוון שכיהנה בעבר כיו"ר אגודת האדריכלים בחיפה. "חיפה נדרשת למחשבה מחודשת על התפתחותה הכלכלית. אחד הנכסים הגדולים של העיר הוא מורשתה האדריכלית, ועלינו לשכנע את התושבים והמתכננים להביא לידי ביטוי את היהלום הזה," אמרה. ראש העיר גילתה כי היא חולמת על היום שבו תוכרז חיפה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כפי שקרה עם "העיר הלבנה" בתל אביב.

שרה ארנסון, שקיבלה בחודש יוני תואר "עמית כבוד" של הטכניון, דיברה על האדריכלות ככלי חשוב בעיצוב המרחב הציבורי. "חשוב לשמר את העבר בעודנו בונים את העתיד, וזה המקום שבו המחקר האקדמי פוגש את האינטרס הציבורי," אמרה. היא הביעה את תודתה לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, "המבינה כי עתידנו חייב להיבנות מתוך מורשת העבר המגוונת," ואמרה כי היא מאמינה בכל ליבה בחשיבות היחסים בין הטכניון לעיר.

בית הספר לעיצוב ואמנות הבאוהאוס אומנם נוסד בגרמניה, אך השפעתו ניכרה היטב גם באוסטריה וברחבי אירופה. זו הסיבה שלכנס הוזמנו מומחים משתי המדינות. ארנו מיטלדורפר, הנספח התרבותי של שגרירות אוסטריה בישראל, דיבר באריכות על הקשר בין אוסטריה לחיפה. בין היתר הזכיר מיטלדורפר את הקשר כפי שהוא בא לידי ביטוי בספרו של תאודור הרצל, "אלטנוילנד" (1902). הרצל, שהיה  יליד הממלכה האוסטרו הונגרית, התחנך והתבגר בוינה, תיאר את חיפה כעיר אוטופית וכמרכז כלכלי – טכנולוגי ותרבותי עתידי . לימים, בשנות ה-30, אדריכלים יהודים רבים שהוכשרו בוינה מצאו מקלט בחיפה והשפיעו רבות על בנייתה של העיר בסגנון הבינלאומי של הבאוהאוס.

פרופ' ורנר מולר מקרן באוהאוס דסאו תיאר את אסכולת הבאוהאוס ואת חתירתה לשינוי החברה באמצעות עידוד חיים בצוותא. הוא הציג קווי דמיון בין אידיאולוגיית הבאוהאוס לבין החלוצים המוקדמים שהגיעו לארץ ישראל, ובעיקר מייסדי הקיבוצים. פרופ' רודולף לוקמן מאוניברסיטת אנהלט למדע יישומי בגרמניה דיבר על הקשר היהודי הנרחב לבאוהאוס. הרצאתו התמקדה בלאופולד פישר, אדריכל יהודי שעבד עם מייסד הבאוהאוס, האדריכל ואלטר גרופיוס, ולימד בבית הספר בדסאו. פרופ' אלפרד יאקובי מאוניברסיטת אנהלט, שלימד שנה בטכניון לפני כ-25 שנה ושומר על קשרים עמוקים עם המוסד ועם חיפה, הרחיב את היריעה כשהציג את מיזמי הדיור הציבורי החלוציים של האדריכל ארנסט מאי בפרנקפורט החדשה.

החוקר מתיאס דורפשטלר מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה דן בעבודתם של האדריכלים שהגיעו מווינה ועבדו בחיפה בשנות השלושים. "כ-100 אדריכלים הגיעו מאירופה, רבים מהם מאוסטריה. שישה מהם היו סטודנטים בבית הספר לבאוהאוס, מתוכם שלושה אדריכלים: אריה שרון, שמואל מיסטצ'קין ומוניו וייראוב-גיתאי. בנו, במאי הקולנוע עמוס גיתאי, סיפר על אביו, שלמד בבאוהאוס ועלה לישראל, התגורר בחיפה ותכנן יותר מ-8,000 בניינים בישראל.

ד"ר אור אלכסנדרוביץ, מומחה בקלימטולוגיית בנייה וחבר סגל בפקולטה, תיאר כיצד בארץ ישראל של תחילת המאה ה-20 נעשה ניסיון מדעי חלוצי ראשון מסוגו לתכנן בניינים תוך התחשבות בהיבטים אקלימיים. האדריכל אלכסנדר ברוולד, שהיגר מגרמניה לחיפה, שקל כבר ב-1909 את חשיבות השמש והרוח בתכנונו של בניין הטכניון ההיסטורי. האדריכל הנודע אריה שרון, שלמד בבית הספר לבאוהאוס תחת ואלטר גרופיוס והאנס מאייר, שקל גם הוא היבטים אקלימיים כמרכיב חיוני בתכן בריא, אף שכמה מהנחותיו היו שגויות.

ואליד כרכבי, ראש צוות השימור בחיפה, הציג סקירה של שיתוף הפעולה היהודי-ערבי בתחום האדריכלי בתקופת המנדט הבריטי. הוא הסביר כי הבריטים תכננו את חיפה כמרכז המינהלי הראשי שלהם במזרח התיכון, וכי אוכלוסיית העיר גדלה באופן אקספוננציאלי בשנות ה-30 וה-40. אחד הפרויקטים החשובים באותן שנים היה הקמת הנמל החדש בחיפה, שנבנה באותו סגנון בין-לאומי. רבים מהאדריכלים שנמלטו מהנאצים והתיישבו בחיפה בנו בתים לאליטה הערבית בחיפה. אחד הבולטים שבהם היה משה גרשטל, שגם תכנן את שוק תלפיות ברחוב סירקין.

האדריכל אדיב דאוד-נקאש, מומחה בשיחזור ובשימור במגזר הערבי בישראל, דיבר על הסגנון האדריכלי שפותח בשלהי שנות ה-30 ואותו כינה "מודרניזם לבנטיני", במרכז מחקרו עמדו עבודותיו של האדריכל הלבנוני אנטון תאבט, מנהיג של התנועה המודרנית בארצות ערב, שבנה את ״אחוזות הגן״ בחיפה.

את שילוב הכוחות האדריכליים בחיפה ואת מגוון מקורות הידע וההשפעה לאורך השנים תיאר ד"ר רון פוקס מאוניברסיטת חיפה המלמד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. את האירוע סיכמה ד"ר ליאורה ברעם-שחל שתיארה את תהליכי המחקר בנושא האדריכלות בחיפה שהתקיימו במרכז המורשת בראשית שנות ה-90, את כתיבתו של הספר "באוהאוס על הכרמל" ואת התערוכה שהופקה בעקבותיו. בסיום הערב תיארה האוצרת ד"ר גליה בר אור את ארועי ה"באוהאוס החברתי" שאצרה במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שהתקיימו בחיפה.

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשה המאפשרת אנליזה, ברמת המולקולה הבודדת, של גדילי די-אן-איי גנומיים ארוכים במיוחד. אנליזה כזו חיונית לאפיון מדויק של מולקולות הדי-אן-איי, ותוביל בעתיד לזיהוי מחלות על בסיס שינויים ברצף מולקולות בודדות של הדי-אן-איי. את המחקר שהתפרסם במאמר בכתב העת ACS NANO הובילו פרופ' עמית מלר, הדוקטורנט אדם זריהן ומנהלת מעבדת מלר ד"ר דיאנה הוטנר.

המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מכילה מערכת תעלות מיקרוסקופיות שמאפשרות מתיחה מבוקרת של גדילי די-אן-איי בודדים והובלתם אל חיישן נקבובי ננומטרי. זהו חריר זעיר הנקדח בממברנת סיליקון דקיקה באמצעות קרן לייזר ממוקדת, וקוטרו קטן פי 10,000 מקוטרה של שערה. כאשר גדיל הדי-אן-איי מושחל אל תוך החריר, הוא נשאב באמצעות מתח חשמלי המעביר אותו מצד אחד לצד השני של הממברנה. מעבר זה מאפשר סריקה של מבנה הדי-אן-איי לאורך הגדיל ומספק מידע חשוב על מאפייניו הגנטיים.

הטכנולוגיה להעברה של מולקולות בודדות בחיישן נקבובי פותחה על ידי פרופ' מלר בעבר, וכעת היא הותאמה לטובת "טיפול" כזה בגדילי די-אן-איי גנומיים ארוכים במיוחד. מדובר בגדילים שהופקו ישירות מתאים אנושיים ומכילים מאות אלפי זוגות בסיסים.

העברה של גדילים ארוכים בחריר ננומטרי היא אתגר טכנולוגי מורכב, משום שמולקולות ביולוגיות כאלה נוטות ללבוש צורת סליל סבוך, שבו הקצוות נחבאים. במצב זה, מציאת אחד הקצוות והשחלתו לתוך החור הזעיר דומה למציאת קצה של חוט בפקעת סבוכה של חוט תפירה ארוך והשחלתו לתוך חור של מחט.

להערכת פרופ' מלר, ההתקן יוביל לשיפור דרמטי ביכולתה של הקהילה המדעית לאפיין את תכונות הדי-אן-איי הגנומי ולזהות שינויים ברצף שלו וחלבונים שקשורים אליו בנקודות מפתח המשפיעות על התפקוד הביולוגי של התא. בעתיד ישמשו טכנולוגיות כאלה גם לזיהוי, ברמה של מולקולת די-אן-איי בודדת, של שונויות גנטיות הקשורות להופעת מחלות, ולאבחונן על סמך דגימות זעירות.

המחקר נערך על ידי צוות המחקר של פרופ' עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, התוכנית הבינתחומית לננו-מדעים ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון, ונתמך במענקים מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC) ותוכנית i-Core של קרן המדע הישראלית.

אתר מעבדת מלר:  www.meller-lab.net

למאמר במגזין ACS NANO  לחצו כאן

גדיל די-אן-איי גנומי ארוך (באורך של יותר מ-400,000 זוגות בסיסים) נמתח ומושחל לתוך חריר בקוטר של פחות מ-20 ננומטר. התהליך מוצג במהירות חיה

גדיל די-אן-איי גנומי ארוך (באורך של יותר מ-400,000 זוגות בסיסים) נמתח ומושחל לתוך חריר בקוטר של פחות מ-20 ננומטר. התהליך מוצג במהירות חיה

המחקר נערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – צפוי לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח. המחקר, שנערך בעכברים, מראה כי לכל פרט יש "טביעת אצבע מבנית" במפת הקישורים העצביים במוח. טביעת אצבע זו היא הבסיס לתפקוד מוחו של הפרט הספציפי.

המחקר נערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת אקס-מרסיי ומכון INSERM ו-Allen Institute בארצות הברית וראש המעבדה לארגון מערכות במוח בבריאות ובחולי, פרופ' איתמר קאהן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט; בהובלה משותפת של הדוקטורנט אייל ברגמן, הלומד במסלול המשולב MD/PhD בטכניון, והדוקטורנטית פרנצ'סקה מלוזי מאוניברסיטת אקס-מרסיי.

החוקרים סרקו ב-MRI (סריקה מבנית-אנטומית) את מוחותיהם של 19 העכברים שנבחנו בניסוי. זהו דימות מבני שגרתי המספק מעין מפה של המוח, לרבות הקישורים בין אזורים שונים בתוכו, בדומה למפה של כבישים המחברים בין ערים שונות.

על סמך סמולציות ניבאו החוקרים את הארגון התפקודי של כל אחד ממוחות העכברים ואימתו את הניבוי שלהם מול סריקות fMRI (סריקה תפקודית) של אותם עכברים. כך הם הראו כי לכל פרט מפה ייחודית משלו, וכי הסימולציות מנבאות היטב את הארגון התפקודי על סמך אותה טביעת אצבע מבנית.

לתגלית האמורה, שחשיבותה רבה ברמת המחקר הבסיסי, השלכות פוטנציאליות משמעותיות גם בהקשר של טיפול במחלות מוח כגון אלצהיימר, דיכאון ואפילפסיה. זאת משום שמחלות אלה, הנובעות בין השאר משינויים באותה "מפת כבישים" של הקישורים במוח, מאופיינות בדפוסי-שינוי שונים אצל חולים שונים. להערכתו של פרופ' קאהן "סימולציות מסוג זה יאפשרו לזהות, על סמך MRI מבני, את ביטוי המחלה ואולי אף את שלב המחלה במוחו של האדם הספציפי, ולתפור עבורו טיפול ספציפי. אפשרות זו תואמת את המגמה השלטת כיום בעולם הרפואה – טיפול מותאם אישית."

למאמר בכתב העת  PNAS לחצו כאן

תשעים סטודנטים השתתפו בהאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה האירוע נערך ביוזמת קבוצת תדהר והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

ההאקתון התקיים במתכונת של מרתון שנמשך 24 שעות ברציפות ועסק באתגרים השונים של בטיחות באתרי בנייה. האירוע הפגיש את הסטודנטים עם נושאים מהותיים בעבודה באתרי בנייה: בטיחות בהנפה – התמודדות עם השפעות מזג האוויר במהלך הנפת אלמנטים בעלי מפרש גדול, דרכים לשיפור שליטת המנופאי ופינוי פסולת מאתרי בנייה; בטיחות בסביבת העבודה – מערכות זמניות, ציוד בטיחות אישי, סגירת פתחים ופירים, ניהול סיכונים, דילמות עבודה בסביבה אורבנית צמודה ועוד; ובטיחות בעבודה בגובה – פתרונות עיגון, ריתום, ציוד מגן וכו'.

צוות השיפוט כלל אנשי מקצוע רבים ובהם מנכ"ל תפעול ותשתיות אינטל ישראל נדב בר נר, מנכ"ל תדהר בניה טל הרשקוביץ, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון שלמה בכור, מייסד ומנהל פרויקט Versatile Natures דני הרמן, ראש מטה הבטיחות של ענף הבנייה בהתאחדות הקבלנים אייל בן ראובן, ראש יחידת הבטיחות בטכניון ד"ר עדי חן ופרופ' אמריטוס יצחק שמולביץ מהטכניון.

את צוותי הסטודנטים ליוו מנטורים ומלווים בכירים מהתעשייה ובהם מנהל תחום הבינוי באינטל ישראל זוהר נבו, מנכ"ל קרן מנוף שגב קיים, מנכ"ל ובעלים של חברת סייפגארד – צחי פז, מהנדס ראשי בתדהר – אלון בן מנחם, ראש היחידה למבנים וניהול הבנייה בטכניון פרופ' אמנון כץ ורועי לחיאני מחברת קומסקו.

בהאקתון זכו הסטודנטים אורי ישראלי, דור רותם, שקד בנימיני ודני שר שפיתחו סמן לייזר שיותקן בתחתית זרוע ההנפה של המנוף ויהווה בקרה כפולה על אזורים סטריליים באתר. הצוות זכה בפרס כספי ובאפשרות לממש את הרעיון באתרי בנייה בתמיכה מלאה של תדהר.

בקבוצת תדהר ובטכניון מסכמים האקתון מוצלח ביותר ומציינים כי מדובר בסנונית ראשונה. בכוונת המארגנים לקיים האקתונים נוספים ולגבש צוותים משותפים לקידום רעיונות נוספים העשויים להציל חיים באתרי הבנייה. החברה תסייע לצוותים אלה להשתלב בתעשייה ולפתח את הרעיון לכדי מוצר.

טל הרשקוביץ, מנכ"ל תדהר בנייה, ציין כי "ההאקתון הוא המשך ישיר של שיתוף הפעולה המתמשך בין תדהר לטכניון, ואין תחליף לחיבור בין האקדמיה והתעשייה. חיבור הסטודנטים, דור העתיד של המהנדסים בישראל, לתעשייה ולנושאים המרכזיים והבוערים בענף ובמדינה חשוב מאין כמוהו.

עבודת צוות רחבה של סטודנטים ומנטורים מקצועיים הן מהטכניון והן מבכירי התעשייה, וכן ההשקעה וההירתמות של הסטודנטים, הניבו תוצאות פנומנליות שנשמח להוציא לפועל בתדהר. אנו מאמינים שלפיתוחים האלה יש פוטנציאל להפוך למיזמים של ממש, שיהיה להם אימפקט משמעותי על התעשייה, ולהוביל לשינוי ממשי בתפיסה ובשגרת העבודה והניהול בענף.

פרופ' שלמה בכור, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, אמר: "ההאקתון הוא פרי שיתוף פעולה מבורך בין הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית לתדהר, חברה מובילה בענף הבנייה. ההאקתון נועד למצוא פתרונות לבעיות הבוערות ביותר כיום בענף הבנייה. זהו אירוע ראשון מסוגו בתחום זה שמתקיים בטכניון, ומאמצים רבים הושקעו כדי לקיימו ולהביא את מיטב המנחים בתחום להדרכת הקבוצות. אנו תקווה כי פתרונות אלו ייושמו בענף ויובילו לשינוי."

עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית נפתח בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון קורס חובה חדש לסטודנטים בשנה א', "מבוא לניהול ובטיחות בבנייה". זהו קורס ראשון מסוגו בארץ, והוא נפתח לאור החשיבות הרבה שרואה הטכניון בהקניית נושא הבטיחות לסטודנטים. במסגרת זאת ילמדו הסטודנטים את דרישות החוק והתקנים וכן שיטות מתקדמות בניהול בטיחות ובניהול סיכונים.

מערכת אוטומטית המספקת מידע רציף על מצבו הבריאותי של הנבדק. חוקרים בטכניון ובסין מציגים מערך חישה היברידי לניטור רציף של נתונים בריאותיים, בשילוב בינה מלאכותית ומחשוב ענן

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שידיאן בסין מציגים, בכתב העת היוקרתי Chemical Reviews, סקירה מקיפה של מערכות חכמות המספקות מידע רציף על מצבו הבריאותי של הנבדק. מערכות אלה מבוססות על מערך חישה היברידי מתקדם ועל בינה מלאכותית ומחשוב ענן.

חלק ניכר מהסקירה מבוסס על עבודות המחקר של המחברים, ובראשם פרופ' חוסאם חאיק וד"ר יואב ברוזה מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון ופרופ' ווייוי וו מאוניברסיטת שידיאן.

ניטור לביש הוא שם כולל לטכנולוגיות חדשניות המספקות מידע על מצבו הבריאותי של האדם, וזאת בהתבסס על מעקב רציף אחר שורה של סמנים ביולוגיים. התפתחותו המהירה של תחום זה היא בשורה חשובה מאוד, בעיקר נוכח הגידול המהיר באוכלוסייה המבוגרת והעובדה שבני 60 ומעלה מהווים כיום כ-13% מכלל האנושות.

עם זאת, מסיבות שונות, טכנולוגיות האבחון מתפתחות באפיקים שונים, ללא יד מכוונת וללא אינטגרציה של הנתונים השונים המתקבלים מהן. אינטגרציה כזו היא תנאי לאופטימיזציה של האבחון, הטיפול והמעקב. בהיעדרה של אינטגרציה כזו, ולמרות ההתפתחויות בתחום האבחון הרפואי, במקרים רבים מבוצע האבחון מאוחר מאוד, מה שמקטין את יכולתה של המערכת הרפואית לטפל בבעיה בהצלחה. גם הרפואה המונעת, אחת הגישות החשובות בעולם הרפואה, אינה מתקדמת במהירות הראויה.

הארכת החיים, המבורכת כשלעצמה, מעבירה את מרכז הכובד ממחלות חמורות, קצרות טווח ובנות ריפוי, שמקורן בגורמים חיצוניים כגון זיהומים ופציעות, למחלות כרוניות ארוכות טווח, חסרות מרפא, הפוגעות באיכות החיים לאורך זמן. כיום סובלים כמעט 45% מכלל האמריקאים ממחלות כרוניות, והצורך בניטור רציף ואינטגרטיבי חשוב במיוחד בהקשר זה.

זה הרקע למאמץ הרב המושקע בשנים האחרונות בקבוצת המחקר של פרופ' חוסאם חאיק. בדיווח הנוכחי מציגים חוקרי הקבוצה, בשיתוף פרופ' וויוי וו שעשה את הפוסט-דוקטורט שלו בהנחייתו של פרופ' חאיק, סקירה מעמיקה ונרחבת של חיישנים חדשניים שפותחו בהשראת הטבע ומספקים אבחון מהיר וזול בפולשנות מינימלית. בסקירה זו מציגים החוקרים מערכת מורכבת המנתחת, באמצעים טכנולוגיים ובהם סלולר, ענן ואנליטיקה של ביג דאטה, שורה של סמנים ביולוגיים שמקורם בנוזלי הגוף – דם, דמעות, הבל פה, זיעה, רוק, שתן, נוזל המוח והשדרה ועוד. היעד הכולל של פעילות מחקרית זו הוא פיתוח מערכי חישה היברידיים המשלבים טכנולוגיות חישה שונות. לשם כך דרוש שילוב של תחומי ידע שונים ובהם כימיה, אלקטרוניקה, ופיזיקה – שילוב המתקיים בקבוצת המחקר של פרופ' חאיק.

לדברי פרופ' חאיק, "עד היום, אמצעי האבחון האמינים ביותר היו אבחון רדיולוגי (למשל צילומי רנטגן, MRI, CT), בדיקות מעבדה (של דגימות שתן, דם וכיו"ב) ובדיקות מיקרוביולוגיות שונות. הבעיה היא שמדובר בשיטות יקרות המצריכות מומחים שיפענח את הממצאים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לנו להציג שיטות אוטומטיות זולות, מהירות ומדויקות האוספות מגוון רחב של נתונים ומנתחות אותם. באמצעות אינטגרציה של יכולות טכנולוגיות שונות אנו מציגים כלי מעקב זול, פשוט לשימוש ויעיל שיעניק למטפלים משוב מקיף ורציף על מצבו הבריאותי של הנבדק."

אחד התנאים החיוניים להשגתה של מטרה זו הוא פיתוחם של חיישנים רגישים ומדויקים במיוחד. כאן, לדברי פרופ' חאיק, נכנסת ההשראה מהטבע. "במשך מיליארדי שנים פיתחה האבולוציה חיישנים מעולים ויעילים, המבוססים למשל על אינטראקציה בין אנזימים לקולטנים ועל מערכות יניקה כמו הלשון של יונק הדבש. אנחנו לא רק שאבנו השראה ממנגנונים אלה, אלא יצרנו מערכות טובות יותר באמצעים הנדסיים. לכל זה אנחנו מחברים טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, IoT ומחשוב ענן. השורה התחתונה היא מערכת מורכבת שתספק לגורם הרפואי הרלוונטי אבחון רציף מקיף ומדויק בזמן אמת והמלצות על טיפול מוקדם ואפקטיבי."

פרופ' חוסאם חאיק הוא ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון וחבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI). המחקר הנוכחי נערך בתמיכת תוכנית המסגרת 2020 של האיחוד האירופי לקונסורציום VOGAS ולקונסורציום A-PATCH.

למאמר בכתב העת  Chemical Reviews לחצו כאן

הטכניון, נציג ישראלי יחיד ברשימה, מדורג במקום ה-25

הטכניון דורג במקום ה-25 ברשימת המוסדות האקדמיים המובילים בתחום הבינה המלאכותית. כך קובע דירוג AI Research Rankings שפורסם בתחילת דצמבר.

בדירוג רחב יותר, הכולל מלבד אוניברסיטאות גם חברות ענק ובהן גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט ו-IBM,  דורג הטכניון במקום ה-29 – לפני אמזון, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת סיאול ואוניברסיטת ג'והנס הופקינס. עוד עולה מהדירוג כי הטכניון הוא המוסד הישראלי היחיד (מבין המוסדות האקדמיים והחוץ-אקדמיים) הנכלל ברשימת 40 המוסדות המובילים בתחום.

גם מדינת ישראל זכתה בכבוד גדול בדירוג החדש, כשדורגה במקום השני בעולם במספר מחקרים לנפש, כשהיא מקדימה במקום אחד את ארצות הברית.

בשנים האחרונות הגביר הטכניון את השקעותיו – בכסף ובהון אנושי – בתחום הבינה המלאכותית. באוקטובר 2018 נחנך בקמפוס מרכז משותף בתחום זה עם אינטל בראשות פרופ' שי מנור, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

 

דירוג המוסדות התבסס על 2,200 מחקרים שהוצגו ב-2019 בשני הכנסים היוקרתיים ביותר בתחום הבינה המלאכותית: Neural Information Processing Systems ו- International Conference on Machine Learning.

דירוג AI Research Rankings

 

 

 

 

 

בפעם השישית: מדליית זהב לנבחרת הטכניון בתחרות iGEM בבוסטון. בנוסף דורגה הנבחרת בחמישייה הראשונה בקטגוריה של תרומה לקהילה. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים

הקבוצה מהטכניון בתחרות

הקבוצה מהטכניון בתחרות

נבחרת הטכניון לתחרות iGEM הבין-לאומית חזרה מבוסטון עם מדליית זהב – מדליית הזהב השישית הניתנת לטכניון בתחרות זו במרוצת השנים.

נבחרת הטכניון זכתה במדליה על הפרויקט שעליו עבדה בשנה האחרונה: פיתוח דבש ללא דבורים.  הדבש המלאכותי מיוצר על ידי החיידק בציליוס סביטיליס, ה"לומד" לייצר את הדבש בעקבות תכנותו-מחדש במעבדה. חשיבותו של הפיתוח גדולה במיוחד לאור צמצום אוכלוסיית הדבורים במקומות רבים בעולם. יתר על כן, בייצור הדבש המלאכותי ניתנת ליצרן אפשרות להתערב ולקבוע את תכונותיו של הדבש, את טעמו וכן הלאה.

 

iGEM היא תחרות יוקרתית שנוסדה ב-2004 ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. התחרות מקנה לסטודנטים, בעיקר בלימודי תואר ראשון, את ההזדמנות  ללמוד ולהתנסות בכל האספקטים של מחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. השנה התמודדו בתחרות כ-300 קבוצות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם.
השנה יצאה לארה"ב, בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והטכניון, משלחת של 12 סטודנטים מ-6 פקולטות שונות בטכניון: הנדסה ביו-רפואית, רפואה, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה כימית והנדסת אווירונוטיקה וחלל. הסטודנטים הם אסף ליכט, ליאור חיים, זינאת עואד, ניר ליטבר, מאי דרור, עפרי ורשה, אילן ברייזבלט, אורייט טיבי, יהונתן צור, דור בן מאיר, שירה לוי ולידיה טננצפף.

 

קבוצות סטודנטים מהטכניון משתתפות בתחרות מאז 2012 ביוזמתם של פרופ' רועי עמית, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית לפענוח צפנים גנומיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומנהלת המעבדה ד"ר אורנה עטאר. השנה ליוו את הקבוצה גם המנטוריות נועה אדן, צילה דוידוב ולירון אברהמי פאצ'וק. התחרות בנויה כך שהקבוצות נדרשות לא רק לפתח רעיון מדעי-טכנולוגי אלא גם להציג את עצמן כחברות עסקיות של ממש. ואכן, במרוצת השנים נולדו בתחרות הבינלאומית עשרות חברות סטארטאפ. לכן, מלבד הפיתוח המדעי וההנדסי של הטכנולוגיה החדשה, נדרשו חברי הקבוצה לגייס משאבים למימון המחקר, להיפגש עם מומחים רלוונטיים מהאקדמיה ומתעשיית הדבש ולבצע ניסויים לטובת שיפור המוצר.

 

לדברי פרופ' רועי עמית, "הזכיות בתחרות מרגשות בהחלט, אבל חשוב לא פחות הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט. רק השנה קצרנו שני הישגים נדירים עם פיתוחים קודמים של סטודנטים בתחרות: מאמר מדעי שהתפרסם ב-2 בינואר 2019 ופטנט שאושר בארצות הברית ב-26 במרץ 2019." המאמר, שהתפרסם בכתב העת ACS Biomaterials Science & Engineering, מתאר שימוש בחיידקים מהונדסים לאיתור ולמדידה של חומרים מזיקים במזון ובמים. פטנט מספר 10240132, שעליו חתומים פרופ' עמית, ד"ר עטאר והסטודנטים אלכסיי טומסוב ומעין לופטון שהשתתפו במשלחת 2015, הוא התקן למניעת התקרחות המבוסס על פעילות חיידקי הגוף.

 

אחד התנאים להשתתפות בתחרות הבינלאומית הוא תרומה לקהילה. במסגרת זאת הפיקו חברי הקבוצה בטכניון האקתון ייחודי בנושא איכות הסביבה וקיימות. בהאקתון, שבו השתתפו 44 תלמידים מצטיינים מכיתות י'-י"ב בחיפה, זכתה במקום הראשון קבוצת "The Green Choice", שפיתחה פתרון לצמצום כמות האוכל שנזרק בעולם. זאת באמצעות יישום המאפשר למרכולים להציע מחירים נמוכים על מוצרים שתוקפם עומד לפוג. ארגון ההאקתון זיכה את הקבוצה מהטכניון בדירוגה כאחת מחמש הקבוצות הטובות בתחרות iGEM  בקטגוריית מעורבות בקהילה.

במסגרת הכנס צוין יום הולדתו ה-75 של פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון

בתחילת נובמבר נערך בטכניון כנס יפן-ישראל בנושא "קטליזה מולקולרית בשירות החברה" (Molecular Catalysis in the Service of Society). בכנס השתתפו בכירי המומחים בנושא זה ובהם שני חתני פרס ישראל בכימיה וכן פרופסורים צעירים יותר, הנחשבים לכוכבים עולים בעולם הקטליזה המולקולרית.

הכנס ארך שלושה ימים, כלל 22 הרצאות והשתתפו בו כ-100 חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל. ליוזמה ולארגון אחראים פרופ' זאב גרוס, פרופ' אילן מרק ופרופ'-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. במימון הכנס השתתפו משרד המדע, הטכניון, תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.

הכנס נפתח בברכותיהם של יו"ר הכנס פרופ' זאב גרוס, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ' אהוד קינן, נציגת משרד המדע ד"ר אלה שטראוס, נשיא הטכניון לשעבר פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ' נעם אדיר ושגריר יפן בישראל קואיצ'י אייבושי.

את הרצאות הפתיחה נשאו חתן פרס וולף בכימיה (2018) פרופ' מאקאטו פוג'יטה וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה (2002) פרופ' איתמר וילנר. אחד המושבים בכנס הוקדש ליום הולדתו ה-75 של פרופ'-מחקר אפלויג, המקיים קשרים מדעיים ענפים ביפן.

ההרצאות בכנס עסקו במרבית התחומים שבהם קטליזה מהווה נדבך מרכזי: שיטות סינתזה ואפיון של קטליזטורים (זרזים) חדשניים, שימוש בקטליזטורים בתהליכים של אנרגיה חלופית ונקייה, שיטות חדשניות להכנה של תרופות ופולימרים בסלקטיביות גבוהה, שיטות  גילוי ואפיון מקוריות וכן אימוץ של מערכות אנזימטיות עבור תהליכים כימיים מעבדתיים. הצגת המחקרים נועדה לחשוף את דור החוקרים הצעיר להישגים האחרונים בתחום וליצור ממשקים של שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר שונות. בתום הכנס החלו מגעים להידוק קשרי המדע ולייסודן של תוכניות דו-לאומיות בתחום.

הכנס נחתם באירוח בביתו של שגריר יפן בישראל, קואיצ'י אייבושי, שאליו הוזמנו כל המרצים וראשי המושבים המדעיים. באירוע נשאו דברים השגריר היפני ונשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון.