כנס Umbrella הישראלי-גרמני התקיים השנה בישראל בהובלת הטכניון. ההרצאות והדיונים התמקדו בהישגים ובאתגרים בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים ובשיטות חשובות נוספות לאפיון חומרים

 

מימין: פרופ' קנוט אורבן עם פרופ' רפל דונין בורקובסקי

לאחרונה התקיים בכפר בלום כנס Umbrella – שיתוף פעולה ישראלי-גרמני בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich)  ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה, הנודדים בין שלושת המוסדות כבר יותר משלושה עשורים, היא לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין ישראל וגרמניה בכלל ובין הטכניון, יוליך ואוניברסיטת אאכן בפרט.

השנה, לראשונה בתולדות כנסי Umbrella, התקיים הכנס יחד עם  RBNI Winter School- הסדנה הדו-שנתית של המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון. הכנס ארך חמישה ימים והתמקד באפיון חומרים ובמיקרוסקופיית אלקטרונים. כ-140 סטודנטים לתארים מתקדמים משלושת המוסדות האמורים ומאוניברסיטאות נוספות בישראל ובחו״ל השתתפו בכנס.

ראש המכון לננוטכנולוגיה בטכניון, פרופ' גדי אייזנשטיין, ציין את החשיבות של הקשר בין המוסדות, את הרמה הגבוהה של המרצים שרובם מוליכים בעולם ואת החיבורים הייחודיים בין הסטודנטים הישראלים לסטודנטים מרחבי העולם. הוא הכריז כי בשנה הבאה יתקיים ביוליך כנס המשך באוריינטציה מעשית יותר (""hands on), שבו יתנסו המשתתפים בעבודה על מערכות המיקרוסקופיה המתקדמות בעולם. כמו כן הודה פרופסור איזנשטיין לצוות המכון – מירב סונדק-מיניקס, פזית סביון-מרם ותניה אשכנזי – ולגופים שסייעו במימון האירוע.

את הרצאת הפתיחה נשא פרופ' קנוט אורבן, שניהל בעבר את מרכז ארנסט רוסקה במכון יוליך ובאוניברסיטת אאכן וכיום משמש חוקר פעיל במרכז. פרופ' אורבן, חתן פרס וולף ואחד האנשים החשובים בעולם המיקרוסקופיה, דיבר על ההתמודדות עם אברציות – עיוותים בתמונת המיקרוסקופ. על פי פרופ' אורבן, "מיקרוסקופ האלקטרונים החודר (TEM) פותח כבר בשנות ה-30, אבל רק ב-1997 הצלחנו להדגים טכנולוגיה שמתקנת את העיוותים שבו. כיום יש כבר כ-800 מיקרוסקופים שמבוססים על הטכנולוגיה שפיתחנו, וזו מהפכה דרמטית."

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' וויין קפלן, הציג את ההתקדמות בספטרוסקופיית EDS ואת יתרונותיה באפיון ההתפזרות הכימית במשטחים ובממשקים בין חומרים שונים. "גלאי EDS מקבלים קלט של קרני X וממירים את האנרגיה של כל קרן לאות חשמלי בעל עוצמה פרופורציונלית לאנרגיית הקרן. כך אפשר לזהות סוגי אטומים בחומר, ויחד עם מיקרוסקופיית אלקטרונים בעלת כושר הפרדה גבוה אפשר לאפיין את ההרכב הכימי של חומר ברזולוציה אטומית.״

פרופ' ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון הציג את ההתפתחויות ב- Cryo-TEM- מיקרוסקופיה של חומרים ביולוגיים וחומרים רכים אחרים. "כדי לצפות בחומרים האלה עלינו להקפיא אותם, אבל תהליך ההקפאה חייב להיות חכם כדי שלא יהרוס את המבנה הגבישי שאותו אנחנו חייבים לחקור. המשימה שלנו היא להבין את המבנה הגבישי הננומטרי שלהם, ולשם כך אנחנו משתמשים במצלמות חדשניות, רגישות במיוחד, שמאפשרות ניטור של אלקטרונים בודדים. חשוב מאוד גם לוודא שקרן האלקטרונים המשמשת אותנו במיקרוסקופ לא תהרוס את החומר."

פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה הרצה על "הננומטר האחרון" – מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM) ברזולוציה סופר-גבוהה. פרופ' סיון הוא מומחה במיקרוסקופיה של משטחים ובעיקר של נוזלים, והוא משלב מחקר בסיסי ויישומים ביולוגיים. את המיקרוסקופים שלו הוא בונה יחד עם הסטודנטים שלו, ובשנים האחרונות השיג שיפור משמעותי במיפוי תלת-ממדי של די-אן-איי ואובייקטים אחרים ברמה האטומית.

פרופ' קלאוס רופרס מאוניברסיטת גטינגן הציג את ההתפתחויות במיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בעלת קרן ממותגת. פרופ' רופרס הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום מחקר מהפכני זה. בעולם יש כיום מספר מועט של מיקרוסקופים ממותגים, והטכניון הקים לאחרונה מיקרוסקופ כזה שהוא היחיד בישראל.

פרופ' טום קלי מאוניברסיטת ויסקונסין – מדען פורץ דרך במיקרוסקופ מסוג Atom Probe Tomography – תיאר את ההתפתחויות האחרונות במיקרוסקופים אלה ואת הפוטנציאל העצום שגלום בשימוש בהם.

המנהל המדעי של מרכז ESRF לאנליזות בעזרת אלקטרונים וקרני X בגרונובל, פרופ' ז׳אן סוסיני, תיאר את הפעילויות במרכז שבו שותפים חוקרים מ-22 מדינות שמקיימים כ-10,000 ניסויים בשנה.

פרופ' רפל דונין בורקובסקי, המנהל הנוכחי של מרכז ארנסט רוסקה ביוליך, סקר פעילויות בתחום ההולוגרפיה במיקרוסקופים אלקטרוניים – שטח בו הוא אחד המדענים החשובים בעולם.

מימין: פרופ' ישעיהו טלמון ופרופ' גדי איזנשטיין

רון שפרינץ ורון רפאלי הם הזוכים בתחרות הכימיאדה לשנת תשע"ט – 2018

בגמר הכימיאדה ה-20, שהתקיים ב-27 בדצמבר בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, זכו 7 תלמידים מכיתות י"א וי"ב. לשלב הראשון של התחרות ניגשו אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 29 מהם. הפרס לזוכים הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית (על פי הזכייה) לשנת הלימודים הראשונה בטכניון.

הכימיאדה היא תחרות שנתית בכימיה שנועדה לעודד תלמידי תיכון להעמיק את הידע שלהם באחת משלוש אבני הבניין של המדע והטכנולוגיה – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – הדרושות להבנה מעמיקה של תהליכים כימיים. דיקן הפקולטה לכימיה פרופ' נעם אדיר אמר כי "אתם, המשתתפים בכימיאדה, נמצאים בשלבים הראשונים של לימוד הידע הקיים כדי להשפיע בעתיד על כיוונים חדשים של גילוי ידע. האינטגרציה של תחומים שונים תאפשר לכם לעסוק בעתיד בתחום המרתק והרחב שנקרא כימיה."

מקרב תלמידי י"א זכו במקום הראשון רון שפרינץ ממקיף ג' אשדוד, במקום השני בר שפר מקריית החינוך דרור בבני דרור ובמקום השלישי וורד ג'מיל יחיא מבית הספר הרב תחומי בטייבה ואלון סוטמן מעירוני ה' בחיפה. מקרב כיתות י"ב זכו במקום הראשון רון רפאלי מרופין, במקום השני הלל שוחט מהתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ובמקום השלישי יואב לב מהכפר הירוק.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ' זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, שהנחה גם את אירוע הגמר. להיבטים הניהוליים אחראית ד"ר אביטל להב ומאמנת התוכנית היא ד"ר איזנה ניגל אטינגר. בפרויקט תומכים חברי סגל, משתלמים ועובדים מהפקולטה.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה לכימיה נעם אדיר ומנכ"ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד בירכו את הזוכים. עוד השתתפו באירוע ד"ר גלעד פורטונה ממוסד נאמן, שקודם לכן נתן הרצאה מרתקת לתלמידים, מפמ"רית הכימיה במשרד החינוך ד"ר דורית טייטלבאום ומנהלת תוכניות אלפא ונבחרות ישראל במדעים ד"ר נעמה בני.

מימין לשמאל: בר שפר, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, אסף מעודה, רון שפרינץ, רון רפאלי, אלון סוטמן ורז לוטן

מימין לשמאל: בר שפר, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, אסף מעודה, רון שפרינץ, רון רפאלי, אלון סוטמן ורז לוטן

מימין לשמאל: פרופ' זאב גרוס, וורד ג'מיל יחיא, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, ד"ר אביטל להב, רון שפרינץ, רון פראלי, אלון סוטמן, בר שפר ויואב לב

מימין לשמאל: פרופ' זאב גרוס, וורד ג'מיל יחיא, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, ד"ר אביטל להב, רון שפרינץ, רון פראלי, אלון סוטמן, בר שפר ויואב לב

 

 

קונסורציום MOBiLus יתמקד בשיפור הניידות ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב. הוא התגבש במסגרת רשת האוניברסיטאות האירופית יורוטק, שאליה הצטרף הטכניון לאחרונה

פרופ' אמנון פרנקל

פרופ' אמנון פרנקל

האיחוד האירופי יקציב כ-400 מיליון יורו לקונסורציום MOBiLus שבו שותף הטכניון, זאת בעקבות זכיית הקונסורציום בקול הקורא שהוציא האיחוד האירופי.

השם MOBiLus הוא קיצור של "ניידות לטובת מרחבים עירוניים ראויים למגורים", ומטרת הקונסורציום לחולל מהפכה בניידות העירונית באירופה ומחוצה לה באמצעות הטמעה של חדשנות טכנולוגית בניידות עירונית בת קיימא. הוא יפותח ויוטמע ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב – כולן הוגדרו כערים חכמות על ידי פורום הקהילות החכמות ICF.

מטעם הטכניון מוביל את המיזם פרופ' אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים יחד עם מנהל יחידת קידום המחקר בטכניון דוד שם טוב. לטובת קידום הפרויקט נרתמו גם חברי סגל נוספים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ומהפקולטה לתעשייה וניהול ע"ש דוידסון וכן מרכזי מחקר ובהם המרכז לחקר העיר והאזור, המכון לתחבורה והמעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות.

לדברי פרופ' פרנקל, "MOBiLus תפעל מנקודת המבט של המשתמש הבודד ותתמקד בשיפור מערכות הניידות ולאו דווקא בכלי הרכב עצמם. היעד הוא להבטיח זמינות מירבית של כלי רכב בטוחים וירוקים, ולכן תינתן עדיפות לפתרונות שיובילו להפחתת הבעלות הפרטית וכך להקטנת מספר כלי הרכב הנעים בעיר. בתהליך זה ניקח בחשבון את זמינותם המוגבלת של משאבים כגון מרחב, אנרגיה ומקורות כספיים וכן את סובלנותם של התושבים לרעש, לזיהום, למשך הנסיעה ועוד."

הקונסורציום יפעל לשילובן של מערכות אופטימיזציה ותכנון, תוך הסתמכות על נתונים אקטיביים (סקרים) ופסיביים (חיישנים, מצלמות, רשתות חברתיות ועוד) ואוטומציה של הקצאת משאב התחבורה.

המענק יינתן ל-MOBiLus בעקבות זכייתו של הקונסורציום בתחרות של EIT – המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה, הפועל במסגרת האיחוד האירופי. המכון מפעיל שורה של קהילות ידע וחדשנות (KIC) בתחומים שונים, והמענק הנוכחי יינתן בתחום של "ניידות עירונית". בקונסורציום MOBiLus חברים 48 גופים ובהם 11 אוניברסיטאות והוא יפעל בתיאום עם חברות מובילות ובהן סימנס, BMW, פולקסוואגן, אוראקל, סקודה וסיאט.

דוד שם טוב

דוד שם טוב

 

 

בבסיס גלילות התקיים כנס פתיחת מסלול העתודה העילית 'אלונים' בהובלת מנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ויחידת 8200. הכנס נערך במעמדו של רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני, בהשתתפות עתודאי המחזור הראשון של תוכנית 'אלונים' ומשפחותיהם.

מהפכת ה-Data Science הגיעה לצה"ל - הטכניון

מסלול העילית 'אלונים' הינו מסלול שהחל באוקטובר 2018, המסלול נפתח לאחר עבודה משותפת של המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, יחידת 8200 והמוסד האקדמי 'הטכניון'. העתודאים ילמדו במהלך המסלול את תחום ה-Data Science ובמסגרת הלימודים ירכשו השכלה ברמת התואר השני. תחום ה-Data Science הינו תחום פורץ דרך בעולם האקדמי בעולם הטכנולוגי, לתחום זה יש שימוש רב במגמות שונות, בניהן בתחום המודיעין נעשה שימוש רוחבי בתחום ה-Data Science ולו משמעות רבה לעליונות צה"ל במישור הבטחוני, המודעיני והטכנולוגי. העתודאים אשר נכנסו למסלול היוקרתי נבחרו בקפידה לאחר שנמצאו מתאימים בנתוני איכות והציונים הגבוהים, לצד תנאי הקבלה הגבוהים התקיימו מבחני אישיות ופיקוד.

רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני פתח את הכנס בדברים: "כאשר אנו מסתכלים שנים קדימה, אנו רואים בתחום ה-Data Science את העתיד. אני שמח על פתיחת תוכנית 'אלונים', השקענו מאמצים רבים בהקמת התוכנית בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין והטכניון. לתוכנית זו יש חשיבות רבה לאפקטיביות המבצעית של צה"ל ושמירת ביטחון המדינה. מצופה לכם מסלול מאתגר, אך אנו סומכים עליכם שתצליחו במשימתכם ונלווה אתכם בדרך להצלחה."

‌ראש מנט"א, סא"ל איתי לבנון אמר לנוכחים בכנס: "נבחרתם בקפידה להכנס לתוכנית פורצת דרך, ואני מתרגש לעמוד בפניכם כאן, בעיניי מדובר במאורע היסטורי ופורץ דרך ברמה הלאומית. לכם, אנשי המחזור הראשון בתוכנית העילית 'אלונים' יהיה חלק נכבד בעתיד ה-Data Science במישור האקדמי ובתרומתו לצה"ל וזרועות הביטחון. יש לכם אתגר רציני לעמוד בו ואנו נהיה לצידכם לאורך כל הדרך עד לרגע בו בעתיד תוכלו להגיד בגאווה "אני 'אלוניסט' מחזור א', אני הייתי במחזור הראשון של תוכנית עילית בעתודה האקדמית בצה"ל." בנוסף, ר' מנט"א הודה והדגיש את שיתוף הפעולה המסור בין מנט"א ויחידת 8200 בהובלת הרפנט הצה"לי ל-Data Science וראש תוכנית אלונים – אל"ם ש', וצוות הטכניון – הפרופסורים, סבאח, קורלנד, דומשלק וד"ר גילה מולכו.

משה ארנס, 2019-1925

בית הטכניון אבל על לכתו של משה ארנס, בעבר חבר סגל בטכניון וחבר הקורטוריון. במהלך השנים שימש ארנס בתפקידים רבים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית. בכל השנים שמר על קשר חם עם הטכניון, ובשנת 1986 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

בשנים 1957-1965 נמנה ארנס עם הסגל האקדמי של הטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "בשנות ה-50 שררה ספקנות באשר לצורך של מדינת ישראל והטכניון במחלקה אווירונוטית," סיפר במרץ 2012 בראיון מצולם לפרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. "האבות המייסדים של הפקולטה חיפשו מומחה למנועים וכך הגיעו אלי – בוגר קלטק, שעבד כמה שנים בתעשייה האמריקאית. בטכניון התחלתי ללמד איך מתכננים מטוס. התרשמתי מאוד מרמת הסטודנטים כאן ואכן, ברבות השנים המחלקה בטכניון הפכה לפקולטה, ועד היום היא אחת הפקולטות הטובות בעולם בתחומה."

"המחזור הראשון של הפקולטה סיים את לימודיו בשנת 1958 עם 11 בוגרים ובוגרת אחת. בוגרי הפקולטה היו הבסיס לתעשייה האווירית בארץ שהיתה במשך שנים התעשייה המובילה והמתקדמת ביותר בישראל. מ-12 בוגרים בשנה צמחה הפקולטה ל-120 בוגרים וישראל הפכה למעצמה אווירונוטית. מטוס הלביא הוכיח את היכולת האדירה של המדינה הקטנה הזאת. זאת הייתה המערכת ההנדסית המורכבת ביותר האפשרית שיכולנו לבנות באותה תקופה."
יהי זכרו ברוך.

כנס ווטרלו-טכניון: "מחקר בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות"

ב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניוןב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניון. הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו בקנדה. הקשרים בין שני המוסדות התמסדו בשנת 2014 עם חתימתו של הסכם שמטרתו להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי. את ההסכם הניעה תרומתה של קרן ג'רלד שוורץ והית'ר רייזמן. שיתוף הפעולה כולל תמיכה בסדנאות וב-11 פרויקטי מחקר וכבר הוליד חברת ספין-אוף אחד ומענקי מחקר בשיעור 3.4 מיליון דולר.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני דיבר על חשיבותו של שיתוף הפעולה ועל התחומים החדשים שהטכניון נכנס אליהם באופן נרחב ומעמיק, ובהם סייבר ובינה מלאכותית. הוא ציין את ההישג הגדול בהקמת מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר בטכניון ואמר כי לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו נקודות השקה רבות ובהן גיוס נשים לסגל.

שמיין דין, סגנית נשיא למחקר בווטרלו, מסרה את ברכתו של נשיא האוניברסיטה פרידון האמדולפור. היא אמרה ש"מאז חתימת ההסכם יצאו לדרך כמה מחקרים משמעותיים מאוד. בתחילת הדרך התמקד שיתוף הפעולה במערכות מידע קוונטיות, בננו-טכנולוגיה ובמים, וכיום אנחנו תומכים גם בתחום אבטחת הסייבר. זוהי הזדמנות לעבוד בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות כולה."

פרופ' דרק צ'יפר מאוניברסיטת ווטרלו, שנשא את ההרצאה הראשונה, הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ' ניר טסלר מהטכניון והדגיש כי "המחקר הזה לא היה אפשרי בלי השותפות החשובה הזאת בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו." פרופ' פיליפ ואן-קפלן מאוניברסיטת ווטרלו הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ' ערן פרידלר. השניים מפתחים יחד דרכים חדשות לניטור אוכלוסיות של מיקרואורגניזם מתחת לקרקע.

את דברי הסיום נשא פרופ' ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה גדי איזנשטיין, שגם הנחה כמה מהמושבים בכנס.

סטודנטים מילגאים  מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתגוררים בהדר יזמו את פרוייקט "פינה בשכונה". הסטודנטים הפועלים במבנה ההדריון של הפקולטה לאדריכלות בשכונת הדר, זכו במילגה שנתית מטעם קהילת הדר ברשותו של מר יעקב ברודר ומפעל הפיס, שמטרתה לקדם יוזמות אדריכליות בשכונת הדר. הסטודנטים מודרכים על ידי ד"ר אדריכל אורית שמואלי ואדריכל נוף סיוון אורנאי מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואדריכל אלה שר מהמרכז לייעוץ אדריכלי בקהילת הדר.

"פינה בשכונה" תאפשר לתושבי הדר להתבונן סביבם, לזהות את הזדמנויות לשיפור פינות בשכונה לטובת הציבור. הפרוייקט מופץ ברשתות החברתיות    ובמקומות כינוס בשכונת הדר והמעוניינים מתבקשים לשלוח תמונות של "פינות" רלוונטיות בשכונה למייל: ginat.hadarion@gmail.com

Hadarion –  בפייסבוק: הדריון

בהמשך יסייעו הסטודנטים בעיצוב מחדש של אותן פינות שיוצגו ויבחרו. התמונות יוצגו יום בשני ה 14.1.19 באירוע הקהילתי שיתקיים לכבוד הפתיחה המחודשת של גן קסל הצמוד להדריון בהשתתפות ראשת העיר ד"ר עינת קליש רותם

עיצוב התמונה - גל ישראלי

עיצוב התמונה – גל ישראלי

ב-1 בינואר 2019, נכנסו לתפקידם ארבעה דיקנים חדשים בטכניון:

פרופ"ח יאשה גרובמן – דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ' אולג גנדלמן – דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופ' יורם רייטר – דיקן הפקולטה לביולוגיה ופרופ' אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

פרופ"ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
חוקר ואדריכל המשלב מחקר אקדמי ועיסוק מעשי בעיצוב אדריכלי. בשנת 2003 הקים בטכניון את המעבדה לעיצוב וייצור מבוססי מחשב (T_CODE).

פרופ' אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות.
מומחה בהעברת חום במערכות ננומטריות, בננומכניקה של מערכות פולימריות ובתכונות מכניות וטכניות של מתכות במבנה ננומטרי.

פרופ' יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה.
עסק במרוצת השנים בפיתוח טיפולים למגוון מחלות ובהן סוכרת נעורים, טרשת נפוצה, מחלות ויראליות ומחלות אוטואימוניות. מומחה באימונותרפיה של סרטן.

פרופ' אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

ראש היחידה לשיכוך כאב בקריה הרפואית רמב"ם. תחומי התמחותו העיקריים שלו הם כאב עצבי והטיפול בו באמצעות אופיואידים וגרייה חשמלית של חוט השדרה.

פרופ' אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות

פרופ' אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות

פרופ"ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

פרופ"ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

פרופ' יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה

פרופ' יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה

פרופ' אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

פרופ' אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

מצעד הפוסטים הנצפים ביותר בעמוד הפייסבוק של הטכניון:

לתפארת מדינת ישראל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף השיאה משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות ה-70.
לכתבה: http://bit.ly/2AncpqC

פרופ' אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך פיתח שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2Ti0VMf

פרופ' בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים פענח את תהליך ההיווצרות של "עדשות מחוסמות" מתחת למים בגופו של נחשון הים.
לכתבה: http://bit.ly/2C1IdBN

פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון פיתח מערכת חדשנית משולבת המזהה מחלות קטלניות בשלבים מוקדמים של התפתחותן.
לכתבה: http://bit.ly/2ApsT1x

ד"ר עליזה מלק זכתה באות "מרצה מעורר השראה" לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית.
לכתבה: http://bit.ly/2TesCpk

ד"ר הודיה אוליאל, הסובלת משיתוק מוחין, סיימה לאחרונה את לימודיה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.
לכתבה במאקו: http://bit.ly/2BOBGtW

ד"ר מירא שלח, שהשלימה דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב, היא האישה הראשונה מהמגזר הערבי שקיבלה תואר דוקטור במדעי המחשב בישראל.
לכתבה בידיעות אחרונות: http://bit.ly/2PddJVJ

הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל. לאחרונה גם החלה בנייתם של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2rAwDbO

סטודנטים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים: הדלקת חנוכייה בדרך המסובכת ביותר.
לכתבה: http://bit.ly/2EZQrgv

2018 - זו היתה השנה שהייתה! מצעד הפוסטים הניצפים ביותר בעמוד הטכניון:

57 חברות השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון וגייסו מאות סטודנטים ובוגרים

57תמונות מיריד התעסוקה חברות מהמובילות במשק הישראלי השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שהתקיים ביום רביעי שעבר. ביריד, שהתפרס על פני 129 ביתנים, השתתפו חברות ישראליות ובינלאומיות ובהן התעשייה האווירית, אלביט, אינטל, אמזון, אפל, צ'ק פוינט, רכבת ישראל, מרוול, מלאנוקס, סיסקו, Biosense Webster, KLA Tencor, רפאל ו-JP Morgan.

לצד החברות הוותיקות שמשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון בכל שנה השתתפו זו הפעם הראשונה גם שבע חברות חדשות ובהן fiverr , המעסיקה 400 עובדים ומפתחת מרקט פלייס לשירותים דיגיטליים. "הגענו ליריד התעסוקה בטכניון כדי לחפש טאלנטים במדעי המחשב," סיפרה אבישג צ'ילאג שסיימה את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בשנה שעברה. "ידוע שבטכניון יש אנשים טובים ומוכשרים."

חברת נובוקיור, שהוקמה על ידי פרופ' יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, השתתפה לראשונה ביריד. נובקיור פיתחה מערכת לא פולשנית המחסלת גידולי מוח באמצעות שדות חשמליים. "לנובוקיור היסטוריה ארוכה ופורייה עם מוסד הטכניון," אמר משה גלעדי, מנהל המחקר הפרה-קליני בחברה. "חלק מעובדי החברה למדו בטכניון ואנו מעריכים מאוד את ההשכלה והמיומנויות שהטכניון הקנה להם. נובוקיור רואה חשיבות רבה בהשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון ומקווה לגייס לשורותיה את הדור הבא של חוקרים ומהנדסים."

חברת הסטארטאפ Magentiq הוקמה ב-2014 על ידי בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ד"ר דרור צור. החברה מתמקדת בשיפור של בדיקות קולונוסקופיה. "בעולם מתבצעות יותר מ-40 מיליון בדיקות קולונוסקופיה בכל שנה, ויש בהן 30 אחוזי החמצה באבחון, חלק משמעותי שלהם הוא גם בשל חוסר ריכוז או טעויות של רופאים. הטכנולוגיה שלנו, המבוססת על עיבוד תמונה ולמידה עמוקה, משפרת את איכות האבחון ומסמנת לרופא ממצאים חשודים בבדיקה. כך אנחנו משפרים את הסיכוי שממצאים לא יתפספסו." החברה הפועלת בחיפה נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ותחילת הניסויים הקליניים וצפויה להוציא מוצר לשוק בתוך כשנה. לדברי ד"ר צור, "כרגע יש בחברה 7 עובדים. לאחרונה קיבלנו מענקים מרשות החדשנות ומהאיחוד האירופי ואנחנו צריכים להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי. לכן אנחנו מחפשים מהנדסי חשמל, מדעי המחשב, וביו-רפואה."

תמונות מיריד התעסוקהנציגי חברת פיליפס, המשתתפת כבר שנים ביריד התעסוקה, הגיעו הפעם ליריד כדי לגייס יותר מ-20 סטודנטים ובוגרים. "אנחנו מחפשים אנשים מוכשרים מכל קשת מקצועות ההנדסה," מסבירה מנהלת הגיוס של פיליפס קרן רזון. "לפיליפס יש מעל אלף עובדים, כ-900 מהם עובדים באתרי החברה במתם, חיפה. אנו רואים את הסטודנטים הלומדים בטכניון כקהל יעד איכותי ומשמעותי עבורנו ולמעשה אנו גאים בכך שכמחצית מהעובדים שלנו הם בוגרי טכניון."

ביריד השתתפה גם תוכנית #סולמות של הטכניון, החושפת את הסטודנטים למחקר מתקדם במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. "התוכנית של הטכניון #סולמות מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון," מסבירה דיקנית לימודי הסמכה פרופ' אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי. "ניסיון ייחודי זה יקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל אקדמי ובין אם ייפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים."

גם נציגי המרכז לחינוך סייבר הגיעו לגייס בטכניון סטודנטים שיעבדו כמדריכים ומדריכות בשכר, וילמדו בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. המרכז לחינוך סייבר, פרי שיתוף פעולה בין קרן רש"י, משרד הביטחון ומערך הסייבר הלאומי, מכשיר אלפי חניכים וחניכות ברחבי הארץ, במסגרת מגוון תכניות בתחומי המחשבים והסייבר דוגמת "מגשימים" ו"סטארטק", במטרה להגדיל את כמות ואיכות מומחי המחשבים והסייבר ביחידות הטכנולוגיות, באקדמיה ובתעשיית הייטק הישראלית.

"חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת לגיבוש תפיסת עולמם המקצועי," אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן, "ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל."

את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים. "היריד מאפשר מפגש אותנטי ובלתי אמצעי של סטודנטים ובוגרי טכניון עם התעשייה," אמרה רויטל רודוי, מנהלת דיקנאט הסטודנטים בטכניון. "ביריד יכולים הסטודנטים להיפגש ישירות עם מעסיקים נבחרים ומובילים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, לקבל מידע על אפשרויות ההשתלבות בחברות ולהגיש קורות חיים ישירות לאנשי הגיוס בארגונים."

תמונות מיריד התעסוקה תמונות מיריד התעסוקה תמונות מיריד התעסוקה