חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא

 

ד"ר נדב אמדורסקי

ד"ר נדב אמדורסקי

ד"ר נדב אמדורסקי מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתח טכנולוגיה חדשנית לחקר מעברי פרוטונים בממברנה הקשורים לייצור האנרגיה בנשימה תאית ובתהליכי פוטוסינתזה. המחקר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – PNAS.

אנרגיה היא משאב חיוני בעולם החי, ובלעדיה לא יתכנו חיים. כל בעלי החיים והצמחים משתמשים באותו סוג של מטבע אנרגטי הקרוי ATP ואוגר את האנרגיה כאנרגיה כימית. המנגנון המולקולרי ליצירת ה-ATP מתבסס על חלבון הנמצא בתוך ממברנה. אפשר לדמות את פעילות החלבון לפעולה של מנוע ננומטרי המונע על ידי פרוטונים. כאשר המנוע מקבל דלק – פרוטונים – חלקי החלבון נעים.

פעולתו הכללית של מנוע חלבוני זה ליצירת ATP ידועה כיום, אך כיצד מגיעים הפרוטונים לחלבון? שאלה זו עדיין לא נפתרה במלואה עד כה, משום שממדי תהליך תנועת הפרוטון, בזמן ובמרחב, זעירים מאוד: תנועה של ננומטרים ספורים בפרקי זמן של ננו-שניות.

במאמר הנוכחי מתוארת הטכנולוגיה שפיתח ד"ר אמדורסקי לחקר התהליך הזעיר והמהיר הזה המתרחש על פני השטח של ממברנות. הטכנולוגיה מבוססת על גשש מולקולרי מקורי הנצמד לממברנה ומשחרר פרוטון בכל פעם שאור (פוטון) פוגע בו. במילים אחרות, זוהי טכנולוגיה שיכולה להפיק את הדלק ליצירת המטבע האנרגטי על פני השטח של ממברנות בעזרת אור.

הגשש המולקולרי שפותח בטכניון מבוסס על מולקולה כימית מסקרנת מאוד בשם פוטו-חומצה. כאשר מולקולה זו בולעת אור, ורק אז, משתנות תכונותיה הכימיות והיא הופכת לחומצה חזקה.  המאפיין העיקרי של כל חומצה חזקה הוא שחרור מהיר של פרוטון בסביבה מימית, וכך קורה גם כאן.

לדברי ד"ר אמדורסקי, "במעקב אחר התהליך הזה גילינו שהתנועה של פרוטונים על פני השטח של הממברנה, והאינטראקציה בין פרוטונים על הממברנה לפרוטונים שבתמיסה, תלויות באופן הדוק להרכב הממברנה, כלומר לסוג הליפידים שמרכיבים אותה." מחקר זה מהווה אבן דרך חשובה מאוד בהבנת אחד התהליכים החשובים ביותר בטבע.

המחקר נתמך על ידי תוכנית Chaya Career Advancement Chair, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ותוכנית האנרגיה ע"ש גרנד.

למאמר שהתפרסם ב- PNAS  לחצו כאן

 

באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

 

 

 

 

 

זו הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקרת ישראלית

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון היא אחת מ-6 הזוכות בפרס Women in STEM2D  שמעניקה חברת ג'ונסון & ג'ונסון. הפרס, בסך 150 אלף דולר, יוענק לה ב-24 באפריל 2019 במטה העולמי של החברה בניו ג'רזי.

בכל שנה זוכות בפרס 6 נשים מתוך כ-400 מועמדות, כולן חוקרות צעירות המגלות מנהיגות באחד התחומים הבאים: מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, ייצור ותכן. הפרס נוסד בחודש יוני 2017 כדי לפתח מנהיגות נשית בתחומים אלה באמצעות מימון וליווי בשלב קריטי בקריירה של הנשים הזוכות.

"באמצעות הפרס אנחנו מבקשים להגדיל את השתתפותן של נשים בתחומים אלה ברחבי העולם," אמרה קט אוילר, סגנית נשיא בג'ונסון & ג'ונסון. "אנו שואפים לטפח נשים מנהיגות וליצור מאגר גדול יותר של חוקרות מנוסות שיובילו את פריצות הדרך בתחומים אלה בעתיד."

ד"ר גבע-זטורסקי, שזכתה בפרס בקטגוריית המדע, חוקרת את המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו – ובעיקר את השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. כבר במהלך הפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה בהרווארד היא פיתחה טכנולוגיה מקורית למעקב בזמן אמת אחר המיקרוביום באורגניזם החי. טכנולוגיה זו מציגה בזמן אמת את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופו של המארח. לדבריה, "הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק במערכת המורכבת הזאת, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות."

ד"ר גבע-זטורסקי זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל "למען נשים במדע" לשנת 2012, מלגת אלון היוקרתית המסייעת בקליטת חוקרים צעירים בישראל ומלגת חורב למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

Women in STEM2D

פרופ' אשרף בריק מהפקולטה

פרופ' אשרף בריק

הפרופסורים אשרף בריק ועמית מלר, זכו במענק ERC היוקרתי על חדשנות פורצת דרך במחקר. השניים זכו במענקי ERC בקטגוריית Advanced Grant – מענק, על סך כ-2.5 מיליון יורו כל אחד, המוענק לחוקרים מובילים, בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשר השנים האחרונות.

 

פרופ' אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך קיבל את המענק על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לסינתזה, החדרה  והפעלה של חלבונים מלאכותיים בתא החי. פרופ' בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא הצטרף לפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון. פרופ' בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

פרופ' בריק פיתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים מלאכותיים בעלי מאפיינים רצויים. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות.

 

פרופ' עמית מלר

פרופ' עמית מלר

פרופ' עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית קיבל את המענק על פיתוח מערכת חדשנית למיפוי הפרוטאום – מכלול החלבונים בתא – ברמת החלבון הבודד. פרופ' מלר הצטרף לפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון לאחר קריירה אקדמית בהרווארד ובאוניברסיטת בוסטון, הוא חבר במכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI) ומרכז לוקיי בטכניון. בטכניון פרופ׳ מלר זכה וניהל מענק רב שנתי של הקרן הלאומית למדע למרכז המצוינות (I-Core) בתחום הפיזיקה של תאים חיים. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס דיאן שרמן להמצאות רפואיות המועילות לאנושות ומענק Mérieux לקידום המחקר הרפואי.

פרופ' מלר מראשוני המפתחים של טכנולוגיית ריצוף ד.נ.א. באמצעות נקבוביות ננומטריות. טכנולוגיה זו רלוונטית לשורה של יישומים רפואיים חיוניים, והמענק צפוי לקדם את השימוש בה למיפוי של מכלול החלבונים בתא.

 

מענקי ERC מוענקים במסגרת Horizon2020 – תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. התוכנית תומכת בפעילות מחקרית איכותית ובעיקר במחקרים בין-תחומיים ומקצה את המענקים בשלוש קטגוריות ותק – ,ERC Starting Grant ,ERC Consolidator Grant ERC Advanced Grant.

נציג ה-ERC קרלוס מואידס אמר כי המענק ניתן לחוקרים "על עבודתם החלוצית, שיש בה פוטנציאל לשנות את חיי היום-יום שלנו ולספק פתרונות לכמה מהאתגרים החשובים העומדים בפנינו. המענק מספק למוחות מבריקים אלה את האפשרות ללכת בעקבות רעיונותיהם היצירתיים ביותר ולמלא תפקיד מכריע בקידומם של כל תחומי הידע."

בוגר הטכניון ישראל דוד קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים. הפרס ניתן לו על תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם

  

ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס

ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס

ישראל דוד, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים בגין תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם. את הפרס העניקה לו CTBUH – המועצה העולמית לבניינים גבוהים וסביבה אורבנית, הפועלת במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.

המועצה הוקמה לפני 50 שנה וחברים בה כמיליון מומחים וכ-4,000 חברות מכל העולם. מאז הקמתה פועלת המועצה לקידום שיתוף הידע בכנסים חצי-שנתיים בכל העולם, ליצירת מאגר מידע שיתופי ברשת, לגיבוש קבוצות עבודה, להפקת מדריכים לתכנון מבנים רבי קומות באספקטים שונים ולאיתור מקורות מימון למחקרים בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מבנים רבי קומות. לפני 15 שנה החלה המועצה להעניק פרסים על מפעל חיים לתרומה יוצאת דופן בתחום זה. בכל שנה ניתן הפרס לאדם אחד, ורוב הזוכים ניתנים למהנדסים אמריקאים. השנה, לראשונה, יוענק הפרס למהנדס ישראל.

ישראל דוד עלה מרומניה בגיל 9. השנה הייתה 1964 ומשפחת דוד הגיעה באונייה לחיפה "עם ארגז של 70 קילו ובו כל הדברים שהורשינו להוציא מרומניה, בעיקר בגדים וכלי מטבח," לדבריו. מחיפה נשלחה המשפחה לקטמונים בירושלים, ממש על גבול העיר החצויה שמעברו שטח ירדני. משם הם עברו לפתח תקווה. "ברומניה אבא היה מנהל אתר בנייה ואני, כילד, עזרתי לו לספור את המזומן למשכורות השבועיות לעובדים." בהשראת החשיפה לעולם הבנייה ובעידוד אביו, משה דוד ז"ל, הוא נרשם בתיכון למגמת אדריכלות באורט טכניקום גבעתיים, למד שם 6 שנים וסיים כהנדסאי אדריכלות.

בתום שירותו הצבאי בחיל המודיעין התלבט דוד איך להמשיך את דרכו בעולם הבנייה. "הסתכלתי בדפי זהב וראיתי שאדריכלים יש המון, ורובם שייכים לאותן 10 משפחות ששלטו בתחום האדריכלות בזמן ההוא. מהנדסי קונסטרוקציה, לעומת זאת, לא היו הרבה. מאחר שאהבתי את שיעורי ההנדסה במסלול האדריכלות והצטיינתי בהם החלטתי להיפרד מחלום האדריכלות של אבי ז"ל וללמוד בטכניון הנדסה אזרחית וסביבתית."
את התואר הראשון הוא סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 96 במסלול קונסטרוקציה – וגם זכה במהלכו בפרס הצטיינות מקרן וולף ובפרס טוביה נצר ז"ל. גם את התואר השני בקונסטרוקציות סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 97 – ותוך כדי לימודיו החל לעבוד במשרדו של ד"ר אדריאן סקרלט ז"ל, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית. אחרי שלוש שנים עזב למשרדו של ש.בן אברהם ז"ל.

בשנת 1990 פתח עם אשתו יעל, גם היא בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, את משרד דוד מהנדסים בע"מ, שאותו הם מנהלים ביחד כבר 28 שנה. "אני מתמקד בהנדסה ובפיתוח עסקי ויעל באדמיניסטרציה ופיתוח פיזי ואסטרטגי של המשרד. כיום עובדים במשרד יותר מ-100 מהנדסים, רבים מהם בוגרי הטכניון. המשרד כבר תכנן כ-3,000 פרויקטים ב-24 מדינות. בישראל תכנן המשרד בניינים בולטים ומוכרים ובהם מגדל המגדל הגבוה בישראל – מגדל עזריאלי שרונה המפותל; השיאן הקודם, מגדל משה אביב ברמת גן; ועוד כ-50 מגדלים בשלבים שונים של יזום ובנייה."

בנוסף לעבודתו במשרד הפרטי ממלא דוד תפקידים ציבוריים רבים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל כממלא מקום יושב ראש וראש תא קונסטרוקציה, בלשכת המהנדסים והאדריכלים כיושב ראש מועצת המומחים והבוררים, כנציג הלשכה במועצת הנדסה ואדריכלות במשרד העבודה וחבר הנהלה, במכון התקנים כיושב ראש ועדת התקינה המרכזית של הדירקטוריון וחבר הדירקטוריון. כיום, בעקבות פטירתו בטרם עת של יו"ר המכון אורי דורי ז"ל, משמש דוד ממלא מקום יו"ר המכון.

בשנת 2009 הוא הצטרף ל-CTBUH, התמנה לנציג המועצה בישראל והוביל את הקמת הסניף הישראלי שלה.
הפרס מטעם CTBUH הוענק לו ב-9 באפריל 2019 בכנס שהתקיים בשנזן שבסין בסימן 50 שנה לייסוד המועצה ו-50 השנים הבאות.

ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס  ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס

 

יותם פסן זכה בדירוג הכללי בתוצאה של 17:20 דקות. בקטגוריית הנשים זכתה זו השנה השלישית ברציפות כרואן חלבי, סטודנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית

כאלף סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים השתתפו במרוץ הטכניון החמישי שהתקיים היום (ד') בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך על ידי הנהלת הטכניון ואס"ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ויו"ר אס"ט אמיר דוד ניסן כהן, שאמר כי "הטכניון הוא המוסד האקדמי היחיד בארץ שמארגן בכל שנה אירוע בסדר גודל כזה."

"קבוצות הטכניון מובילות באליפויות הספורט לסטודנטים," אמר בוריס בייטמן, מנכ"ל אס"א טכניון. "המרוץ היה אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE 2019, שמטרתם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון."

בדירוג הכללי זכה יותם פסן בתוצאה של 17:20 דקות ובדירוג הנשים הכללי זכתה כרואן חלבי בתוצאה 19:23 דקות. חלבי, תושבת דלית אל כרמל, עומדת לסיים תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וזו השנה השלישית ברציפות שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ. בחודש פברואר היא הייתה לאלופת ישראל בריצת 10,000 מטרים. ועדיין, לדבריה, "כל מירוץ בטכניון, ובוודאי הזכייה, עדיין מרגשים אותי."

הדס דבשי, מרצה לגאומטריה במכינת הטכניון, זכתה בקטגוריית נשים בגיל 60-51. זו הפעם החמישית שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ, ולדבריה "אני רצה בדרך כלל מרחקים ארוכים, כולל מרתון, אבל מירוץ הטכניון הוא בהחלט מאמץ לא קל."
ג'נט קובליו מהיחידה לפיתוח משאבים בטכניון זכתה בקטגוריית נשים בגיל 61+. לדבריה, "השתתפתי בכל מרוצי הטכניון אבל זאת הפעם הראשונה שאני זוכה במקום הראשון בקטגוריה שלי. זה מרוץ מאתגר עם עליה מאוד קשה, והצלחתי רק בזכות ארבעה חודשים של אימון אינטנסיבי."

לקישור לתוצאות המרוץ לחצו כאן

מרוץ הטכניון מרוץ הטכניון מרוץ הטכניון

יום עיון על בחירות אלקטרוניות התקיים בטכניון. הדוברים דיברו על החשיבות שבאבטחת הבחירות כתנאי לשימור אמון הציבור בתהליך

 

פרופ' אלי ביהם

פרופ' אלי ביהם. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

יום עיון בנושא בחירות אלקטרוניות – e-lections התקיים בתחילת השבוע בטכניון. הדוברים ביום העיון הציגו היבטים הקשורים לבחירות אלקטרוניות ולהשפעת עולם הסייבר על הבחירות, לרבות ההשפעה על הבחירות בישראל. את האירוע הובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע"ש הירושי פוג'יאוורה פרופ' אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ' אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה וד"ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון.

"הכנס עוסק בכל התחומים הקשורים לבחירות ממוחשבות," אמר פרופ' ביהם. "כיום הכל אלקטרוני – מסחר אלקטרוני, דואר אלקטרוני ובנקאות אלקטרונית, שום מערכת אינה חסינה מזיופים – לא מערכות הצבעה בפתקי נייר ולא מערכות אלקטרוניות. יום העיון נועד לבחון אפשרויות בטוחות יחסית של הצבעה ולהזהיר מפני פרצות מסוכנות שיכולות להיות מנוצלות על ידי הממשלה או בעלי עניין."

"בדמוקרטיה ליברלית אנחנו נוהגים להניח שיותר קולות פירושם יותר כוח," אמר פרופ' אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה. "לכן עלינו להיזהר מבעלי עניין מושחתים שינסו להגדיל את מספר הקולות שלהם ו/או להקטין את מספר הקולות של היריב. 'אתה ניצחת בבחירות, אני זכיתי בספירה,' אמר אנסטסיו סומוזה. כשרוצים לחבל בבחירות, יש המון דרכים לכך: לקשקש על הפתקים, לרוקן את הקלפי מפתקים 'לא רצויים', לגרום לספירה לא נכונה בשלבים שונים, וכמובן 'לטפל' במערכות המחשוב. בעתיד הכל יעבור למערכות ממוחשבות, ועלינו להבין שגם בעתיד הזה יהיו המון נקודות כשל פוטנציאליות. ההגנה בבחירות אלקטרוניות תהיה אפילו יותר מסובכת כי שם כל השרשרת אלקטרונית, כלומר חשופה למתקפה."

"בחירות הן מרכיב חשוב ומרכזי בדמוקרטיה, ופגיעה בהן היא פגיעה בדמוקרטיה," אמר ד"ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון. "לכן עלינו לשקול, בדיון על בחירות מקוונות, את המתווה הגרוע ביותר, כלומר לקיים דיון מכוון מתקפה (attack-centric talk). עלינו לקחת בחשבון מי השחקנים במגרש, מה יכולותיהם ומה שאיפותיהם. עלינו לזכור שהם רוצים לתמרן מצביעים, לתמרן הצבעות, לתמרן ספירה. אין תהליך שאינו חשוף למניפולציות, ודווקא חשאיותן של הבחירות יוצרת הרבה נקודות אפשריות למתקפה ולהשפעה. בסופו של דבר, הסכנה היא אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות."

 

ד"ר איבו קוביאס

ד"ר איבו קוביאס. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

סא"ל (מיל') איל פינקו, יועץ לרשות הסייבר הלאומית, אמר כי "אנשים שואלים אותי מה הקשר בין בחירות לסייבר, הרי ההצבעה בישראל מבוצעת במעטפות ובפתקים. הקשר הוא שחלק גדול מבוצע במערכות ממוחשבות. שלב גיוס האנשים לעבודה בבחירות, למשל, הוא צוואר בקבוק שבו אפשר להכניס למערכת בעלי עניין שעלולים להטות את התוצאות. מה המוטיבציה של התוקפים? יש הרבה מניעים: בצע כסף, פגיעה 'בשביל הספורט', יצירת אנרכיה, הכנסת השפעות זרות, פגיעה באמון הציבור בתהליך. בסופו של דבר אסור לנו להיכנס לפאניקה אבל עלינו לנקוט את כל הצעדים שימנעו הטיה ופגיעה בתהליך."

 

פרופ' דייגו ארנהה מאוניברסיטת ארהאוס בדנמרק דיבר על התפתחות הבחירות האלקטרוניות בברזיל. "בברזיל רשומים 140 מיליון בוחרים והבחירות מתקיימות פעם בשנתיים. מאז 1996 מתקיימות בברזיל בחירות אלקטרוניות חלקיות, ומאז 2000 – בחירות אלקטרוניות מלאות. יצרני המערכת טוענים ל-100% אבטחה, אבל זה מופרך. מצאנו שם בעיות אבטחה. יש פגיעוּת רבה, בעיקר מצדם של גורמים מבפנים. חשוב מאוד להמשיך לעבוד על אמינות, אבטחה ושקיפות, וזאת כדי למנוע את אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות."

ד"ר איבו קוביאס, המהנדס שאחראי על האלגוריתמים של ההצבעה, בחברת סיברנטיקה האסטונית המפתחת מערכות להצבעה דרך האינטרנט, הרצה על ההצבעה המקוונת באסטוניה. "ב-2001, בעקבות הכנסה נרחבת של תעודות זהות אלקטרוניות, עלה רעיון ההצבעה האלקטרונית ברמה הלאומית. משרד התקשורת טען שזה אפשרי, משרד המשפטים התנגד. ב-2004 החברה שלנו, סיברנטיקה, זכתה במכרז לפיתוח בחירות ממוחשבות באסטוניה. מאז ערכנו שוב ושוב הערכת סיכונים. ככל שההצבעה האלקטרונית מתרחבת, משתלם יותר לתקוף אותה, ואכן נעשו ניסיונות לעשות זאת. כיום עומדת ההצבעה האלקטרונית במדינה על 44.4% כאשר השאר מצביעים בקלפיות רגילות. מעולם לא היתה כוונה שכל כך הרבה מצביעים יצביעו אלקטרונית, וכיום שוקלים האם צריך לצמצם את ההצבעה האלקטרונית. הפרוטוקולים משתפרים, האבטחה משתפרת. ועדיין, אין דבר כזה ביטחון של 100%."

 

זוהר סוסנקו תיאר את השימוש שמפלגות מבצעות בכלי פרסום דיגיטליים ליצירת מסרים מפולחים לקהלי יעד שונים, בהם קמפיין "של מי המדינה הזאת לעזאזל" של מפלגת כולנו (2015), שאיפשר למפלגה לזהות קהלי יעד לפי הנושאים הבוערים מבחינתם שעל סדר היום, והעברת מסרים בנושאים אלו בצורה מפולחת בהמשך הקמפיין. "כיום," אמר סוסנקו, "המפלגות משתמשות בטכנולוגיות העכשוויות לגיוס בוחרים. אלה שיטות שאינן פועלות ב-100% אבל הן מאוד יעילות. בסופו של דבר כלי הפרסום הטכנולוגייים בהם משתמשים כדי למכור פוליטיקה לא שונים מכלי הפרסום בהם משתמשים למכור קוטג'".

 

בסוף יום העיון התקיים פאנל בהנחיית פרופ' דונקלמן בנושא "עתיד הבחירות בעידן האלקטרוני". בפאנל השתתפו ד"ר איבו קוביאס, פרופ' דייגו ארנהה, יורם אורן, איל פינקו וזוהר סוסנקו. הפאנל דן ביתרונות ובחסרונות במעבר לבחירות אלקטרוניות, תוך התייחסות לרקעים התרבותיים והפוליטיים השונים במדינות שעברו (או שוקלות מעבר) לבחירות שכאלה. הדיון הער בהשתתפות הקהל התנקז לכמה המלצות ותובנות חשובות: מכך שמהרגע שעוברים לבחירות אלקטרוניות קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורה, ולכן יש לקחת בחשבון את מורכבות הבעיה, הצורך בהחזקת שתי מערכות פועלות (אלקטרונית ולא-אלקטרונית) עד ההבשלה של הטכנולוגיה המותאמת למדינה, וכמובן היתרונות האבטחתיים הגלומים בבחירות לא מקוונות.

 

פרופ' דייגו ארנהה

פרופ' דייגו ארנהה. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חברי הפאנל. מימין לשמאל: פרופ' דייגו ארנהה, ד"ר איבו קוביאס, ד"ר יורם אורן ופרופ' אור דונקלמן. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חברי הפאנל. מימין לשמאל: פרופ' דייגו ארנהה, ד"ר איבו קוביאס, ד"ר יורם אורן ופרופ' אור דונקלמן. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

לן בלווטניק עם חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019: ד"ר ארז ברג (מכון ויצמן), ד"ר מיכל ריבלין (מכון ויצמן) וד"ר מורן ברקוביץ' מהטכניון

לן בלווטניק עם חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019: ד"ר ארז ברג (מכון ויצמן), ד"ר מיכל ריבלין (מכון ויצמן) וד"ר מורן ברקוביץ' מהטכניון. קרדיט צילום: ערן בארי.

בערב גאלה חגיגי שהתקיים אתמול במוזיאון ישראל בירושלים הוענקו פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019. באירוע השתתפו בכירי האקדמיה והמשק בישראל, חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל וראשי האקדמיה האמריקאית למדעים.

הפרס הוענק לשלושה חוקרים צעירים מצטיינים:  ד"ר מורן ברקוביץ', פרופ'-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, וד"ר מיכל ריבלין וד"ר ארז ברג ממכון ויצמן למדע. כל אחד מהזוכים יקבל מענק בסך 100 אלף דולר – מהפרסים הגדולים ביותר בעולם המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם.

היוזמה, שבראשה עומדת קרן משפחת בלווטניק, היא פרי שיתוף פעולה של האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זו השנה השנייה שבה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

ד"ר מורן ברקוביץ' (36), פרופ'-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, קיבל את הפרס בתחום הכימיה. ד"ר ברקוביץ' זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיזיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.  למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים שאינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמה, ד"ר ברקוביץ' וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב המאיצות באופן משמעותי טכניקות מסורתיות של ניתוח מולקולרי ומשפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים,  החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-ממדית בממדים זעירים.

"פרסים מהסוג הזה חשובים מאוד למדענים צעירים," אמר ד"ר ברקוביץ לאחר קבלת הפרס. "פרסים אלה נותנים לנו את התמיכה ואת החיזוק לכך שהמחקר שלנו הוא בכיוון הנכון, שהוא באמת פורץ גבולות. כך הם נותנים למדענים צעירים יעד לשאוף אליו."

מימין לשמאל : ד"ר ארז ברג, ד"ר מיכל ריבלין וד"ר מורן ברקוביץ'

מימין לשמאל : ד"ר ארז ברג, ד"ר מיכל ריבלין וד"ר מורן ברקוביץ'. קרדיט צילום: ערן בארי.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים ואת הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש בכספי הפרס היוקרתי.

השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית שבחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.

 

חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים בכל קיץ בניו יורק, ואליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.

 

במקום הראשון וב-50 אלף שקל זכתה קבוצת PneuMonitor, שפיתחה מערכת לניטור מצב מסכן חיים בשדה הקרב

חברי קבוצת PneuMonitor שזכו במקום הראשון עם השופטים בתחרות

חברי קבוצת PneuMonitor שזכו במקום הראשון עם השופטים בתחרות

PneuMonitor היא הקבוצה הזוכה בפרס הראשון – 50 אלף שקל – באירוע t-hack – האקתון הסטודנטים הגדול ביותר בישראל, שנערך בטכניון בשבוע שעבר. ארבעת חברי הקבוצה: נוי מרק, ענת ליובים חיימוב, רפי ג'רסי וערן שאשא פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מצב רפואי מסוכן המכונה "חזה אוויר".

באירוע t-hack השתתפו יותר מ-600 סטודנטים מרחבי הארץ, ב-150 קבוצות, שזכו בפרסים מצטברים בשווי כולל של 100,000 שקלים. לשלב הגמר שחתם את ההאקתון הגיעו 10 קבוצות עם רעיונות מצטיינים שהציגו את הפרויקטים שלהן מול פאנל השופטים שכלל את פרופ' אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד"ר אירית עידן סמנכ"לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל, דב מורן – יזם סדרתי, משקיע וממציא הדיסק-און-קי ואדן שוחט – משקיע הון סיכון, שותף-מנהל בקרן אלף (Aleph) וממייסדי face.com, החברה המובילה בעולם בזיהוי פנים ברשתות חברתיות.

t-hack התקיים ביוזמת אגודת הסטודנטים בטכניון ומרכז היזמות החדש בטכניון, והוא התמקד בשלושה תחומים: מערכות אוטונומיות, ערים חכמות ורפואת חירום. כמנטורים לסטודנטים שימשו יזמים מובילים מהתעשייה הישראלית ומהחברות המשתתפות. האירוע התקיים במימון הטכניון ובתמיכת החברות אינטל, פייסבוק, נובל אנרג'י, וחברות טכנולוגיה נוספות.

חברי קבוצת ICPupil שזכו במקום השני עם השופטים בתחרות

חברי קבוצת ICPupil שזכו במקום השני עם השופטים בתחרות

פרופ' אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון אמר בפתיחת ההאקתון כי "האירוע נולד מתוך הבנה שיזמות היא תפיסת עולם ותפיסת חיים, ושעל הטכניון לספק חינוך יזמי לסטודנטים הלומדים בו." פרופ' שורץ הוא יו"ר t-hub – מרכז היזמות והחדשנות בטכניון, שזכה לאחרונה במענק של 10 מיליון שקלים מטעם המועצה להשכלה גבוהה. לדבריו, "אנו מחויבים להעניק לכל הסטודנטים המעוניינים בכך כלים לפתרון אתגרים הנדסיים, טכנולוגים ומדעיים במהלך הקריירה המקצועית, בין אם יעבדו בחברות הזנק, בחברות תעשייתיות אזרחיות או ביטחוניות, בחברות לתועלת הציבור או באקדמיה."

אמיר דוד ניסן כהן, יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט), אמר למשתתפים "תוך 30 שעות בלבד תידרשו לפתור בעיות קשות באופן יצירתי באחד משלושה תחומים: ערים חכמות, תחבורה אוטונומית ורפואת חירום. אנחנו מצפים לפתרונות מעניינים לבעיות מעניינות, ואתם תישפטו על פי המדדים של מקוריות, יצירתיות, ישימות עסקית והצגה בפני משקיעים."

את ההרצאה המרכזית באירוע "איך להרוג חדשנות?" נשא בוגר הטכניון מולי אדן, בעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית. בשנת 2012 נבחר אדן על ידי  המגזין  פורבס לאחד מעשרת המוחות המבריקים בעולם בתחום הטכנולוגיה. בהרצאתו אמר אדן כי "המהפכה הטכנולוגית אינה נשארת רק בעולם הטכנולוגי אלא מחלחלת לכל תחומי החיים; האביב הערבי, עליית טראמפ, ההצלחה וההתרסקות של דעא"ש – כל אלה הושפעו באופן מהותי מהטכנולוגיה – ובעולם המטורף הזה, החיים שלנו כמהנדסים פחות נוחים ונעימים. מי שאינו רץ מספיק מהר מפסיק להיות רלוונטי. אנחנו חייבים להיות חדשניים, כלומר לנסות את הבלתי ידוע, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. הפחד משינוי, ההצלחה, היעדר התחרות והאמירה 'זה עובד טוב אז אין מה לתקן' הם הדברים שהורגים חדשנות."

חברי קבוצת Cyclmate שזכו במקום השלישי עם השופטים בתחרות

חברי קבוצת Cyclmate שזכו במקום השלישי עם השופטים בתחרות

הסטודנטים בקבוצה הזוכה, PneuMonitor, משרתים כולם בחיל הרפואה. נוי מרק וענת ליובים חיימוב הן בוגרות הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ומרק לומדת כיום לתואר שני בפקולטה בהנחיית פרופ' דן אדם. ערן שאשא הוא סטודנט בחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ורפי ג'רסי הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אריאל ובוגר תואר שני במנהל מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון.

הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מהיר של פנאומטורקס – חזה אוויר. מצב זה הוא הגורם השני בשכיחותו למוות בר מניעה בשדה הקרב. במצב רפואי זה חודר אוויר לפלוארה – הקרום הדו-שכבתי המקיף את הריאה – ופוגע בהתרחבות התקינה של הריאה ובהעברת החמצן לדם. מצב זה עלול להוביל לחסימת קנה הנשימה ולבעיות לב, ואבחון מוקדם שלו עשוי להציל חיים.

הבעיה היא שפנאומטורקס אינו מתבטא בסימנים חיצוניים, בעיקר לא בשלבים הראשונים, ולכן קשה לאתרו באמצעים ידניים.  ההתקן שפיתח הצוות מבוסס על ניתוח אוטומטי של קולות הנשימה של המטופל, תוך סינון של קולות רקע. הקולות מתקבלים מסטטוסקופ פשוט ומנותחים על ידי האלגוריתם שפיתח הצוות. התוצאה: כלי קטן, קל ואוטומטי לזיהוי אובייקטיבי מיידי של פנאומטורקס. הכוונה היא שמכשיר זה ישמש את החובשים בשטח.

במקום השני וב-15,000 שקל זכו חברי ICPupil שפיתחו מערכת לניטור לא פולשני של הסטטוס הנוירולוגי של המטופל ולהתרעה על מצבים מסוכנים. בעזרת עיבוד תמונה ואלגוריתמיקה מפיקים חברי הצוות ציון נוירולוגי המלווה את המטופל תוך כדי הפינוי, השהות במיון, ואף בביתו. הציון מקנה למטפל מידע קריטי אודות מצבו של המטופל בזמן אמת.

כל חברי הצוות הם סטודנטים בטכניון. רועי פרנצוס הוא דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב, יהודה וקסלר ויונתן פרט עומדים לסיים תואר ראשון כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, ושני גלטשטיין ומיכל לנדסברג סיימו את אותו תואר ראשון כפול וכיום הן סטודנטיות לתואר שלישי במסגרת תכנית ה-MD/PhD של הטכניון.

במקום השלישי וב-10,000 שקל זכו חברי Cyclmate שפיתחו מערכת אלקטרונית חכמה שנועדה למנוע מילדים ומנערים לרכוב על אופניים ללא קסדה. חברי הצוות הם כריסטאן שקור, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון; ניר אלטמן, מייסד הסטארטאפ Cyberty AB לאבטחת מידע; טל שחנובסקי, סטודנט בתוכנית אתגר וחוקר במעבדת rbd באוניברסיטת חיפה; בני ריין עתודאי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב; וג'ורג' קסייב, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה.

תמונה מהאירוע

תמונה מהאירוע

תמונה מהאירוע

תמונה מהאירוע

אמיר דוד ניסן כהן יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט)

אמיר דוד ניסן כהן יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט)

פרופ' אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון

פרופ' אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון

 

 

 

 

התערוכה "נופי מעבדה" ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה

ועידת איפא"ק, שהתקיימה בשבוע שעבר בוושינגטון, הקדישה תשומת לב רבה לטכניון כשאירחה במסגרת הוועידה את  תערוכת "נופי מעבדה" והרצאות של שלושה בוגרים שהציגו את דרכם מהטכניון לקריירה מקצועית בתחומם.

התערוכה "נופי מעבדה" ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה

 

הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור, המוכר יותר בראשי התיבות שלו, איפא"ק (AIPAC),  הוא ארגון השדולה הפרו-ישראלי המוביל בארה"ב ונחשב לאחת השדולות החזקות ורבות ההשפעה בקונגרס האמריקאי. בכל שנה מקיים הארגון את הועידה השנתית שלו בוושינגטון והשנה התכנסה הוועידה תחת הכותרת Connected for Good”. בסיועה של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית (ATS), נחשפו קרוב ל-20,000 באי הוועידה אל הטכניון באופן חסר תקדים.

בחלל התצוגה הוצגה לכל אורך הוועידה התערוכה "נופי מעבדה" (LABSCAPES). "נופי מעבדה", שהוצגה לראשונה לפני כחמש שנים בגלריית הספרייה המרכזית ע"ש אלישר בטכניון, מציגה שורה של תמונות מיקרוסקופ שהופקו במעבדותיהם של עשרות חוקרים בטכניון. בתמונות מוצגים גבישים, חיידקים, תאי אדם וישויות זעירות אחרות, כפי שאפשר לראות בקישור הבא, ממנו אפשר גם להוריד את התמונות ללא תשלום. לדברי אוצרת התערוכה ענת הר-גיל, "התערוכה מספקת הצצה נדירה אל עולם שלם המסתתר במעבדות המחקר בטכניון." הר-גיל, האוצרת הקבועה של התערוכות בגלריית הספרייה, היא עובדת ותיקה באגף למחשוב ומערכות מידע בטכניון.

שלושת הבוגרים של הטכניון שהרצו במסגרת הוועידה עוררו אף הם עניין רב:

אורלי רפפורט, בוגרת הפקולטה לביולוגיה, הציגה באירוע את חברת הסטארטאפ שהקימה,  myFavorEats. רפפורט, מייסדת החברה והמנכ"לית, הסבירה כי החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחקות את החשיבה האינטואיטיבית של שפים ואת חוכמת התזונאים ומפיקה מתכונים אישיים המותאמים לצרכיו התזונתיים של המשתמש ולהעדפותיו. החברה פועלת במסגרת מאיץ הסטרטאפים של הטכניון, “DRIVE”.

 

גלעד חזקיהו, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ומנכ"ל שותף בחברת Singer Instruments and Control, הדגים כיצד חדשנות שמקורה בפיתוחים עבור מערכת הביטחון הישראלית לא רק מגנה על מדינת ישראל אלא משמשת גם לפיתוח יישומים רפואיים לתועלת האנושות.

 

בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל אליעד פרץ סיפר על עבודתו כחוקר מוביל למשימות חדשות במרכז המחקר של נאסא ע"ש גודארד (NASA Goddard Space Flight Center). בתפקיד זה מוביל פרץ את פיתוחם של חומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות שיאפשרו ליצור גלאים משוכללים שישמשו בחקר החלל.

 

התערוכה "נופי מעבדה" ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה התערוכה "נופי מעבדה" ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה התערוכה "נופי מעבדה" ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה

 

 

 

 

כ-200 תלמידים מצטיינים בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון במסגרת אירוע "מצוינים"

כ-200 תלמידים מצטיינים בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון במסגרת אירוע "מצוינים"כ-200 תלמידי תיכון בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון בשבוע שעבר במסגרת אירוע "מצוינים". האירוע נועד לחשוף את התלמידים לאפשרויות הקבלה והלימוד בטכניון ולאופקים שלימודים בטכניון עשויים לפתוח בפניהם. האירוע התקיים בשיתוף עמותת מנהיגי העתיד ו-ENP – הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל.

יהונתן דוד, מייסד עמותת מנהיגי העתיד, הפועלת למיצוי הפוטנציאל הגלום בקרב נערים ונערות מהקהילה האתיופית בישראל, אמר: "אני כאן כי אני רוצה להשקיע בכם ולקדם סטודנטים מהעדה האתיופית, ואני מצפה שתגיעו לטכניון ותשקיעו בלימודים."

רוני אקלה מנכ"ל ENP הציג את הישגיה של הקהילה האתיופית בישראל, ש"מצמצמת תוך 30 שנה פער של 2,500 שנים." הוא אמר לתלמידים כי "עבור חלק מכם, היום הזה ייזכר כיום ששינה את חייכם, כי הוא היום שחיבר בין חלומות למימושם. לא משנה אם אתם רוצים להיות יזמים או חוקרי סרטן או כל דבר אחר – הסטטיסטיקה קובעת שהטכניון הוא הכרטיס הכי בטוח להגשמת חלומות. אנחנו לא יכולים להתקדם דרך תלונות– אנחנו חייבים להאמין בעצמנו, לעבוד קשה ולזכור שהמחסום היחיד להצלחה הוא בתוכנו. אני מקווה שבעתיד תייצגו בכבוד לא רק את הקהילה האתיופית אלא את מדינת ישראל כולה."

כ-200 תלמידים מצטיינים בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון במסגרת אירוע "מצוינים"פרופ' נועם סוקר ראש המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון אמר לתלמידים כי ה"הטכניון עוסק בהכשרת מדענים ומהנדסים, אבל לא פחות חשוב, בקידום מחקר שמרחיב את הידע האנושי ומועיל לאדם. עיקר המחקר נערך על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים, אבל כבר בתואר הראשון יש לסטודנטים אפשרות לעסוק במחקר." הוא הוסיף כי צעירים שאין להם תעודת בגרות, או שהתעודה שלהם אינה מספקת, יכולים לעבור בטכניון מכינה המכשירה אותם ללימודים בטכניון. "הטכניון מקדם מאז ומעולם את השתלבותם של כל המגזרים בחברה הישראלית, בעיקר בהקשר של השכלה גבוהה במדע ובטכנולוגיה. אנו שמחים על ההזדמנות לארח בטכניון נערים ונערות מהעדה האתיופית, בתקווה שרבים מכם יגיעו לטכניון."

שרה נגוסה, העומדת לסיים את לימודי הדוקטורט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, סיפרה על דרכה לטכניון ועל שנותיה בקמפוס. נגוסה, עלתה מאתיופיה לישראל בגיל 3 וגדלה בקריית מלאכי. על הטכניון שמעה בפעם הראשונה בגיל 17, כשזוג התורמים האמריקאים ג'ואל וג'ואן קושן הגיעו לתוכנית שבה הייתה מעורבת – מועצת הנוער בקריית מלאכי. לאחר שהשלימה בטכניון תואר ראשון בביולוגיה היא עבדה כשנתיים בחברת פלוריסטם, המפתחת טיפולים המבוססים על תאי גזע שמקורם בשיליה. משם חזרה לטכניון לתואר שני, שהפך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחיית פרופ' רובי שלום-פוירשטיין. היא סיפרה לסטודנטים על הקשיים, על הכישלון במבחן בכימיה אורגני ועל העידוד שקיבלה ממשפחתה ומהטכניון עצמו. "הטכניון קשוח מבחינה אקדמית אבל רך מכל בחינה אחרת. מעולם לא התפשרו איתי מבחינה אקדמית אבל תמיד סייעו לי בכל היבט אחר, וכאן למדתי שאם עובדים קשה, מצליחים."

בסיום האירוע התקיים פאנל סטודנטים שבו השתתפו קרן יצחק, איתמר אורדני, שי אביג, אביאל יצחק וימסרץ דסטה.

קרן יצחק, בת 25, עומדת לסיים את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב ועובדת במקביל בחברת מלאנוקס. היא  סיפרה שלקראת השחרור מצה"ל השתתפה בכנס משתחררים בטכניון. "לפני חמש שנים הגעתי כמוכם לאולם צ'רצ'יל בטכניון ושמעתי הרצאה על מכינה בטכניון. אמרו לנו שיש מלגות למחיה, ללימודים ולמעונות, אבל לא האמנתי ושאלתי אם באמת יעזרו לי בכל הדברים האלה. כשהשתחררתי התחלתי מיד ללמוד במכינה, ועבורי זו התרגשות גדולה לשבת כאן, הפעם על הבמה, ולספר לכם כמה כדאי ללמוד בטכניון."

אביאל יצחק, בן 22 מאשדוד, קיבל הצעה לעשות מכינה בטכניון במסגרת תכנית העתודה עתידים. לדבריו הוא הגיע עם ציונים בינוניים אבל עבר את המכינה בהצטיינות והתקבל לפקולטה להנדסת מכונות, שם הוא לומד כיום. "הדרך הייתה קשה, ובמבחן הראשון קיבלתי ציון כל כך נמוך שהייתי בטוח שזה לא המקום בשבילי. אבל עודדו אותי ועזרו לי, ובהמשך ראיתי שכשמשקיעים, מצליחים."

שי אביג, גם הוא בן 22, גדל ביבנה וגם הוא בא לטכניון לא מוכן, לדבריו, אבל סיים את המכינה בהצטיינות. "קודם חשבתי שלטכניון מגיעים רק בנים ובנות של מהנדסים ורופאים ומדענים, אבל כשהגעתי ראיתי כאן עוד אתיופים. נכון שאנחנו באים מבתים לא קלים, עם הורים שאפילו לא יודעים עברית, אבל עם הזמן אתה לומד ללמוד קשה והתהליך הזה בטכניון גם הופך אותך לאדם יותר רציני וטוב."

איתמר אורדני , שלומד בפקולטה למדעי המחשב, אמר כי בשכונה שבו גדל אין הרבה סטודנטים. "כשאני חוזר לשכונה כולם אומרים שם, 'הסטודנט חזר הביתה'. הם גאים בי וגם אני גאה ומנסה להראות לצעירים שם שגם הם יכולים ללמוד כאן."

ימסרץ דסטה, העומדת לסיים תואר במערכות מידע בפקולטה למדעי המחשב ובפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, עברה בהצלחה את מכינת הטכניון ומשם המשיכה לתואר הראשון. "אצלי במשפחה ובסביבה אין מהנדסים, כך שהרבה דברים נאלצתי ללמוד לבד. כעת אני לקראת סוף הלימודים ומקווה למצוא עבודה בתחום הזה – משהו שיהיה מעניין ומספק."

כ-200 תלמידים מצטיינים בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון במסגרת אירוע "מצוינים" כ-200 תלמידים מצטיינים בני הקהילה האתיופית ביקרו בטכניון במסגרת אירוע "מצוינים"