Category Archives: כתבות אמצע

המערכת כבר מאפשרת למשתמש לנגן בפסנתר ולהקליד במחשב, והכוונה היא להמשיך ולשפר את יכולותיה.

דין צדוק מציג את הפיתוח ביום המחקר הפקולטי

“רבות מהפעולות שאנחנו עושים ביום-יום כבדרך אגב – הקלדה, הכנת קפה, החלפת מנורה – הן פעולות מאוד מאתגרות עבור אנשים קטועי יד,” מסביר צדוק. “מכאן החשיבות העצומה של פתרונות יעילים ונוחים לשימוש.”

אחד האתגרים המורכבים בפרוטזות רובוטיות הוא היכולת לבצע פעולות מורכבות יותר מאשר תפיסה של חפץ והזזתו. פרוטזות קיימות מאפשרות למשתמש, לכל היותר, להחזיק כוס ולשתות ממנה, אבל הקלדה במחשב או נגינה בפסנתר הן פעולות מורכבות מדי עבורן.

מתוך האתגר המורכב הזה צמח פרויקט מורכב, שבו מנחים את צדוק לא פחות משלושה חברי סגל מהטכניון: פרופ’ אלון וולף, מומחה לרובוטיקה ולביומכניקה מהפקולטה להנדסת מכונות, וחוקרי הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ אלכס ברונשטיין (למידה חישובית) וד”ר אורן זלצמן (רובוטיקה).

המערכת החדשה היא מערכת רובוטית מבוססת אולטרסאונד הקוראת את תנועות השרירים וכך מחקה את פעולות היד האנושית באופן מדויק ורגיש, לרבות הזזה עדינה של האצבעות.

מערכת האולטרסאונד מולבשת על הגפה ומסיקה את כוונותיו של המשתמש על סמך תנועות השרירים, לרבות תנועות מורכבות ועדינות. להערכת צוות המחקר, זוהי קפיצת מדרגה שתאפשר לקדם משמעותית את תחום הפרוטזות ולספק למשתמשים רבים איכות חיים משופרת.

דין צדוק נולד בתל אביב, שירת בתפקיד טכנולוגי בצבא והחל ללמוד בטכניון לאחר שחרורו. בתקופת התואר הראשון הוא הצטרף לצוות “פורמולה טכניון”, המפתח מכוניות מירוץ המייצגות את הטכניון באליפויות Formula SAE, ובכך היה לסטודנט הראשון מהפקולטה שלו המשתתף בפרויקט. יחד עם הסטודנטים אמיר בירן ותום הירשברג הוא פיתח במסגרת זאת “סימולטור מדמה פורמולה” כדי לערוך הדמיות של נסיעת רכב הפורמולה האוטונומי שפותח בטכניון. האלגוריתם שפיתח הצוות מאפשר לרכב האוטונומי לשפר בהתמדה את נהיגתו העצמית תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים – מזג אוויר, מסלול, מהירות וכיו”ב. המערכת פותחה בהנחיית ד”ר קירה רדינסקי מהטכניון ואשיש קאפור מחברת מיקרוסופט ארה”ב.

היד התותבת שפותחה ע”י חוקרי הטכניון

בתום התואר הראשון המריא צדוק לסיאטל כדי להשתלם במעבדות המחקר של מיקרוסופט, וכשחזר החל את לימודי התואר השני בטכניון. הוא התנדב במעבדה של פרופ’ אלון וולף ובעמותת  Haifa3D, ובשתיהן רכש ניסיון רב בתחום הפרוטזות. הוא גם ביקר ב-MIT, שם למד רבות על הדור הבא של פרוטזות רובוטיות.

“ההשתתפות בפיתוח מכונית פורמולה הייתה חוויה אדירה,” הוא אומר, “אבל תמיד רציתי לרתום את הידע שלי לטובת בריאות האדם. אלגוריתמיקה היא כלי יעיל מאוד למגוון תחומים, ואני שמח שביכולתי לרתום אותה לנושא החשוב של פרוטזות שישפרו את איכות החיים של אנשים שנפגעו.”

תחום הפרוטזות הולך ומתפתח מבחינה טכנולוגית, אולם רוב הפרוטזות החכמות מבוססות כיום על מדבקות חישה המוצמדות לעור כדי לפענח את “כוונת השרירים”. לדברי צדוק, “הטכנולוגיה הזאת מאוד מוגבלת, ומה שאנחנו מציעים הוא גישה חדשה המתבססת על אולטרסאונד ומספקת למערכת מידע דינמי, בזמן אמת, על התנהגות השרירים הרלוונטיים לתנועת היד והאצבעות.”

היד התותבת שפותחה ע”י חוקרי הטכניון

תחילה עבד הצוות על פתרון שיאפשר למשתמש להפריד בין האצבעות התותבות, אבל עד מהרה הבינו החוקרים כי יש כאן פוטנציאל נרחב הרבה יותר: שיחזור רציף של תנועות האצבעות על סמך אולטרסאונד העוקב אחר שרירי הכיווץ במרכז הזרוע התחתונה. כך הם פיתחו מערכת המאפשרת למשתמש להקליד במחשב ולנגן בפסנתר. יותר מכך – מתוך תנועות האצבעות הם הצליחו לשחזר את הטקסט שנכתב או את המוזיקה שנוגנה.

את כל אלה השיג צדוק כבר בעבודת המאסטר, אבל במקום לנוח על זרי הדפנה הוא החליט להמשיך בפרויקט זה לתוך הדוקטורט. בקיץ האחרון הוא כבר הוזמן ללונדון כדי להציג את הפרויקט ב-ICRA – הכנס של IEEE בתחום הרובוטיקה והאוטומציה.

ההצלחות מרשימות, אולם המשימות לעתיד עדיין רבות. בין השאר: לפתח אלגוריתם שלא יעבוד רק אחרי אימון עם משתמש ספציפי אלא גם ישמש היטב משתמש חדש. לדברי צדוק, “אנשים רבים שאיבדו יד מוותרים על הפרוטזה אחרי תקופה קצרה משום שהיא כבדה ומסורבלת והאפקטיביות שלה מאוד מוגבלת. אנחנו מנסים לפתח פתרונות קלים, נוחים ויעילים. לשם כך אנחנו חייבים להמשיך ולשפר את הדיוק של התנועה ושל עוצמתה.”

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית  למחקר (מענק ERC), משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה”ב (BSF), קרן דוד הימלברג וקרן משפחת ווין. החוקרים מודים לעמותת Haifa3D על תמיכתה.

סרטון הדגמה:

מספר סרטונים לדמו שנבנה המראה איך אפשר לחבר את האלגוריתם ליד רובוטית המיועדת לקטועי ידיים ומנגנת בפסנתר בזמן אמת לפי הוראות האלגוריתם:

https://www.dropbox.com/s/t5ehzlez39lfar1/IMG_3722.MOV?dl=0

https://www.dropbox.com/s/mvfezalnmpo74oc/IMG_3724.MOV?dl=0

https://www.dropbox.com/s/pgjf212uu3ab3ps/demo_robotic_hand.mov?dl=0

למאמר:

https://ieeexplore.ieee.org/document/10160601

המתעניינים והמתעניינות שהגיעו ליום הפתוח, גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח. נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.

המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.

אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות. 

במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים. המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא  – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio)  המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI –בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון ורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021

.

הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.

לכבוד יום האישה ערך הטכניון אירוע מיוחד בהשתתפות עשרות סטודנטיות לתארים מתקדמים. באירוע, שנועד להוקיר את הסטודנטיות בתקופה קשה זו, נערך פאנל דוקטורנטיות שכותרתו “שומרות את כל הכדורים באוויר” ואחריו התקיימה הרצאה של ליהיא לפיד. הוא התקיים במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק ביוזמת סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג ובעזרתה של אפי ברקאי-גורל ממונת גיש”ה (גיוון, שוויון והכללה).

ליהיא לפיד בצילום קבוצתי עם משתתפות האירוע

“המלחמה הזאת הוכיחה את התפקיד המרכזי שנשים ממלאות הן בחזית והן בעורף – ואין לי ספק שכל אחת מכן חוותה את זה בעצמה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בפתיחת האירוע. “אני מאמין גדול בחשיבותם של גיוון וייצוג מגדרי, ולא רק מבחינת צדק חברתי, כלומר העובדה שגיוון וייצוג מאפשרים לכל אחד ואחת למצות את הפוטנציאל שלו ושלה במלואם. ערכים אלה מאפשרים גם לארגון עצמו ולחברה למצות את המיטב מעצמם. בשנים האחרונות גיבשנו בטכניון הנהלה מגוונת עם ייצוג נשי משמעותי, ואין לי ספק שבזכות הגיוון הזה היא טובה יותר. זו הנהלה שמשקפת קשת של דעות וגישות ולכן מבינה טוב יותר את הקמפוס וצרכיו ומסוגלת להוביל את הארגון באופן מיטבי.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

“המציאות הנוכחית בסגל הטכניון היא תוצאה של עשרות שנים של מאמץ להגדלת הייצוג הנשי – אתגר שהוא מורכב במיוחד באוניברסיטאות טכנולוגיות. למאמץ הזה יש תוצאות מעודדות מאוד – אחוז הנשים מקרב הסטודנטים החדשים בתואר הראשון עומד על 48.4% – כמעט כמו חלקן באוכלוסייה. בתארים מתקדמים הייצוג מגיע ל 41% והשיפור נמשך. לשמחתי, פירות השינוי ניכרים גם בסגל האקדמי ולא פחות חשוב – בהנהלת הטכניון: הנהלת הטכניון מגוונת יותר, והגענו לשיא היסטורי של שמונה דיקניות.”

אחד השינויים שהובילה ההנהלה, בהמלצת ועדה מיוחדת שעסקה בנושא, הוא מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה. פרופ’ עדי זלצברג, שנבחרה לתפקיד, אמרה כי “מקומן של הנשים במלחמה הזו כבר אינו נתון לשאלה. ראינו במלחמה הזאת 40 אלף מילואימניקיות – לוחמות, תומכות לחימה, רופאות בחזית, נשות מודיעין ומה לא – וחוץ מהן, צבא אדיר של נשים שנשארו בעורף ודאגו שהחיים ימשיכו להתקיים בבית, בעבודה, במערכי ענק של התנדבות אזרחית ובכל מקום שבו נדרשו ידיים עובדות ולב נכון.” היא אמרה לדוקטורנטיות כי “ההצלחה שלכן להמשיך ולעסוק במחקר למרות הקשיים ולמרות המציאות הלא-נורמלית ראויה בעיניי להערכה רבה, ולכן חשבתי שנכון לציין השנה ביחד את יום האישה ולהגיד לכן: כל הכבוד ותודה גדולה.”

פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים, אמר לדוקטורנטיות: “אתן חבורה מצוינת של Superwomen שמשלבות לימודים, עבודה, מחקר ותרגול, ואני מסיר את הכובע בפניכן. שיעור הנשים בתארים המתקדמים משתפר בהתמדה, אבל אנחנו לא מפסיקים לחשוב איך להמשיך בשיפור הזה.”

פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים

בפאנל הדוקטורנטיות “שומרות את כל הכדורים באוויר”, השתתפו ארבע דוקטורנטיות מפקולטות שונות בטכניון. מנחת הפאנל, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה והפקולטה להנדסת ביו-רפואית, סיפרה כי בעלה, נוירולוג ילדים, גויס למלחמה כרופא טראומה ושירת 100 ימים. “נשארתי עם שלושה ילדים בגילי 8 עד 15, מבוהלים, וכחברת סגל נדרשתי להמשיך לנהל מעבדה מגוונת מאד עם נשים וגברים, ערבים, יהודים ודרוזים. בנוסף לכל, המחקר שלי מתבסס על דימות MRI בילדים, ולא פשוט למצוא הורים וילדים שיבואו לקמפוס לבדיקות כאלה בתקופה הנוכחית. לכן, גם אם אני כבר לא דוקטורנטית, אני מכירה היטב את התחושות שלכן ואת יכולות הריכוז המיוחדות הנחוצות בתקופה הזאת. ובעיקר – אני מחבקת אתכן.”

משתתפות הפאנל מימין לשמאל : נעמה כהן, עדינה פריד, רוני בן צבי אלימלך, קורל חמו גורן ופרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס

עדינה פריד, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מתגוררת בכפר המשתלמים בטכניון. בעבודת הדוקטורט היא חוקרת מודלים לפיתוח תרופות למחלות מעיים בהנחיית פרופ’ שולמית לבנברג. “ב-7 באוקטובר הייתי לקראת סוף חופשת הלידה, עם ילד בן שלוש ולקראת בחינת מועמדות. אני ובעלי יוצאי יחידת מגלן, ובאותה שבת הוא נסע מיד לבסיס – וחזר לא מזמן אחרי 152 ימי מילואים. נשארתי עם שני ילדים קטנים, שזה לא פשוט, אבל המחשבה לחזור לארצות הברית, שם נולדתי ושם גרים הוריי, לא עלתה בדעתי לרגע. ביקשתי לדחות את החזרה מחופשת לידה בעקבות המצב, ופרופ’ לבנברג תמכה בי לחלוטין וחיזקה אותי בהחלטה. כשהמצב התייצב, נבחנתי ועברתי את הבחינה בהצלחה.”

רוני בן צבי אלימלך, העומדת לסיים את הדוקטורט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, חוקרת מנגנוני ניוון של רשתית העין. בנוסף היא המייסדת והמנכ”לית של עמותת Wisemama, התומכת בנשים המשלבות הורות ולימודים אקדמיים. “בתחילת אוקטובר הייתי אחרי חופשת לידה קשה מאוד, שבמהלכה התמודדתי עם אתגרים רפואיים שנגרמו בעקבות ההריון, וכשכבר התחלתי להתאושש הגיע 7 באוקטובר. במילואים אני קצינת מנהלה בחיל האוויר, וכשלא גייסו אותי ממש נעלבתי. אחרי שגמרתי להיעלב החלטתי שהתפקיד שלי בהחזקת העורף חשוב לא פחות: הסתכלתי על שמירה על הילדים שלי כמשימה לאומית. חזרתי למחקר, תכננתי עם המנחה שלי איך להתקדם – ואז פתאום קראו לי למילואים בהתנדבות. התייעצתי עם המנחה והיא אמרה מייד: זה לא הזמן להגיד ‘לא’ למילואים. בסופו של דבר עשיתי 45 ימי מילואים, עם גיחות על מדים למעבדה, ניהול העמותה והתארגנות לפתיחת שנה מחזור נוסף ומאתגר במיוחד של פרויקט המנטורינג שלנו לאימהות סטודנטיות. אני מבקשת להודות לטכניון ולבית הספר לתארים מתקדמים שעשו הכול, וממשיכים לעשות, למען הסטודנטיות.”

פאנל הדוקטורנטיות בהנחיית פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס

נעמה כהן החלה לא מזמן את הדוקטורט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. “אחרי צפייה בדיווחים הראשונים ב-7 באוקטובר, שנראו הזויים כמו שנראה פיגוע התאומים בשעות הראשונות, נפל לי האסימון ואמרתי לבעלי: קדימה, צריך להכין את התיקים למילואים. ובאמת, שנינו גויסנו מייד – הוא למרכז תקשוב אוגדתי ואני כקצינת חמ”ל אג”ם בחטיבת מילואים. עם כל הקושי והטרגדיה הגדולה, התקופה במילואים הייתה מאתגרת ואפשרה לי לתת את התרומה שלי. מאחר שלא מצאתי את הזמן ואת הפנאי המנטלי לעסוק במחקר הנחתי את המחקר בצד בתקופה הזאת, וביציאות הביתה נתתי לעצמי לנוח. רק בחודש האחרון ניסיתי לחזור לשגרה – סידרתי את המסמכים, קראתי דברים מחדש, כל מה שצריך כדי לחזור למחקר ולהיות מוכנה להמשך הדוקטורט. אני מרגישה שבמידה מסוימת ההפסקה הזאת אפשרה לי להסתכל על המחקר במבט חדש וביקורתי.”

ליהיא לפיד באירוע

קורל חמו גורן, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, עוסקת בשילוב למידת מכונה באנליזה אורבנית. “כשפרצה המלחמה בעלי אמר לי מייד – את קצינת מבצעים בגבעתי, צריכים אותך, אני אשאר עם הילדים. ובאמת יצאתי למילואים ואני עדיין שם. בשלב הראשון נטרלתי את הדוקטורט וכל יציאה הביתה הוקדשה לילדים. גם זה לא היה פשוט, כי בלילות הייתי בחמ”ל שקיבל והעביר דיווחים על הרוגים ופצועים, ואז הגעתי הביתה כדי להיות איתם, לעטוף אותם. רק לאחרונה חזרתי לדוקטורט ולשמחתי, המרצים והמנחים בטכניון מבינים את הקושי ומסייעים משמעותית. זאת רוח הטכניון – לראות את האדם.”

אדר’ שני ברט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ופרופ’ יחזקאל קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון זכו בפרס Climate Solution Prize למחקרים פורצי דרך על פיתוח אסטרטגיות חדשניות לשימוש בציאנובקטריה בתערובות להדפסה תלת-ממדית של אלמנטים מבניים. הציאנובקטריה שבתערובת מקבעת באופן פעיל פחמן דו-חמצני במהלך תהליך הייצור ומשקעת קלציום קרבונט כצמנט ביולוגי, זאת כמענה להשפעה המזיקה של ייצור בטון על האקלים.

אלפי מתעניינים ומתעניינות בלימודים בטכניון ישתתפו מחר, יום חמישי, ביום הפתוח, שיחשוף בפניהם את מסלולי הלימוד לתואר ראשון בכל הפקולטות והמסלולים. השנה חלה עליה במספר הנרשמים ליום הפתוח, והטכניון הודיע שיעניק למשתתפים באירוע הנחה של 50% בדמי הרישום.

ביום הפתוח תפעל עמדת ייעוץ ייעודית למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם ובה הם יוכלו ללמוד על מכלול ההתאמות האקדמיות וההטבות שערך הטכניון מאז פרוץ המלחמה כדי לסייע לסטודנטים משרתי המילואים ולהקל עליהם. את העמדה יפעיל מדור רישום וקבלה של לימודי הסמכה. לשכת דיקן הסטודנטים, האחראית על סיוע לכלל הסטודנטים בטכניון לרבות מעונות, מלגות ופעילויות רווחה תפעיל גם היא עמדה מיוחדת ביום הפתוח. בתקופה זו, מטבע הדברים, מגבירה לשכת הדיקן את פעילותה למען הסטודנטים משרתי המילואים, והטכניון מוביל בנושא מבין המוסדות האקדמיים בארץ במגוון ובהיקף של ההתאמות האקדמיות, הסיוע הכלכלי והסיוע הרגשי הניתנים לסטודנטים משרתי המילואים.

ביום הפתוח יחשפו כל הפקולטות המדעיות וההנדסיות בטכניון את מסלולי הלימוד המגוונים שלהן – בהנדסה, במדע, ברפואה, בחינוך ובארכיטקטורה ובינוי ערים. לכבוד האירוע יוקם ברחבת אולם צ’רצ’יל “מתחם הפקולטות” שבו יציגו סטודנטים וחברי סגל את מסלולי הלימוד השונים בפקולטות. לאחר מכן יוזמנו המתעניינים לסיורים בפקולטות ובמעבדות, להרצאות של חוקרי הטכניון ולפאנל בוגרים.

הטכניון הוא האוניברסיטה היחידה בישראל שבו פועלות פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. שוב ושוב מדורג הטכניון במדד שנחאי המדרג את מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם במקום גבוה – המקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות המלמדות סטודנטים לתואר ראשון. הטכניון מוביל בארץ ובאירופה בתחום הבינה המלאכותית ובמספר הפטנטים שחוקריו רושמים בארצות הברית.

הטכניון מציע לסטודנטים ולסטודנטיות מגוון נרחב של אפיקי לימוד ומכלול כלים הדרוש בעולם התעסוקה הדינאמי, לרבות כישורים יזמיים הנדרשים הן בעולם הסטארטאפ והן בחברות ותיקות. כיום מקיים הטכניון קשר הדוק עם חברות מובילות בתעשייה, בעיקר במגזר ההייטק, ורבים מהסטודנטים מתחילים לעבוד בחברות מובילות כבר בתקופת לימודיהם.

בוגרי הטכניון הם חלק משמעותי וחשוב בקשרים בין הטכניון לתעשייה הישראלית, ובפאנל הבוגרים “הטכניון נתן לי יותר” יציגו כמה מהבוגרים את מסלול הקריירה שהלימודים בטכניון פתחו בפניהם. בפאנל ישתתפו:

• מנחת הפאנל רינת חדשי, מהנדסת תוכנה בכירה בחברת NVIDIA אנבידיה, שהשלימה בטכניון תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בהוראת מדעי המחשב.
• אלון קרמר, מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, בעבר מנהל הדאטה במינהלת ליגת הפוטבול האמריקאית NFL.
• ד”ר ענבל צפיר לביא, מנכ”לית ומייסדת-שותפה ב- Nevia bio המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות.
• עידן חלפון, מומחה בתחום הדאטה ו-AI בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון
• רוית אבל, שהשלימה בטכניון תואר ראשון ושני וכרגע עובדת על הדוקטורט. בשנת 2021 היא פיתחה עם עמיתיה את Defi – דפיברילטור נייד, זול ופשוט לשימוש. באותה שנה זכה צוות Defi במקום הראשון בשתי תחרויות: תחרות iTrek של הטכניון ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ותחרות היזמות BizTEC.

משלחת סולידריות של ה-ATS, ידידי הטכניון בארצות הברית, ביקרה בטכניון לשלושה ימים של הזדהות והידוק הקשר. ביקור המשלחת נועד להבין לעומק את אירועי 7 באוקטובר ואת השלכותיהם על בית הטכניון ועל החברה הישראלית בכלל. חברי המשלחת נפגשו עם הנהלת הטכניון, עם חברי סגל וסטודנטים, ערכו סיור בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל וביקרו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובבית החולים התת קרקעי בקריה הרפואית רמב”ם.

חברי המשלחת עם הנהלת הטכניון

“זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת,” אמר בתום  הביקור נשיא ה-ATS מארק גיינס, בעבר נשיא שלוחת שיקגו של ה-ATS. “במיוחד ריגשו אותי דברי הסטודנטים והסטודנטיות שפגשתי. התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים כדי להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי והרגשי חשובים ביותר”. יו”ר קורטוריון הטכניון סקוט לימסטר מדטרויט הוסיף כי “התרשמתי מאוד לשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים והסטודנטיות, החל במלגות והקלות פיננסיות, שיעורי עזר וסדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות.”

חברי המשלחת במפגש עם חברי הסגל האקדמי ששבו משירות מילואים

במהלך הביקור נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל ששירתו במילואים. ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ששירת ימים רבים במילואים במלחמה הנוכחית, אמר במפגש עם חברי המשלחת כי הוא “גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. התמיכה האוהדת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו.”

חברי המשלחת בביקור בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

במפגש מיוחד שארגנה היחידה לייעוץ ותמיכה בסטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים פגשו חברי המשלחת סטודנטים וסטודנטיות שסיפרו להם על חוויותיהם האישיות.  הסטודנט אהרון ג’וסט מהפקולטה להנדסת מכונות, עולה חדש מארצות הברית, שעשה עד כה 95 ימי מילואים, סיפר כי בשבת השחורה שהה עם משפחתו בתל אביב, ועם היוודע היקף האירוע התארגן ונסע מייד ליחידת המודיעין החיונית שבה הוא משרת. את הסטודנטית עלמה ינאי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון תפסו אירועי 7 באוקטובר במסיבה לחברתה בקיבוץ שדה בוקר, ובמשך שלושה ימים היא לא יכלה לצאת מהקיבוץ כי האזור כולו היה תחת מתקפה. היא סיפרה על התחושות הקשות, על אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף. ארי ברמן, עולה חדש מארצות הברית וסטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, שהה בשבת השחורה אצל הוריו בקליפורניה ושמע על האירועים לראשונה בבית הכנסת. הוא הפסיק מייד את חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי, וכבר חמישה חודשים הוא משרת כלוחם בגבול הצפון. מורן מרביד, סטודנט בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף, ויחד עימם התבצר בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים. ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.

חברי המשלחת במפגש עם הסטודנטים

פרופ’ אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ”ב, הלך הבוקר לעולמו. פרופ’ זק הוביל פריצות דרך מדעיות שהובילו ליישומים משמעותיים. הוא אחראי להישגים רבים בפיזיקה, ושניים מהם קרויים על שמו: התמרת זק המשמשת כיום בעיבוד אותות, ומופע זק – פאזה ייחודית בגבישים חד-ממדיים, שאותה פרסם בשנת 1989 בכתב העת המדעי Physical Review Letters. הוא השלים בטכניון תואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן, תלמידו ועוזרו של פרופ’ אלברט איינשטיין, ופרופ’ יואל רקח מהאוניברסיטה העברית. פרופ’ זק זכה במדליית ויגנר היוקרתית בשנת 2014 ונבחר לעמית כבוד של האגודה הישראלית לפיזיקה (IPS) בשנת 2018. בשנת 2022 הוענק לו פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה.

מטקס הענקת פרס ישראל לשנת 2022 – שרת החינוך דאז ד״ר יפעת שאשא ביטון מעניקה את פרס ישראל לפרופ’ יהושע זק ז”ל
צילום: עודד קרני/לע”מ

זק נולד בווילנה ביוני 1929. כשהיה בן 12 הוכנס לגטו עם משפחתו ואחר כך שהה במחנות כפייה ובמחנה ריכוז, שם איבד את שני הוריו ושניים מאחיו. כנער צעיר השתתף בצעדת המוות מערבה, שוחרר על ידי הצבא האדום – ומייד גויס אליו, עוד לפני שמלאו לו 16 שנים. עם שחרורו בשנת 1948 הוא חזר לווילנה והחל ללמוד בבית ספר תיכון, לימודים שסיים בהצטיינות למרות העובדה שהפסיד שנות לימוד רבות בגלל המלחמה והשירות הצבאי.

את לימודי הפיזיקה באוניברסיטת וילנה הוא סיים בהצטיינות ב-1955, ועל הדרך היה גם לאלוף ליטא בשיט קיאקים. באותה שנה הוא התקבל ללימודי תואר מתקדם בלנינגרד והחל ללמוד שם. ב-1957 עלה לישראל, התקבל לטכניון וכאן המשיך את לימודיו לתואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן. ב-1960 קיבל תואר דוקטור למדעים, שהה תקופה ב-MIT ואז חזר לטכניון והחל ללמד בפקולטה לפיזיקה. עשר שנים לאחר מכן הקים את המכון למצב מוצק בטכניון ועמד בראשו.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “היום אנחנו נפרדים ממדען דגול, מעמודי התווך של הפקולטה לפיזיקה בטכניון וממתווי דרכה. עבודתו המחקרית סללה דרכים חדשות בהבנה של תופעות יסודיות במכניקת הקוונטים והאיצה פיתוח של יישומים הנדסיים חשובים. פרופ’ זק נמנה עם דור הנפילים שהניחו את היסודות לפיזיקה התיאורטית בישראל. כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה זכיתי להכירו מקרוב ולנהל אתו שיחות מדעיות מרתקות. הישגיו של פרופ’ זק זיכו אותו בהכרה עולמית וכולנו שמחנו מאוד כאשר בשנת 2022 הוא זכה לקבל את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה, פרס שכה היה ראוי לו.”

דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ’ עדי נסר אמר: “פרופסור זק היה ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וממוביליה. מעבר למדע האיכותי שיצא תחת ידיו הייתה לו תרומה רבה לפקולטה. פרופ’ זק תרם תרומה חשובה לפיזיקה, שזיכתה אותו בפרס ויגנר ובפרס ישראל. גם אחרי שיצא לגמלאות לפני כמה שנים, הפקולטה לפיזיקה ואיכותה האקדמית היו חשובות לו עד יומו האחרון, ועד לאחרונה הגיע לפקולטה באופן קבוע והשתתף בכל הפעילויות.”

פרס ישראל הוענק לפרופ’ זק ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, במאי 2022, על “פיתוח כלים מתמטיים כגון ‘התמרת זק’ ו’מופע זק’ המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים”. עוד הדגישה הוועדה כי “תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר”.

פרופ’ יהושע זק ז”ל. צילום : יואב בכר

בשנה שעברה קיימה הפקולטה לפיזיקה בטכניון כנס בין-לאומי מיוחד בן ארבעה ימים, שהוקדש לפרופ’ זק. את הכנס, שעסק בקשר בין טופולוגיה ופיזיקה, ארגנו הפרופסורים אריק אקרמן וארי טרנר. “טופולוגיה, כמו תורת הקבוצות, היא תחום אלגנטי של מתמטיקה המאפשר לתאר צורות גיאומטריות בכל מקום שהן מתרחשות בו,” אמר פרופ’ אקרמן. “מפתיע עד כמה דרמטיות יכולות להיות ההשלכות של חלק מהמושגים הללו על ניסויים. הכנס, שבו השתתפו כ-200 איש, רובם חוקרים צעירים, ריכז רבים מהפיזיקאים הבולטים התורמים באופן יצירתי למהפכה טופולוגית זו בפיזיקה של החומר – תחום שפרופ’ זק היה אחד מחלוציו.”

לצד המושבים המדעיים הוקדש בכנס מושב מיוחד לדמותו של פרופ’ זק. במושב זה סיפרו תלמידיו לשעבר על דמותו כמורה וכמחנך שהקדיש מאמצים רבים לחינוך דורות חדשים של מהנדסים וחוקרים, ועמיתיו סיפרו על דרכו פורצת הדרך בטופולוגיה של פיזיקת החומר המעובה. לדברי פרופ’ אקרמן, “לאורך כל הקריירה שלו בטכניון הדגיש פרופ’ זק את החשיבות של סביבת מחקר חמה ופעילה בפקולטה החיונית כדי למשוך חוקרים מוכשרים, ובכנס הצלחנו לעמוד בקריטריונים שלו למצוינות ולחברה – הן ברמת המרצים המוזמנים, ובהם חתני פרסי נובל וולף, והן ברמת המשתתפים – והוכחנו שוב שהטכניון הוא מגדלור של מצוינות בפיזיקה.”

יהי זכרו ברוך.

הפרויקט, המשותף לתעשייה האווירית ולפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוא פרויקט ייחודי בהובלתם של ד”ר הלל רובינשטיין מהתעשייה האווירית ושל ד”ר עודד גולן, האחראי האקדמי על פרויקטי הסטודנטים בפקולטה.

סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל

פיתוח הלוויין המדעי, שאחת ממשימותיו היא תקשורת, הוא פרויקט הגמר של קבוצת סטודנטים בפקולטה, והוא נועד לשאת גלאי למדידת קרינת גמא מרחבית שפותח בפקולטה לפיזיקה בטכניון.  השם שניתן ללווין, NOVA-SAT, משלב בין הנצחת אירועי ה-7 באוקטובר במסיבת הנובה עם המשימה המדעית המרכזית של הלוויין. הפרויקט מוקדש כאמור להנצחת זכרו של סרן קרוחמלוב-וקסלר ז”ל.

הדמיה של לווין NOVA-SAT. קרדיט: עומר קליצקי

הלוויין נועד לבצע מדידות באמצעות גלאי GALI שפותח בפקולטה לפיזיקה בטכניון. הגלאי נועד לאתר התפרצויות של קרינת גמא  – תוצר של פיצוץ כוכבים בסוף חייהם, סופרנובות ומיזוגים של זוגות כוכבי ניוטרונים. מאחר שאירועים אסטרונומיים אלה קשים לאיתור נעשה בעולם מאמץ נרחב לפיתוח גלאים חדשניים שיזהו אותם ואת מיקומם. הגלאי שפותח בפקולטה לפיזיקה, GALI, מאפשר לזהות את כיוון ההתפרצות בדיוק שאינו מאפיין כיום מערכות קטנות כמוהו אלא רק לווייני ענק. האיתורים שיספק יאפשרו לאסטרונומים בכל העולם לכוון טלסקופים לאירוע, לחקור את ההתפרצות ולקשור אותה לאירועים אחרים כגון גלי כבידה. את הדגם המוטס, שאותו יישא NOVA-SAT, בנתה תלמידת הדוקטורט ג׳וליה סאלח-נתור.

סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-8 בינואר 2024, היה ספורטאי מוערך שעלה לישראל בגיל 17, התגורר בבאר שבע ושירת כקצין ביחידת העילית יהל”ם של חיל ההנדסה הקרבית. למרות פציעתו במהלך אימוני טריאתלון לאחר שירותו הצבאי התעקש דניס ז”ל להמשיך ולשרת במילואים ובמקביל נרשם, התקבל והתכונן להגשים את חלומו ללמוד הנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.

בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: בשורה העליונה – עומר קליצקי, עדן שמואל, ליבנת בוטבול, אור יחזקאל, נחמה הולדנגרבר, שי פלד, אדוס אוסזואה, בנימין מוצ’ניק, עילאי נדז’דה ועומרי דרור; בשורה התחתונה: אורי עיני, ירדן מילשטיין, יובל לוי וד”ר הלל רובינשטיין

פרויקט NOVA-SAT מבטא את הקשר החשוב בין התעשייה, החינוך והזיכרון הלאומי.

יותר מ-500 סטודנטים וסטודנטיות, חברי סגל אקדמי ומינהלי, בוגרים ואורחים השתתפו היום (ד’) במרוץ הטכניון השמיני שהתקיים בקמפוס. המרוץ התקיים בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים ואס”א טכניון. הוא נפתח בדקה דומייה לזכר הנופלים במלחמת “חרבות ברזל” ולמען שחרורם המהיר של החטופים משבי חמאס.

הרצים בהזנקת המירוץ

את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון וסגנית יו”ר אס”ט אליס קלמן. נשיא הטכניון אמר כי “בחודשים האחרונים קיבלנו הוכחה ברורה לחוסננו כקהילה המחויבת לערבות הדדית, כאשר סטודנטים בהנהגת אגודת הסטודנטים שלנו, עובדים וחברי סגל נרתמו בהתנדבות למגוון עצום של פעילויות למען הקהילה והמדינה. מרוץ הטכניון הוא הזדמנות נוספת לכולנו להיות יחד כקהילה אחת. שיהיה לכולם בהצלחה.”

הרצים בהזנקת המירוץ

במקום הראשון הכללי זכה ניצן יסעור, מאמן נבחרת הניווט הספורטיבי של הטכניון ואלוף ישראל בריצות ניווט, שזכה במרוץ הטכניון גם בשנה שעברה. הוא סיים את המרוץ בזמן של 17:47:20. בקטגוריית הנשים זכתה אמל חיחי, סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, בזמן של 21:27:01. חיחי, המתגוררת בחורפיש, מקדישה את קריירת הריצה שלה לזכר אביה פאיז שנהרג לפני לידתה. לפני שנים ספורות היא השתתפה לראשונה במרוץ תחרותי – וזכתה במקום הראשון. לאחר מכן היא הצטרפה לקבוצת הריצה “אדרנלין” וכיום היא רצה במסגרת מכבי חיפה.

בתום המרוץ חולקו עשרות מדליות לפי קטגוריות, ובהגרלה שנערכה בין כל המשתתפים זכה אמיתי גינסברג, סטודנט בפקולטות למדע והנדסה של חומרים ופיזיקה, שקיבל פרס של 1,000 שקל. סגנית יו”ר אס”ט אליס קלמן אמרה כי “ספורט זה משהו שמאחד את כולנו – אין לו צבע ולא מגדר – והוא גורם לכולנו להרגיש טוב.”

בתאריך 13/03/2024 בין השעות 11:00 – 14:30 לא תתאפשר תנועת כלי רכב מכל סוג בכל רחבי הקמפוס וכן לא תתאפשר כניסה ויציאת כלי רכב מהקמפוס לטובת שמירה על ביטחון ובטיחות הרצים.
• לקראת המרוץ, ב יום שלישי, ,12/03/24 החל משעה 17:00 ועד סיום המרוץ 13/03/24 בשעה ,14:30 לא תתאפשר חניה בכביש היורד מכיוון שער נווה שאנן עד לב הקמפוס (רצ”ב מפת חסימות החניה).
• ולמשתתפים במרוץ נאחל: מרוץ מאתגר.

להזכירכם מספר טלפון החירום במוקד הביטחון: 2222

לקריאת ההודעה המלאה – לחצו כאן