כ-700 נערות השתתפו בכנס התלמידות Tech Women בטכניון. “העתיד שלכן נמצא כאן,” אמרה הסטודנטית קרן יצחק מהפקולטה למדעי המחשב שהנחתה את האירוע

 

מאשדוד עד קריית שמונה, מרחובות ועד רמת הגולן, כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות במתמטיקה ובמדעים השתתפו באירועTech Women  החמישי בטכניון.

במהלך היום המיוחד נפגשו התלמידות עם חוקרות וחברות סגל, בוגרות טכניון וסטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד. אירועי Tech Women  מתקיימים באדיבות הקרן להעצמת נשים ע”ש רוזלין אוגוסט ונועדו לחשוף את התלמידות לתחומי הלימוד בטכניון ולעודד אותן לבחור בלימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה.

 

את האירוע פתח סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ אלון וולף, שאמר לתלמידות כי ” כבר בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, למדו 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. היה זה עוד בימים שבהם, במדינות רבות, הייתה האקדמיה סגורה בפני נשים. מאז יומו הראשון מקבל הטכניון סטודנטים וסטודנטיות על סמך יכולותיהם בלבד וללא הבדל של דת, גזע ומגדר. גם אתן הגעתן היום לטכניון בזכות יכולותיכן. אם אתן רוצות להשפיע על עתיד העולם ולקבוע כיצד הוא ייראה בעוד חמישים שנים, בואו ללמוד בטכניון.”

 

את אירוע הפתיחה הנחתה הסטודנטית קרן יצחק, שהחלה את לימודיה במכינת הטכניון לפני כחמש שנים ובקרוב תסיים את התואר הראשון בפקולטה למדעי המחשב. יצחק, העובדת במקביל בחברת מלאנוקס, אמרה לסטודנטיות: “נבחרתן להשתתף באירוע הזה כי אתן מבריקות, ואין לנו ספק שהעתיד שלכן נמצא כאן. גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו לעשות כשתגדלו, הטכניון הוא נקודת מוצא מצוינת עבורכן.”

 

ד”ר רותם וישינקין, שקיבלה השנה את תואר הדוקטור מהטכניון, סיפרה על דרכה לטכניון ועל המחקרים שערכה בהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בשנים האחרונות פיתחה ד”ר וישינקין מדבקה ראשונה מסוגה לאבחון שחפת. הפיתוח, שנתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס והאיחוד האירופי, צפוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם השלישי באמצעות אבחון מוקדם וטיפול תואם. “בהיותי נערה חלמתי להיות רופאה,” אמרה לתלמידות, “אך בסוף זה לא קרה. בחרתי בלימודי הנדסה כימית, שבהם אני משלבת בין הנדסה למדעי החיים. כמנהלת של מאגד Apatch שבו שותפים חוקרים מהאקדמיה, בתי חולים וחברות שונות, אנחנו מפתחים מדבקה לניטור שחפת, אני מרגישה שאני תורמת לאנושות תרומה ייחודית ומשמעותית. ”

 

 

 

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

חוקרים בטכניון ובבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי צריכת פרוביוטיקה עלולה להוביל לזיהומי דם. המחקר שהתפרסם אתמול ב– Nature Medicineהוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין לבין קבוצות המחקר של פרופ’ גרגורי פריבי ופרופ’ תומאס סנדורה מבית החולים לילדים בבוסטון. מממצאי המחקר עולה כי בנסיבות מסוימות, הסיכון הנלווה לנטילת פרוביוטיקה עלול לעלות על תועלתה.

פרוביוטיקה היא אמצעי מקובל בטיפול רפואי, והשימוש בה בבתי חולים מתרחב בהתמדה כאמצעי למניעת שלשול, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם נגד דלקת ריאות, דלקת לבלב ואלח דם (ספסיס).

כעת, כאמור, מתברר שצריכת חיידקים פרוביוטיים עלולה לגרור תופעות לוואי חמורות. במחקר הנוכחי נחקרה האפשרות שאותם חיידקים מוצאים את דרכם לדם וגורמים לזיהום דם. ההשערה שפרוביוטיקה עלולה לגרום נזקים כאלה כבר עלתה בעבר, אולם עד כה לא הוצגו ראיות חותכות לקשר סיבתי זה. כעת, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיפוי גנומי מלא, הראו החוקרים כי במקרים מסוימים, מקורם של החיידקים מחוללי הזיהום הוא בתכשיר הפרוביוטי שניתן למטופל.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 5 שנים וחצי ממטופלי חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילה חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG. במסגרת המחקר אובחן זיהום דם (Lactobacillus rhamnosus) אצל שישה מטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי. בקרב אלפי המטופלים שלא קיבלו פרוביוטיקה לא נרשם זיהום דומה.

החוקרים מספקים במאמרם ב-Nature Medicine ראיות לכך שמקורו של זיהום הדם הוא אכן בצריכת החיידקים הפרוביוטיים. כדי להוכיח שהחיידקים מחוללי הזיהום הגיעו מהתכשיר הפרוביוטי התבססו החוקרים על כלים גנומיים חדשניים. במרכז הגנומי בטכניון שוחזרו במלואם רצף הדי-אן-איי של החיידקים שבודדו מהזיהומים לצד רצף הדי-אן-איי של חיידקים שנלקחו מקפסולות של התכשיר הפרוביוטי. כך התברר שהחיידקים בדם אף הם מתת הזן LGG. ניתוח נוסף של המידע מצא כי לא ניתן להפריד גנטית בין שושלות החיידקים שנמצאו בתכשיר ובדם.

יתר על כן, המגוון הגנטי המצומצם שנמצא בקפסולות שוחזר במידה רבה בבידודים מהדם. בנוסף, בחלק מהחיידקים האמורים שנמצאו בדם התגלו מוטציות חדשות שלא זוהו בחיידקים בקפסולה, לרבות מוטציה המקנה עמידות לאנטיביוטיקה שזוהתה בבידוד מאחד החולים. במילים אחרות, בנוסף לסכנת הזיהום טמונה בצריכת פרוביוטיקה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – אחד התהליכים הפוגעים ביעילותם של טיפולים רפואיים ומסכנים את המטופל.

החלק הטכניוני של המחקר נתמך במענק ERC מטעם האיחוד האירופי, NIH וקרן בוייטלר.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה להרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז״ל

הנכם מוזמנים לעצרת לזכרו שתיערך ביום ראשון, י״ב בחשון, תש״ף

10 בנובמבר 2019 | שעה 12:30 | אודיטוריום ע”ש הלר (קולנוע), בית הסטודנט ע”ש שלום זילוני

לצד שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס על הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך קיבל את הפרס גם פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

פרס הארווי היוקרתי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק אתמול (א’) בטקס חגיגי בטכניון לפרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטיתCRISPR-Cas9 , ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. בטקס השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, דיקנים וחברי סגל. את הטקס הנחתה פרופ’ עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

 

“פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס הענקת הפרס. ”הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם.”

פרופ’ עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ’ ג’ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי. באותו מאמר הן הדגימו את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

“המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים,” אמרה בטקס פרופ’ שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, “הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו.

“זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו. “את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ’ ג’ניפר דאודנה.”

פרופ’ דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: “זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ’ עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם – טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות.”

יחד איתן זכה בפרס גם פרופ’ פנג ז’אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. “העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים,” אמר בטקס פרופ’ פנג ז’אנג, הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. “פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ.”

הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). פרופ’ פפדימיטריו הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרופ’ פפדימיטריו אמר בטקס כי “לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ’ שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים.”

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל”מנבא נובל”.

הטכניון אבל על מותו של פרופסור אמריטוס אלעזר גוטמנאס מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה.

פרופסור גוטמנאס נפצע קשה מאד בתאונה שהתרחשה במעבדתו בערב חג הסוכות. נסיבות התאונה נמצאות כעת בבדיקה.

פרופסור גוטמנאס הצטרף לטכניון בשנת 1974, חודשים ספורים לאחר שעלה ארצה מברה”מ, ונקלט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שעל שורותיה נמנה לאורך כל שנותיו בטכניון.

במהלך תקופה זו הנחה פרופ’ גוטמנאס עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים, פרסם קרוב למאה מאמרים בכתבי עת מדעיים ונטל חלק בכינוסים בינלאומיים רבים. כן שימש כמדען אורח במכון Max Planck והחזיק בקתדרה ע”ש Zandman בחומרים קרמיים.

מסירותו של פרופסור גוטמנאס למדע ולקידום הידע האנושי הובילה אותו להמשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר שיצא לגמלאות והפך לפרופסור אמריטוס. בכך הוא היווה דוגמה ומופת לכולנו.

יהי זכרו ברוך

1969 הייתה שנה חשובה בהיסטוריה של הטכניון – באותה שנה הוקמה המחלקה למדעי המחשב. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1972, סיים המחזור הראשון את לימודיו בפקולטה, עם שישה סטודנטים וארבע סטודנטיות. לאחרונה, חמישים שנה מאז הקמתה, סיימו 300 בוגרים את לימודיהם בפקולטה (מחזור תשע”ט).

בחמישים שנות קיומה של הפקולטה התרחב המחקר והעמיק, וחברי הסגל בפקולטה חתומים על המצאות, פיתוחים ומחקרים פורצי דרך. אלה כמה מהבולטים שבהם: אלגוריתם למפל-זיו, שפורסם ב-1977 על ידי פרופ’-מחקר יעקב זיו ופרופ’ אברהם למפל  ושימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ZIP; פיתוח לשיפור מצלמות תלת-ממד שפיתח פרופ’ רון קימל ונמכר לאינטל; ופריצות לרשת הסלולר GSM בהובלת פרופ’ אלי ביהם.

 

לחגיגות יום ההולדת ה-50 שערכה הפקולטה אתמול (ג’) הגיעו אלפי סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים עם בני משפחותיהם. הם נהנו מאירוע חוויתי של  מדע וטכנולוגיה לכל המשפחה, שכלל סדנאות והפעלות לילדים ולמבוגרים והרצאות מדעיות במתכונת “מדע על הבר”. את הקהל הרב בירכו בוגרי הפקולטה לדורותיה: ד”ר יואל מארק, סגנית נשיא באמזון העולמית; ד”ר ערן אדן, שותף, מייסד ומנכ”ל MEMED; קרין אייבשיץ-סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, ד”ר קירה רדינסקי, שותפה ומייסדת ויו”ר Diagnostic Robotics, ועודד כהן, מנהל מרכז המחקר של IBM.

 

“ביובל שנים בנינו כאן בית לתפארת,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ דן גייגר. “הפקולטה היא עמוד השדרה של תעשיית ההייטק הישראלית ובוגריה משמשים בעמדות מפתח במשק הישראלי. מדעי המחשב הוא תחום הנוגע יותר ויותר בכל תחומי החיים. מדע שמספק אתגרים ומנפיק הצלחות בקצב מסחרר: בינה מלאכותית, למידת מכונה, סייבר, שיפור מתמיד ביכולות לארגן נתונים, להשתמש בהם בדרכים יצירתיות, ולהגן עליהם. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר בוגרי התואר הראשון במדעי המחשב ועלייה ב-90% בבוגרי תואר שני. השנה גם התבשרנו שהפקולטה זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה ואנו גאים בכך מאוד.”

 

“תולדות הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הן מופלאות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון,  “כולנו עוקבים בגאווה אחר נסיקתה. נותר רק לאחל לסטודנטים, לחברי הסגל ולעובדים חג יובל שמח. עלו והצליחו – אני בטוח בכך.”

 

 

קבוצת תלמידי תיכון של Israel FIRST מתיכון אזורי מגידו קיבלה אישור ביטחוני מיוחד לייצג את ישראל ולהשתתף באולימפיאדת רובוטיקה שהתקיימה בדובאי. הקבוצה זכתה במקום הראשון בקטגוריית הניקוד הגבוה ביותר מבין 191 מדינות, כמשלחת היחידה עם מאזן נצחונות מושלם

 

משלחת הרובוטיקה של Israel FIRST* הפועלת בהובלת הטכניון, זכתה במדליית כסף באולימפיאדה העולמית  Global Challenge FIRST  שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בדובאי. בתחרות השתתפו 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית המורכבת מחמישה תלמידי תיכון אזורי מגידו, לקחה חלק בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר כראש הברית, הכוללת משלחות מאיטליה, אוגנדה ואוסטרליה. נבחרת ישראל זכתה בגמר במדליית כסף לאחר שסיימה את שלב המוקדמות בדירוג הנקודות הגבוה ביותר והיחידה עם מאזן ניצחונות מושלם (9-0-0). בנוסף, קיבלה הנבחרת פרס מיוחד עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

ביום רביעי ה- 23 באוקטובר בשעות הלילה, לאחר שקיבלו אישורים בטחוניים מתאימים לנסיעה, יצאה משלחת המייצגת את ארגון Israel  FIRST לתחרות האולימפיאדה ברובוטיקה- FIRST Global Challenge   בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות. חמשת בני הנוער, שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל – נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומרי ברעם מיקנעם-עילית, לוו על ידי שני מנטורים – אסנת דומן וניסים לוי ובאבטחה אישית צמודה על מנת להבטיח את שלומם בדובאי.

המשלחות מכל רחבי העולם התחרו באמצעות רובוטים פרי פיתוחן בכדי להתמודד עם אתגר איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה, וצברו ניקוד על סמך יכולתם ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. המשלחת יצאה לדובאי בחסות משרד החינוך, בתמיכת משרד  המדע והטכנולוגיה, המועצה האיזורית מגידו וחברת  Tama ובסיוע משרד החוץ.

האלוף (מיל’) אביהו בן-נון, יו”ר Israel   FIRST:

“אני גאה ומעריך את הקבוצה ואת רוח התחרותיות שהפגינו, ההתמדה והמקצוענות. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה וכבוד ל -Israel  FIRST ולכל מדינת לישראל. אנו מודים לשותפינו במשרד המדע, משרד החינוך והמועצה האיזורית מגידו על תמיכתם. הבעת אמונם בנבחרת משקפת את ההשפעה החיובית של ארגון  Israel  FIRST על הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל”.

 

“הפרויקט הוא חלק מהפעילות החינוכית הקדם אקדמית של הטכניון שמטרתה לעודד בני נוער ללימודי מדע והנדסה,” אמר פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים והמנהל האקדמי של התוכנית, “זאת כדי להבטיח שישראל תמשיך להוביל מבחינה טכנולוגית ולעמוד בחזית המחקר העולמי. הטכניון שותף בתוכנית FIRST מיום הקמתה.”

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״הנבחרת השיגה השיג חסר תקדים במיקומה ובאיכויותיה. למעשה, לא היה לי ספק שישיגו הישגי עצומים, וכך גם אמרתי להם בפגישתנו, ערב יציאתם לתחרות. זאת פשוט גאווה לאומית אמיתית והוכחה נחרצת לחשיבות החלטת הממשלה שהובלתי עם כניסתי לתפקיד: לממן את המשלחות הללו, מתקציב המשרד״.

סמנכ”ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, עופר רימון: “משרד החינוך תומך בפעילות FIRST ישראל בשנים האחרונות ושותף מלא בהצלחות ובהישגים של תלמידי ישראל המשתתפים בתכנית”.

 

ארגון  FIRST, הוקם בארה”ב בשנת 1989 ע”י היזם דין קיימן, במטרה לקרב ילדים ונוער לתחומי המדע והטכנולוגיה. הארגון משתמש במודל של תחרויות ספורטיביות בהן יש קבוצות שמתחרות זו בזו בהתמודדות עם אתגר, ומקיים תחרויות בין רובוטים שנבנו על ידי ילדים ובני נוער. בתכניות FIRST  ברחבי העולם משתתפים מעל 570,000  ילדים ובני נוער.

FIRST Israel פועל משנת 2005 כמלכ”ר בחסות הטכניון ובראשו עומד האלוף (מיל’) אביהו בן נון. בארץ משתתפים מעל 14,000 ילדים ובני נוער מגן חובה ועד גיל 18 מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.

יו”ר FIRST GLOBAL  הוא פרופ’ פרץ לביא, שהיה עד לאחרונה נשיא הטכניון.

 

 

 

פתיחת שנה: יותר מ-2,000 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון

בשנת הלימודים תש”ף ילמדו בטכניון יותר מ-16,500 סטודנטים

כ-2,060 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון. בשנת תש”ף ילמדו בטכניון כ-16,520 סטודנטים – כ-12,250 לתואר ראשון וכ-4,270 לתארים מתקדמים (מגיסטר ודוקטור). השנה ילמדו בטכניון 294 סטודנטים בינלאומיים לתארים מתקדמים. נתונים אלה מעודכנים ליום הפרסום.

במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) ילמדו השנה 172 סטודנטים. בתחילת דרכו של המרכז התקיימו במסגרתו לימודים בהנדסה אזרחית וסביבתית בלבד, והשנה יתקיימו בו גם לימודים בהנדסת מכונות, בהנדסה כימית ובהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. רוב הסטודנטים שסיימו בשנה החולפת תואר ראשון במרכז הלאומי – 22 מתוך 42 – ימשיכו לתואר שני בטכניון. בתוכנית הלימודים המתקיימת במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ילמדו 144 סטודנטים, ובמכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) ילמדו 727 סטודנטים.

בדבריו אתמול ציין נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון כי “כמעט מאה שנים חלפו מאז החלו הלימודים בטכניון בכיתה שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאז אותה התחלה צנועה, ותוך היצמדות מתמדת לחזון מייסדיו, העמיד הטכניון למעלה משמונים אלף מהנדסים, חוקרים ורופאים, שתרומתם האדירה למדינה ולחברה ניכרת בכל פינה. הטכניון השכיל להוות במשך שנות קיומו אי של מתינות וסובלנות כלפי האחר, והידע שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו נועד בסופו של דבר גם לשרת את החברה ולשפר את איכות החיים על הפלנטה הזאת למען הדורות הנוכחיים והדורות הבאים.”

הטכניון ממשיך בתנופת הפיתוח בקמפוס – בכיתות חדשות, במעונות נוספים, במתקני ספורט ובתשתיות נוספות לרווחת הסטודנטים – ובה בעת ממשיך בהרחבת פעילותו הבינלאומית עם שיתופי פעולה מחקריים ביותר מ-200 אוניברסיטאות ברחבי העולם. הטכניון ממשיך להוביל בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, המציב אותו בראש אוניברסיטאות המחקר בישראל בדירוג איכות ההוראה.

השנה ישלב הטכניון, לראשונה בישראל, את סוגיית הבטיחות בבנייה בקורס חובה. התחום יועבר כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה” בפקולטה על ידי ד”ר אבי גריפל, מהמומחים המובילים בתחום הבטיחות בעבודה.

 

בסרטון: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מברך את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה החדשה.

 

 

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים שהובילו את פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9, המהווה פריצת דרך בעריכה גנטית – פרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג; ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס על תרומתו למדעי המחשב.

פרופ’ עמנואל שרפנטייה היא מומחית במנגנוני בקרה המכוונים התפתחות מחלות (pathogenesis) ובמנגנוני הגנה של חיידקים המחוללים מחלות בבני אדם. בשנת 2013, בתום קריירת מחקר בצרפת, בארצות הברית, באוסטריה ובשוודיה היא גויסה לאגודת הלמהולץ בגרמניה. ב-2015 היא התמנתה לראש מכון מקס פלאנק לביולוגיה זיהומית בברלין, וב-2018 יסדה מכון מחקר עצמאי – מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים. מאז 2016 היא משמשת פרופסור של כבוד באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

פרופ’ ג’ניפר דאודנה היא פרופסור בפקולטה לכימיה ובפקולטה לביולוגיה תאית ומולקולרית באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ועומדת בראש קתדרת הנשיא ע”ש לי קא-שינג. דאודנה עומדת גם בראש המכון לגנומיקה חדשנית. מאז 1997 היא משמשת חוקרת בבית הספר לרפואה הווארד יוז, ומאז 2018 – חוקרת בכירה במכון גלאדסטון.

פרופ’ פנג ז’אנג הוא מומחה בביולוגיה מולקולרית ובביו-הנדסה. הוא חבר במכון קור הפועל במסגרת מכון ברוד ב-MIT ובהרווארד, כחוקר במכון מקגאוורן לחקר המוח ב-MIT וכפרופסור למדעי המוח ב-MIT. בנוסף הוא משמש חוקר בבית הספר לרפואה הווארד יוז.

זמן רב לפני פריצת הדרך בעריכת גנים בטכנולוגיית CRIAPR חקרו פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה, כל אחת במעבדתה, מערכות הגנה של חיידקים. פרופ’

דאודנה ופרופ’ שרפנטייה נפגשו לראשונה בחודש מרץ 2011, ותוך זמן קצר פרסמו ב-Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו החלבון החיידקי Cas9

מזהה יעדים בדי-אן-איי ומדגים את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי (Jinek et al., Science, 2012) .

באופן עצמאי וללא קשר לשתיהן, פרופ’ ז’אנג למד על מערכת CRISPR-Cas9 כמספרי די-אן-איי המונחים על ידי אר-אן-איי בחיידקים בפברואר 2011. בינואר 2013 הוא פרסם ב-Science, עם קבוצת המחקר שלו, את מאמרו ההיסטורי (Cong et al., Science 2013) המתאר את ההצלחה ביצירת CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים.

תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

על תפקידם בגילוי ובפיתוח CRISPR-Cas9 כ”מספריים מולקולריים” זכו הפרופסורים שרפנטייה, דאודנה וז’אנג בפרסים יוקרתיים ובהם Canada Gairdner International Award לשנת 2016, פרס טאנג לשנת 2016 ופרס המרכז הרפואי אלבני לשנת 2017. פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה זכו גם בפרס פריצת דרך במדעי החיים לשנת 2015.

פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה

ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). בהקשר זה הוא הגדיר רמות של מורכבות המאפיינות תופעות חישוביות מרכזיות ובעיות פרדיגמטיות

במגוון תחומים.

הוא תרם רבות גם לתחום שהוא מכנה “עדשה אלגוריתמית”, הרלוונטי לתחומים רבים ובהם ביולוגיה ואבולוציה, כלכלה ותורת המשחקים, בינה מלאכותית, רובוטיקה, רשתות ואינטרנט. פרופ’ הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה.

ליאו הארווי (1973-1887) היה תעשיין וממציא. הוא היה ידיד מסור של הטכניון ושל מדינת ישראל ותומך נלהב בשניהם.

במרוצת השנים, יותר מרבע מזוכי פרס הארווי קיבלו לימים את פרס נובל.

 

טקס הענקת הפרס יתקיים בנובמבר 2019 בטכניון.

נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שנכנס לתפקידו היום: “האוניברסיטאות יצטרכו להמציא את עצמן מחדש”

הערב התקיים בטכניון טקס חילופי נשיאים, שבו צוינה כניסתו של פרופ’ אורי סיון לתפקידו כנשיא הטכניון ה-17. הוא מחליף את פרופ’ פרץ לביא, שסיים תקופת כהונה בת עשור.

הטקס התקיים במעמד שר החינוך הרב רפי פרץ, ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, יו”ר קורטוריון הטכניון מר סקוט לימסטר, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון מר גדעון פרנק, נשיאי הטכניון לדורותיהם, חברי הנהלת הטכניון וחברי סגל.

פרופ’ סיון סיפר בטקס על הוריו, שעלו ב-1936 לארץ ישראל כדי ללמוד בטכניון לאחר שאוניברסיטאות באירופה הלכו ונסגרו בפני יהודים, ואמר כי לפיכך מינויו לנשיא סוגר מעגל אישי עבורו. הוא הוסיף כי “הטכניון היום חזק מאי פעם, ועלינו לנצל מצב זה כדי לבצע רפורמות מרחיקות לכת במבנה המחקרי שלו, בתוכני החינוך, בשיטות ההוראה ובחיים המשותפים עם התעשייה. האתגרים הגדולים של המאה ה-21 – בריאות האדם, אנרגיה, סביבה, קיימות, יצור מתקדם, חינוך – לא יֵענו במסגרות חד-דיסציפלינריות, והרלוונטיות שלנו תיבחן ביכולתנו לשלב את כלל הדיסציפלינות וליצור את הסינרגיה ההכרחית להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני האנושות. גם החינוך ישתנה ללא היכר. הידע כולו נמצא במרחק לחיצת מקש והאוניברסיטאות יצטרכו להמציא את עצמן מחדש בעולם בו הידע נגיש לכול ומתעדכן בקצב הולך וגדל.” הוא הוסיף כי “ערכים אוניברסליים של שוויון, פלורליזם, סובלנות, חופש המחשבה וחופש הדיבור, רדיפת האמת ודחיית השקר הם נשמת אפה של האקדמיה.”

שר החינוך הרב רפי פרץ אמר בטקס: “אני מבקש להודות לכם, אנשי הטכניון, על כל הברכה שאתם מביאים לעם ישראל ולמדינת ישראל. העתיד שלנו טמון במחקר ובפיתוח, במדעים המדויקים, בטכנולוגיה, ברפואה ובאדריכלות, ואתם הקטר שמוביל את כל זה. במיוחד בימים אלה, שבהם הכל מתנדנד, יש חשיבות עצומה בקיום איים של ודאות, מצוינות והמשכיות כמו הטכניון.”

 

נשיא הטכניון היוצא פרופ’ פרץ לביא אמר: “הצבתי לעצמי שלושה יעדים מרכזיים: גיוס מסיבי של חברי סגל צעירים מהשורה הראשונה; שיפור דרמטי באיכות ההוראה וביחס לסטודנטים; והפיכת הטכניון לאוניברסיטה גלובלית.

“בהקשר הגלובלי אכן הרחבנו את השפעת הטכניון, ואין ספק ששני השיאים בתהליך זה הם הקמפוסים החדשים בסין ובניו יורק. בהקשר של שיפור ההוראה זינק הטכניון מהמקום האחרון למקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל בשביעות רצונם של הסטודנטים מאיכות ההוראה. גם בגיוס חברי סגל חדשים רשמנו הצלחה עצומה: כ-270 חברי סגל חדשים הצטרפו לשורות הטכניון בעשור האחרון, והם הפכו אותו לטכניון צעיר יותר ויותר מכך – מצוין יותר. על כך מעידים המאמרים המדעיים, מענקי המחקר והפרסים היוקרתיים.”

חתן פרס נובל בכימיה, פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, אמר כי “יתכן שהטכניון אינו האוניברסיטה הטובה בעולם, אבל הוא המוסד שמדינת ישראל חבה לו את קיומה. הטכניון אחראי לשני העמודים החשובים ביותר שעליהם ניצבת המדינה: הביטחוני והכלכלי. על הטכניון להמשיך להוביל את המדע והטכנולוגיה אך גם להציב לנגד עיניו את ההיבט האתי, כין אין המצאה טכנולוגית שאין לה השלכות בתחום האתי.”

 

ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם הודתה לפרופ’ לביא על פועלו בשם העיר חיפה ותושביה והעניקה לו תעודת הוקרה שבה נכתב: “בהערכה על טביעות אצבעותיך שהותרת בפעילות ענפה רבת-שנים בקידום הטכניון למוסד המוביל בתחומו בארץ ובעולם”.

 

פרופ’ סיון, 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה, שירת כטייס בחיל האוויר. הוא הצטרף לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון ב-1991 ועומד בראש הקתדרה ע”ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרסו על פני מגוון רחב של נושאים ובהם פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות ורתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים. הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל. בשנים 2010-2005 הוא הקים וניהל את מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI). בשנתיים האחרונות הקים פרופ’ סיון את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועמד בראשה.

 

פריצת דרך בטכניון: חוקרים פיתחו טכנולוגיה זולה, ידידותית לסביבה ובטוחה יותר להפקת מימן

טכנולוגיית E-TAC water splitting משפרת את הנצילות האנרגטית של תהליך הפקת מימן ממים לשיא חסר תקדים, 98.7%, ומצמצמת משמעותית את פליטת הפחמן דו-חמצני. חברת הסטארטאפ H2Pro המבוססת על הפיתוח תתרגם אותו ליישום מסחרי

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית נקייה, זולה ובטוחה לייצור מימן. הטכנולוגיה משפרת משמעותית את נצילות הפקת המימן – מכ-75% בשיטות המקובלות היום לנצילות אנרגטית חסרת תקדים של 98.7%. המחקר נערך במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP) על ידי פרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ופרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית יחד עם ד”ר חן דותן והדוקטורנטית אביגיל לנדמן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Nature Energy.

 

האלקטרוליזה התגלתה לפני למעלה מ-200 שנה, ומאז עברה אוסף מצטבר של שיפורים נקודתיים. כעת מציגים חוקרי הטכניון שינוי דרמטי שיוביל להערכתם להפקת מימן זולה, נקייה ובטוחה מאוד. לדבריהם, התהליך החדש עשוי לחולל מהפכה בייצור מימן, תוך התבססות על אנרגיה נקייה ומתחדשת כגון אנרגיה סולרית או אנרגיית רוח.

 

החוקרים פיתחו תהליך חדשני וייחודי, E-TAC water splitting (Electrochemical – Thermally-Activated Chemical water splitting), המבוסס על פעולה מחזורית, שבה משתנה לסירוגין ההרכב הכימי של האנודה (האלקטרודה שבה מתרחש תהליך החמצון במערכת). בשלב הראשון, הקתודה (האלקטרודה שבה מתרחש תהליך החיזור במערכת) מייצרת מימן והאנודה משנה את הרכבה הכימי בלי לייצר חמצן; בשלב השני הקתודה פסיבית ואילו האנודה מייצרת חמצן. בסוף השלב השני חוזרת האנודה למצבה ההתחלתי והמחזור מתחיל מחדש. על סמך טכנולוגיה זו הקימו החוקרים את חברת הסטארטאפ H2Pro העוסקת בתרגומה ליישום מסחרי.

 

ברחבי העולם מיוצרות בכל שנה כמויות מימן עצומות: כ-65 מיליון טונות בשווי של כ-130 מיליארד דולר, השקולות מבחינה אנרגטית לכ-9 אקסה-ג’אול (EJ) שהם כ-2,600 טרה-וואט-שעה (TWh). כמויות אלה גדלות בהתמדה וצפויות לשלש את עצמן ב-20 השנים הבאות; בשנת 2030 צפויה צריכת המימן לעמוד על 14 אקסה-ג’אול ובשנת 2040 על 28.

 

כ-53% מהמימן המופק כיום משמש בייצור אמוניה לדשנים ולחומרים אחרים, 20% משמש בבתי זיקוק, 7% בייצור מתנול ו-20% בשימושים אחרים. בעתיד צפוי המימן לשמש ביישומים נוספים, שחלקם נמצאים בשלבי פיתוח מואצים: מימן כדלק לכלי רכב חשמליים המכילים תאי דלק (FCEV), מימן כדלק לאגירת אנרגיה ממקורות מתחדשים (P2G), מימן חימום תעשייתי וביתי ועוד.

 

כ-99% מהמימן המופק כיום מקורו בדלק מחצבי (fossil fuel), והפקתו כרוכה בתהליכים הפולטים לאטמוספרה פחמן דו-חמצני (CO₂) – גז שנוכחותו העודפת באטמוספרה מאיצה את ההתחממות הגלובלית. המימן מופק בעיקר על ידי חילוצו מגז טבעי (SMR) בתהליך המשחרר כ-10 טונות CO₂ על כל טונה של מימן ולכן אחראי לכ-2% מסך פליטות ה-CO₂ לאטמוספירה שמקורן בפעילות אנושית. זה הרקע לצורך הדחוף בחלופות נקיות, וידידותיות יותר לסביבה, של הפקת מימן.

 

החלופה העיקרית הקיימת כיום להפקת מימן באופן נקי וללא פליטות CO₂ היא אלקטרוליזה של מים (water electrolysis). בתהליך זה מוצבות שתי אלקטרודות, אנודה וקתודה, במים המועשרים בבסיס או בחומצה המגבירים את מוליכותם החשמלית. בתגובה להעברת זרם חשמלי בין האלקטרודות מתפרקות מולקולות המים (H₂O) ליסודותיהן הכימיים ומשחררות גז מימן (H₂) בקרבת הקתודה וחמצן (O₂) בקרבת האנודה. התהליך כולו מתרחש בתא אטום המחולק לשניים – בחלק אחד נאסף המימן ובחלק אחר החמצן.

 

הפקת מימן בדרכים נקיות, בניגוד להפקתו מגז טבעי בתהליך SMR, נתקלת בשורה של אתגרים טכנולוגיים. אחד מהם הוא הפסד אנרגטי משמעותי; הנצילות האנרגטית של תהליכי אלקטרוליזה כיום עומדת על כ- 75% בלבד, והמשמעות: צריכה גבוהה של חשמל. קושי נוסף קשור בממברנה המחלקת את תא האלקטרוליזה לשניים; ממברנה זו, הנדרשת כדי לאסוף את המימן בצד אחד ואת החמצן בצד השני, מגבילה את הלחץ בתא האלקטרוליזה ל-10 עד 30 אטמוספרות בשעה שבמרבית היישומים נדרש לחץ של מאות אטמוספרות; לדוגמה, בכלי רכב חשמליים המכילים תאי דלק נדרשת דחיסה של המימן בלחץ של 700 אטמוספרות. כיום מוגבר הלחץ באמצעות מדחסים גדולים ויקרים המסבכים את התפעול ומגדילים את עלויות ההתקנה והאחזקה של המערכת. בנוסף, נוכחותה של הממברנה מסבכת את הרכבת מתקן הייצור וכך מעלה מהותית את מחירו. מעבר לכך הממברנה דורשת תחזוקה והחלפה תקופתית.

 

לטכנולוגיה E-TAC water splitting כמה יתרונות משמעותיים על פני אלקטרוליזה:

1. הפרדה כרונולוגית מוחלטת בין ייצור המימן לייצור החמצן – שני תהליכים אלה קורים בזמנים שונים. ההשלכות:

• ביטול הצורך בממברנה החוצצת בין האנודה לקתודה בתא האלקטרוליזה. מדובר בחיסכון משמעותי בהשוואה לאלקטרוליזה, שכן הממברנה יקרה, מסבכת את תהליך הייצור ומצריכה שימוש במים מזוקקים ותחזוקה שוטפת כדי שלא תיסתם.
• תהליך בטוח, המונע את הסיכון שבמפגש הנפיץ בין החמצן למימן, מפגש העלול להיווצר בתהליך האלקטרוליזה הרגיל במקרה שהממברנה המפרידה אינה אטומה לגמרי.
• השימוש הנוכחי בממברנות מגביל כאמור את הלחץ בתהליך הפקת המימן. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מייתרת את הממברנה וכך מאפשרת דחיסה של המימן כבר בשלב ההפקה. כך נחסכות גם חלק מהעלויות הגדולות הכרוכות בדחיסה מאוחרת של המימן.

 

2. בתהליך החדש נוצר החמצן בתגובה כימית ספונטנית בין האנודה הטעונה והמים, ללא הפעלת זרם חשמלי באותו שלב. תגובה זו חוסכת את הצורך בחשמל בשלב יצירת החמצן ומגדילה את נצילות התהליך מכ-75% בשיטות המקובלות לנצילות אנרגטית חסרת תקדים: 98.7%.

 

3. טכנולוגיית E-TAC צפויה להוזיל לא רק את עלויות התפעול אלא גם את עלות הציוד.
   ב-H2Pro מעריכים שעלות ציוד להפקת מימן בתהליך ה-E-TAC תהיה כמחצית מעלותו של ציוד המבוסס על טכנולוגיות קיימות. ההערכות הראשוניות מצביעות על אפשרות לייצור מימן בקנה מידה תעשייתי בעלויות ייצור תחרותיות בהשוואה להפקה מגז טבעי בתהליך SMR, וזאת כאמור ללא פליטת CO₂ לאטמוספירה.

מפתחי הטכנולוגיה, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ’ אבנר רוטשילד וד”ר חן דותן, חברו למייסדי חברת Viber והקימו את חברת H2Pro, העוסקת במסחור הטכנולוגיה החדשה. החברה, הפועלת בפארק התעשייה בקיסריה, קיבלה רישיון בלעדי למסחור הטכנולוגיה מ- 3T יחידת המסחור של מוסד הטכניון וגייסה הון התחלתי ראשוני בהובלת חברת יונדאי. החברה מעסיקה יותר מ-20 עובדים, רובם בוגרי הטכניון.

המחקר נתמך על ידי תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP), תרומת אד סאטל, קרן אדליס, משרד האנרגיה והנציבות האירופית (תוכנית המסגרת 2020 של האיחוד האירופי).

 

למאמר המלא ב-Nature Energy  לחצו כאן

לסרטון המסביר את המחקר

בכוונתם להמשיך במחקר ולפתח טיפולים חדשניים שינטרלו חיידקים אלימים העמידים לאנטיביוטיקה

פרופ’-חבר מיטל לנדאו והדוקטורנט ניר סלינס מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הצליחו לפגוע ביצירה של ביופילם של חיידקי סלמונלה. ביופילם הוא קרום עמיד המהווה בעיה רפואית וסביבתית חמורה משום שהוא מגן על החיידקים ומאפשר להם להיצמד לרקמות, לצינורות, למשטחים, למכשור רפואי ועוד. תגליתם של החוקרים צפויה להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים שיעכבו עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים אלימים.

בשנת 2017 פרסם צוות המחקר של פרופ”ח לנדאו, בכתב העת Science, גילויים חדשים על הסטפילוקוק הזהוב – חיידק אלים במיוחד שפיתח עמידות לזנים רבים של אנטיביוטיקה ואחראי לחלק ניכר ממקרי ההדבקה המתרחשים בבתי חולים ובקהילה. החוקרים גילו כי חיידק זה, התוקף את תאיו של האורגניזם ואת מערכת החיסון שלו, עושה זאת בין השאר באמצעות סיבים ייחודיים שהוא מפריש. סיבים רעילים אלה מזכירים עמילואידים, חלבונים הקשורים למחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון, אך שונים מהם מבחינה מבנית. במאמר שהתפרסם ב-2018 בכתב העת Nature Communication גילו סלינס ועמיתיו בצוות המחקר כי חלבונים מאותה משפחה של הסיב הרעיל יוצרים מבנים עמילואידים יציבים מאוד, המחזיקים מעמד בתנאים קשים מאוד ומגינים על החיידק. פרופ’ לנדאו הביעה תקווה שגילויים אלו יובילו לטיפולים חדשים שיפגעו בסיבים ויפחיתו משמעותית את האגרסיביות של זיהומים קשים שגורם הסטפילוקוק הזהוב.

כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת PLoS Pathogens, גילו חוקרי הטכניון כי פגיעה בסיבים העמילואידים שיוצרים חיידקי אי-קולי וסלמונלה, המעורבים בזיהומי מזון, פוגעת במנגנוני ההגנה של החיידקים וביכולתם להיצמד לרקמות ולמכשור רפואי. זאת באמצעות ייעוד-מחדש (Repurposing) של חומרים שכבר עברו ניסויים קליניים לטיפול באלצהיימר. יתרונו הגדול של ייעוד-מחדש בכך שתהליך האישור קצר וזול הרבה יותר מזה של תרופה חדשה.

החומרים שנבדקו על חיידק הסלמונלה אינם פוגעים בחיידק באופן ישיר; הם פוגעים בביופילם, שהוא כאמור קרום עמיד המגן על החיידקים מפני חומרים המסכנים אותם, לרבות תרופות אנטיביוטיות. החוקרים מעריכים שהפגיעה בביופילם לא תוביל להתפתחות עמידות כיוון שהיא אינה מאלצת את החיידקים להגן על חייהם. זאת בניגוד לתרופות אנטיביוטיות, שהשימוש בהן גורם להגברת עמידותו של החיידק ואלימותו.

המחקר אמנם התמקד בחיידקי סלמונלה ואי-קולי, הקשורים בזיהומי מזון, אבל החוקרים מקווים כי הוא יועיל גם במאבק בחיידקים אחרים ובהם הסטפילוקוק הזהוב. בהמשך מחקר הדוקטורט שלו יתמקד סלינס בפיתוח חומרים אנטיבקטריאליים יציבים ובסריקת מולקולות קטנות שיעכבו את יצירת הסיבים העמילואידיים בחיידקים. הוא מקווה כי פיתוחים כאלה יאיצו את המאבק החיוני בהתפתחות זנים אלימים של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.

במחקר שותפים חוקרים מהמכון למערכות מורכבות ביוליך ובדיסלדורף, גרמניה. בטכניון סייעו בעבודה זו המרכז לביולוגיה מבנית, המרכז למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, המרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א) והמרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים של חומר רך במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה.

פרופ’-חבר מיטל לנדאו הצטרפה לסגל הטכניון אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס (UCLA), שם התמחתה במיקרו-קריסטלוגרפיה בקרני X ובעמילואידים הקשורים במחלת אלצהיימר. בספטמבר 2012 היא הקימה בטכניון את המעבדה שלה בפקולטה לביולוגיה.

ניר סלינס השלים בטכניון תואר ראשון בביוכימיה מולקולרית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וכיום הוא נמצא במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה לביולוגיה.

 

למאמר המלא ב–  PLoS Pathogens לחצו כאן