הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית קיימה לראשונה יריד בטיחות. זאת כחלק מהגברת הפעילויות הפקולטיות הקשורות בנושא הבטיחות ולקראת האקתון ראשון מסוגו שיתקיים בדצמבר
ב-20 בנובמבר התקיים בפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית בטכניון יריד בטיחות תחת הכותרת “יום מציל חיים”. סטודנטים שצברו נקודות השתתפות בתחנות השונות באירוע זכו בכוס שתייה ממותגת (על שלוש תחנות) וקסדה (על שש תחנות). כ-600 סטודנטים, עובדים וחברי סגל השתתפו באירוע, שהתקיים במדרחוב שבין שני בנייני הפקולטה. ביריד נחשפו הסטודנטים לתחומי פעילות שונים: ניטור רעש (המוסד לבטיחות וגהות), דפיברילטור (מד”א), כבאות והצלה, יחידת החילוץ של פיקוד העורף, יחידת הביטחון ויחידת הרכב בטכניון, ניסוי הנערך בפקולטה בנושא גז ראדון, וההאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה.
ההאקתון יתקיים ביוזמת הפקולטה, בשיתוף אגודת הסטודנטים בפקולטה ובחסות קבוצת תדהר בתאריכים 19-18 בדצמבר. הסטודנטים שישתתפו באירוע יידרשו להציע רעיונות יישומיים להתמודדות עם האתגרים השונים בענף הבנייה, וזאת בליווי צמוד של צוות מנטורים מקצועי.
“יום מציל חיים”, וההאקתון הקרב, משתלבים בפעילות המתרחבת של הפקולטה בתחום הבטיחות. בתחילת השנה נפתח בפקולטה קורס ראשון בישראל המשלב את סוגיית הבטיחות באופן מסודר ומובנה כתוכנית חובה לסטודנטים בהנדסה אזרחית. את הקורס יעביר ד”ר אבי גריפל כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה”.
“חבישה ביולוגית” המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים בטכניון. הפיתוחים הוצגו בכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון
הכנס ה-16 של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) התקיים בשבוע שעבר בטכניון. המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI ו-MADRI והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר נחנך בטכניון בשנת 2002 ומאז הוא תומך במחקרים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חלל ואווירונוטיקה, עיבוד תמונה מתקדם, אנרגיה ומערכות הגנה. בכנס השתתפו תא”ל ד”ר דני גולד ראש מפא”ת במשרד הביטחון, תא”ל (מיל’) אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון, גדעון פרנק יו”ר הוועד המנהל של הטכניון, פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ בועז גולני מנכ”ל ומשנה לנשיא הטכניון, חברי סגל מהטכניון, בכירי התעשייה וסטודנטים.
במסגרת הכנס הוענקו פרסים לפרויקטים ומאמרים של סטודנטים מצטיינים:
בפרס הראשון בתחרות ההצעות לפיתוחים ביטחוניים זכתה הסטודנטית אלינור גינזבורג מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. גינזבורג הציעה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ראשוני בדימום פנימי בפצועים בזירת האירוע. זוהי זריקה המכילה חיידקים מתוכנתים, שעם כניסתם לזרם הדם מאתרים את מקור הדימום הפנימי ומתניעים תהליך קרישה מזורז. כך נוצרת “חבישה ביולוגית” לריסון הדימום, המגינה על המטופל עד הגעתו לבית-החולים. יתר על כן, החיידקים המתוכנתים ישמשו גם “רכיבי זיכרון” המייתרים חלק מהבדיקות הראשוניות בבית החולים.
במקום השני בתחרות זכו משה קמחי מהפקולטה להנדסת חשמל ועדו גליל מהפקולטה למדעי המחשב על הצעה לפיתוח שבב המדווח על מיקומם של חיילים בפעילות מבצעית ועל מצבם הרפואי, וזאת בעיקר לצורך מניעת חטיפות. במקום השלישי זכה צוות שהציע את AWAKA – מערכת לניטור לא פולשני של מצב העירנות של חיילים. המכשיר אמור לזהות מעבר מסוכן של החייל למצב שינה באמצעות ניטור של גלי המוח ב-EEG ולשחרר סיגנל חשמלי זעיר היוצר עוררות פיזיולוגית. חברי הקבוצה הם נויה צרט מהמסלול המשולב של רפואה והנדסה ביו-רפואית; מור חייט, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה; רון יאנוביצ’י בוגר הפקולטה להנדסה כימית ומעיין שובל, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.
בפרס היוקרתי ע”ש ג’ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל זכתה הדוקטורנטית אינה זמיר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. מחקרה, בהנחיית פרופ’ אמריטוס אלון גני, עוסק בשליטה בקצב הבעירה של דלק הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. זמיר שתקבל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים, עלתה בגיל 15 במסגרת תוכנית נעל”ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר לימודי תיכון בכפר הנוער מאיר שפיה ושירות צבאי היא למדה לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה.
את הכנס פתח ראש המרכז תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שהתייחס למותו של האלוף (מיל’) עמוס לפידות, לשעבר מפקד חיל האוויר, נשיא הטכניון והיו”ר הראשון של קרן PMRI שהיתה הבסיס להקמת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. פרופ’ נגל הסביר כי אחד מתפקידיו העיקריים של המרכז הוא “יצירת קשר בין חוקרי הטכניון למערכת הביטחון בארץ וחיבור בין צורכי המערכת לרעיונות המדהימים המפותחים בטכניון. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי והוא מחובר גם לגורמי מחקר מובילים בעולם, הן באקדמיה והן בממשל. לשם כך אנחנו תומכים במחקרים שיכולים לשרת את מערכת הביטחון ואת התעשייה, ובמקביל מפנים משאבים גם לטיפוח סטודנטים באמצעות כנסים, ימי עיון, תחרויות ופרסים.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי לקיומו של הכנס במשך 16 שנים רצופות יש משמעות סמלית ומעשית גדולה. “בהיבט הסמלי, הכנס הוא ביטוי מובהק של רוח הטכניון המשלבת מצוינות אקדמית ומחקרית עם חזון ותחושת שליחות. מאז ומתמיד הציב הטכניון את עצמו ‘מתחת לאלונקה’ כמוסד הנושא באחריות רבה למדינת ישראל, וסדרת הכנסים של המרכז מבטאת את השליחות הזאת בהקשר הביטחוני. במישור המעשי טמונה חשיבותו של הכנס ושל המרכז בקישור החיוני בין האקדמיה למערכת הביטחון. במסגרת קשר זה תורמת האקדמיה ידע עצום למערכת הביטחון, ומערכת הביטחון מציפה לאקדמיה את האתגרים הממשיים העומדים בפניה.”
תא”ל ד”ר דני גולד, ראש מפא”ת במשרד הביטחון, נשא את הרצאת הפתיחה בנושא “טרנספורמציה וחדשנות בעידן הטכנו-דיגיטלי”. הוא אמר כי מפא”ת (המינהל למחקר פיתוח אמל”ח ותשתית טכנולוגית) משנה את פניו בשנים האחרונות לנוכח המהפכה הדיגיטלית, ופועל לקידום החדשנות הטכנולוגית ולצמצום הרגולציה והבירוקרטיה המאטות תהליכים של פיתוח טכנולוגי. “בשנים האחרונות אנחנו מבצעים שינוי משמעותי בכל התהליכים בארגון כדי להגשים במהירות את הייעוד שלנו – עליונות טכנולוגית ומבצעית. לשם כך אנחנו מחזקים את הקשר עם האקדמיה, מעודדים חדשנות ואימוץ טכנולוגיות, מקצרים תהליכי התקשרות עם גורמי-חוץ ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים.” ד”ר גולד אמר כי כיום עובד הארגון עם כ-250 חברות סטארטאפ, וזאת מתוך הבנה שחברות קטנות יכולות לקדם פיתוחים חדשניים במהירות רבה. אמצעי נוסף לקידום החדשנות הוא מאמץ לגיוסם של מומחים יוצאי דופן, ובהם חוקרים מהאקדמיה, לתקופה קצרה המאפשרת להם לשוב לעבודתם לאחר מכן. ד”ר גולד עודד את חוקרי הטכניון להציע רעיונות פורצי דרך למערכת הביטחון דרך המרכז.
תא”ל (מיל’) אריאל קארו, בעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, אמר כי “רפאל חרתה על דגלה לעמוד באופן רציף בחזית הטכנולוגיה, והיא ממצה את היתרונות הגלומים במהפכה הרביעית, מהפיכת המידע, לחיבור של מגוון יכולות, לקפיצת מדרגה ולאפקטיביות של המערכות שלה. זאת הן במערכות תקשוב המתבססות על רשת קוגניטיבית והן ביכולות עיבוד מידע מתקדם, המחברות בין מגוון רחב של סנסורים ייחודיים ויכולות עיבוד מידע”. תא”ל קארו הדגיש את הקשר הטוב בין רפאל לטכניון בכל התחומים (סטודנטים, משתלמים לתארים גבוהים ומחקרים משותפים) ועודד את שני הצדדים להמשיך ולהרחיב את הקשר הזה.”
בכנס הוצגו כמה מהמחקרים הנערכים בטכניון בתמיכת המרכז. פרופ’ דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית הציג סוגיות בחדירת קליע לבטון. פרופ’ אוקסנה סטלנוב מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציגה את הבעיה בניבוי רעש של רחפנים ודרכים ליצירת רחפנים שקטים יותר. פרופ’ דורון שילה מהפקולטה להנדסת מכונות מפתח מערכת להגנה על חומרה מפני פגיעה, זיוף והשתלת רכיבי מעקב. פרופ’ עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי הציגה גישה חדשנית לזיהוי מתקפות על סמך אנליטיקה של זרמי מידע גדולים בזמן אמת. פרופ’ טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס חיל האוויר האמריקאי לחוקרים צעירים, הציג טכנולוגיה ורעיונות לפיתוח עתידי של ג’יירוסקופ אופטי ממוזער – מערכת זעירה המאפשרת לקבוע מיקום של כלי טיס במרחב באופן מדויק. זוהי מערכת סגורה זולה מאוד יחסית לאלטרנטיבות, והיא חסינה בפני מתקפות אלקטרוניות.
פרופ’ נגל הודה לד”ר תמי מילגרום מסטר ולאל”מ (מיל’) יעקב קרוק, שותפיו בארגון הכנס, ולקודמו בתפקיד פרופ’-אמריטוס אבי מרמור, שייסד את המרכז ואת הכנס.
סטודנטים בטכניון פיתחו מערכת הנחייה חכמה להנחתת מטוסים שמנועיהם הושבתו
הסטודנטים והמנחים. מימין לשמאל : ד”ר אהרון בר-גיל, חנה ודן שטראוסמן, פרופ’ נחום שימקין, קובי כוחיי, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד קרדיט צילום : שרון צור
ב-15 בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 באוויר, זמן קצר לאחר ההמראה, כתוצאה מהתנגשות עם להקת אווזים. למרבה המזל הצליח הטייס צ’לסי סולנברגר להנחית את המטוס על נהר ההדסון, בהחלטה שככל הנראה הצילה את כל הנוסעים ואנשי הצוות, 155 איש בסך הכל.
השבתת מנועים אינה תופעה נדירה, ועל פי רשות התעופה הפדרלית בארה”ב (FAA) אחד הגורמים העיקריים לתאונות טיסה, לרבות תאונות קטלניות, הוא השבתת מנועים. סכנתה של תופעה זו גדולה במיוחד כשמדובר במטוסים קלים, שאינם מצוידים במערכות בקרה וגיבוי מתוחכמות וטייסיהם אינם עוברים הכשרה ממושכת כמו טייסיהם של מטוסי נוסעים. המצב האמור מסוכן במיוחד כאשר מזג האוויר סוער, והגלישה אל המנחתים הפוטנציאליים מחייבת עקיפה של אזורים גבוהים. במקרה כזה נדרש הטייס לבחור את יעד הנחיתה ולתכנן את ההגעה אליו תוך התחשבות ברוחות, בתוואי הקרקע, באזורים אסורים לטיסה ועוד. חשוב לציין שפרופיל הרוח המשפיע על המטוס משתנה במהלך הגלישה ולכן דרוש חישוב-מסלול-מחדש על סמך הנתונים החדשים בכל רגע.
זה הרקע לשורה של מחקרים שנערכו בטכניון כדי לפתח מענה טכנולוגי למצבים אלה, כלומר לספק פתרון אופטימלי למצב שבו מנועיו של מטוס מושבתים והוא צריך לגלוש ולהגיע למנחת בטוח. מחקרים אלה החלו בקבוצת המחקר של פרופ’ יוסי בן-אשר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ובעשור האחרון מוביל אותם פרופ’ נחום שימקין, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, יחד עם ד”ר אהרון בר-גיל, מרצה בכיר נלווה בפקולטות להנדסת חשמל ואווירונוטיקה וחלל. המחקרים נערכים בשיתוף מפא”ת – המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.
לאחר עבודה תיאורטית מקיפה בנושא יושמו הממצאים במסגרת פרויקט סטודנטים לתואר ראשון במעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל בראשות מהנדס המעבדה קובי כוחיי. על היישום המעשי עבדו שני צוותי סטודנטים לתואר ראשון: עמרי פרוינד ואלון ירושינסקי, שמימשו את אלגוריתם התווית המסלול האופטימלי בזמן אמת; וחנה ודן שטראוסמן שפיתחו מערכת תצוגה לטייס וממשקי חיישנים וביצעו את אינטגרציית התוכנה והחומרה לניסוי המוטס. את הסטודנטים הנחה דני סגל, שהיה שותף במחקר זה במסגרת לימודיו לתואר שני בהנחייתם של פרופ’ שימקין וד”ר בר-גיל. “הבסיס התיאורטי לחישוב מסלול הגלישה האופטימלי הוצג בשורה של מאמרים, שהאחרון שבהם התפרסם בחודש מאי 2019 ב-AIAA J. GCD – כתב עת מוביל בתחום זה, שמפיק המכון האמריקאי לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה.” “משמח במיוחד לראות את המחקר התיאורטי שנערך בנושא מגיע למימוש מוצלח בתא הטייס,” אמר פרופ’ שימקין. “תודות מגיעות לצוות הסטודנטים, המנחים והטייסים שהקדישו ממיטב כשרונם וזמנם במימוש המערכת, ולתמיכה הנמשכת של מפא”ת בפרויקט.”
לדברי ד”ר בר גיל, “למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם התעופה לא חלה ירידה משמעותית במספר התאונות האוויריות ולא במספר ההרוגים. החדשות הטובות הן שמערכת מהסוג שפיתחו הסטודנטים עשויה למנוע תאונות ולחסוך בחיי אדם.”
קבוצות המחקר וההנדסה התמודדו עם שורה של אתגרים ובהם ההכרח להימנע מחיבור מערכת הניסוי שלהם למערכות המטוס. לכן הם נדרשו לפתרונות יצירתיים, כולל שערוך בזמן אמת של כיוון ועוצמת והרוח, וזאת תוך הסתייעות חכמה במערכת הניווט שהושאלה לטכניון. הסטודנטים בנו גם סימולציה של תנועת המטוס לפי האלגוריתם האופטימלי ושל הנחיית עקיבה לטייס – כדי לשפר את המערכת ככל האפשר עוד לפני הטיסות הממשיות.
ב-30 ביולי 2019 נבדקה המערכת בטיסה ממשית כזו באדיבות הטייסים מייק דביר ויובל דביר ומהנדס הניסוי המוטס שלומי שוורץ. הטיסה, שנערכה בסביבות הר התבור, דימתה מצב של השבתת מנוע מעל קרית טבעון וכניסה של המערכת הטכניונית לפעולה. האלגוריתם איתר מזרחית להר שני מנחתים אפשריים, חישב את המסלול אל היעד העדיף והציג לטייס סמן שהנחה אותו לדאייה אל המנחת המועדף. התוצאות: המטוס עקף את התבור בהצלחה, והטייס העיד בדיעבד כי ההנחיה הייתה מוצלחת וגם הנדסת האנוש של התווית הדרך לטייס יעילה ונוחה.
ראוי לציין כי האלגוריתם שפותח בטכניון עשוי לשמש גם כמנגנון לנחיתת חירום של כטב”ם (כלי טייס בלתי מאויש) שמנועו הפסיק לפעול.
צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט. מימין לשמאל : חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינדבסרטון: ממשק הטייס בזמן הטיסה
פרופ’-משנה פוקס, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה, חוקר את תפקיד המוות התאי המתוכנן בתהליכים פיזיולוגיים. מחקריו סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים
פרופ’-משנה ירון פוקס
פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הוא אחד מ-27 מדענים מכל רחבי העולם שנבחרו כחוקרים צעירים על ידי EMBO – הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. פרופ’ פוקס, הישראלי היחיד במחזור הנוכחי, התקבל לרשימה היוקרתית על הישגיו ב”רתימת אפופטוזיס של תאי גזע לטובת חידוש רקמות”.
“כל אחד מהחוקרים הצעירים שבחרנו הוכיח כי ביכולתו לערוך מחקר ברמה הגבוהה ביותר, וזה כבוד גדול עבורנו לקבלם לקהילת EMBO,” אמרה מנהלת הארגון מריה לפטין. “השנים הראשונות של מחקר עצמאי הן שנים מאתגרות מאוד, ואנחנו שמחים לתמוך ב-27 החוקרים האלה בתחילת הקריירה העצמאית שלהם.”
פרופ’-משנה פוקס עוסק בהתאבדות מתוכננת (אפופטוזיס) בתאי גזע – תאים ייחודיים ונדירים יחסית, המייצרים תאים מסוגים שונים וכך מחדשים רקמות שונות בגוף. במרוצת השנים נערכו מחקרים רבים בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל המנגנון האפופטוטי בתאים אלה כמעט שלא נחקר.
קבוצת המחקר של פרופ’-משנה פוקס גילתה את תפקידם של חלבונים אפופטוטיים שונים באוכלוסיות שונות של תאי גזע של העור והמעי, והוכיחה כי אפשר לרתום את תהליך האפופטוזיס כדי להאיץ את החלמת הרקמה לאחר פציעה ולהקטין את הצלקות שמותירה הפציעה כעבור זמן. בנוסף הצליחה הקבוצה ליצור מיני-איברים בצלחת, היכולים לשמש להשתלות וכמערכות למציאת תרופות חדשות. תגליות אלו סוללות דרכים לטיפול יעיל יותר במחלות שונות ולהחלמה משופרת.
ארגון EMBO כולל את החוקרים המובילים המקדמים את המצוינות במדעי החיים באירופה ומחוצה לה. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה.
מחקריו של פרופ’-משנה פוקס סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים. על מחקריו השונים פרופ’ פוקס זכה השנה בפרס קריל מקרן וולף, בפרס דניאל שירן ובפרס הגדול של Sartorius & Science לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת 2019. האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) העניקה לו את הפרס על שורה של הישגים שהוא תיאר במאמר ב-Science: “מוות תאי מתוכנן: אופקים טיפוליים”.
שנת הלימודים תש”ף יצאה לדרך עם נשיא חדש, פרופ’ אורי סיון, והנהלה חדשה. במגזין שלפניכם תוכלו לקרוא על מחקרים חדשים, פורצי דרך: טכנולוגיה חדשנית לאחסון מידע על די-אן-איי, מערכת ניסויית המאששת את האופי התרמי של קרינה הנפלטת מחורים שחורים, התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל, גישה חדשה להפקת מימן ועוד. עוד בגיליון זה: מהפכת ההוראה בטכניון, קרן חדשה שתאיץ את מחקר הבינה המלאכותית בטכניון, הנחת אבן הפינה לבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ותרומה גדולה של קרן רפפורט להקמת מרכז בין-תחומי לחקר הסרטן.
הטכניון אבל על מותו של אלוף (מיל’) עמוס לפידות, המפקד העשירי של חיל האוויר ונשיא הטכניון בשנים 2001-1998, ומשתתף בצערה של המשפחה.
אלוף (מיל’) לפידות, יליד כפר סבא, סיים קורס טיס בהצטיינות ב-1954. לימים השתתף כטייס במבצע קדש, כמפקד טייסת במלחמת ששת הימים וכמפקד בסיס חצור במלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1987-1982 עמד בראש חיל האוויר הישראלי.
בשנות כהונתו של אלוף (מיל’) לפידות כנשיא הטכניון התרחבו מרכזי המחקר הבין-תחומיים בטכניון, נרשמו פריצות דרך בחקר תאי הגזע (פרופ’ יוסף איצקוביץ’-אלדור) ובפיתוח התקנים אלקטרוניים מבוססי ביולוגיה (פרופ’ אורי סיון, פרופ’ ארז בראון ופרופ’ יואב איישן), נחנך המרכז למדע וטכנולוגיה ע”ש הנרי ומרילין טאוב, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר – לימים חתני פרס נובל – זכו בפרס לסקר היוקרתי, ותוכנית “עתידים” בטכניון, המעודדת בוגרי תיכון מצטיינים מהפריפריה ומאוכלוסיות ייחודיות ללמוד לתואר אקדמי בטכניון, יצאה לדרך.
אלוף (מיל’) לפידות, בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת סטנפורד, נפטר אתמול בגיל 85.
טכנולוגיה חדשנית שפותחה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נרכשה על ידי חברה ישראלית וזכתה במענק של 450 אלף אירו
מערכת מדגה מתועש בעין המפרץ
חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וממכון המים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים ולהשבתם למכלים לגידול הדגים. הטכנולוגיה החדשנית, שפותחה בקבוצת המחקר של פרופ’ אורי להב, נרכשה על ידי חברת Biofishency הישראלית, ופיתוחה יימשך באמצעות מענק מהמכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה.
חקלאות המים היא הענף המתפתח ביותר בסקטור המזון העולמי – היא צומחת בקצב של כ-8% בשנה. זאת בעקבות הדרישה הגוברת לדגי מאכל והירידה בכמות הדגה בים. בתוך עולם חקלאות המים התפתחה נישה בשם “גידול מתועש”, שנועדה לחולל קפיצת מדרגה בניצול משאבי המים והקרקע ולמזער את הנזק הסביבתי. קפיצת מדרגה – משום שמדובר בניצול משאבים יעיל בערך פי
מאה מזה של טכנולוגיות אחרות הקיימות כיום בשוק. חקלאות מים מתועשת, כלומר גידול דגים בתנאים מבוקרים במכלים, ממזערת זיהום מקווי מים, מקטינה צריכה של מים טריים ומאפשרת שליטה טובה יותר בתנאי המחיה של הדגים.
גידול הדגים במכלים מחייב כמובן תחלופת מים גבוהה וטיפול יעיל במים הממוחזרים. מרכיב מרכזי בתהליך הוא מערך מתקדם המוציא מים מהמכלים, מטפל בהם ומשיב אותם למכלים. כיום מבוצע התהליך באמצעות טיפול ביולוגי – העברת המים בביופילטר המכיל חיידקים ייעודיים. לטיפול מגבלות רבות כגון קצב נמוך של פירוק האמוניה הרעילה, בעיקר בטמפרטורת מים הנמוכה מ-18 מעלות צלזיוס, הצטברות פתוגנים בביופילטר שבו פועלים החיידקים והיווצרות תרכובות שיוצרות טעמי לוואי.
כאן נכנסים לתמונה פרופ’ להב, פרופ’-משנה יורי גנדל וד”ר רז בן אשר, שפיתחו טכנולוגיה חדשה של טיפול פיזיקו-כימי במסגרת עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר. בנוסף להרחקת חנקן יעילה יותר ביחס לטכנולוגיה המסורתית (ביופילטר), הטכנולוגיה החדשה גם חיטאה את המים ביעילות ממיקרואורגניזמים פתוגניים, ויש סימנים שהיא יעילה בין היתר גם נגד וירוס ה-VNN הגורם לפגיעה קשה בגידול מיני דגים מסוימים.
החברות המסחריות שהתקשרו עם צוות המחקר הן Biofishency הישראלית המתמחה בחקלאות מים, שקיבלה בלעדיות על הפטנטים בתמורה למתן זכויות בחברה למוסד הטכניון, והחברה ההולנדית Ocean Perfect. בימים אלה נשלחות להולנד ולאיסלנד שלוש מערכות פיילוט שפיתחה הקבוצה. כן נבנה בישראל פיילוט חצי-מסחרי שיסייע בהמשך המחקר והפיתוח. מלבד שתי עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר, וההתקשרויות המסחריות שצוינו לעיל, הקבוצה פרסמה שישה מאמרים מדעיים בנושא ורשמה שני פטנטים. יתר על כן, הפרויקט זכה במענק של כ-450 אלף אירו במסגרת התוכנית האירופית המקיפה EIT Food. תוכנית זו, המתקיימת במסגרת המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT), נועדה לעצב את עולם המזון בעשורים הקרובים, והמענק יסייע בהמשך פיתוחה של הטכנולוגיה האמורה ובמסחורה.
חברים נוספים בצוות המחקר הם ד״ר ליאת בירנהק, רן נהיר וחגי מאיר.
פרופ’ אורי להבפרופ’-משנה יורי גנדלד”ר ליאת בירנהקד”ר רז בן אשררן נהירחגי מאיר
חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי. השבבים מוחדרים למוח באמצעות “אקדח גנים” ומשחררים חלבון חיוני העשוי לבלום את התפתחות מחלת אלצהיימר
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר איור: Ella Maru Studio
חוקרות בטכניון ושותפותיהן באוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה לבלימת התפתחות מחלת אלצהיימר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Small והובלט על ידו כשער האחורי של המגזין. את המחקר הובילו פרופ’ אסתי סגל והדוקטורנטית מיכל רוזנברג מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ושותפותיהן, פרופ׳ אורית שפי והדוקטורנטית נטע זילוני מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
אלצהיימר, הגירסה הנפוצה ביותר של דמנציה, מאופיינת בתסמינים שונים ובהם אובדן זיכרון, ליקויים בדיבור, בעיות התמצאות וירידה משמעותית בתפקודים המוטוריים. מחלה זו מאפיינת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, ואחרי גיל 85 מגיעה שכיחותה לכ-30%. בעקבות העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיית המבוגרים גדלה שכיחותה הכוללת של המחלה והיא מוגדרת כיום כ”המגפה האפורה” או “המגפה של המאה ה-21”.
אלצהיימר היא neurodegenerative disease – מחלה שמקורה בניוון תאי המוח. הגורם העיקרי למחלה הוא הצטברות של חלבון בשם עמילואיד-בטא (Aβ) ברקמות המוח. גושי החלבון ממיתים את תאי העצב, הנוירונים, באזורים שונים במוח, ומובילים בין השאר לפגיעה במנגנונים הכולינרגיים החיוניים לתפקוד המוח.
החדשות הטובות הן שמתן חלבון ספציפי (פקטור גדילה עצבי) בולם את הפגיעה במנגנונים הכולינרגיים ואת החמרת המחלה. הבעיה היא שהחדרת החלבון לאזור היעד במוח אינה משימה פשוטה משום שבין הדם למוח חוצץ מחסום הדם-מוח (Brain Blood Barrier). מחסום זה, המגן על מערכת העצבים המרכזית (המוח) מפני חדירה של חיידקים וחומרים מזיקים מהדם למוח, מגביל את המעבר של תרופות המיועדות למחלות מוח.
כעת מציגות חוקרות הטכניון ואוניברסיטת בר אילן פתרון חדשני לאתגר האמור: שבבי סיליקון להחדרה ישירה של החלבון למוח ולשחרורו ברקמת היעד. לשבבי הסיליקון הייעודיים, שפותחו במעבדתה של פרופ’ סגל בטכניון, מבנה נקבובי ננומטרי המאפשר להטעין אותם בכמויות חלבון גדולות. באמצעות שליטה מדויקת במאפייני השבב – ממדי הנקבוביות, התכונות הכימיות של פני השטח ועוד – הגיעו החוקרות לתצורה אופטימלית השומרת על החלבון בשלב ההחדרה ולאחר מכן משחררת אותו במוח בהדרגה, במשך כחודש.
באופן זה, כאמור, החלבון אינו נדרש לעבור את מחסום הדם-מוח שכן הוא מוחדר ישירות למוח באחת משתי דרכים – בהשתלה במוח (כשבב) או בשיגורו אל היעד כחלקיקים זעירים באמצעות “אקדח גנים” (Gene Gun) ייעודי. [“אקדח גנים” – מערכת קיימת להחדרה של חלבונים, די-אן-איי ואר-אן-איי לתאים, וזאת באמצעות ירי חלקיקי מתכת המצופים במולקולות אלה. טכנולוגיה זו קרויה גם ביוליסטיקה (biolistics)]. עם הגעתו למקום היעד במוח משתחרר החלבון מהשבב והשבב מתפרק למרכיבים שאינם רעילים.
לדברי הדוקטורנטית מיכל רוזנברג, “בניסוי הראינו בעכברים ששתי דרכי ההחדרה של הפלטפורמה למוח מובילות לתוצאה הרצויה. יתר על כן, הטכנולוגיה שלנו נבחנה גם במודל תאי של מחלת אלצהיימר ואכן, שחרור החלבון הוביל להצלת התאים.”
המחקר נערך בתמיכת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.
בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה גדול המתקיים בעיר אחת לשנה. הסיורים השנה יתקיימו ב- 30-28 בנובמבר ויתמקדו באזור הדר הכרמל. בנוסף יתקיימו מקבץ סיורים בקמפוס הטכניון בנוה שאנן וברחבי העיר בחסות המרכז לחקר המורשת הבנויה ע״ש אבי ושרה ארנסון והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הכניסה לאירועים כולם – ללא תשלום.
להרשמה ועדכונים: www.batim-haifa.org
סיורים 7-1 יתקיימו בקרית הטכניון ביום שישי 29.11.19:
המרכז לחקר המורשת הבנויה ע”ש אבי ושרה ארנסון
נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.
ביקור בארכיון המרכז לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הכולל אוספים נדירים שנשמרו בו מימיו הראשונים של הטכניון כמו אוסף הספרים הנדירים של אלכסנדר ברוולד (אדריכל הבניין ההיסטורי של טכניון), אוסף נגטיבים על זכוכית המתארים הקמת מבני ציבורי בתקופת המנדט הבריטי ואוסף פרויקטים של סטודנטים משנות ה־60 ואילך. כן יוצגו אוספים שנקלטו בארכיון בשנים האחרונות כגון אוסף משרד יער ואוסף אדריכל שמואל יבין.
שישי, 29.11, 13:00.
אין צורך ברישום. מוגבל ל-15 הבאים הראשונים.
הבניין הראשון
נקודת מפגש: רחבת הכניסה לבניין אווירונאוטיקה, קריית הטכניון (חנייה מאחורי הבניין). סיור בהדרכת אדריכלית אורליה קירמאיר (אדריכלית הקמפוס לשעבר) במבנה הראשון שנבנה בקמפוס הטכניון בשנת 1954. בסיור יוצגו סיפוריהם של הבניין, של פרופ’ יוחנן רטנר, אדריכל הבניין, וכן סיפור הקמת הפקולטה לאווירונאוטיקה על ידי פרופסור סידני גולדשטיין וסיפורו של הסטודנט ניביה דורבן ז”ל. משך הסיור כשעה וחצי.
שישי, 29.11 , 09:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.
קריית הטכניון כמוזיאון לאדריכלות ישראלית
נקודת מפגש: שער נווה שאנן (לאחר בידוק ביטחוני).
קריית הטכניון היא מוזיאון פתוח לאדריכלות ישראלית שבה תכננו מאז הקמתה מיטב האדריכלים בסגנונות שונים. אדריכל עומרי זילכה, בעל הבלוג פינת רחוב, יציג את היסטוריית התכנון של הקמפוס, יעבור לצד חלק מהמבנים ולכמה אף ייכנס וינסה להסביר מה הופך אותם ליצירות מופת ומה הופך קמפוס לייחודי. משך הסיור כשעתיים (אורך המסלול כקילומטר וחצי ורובו בירידה).
שישי, 29.11, 13:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.
קמפוס יער
נקודת מפגש: רחבת צ’רציל, סמוך לבניין צ’רצ’יל ובניין הסנאט בלב הקמפוס, קריית הטכניון.
סיור בקמפוס הטכניון בהובלת רקפת סיני, אדריכלית נוף ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הסיור יסקור את ההיסטוריה של תכנון המרחבים הפתוחים בטכניון מראשיתו ועד לשנות ה־70 ויתמקד בתפיסה התכנונית הייחודית שנבעה מתנאי השטח שהיה מיוער והפכה לסמל ולמאפיין של הטכניון. משך הסיור כשעתיים.
שישי, 29.11, 10:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.
בעקבות תכנית האב האבודה
נקודת מפגש: מבאות הכניסה (אולם הפטרייה) בפקולטה לאווירונאוטיקה, קריית הטכניון.
סיור בקמפוס הטכניון עם אדריכל השימור אמיר פרוינדליך, שיציג את הקונפליקט בין תוכניות האב של הקמפוס: תוכניתו של פרופ’ אלכסנדר קליין מ־1953 שהתבססה על ציר ירוק אשר משני עבריו בנייני הפקולטות השונות; ותוכניתו של אדריכל שלמה גלעד משנות ה־60 ששינתה את פני הקמפוס באופן ניכר וקבעה את אופיו עד היום. הסיור יתחיל בתצפית מהמרפסת במחלקה לאווירונאוטיקה, יעבור בפורום, בית הסטודנט, בניין אולמן ובסמוך לפקולטה להנדסת קרקע וגיאולוגיה, פיזיקה וכימיה ומשם ימשיך לגן הבוטני. הסיור יסתיים בחניה של הפקולטה להנדסה. משך הסיור כשעתיים.
שישי, 29.11, 09:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.
גגות מורפולוגיים
נקודת מפגש: בכניסה לבניין דנצינגר, קריית הטכניון.
המבנה המוזר ופורץ הדרך של מעבדות דנציגר נותר גם היום חדשני ושנוי במחלוקת כפי שהיה עם הקמתו בשנים 1959־1965. הסיור שתוביל אדריכלית רות ליברטי־שלו יעסוק במאפייניו הייחודיים של הבניין ובאלפרד נוימן, האדריכל והפרופסור שייסד את לימודי המורפולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ושבעזרת תלמידו צבי הקר יישם בבית זה את התיאוריה שהתגבשה בלימודים אלה. הסיור ימשיך גם לגגות מורפולוגיים אחרים שהוקמו בקמפוס הטכניון בתכנונם של חברי סגל הפקולטה לארכיטקטורה בשנות ה־50 ובשנות ה־60. הוא יסתיים בנקודת ההתחלה. משך הסיור כשעה.
לרגל סיום פרויקט דיגיטציה רחב היקף בו הועלו אלפי מסמכים ותצלומים מהארכיון ההסטורי של הטכניון לרשת, תתקיים הרצאה ובה יוצגו לקהל פריטים מהארכיון המגוללים את סיפורו של הטכניון בראי ההיסטוריה. את הביקור יוביל הארכיונאי איתי קרן.
8.באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית בחיפה.
אמנות רב-תחומית, מחול, סאונד ואדריכלות לציון מאה שנה לבאוהאוס
28-30 בנובמבר 2019
האירוע “באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית לציון מאה לבאוהאוס” מבית עיריית חיפה ובית הגפן, מפעל הפיס, אוניברסיטת חיפה והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף עם רשת ‘בתים מבפנים’ יספר את הסיפור של המקומות שעשו את חיפה בהדר הכרמל – מרחוב מסדה ועד לשוק תלפיות, לציון מאה שנה לבאוהאוס.
באוהאוס חברתי יתקיים במשך שלושה ימים ויכלול תערוכות מרכזיות של אמנות עכשווית והיסטורית שיתקיימו בחללים אייקוניים דוגמת שוק תלפיות, קולנוע אורה ועוד.
האירוע מזמן שוטטות במרחב העיר ודיבוב החוויה המורכבת של המקום דרך תערוכות אמנות, אירועי פרפורמנס, הרצאות, מופעי תרבות ועשרות סיורי בתים מבפנים. http://socialbauhaus.co.il/
הצצה אל העתיד – אתגר המחשוב 2030 של אינטל והטכניון יצא לדרך
חברת אינטל לסטודנטים בטכניון: תכננו כיצד ייראה המחשוב בעשור הבא. בפאנל שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי אמר אורי פרנק, סגן נשיא באינטל: “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם הסטודנטים לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין ) עם אורי פרנק, סגן נשיא באינטל
“המהפכות הגדולות יגיעו מכם, הצעירים, כי אתם עוד לא מקובעים ועדיין מסוגלים לחשוב באופן פתוח בלי לחשוש מאילוצי העולם האמיתי.” כך אמר לסטודנטים בטכניון אורי פרנק, סגן נשיא באינטל. הדברים נאמרו בפאנל משותף לאינטל ולפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. פרנק אמר לסטודנטים כי “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם, הסטודנטים, לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030. לכן אנחנו מטפחים באינטל תרבות ארגונית של פתיחות וחדשנות.”
אורי פרנק הגיע לאינטל ב-1997 כסטודנט בתחילת דרכו בפקולטה בטכניון, הוא השלים בפקולטה להנדסת חשמל גם תואר שני ושימש בתפקידים רבים באינטל, חלקם בארצות הברית. הוא אמר כי “הלימודים בטכניון היו חיוניים להתפתחות המקצועית שלי בעיקר בפיתוח יכולת הלמידה העצמית והיכולת להתגבר על אתגרים קשים ומפחידים. חשוב להבין שהלמידה אינה נגמרת כשמסיימים את הלימודים בטכניון, וכל תפקיד שעשיתי באינטל לימד אותי דברים חשובים לקראת התפקידים הבאים.”
בפאנל, שנערך בהנחיית השדרן ומנחה הטלוויזיה טל ברמן, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין ובכירים מאינטל, השתתפו שלושה בוגרים בולטים של הפקולטה שחתומים על פריצות דרך טכנולוגיות ששינו את פני העולם: פרופ’ אורי וייזר, ממפתחי המחשב הנייד (אינטל פנטיום) ומהאישים המובילים בפיתוח המעבדים של אינטל, המשמש כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, שהוביל מהפכות הנדסיות משמעותיות ובהן המחשוב הנייד וקו מוצרי הסנטרינו; ואורי פרנק, סגן נשיא באינטל המוביל היום את קבוצת המעבדים, המחשבים הניידים והנייחים וקו המוצרים לבינה מלאכותית. בתום הפאנל הכריזה חברת אינטל על אתגר נושא פרסים לסטודנטים מהפקולטה: לנסח רעיון הקשור לעתיד המחשוב בשנת 2030 ועל תרומתה לשדרוג מעבדות ה-VLSI (מעגלים משולבים) בפקולטה.
מימין לשמאל: דדי פרלמוטר, פרופ’ אורי וייזר, אורי פרנק, טל ברמן ומארגן האירוע פרופ’ שוקה זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון
חברת אינטל מובילה זה שנים רבות בפיתוח מעבדי המחשבים המתקדמים ביותר. אינטל ישראל, שבה יזמו שלושת בוגרי הטכניון את ספינת הדגל של החברה – מעבד הפנטיום – פיתחה בשלוש השנים האחרונות דור חדש של מעבדים אשר משלב בין השאר יכולות AI. בראש הקבוצה המפתחת, המונה אלפי מהנדסים, עומד בוגר הטכניון אורי פרנק.
“אנו בטכניון רואים חשיבות רבה בפיתוח קשרי תעשייה ואקדמיה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “ולכן אנו שמחים על הידוק הקשרים בין הפקולטה להנדסת חשמל לחברת אינטל. כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21, ולהמשיך בהכשרת העילית המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל, ״עלינו להמשיך להדק את שיתוף הפעולה ולעצב את הממשק אקדמיה-תעשייה באופן שישקף את התרחבות המחקר הבסיסי לתעשייה ואת הצורך בהעברת טכנולוגיה מהירה מהאקדמיה לתעשייה״
דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין דיבר בפתיחת האירוע על “הקשר המתמיד בין אינטל לטכניון, שהחל כבר עם פתיחת העידן הבינלאומי של ההייטק בישראל ב-1974, כאשר בוגר הטכניון דב פרומן הקים בחיפה את מרכז המחקר הראשון של אינטל בישראל. הקשר שלנו עם אינטל חשוב לשני הצדדים ואני מודה לפרופ’ שוקה זאבי, שיזם וארגן את היום החשוב הזה, ולגורמים באינטל שסייעו בכך.”
מנחה הפאנל טל ברמן אמר כי “האירוע הזה הוא עבורי, ועבור הקהל, הזדמנות נדירה לשמוע שלושה מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם ההיי-טק. בכם, הסטודנטים שבקהל, אני ממש מקנא – אתם נמצאים בפתחו של העידן הטכנולוגי הבא ואתם האנשים שיעצבו אותו. ביכולתכם לעשות דברים מדהימים.”
“ב-15 שנה האחרונות יש בתעשיית האלקטרוניקה תחושה שאנחנו מתקרבים לקיר,” אמר פרופ’ אורי וייזר, “אבל כבר ידענו לעבור קירות בעבר. בשנות השבעים והשמונים ידענו שהעולם הולך לכיוון חדש, אבל לא ידענו לאן, רק שהדבר הבא הוא המעבדים ושם עלינו להיות. בהנהלת אינטל העולמית הייתה התנגדות גדולה לכיוון שלנו. אבל החלטנו להעיז. דדי ואני שלחנו פקס לנשיא אינטל העולמית אנדי גרוב – עם הרעיון שלנו והוא השתכנע. כיום נדמה שהעולם ניצב מול הקיר של חוק מור – בלימת המזעור של רכיבים אלקטרוניים. זה אתגר גדול, אבל הוא אתגר כלכלי, לא טכנולוגי. אל תחששו מאתגרים כאלה ואל תחששו לבקר את המערכת ולדבוק בדרך שלכם. מנסיוני, כשאתה מאמין בדרך שלך ודבק בה אתה יכול להוביל לשינוי גדול מאוד.”
פאנל עתיד המחשוב 2030 – מימין לשמאל: טל ברמן, דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, פרופ’ אורי וייזר, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואורי פרנק סגן נשיא באינטל
מהפיכת טכנולוגיית המידע נמצאת בעיצומה והיא באה לידי ביטוי בהתפתחויות מואצות, בארכיטקטורות מחשבים ובאלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית (AI), ובהשפעות הדדיות בין תחומים אלה. בנוסף מתרחשת חדירה מהירה של מוצרים, מערכות ושירותים מבוססי כוח חישוב רב עוצמה ואינטליגנציה מלאכותית לרוב תחומי החיים ובהם ביטחון, רפואה, תחבורה והעברה והבנה של מידע טבעי. התפתחויות אלה משפיעות על כלכלות המדינות המפותחות.
“הגדולה של המין האנושי היא יכולתו להתקדם קדימה על בסיס הישגים קודמים,” אמר דדי פרלמוטר, “וזה היתרון שלנו גם כמהנדסים – העולם משתנה במהירות אבל בסיס הידע הרחב שלנו מאפשר לנו להתמודד עם השינויים. הייתי שמח לראות את מערכת החינוך הולכת לכיוון הזה שקיים בטכניון: לחזק את יכולתו של התלמיד ללמוד דברים חדשים, להתמודד עם שינוי.”
על הקשר עם הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון אחראים מטעם אינטל שני בוגרי הפקולטה אבנר גורן, סגן נשיא אינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדים, והמהנדס הבכיר לואיס מגרם. גורן אמר כי “הטכניון עבורנו הוא מרכז אקדמי קריטי, שכן הוא מכשיר את דור המהנדסים הבא בישראל. לכן חשוב לנו לסייע לטכניון בשיפור כמות המהנדסים ואיכותם ולא פחות חשוב – לסייע בהתאמת תוכנית הלימודים לצורכי התעשייה כך שהסטודנטים שיוצאים מהטכניון ייהנו מרלוונטיות גבוהה בשוק התעסוקה. לכן, טכניון חזק הוא האינטרס של כולנו, וזו הסיבה שאנחנו תומכים בפקולטה בציוד, בהדרכה ובמחקרים ספציפיים ומעודדים את עובדי אינטל להעביר בטכניון קורסים וללוות סטודנטים בפרויקטים. כיום אנחנו משקיעים הרבה במעבדות ה-VLSI בפקולטה, ולאחרונה גם פתחנו מסלול של השתלמות קיץ באינטל, החושפת סטודנטים לתואר ראשון בטכניון לנעשה אצלנו.”
מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטלמימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטלמימין לשמאל : פרופ’ נחום שימקין, מריאנה וקסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, אורי פרנק ואבנר גורן, סגן נשיא אינטל
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים”
ד”ר אראל מרגלית ודיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי שחל בחודש שעבר בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים.”
יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, והשנה הוחלט להתמקד בנושא של מזון בריא בעולם ללא רעב (“Healthy Diets for A #ZeroHunger World ”), וזאת כדי לפתח הזנה מקדמת בריאות תוך כדי שמירה על כדור הארץ. את הכנס ארגנו חברי הסגל פרופ’-משנה מאיה דוידוביץ-פנחס ופרופ’-משנה אבי שפיגלמן.
היזם ד”ר אראל מרגלית, היו”ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, אמר כי “אין ספק שהפקולטה המשמעותית ביותר בתחום הזה היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואני מודה לדיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף על פריצות הדרך שהיא הובילה בתחום זה.” ד”ר מרגלית אמר כי “פוד-טק הוא אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי, בעיקר על רקע המיצוי בתחומי הייטק מסורתיים מסוימים. פיתוחו של תחום זה בטכניון ובחיפה יסייע בהעצמת הצפון ובהשראת צעירים כאן. עלינו לקדם חיבורים בין מזון וסביבה, בין תזונה לבריאות ועוד, וכאן בצפון צריך להיות המרכז הרב-תחומי העולמי בתחום הפוד-טק.”
את הרצאת הפתיחה נשא ד”ר דידייה דופון מהמכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), שדיבר על הקשר בין המזון שאנו צורכים, מערכת העיכול ובריאותנו. “במחקרים שלנו אנחנו ממפים בזמן אמת את מה שקורה למולקולות שונות במערכת העיכול, ואכן גילינו השפעות מעניינות ומגוונות. לדוגמה, גילינו שתחליפי חלב לתינוקות (פורמולות) משנות את ההרכב של חיידקי המעי וכך משפיעים על פירוק המזון בהמשך חייו של התינוק.”
מנחה הפאנל פרופ’ אורי לזמס עם משתתפות הפאנל נגה שוורץ משולם (תנובה), פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן (האוניברסיטה העברית), פרופ’ רונית אנדוולט (משרד הבריאות), וד”ר גילה רוזן (רמב”ם)
פרופ’ אורי לזמס הציג מחקרים חדשים על חרקים כמקור תזונתי לחלבונים ולמולקולות בריאות אחרות. פרופ’ אסתי מרון הולץ הציגה גילויים חדשים הקשורים במנגנון ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות. פרופ’ יחזקאל קשי הציג את מחקריו בגנטיקה של שמרים ואת הטכנולוגיה שפיתח ליצירת שמרים יעילים יותר לתחום המזון ולתעשיית הדלק הביולוגי (ביופיול) באמצעות אבולוציה מהירה. פרופ’ יואב לבני הציג מעבודותיו על שימוש במיקרו-אצות כמקור לחומרי גלם למזון.
בחלק האחרון של האירוע התקיים פאנל מומחים בעניין התקנות החדשות לסימון הרכב המזון בחזית האריזה. תקנות אלה, שייכנסו לתוקף בינואר 2020, יכללו סימון אדום בחזית על מוצרים בעייתיים מבחינה בריאותית – למשל תכולה של יותר מ-500 מ”ג נתרן ב-100 גרם של מזון מוצק. בפאנל השתתפו פרופ’ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד”ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב”ם; פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן, ראש החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון ותזונה באוניברסיטה העברית; ונגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. פרופ’ אנדוולט דיברה על מורכבותו של השינוי שמשרד הבריאות מבקש להטמיע כדי לשפר את בריאות הציבור. “אין כאן קיצורי דרך,” היא אמרה. “עלינו לתמוך בציבור באופן ממסדי בדרכים מגוונות ובהן חינוך לאורח חיים בריא, בקרה על פרסומים מזיקים, סימון תזונתי בחנויות ובמסעדות, רגולציה ועוד. אין מסר יחיד ופשוט שיוכל לחולל שינוי, ותקנות ההתוויה החדשות הן רק צעד אחד מתוך צעדים רבים.”
ביום העיון צוין שיתוף הפעולה הגובר בין הפקולטה למיזם האירופי EIT Food. במסגרת זאת התקיים לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, אקסלרטור EIT Food שבו הוכשרו בטכניון עשר קבוצות המפתחות המצאות חדשניות בתחום המזון. שלוש מהן ייצאו לתחרות המסכמת בליסבון, מול קבוצות מהאקסלרטורים האחרים של EIT Food, ואחת מהן (FreezeM) הציגה את הפיתוח שלה בכנס. בשנה שעברה המשיכו שלוש קבוצות מהטכניון לגמר של ה-EIT Food, ואחת הקבוצות – Redefine Meat, המפתחת טכנולוגיה להדפסת בשר במדפסת תלת-ממד – זכתה במקום הראשון בתחרות האירופית וכבר גיייסה כ-7 מיליון דולר. במסגרת EIT Food משתתפת הפקולטה ב-FOODIO ו-FOODMIO – תחרויות לפיתוח מוצרי מזון חדשניים על ידי סטודנטים לתואר ראשון.
ביום העיון גם הוכרז שבנובמבר 2020 יארח הטכניון את כנס האיגוד האירופי למדעי המזון ולטכנולוגיה של מזון (EFFoST). פרופ’ אורי לזמס, ראש הכנס, הכריז כי זו הפעם הראשונה שהכנס יתקיים מחוץ לאירופה, והדגיש שזוהי הכרה עולמית בחשיבותם של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והטכניון כולו בתחום המזון.
בקרוב ישוגרו לחלל שני ניסויים של חוקרים בטכניון עם שותפיהם באיטליה, וזאת כדי לבחון את השפעתה של מיקרו-כבידה (כבידה אפסית) על תופעות שונות.
הניסויים, הבוחנים השפעות שונות של מיקרו-כבידה, ישוגרו מגינאה הצרפתית על גבי משגר של סוכנות החלל האירופית. זאת במסגרת שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, הכולל ארבעה ניסויים שאותם תבצע חברת “ספייס פארמה”. בכל ניסוי ישתתפו חוקר אחד ישראלי ואחד איטלקי.
הניסוי הראשון, שיבחן את התנהגותן של מולקולות אנטי-מיקרוביאליות ואת השפעתן על חיידקים, תוכנן על ידי פרופ’ בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ושותפו פרופ’ ג’וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה; הניסוי השני, שיבחן את מהירות ההיקשרות של חומרים כימיים לחלבוני דם, תוכנן על ידי חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומ- Tre University ברומא.
הניסוי של פרופ’ פוקרוי ופרופ’ פליני קרוי SpaceLysis, ובמסגרתו תיבדק השפעת מיקרו-כבידה על הקינטיקה של חומרים אנטי-מיקרוביאליים ועל פעולתם על חיידקים. לדברי פרופ’ פוקרוי, על גבי כדור הארץ תלויה האינטראקציה בין חיידקים לחומרים אלה בדיפוזיה והסעה (Convection), ואילו בחלל תהיה ההסעה אפסית ולכן האינטראקציה צפויה להשתנות משמעותית. החוקרים, שכבר ערכו את הניסוי על כדור הארץ, מבקשים ללמוד באמצעות הניסוי בחלל על השפעתה של מיקרו-כבידה על האינטראקציות האמורות.
הטכניון אבל על מותו של אלוף (מיל’) עמוס לפידות, המפקד העשירי של חיל האוויר ונשיא הטכניון בשנים 2001-1998, ומשתתף בצערה של המשפחה.
