קטגוריה: Uncategorized

כחלק מהפעילות השוטפת המחברת בין העשייה האקדמית לקהילה נערכה השבוע הרצאת הבכורה בסדרת “טכניון על הבר” – סדרת הרצאות חווייתיות ומרתקות בנושאים אקטואליים המוגשות לקהל הרחב על ידי חוקרי הטכניון ומתקיימות בפאב בלב הקמפוס.

 

תחת הכותרת “מי מפחד ממזון מעובד?” עסקה הרצאת הפתיחה במגוון היבטים הקשורים במזון שאנו צורכים ובהשפעותיו.

פרופ’ אורי לזמס, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, תיאר באופן א-פורמלי והומוריסטי כיצד התפתחה תעשיית המזון משחר האנושות ועד ימינו.

עוד הומחש בהרצאה כיצד המזון שאנו צורכים משתנה ללא הרף, והוצגו דוגמאות רלוונטיות לבשר מתורבת המיוצר באמצעים שונים, כולל קציצות בשר המבוססות על DNA של ממותה שנכחדה לפני עשרות אלפי שנים.

פרופ’ לזמס הציג דוגמאות לאופן שבו הכנת המזון, המרקם, הריח, הצבע והצורה מגרים את החושים והמחשבה. לאחר מכן שיתף את הקהל ב”סודות” ממעבדות המחקר בטכניון והפריך מיתוסים לגבי מזון תעשייתי ומעובד.

עוד הוסבר, לבקשת הנוכחים, לגבי סוגי מזון שונים על מאפייניהם, יתרונותיהם, סגולותיהם וערכיהם התזונתיים. במהלך ההרצאה ניתן מענה לשאלות על התאמות הנעשות במזון בהתאם למוצא, לתרבות, למין ולגיל של קהל היעד.

לסיכום, שיתף המרצה את הקהל בטיפים לצריכת תזונה נכונה ובמינונים הרצויים כאמצעי משלים לאורח חיים בריא.

בסיום ההרצאה נערך שיח פתוח בהשתתפות הקהל.

פרופ’ אורי לזמס: “אוכל הוא נושא שיח מרתק המשותף לכולנו ותמיד מעורר עניין בהרצאות. זהו גם עולם מחקרי ויישומי המתקדם בצעדי ענק ומשפיע ישירות על איכות חיינו.”

פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים: “הציבור לא תמיד ער למחקרים ולפיתוחים הטכנולוגיים בטכניון, ולכן אנו שמחים להנגיש זאת לכל המעוניין, ומה יותר טוב מלעשות זאת באווירה נינוחה, על כוס בירה ואוכל טוב”.

ההרצאה הבאה בסדרה תיערך ב-6.8 בפאב הכבשה השחורה, בית הסטודנט, הטכניון. פרטים נוספים בקרוב.

 

זו השנה ה-47 בה מתקיים הטקס הנערך הודות לשיתוף הפעולה המעמיק בין אגודת ידידי הטכניון בישראל ובין עיריית ירושלים.

לציון 100 שנים לטכניון נערך השנה הטקס לראשונה בקמפוס הטכניון, באווירה מרגשת במיוחד ובמעמד תורמי הקרן וראש עיריית ירושלים משה ליאון, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון לשעבר ויו”ר אגודת הידידים בישראל פרופ’ פרץ לביא ואלוף (מיל.) עמוס חורב, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן ויו”ר הקרן הציבורית למלגות ירושלים מר ברי צ’רניאבסקי.

משנת הקמתה ב-1977 העניקה הקרן למעלה מ-2,000 מלגות  לסטודנטים בני ובנות ירושלים במסלולים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. השנה נתנה ועדת המלגות עדיפות מיוחדת לסטודנטים ששירתו במילואים במלחמת “חרבות ברזל”. אחת המלגות המיוחדות שהוענקו השנה נתרמה לזכרו של סמל ראשון ענר שפירא ז”ל, אשר נפל ב-7 באוקטובר לאחר שהציל אחרים במיגונית ליד קיבוץ רעים. שפירא היה נכדה של פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות בטכניון.

במהלך הטקס בירך נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון את הסטודנטים והסטודנטיות  ואיחל להם הצלחה ביישום הידע אשר ירכשו בטכניון ובסיוע לפיתוחה של מדינת ישראל וירושלים.

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, הפתיע את הנוכחים כאשר הכריז על תוספת לתמיכת העירייה בהיקף המלגות והתחייב כי העירייה תגדיל את מספר המלגות המוענקות מטעמה כבר החל מהשנה הבאה. “יש לי הערכה רבה לטכניון ולתרומתו למדינת ישראל” הוסיף ראש העיר.

נשיא הטכניון לשעבר, פרופ’ פרץ לביא, הודה לתורמים והביע את תקוותו כי תרומות עיריית ירושלים והקרן יהפכו למודל עבור רשויות מקומיות נוספות לרווחת סטודנטים בטכניון.

נשיא הטכניון לשעבר, האלוף (מיל.) עמוס חורב, בירך אף הוא את הסטודנטים מקבלי המלגות. עמוס חורב העומד בראש הקרן הנושאת את שם אביו – אליהו סוכצ’בר ז”ל ציין השנה, בדומה לטכניון,  100 שנים להולדתו. לאורך הטקס זכה איש רב הפעלים ועתיר הזכויות לקבל שבחים ותשואות מיתר המשתתפים ומהקהל על תרומתו רבת השנים למדינה במסגרת תפקידיו הצבאיים והאזרחיים.

 

קרדיט צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

היום (22.7) מצוין “יום המוח הבינלאומי”, המוקדש לקידום המודעות לחקר המוח והשפעותיו על בריאות האדם. תוך כדי כך, מציין מרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ע”ש מיי-בלום-דאהל (Tech MRC) שנה לפעילותו. המרכז הוקם תחת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית במטרה לקדם מחקר אינטרדיסיפלינרי אשר יסייע וישפיע על עולמות הרפואה והתעשייה. כבר בשנתו הראשונה התגבשה במרכז קהילת חוקרים חוצה פקולטות אשר תרמה להעמקת השיתוף בין תחומי הידע השונים, והדגישה את החשיבות של גישה משולבת לפתרון בעיות מורכבות.

המרכז החדש מאובזר במכשור MRI מתקדם ובראשו סורק ה- 3T Siemens Prisma MRI המספק הדמיה מבנית ופונקציונלית באיכות גבוהה עבור מגוון רחב של מחקרים מתחומי ההנדסה, הרפואה, החינוך ועוד. יכולות המחקר במרכז מהוות בסיס לשיתופי פעולה עם חברות בתעשייה, בתי חולים, מוסדות מחקר נוספים וכו’.

“מרכז יחיד מסוגו בארץ” –

• מעבר ליכולות הגבוהות והמתקדמות של סורק ה MRI החדיש, קיימת במרכז תשתית ייחודית המאפשרת לבצע מניפולציות ופיתוח של סריקות חדשניות אשר אינן נמצאות בחבילות הסטנדרטיות המסופקת ע”י חברת סימנס.
• במרכז ציוד ואבזור אודיו-ויזואלי משלים, כדוגמת מכשיר מעקב אחר תנועות עיניים, קופסאות תגובה לתקשורת וביצוע מטלות ע”י הנבדק, ומכשור המנטר ומציג נתונים אודיטורים.
• אחד היתרונות הבולטים במרכז לחוקרי מוח הינו קיומו של ציוד eeg ייחודי המתאים לכניסה לתוך הסורק ומיועד לביצוע בדיקה סימולטנית של EEG-fMRI המאפשרת קבלת מידע רחב מאוד על פעילות המוח.
• יתר על כן קיים במרכז סורק דמה המיועד לתרגול ולהסתגלות נבדקים, בייחוד ילדים, לקראת ביצוע הבדיקה האמיתית, וכן רובוט המסייע בבחינת מוביליות וניתוח יכולות מוטוריות אנושיות ייחודי מסוגו.
• ייעוד משאבי המרכז לצרכי מחקר מעמיק ויישומי, יחד עם שיתוף הידע הטכניוני מובילים לתוצרים ופיתוחים מקוריים ומתקדמים.

 

האנשים שבמרכז –

מנהלת המרכז וחוקרת מנוסה בתחום ה-MRI, ד”ר דפנה לינק-סורני, פיתחה את המרכז כ- HUB מאובזר, חדיש ומתקדם, המעודד שיתופי פעולה מחקריים בתוך הטכניון ומחוצה לו ומותאם לצרכי החוקרים וצוותיהם המאיישים את המרכז.

ד”ר דפנה לינק-סורני

 

שם: ד”ר מוטי פריימן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

ד”ר מוטי פריימן

תחומי מחקר עיקריים במרכז:  ד”ר פריימן הוא מנהלו האקדמי של המרכז. מרבה לעסוק בשימוש באלגוריתמים ורשתות נוירונים לניתוח נתוני MRI, בעזרתם ניתן לאבחן, לאפיין ולנבא ליקויים פיזיולוגיים, פעילות דלקתית, מחלות לב, גידולי מוח ומחלות מעי.

ד”ר פריימן: “המרכז מאפשר לנו לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשניות המסייעות בדימות של תהליכים דלקתיים ואפיון תגובה לטיפולים. בפרט, במסגרת המרכז אנחנו מתעניינים בדימות פעילות דלקתית בסכרת ובמחלות מעיים דלקתיות, בדימות של שריר הלב. מטרות המחקרים שלנו הם לפתח כלים לזיהוי מוקדם של תהליכים פתולוגיים, ולניבוי הצלחה של טיפולים”

 

 

שם: פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה והפקולטה להנדסה ביורפואית.

פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס

תחומי מחקר עיקריים במרכז: פרופ’ הורוביץ-קראוס חוקרת את הבסיס העצבי לרכישת שפה וקריאה בקרב פעוטות וילדים מגיל לידה ועד בגרותם בשימוש בנתוני MRI תפקודי ומבני, נתוני EEG ונתוני תנועות עיניים. על ידי שימוש באלגוריתמיקה מתקדמת, פרופ’ הורוביץ-קראוס מנסה לנבא יכולות וקשיי למידה בעתיד, בוחנת יכולות תקשורת בין מבוגרים לילדים ואפילו מצליחה לקשר בין הורים לילדים על פי תבנית הפעילות המוחית שלהם בלבד! מחקריה בהתפתחות המוח של ילדים דוברי עברית, ערבית, אנגלית וגרמנית הם ייחודיים בארץ ובעולם.

ערך מוסף אשר המרכז מקנה לתחום המחקר:  אחד הכלים החשובים שנרכשו במסגרת הקמת המרכז הוא את סורק הדמה לצורכי הכנה לילדים לסריקה דימות בילדים ובאוכלוסיות נוספות. סריקת הדמה כוללת את צלילי המכשיר ואת סביבת המכשיר עצמו כך שבסריקת האמת הנבדק יודע למה עליו לצפות, מה שמפחית את רמות התזוזה במהלך הסריקה ומשפר את יעילותה.

פרופ’ הורוביץ-קראוס: “עולם הדמיית המוח הוא עצום ורב מימדי ולכן כולל חוקרים מעולמות הפסיכולוגיה, החינוך, הרפואה לצד ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב וההנדסה. המחקרים המוצלחים ביותר בתחום הם אלו הכוללים חוקרים וסטודנטים ממגוון דיסציפלינות הנותנים את נקודות המבט הייחודית שלהם וכך מעשירים את הממצאים והסבר האפשרי שלהם.

 

שם: ד”ר פיראס מואסי,  הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

ד”ר פיראס מואסי

תחומי מחקר עיקריים במרכז:

ד”ר מואסי בוחן את שליטת המוח על יכולת התנועה בדגש על השפעות מוטוריקה עדינה. באמצעות מרכז ה-MRI מבצע ד”ר מואסי מחקרי עומק לניתוח ייצוג של תנועות עדינות באיזורים שונים במוח האנושי . בין היתר נבחנים הקשרים הסיבתיים והסימביוטיים בין פגיעות במח כגון שבץ מוחי, בחלקיו השונים ובזמנים שונים, לבין מוגבלות בתנועה מוטורית. למחקר חשיבות רבה כחלק ממכלול בחינות, בדיקות ואבחונים אשר יסייעו בעתיד לאתר פגיעות מוחיות בשלב מוקדם.

ד”ר מואסי: ” שילוב של למידה עמוקה של הנתונים העצביים וההתנהגותיים שאנחנו אוספים במרכז הוא נושא המעניין אותי במיוחד ומהווה בסיס לשיתופי פעולה. המטרה היא לא רק להבין את המנגנונים הנוירופזיולוגיים העומדים בסיס בקרה עצבית של תנועה אנושית, אלא גם לאפשר חיזוי לטווח ארוך של יכולת שיקום, למשל, לאנשים מייד אחרי פגיעה מוחית. מחקר שיתופי כזה יכול לייעל בצורה גדולה את עולם השיקום.

לסוגי המחקרים במרכז ואופיים יש חשיבות רבה במציאת פתרונות ברי קיימא לסוגיות אשר ייטיבו עם ציבור רחב מאוד. ”

 

שם:  ד”ר אפרת שמרון,  הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

ד”ר אפרת שמרון

תחומי מחקר עיקריים במרכז: אחת הבעיות המרכזיות במכשירי MRI, היא זמן הסריקה הארוך, כ 30-60 דקות לנבדק, דבר המגביל את הזמינות של בדיקות אלו לציבור הרחב. בעיה נוספת היא שמכשירי MRI רגישים מאוד לתזוזת הנבדק. בדומה לצילום, שבו תנועה גורמת לטשטוש, כך גם ב-MRI, תנועות טבעיות כמו נשימה ופעילות לבבית גורמות לטשטוש התמונה. לפיכך, המחקרים של ד”ר שמרון מתמקדים בפיתוח שיטות דגימה ואלגוריתמי למידת מכונה (machine learning) לשם קיצור זמן הסריקה ושיפור איכות התמונה. בפרט, המחקר מתמקד בפיתוח אלגוריתמי למידה עמוקה לשערוך תמונות מדויקות מתוך כמות מועטה של מדידות ולתיקון מריחות הנגרמות מתנועה.

ד”ר שמרון: “מכשירי ה-MRI מציעים יתרונות רבים, כמו האפשרות לקבל תמונות רפואיות באיכות גבוהה וברזולוציה מצוינת, ללא קרינה מייננת. עם זאת, כיום הנגישות שלהם נמוכה מאוד עקב הזמן הסריקה הארוך. בנוסף, בדיקות MRI לילדים הן מסובכות. מכיוון שילדים נוטים לזוז הרבה, דבר שגורם לטשטוש התמונות, לעתים קרובות נדרש לתת להם חומרי הרדמה, שאינם מיטיבים עמם מבחינה בריאותית. לכן, ע”י פיתוח אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית ושיטות לדגימה מהירה, אנו מקווים לשפר את טכנולוגיית ה-MRI, להנגיש אותה לציבור הרחב ובפרט להקל על בדיקות של ילדים. ”

 

שם: ד”ר יועד קנת הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות

תחומי מחקר עיקריים במרכז: ד”ר יועד קנת הינו מדען קוגניטבי מוחי, אשר חוקר את התפקיד של ידע בתהליכי חשיבה גבוהים, בדגש על יצירתיות, חשיבה אסוציאטיבית, וחיפוש בזיכרון, ברמה הקוגניטיבית והמוחית, באוכלוסיות תקינות וקליניות. מחקריו עוסקים באופן רחב באופן שבו אנשים רוכשים ידע, אוגרים ידע, ומשתמשים בידע עבור התנהגות מורכבת. במרכז , ד”ר קנת עוסק במחקר מוח אורך רחב היקף וייחודי, בו נדגמים נתונים מב- 100 סטודנטים פעמיים, בהפרש של שנה וחצי. מטרת מחקר זה הינו להבין כיצד מידע מוחי מאפשר לנבא חשיבה יצירתית עתידית.

עם אילו תחומים מעניין אותך לשתף פעולה? נושאי המחקר שלי מורכבים ושיטות המחקר שאני משתמש בהם הינן רב-תחומיות. אני מחפש לייצר שיתופי פעולה שמפגישים בין שיטות שונות שמאפשרות לבחון את המורכבות של תהליכי חשיבה גבוהים. למשל – מחקר עם הנדסת חשמל, כדי למדל תהליכי דינמיקה עצבית.

ד”ר קנת:״יצירתיות מוגדרת על ידי פורום הכלכלה הבינלאומי כאחת מחמשת התכונות החשובות ביותר עבור האנושות במאה ה-21. אם כך – לא כדאי שנבין מהם התהליכים הקוגניטיביים והמוחיים שמאפשרים לקסם הזה לקרות?״

 

ד”ר דפנה לינק-סורני :”המרכז הוא פלטפורמה חיונית לקידום המדע, הטכנולוגיה והרפואה. המרכז מהווה כר פורה ליצירת קשרי מחקר חוצי פקולטות ומקדם שיתופי פעולה ושילוב תחומי מומחיות וידע המבוזרים בטכניון לצרכי קידום מחקר פורץ דרך בתחום ה MRI . חוקרי הטכניון וצוותי המעבדות זוכים לגישה נוחה ומהירה למשאבי המרכז ובכך יכולים להרחיב את אפשרויות פעילותם. בנוסף, המרכז מעודד חילופי ידע ומחזק קשרים עם מוסדות בריאות ותעשיות רלוונטיות על מנת להבטיח מחקר חדשני ומשפיע.”

המרכז מקיים כנסים, ימי עיון והדרכות, ומציע סיורים מודרכים במרכז הניתנים לתיאום מראש. אנשי המרכז מזמינים את קהילת החוקרים להצטרף אליהם ולחקור את הפוטנציאל של תשתית ייחודית זו, המאפשרת התפתחויות פורצות דרך בתחום המדע והטכנולוגיה.

יום המחקר למשתלמים ע”ש ג’ייקובס, שבו הוצגו מחקרים מובילים של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים התקיים לאחרונה בטכניון. את העבודות הציגו סטודנטיות וסטודנטים שזכו קודם לכן בימי המחקר בפקולטות. לדברי פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים, “הפוסטרים שהציגו הסטודנטים ביום המחקר היו ברמה גבוהה מאוד ועוררו דיונים ערים. זאת הייתה חגיגה של המחקר המגוון בטכניון. אתם מקור גאווה והשראה לכולנו.”

במקום הראשון בקטגוריית הדוקטורנטים זכה אנאס עודה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, החוקר בהנחיית פרופ’ פלג חסון דרכים לעיכוב פיברוזיס בחולי דושן. במקום השני זכה ניר סטרוגו מהתוכנית לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה, החוקר בהנחיית פרופ’ אריאל קפלן מנגנונים גנטיים ברמת המולקולה הבודדת. במקום השלישי זכתה יעל הרשקוביץ פולק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, החוקרת בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק את התקשורת הבין-תאית בהקשר של מוות תאי מתוכנן. בפרס חביב הקהל זכתה פרלה ארמלי  מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המפתחת בהנחיית אדר’ שני ברט ופרופ’ אסף שוורץ חומרי בנייה המבוססים על ציאנובקטריה.

במקום הראשון בקטגוריית המגיסטרים זכתה מירב ברקוביץ’ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מחקרה, בהנחית פרופ’ טלי אלון-מוזס וד”ר דניאל מטקלף, עוסק ב”אריחים חיים” – שילוב של חומר צומח באריחים. במקום השני זכה עילאי נדז’דה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל על מחקרו בנושא ניתוב גלים אלסטיים באמצעות גבישים פוטוניים, בהנחיית ד”ר פבל גליץ’. במקום השלישי ובפרס חביב הקהל זכה תמיר שפירא מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי על עבודתו, בהנחיית פרופ’ עדו קמינר, בנושא טומוגרפיה ממוחשבת המבוססת על אלקטרונים חופשיים.

יום המחקר השנתי לדוקטורנטים ומגיסטרים מסמן את ארוע הגמר לתצוגת עשרות העבודות המובחרות מבין זוכי ימי מחקר, אשר נערכו בכל אחת מפקולטות הטכניון, מבעוד מועד.

במקום הראשון בקטגוריית הדוקטורנטים זכה אנאס עודה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, החוקר בהנחיית פרופ’ פלג חסון דרכים לעיכוב פיברוזיס בחולי דושן.

במקום הראשון בקטגוריית המגיסטרים זכתה מירב ברקוביץ’ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מחקרה, בהנחית פרופ’ טלי אלון-מוזס וד”ר דניאל מטקלף, עוסק ב”אריחים חיים” – שילוב של חומר צומח באריחים.

פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים שיבח את המשתתפים והזוכים: “גם השנה הפוסטרים אשר הוצגו עוררו עניין והתעלו לרמה גבוהה. ברכותנו וגאוותנו לכל הזוכים והמשתתפים”

136 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון קיבלו בשבוע שעבר תעודות “ד”ר ברפואה” בטקס חגיגי שהתקיים בקמפוס.  הטקס נערך במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ עמי אהרונהיים ועירית רפפורט נציגת משפחת רפפורט התומכת בנדיבות רבה בפעילות הפקולטה מאז הקמתה.

בטקס השתתפו 81 בוגרות ו-55 בוגרים – סך הכל 136 בוגרי מחזור נ”א (51) של בית הספר לרפואה. 26 מהם סיימו בהצטיינות, חמישה בהצטיינות ראויה לשבח ו-14 סיימו את המסלול היוקרתי MD/PhD – תוכנית המשלבת רפואה ומחקר ובוגריה מקבלים תואר כפול: ד”ר לרפואה (MD) וד”ר בפילוסופיה (PhD). את הבוגרים הסמיך בשם סנט הטכניון המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’. בקריאת שבועת הרופא התכבד פרופ’ משה פליגלמן.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לרופאים החדשים ולבני משפחותיהם כי “דווקא היום, דווקא תשעה חודשים לאחר השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, בתוך הכאב ומתוך הכאוס ואי-הוודאות, בחרתי לדבר על ערכים. בהתנהלות שלנו בתשעת החודשים האחרונים לא איבדנו את העשתונות, ובשעה שמערכות רבות סביבנו קרסו המשכנו לתפקד מתוך דבקות מעוררת השראה בערכי הטכניון. חיבקנו את אלה שחייהם נעצרו בשבעה באוקטובר ובמלחמה, אירחנו מאות משפחות מפונים במעונות ובבית ההארחה בקמפוס, תמכנו ב-3,500 המילואימניקים שלנו, בקהילה סביב לנו וביחידות צה”ל.” הנשיא ביקש מהדוקטורים החדשים: “זיכרו לא רק את הידע המקצועי שרכשתם אלא גם את הערכים שהטמענו בכם, את החמלה. זיכרו אותם תמיד ובמיוחד כשהים סוער, התורן מחשב להישבר ומפתה לבחור נתיבים קלים יותר.”

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט קרויה ע”ש התורמים הנדיבים רות וברוך רפפורט ז”ל, שליוו אותה מאז הקמתה. בשם המשפחה דיברה ביתם עירית רפפורט, שאמרה למקבלי התארים: “אתם יוצאים לעולם שבו המקצוע שלכם הוא לא רק עבודה אלא שליחות, וחשוב לי להפנות את הזרקור אל חשיבותה של שליחות זו דווקא נוכח השנה החולפת והמציאות הישראלית. לדבר על תקווה בימים אלה – זה לא דבר פשוט, ובכל זאת, כאחת שמאמינה בכוחם של המדע והרפואה לשנות את החברה, אני רואה בכם את התקווה לעתיד טוב יותר. למרות הקשיים והמתח הביטחוני יש לרפואה היכולת לחבר בין אנשים, לצמצם פערים ולגשר על מחלוקות. מי כמוכם יודע שהרפואה אינה רק מדע, היא גם אמנות החמלה וההקשבה. אנו חיים בתקופה שבה הקיטוב והפחד מאיימים לפרק את החברה שלנו, ועל כן התפקיד שלכם חשוב שבעתיים, כי רק באמצעות חמלה והכלת האחר נוכל ליצור כאן תיקון.”

דיקן הפקולטה פרופ’ עמי אהרונהיים אמר למסיימים כי “ככל שהרפואה הופכת למתוחכמת וטכנולוגית יותר – מטופליכם תמיד יחפשו את המבט, את החמלה, את החיוך, מילה של עידוד ומגע חם. הם ירצו לראות בעיניכם את האמת, ויבקשו שתמיד תשאירו מקום לתקווה, גם אם זה קורה אחרי עוד משמרת של 26 שעות. התואר המוענק לכם היום מהווה תעודת כבוד והערכה על עמידתכם בכל המטלות הרבות שהצבנו בפניכם. אתם בהחלט ראויים לעצור לרגע, לטפוח לעצמכם על השכם ולומר בסיפוק ובגאווה – עשינו זאת!”

רופא ריאלי

אחד ממסיימי המסלול היוקרתי MD/PhD הוא ד”ר נועם קידר, שסיים את לימודיו בהצטיינות ראויה לשבח. אביו פרופ’ זוהר קידר, גם הוא בוגר הפקולטה, הוא סגן דיקן למינויים קליניים בפקולטה ומנהל המכון לרפואה גרעינית ברמב”ם. פרופ’ קידר העניק לבנו את אפוד ההסמכה ברפואה.

נועם קידר גדל בחיפה ולמד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק. כבר במסגרת לימודיו לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית הוא זכה במקום הראשון בתחרות פרויקטי הגמר, כשפיתח עם חבריו אפליקציה סלולרית לניבוי ואבחון של פרפור חדרים בלב. בהמשך בחר קידר בתוכנית MD/PhD, לדבריו “מפני שרציתי להיות רופא אבל לא רציתי לוותר על הצד הריאלי.” בדוקטורט, בהנחיית פרופ’ יעל יניב, הוא הרחיב את היריעה לבעיות רפואיות אחרות ובהן התקפי אפילפסיה וסיבוכי לידה, כשהמכנה המשותף הוא חיזוי על סמך אנליזה של נתונים באמצעות AI.

כמו צעירים רבים אחרים גויס נועם למילואים, ולאחר כמה חודשי שירות הוא החל פוסט-דוקטורט בקבוצת המחקר של פרופ’ אסף שוסטר בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. גם שם הוא עובד על ניבוי תופעות רפואיות על סמך ניתוח נתונים ב-AI. לדבריו, “צברתי במהלך השנים ידע נרחב ברפואה ולא פחות מכך בתחום ההנדסי. בפוסט-דוקטורט אני ממשיך לעסוק בשילוב בין רפואה והנדסה, והייתי רוצה להמשיך לעבוד בממשק הזה גם בהמשך הדרך, מחוץ לאקדמיה.”

בריאות מהמוח

בוגרת נוספת של מסלול המצטיינים היוקרתי MD/PhD היא ד”ר מאיה שילר, ביתם של הפרופסורים ג’קי ויצחק שילר, חברי סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, וגם היא סיימה את לימודיה בהצטיינות. מאיה נולדה בירושלים, למדה בבית הספר הריאלי וכיום היא נשואה ואם לבת. היא עשתה את הדוקטורט בהנחיית פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ומחקריה עסקו בהשפעת מערכת התגמול הדופמינית במוח על מערכת החיסון. מערכת התגמול מופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית, ומחקריהם של מאיה ועמיתיה הראו כי מצבים כאלה משפיעים על מערכת החיסון. יותר מכך, מחקרים אלה שפורסמו ב-Nature Communications ,Nature Medicine ו-Nature Reviews Immunology הראו כי התערבות מכוונת במערכת התגמול עשויה להוביל לבלימת זיהומים חיידקיים ואפילו לצמצום נפחם של גידולים סרטניים. במהלך לימודיה זכתה מאיה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס קלור, פרס ג’ייקובס ופרס רפפורט. כעת היא מתמחה בנוירולוגיה במרכז הרפואי שיבא ומתכננת לשלב בעתיד מחקר בתחום האימונולוגי ועבודה קלינית עם חולים. 

דור רביעי ברפואה

עומר קרנר, בוגר מחזור נ”א בהצטיינות, הוא דור רביעי ברפואה. אביו ד”ר ארתור קרנר הוא בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בקריה הרפואית רמב”ם. דודו, אחיו התאום של ארתור, הוא רופא הנשים ד”ר רם קרנר, והם לא סתם תאומים זהים – הם סיימו את לימודי הרפואה בהפרש של שנה, סיימו קורס טייס בהפרש של ארבעה חודשים, ושניהם נשואים לפיזיותרפיסטיות. אימם, סבתו של עומר, היא פרופ’ ויקי קרנר, שהייתה מנהלת המכון לפתולוגיה ברמב”ם וממייסדי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, וגם אביהם היה רופא – רופא שיניים. ובראש הפירמידה – סבם של התאומים, שהיה מנהל בית חולים וכירורג בעיר סטורוז’ינץ שבאוקראינה, ואשתו הייתה רופאת עור. אותו סבא-רבא הציל את כל אחיו כשהביא אותם אליו והגן עליהם באמצעות מעמדו כמנהל בית החולים.  

 

 

33 סטודנטים מ- 12 מדינות שונות החלו את לימודיהם בתוכנית הקיץ הבינלאומית.

התכנית הינה יוזמה משותפת של המרכז הבינלאומי יחד עם 8 פקולטות בטכניון, במטרה לחשוף סטודנטים מצטיינים לטכניון ולעודד גיוס לתארים מתקדמים.

הסטודנטים, המגיעים מאוניברסיטאות מובילות בעולם, משתתפים במחקר במגוון מעבדות בפקולטות הבאות: הנדסה כימית, הנדסת אוירונאוטיקה וחלל, הנדסת מכונות, ביולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, וארכיטקטורה ובינוי ערים.

הסטודנטים זוכים להדרכה וליווי, נהנים מפעילויות חברתיות וטיולים, חיי חברה וחוויה סטודנטיאלית טכניונית מהנה.

 

הפעלת מרכז התגמול במוח עשויה לשפר את ההתאוששות מהתקף לב – כך עולה ממחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. את המחקר הובילה הדוקטורנטית חדוה חייקין בהנחיית פרופ’ אסיה רולס ופרופ’ ליאור גפשטיין מנהל מחלקת קרדיולוגיה וראש אגף המחקר ברמב”ם.  

חוקרי הטכניון התמקדו במערכת התגמול – רשת מוחית המופעלת במצבים רגשיים חיוביים, למשל כתוצאה מציפייה לגמול חיובי – ובהשפעותיה על ההחלמה מהתקף לב. במאמר שפרסמו ב-Nature Cardiovascular research הם מראים כיצד הפעלה של מערכת זו משפרת את ריפוי הלב של עכברים לאחר התקף לב. ממצאי המחקר מעגנים קשר סיבתי בין מערכת התגמול וההתאוששות מהתקף לב וסוללים דרכים חדשות להתערבות רפואית.  

זה זמן רב ידוע שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על תפקוד הלב. כך לדוגמה, במצב הקיצון הידוע כ”תסמונת הלב השבור”, דְּחָק (stress) קיצוני עלול להוביל לתסמונת המזכירה התקף לב – תסמונת הכוללת פגיעה בהתכווצות שריר הלב אך ללא עדות לחסימה של עורקים המספקים דם ללב. באופן דומה, לתהליכים פסיכולוגיים השפעה ידועה על התאוששות מהתקף לב, או בשמו המקצועי “אוטם שריר הלב”, וממחלות קרדיווסקולריות באופן כללי. כך לדוגמה, חרדה ודיכאון עלולים להחמיר את מצב הלב ואילו מצבים אמוציונליים חיובים עשויים לשפרו.  

המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס קשרי מוח-לב אלה עדיין לא ברורים. כעת, הודות לשיתוף הפעולה בין הפרופסורים רולס וגפשטיין, יש סיבה טובה לקוות כי ממצאי המחקר יובילו לשיפור הטיפול בבעיות לב.   

התקפי לב נובעים מפגיעה באספקת הדם לשריר הלב כתוצאה מחסימה אקוטית של עורק כלילי על ידי קרישי דם. מצב זה עלול להוביל בשלב החריף למגוון סימפטומים חמורים ואף להתפתחות הפרעות קצב קטלניות (דום לב). בשלב הכרוני, אזור שריר הלב שסבל מחסר אספקת דם עובר נמק, מתחלף ברקמת צלקת במסגרת תהליך דלקתי, וכך גורם לירידה הדרגתית ביכולתו של הלב להתכווץ עד כדי התפתחות של אי ספיקת לב כרונית. כאמור, קיימות ראיות לכך שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על התפתחות וההחלמה מהנזק הלבבי, אך המנגנון הפיזיולוגי העומד בבסיס השפעות אלה לא הובן עד כה.   

מערכת התגמול מופעלת בעיקר על ידי הפרשת דופאמין באזור הקרוי הטגמנטום הגחוני במוח (VTA). ציפייה לאירוע חיובי, לדוגמה, מפעילה תאי עצב באזור זה. עבודות ממעבדתה של פרופ’ רולס הראו שפעילות זו משפיעה על מערכת החיסון על ידי מודולציה של מערכת העצבים הסימפתטית. בעבודה הנוכחית, ההתערבות היזומה שנקטו החוקרים באזור הטגמנטום הגחוני שיפרה את התגובה החיסונית באזור הלבבי שנפגע בעקבות אוטם שריר הלב, הפחיתה תהליכי פיברוזיס (הצטלקות רקמת הלב, הפוגעת ביכולת ההתכווצות), הגבירה היווצרות של כלי דם חדשים, וכפועל יוצא שיפרה את התכווצות הלב. החוקרים גילו כי השפעות חיוביות אלה מתוּוכות, לפחות בחלקן, על ידי הפרשת חלבון המשלים השלישי (C3) מהכבד, שגם הוא חלק ממערכת החיסון.   

כיום ידועות דרכים רבות להשפעה יזומה (לא טבעית) על מערכת התגמול – גם בבני אדם. השפעה כזאת מושגת באמצעים זמינים ולא פולשניים ובהם תרופות, ביופידבק אולטרסאונד ממוקד. לפיכך, לתגלית המדעית של חוקרי הטכניון עשויות להיות השלכות משמעותיות עתידיות על הטיפול בהתקפי לב.  

פרופ’ ליאור גפשטיין, מנהל מחלקת קרדיולוגיה וראש אגף המחקר ברמב”ם, וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט של הטכניון, הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום הלב. מחקריו המגוונים עוסקים בין השאר ביצירת רקמות לב מתאי גזע, בחקר הפרעות קצב ובטיפול בהן ובפיתוח טיפולים מולקולריים והשתלות תאים במחלות לב. בין הישגיו הרבים: פיתוח קוצב לב ביולוגי (Nature Biotechnology), יצירת רקמות לב מהונדסות (Nature Communication), פיתוח טיפולים מבוססי אופטוגנטיקה (Nature Biotechnology) למחלות לב, ומודלים חדשניים מבוססי תאי גזע מושרים לחקר וטיפול במחלות לב גנטיות (Nature) ולפיתוח וסקירת תרופות.  

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת השפעות פסיכוסומטיות – כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים חיידקיים (המחקר שפרסמה ב-2016 בכתב העת Nature Medicine). במחקר אחר (התפרסם ב-Nature Communications ב-2018) היא הראתה כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים, זאת בתיווך מערכת החיסון. במאמר נוסף משנת 2021, שהתפרסם ב-Cell, הדגימה פרופ’ רולס היבט אחר של הקשר בין המוח למערכת החיסון כשהראתה שהמוח משמר “זיכרונות” של מחלות עבר, וביכולתו לשחזר מחלות אלה על ידי הפעלה של אותם זיכרונות. לממצאים אלה השלכות דרמטיות על הבנת תופעות הפלסבו והנוסבו ועל הבנת התפרצויות מחלות בעקבות חוויות רגשיות שונות.

חדוה חייקין השלימה לאחרונה את לימודי הדוקטורט בהנחייתם המשותפת של פרופ’ רולס ופרופ’ גפשטיין, כחלק מהתוכנית הרב-תחומית למצטיינים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. במקביל, סיימה את לימודיה לתואר שני במנהל עסקים (MBA) בטכניון. מחקרה זה התפרסם כאמור בכתב העת Nature Cardiovascular Research ולאחרונה אף זכתה בגינו בפרס החוקר הצעיר ע”ש פרופ’ י.י. קלרמן לשנת 2024 מטעם איגוד הקרדיולוגיה הישראלי. 

במחקר הנוכחי תמכו הנציבות האירופית למחקר (ERC), המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI), הקרן הלאומית למדע (ISF) וקרן מרים ושלדון אדלסון למחקר רפואי.  

למאמר ב-Nature Cardiovascular research לחצו כאן 

עוד סיבה לגאווה טכניונית!!

אחד מכל חמישה ישראלים אשר נשאלו על איזו אוניברסיטה הם ממליצים, בחרו בטכניון על פני כל מוסד אחר.

מדד המותגים של גלובס סוקר מדי שנה 3,500 נשאלים ומהווה מדד מרכזי למובילות של מותגים בשוק הישראלי.

השנה לראשונה שולבה במדד קטגוריית השכלה גבוהה ובה כאמור, דורג הטכניון במקום הראשון.

 

לכתבה המלאה מאתר גלובס: לחצו כאן

 זו השנה הראשונה שתחום ההשכלה הגבוהה משתלב במדד המותגים של גלובס. מהמדד עולה, שבתשובה לשאלה היכן כדאי ללמוד – אחד מכל חמישה ישראלים ממליץ על הטכניון על פני כל מוסד אקדמי אחר. עוד עולה מהמדד שהרלוונטיות לשוק העבודה היא הקריטריון המרכזי בבחירת מוסד הלימודים כיום.

הטכניון, שפתח את שעריו בדיוק לפני 100 שנה, נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי מדד שנחאי היוקרתי ועם 10 האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות. הטכניון קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים בעולמות המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, החינוך והאדריכלות.

לדברי נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “בחירת הטכניון במקום הראשון בקטגוריית ההשכלה הגבוהה במדד המותגים היא הבעת אמון חשובה ומרגשת בשנת המאה שלנו. מאה אלף בוגרות ובוגרים ואלפי אנשי סגל מנהלי ואקדמי שביצרו את ביטחונה, כלכלתה, וחברתה של מדינת ישראל וממשיכים לעצב את עתידה מתוך מחויבות ושליחות עמוקה.״

לרשימה המלאה לחצו כאן

אלה הם שלושת החוקרים הנבחרים מהטכניון:

פרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה עוסק בגנומיקה סביבתית (Metagenomics) – גישה הבוחנת את עולם החי בתנאים של סביבתו הטבעית. הרקע להתפתחותה של גישה זו היא העובדה שכ-98% מהמיקרואורגניזמים אינם יכולים לגדול, בוודאי לא במהלך דומה לתהליך הטבעי, בתרביות במעבדה. ניתוחים של RNA ריבוזומלי מספקים תובנות רבות אבל לא הבנה מלאה של התפקוד האקולוגי של האורגניזם ושל תכונותיו הפיזיולוגיות והביוכימיות. הגישה שבה נוקטת קבוצת המחקר של פרופ’ בז’ה חושפת מידע זה על ידי שימוש בגנומיקה סביבתית, כך שניתן לעקוף בעיה זו על ידי אנליזה של הגנומים המיקרוביאליים וזיהויים של גנים מקודדי-חלבון ומסלולים ביוכימיים בתאים. על ידי השימוש בגנומיקה סביבתית התגלו חלבוני רודופסינים מיקרוביאליים המשמשים לקצירת אנרגית אור.

פרופ’ בני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה עוסק במחקרים על מנגנוני האיחוי של תאים בחיות. עבודתו החלוצית הובילה לגילוי שני חלבונים פוסוגניים (fusogens, שגורמים לאיחוי של תאים) הנקראים EFF-1 ו- AFF-1 ב-C. elegans. חלבונים אלו נחוצים ומספיקים לאיחוי תאים בהתפתחות איברים. קבוצתו הראתה שהחלפת פוסוגן נגיפי ב-EFF-1 או AFF-1 גורמת לנגיף זיהומי; זו הייתה הפעם הראשונה שהוכח כי פוסוגנים תאיים מסוגלים להחליף פוסוגן נגיפי. קבוצתו פתרה את המבנה האטומי של EFF-1 וגילה דמיון מבני לפוסוגנים נגיפיים; זה היה המבנה הראשון שנפתר עבור פוסוגן תא-תא. עם פבלו אגילאר הוא חזה שחלבון זרע צמחי (GCS1/HAP2) דומה ל- EFF-1 מבחינה מבנית והוכיח את פעילותו. הם הגדירו משפחת על של פוסוגנים מבעלי חיים, צמחים, פרוטיסטים ונגיפים המכונים “פוסקסינים”. מעבדתו מצא כי EFF-1 ו-AFF-1 משתתפים בשמירה על המבנה של עצים בתאי עצב ועל התחדשותם והראו כיצד עצים דנדריטיים מזדקנים ודרכים להצעיר אותם. יחד עם טטסויה הגשיאמה הוא חקר את הפוסוגן הראשון של זרע ביונקים, ועם קונסורציום בינלאומי הוא חקר פוסקסינים חדשים בארכאה (Archaea).

 

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת השפעות פסיכוסומטיות – כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים חיידקיים (המחקר שפרסמה ב-2016 בכתב העת Nature Medicine). במחקר אחר (התפרסם ב-Nature Communications ב-2018) היא הראתה כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים, זאת בתיווך מערכת החיסון. במאמר נוסף משנת 2021, שהתפרסם ב-Cell, הדגימה פרופ’ רולס היבט אחר של הקשר בין המוח למערכת החיסון כשהראתה שהמוח משמר “זיכרונות” של מחלות עבר, וביכולתו לשחזר מחלות אלה על ידי הפעלה של אותם זיכרונות. לממצאים אלה השלכות דרמטיות על הבנת תופעות הפלסבו והנוסבו ועל הבנת התפרצויות מחלות בעקבות חוויות רגשיות שונות.

 

EMBO הוא ארגון בין-לאומי שבו חברים מדענים מ-30 מדינות. 92 חתני פרס נובל הם חברי הארגון או היו חברים בו בעבר. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה. הארגון, שנוסד בחודש יולי 2024, חוגג השנה 60 להיווסדו, ובמחזור החדש חברים תשעה חוקרים ישראלים.

בינה מלאכותית היא אמצעי המשנה את העולם במהירות – בעיבוד תמונה, בזיהוי דיבור, באבחון מחלות, בפיתוח תרופות חדשות, בתחבורה אוטונומית, בכתיבה ובתרגום, ואפילו בהפקה יצירתית של טקסטים, תמונות וסרטונים.

תורת המספרים היא תחום שעד כה לא זכה לתשומת לב רבה מצד חוקרי AI, וכאן נכנס לתמונה מאמר חדש של חוקרי הטכניון בקבוצה של פרופ’ עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. את המחקר הוביל רותם אלימלך, שהיה סטודנט לתואר ראשון בזמן שעבד על המחקר שהתפרסם כעת ב-PNAS, וכיום הוא סטודנט לתואר שני בפקולטה. החוקרים מסבירים כי “גילויים חדשים בתורת המספרים – למשל גילוי של נוסחאות של קבועים מתמטיים שלא היו ידועות – נחשבים לאתגר יצירתי שמצריך רגעי השראה אנושית, ולכן היה נהוג להניח שאין בתחום זה מקום לבינה מלאכותית.”

נהוג להניח – ושגוי. חוקרי הטכניון הציגו פריצת דרך בחיבור בין שני התחומים כבר לפני כשלוש שנים. בשנת 2021 הם פרסמו בכתב העת Nature “מחולל השְׁערות”‘ המייצר נוסחאות מתמטיות. את מחולל ההשערות הם כינו בשם “מכונת רמנג’ואן” על שמו של המתמטיקאי יליד הודו, מגדולי הגאונים המתמטיים בכל הזמנים. 

אחת מיכולותיו הנדירות של רמנג’ואן הייתה בניסוח נוסחאות מתמטיות באופן אינטואיטיבי וללא הוכחה. חוקרי הטכניון ביקשו לשחזר או לחקות את אותה אינטואיציה באמצעות אלגוריתמים וכוח מחשוב גדול. ואכן, המכונה החדשה הפיקה כמה השערות שחלקן היו מוכרות וחלקן חדשות לגמרי.

במאמר החדש שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS מציגה קבוצת המחקר של פרופ’ קמינר את “מכונת רמנג’ואן 2.0“, הממוקדת בסוגיית היחסים בין הקבועים המתמטיים השונים ומראה איך תוצאות שפיתח מחשב מספקות קצות חוט למתמטיקאים. המחקר החדש הוא פריצת דרך בתחום הקרוי AI for Science – התקדמות מדעית באמצעות בינה מלאכותית. לדברי אלימלך ופרופ’ קמינר, “ברמה הפילוסופית, העבודה שלנו חוקרת את יחסי הגומלין בין אלגוריתמים ומתמטיקאים. המאמר החדש מראה כי אלגוריתמים אכן יכולים לספק את המידע הנחוץ לייצור תובנות יצירתיות ולהוביל לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים.”

קבועים מתמטיים כגון פאי, קבוע אוילר, ויחס הזהב הם מספרים שמופיעים באופן טבעי בפיתוחים מתמטיים וערכם אינו משתנה. לרבים מהם יש ערך עצום לא רק במתמטיקה אלא גם בתחומים אחרים ובהם ביולוגיה, פיזיקה ואקולוגיה.

העבודה על המשימה המקורית, גילוי קבועים חדשים, הניבה כמה “תוצרי לוואי” דרמטיים:

• הדגמת יעילותן של “מעבדות וירטואליות”, שבהן נערכים ניסויים במחשב המדמים ניסויים “פיזיים” במדעי הטבע. במעבדות אלה אפשר לייצר נוסחאות מתמטיות חדשות ואפילו השערות מתמטיות חדשות באמצעות אלגוריתמים. השערות שמתבססות על דוגמאות ומנסות להכליל אותן הן הכוח המניע של המחקר המתמטי. ככל שיש יותר דוגמאות התומכות בהשערה, כך היא מתחזקת וגדלים סיכוייה להיות נכונה.
• בתור דוגמה להצלחה כזו, החוקרים השתמשו בנוסחאות שגילה האלגוריתם כדי לבנות הוכחה פשוטה לאי רציונאליות של קבוע מפורסם שנקרא על שם רוג’ר אפרי, שהוכיח תכונה זו ב-1979. ההוכחה שלו ידועה כפריצת דרך מפתיעה, מבוססת על אינטואיציה יוצאת דופן בהשערה בת יותר מ-100 שנה, שעד עכשיו ההיגיון המתמטי מאחוריה היה מסורבל וקשה להבנה.
• הרחבת השימוש במחשוב מבוזר – מחשוב המושתת על יחידות מחשוב רבות (מחשבים רבים, מעבדים רבים). לדברי החוקרים, חלק מהתגליות המתמטיות אינן אפשריות בלי העוצמה הטמונה במחשוב מבוזר. בהיבט זה, שיתפו החוקרים פעולה עם פרופ’ מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון ועשו שימוש בתשתית של חישוב מבוזר הנתמך על ידי אלפי מתנדבים מכל העולם ש”תרמו את מחשבם למדע” והריצו את האלגוריתם ותרמו לגילויי.
• מכונת רמנג’ואן החדשה, בשילוב המחשוב המבוזר, יכולה לשמש חוקרים אחרים בייצור אלגוריתמי-חיפוש המשרתים את מטרותיהם, כך שבכל מקרה שהאלגוריתם מצליח למצוא “קצה חוט”, הוא יסייע לכוון את המחקר של חוקרים אנושיים לבחינה של תופעות חדשות באזורים מבטיחים. 

במחקר השתתפו וולפרם ברנדט, קרלוס דה לה קרוז מנגואל, אופיר דוד, פרופ’ מרק זילברשטיין, ירון חדד, רתם קליש ומיכאל שליט.

למאמר ב-PNAS לחצו כאן