קטגוריה: Uncategorized

הפסל “משחק המלכים” הוא יצירתו של בוגר הטכניון, גדי כפיר

“כאשר בוריס התמודד על התואר אלוף העולם, התמודדתי עם אבן אלבסטר מאיזור הכנרת שרציתי ליצור ממנה את פסל משחק המלכים”, סיפר גדי כפיר. “הערכתי מאוד את נחרצותו של בוריס וקיוויתי ליום הזה, בו אוכל להעניק לו את הפסל, במסגרת ארגון בוגרי הטכניון, מוסד הדוגל ומטפח מצויינות”.

בדברי תודתו אמר בוריס גלפנד: “אני מכיר בכך שנמצאים כאן המוחות המובילים והאנשים המצליחים בתחומים שונים. זה כבוד גדול בשבילי להשתלב בצמרת האינטלקטואלית הישראלית. השחמט לא נחשב, אמנם, מדע טהור, אלא שילוב של מדע, אמנות וספורט. אבל המימד המדעי בהחלט תופס מקום ניכר בלימודי השחמט. אני כמדען שחמטאי כל יום חוקר וחופר את העולם האינסופי של השחמט ומגלה שכבות ומימדים חדשים. בכל פעם אני שמח שמחה רבה וילדותית כאשר אני מצליח לחשוף יהלום קטן מתוך ערימה של פחמים. לכן אני חושב שבין שחמט לבין מדע מעשי יש דמיון רב. תודה על הכבוד הרב שהבעתם בפני. אני אעשה את מיטב יכולתי כדי לקדם את השחמט בארץ ולהביא כבוד ותהילה למדינת ישראל”.

בתמונה: הענקת הפסל. מימין לשמאל: פרופסור פרץ לביא, בוריס גלפנד, גדי כפיר וד”ר אלי אופר. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

פרויקט “ניצני הטכניון למגזר הדרוזי”, אשר במסגרתו לומדים מאות תלמידי תיכון מצטיינים מהמגזר הדרוזי בטכניון, הושק במעמד נשיא המדינה שמעון פרס בבית הנשיא בירושלים.

בטקס נכחו המזכיר הצבאי של הנשיא תא”ל חסון חסון, שר החינוך גדעון סער, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השייח מוואפק טריף וראשי העדה הדרוזית, נציגי הטכניון פרופסור שמעון גפשטיין ושמואל דותן והתלמידים המשתתפים בתכנית.

את התוכנית יזם תא”ל חסון, בן העדה הדרוזית, אשר בעזרת הנשיא פרס רתם את ראשי הטכניון, את עמותת עתידים ואת משרד החינוך לקדם את הפרוייקט שנועד להפוך את תלמידי התיכון הדרוזים המצטיינים לעתודה מובילה במדעים ובטכנולוגיה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא: “הטכניון גא בכם, צעירות וצעירים דרוזים, ובזכות שניתנה לו להכשיר אתכם ללימודים גבוהים. זכות ואף חובה. מאז היווסדו לפני 100 שנים תרם המוסד המפואר הזה למדינת ישראל בכל התחומים – תשתיות, בנייה, תחבורה, מים, תעשיות מסורתיות ותעשיות מתקדמות, ביטחון, תעופה וחקר החלל, רפואה ומדעי החיים. עשרות אלפי בוגריו נמנים עם הנהגת המדינה, בתחומי הכלכלה, החברה והביטחון. היום קיבלתם מאיתנו כרטיס כניסה למועדון היוקרתי הזה. אני מודה לכל העושים במלאכת הקודש הזו, ל”עתידים” (תכנית נפלאה שנולדה בטכניון), למשרד החינוך ולמרכז לחינוך קדם אקדמי בטכניון. וכמובן לכבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס, המארח אותנו היום”.

פרופ’ שמעון גפשטיין, מממייסדי  התכנית בטכניון: “התכנית נועדה לחשוף ולחזק את התלמידים למדעים, כך שמספר הדרוזים הלומדים בטכניון יעלה לפחות ב-50%. אני גא לומר כי כיום מאות תלמידים דרוזים מגיעים לטכניון בכל שבוע ומשתתפים בשיעורים, סמינרים והרצאות ייחודיות”.

מולי דותן, מנהל המרכז האקדמי בטכניון סיפר כי  “חשיבות התוכנית היא בהגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הדרוזים בטכניון ובהמשך גם במתן סיוע בשילובם בתעשיית ההיי-טק. התכנית מתחילה כבר בחטיבת הביניים לשם העשרה מדעית, ובהמשך במכינה הקדם- אקדמית, שם מקבלים הסטודנטים תכנים פדגוגיים מקצועיים, בדגש על מיומנויות למידה, חשיבה מתמטית, הבנה, וכן פעילות לטיפוח מנהיגות והעצמה – דברים שיעזרו להם בהמשך, גם בלימודים הגבוהים וגם בחיים עצמם”.

בטקס נשאו דברים מספר מהתלמידים המצטיינים משתתפי התוכנית, אשר העלו את חלומם ושאיפותיהם להיות טייסים, מרצים בטכניון ואפילו לזכות בפרס נובל.

בתמונה: נשיא המדינה, מר שמעון פרס, שר החינוך, מר גדעון סער, תא”ל חסון, ראשי העדה הדרוזית וראשי הטכניון, עם התלמידים המצטיינים. צילם: תירם ששון, דוברות הטכניון

הוועד המנהל של  הטכניון בראשותו של דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, מינה 3 חברים חדשים מקרב הציבור:

דנה מאור, מנכ”לית מקינזי ישראל, מוסמכת למינהל עסקים מהמכון מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) ובוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בשנים 2008-1998 עבדה מאור במשרדי מקינזי ניו-יורק כיועצת לחברות ענק אמריקניות, ובשנת 2006 הפכה לשותפה בקבוצת הייעוץ.

פנחס בוכריס, מנכ”ל בתי הזיקוק לנפט, כיהן כמפקד יחידה 8200 בדרגת תת אלוף וכמנ”כל משרד הביטחון. לאחר שיחרורו שימש בוכריס כשותף בקרן ההשקעות APAX וכן דירקטור בחברות ציבוריות שונות. בוכריס השלים את תוכנית הניהול המתקדמת בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד והוא בעל תואר מ- MBA משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל ותואר B.Sc במדעי המחשב של הטכניון.

איציק תורג’מן מנכ”ל קרן רש”י, אל”מ במיל, שירת כמהנדס אלקטרוניקה במגוון תפקידים טכנולוגיים וניהוליים ביחידת המחקר והפיתוח של חיל המודיעין. על פעילותו קיבל תורג’מן את פרס בטחון ישראל ואת פרס ראש אגף המודיעין לחשיבה יוצרת, ואף זכה לתואר עמית כבוד של הטכניון. תורג’מן, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ותואר שני למנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, והינו בעל תואר שני באמינות ואבטחת איכות מהפקולטה להנדסה גרעינית מהטכניון.

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל ויו”ר הועד המנהל של הטכניון: “אנו מחזקים את הוועד המנהל של הטכניון בדמויות מובילות מהשורה הראשונה בציבוריות הישראלית. עתידה של ישראל טמון במידה הולכת וגדלה באיכות החינוך הטכנולוגי ואין לי ספק כי הניסיון, הידע והיכולות של המצטרפים החדשים יתרמו באופן משמעותי לעוצמתו ולעתידו של הטכניון, להיקף ולאיכות בוגריו. אני מברך את דנה מאור, פנחס בוכריס ואיציק תורג’מן ומאחל להם הצלחה בתפקיד החדש שנטלו על עצמם”.

הטכניון ומכון אמי”ת (Alfred Mann Institute at the Technion – AMIT) הקימו חברה חדשה למסחור טכנולוגיות תאי גזע שפותחו בעשור האחרון  במעבדת המחקר של פרופ’ יוסף איצקוביץ-אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. פרופסור איצקוביץ’-אלדור הוא מהחלוצים והמובילים העולמיים בתחום תאי הגזע.

החברה, Accellta, תשווק טכנולוגיות ושיטות שיסייעו לחברות מסחריות ולמעבדות מחקר לגדל תאי גזע בצורה מהירה, הומוגנית, איכותית וחסכונית יותר. הטכנולוגיות פורצות-הדרך, שפותחו על ידי פרופ’ איצקוביץ-אלדור ודר’ מיכל עמית מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מאפשרות, בנוסף, לבצע מניפולציה גנטית בתאי הגזע, פעולה החשובה במיוחד לפיתוח טיפולים מבוססי תאי–גזע ולפיתוח של מודלים למחלות. כיום מתבצעת פעולה זו ביעילות נמוכה. בעתיד תעסוק החברה ברפואה רגנרטיבית ובפיתוח טיפולים מבוססי תאי-גזע למחלות חשוכות מרפא.

פרופ’ איצקוביץ-אלדור, מנהל אגף נשים ומיילדות ברמב”ם ומנהל מרכז המצויינות לחקר תאי גזע  בטכניון, הוא אחד ממייסדי המחקר העולמי בתחום זה. בשנת 1998 היה שותף לבידוד תאי הגזע העובריים האנושיים הראשונים, יחד עם פרופ’ תומפסון מאוניברסיטת וויסקונסין בארה”ב, הישג שמוגדר כאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות ברפואה. באותה שנה הקים פרופ’ איצקוביץ-אלדור בפקולטה לרפואה של הטכניון את מעבדת המחקר הראשונה בישראל העוסקת בתאי גזע עובריים אנושיים והוא בעל מספר הפרסומים הגדול בעולם בנושא זה.

מאז 1998 פיתחו פרופ’ איצקוביץ-אלדור ודר’ מיכל עמית, חוקרת בכירה במרכז לחקר תאי גזע בטכניון, שיטות מתקדמות לגידול התאים על מצעים מוגדרים ללא מרכיבי חיה. כמו כן פיתחו  שיטות חדישות להליכי גימלון (scale-up) של התאים, למניפולציה גנטית ולהתמיינות מבוקרת של התאים לסוגי תאים רצויים היכולים לשמש בסיס לגילוי ולבדיקה של תרופות חדשות. הטכניון השקיע בפורטפוליו רחב של פטנטים המגנים על שיטות אלו.

Accellta תפעל בשוק תאי- הגזע העולמי, המוערך ביותר משני  מיליארד דולר לשנה וצומח בקצב דו-ספרתי. את רובו המכריע של השוק מהווים מוצרים ושירותים למחקר ופיתוח של תאי גזע, זאת בשל העובדה שמרבית הטכנולוגיות מצויות בשלבי מחקר ופיתוח ועדיין אינן מאושרות לשימוש קליני בבני-אדם. שוק תאי הגזע צפוי לנסוק בשנים הקרובות, עם אישורם של טיפולים רפואיים הנמצאים כיום בניסויים קליניים.

מכון אלפרד מאן בטכניון – אמי”ת, פעיל משנת 2006 בפיתוח ומסחור טכנולוגיות רפואיות פרי פיתוחם של חוקרי הטכניון. המכון הוקם ביוזמתו של המיליארדר האמריקני, ד”ר אלפרד מאן, אשר משמש כיו”ר מועצת המנהלים שלו ומממן את פעילותו. בנוסף  ל- Accellta , מתנהלים באמי”ת עוד ארבעה פרויקטים, שלושה מתוכם הפכו לחברות הזנק.

לדברי פרופ’ איצקוביץ “פעילות החברה תאפשר ליישם בתעשייה ובקליניקה מחקר ופיתוח ייחודי שהבשיל לאחרונה לכדי שיטות מהמתקדמות בעולם לגידול תאי גזע פלוריפוטנטיים שמקורם בביציות מופרות (תאי גזע עובריים) או בתאים שנלקחו מתאי מבוגר (תאי גזע מושרים). תאים אלו יכולים להתמיין ולהתפתח לכל תא ורקמה בגוף האדם. הטכנולוגיות החדשות תשמשנה גם כפלטפורמה לייצור חלבונים ונוגדנים לפיתוח תרופות למגוון רחב של מחלות. החברה החלה כבר בשיתופי פעולה עם מספר חברות בינלאומיות.”

קרום האמניון מהווה חלק ממעטפת שק מי השפיר השומר על העובר במהלך ההריון

חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גילו כי תאי קרום האמניון של עובר יכולים להוות מקור לביציות אנושיות. זו עבודת הדוקטורט של הסטודנטית איילת עברון בהנחייתו של דיקן הפקולטה , פרופסור אליעזר שלו.

קרום האמניון מהווה חלק ממעטפת שק מי השפיר השומר על העובר במהלך ההריון. לאחר שבמהלך הלידה פוקע השק, מיד לאחר הלידה יוצאת השליה יחד עם הקרומים והם מושלכים לפח.  התאים של קרום האמניון נוצרים בתקופה מאד מוקדמת בחיי העובר (יום 8 לאחר ההפריה) וידועים כמשמרים את הפלסטיות של תאים עובריים בטרם-התמיינות. בתאים אלה קיים הפוטנציאל להפוך לכל אחת מקבוצות התאים אשר מתפתחות בהמשך לרקמות מסוגים שונים. היכולת  של תאים אלה להתמיין לתאים המבטאים סמנים ספציפיים של תאי נבט המייצרים את הביציות לא תואר עד כה.

בעבודה אשר בוצעה יחד עם ד”ר שלומית גולדמן במעבדת  המחקר של מחלקת נשים ויולדות בבית החולים “העמק”  נמצא לראשונה כי כאשר מגדלים תאים אלה במצע גידול המשמש גם להפריה חוץ גופית הם מבטאים את הסמנים הספציפיים לתאי נבט המתפתחים לביציות הן ברמת הגן, הן ברמת החלבון והן במראה שלהם (תאים גדולים ועגולים המזכירים ביציות). התאים מבטאים בהמשך סמנים האופיינים  לכניסתם לחלוקת הפחתה  (חלוקה הכרחית בהתפתחות ביצית)  ונשארים במצב זה.

עדיין ניצב בפני החוקרים אתגר גדול, שכן כדי שהתאים יוכלו לשמש כביציות יש צורך שהם ישלימו ובצורה תקינה את תהליך ההפחתה אליו נכנסו. רק לאחר מציאת פתרון לבעיה זאת ניתן יהיה לבדוק האם ניתן להשתמש בהם כתחליף מתאים לביציות אצל נשים שאינן יכולות לייצר אותן.

מסתמכים על שפה שפיתחו לפני למעלה מעשור, המתארת מערכות מורכבות בצורה גראפית וטקסטואלית, ברמות שונות של פירוט

חוקרי הטכניון בנו מודל של מחזור חיים של mRNA, שהוא ה”שליח” אשר מעביר את הצופן הגנטי מהגרעין לריבוזום, לצורך בניית חלבונים. גישה חדשנית זו מאפשרת הצגה מפורטת אך מדורגת של המודל הביולוגי המורכב הזה, והיא מסתמכת על שפת OPM  – Object-Process Methodology שפיתח לפני למעלה מעשור פרופסור דב דורי מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול ואשר נמצאת בשלבים מתקדמים של הפיכתה לתקן ISO.

עתה חבר פרופסור דורי לפרופסור מרדכי חודר, ביולוג מולקולרי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, כדי לבנות בצורה מופשטת את המודל החדשני. “זה כמו פאזל גדול שבמהלך השנים הצטבר ידע רב על כל אחד מחלקיו”, מסביר פרופסור דורי. “המערכת שבנינו מאפשרת מבט כולל על המערכת כולה”.

המודל, שנבנה על ידי הדוקטורנטית יהודית סומך המסיימת את מחקרה בימים אלו, מסתמך על עשרות מחקרים אשר נעשו על כל אחד מחלקי ה”פאזל” ויוצר תמונה כוללת ברורה. הוא פורסם בכתב העת המדעי PloS ONE. במהלך בניית המודל גילו הפרופסורים דורי וחודר ויהודית סומך פערי ידע משמעותיים בתחום זה, אותם הם הציגו ומיינו לסוגי שונים. זיהוי פערי הידע הינו מרכיב חשוב בשיטה זו, שכן הוא מצביע על כיוונים למיקוד המחקר ומאפשר אימות או הפרכה של השערות חדשות. מחקר זה הינו מחקר חלוץ בשטח חדש שפיתחו החוקרים – מידול קונספטואלי של מערכות ביולוגיות.

הטכניון החליט כי מרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה – לא יוכל יותר ללמד קורסי חובה

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם: אלי אלחדף, יורם הלוי, יורם טמבור, עודד רבינוביץ’, אביגדור גל, ארז פטרנק, אורי פסקין, גיטי פריי, יצחק קסלסי ויואב ערבה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי באחרונה הפכו קורסים אקדמאיים הניתנים  באינטרנט לפופולאריים מאוד. “זו אכן מהפיכה משמעותית בחינוך האקדמי, אולם קורסים אלה לא יוכלו להחליף את הקשר האמיץ שנוצר בין מרצה טוב לתלמידו”, הדגיש פרופסור לביא. “המורה הטוב מעניק מעצמו, קורא את שפת הגוף של תלמידיו, מלווה אותם אישית. חוט השני העובר בין הזוכים בפרס ינאי הוא האהבה לסטודנט והאהבה למקצוע”.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור גדי שוסטר, גילה בטקס כי הטכניון החליט בימים אלה שמרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה – לא יוכל יותר ללמד קורסי חובה. יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון, אסף זינגר, אמר בתגובה כי הוא נדהם ומאושר מהחלטה זו של הטכניון, המהווה בשורה מרנינה לכלל הסטודנטים.

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איכסון המידע, אמר כי בתרומתו הוא רצה להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה ולפרקים אפילו טראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם פרופסור לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. “זו השנה השניה שהפרס מחולק ואני רואה בסיפוק רב כיצד הזוכים, שממילא היו מצטיינים בהוראה, סוחפים אחריהם גם את עמיתיהם”, אמר משה ינאי בטקס.

בתמונה: הזוכים בפרס עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (במרכז, מימין לשלט), ועם רחל ומשה ינאי (במרכז, משמאל לשלט). צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.

החל בחודש אוקטובר, 37 צעירות וצעירים מרוסיה לומדים בטכניון אבטחת מידע, בפרוייקט ראשון מסוגו המשותף ליחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון ולאירגון “נתיב”, פרויקט מסע ומשרד ראש הממשלה. בסיומו של הקורס, הנמשך כחמישה חודשים, יקבלו הבוגרים תעודת “מנהל אבטחת מידע”.

דיקנית היחידה ללימודי המשך בטכניון, פרופסור יהודית דורי, אמרה כי הקבוצה כוללת סטודנטים בוגרי תואר ראשון מרוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר. הם בעלי תואר ראשון במחשבים, כלכלה, מערכות מידע ועוד. הם באים לכאן לחמישה חודשים ולומדים ברוסית תעודה באבטחת מידע. “בקבוצה הראשונה ציפינו ל-20 והגיעו 37”, הוסיפה. “כאשר פגשתי בהם לראשונה התפעלתי מאיכות האנשים ואני מקיימת פגישות איתם לפחות פעם בחודש. האינטראקציה כל כך מוצלחת מבחינתם ומבחינת הטכניון עד שהצעתי להם להישאר לעוד חמישה חודשים, 70% מהם הסכימו מיד. הצעתי להם שננסה לתאם עבור שלב ב’ חונכות של יום-יומיים בשבוע בתעשייה בתיאום עם התעשיין בוגר הנדסת חשמל בטכניון, מר יהודה זיספאל, אשר עמד בראש ארגון הבוגרים במשך שש שנים. מיד עלה אחוז המעונינים להשאר בטכניון לשלב ב’ ל-100%. הם כולם זכאי עליה לפי חוק השבות”.

בימים אלה עוסקת ד”ר ניבה ונגרוביץ, בתר-דוקטורנטית במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בחיבור הסטודנטים הללו לתעשיה וכל המתקבלים להשתלמות בתעשיה הישראלית ימשיכו לשלב ב’ של הפרוייקט.

מנהלת “נתיב”, גב’ נעמי בן עמי, לשעבר  שגרירת ישראל באוקראינה, אמרה כי הקורס בטכניון מתקיים במסגרת פרוייקט “מסע”, המביא אלפי סטודנטים ואקדמאים מברית המועצות לשעבר – ללימודים בישראל. “אנו מראים להם שמדינת ישראל יכולה להציע להם ידע וסיפוק מקצועי רב, בצד זהות יהודית”, הדגישה. “לנו חשובה העליה לארץ, ולא פחות מכך – איכות העולים. המשתתפים בקורס הטכניוני הם אנשים איכותיים מאוד”.

הסטודנטים מקבלים מלגה חודשית, אולפן לעברית, שיחה באנגלית, מעונות וסיורים בארץ. הם גם עוסקים בפעילות התנדבותית בקהילה, בבתי אבות, גני ילדים וארגונים לנזקקים.

מר עודד רביב, מנהל היחידה ללימודי המשך בטכניון וגב’ אלה בלינדרמן, מרכזת פרויקטים מיוחדים ביחידה, אמרו כי 80% מהמשתתפים הם אקדמאים ובקבוצה יש 30 גברים ושבע נשים. “חלקם כבר הודיעו כי יישארו בארץ בתום הקורס ורוצים לעבור תהליך של עליה. אין לנו ספק שבתום שלב ב’, בו יורחב הרקע הטכנולוגי והחשיפה לעברית ואנגלית יוגברו – רובם יישארו בארץ”, הוסיפה אלה.

גב’ עירית פרומר-כפיר, ראש תחום תוכן ופעילויות ב”נתיב”, אמרה כי ההוראה כולה נעשית בשפה הרוסית בשלב א’ וכי לאור הצלחת הקורס הנוכחי – מתוכנן קורס נוסף בחודש מארס 2013. היא הביעה תקוותה כי בקיץ הקרוב ייפתח קורס לבוגרי תיכון מרוסיה, בשיתוף עם בית הספר הבינלאומי של הטכניון במטרה לעודדם להרשם ללימודי תואר ראשון בטכניון.

בתמונה: משתתפי הקורס. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור גדי שוסטר מונה כמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. הוא מחליף בתפקיד את פרופסור משה סידי, שסיים כהונה בת שש שנים.

פרופסור שוסטר, יליד קיבוץ גבעת ברנר, קיבל דוקטורט בביו-כימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1987. את הבתר דוקטורט עשה באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, בשנים 1988-1991.

משנת 1992 פרופסור שוסטר הוא חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ונבחר פעמיים כמרצה מצטיין. הוא כיהן כסגן הדיקן ללימודי מוסמכים וכדיקן הפקולטה לביולוגיה ומשמש בכמה ועדות, ביניהן ריכוז הוועדה הבוחרת את זוכי פרס “הארוי” היוקרתי של הטכניון. פרופסור שוסטר פירסם עשרות מאמרים מדעיים וזכה במלגות ופרסים חשובים, ביניהם פרס וולף לסטודנטים לתואר שני, מלגת חיים ויצמן ללימודי בתר דוקטורט ומלגת פולברייט.

בתמונה: פרופסור גדי שוסטר

הטכניון פתח קורס מקוון ראשון מסוגו בארץ באתיקה של המחקר כמקצוע חובה לכל הסטודנטים הלומדים לתארים גבוהים והעוסקים במחקר.

בעשור האחרון הולך וגובר הצורך לעסוק באתיקה של המחקר בעולם האקדמי. הצורך הזה נובע, בין היתר, מהמפגש שחל במחקר המדעי בין גורמים בעלי ענינים מנוגדים כמו גורמי מימון, גורמים מסחריים, מדיניות מוסדות המחקר והדרישה לפרסומים לצורך קידום מקצועי. עדות לנחיצות העיסוק באתיקה במחקר באה לידי ביטוי בפרסום הרב לו זוכים מקרים של התנהגות בלתי הולמת אצל חלק מהחוקרים. אוניברסיטאות רבות בעולם עוסקות בכתיבת תקנונים המגדירים כללי התנהגות מחמירים ומחייבים עבור כל העוסקים במדע ובמחקר. במקביל, מתחזקת המודעות, שלא די בכתיבת תקנונים אתיים, אלא חובה גם לפעול להכשרתם ולחינוכם של חוקרים צעירים.

לאור כל זאת, פרופ’ הלל פרת, דיקן בית הספר ללימודי מוסמכים בטכניון, קידם לאחרונה יוזמה בה כל הסטודנטים הלומדים לתארים גבוהים בטכניון ישתתפו בקורס מקוון בנושא אתיקה של המחקר. התכנים שבאתר הקורס נערכו ועובדו על ידי ד”ר אסתר בן-זקן ופרופסור משנה מירי ברק מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. זהו הקורס הראשון והיחיד בארץ הניתן במסגרת דרישות החובה לסטודנטים הלומדים לתארים גבוהים.

מטרות הקורס:

* הבחנה בין המושגים אתיקה, מוסר ויושרה והבנת הצורך בהתנהגות הולמת במחקר.

* הכרות עם תקנון הטכניון להתנהגות ראויה במחקר ולניגוד עניינים במחקר.

* הכרות עם כללי אתיקה בתחומי מחקר שונים (כגון רפואה, חינוך ומתמטיקה).

* הכרות עם החוקים והתקנות לגבי ביצוע מחקרים בבני אדם ובעלי חיים בישראל.

* הבנת הצורך בשמירה על זכויות יוצרים וקניין רוחני של מחברים.

הקורס המקוון נפתח באוקטובר 2012 במערכת Moodle של הטכניון. הוא נלמד באופן עצמאי – בכל זמן, מכל מקום ובהתאם לקצב הלמידה של כל סטודנט. הקורס כולל שבע יחידות, כאשר כל אחת מציגה שאלה הקשורה לסוגיה מסוימת באתיקה של המחקר. התשובות לכל השאלות מתבהרות לאחר קריאה מעמיקה של התכנים המוצגים בכל יחידה. היחידות כוללות קטעי טקסט המסכמים את עיקרי הדברים וקישורים לאתרים רלוונטיים. הקישורים כוללים מאמרים עדכניים, מסמכים מאוניברסיטאות אחרות, סרטוני וידאו וכתבות עיתונאיות.

בדומה לשיטת הלימוד, גם שיטת ההערכה בקורס נעשית באופן מקוון. המבחן נפתח במועדים קבועים באופן אוטומטי וכל הסטודנטים הרשומים לקורס יוכלו לבצע אותו בלחיצה על קישור מתאים (מתוך אתר הקורס). המבחן כולל 21 שאלות רב ברירה המוצגות לכל נבחן באופן אקראי מתוך מאגר שאלות. כדי לקבל ציון עובר, הסטודנטים צריכים לענות נכונה לכל הפחות על 20 שאלות. סטודנטים שיכשלו בניסיון הראשון, יוכלו לבצע את המבחן במועדים עוקבים שיפורסמו בתחילת כל סמסטר.

כיום רשומים לקורס יותר מ-400 סטודנטים, אך חובת המבחן תחל רק על סטודנטים הנרשמים החל מסמסטר אביב תשע”ג.

להקמתו ולהפעלתו של הקורס שותפים ארבעה גופים בטכניון: בית הספר ללימודי מוסמכים, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, המרכז לקידום ההוראה ומרכז המחשבים.

מדובר בפריצת דרך משמעותית המציגה פתרון יעיל לבעיה סינתטית שלא נפתרה עד כה; דרך זו עשויה לקצר באורח ניכר תהליכים בתעשיית התרופות

חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשנית ליצירת מולקולות. הם הצליחו להגיע למולקולה עם המרכז הכיראלי בשלב אחד בלבד מחומר המוצא. עד כה הגיעו לכך חוקרים בכמה שלבים, וגם זאת – רק בשני מקרים בהסטוריה. על פריצת הדרך שלהם מדווח כתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר”. מדובר בפתרון בעיה סינתטית שטרם נפתרה עד כה ועשויה לקצר באורח ניכר תהליכים בתעשיית התרופות.

“כימיה אורגנית סינתטית היא מדע העוסק בבניית פרגמנטים מולקולאריים משוכללים מיחידות אורגניות פשוטות ביותר”, מסביר פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. “אחת האפליקציות האפשריות הרבות בתחום זה הינה סינתזה של חומרי טבע  מורכבים. בעשורים האחרונים הכימאים האורגניים הכיו  מערכות מורכבות אלו באמצעות סינתזה רב שלבית. אולם, השאלה האמיתית של המאה ה-21 אינה עוד ‘האם אנו יכולים לסנתז מולקולה זו?’ אלא –  ‘כיצד נוכל לסנתז אותה בצורה יעילה ביותר, תוך שימוש במספר שלבים סינתטיים מינימאלי’?

בשנים האחרונות פיתחה קבוצת המחקר של פרופסור מרק אסטרטגיות אלטרנטיביות אשר לא רק ענו על הדרישות הללו אלא גם נתנו פתרון לבעיות סינתטיות מאתגרות. אחת הבעיות הקריטיות הנותרות בתחום זה הינה יצירה של מרכזים כיראליים רבעוניים במערכות א-ציקליות בתגובת אלדול. מולקולה כּיראלית (Chiral molecule) היא מולקולה שלא ניתן ליצור חפיפה בינה ובין תמונת המראה שלה באמצעות סיבוב במרחב. לתכונה זו של מולקולות מסוימות, הנובעת מהיעדר סימטריית שיקוף פנימית, קוראים כּיראליות (Chirality), ושתי המולקולות השונות, המהוות תמונת מראה האחת של השנייה, מכונות אננטיומרים.  אלדולים (באנגלית ביחיד: Aldol) הם קבוצה של תרכובות אורגניות. המילה אלדול היא חיבור של המילים אלדהיד ואלכוהול (כוהל); ואכן, כל האלדולים מכילים שתי קבוצות פונקציונליות – זאת של האלדהידים (CHO) וזאת של הכוהלים (OH, קבוצת הידרוקסיל).

אלדולים נוצרים כשקטון מגיב עם קטון אחר או עם אלדהיד, או כשאלדהיד מגיב עם אלדהיד. התגובה נקראת תגובת אלדול, וחשיבותה בכימיה האורגנית גדולה, שכן היא אחת הדרכים המעטות בה ניתן ליצור קשרי פחמן-פחמן, כלומר – לחבר שתי מולקולות קטנות למולקולה אחת גדולה. התגובה מכונה תגובת אלדול מוצלבת כששני המגיבים אינם זהים (למשל, תגובה בין האלדהיד מתנל (פורמלין) והקטון פרופנון (אצטון).

מרבית המולקולות הביולוגיות הן כיראליות, ומכאן חשיבות המושג במחקר הביוכימי. במקרים לא מעטים, שני האננטיומרים של חומר מסוים משפיעים באופן שונה על גוף האדם, ועל כן להבנת תכונת הכיראליות של מולקולות אלו יש חשיבות רבה בתעשיית התרופות ובתעשיית המזון. בתהליכים ביולוגיים שבהם מעורבות מוקולות כיראליות, כמו חומצות אמינו וסוכרים, פעיל בדרך כלל רק אחד האננטיומרים. הבנת המקור להבדל בשכיחות שני האננטיומרים של אותן מולקולות יכול לשפוך אור על מוצא החיים. בדיווח האחרון שפורסם ב Nature על ידי פרופסור מרק ועמיתיו, הם פתרו בעיה זו על ידי תגובה בכלי יחיד תוך שימוש בחמרי מוצא מגוונים בעלי זמינות גבוהה.  פרצת דרך משמעותית זו  מציגה פתרון אלגנטי ויעיל לבעיה סינתטית אמיתית, שכן הכנה של מרכזים רבעוניים אלו המותמרים כולם בפחמימנים במערכות א-ציקליות מהווה את אחד האתגרים העכשוויים הקשים ביותר בסינתזה האורגנית המודרנית.

האתגר גדול במיוחד ביצירה של מרכזים אלו בתוצרים אלדוליים. קושי זה הוא בעייתי שכן התגובה האלדולית מהווה את אחת הטרנספורמציות הכימיות החשובות ביותר בסינתזה האורגנית. הבעיה העיקרית המגבילה את היצירה של מרכזים מסוג זה היא היעדרה של שיטה יעילה  להכנתם של אנולטים כיראליים תלת מותמרי במערכות א-ציקליות המוגדרים מרחבית.

ניתן לפתור בעיות אלו באמצעות שילוב של תגובת קרבמטאלציה וחמצון של אורגאנו קופרט, אשר מאפשרת קבלה של אנולט תלת-מותמר המוגדר מרחבית. שיטה זו שימשה ליצירת סידרה של תוצרי אלדול וMannich מאינאמידים, ביחסים דיאסטראומריים ואננטיומריים מצויינים וניצולות טובות.

על עשית סינתיזה בדרך שונה לחלוטין מהמקובל, קיבל פרופסור אילן מרק את פרס היצירתיות Janssen Pharmaceutica לשנת 2012.

פרופסור ארנון בנטור, חבר סגל בטכניון מאז 1978, בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מונה כמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון. הוא מחליף את ד”ר אביטל שטיין, שמונתה כמכ”לית המועצה להשכלה גבוהה.

במהלך פעילותו בטכניון ייסד את בית הספר הבינלאומי להנדסה של הטכניון אשר בראשו הוא ממשיך לעמוד וכיהן בתפקידים בכירים בטכניון, וביניהם משנה לנשיא למחקר, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מנהל מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית וראש המכון הלאומי לחקר הבנייה.

פרופ’ בנטור הוא מומחה בעל שם בינלאומי בטכנולוגיה של בנייה ותשתיות. במסגרת פעילותו המדעית פרסם שמונה ספרים ומספר מאמרים רב, וזכה למעמד מוביל בעולם. הוא נבחר על ידי עמיתיו לתחום לתפקיד של נשיא האיגוד הבינלאומי למחקר בחומרים ומבנים שמקום מושבו בפאריס. הוא משמש כיושב ראש של ועדות מקצועיות בינלאומיות, וכעורך וחבר במערכות של עיתונים מדעיים מובילים בעולם. על פעילויותיו אלה הוא זכה לאותות הוקרה מארגונים בינלאומיים יוקרתיים בארה”ב ובאירופה.

פרופ’ בנטור הקפיד במשך כל השנים לקיים קשר הדוק עם התעשייה ופעל בתחומים המקצועיים-ציבוריים. במסגרת זו הוא כיהן כיו”ר וחבר בועדות מקצועיות לאומיות ופעיל בתקינה הישראלית, היה חבר בועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים בראשות השופט זילר אשר הוקמה בעקבות אסון ורסאי, כיהן כיו”ר צוות להכנת דו”ח לכנס קיסריה 2009 בנושא “עתיד מנוע הצמיחה הישראלי: חזרה למובילות בתעשיות עתירות-ידע וחדשנות מדעית-טכנולוגית”, פעל כחבר בצוותי עבודה של הועדה הציבורית הממלכתית “ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי”, 2008, והיה כח מניע ליצירת שותפיות אסטרטגיות בין התעשייה לאקדמיה לקידום טכנולוגי של ענפי התשתיות במדינת ישראל, במיוחד בכל הקשור לחברות התשתית הלאומיות, ובהן מקורות – חברת המים הלאומית, החברה הלאומית לדרכים בישראל (מע”ץ לשעבר) וחברת נמלי ישראל.

מתוך ראייה של הצורך בגלובליזציה של החינוך ההנדסי-מדעי יזם פרופ’ בנטור הקמת תוכניות לימוד בינלאומיות בטכניון, שבהן משתתפים סטודנטים מצטיינים ממדינות מפותחות ומדינות מתפתחות דוגמת סין והודו, אשר בוגריהן יוכלו לשמש שגרירי רצון טוב של מדינת ישראל והתעשייה שלה במדינות מוצאם.

בתמונה: פרופסור ארנון בנטור