קטגוריה: Uncategorized

הטכניון והאוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור (NTU) ישתפו פעולה בחקר החלל. שיתוף הפעולה יוצא לדרך בתקופה ששתי האוניברסיטאות יצאו בתוכניות נפרדות לבניית ננו-לווינים בחמש השנים הבאות. ל-NTU יש תוכנית עשור לבניית ארבעה ננו-לווינים במסגרת תוכנית VELOX של האוניברסיטה, ואילו הננו-לווינים של הטכניון מתוכננים לשיגור ב-2015 במסגרת פרויקט SAMSON.

מזכר ההבנות נחתם על ידי נשיא NTU , פרופסור ברטיל אנדרסון, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא והמשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי.

“שיתוף הפעולה מחבר שתי אוניברסיטאות טכנולוגיות מבוססות, שמטרותיהן בנושא חקר החלל והלווינים דומות,” אמר פרופסור אנדרסון. “שני ההסכמים יחזקו את תוכנית הלווינים של NTU ויבססו את מעמדה כאוניברסיטה המובילה בסינגפור בחקר הלווינים.”

“אנחנו בטכניון מאושרים לקראת שיתוף פעולה נוסף עם NTU, אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם,” אמר פרופסור פרץ לביא. “שילוב הידע והכישורים של המוסדות שלנו יבטיח את איכותה הגבוהה של המנהיגות המדעית-טכנולוגית בסינגפור ובישראל ואת איכותה.”

במסגרת מזכר ההבנות זיהו פרופסור לואו קיי סון, יו”ר המרכז לחקר הלווינים ב-NTU, ופרופסור אהוד בכר, ראש מכון “אשר” לחקר החלל בטכניון, תחומי מחקר אפשריים, ביניהם מחקר תכן הנעה לבקרת לווין, טיסת מבנה של לווינים ומצלמות בעלות חישה-מרחוק. תוצאות המחקרים צפויות להשתלב בתוכניות הקיימות בתחום הרלוונטי בשתי האוניברסיטאות. בנוסף יוקמו תוכניות לחילופי סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים ואנשי סגל.

שתי האוניברסיטאות הקימו תוכניות בחקר החלל. NTU השיקה את הלווין הראשון שנבנה בסינגפור, X-SAT, בשנת 2011, והטכניון שיגר את המיקרו-לווין גורווין-2 טכסאט בשנת 1998. NTU  סיימה להרכיב שני לווינים – VELOX-P ו– VELOX-PII ביולי 2012, שהם חלק ממפת הדרכים – תוכנית עשור במסגרת תוכנית VELOX. זו גם האוניברסיטה היחידה בסינגפור שיש בה תוכנית לווינים לתואר ראשון.

ל-NTU כבר יש שיתופי פעולה עם הטכניון. אחת מהן היא תוכנית לתואר שלישי משותף בהנדסת חומרים והנדסה ביו-רפואית. NTU  היא גם שותף מרכזי בתוכנית הטכניון ברפואה רגנרטיבית בשיקום קרדיאלי, שנועדה לענות על צרכים קליניים בשיקום קרדיאלי באמצעות הנדסת רקמות.

בתמונה: חותמים על ההסכם (מימין לשמאל): פרופסור עודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון ופרופסור ברטיל אנדרסון, נשיא NTU. צילום: דוברות הטכניון

“דיספלזיה אקטודרמאלית” גורמת לפגמים בעור, בשיער ובציפורניים, לשפה וחך שסועים ולעכירות קרנית העשויה לגרום לעוורון; שבעה מכל עשרת אלפים תינוקות הנולדים בעולם, סובלים מתסמונת זו

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת פריז דקארט בצרפת פיתחו שיטה חדשנית לריפוי “תסמונת דיספלזיה אקטודרמאלית”, שמקורה במוטציה בגן P63.

“דיספלזיה אקטודרמאלית” היא למעשה קבוצה של תסמונות נדירות המשפיעות על אזורים שונים בגוף. מחלה גנטית זו גורמת לפגמים מולדים בעור, בשיער ובציפורניים, לשפה שסועה וחך שסוע, ולעכירות-קרנית, העשויה לגרום עיוורון.

במחקר הנוכחי נוצר מודל תאי ייחודי המסכם פגמים עובריים עיקריים הנוגעים למחלה זו.

החוקר הישראלי (ד”ר רובי שלום-פוירשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון) ושותפיו הצרפתים (פרופ’ דניאל אברדם וד”ר איזבל פטי, מאוניברסיטת פריז דקארט בצרפת), תכנתו דגימות תאים שנאספו מהחולים בתסמונת כך שיהפכו לתאי גזע עובריים הנושאים את המוטציה. בשלב השני הוכיחו החוקרים כי בניגוד לתאים עובריים נורמליים, התאים העובריים שנתקבלו מתאי חולים אינם מסוגלים להשלים את תהליך ההבשלה העוברית לרקמת עור וקרנית. לבסוף, באמצעות תרכובת כימית קטנה הקרויה PRIMA-APR246, הושג שיפור משמעותי בתפקוד התאים הפגומים בניסויי מבחנה.

“המחקר מראה כי המולקולה PRIMA-APR246 עשויה לשפר את התחדשות העור והקרנית בחולים”, אמרו החוקרים. “תרכובת זו נתגלתה לאחרונה כתרופה פוטנציאלית לריפוי מחלת הסרטן ואף עברה בהצלחה ניסויים קליניים של  phase1/2 בשבדיה ולא נצפו תופעות לוואי, לכן יהיה פשוט יותר לבחון את השפעת התרופה בחולי דיספלזיה אקטודרמלית.

עם זאת יש להיות זהירים ולהמתין לניסויים קליניים שיבדקו תחילה את השפעת התרופה הפוטנציאלית על תפקוד הקרנית. ניסויים אלה ייערכו בבית החולים סן לואי בפריז”.

מחקר זה ממחיש את הרלוונטיות של תאי גזע עובריים לחקר מחלות גנטיות בכלל ולהפרעות הקשורות ב-p63 בפרט, וסולל דרך לטיפולים עתידיים.

על פי ההערכה, שבעה מכל 10,000 תינוקות בעולם נולדים עם דיספלזיה אקטודרמאלית, מתוכם בחלק מהמקרים לא ידוע הגן המוטנטי ובחלקם מדובר בגן p63 בו התמקדו החוקרים.

במחקר משותף ורב תחומי שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה (ד”ר משה גיש ופרופסור משה ענבר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית) ומהטכניון (ד”ר גל ריבק ופרופסור מחקר דניאל ויס מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, והתוכנית למערכות אוטונומיות) נמצא כי כנימות עלה אשר חומקות מסכנה ע”י נפילה מהצמח הפונדקאי מסוגלות להתהפך באויר ולנחות כמעט תמיד על הרגליים. המחקר המתאר את המנגנון האווירודינמי והמשמעות האקולוגית של התופעה התפרסם בכתב העת Current Biology.

כנימות עלה הם חרקים קטנים המתפתחים במושבות על גבי צמחים. הכנימות ניזונות על נוזלי הצמח ומינים רבים אף מזיקים לחקלאות. כאשר כנימות ניצבות בפני סכנת טריפה, פעמים רבות הן בוחרות להימלט מהצמח באמצעות נפילה לעבר הקרקע. החוקרים מצאו שמיד לאחר שכנימה נוטשת את הצמח, היא מבצעת תמרון תהפכות באוויר (באופן דומה להיפוך האוירי אותו מבצעים חתולים בעת נפילה), כך שהנחיתה מתבצעת כמעט תמיד על הצד הגחוני ללא תלות בתנוחה שבה החלה הנפילה. כנימות שנפלו מהצמח שלהן לאחר מפגש עם חיפושית טורפת (מושית השבע – “פרת משה רבנו”) נחתו על הצד הגחוני ב 95% מהמקרים כשהנפילה הייתה מגובה 20 סנטימטרים, ואילו כאשר הנפילה היתה מגבהים נמוכים יותר נפגעה אך במעט יכולת ההתהפכות באוויר. חלק מהכנימות אף הצליחו להתהפך במהלך נפילה קצרה של סנטימטרים בודדים. החוקרים השתמשו במצלמות וידאו מהירות במיוחד שתיעדו את מהלך הנפילה במהירות של למעלה מ-1000 תמונות בשנייה, על-מנת לזהות מהו המנגנון בו משתמשות הכנימות לביצוע ההיפוך האוירי. מתברר שעם תחילת הנפילה, הכנימות מרימות את רגליהן האחוריות כלפי מעלה ואחורה (ביחס לגוף) ומטות את מחושיהן הארוכים קדימה, ליצירת תנוחת נפילה קבועה ואופיינית. החוקרים יצרו מודל מתמטי המבוסס על התנגדות האוויר אשר הראה כי במהלך הנפילה, כאשר הכנימה נמצאת בתנוחה האופיינית הזו, הכוחות האווירודינמיים הפועלים על אברי הגוף (כתוצאה מהתנגדות האוויר) גורמים לכנימה להסתובב עד לנקודה בה מתקבלת יציבות אווירודינמית המבטיחה את המשך הנפילה בזווית קבועה, שבה הגחון והרגליים פונים לכיוון הקרקע. למעשה, כשגוף הכנימה נמצא בתנוחת הנפילה אופיינית הוא מהווה מעין “נחום-תקום” אווירודינמי, כאשר כל סטייה מהמצב היציב מתוקנת מיד ע”י התנגדות האויר, ללא צורך בפעולות נוספות מצד הכנימה.

החוקרים ביצעו ניסויים נוספים על מנת לנסות ולברר מהו היתרון שבנחיתה על הצד הגחוני עבור כנימה. המסקנה שאליה הגיעו היא שנחיתה על הצד הגחוני היא תנאי להיתפסות והישארות הכנימה על עלים של הצמח שבהם היא פוגעת בדרך לקרקע. עבור כנימה, הקרקע היא מקום מסוכן ביותר בו היא חשופה לטורפי-קרע (כגון נמלים), מוות ברעב והתייבשות. הכנימה אמנם נופלת מהצמח כדי להימלט מסכנה אך היא עושה כל שביכולתה להישאר על חלקים נמוכים יותר שלו כדי להימנע מלהגיע לקרקע לאחר הנפילה. מניתוח סרטי הוידאו ומתוצאות הניסויים עלה כי כאשר כנימה נוחתת על הצד הגחוני, כריות הדבקה שנמצאות בקצות הרגליים שה באות במגע עם פני השטח של העלה ובכך מאפשרות לה להיצמד בחוזקה ולבלום את המשך הנפילה. אולם, כאשר הכנימה נוחתת על הגב או על הצד, כריות ההדבקה לא באות במגע עם פני השטח והכנימה ניתזת מן העלה וממשיכה בנפילה לעבר הקרקע.

מנגנון ההיפוך האווירי מרשים בפשטותו וביעילותו, מכיוון שלא נדרש מהכנימה לעשות דבר למעט הבאת הרגליים והמחושים לתנוחת הנפילה האופיינית. הכנימה משלימה את ההיפוך בזמן קצר ביותר – תוך פחות משתי עשיריות השנייה, והחוקרים מסבירים כי הדבר מתאפשר בזכות הגודל המזערי שלה (מילימטרים ספורים). בגדלים זעירים שכאלה מהירות הנפילה של הכנימה נמוכה יחסית ולצמיגות האוויר השפעה רבה על הכוחות האווירודינמיים הפועלים על הגוף. התוצאה היא סיבוב מהיר של הגוף כבר בשלבים הראשונים של הנפילה. בניגוד לחתולים, אשר מפאת גודלם נאלצים לבצע בעת הנפילה תימרונים מורכבים על-מנת להספיק ולהתהפך בזמן, הכנימות נותנות להתנגדות האויר ולכוח המשיכה לעשות את העבודה עבורן.

המחקר מדגיש את החשיבות של הצמח לכנימות המתפתחות עליו: גם כאשר הן חייבות להימלט מחשש לטריפה מיידית, התפתח בהן מנגנון המאפשר היצמדות לחלקיו הנמוכים ולא לעזוב אותו לחלוטין.  “הבנה עמוקה יותר של הדרכים שבהן ייצור כה זעיר, ובעיקר חסר כנפיים, מצליח לתמרן ולייצב את עצמו באוויר ביעילות כה רבה יכולה לפתוח פתח למחקרים ויישומים בתחום הבקרה האטונומית”, אמרו החוקרים.

בתמונה: תנוחת הנפילה החופשית של כנימות עלה. הכנימות מביאות את המחושים למעלה וקדימה ואת הרגליים האחוריות אחורה ולמעלה ליצור תנוחה יציבה אווירודינמית המוודאת נפילה במנח נכון. אילוסטרציה Nick W. Sloff

המועצה להשכלה גבוהה הכריזה על הקמת 11 מרכזי מצויינות, מתוכם שנים בהובלת הטכניון ושמונה בהשתתפות הטכניון. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר לאחר קבלת ההודעה מיו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופסור מנואל טרכטנברג: “שוב באה לידי ביטוי העצמה המדעית של הטכיון במגוון תחומים מדעיים. אני משוכנע שמרכזי המצויינות בהם נוביל ובהם נשתתף יתרמו בצורה משמעותית למדע הישראלי והעולמי ובאמצעותם נחזיר מוחות לישראל”.

מרכז אחד – “גישות פיזיקליות לתהליכים דינמיים במערכות ביולוגיות: מרמת המולקולה לרמת התא הבודד”, הוא בהובלת פרופסור עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו רפואית. מדובר ביכולת לבחון ולחקור בצורה ישירה תהליכים ביולוגיים ברמת המולקולה

הבודדת והתא הבודד, דבר הפותח בידי

החוקרים אפשרויות חסרות תקדים להגיע לתובנות מדעיות מקוריות וחדשניות. “חקר התכונות הפיזיקליות והביוכימיות של מערכות ביולוגיות מגוונות, עם דיוק ורזולוציה חסרות תקדים, מאפשר לנו לחשוף את המהות של התהליכים הביולוגים החבויה לעיתים

קרובות תחת רעש ותנודות אקראיות במערכת”, מסביר פרופסור מלר. “ות החדשניות הללו אוחדו יחדיו ככלי המאפשר תאור סטטיסטי של תהליכים ומערכות ביולוגיות המוביל לדור חדש של אפליקציות ביולוגיות וביו רפואיות. מרכז המצוינות שלנו שם לו למטרה לבנות קהילה מדעית משגשגת בתחומי הפיזיקה הביולוגית, ולהביא את ישראל לחזית המחקר העולמית בתחום זה תוך ניצול המאי האנושים החזקים, ביסוס וחיזוק טכנולוגיות מתקדמות בתחום, חיזוק ובנייה

של קשרי מחקר עם מוסדות נבחרים בעולם, וחינוך הדורות הבאים של המדענים בנושאים הבינתחומיים הללו”.

הפעילות של מרכז המצוינות הטכניוני יסווג לשלושה נושאים מרכזיים הקשורים ומשלימים זה את זה: תהליכים ביו-מולקולריים, תהליכים תוך ובין -תאיים, ופיתוח ויישום כלים מתקדמים למחקר ביופיזיקלי. המרכז יסייע בקליטת חברי סגל צעירים מ Caltech, Stanford, MIT ועוד ויצור קשר צמוד למרכזי יינות מקבילים בארה”ב, גרמניה, ודרום-קוריאה.

מרכז נוסף – אור וחומר, בהובלת פרופסור מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה.

האינטראקציה בין אור לחומר מעסיקה את הקהילה המדעית בעשורים האחרונים. בתקופה זו התפתח המחקר בעניין זה בכיוונים רבים, שהינם שונים זה מזה אך גם קשורים זה בזה. עם התחומים שהתפתחו בתקופה זו נמנות פיזיקה של לייזר ואופטיקה קוואנטית ולא-ליניארית, ואילו תחומים אחרים, כגון אופטיקה אול-מהירה, ננו-פוטוניקה ו- High Field Physics הם תחומים חדשים יותר. במקביל, תחומים מסורתיים כגון הדמיה ומיקרוסקופיה התפתחו כך שהם מאפשרים שימוש באינטראקציות אור-חומר להשגת רזולוציית-על בהדמיה, ספקטרוסקופיה ומטרולוגיה.

כל התחומים האלה קשורים זה בזה, והמרכז החדש נועד לחקור שדה רחב זה של יחסי אור-חומר.

בהקמת המרכז חוברים חוקרים מובילים לכדי צוות בין תחומי, המקיים איזון בין ניסיונאים לתיאורטיקנים ובין חוקרים בכירים – מובילים עולמיים בתחומיהם – וקבוצות צעירות שיצאו לדרך לפני שנים ספורות.

מטרת ההצעה הנוכחית היא לטפח מצוינות במחקר ובהוראה בנושאים הקשורים באופטיקה, ולהחזיר הביתה חוקרים שבחרו לחיות בחו”ל. הפרופסורים מוטי שגב מהטכניון וירון זילברברג ממכון ויצמן, ראשי התכנית: “ניסחנו תוכנית גיוס אגרסיבית שפונה הן לחוקרים בכירים והן לחברי סגל צעירים, ויצרנו קשרים עם חוקרים מובילים בתחומיהם המשמשים כיום פרופסורים במקומות כגון MIT, אוניברסיטת מישיגן, UCLA  ו- Imperial College, במטרה להחזירם ארצה. לשנה הראשונה בתוכנית גייסנו את פרופסור אולף לאונהארדט מאוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד אשר הצטרף למכון וייצמן ואת ד”ר נתנאל לינדנר, אשר מצטרף לטכניון. שניהם חוקרים מוכשרים מאד המוכרים בעולם כבעלי יצירתיות יוצאת דופן”.

בתמונה: פרופסור עמית מלר (למעלה) ופרופסור מוטי שגב (למטה). צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

לאחר שנה ראשונה (FRESHMAN YEAR) בשפה הרוסית, ימשיכו המשתתפים ללמוד בשפה העברית

בספטמבר השנה ישיק הטכניון תכנית ייחודית וראשונה מסוגה בשפה הרוסית. מטרתה של התכנית –  “שנה ראשונה בהנדסה ומדעים ברוסית” –  לאתר ולהביא לטכניון בוגרי תיכון מצטיינים ממדינות חבר העמים. הלימודים בשנה הראשונה יהיו בשפה הרוסית, תוך לימוד אינטנסיבי של השפה העברית, מתוך מטרה לשלב אותם בפקולטות הרגילות של הטכניון החל מהשנה השנייה, בלימודים בעברית, ביחד עם הסטודנטים הישראלים.

אריאל גבע, מנהל בית הספר הבינלאומי של הטכניון , אמר כי זה למעשה מודל של “שנת בסיס”, אשר מכין את הסטודנטים להשתלבות מלאה בטכניון לאחר השנה הראשונה. בית הספר הבינלאומי לימד, עד כה, תכנית לתואר ראשון מלא ושנה ראשונה בשפה האנגלית.

התכנית הייחודית מושקת בשותפות עם ארגון “נתיב”, הפרוס ברוסיה, אוקראינה, מולדובה, מדינות באלטיות, אסיה וקווקז. לארגון מרכזי תרבות ישראליים ב-11 ערים מרכזיות. התכנית נתמכת ע”י ארגון “מסע” שהינו פרויקט משותף לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית המחזק את הקשר של צעירי התפוצות עם ישראל, באמצעות הבאתם לחוויה ישראלית בת כחצי שנה עד שנה בכ- 200 מסלולי לימוד, התנדבות או התמחות מקצועית.

בהתאם לתנאי הקבלה של בית הספר הבינלאומי, ילמדו כל הסטודנטים במכינה קדם אקדמית במשך  16 שבועות שתועבר על ידי המרכז ללימודים קדם אקדמיים של הטכניון, אשר אותה יצטרכו להשלים ולעמוד בדרישות המקובלות במכינה של בית הספר הבינלאומי של הטכניון. פרופ’ אמנון כץ, המנהל האקדמי של התכנית, הדגיש  שהניסיון מוכיח כי סטודנטים אשר לוקחים חלק בתקופת ההכשרה במכינה, הם בעלי סיכוי גדול יותר להצטיינות ולסיום לימודי ההנדסה שלהם. לדבריו, תקופת ההכשרה מבטיחה “נחיתה חלקה” של הסטודנטים בטכניון והיא מהווה גם מנגנון סינון מצויין.

לאחר סיום תקופת ההכנה, ילמדו הסטודנטים שני סמסטרים טכניונים  בתוכנית הכוללת ארבעה מקצועות מדעיים בסיסים, המשותפים לכלל הפקולטות בטכניון. בנוסף, יינתן לסטודנטים קורס בהיסטוריה של המזרח התיכון כדי שישיגו הבנה טובה יותר של ישראל וסביבתה והם ישתתפו באולפן לעברית. התכנית של האולפן בעברית נבנתה בשיתוף עם המחלקה ללימודים הומניסטים ואמנויות בטכניון ונמצאת תחת פיקוחה.

פרופ’ ארנון בנטור, ראש בית הספר הבינלאומי של הטכניון, הוסיף כי  “התוכנית ברוסית מבוססת על ההצלחה של תכנית דומה באנגלית הפועלת בטכניון מזה מספר שנים ובה משתתפים בהצלחה סטודנטים מצטיינים מרחבי העולם, מחציתם ממדינות מפותחות ומחציתם  ממדינות מתפתחות כדוגמת סין והודו.”

תתמקד ביישום מעשי של יזמות, חדשנות וניהול טכנולוגי

הטכניון יפתח באוקטובר השנה תוכנית לימודים ייחודית בשם Start-uP MBA, אשר תינתן בשפה האנגלית. התכנית תשלב סטנדרטים אקדמיים גבוהים ויישומים מעשיים. היא תכלול  התמחויות בחברות הזנק ותחשוף את הסטודנטים לחברות היי-טק בינלאומיות הפועלות במרכז העסקים של מטרופולין תל אביב. ההוראה תתקיים על ידי חברי סגל מהטכניון ומרצים-אורחים בעלי שם עולמי לרבות יזמים הפעילים באחד ממרכזי החדשנות המשגשגים בעולם.

תוכנית ה- Start-uP MBA הינה הנציגה הישראלית ברשת הגלובלית של אוניברסיטת ייל לניהול מתקדם באמצעותה יקודמו שיתופי פעולה עם בתי ספר לעסקים מהמובילים בעולם. התוכנית גם תפיק תועלת מהמיזם המשותף של הטכניון וקורנל בניו-יורק.

ה-Start-uP MBA מתבסס על מודל ייחודי שפותח על ידי הטכניון בעקבות מחקר שוק מעמיק שכלל התייעצויות עם מנכ”לים, יזמים וסטודנטים בתוכניות MBA, שהדגישו את הצורך בהכשרה ניהולית המספקת גם כלים ליזמים ולמנהלים העוסקים בניהול טכנולוגיה וחדשנות. בהתאם לכך, תוכנית ה- Start-uP MBA תשלב סטודנטים בפרויקטים מעשיים ובהתמחויות בחברות הזנק, שיעשירו את ההכשרה הבסיסית בפונקציות ניהוליות.

התוכנית מדגישה את הכישורים הנחוצים ליזמים המעוניינים לקדם את חברות ההזנק שלהם ולמנהלים המעוניינים לטפח יזמות וחדשנות בארגוניהם. תוכנית MBA זו, שתימשך שנה, פתוחה למועמדים בעלי ניסיון מקצועי (לאחר תואר ראשון) ותתקיים בקמפוס החדש של הטכניון בתל אביב.

פרופסור מרים ארז, סגנית דיקן לתוכניות ה-MBA בטכניון, אמרה כי “רוח היזמות והחדשנות טבועה ב-DNA  של התרבות הישראלית ובשילוב עם הכוחות המדעיים והטכנולוגיים בטכניון תעניק התוכנית החדשה ערך מוסף לבוגריה.” פרופסור דובב לביא הוסיף כי “ישראל, כאומת הסטארט-אפ, טיפחה חברות מצליחות רבות בעשורים האחרונים, כאשר בוגרי הטכניון משמשים לא פעם כמנהליהן של החברות הללו. אנו מציעים לשתף בתובנות סטודנטים מרחבי העולם, ולספק להם חוויית יזמות וחדשנות ממקור ראשון.”

מנהלת התכנית, ד”ר אביטל רגב, אמרה כי תוכנית ה-Start-uP MBA משלבת את הניסיון הישראלי במינהל עסקים ובניהול טכנולוגיה ומספקת ידע וכישורים שהינם חיוניים לעולם התחרותי של המאה ה-21. ישראל הינה שיאנית בפעילות הון סיכון ובמספר חברות סטארט-אפ לנפש. אפילו במספרים מוחלטים, ישראל יצרה יותר חברות סטארט-אפ משיצרו מדינות תעשייתיות גדולות כמו יפן, סין, בריטניה, קנדה וקוריאה הדרומית. בישראל יש יותר חברות הנסחרות בנאסדק משיש באירופה, יפן, סין, הודו, קוריאה הדרומית וסינגפור גם יחד.

במכון לחקר החלל בטכניון התקיים הכנס “טכנולוגיות חלל: מננו עד גיאו לווינים”

“ננו-לווינים מספקים הזדמנות מצוינת, וזולה יחסית, לניסויים בחלל.” כך אמר פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל, בכנס שנערך בטכניון. “בפיתוח מערכות מבצעיות מעורבות הרבה סוגיות טכנולוגיות, שאפשר לבדוק באופן פשוט וזול יחסית באמצעות ננו-לווינים.”

הכנס “טכנולוגיות חלל: מננו עד גיאו לווינים” נערך במכון לחקר החלל בטכניון. מר אמנון הררי, ראש מינהלת חלל במשרד הביטחון, אמר כי יש מיתוסים רבים בנוגע לננו-לווינים, למשל המחשבה שהמחיר נמצא תמיד ביחס הפוך לגודל הלווין. “האמת היא שיש אלמנטים כמו עלות השיגור, שנשארת יקרה, ויש גם עלויות ניוד, שליטה ובקרה שאינן משתנות משמעותית בין לווין גדול לקטן. עלינו להמשיך להעמיק בתחום הננו-לווינים, אבל לעשות זאת באופן שקול וזהיר, ולא בהתלהבות מסונוורת.”

“תחום הננו-לווינים גדל בקצב מטורף.” אמר מידד פריינטא, מנכ”ל חברת Spacecialist, פריינטא אמר כי “יש המון מיתוסים שקריים בנוגע לתחום הזה – שאלה לווינים לא אמינים, שתוחלת החיים שלהם קצרה במיוחד. זה פשוט לא נכון.”

תחום הננו-לווינים נולד לפני פחות מעשור, וכיום יש בעולם כבר 250 פרויקטים בתחום, עם יותר מ-40 שיגורים בשנה, והמספרים האלה הולכים וגדלים. “מדובר בתחום שפועלים בו הרבה חובבנים, ולכן, כשעושים סטטיסטיקות שכוללות את כולם, מגיעים לאחוז כישלון מבהיל – 50%. אם ניקח רק את הגופים הרציניים הפעילים בתחום, נגיע לאחוז כישלון נמוך מ-20%.

“הלווינים האלה משתפרים במהירות בכל ההיבטים, וכדאי מאוד להבין שבעתיד הקרוב נראה כמאה שיגורים בשנה של ננו-לווינים. כיום כבר אפשר לרכוש רכיבים רבים באינטרנט, מה שמקצר מאוד את תהליך הפיתוח וההרכבה של הלווינים האלה.”

נשיא הטכניון: “להיות בוגר טכניון זה כרטיס כניסה למשק הישראלי”

בסקר שנערך לאחרונה בקרב 4000 בוגרי הטכניון, 42% היו מעורבים בשנים האחרונות בסטארט-אפים ו-60% משמשים בתפקידים ניהוליים בתחום ההיי-טק

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שסייר ביריד אמר: “בחוץ קר ויורד שלג, ומחמם את הלב לראות שיש עדיין ביקוש אדיר לסטודנטים של הטכניון. הם המוצר הכי חשוב שלנו , הם שמניעים את הכלכלה. בסקר שנערך לאחרונה בקרב 4000 בוגרים, 42% היו מעורבים בשנים האחרונות בסטארט-אפים ו-60% משמשים בתפקידים ניהוליים בתחום ההיי-טק. להיות בוגר טכניון זה כרטיס כניסה למשק הישראלי”.

דיקן הסטודנטים פרופ’ מוריס אייזן: “אנו פועלים במהלך כל השנה, בערוצים מגוונים כדי להעניק לסטודנטים ובוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים שיאפשרו להפוך את הידע והכישורים למקורות תעסוקה ופרנסה. ירידי התעסוקה בטכניון משקפים את ההבנה של חברות מובילות כי הטכניון מהווה מאגר משמעותי ואיכותי לשוק העבודה. החברות מביעות אמון בסטודנטים ובוגרי הטכניון שמהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל ומשתלבים בתפקידי מפתח בחברות השונות”.

פרופ’ אייזן הדגיש כי ביריד לא משתתפות חברות בינלאומיות שאין להן נציגויות בארץ שכן הטכניון לא מעוניין לעודד בריחת מוחות.

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים מספרת כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים, ומוסיפה: “נושא הגיוס בתוך הטכניון הוא פעילות שבועית ויומיומית, אנו עורכים גם ימי זרקור שבועיים בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. בחברות רבות, אחוז הסטודנטים של הטכניון מתוך סך הסטודנטים שהן מגייסות הוא גבוה מאוד, בחלקן עומד על למעלה מ-95%”.

לדברי זומר-פדידה ניתן ללמוד ממספר החברות המשתתפות ביריד השנה כי קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות וזו אינדיקציה חיובית היכולה ללמד על מצב המשק בימים אלו.

בתמונה: מימין פרופ’ מוריס אייזן, פרופ’ פרץ לביא וברוריה זומר פדידה ביריד התעסוקה צילום: שיצו- שירותי צילום, דוברות הטכניון

“דום נשימה בשינה עשוי להגדיל את מספרם ולשפר את תיפקודם של תאים המסייעים בשיקום ובבנייה של כלי דם חדשים”

חוקרי הטכניון דווחו כי מחסור לסירוגין בחמצן הנובע מדום נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה עד בינונית  עשוי דווקא לסייע לחולי לב. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.

אנשים  שאובחנו עם הפרעות נשימה כגון דום נשימה בשינה נמצאים, ככלל, בסיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-וסקולריות (של הלב וכלי הדם). עם זאת, על פי מחקר חדש שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, באנשים שלקו בהתקף לב, דום נשימה מתון יכול דווקא להגן על הלב וכלי הדם.

לדברי ד”ר לינה לביא ועמיתיה, דום נשימה בשינה עשוי להגדיל את מספרם ולשפר את תיפקודם של תאים המסייעים בשיקום ובבנייה של כלי דם חדשים. החוקרים מסבירים כי הממצאים עשויים לסייע באיתורם של חולים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לאחר התקף לב, ואף להציע דרכים לבנייה מחודשת של רקמת לב אשר ניזוקה.

דום נשימה בשינה מאופיין בהיפוקסיה (מחסור בחמצן)  הנובעת מהפסקות חוזרות ונשנות בנשימה. הפרעה נשימתית זו קיימת בחמישה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה הבוגרת, אך נפוצה הרבה יותר בחולים הסובלים ממחלות קרדיו-וסקולריות (40-60%). מחקרים רבים מראים כי דום נשימה בשינה הוא גורם סיכון למחלות רבות, החל בלחץ דם גבוה וכלה בכשל לב כרוני. מחקרים קודמים שבוצעו על ידי חוקרי הטכניון מצביעים על כך שדום נשימה בשינה מגביר תופעות של עקה חמצונית ודלקת בלב ובכלי הדם.

מאמרם של ד”ר לביא ועמיתיה עשוי לפתור תעלומה רפואית המעסיקה רבים. אם אכן יש קשר בין הפרעות נשימה בשינה למחלות קרדיו-וסקולריות, מדוע בקרב אנשים שעברו התקף לב,  אותם אנשים אשר גם סובלים מבעיות נשימה בשינה אינם ניזוקים יותר מאשר אלו עם נשימה תקינה במהלך השינה?

ד”ר לינה לביא, יחד עם החוקרים סלבה ברגר, דורון אהרונסון ופרץ לביא, חיפשו רמזים לפתרון תעלומה  זו בקרב 40 גברים – ביניהם כאלה עם נשימה תקינה בשינה וכאלה שאובחנו עם הפרעות נשימה, אך כולם חוו התקף לב מספר ימים קודם לכן.

מדגימות דם שנלקחו מחולים אלו התברר כי  דמם של החולים שאובחנו עם הפרעות הנשימה בשינה אופיין ברמה גבוהה הרבה יותר ותפקוד טוב יותר (בהשוואה לנבדקים עם נשימה תקינה בשינה) של תאים המכונים Endothelial Progenitor Cells,   או EPC, המעודדים התפתחות כלי דם חדשים ושיקום של לב פגוע. בחולים אלה נמצאו גם רמות גבוהות יותר של חלבונים מעודדי צמיחה ומספר גדול יותר של קבוצת תאים נוספת – Angiogenic T cells – אשר מאיצים גדילת כלי דם.

חוקרי הטכניון הצליחו לייצר האצה דומה של בניית כלי הדם  ב- EPC שנלקחו מקבוצה אחרת של 12 נשים וגברים בריאים אשר נחשפו להיפוקסיה לסירוגין בתנאי מעבדה, כפי שקורה במהלך השינה בחולים.

“אוטם שריר הלב גורם לניוד של תאי ה-EPC מלשד העצם אל הדם, כאשר בהמשך ה-EPC “מתבייתים” אל האיזור הפגוע בשריר הלב ומתקנים את הרקמה הפגועה”, מסביר ד”ר דורון אהרונסון מהפקולטה לרפואה בטכניון והמחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב”ם. “חוקרים רבים העוסקים בטיפול תאי לשיקום הלב מחפשים אחר השיטה היעילה ביותר להגביר ‘גיוס’ של תאי   EPC ללב, לאחר התקף לב. נוסו מספר שיטות כגון הזרקת EPC לעורקי הלב או שימוש בתרופות.  הממצאים שלנו מצביעים על כך שהיפוקסיה-לסירוגין בדרגת חומרה קלה עד בינונית היא אמצעי רב עוצמה להאצת גיוסם של תאי ה-EPC בקרב חולים לאחר התקף לב, ולשיפור תפקודם”.

היפוקסיה-לסירוגין עשויה להתניע את ייצור ה-EPC באנשים עם הפרעות נשימה בשינה, ולכן מהווה מנגנון הגנה במקרה של התקף לב. “עדיין נותר לחקור ולבדוק אם יצירה יזומה של היפוקסיה-לסירוגין מיד לאחר התקף לב, בקרב אותם אנשים עם נשימה תקינה  במשך השינה, תגרור השפעה דומה”, אמרה ד”ר לינה לביא.

עתה  מתכוונים החוקרים לבחון אפשרות זו במחקרים על חיות מעבדה, וכן להרחיב את מחקריהם באשר למנגנונים הבסיסיים המפעילים את ה-EPC וגורמים אחרים הבונים כלי דם.

פרופסור אהוד קליין: “הטיפול החשמלי נמצא יעיל אצל 50% מהמטופלים שאינם מגיבים לתרופות”

“הטיפול במחלות פסיכיאטריות באמצעות ECT הוא טיפול שיעילותו מוכחת, גם אם איננו מבינים את פעולתו.” כך אמר פרופסור אהוד קליין בהרצאה ביום עיון להסטוריה של מדעי הנוירולוגיה שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

פרופסור קליין, חבר סגל בפקולטה ומנהל החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב”ם, אמר כי טיפולי ECT  (נזעי חשמל) נתונים למתקפה תקשורתית וציבורית של ערוצי מדיה ותנועות אנטי-פסיכיאטריות. “ההתנגדות הזו נובעת בעיקרה מכך שבתחילת הדרך – לפני כשמונים שנה – אלה אכן היו טיפולים אכזריים, שבוצעו בכפייה במטופלים ערים, ללא הסכמת המטופל ומבלי שיוסבר לו מה הוא עומד לעבור. זה הרקע לסרטים כמו ‘פרנסיס’ ו’קן הקוקיה’, ולספרים כמו ‘פעמון הזכוכית’, שהציגו את חוסר האונים של המטופלים ואת אטימותו של הממסד הרפואי, כמו גם את העובדה שהטיפול בשוֹק חשמלי שימש לא רק לשיפור מצבם של חולי נפש אלא גם להשתקה של גורמים שהפריעו לסדר החברתי. ההתייחסות הביקורתית הזו השפיעה משמעותית על דעת הקהל, ורבים עדיין סבורים כיום כי טיפולים אלה מהווים שיטת דיכוי פרימיטיבית ואלימה.

“עם זאת, בעקבות שינויים שהתרחשו מאז אמצע המאה הקודמת, הטיפולים האלה מבוצעים כיום בהרדמה מלאה, תוך הרפיית שרירים, ומותנים בהסכמתו המפורשת של המטופל. אלה טיפולים בטוחים, עם תופעות לוואי מועטות, בעיקר פגיעה חולפת בזיכרון, והם מבוצעים רק במקרים של דיכאון עמוק, ולא לפני שמוצו כל האלטרנטיבות התרופתיות.”

פרופסור קליין ציין כי בארה”ב לבדה מבוצעים כ-100 אלף טיפולי ECT בשנה – רובם במטופלים הסובלים מדיכאון – לאחר שהטיפול התרופתי כשל. בישראל מבוצעים כ-4,000 טיפולים כאלה בשנה. “הטיפול החשמלי נמצא יעיל בטיפול בדיכאון ב-50% מהחולים שאינם מגיבים לתרופות, וכאמור – יעילותם הוכחה מעל לכל ספק, וכיום  עדיין אין להם תחליף.”

הרצאתו של פרופסור קליין התקיימה במסגרת יום העיון ה-11 להיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה. ימי עיון אלה נערכים בראשותו של פרופסור משה פיינסוד בתחילת ינואר מדי שנה. בין הנושאים שנדונו ביום העיון: “הפרדוקס העצוב של החינוך לחשיבה”, “באך כמתמטיקאי המופשט, האוונגליסט החמישי והנואם הנרגש”, ו”אמת ודמיון בזכרונות ילדות על התעללות מינית”.

מרצי הטכניון, ובראשם הנשיא פרופ’ פרץ לביא, “פשטו” אמש על הפאבים בעיר התחתית בחיפה והרצו בתחומי מומחיותם. פרופ’ לביא הרצה בפאב הנתנזון על נושא “שנת חלום- אשנב לפעילות המוח”, בנוכחות ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב. הפאב היה מלא מפה לפה בכ-200 איש.

רעייתו של פרופ’ לביא, ד”ר לינה לביא, ובנותיו נכחו גם הן בהרצאה. רעייתו ציינה כי הרצאתו משתדרגת בכל פעם ופרופסור משנה איתי ינאי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הגדיר אותו ככוכב רוק של המדע. פרופ’ לביא ציין כי זו הפעם הראשונה בה הוא מרצה בפאב וההישג הגדול הוא שאף אחד לא נרדם במהלך ההרצאה.

פרופ’ לביא סיים את האירוע יחד עם ראש העיר ומנהל העיר התחתית צחי טרנו בפאב העוגן, הנמצא גם הוא באזור.

עוד הרצו באירוע אדר’ אורי כהן על צורות מגורים שונות בעולם ממאה השנים האחרונות (בסינקופה), פרופ’ אבי ברמן על העקרונות המתמטיים שמאחורי מנוע החיפוש של גוגל (בפאב אללהמברה), פרופ’ אורית חזן על שונות באוכלוסיה כאמצעי לקידום מטרות חברתיות (בפולה בר), ד”ר ליעד לוי על מכניקת הקוונטים (בליבירה), פרופ’ נועם סוקר על יקומים מרובים (בפאב העוגן), פרופ’ דפנה ויס על תאי סרטן (בפאב ג’ק והאפונים) ופרופ’ אהוד קינן על הבעיות הגלובליות שמציבה התפוצצות האוכלוסין (בפאב בארקי). כל הפאבים היו מלאים עד אפס מקום.

העיר התחתית בחיפה עוברת בימים אלו שינוי משמעותי. האזור, שבעבר נתפס כמקום אפלולי ולא נעים, התגלה למבקרים הרבים שפקדו את הפאבים, כמקום אטרקטיבי שנעים להיות בו, מואר, נקי ושוקק חיים. וזו בסופו של דבר אחת המטרות החשובות של אירועים כגון זה, בצד קירוב המדע לאנשים – להחיות מחדש את העיר התחתית בחיפה.

בתמונה: פרופסור לביא מרצה בפאב “הנתנזון”. צילם: רז חודק

האתר מרכז את כל האירועים החברתיים, תרבותיים ואקדמיים בקמפוס, ומאפשר לסטודנטים ולמבקרים להתעדכן בכל המתרחש בסביבה הקרובה אליהם ואף לפרסם אירועים משלהם

הטכניון הקים אתר אינטרנט עם מפה אינטראקטיבית, במסגרת פרוייקט “קמפוס תוסס” של לשכת דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין. האתר מרכז את כל האירועים החברתיים, תרבותיים ואקדמיים בקמפוס והוא מיועד בראש ובראשונה לשרת את הסטודנטים ומאפשר לכל אחד מהם לא רק להתעדכן בנעשה בקמפוס אלא גם לפרסם אירועים. בנוסף, האתר משרת גם את כל קהילת בית הטכניון ואורחיו, כמו למשל בפרסום סמינרים מחלקתיים וטקסים, או הודעות דחופות כגון ביטול שיעור או תרגיל.

האתר הוא תוצאה של תחרות “קמפוס תוסס” שערכה פרופסור גרין עם כניסתה לתפקידה, תחרות כלל טכניונית  שמטרתה לשפר את החוויה הסטודנטיאלית. הוגשו כ- 120 הצעות של סטודנטים ועל בסיס הצעות אלו תוכננה הפלטפורמה לפרויקט “קמפוס תוסס”. הפלטפורמה בנויה משלוש רגליים: אתר מפה אינטראקטיבי, רדיו אינטרנטי והודעות טקסט (“סמסים”). מזה כשנתיים פועל הרדיו ואילו האתר עלה לאוויר בשבועות האחרונים.

מתחזקת האתר היא יוליה שסטרו.

כתובת האתר:  www.map.technion.ac.il