קטגוריה: Uncategorized
קורס תגליות מדעיות: ממשקים עצביים דינמיים עם מערכות עצבים טבעיות ומלאכותיות – פרופ’ שי שהם
קורס תגליות מדעיות: עתידו של המוח האנושי – פרופ’ ידין דודאי
פרופ’ דן שכטמן נבחר לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים
פרופסור דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון נבחר לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים. בשנת 2011 זכה פרופסור שכטמן בפרס נובל בכימיה. עם החברים החדשים באקדמיה נמנים אישים שזכו בפרס נובל, פרס וולף, פרס פוליצר, פרס מקארתור, פרס גוגנהיים, מלגת פולברייט ופרסי גראמי, אמי ואוסקר. גם פרופסור דוד הראל ממכון ויצמן נבחר לאקדמיה השנה.
שתיים מן החברות ברשימה הן ילידות הארץ – האסטרופיזיקאית נטע בקל, ודפנה קולר, שייסדה יחד עם עמיתה אנדרו נג את פלטפורמת-הלימודים המקוונת “קורסרה”. אחד החברים החדשים בתחום הציבורי הוא מרטין אינדיק, בעבר שגריר ארה”ב בישראל וכיום השליח האמריקני למו”מ המדיני באזור.
“זהו כבוד גדול עבורנו להוקיר את הגברים והנשים הללו על הישגיהם האישיים הכבירים,” אמר דון רנדל, יו”ר הוועד המנהל של האקדמיה. “הידע והמומחיות של חברינו מעניקים לאקדמיה יכולת ייחודית ואחריות – לספק פתרונות אסטרטגיים לאתגרים הדחופים הניצבים בפנינו. אנו נרגשים לקראת שילובם של החברים החדשים בפעילות זו.”
המחזור החדש יוצג בטקס שיתקיים ב-11 באוקטובר 2014 במשרדים הראשיים של האקדמיה בקיימברידג’, מסצ’וסטס.
מאז הקמתה ב-1780 בחרה האקדמיה ‘הוגים ואנשי מעשה’ רבים, ובהם ג’ורג’ וושינגטון ובנג’מין פרנקלין במאה ה-18, דניאל וובסטר ורלף וולדו אמרסון במאה ה-19, ומרגרט מיד ומרטין לותר קינג במאה העשרים. עם חברי האקדמיה כיום נמנים יותר מ-250 חתני פרס נובל ויותר מ-60 זוכי פרס פוליצר.
עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
אורי להב, מייסד ומנכ”ל Outbrain – איך לבנות מיזם מכוון מטרה ל scaling
יום העיון ה-36 במכניקה חישובית
פוענח מבנה של חלבון האחראי לאיחוי בין תאים
הגילויים נעשו במערכת מודל של תולעת זעירה, והם יסייעו למחקר עתידי שנועד להבין תהליכי איחוי באדם (למשל- בעת ההפריה או ביצירה של סיבי שריר).
חוקרי הטכניון ומכון פסטר בצרפת פענחו לראשונה את המבנה של חלבון המופיע על פני השטח של תא ואשר אחראי לתהליך של איחוי בין שני תאים. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Cell. עוד גילו החוקרים את המנגנון המאפשר לאיחוי הזה להתבצע.
פרופסור בני פודבילביץ’ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופסור פליקס ריי ממכון פסטר, עם קבוצות המחקר שלהם, עוסקים בנושא כבר כעשר שנים. במחקר מתמקד בחלבוןEFF−1 מהתולעת זעירה בשם C. elegans, המשמשת כמודל נוח לחקר מגוון של תהליכים ביולוגיים.
“המבנה האטומי של החלבון בתולעת זהה מבחינת המבנה (אך לא הרצף) לחלבונים אשר עושים את אותו הדבר – איחוי בין ממברנות – הנמצאים בוירוסים בעלי מעטפת”, מסביר פרופסור פודבילביץ’ ומתאר את הדרך של הוירוס בעל המעטפת לחדור לגוף: “התא ‘בולע’ אותו ואז המעטפת של הוירוס מתאחה עם הממברנה של האברון הבולע. כתוצאה מכך החומר הגנטי של הווירוס נכנס לתא ומשתלט עליו”.
“גילינו גם מה ההבדלים בדרך של החלבון הוויראלי להתאחות עם ממברנת התא, לבין דרכו של החלבון EFF-1 לעשות זאת”, מוסיף פרופסור פודבילביץ’. “החלבון הויראלי, אשר נמצא רק בוירוס ולא בתא המטרה, צריך לעשות את כל העבודה בעצמו ויש לו מנגנון ייחודי שנועד לשם כך. לעומת זאת, כאשר תאי התולעת מתאחים זה עם זה, כל תא מציג את חלבון האיחוי. כאן חלבוני האיחוי משני התאים “מחבקים” זה את זה וכך יוצרים מעין רוכסן המחבר בין התאים”.
לגילויים של חוקרי הטכניון ומכון פסטר יש השלכות על מחקר עתידי שנועד להבנת תהליכי איחוי באדם. תהליכים אלה ממלאים תפקיד קריטי בתהליך ההפריה (איחוי בין תא זרע ותא ביצית), ואף בהמשך בתהליכי ההתפתחות של רקמות כמו שריר ועצם.
http://www.cell.com/cell/current
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור בני פודבילביץ’. צילום: קסניה סמורבה, דוברות הטכניון
Medium-rare or well done? נועם וייס, על המחקר לדוקטורט במסגרת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
יום המחקר השני של הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל
יום פתוח לתארים מתקדמים בפקולטה לאוירונוטיקה וחלל
האדריכל גבי שורץ וסטודיו רולקה זכו בתחרות לעיצוב מחודש של הכניסות לקמפוס הטכניון
האדריכל גבי שורץ ומתכננים מסטודיו רולקה זכו בתחרות ההצעות לעיצוב-מחדש של הכניסות לקמפוס הטכניון בחיפה, שנוהלה על ידי עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.
בתחרות נדרשו האדריכלים המשתתפים להתייחס לדרישות תנועה ותחבורה, ביטחון ובטיחות, ולהציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית. ההצעה הזוכה מציגה פתרונות רגישים המשתלבים היטב ברקמה הקיימת, לרבות הפרדה בין מסלולי הולכי הרגל לתנועת הרכב באזור השער. צוות השיפוט קבע כי ההתייחסות רחבת האופקים לטופוגרפיה, לנוף הקרוב והרחוק ולשונוּת בצרכיהם של משתמשים שונים באזור השער, תורגמה לתצורות העמדה ובינוי טובות, המעשירות את חווית הכניסה לקמפוס.
חבר השופטים בתחרות כלל את נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא (יו”ר), האדריכלים ברכה חיוטין ויניב פרדו, סמנכ”לית התפעול בטכניון זהבה לניאדו, ואנשי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הפרופסורים יהודה קלעי (דיקן הפקולטה) ושמאי אסיף. מזכיר התחרות מטעם עמותת האדריכלים היה האדריכל אריה גונן.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי יוקרתו של הטכניון ויופיו לא ניכרים בשערי הכניסה הנוכחיים שלו. “חגגנו לא מכבר את יובל ה-100 להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, והגיע הזמן לבנות שערים חדשים לטכניון, אשר יכבדו את המוסד ואת מעמדו, וישרו על הבאים בהם מרוחו ומיוקרתו.”
“הפקולטה רואה חשיבות רבה בקיומן של תחרויות אדריכליות פומביות פתוחות ואנונימיות.” אמר פרופסור יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, “תחרויות כאלה יוצרות רעיונות מקוריים וגישות חדשניות ומקדמות את מעמדו והישגיו של המקצוע. ואכן, חלק ניכר של ההצעות לתכנון שערי הטכניון הן, שלא כמקובל, צנועות, משתלבות בנוף ואף מעצימות אותו. הן נותנות מענה מועדף להולכי רגל ורוכבי אופניים. זאת בנוסף לדרישות מחמירות של תנועה, בטחון ובטיחות. ההצעה שהוצעה על ידי האדריכל גבי שורץ ושותפיו וזכתה בפרס הראשון בוחנת מחדש את מושג השער עצמו ויוצרת מודל חדש לכל אלה שיגיעו אחריו.”
לתחרות, שכללה שני מסלולים (לאדריכלים ולסטודנטים), הוגשו עשרים הצעות במסלול האדריכלים ושבע הצעות במסלול הסטודנטים. ההצעה הזוכה, שהוגשה כאמור על ידי גבי שורץ ממשרד האדריכלים שוורץ בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים, ועל ידי סטודיו רולקה, הכולל את עמרי שורץ, תומר קופל, מיכאל חיניץ ונועם נוה, זכתה בפרס כספי של 45,000 שקלים. בפרס השני, 25,000 שקלים, זכתה הצעתו של האדריכל ישי וול מירושלים. בפרס השלישי, 15,000 שקלים, זכו האדריכלים גבאי צבי, שמש משה וכפיר אורי מתל אביב. בציון לשבח – 5,000 שקלים – זכו האדריכלים ינון לרר, עירד שומרוני וגיל לרר מרמת גן.
הפרס במסלול הסטודנטים, 10,000 שקלים, ניתן למריאן מאירוביץ (סטודנטית לאדריכלות) ויניב מאירוביץ אדריכל מחיפה.
“הצעתנו לתכנון הכניסה החדשה מבוססת על הדגש ששם הטכניון על ההון האנושי ועל השמירה על סביבה ירוקה ובת קיימא,” אמר הזוכה, האדריכל גבי שוורץ. “הפתרון שהצענו מציג הסתכלות חדשה על מושג השער, תוך זיהוי פוטנציאליים טבעיים ופיזיים. הפרויקט מפרש את המושג שער כמחולל חווית כניסה שונה מחוויית הכביש – מדרכה העירונית ובמרכזו מוצעת תשתית פיזית מרחבית להולכי הרגל. החיבור המוצע הוא ללב השלוחה הירוקה בקמפוס. ובצורה זו אנו מציעים כניסה מאוד נוחה ונעימה של הסטודנטים למרחב הקמפוס דרך סביבה ירוקה.”
הפרסים להצעות הזוכות בתחרות יוענקו בטקס חגיגי, שבו תיפתח תערוכה ובה יוצגו כל ההצעות שהוגשו לתחרות. הטקס יתקיים ביום שלישי, 29 באפריל 2014, בשעה 16:00, בגלריה פ.ק.ה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.