מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת חיפה שופך אור על “מערכת ההפעלה” של עיני הזיקית
פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון
אחד המשתנים המבדילים בין בעלי חיים שונים הוא שדה הראייה שלהם, המוכתב על ידי מיקום העיניים וטווח התנועה שלהן. האדם, לדוגמה, מאופיין בשדה ראייה צר למדי, שעליו הוא מפצה באמצעות הסטת הראש לכיוון הרצוי. האוח, שזווית הראייה שלו צרה אף יותר, מחפה על כך ביכולתו לסובב את הראש יותר מסיבוב שלם בלי לשנות את תנוחת גופו. הזיקית, לעומת זאת, נהנית משדה ראייה רחב להפליא וכן ביכולת להסיט כל עין לכיוון אחר. באמצעות “פזילה וולונטרית” זו חוסכת הזיקית תנועות ראש וגוף העשויות להסגיר אותה לאויביה ולטרפה כאחד.
נהוג להניח שכל אחת מעיני הזיקית נעה באופן אוטונומי, כלומר ללא קשר לעין השנייה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון ופרופ’ גדי קציר מאוניברסיטת חיפה מגלה כי הנחה זו שגויה. במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Journal of Experimental Biology, בחנו החוקרים את החוקיות המכתיבה את תנועת עיני הזיקית וגילו כי בין שתי העיניים שורר תיאום מסוים.
פרופ’ ריבלין, שהוביל את הקבוצה הטכניונית במחקר, חוקר את מערכת הראייה של הזיקית כבר שנים רבות. במחקר קודם הוא חקר וניסח את מודל הסריקה האופטימלי של הזיקית. במחקר הנוכחי העמידו החוקרים, בשלב הראשון, זיקית מול מסך מחשב שעליו מעופף זבוב וירטואלי. בכל פעם שהזיקית ראתה את הזבוב היא “נעלה” עליו את שתי עיניה, אמדה את המרחק בינה לבינו ואז תקפה – כפי שכבר היה ידוע מהמחקר הקודם.
סטודנטית מהמרכז למערכות נבונות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון שלקחה חלק במחקר.
בשלב השני של הניסוי החדש “חתכו” החוקרים את הזבוב הווירטואלי לשניים, והניעו כל אחד מהחצאים לכיוון אחר. כעת נדרשה הזיקית לעקוב בכל עין אחר חלק אחר של הזבוב. עם זאת, מאחר שברשותה רק לשון אחת נאלצה הזיקית לבחור איזה מהחצאים לתקוף. בניסוי הנוכחי התגלה שאכן, הזיקית התבוננה זמן מה בשני החצאים במקביל – כל עין התמקדה באחד מהם – אבל ברגע שבחרה באחד החצאים היא נעלה עליו את שתי העיניים כדי לאמוד את המרחק לקראת התקיפה.
“המסקנה שלנו היא שעיני הזיקית אינן עצמאיות לחלוטין זו מזו כפי שנהוג לחשוב,” אומר פרופ’ ריבלין. “בכל רגע נתון מודעת כל עין למיקומה ולכיוונה של העין האחרת. במילים אחרות, גם בראייה החד-עינית המאפיינת את הזיקית מתקיים שיתוף פעולה מסוים – כפי ששיתוף פעולה אחר מתקיים בראייה הדו-עינית של האדם.”
פרופ’ דוד ברודאי ראש מרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון
סדנה בינלאומית ראשונה מסוגה, בנושאי זיהום אויר ומים התקיימה במכון גרנד למחקר המים בטכניון. הסדנה התקיימה במסגרת פרויקט הלמסלי (HELMSLEY) – המהווה בסיס לשיתוף פעולה בין מכון גרנד למחקר המים (GWRI) ומרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון (TCEEH) לבין אוניברסיטת שנטאו ומחוז גוואנדונג בסין. מטרת הסדנה היתה להכשיר ולטפח קשרים מקצועיים ומחקרים משותפים של חוקרים ישראלים וסינים בנושאים הקשורים לפיתוח טכנולוגיות להפחתת זיהום אויר ומים ולפתרון בעיות סביבתיות בשתי המדינות. בסדנה השתתפו כ- 70 חוקרים וסטודנטים, מהטכניון, מסין , מהודו ומארה”ב. פרויקט הלמסלי מאפשר לחוקרים ישראלים בטכניון ללמוד על בעיות זיהום האוויר והמים עמן מתמודדת סין, ולהציע פתרונות אפשריים לבעיות אלה מהניסיון הישראלי שנצטבר בתחום. בנוסף, מתגבשת בימים אלה תכנית למחקרי שדה בסין של חוקרים מהטכניון בנושאי זיהום אוויר, מים וקרקע. במסגרת התכנית תיפרס רשת חיישנים אלחוטית למדידת החשיפה למזהמי אוויר ומים בסביבה העירונית. הנתונים שייאספו ישמשו לניתוח מגמות, מקורות, והצעת אפשרויות להקטנת החשיפה למזהמים אלה. באמצעות אינטגרציה של תצפיות לוויין וניטור קרקעי תבוצע הערכת החשיפה לחלקיקים נשימים, ובאמצעות דיגום שדה באזור חקלאי יתבצע מחקר העוסק בחשיפה לסחף חומרי הדברה משדות מרוססים והשפעתם על הקהילה החקלאית החיה בסמוך. חוקרי מכון גרנד למחקר המים (GWRI) ישתפו פעולה עם מדענים סינים בנושאי התפלה, טיפול בשפכים, שימוש חוזר במי קולחים בחקלאות ותעשייה, פיתוח טכנולוגיות למניעת זיהום מים עירוניים, מקורות מים חלופיים, מערכות ניהול ואיסוף שפכים יעילים ומערכות ניטור מתקדמות מרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון (TCEEH) מכשיר דוקטורנטים ובתר דוקטורנטים מסין בנושאים שונים הקשורים באיכות האוויר, ומקיים בשיתוף המרכז הבינלאומי של הטכניון קורסים מתקדמים בנושאי הנדסת ומדעי הסביבה, בפרט בנושאי איכות האוויר והמים, לסטודנטים סיניים לתארים מתקדמים.
בוגר הטכניון ד”ר גדי מדור, העומד בראש ה”טכנודע” בגבעת אולגה, משלב חינוך מדעי עם חזון חברתי
ב-1991 הגיע ל”טכנודע” בגבעת אולגה מדריך חדש: סטודנט צעיר לפיזיקה ולמתמטיקה בטכניון. הביקור ההוא זכור לו היטב גם כעבור 23 שנים, כשהוא מנהל את הטכנודע. “זה היה מקום צנוע מאוד – שלוחה של מוזאון המדע בחיפה, שהיו בה כמה צריפים וציוד מוגבל מאוד,” אומר ד”ר גדי מדור. “לפני כן נסעו ילדי אולגה ל’מדעטק’ בחיפה, עד שהוחלט שבמקום להסיע אותם אל המדע, יביאו את המדע אליהם. כך הוקם המתחם הראשוני, ולכאן הגיעו ילדים מגבעת אולגה ומהאזור לפעילויות מדעיות בסיסיות.” הטכנודע נמצא בלב שכונת גבעת אולגה, שבה מתגוררים עולים רבים מאתיופיה ומקווקז לצד אוכלוסיות ותיקות מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לדברי ד”ר מדור, המקום קם לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם ממוטיבציה חברתית: הרצון לחזק את ילדי השכונה, את גאוותם ואת ביטחונם העצמי באמצעות חינוך מדעי וטכנולוגי. ואכן, מאז הקמתו מגיעים למקום ילדים רבים מהסביבה כדי ללמוד מדע וטכנולוגיה. “הפעילות כאן פותחת לילדים צוהר לעולם טכנולוגי-מדעי ומציעה מסגרת תומכת הכוללת של הדרכה, עזרה בלימודים, העשרה בנושאים שונים וגם ארוחת צהריים חמה (1,150 מנות אוכל בשבוע כבר 18 שנה!). לצד פעילות זו אנחנו מציעים מסגרות פעילות לילדים מצטיינים ומחוננים, המגיעים בהסעות מכל יישובי האזור. מסגרות יחודיות אלה צברו מוניטין רב, והן מושכות מעל 30 אלף ילדים בכל שנה.”
מדע מהבית ד”ר גדי מדור נולד וגדל בחיפה, למד בבסמ”ת (בית הספר החיפאי שהוקם על ידי הטכניון), שיחק כדורסל (הפועל חיפה והפועל גליל עליון), והיה פעיל (“מאוד!”) בתנועת המחנות העולים. אביו אורי מדור הוא מוותיקי הפקולטה לאווירונוטיקה בטכניון, כך ש”היה לנו הרבה מדע בבית.” סבו של גדי, מראשוני הרופאים בעמק יזרעאל, הקים את המחלקה הכירורגית בבית חולים העמק, וגדי עצמו חלם ללכת בדרכו ולהיות רופא – חלום שלא התגשם בסופו של דבר. עם זאת, הבייבי שלו בטכנודע, ולא במקרה, הוא היחידה לסימולציה רפואית. ביום הקבוע שלו כמרצה במכללת אורנים הוא מלמד סטודנטים לתואר שני מקצועות המשלבים פיזיקה ורפואה.
מורשת הטכניון שנה לאחר בואו לטכנודע מונה גדי מדור למנהל המקום על ידי פרופ’ צבי דורי ז”ל, מייסד מדעטק ומנהלו המיתולוגי, ומאז סיים תואר שני ודוקטורט בטכניון. על המנחה שלו בדוקטורט, פרופ’ יהודית דורי מהמחלקה להוראת המדעים, יש לו רק מילים טובות: “יהודית היא מקצועית ופרפקציוניסטית, וזה אחד הדברים שלמדתי ממנה: לכתוב מדויק, לעבור על כל דבר שוב ושוב עד שאהיה בטוח שאין טעות. זה כמובן נקשר לרוח הטכניונית, רוח ההצטיינות, כי כדי להצטיין לא מספיק כישרון, צריך עבודה קשה ותשומת לב לפרטים ובדיקה עצמית מתמדת. בכלל, הטכניון הוא מקום נפלא שהשפיע עליי מאוד. במסגרת הלימודים במחלקה למדתי בקורסים מתקדמים במגוון פקולטות – פיזיקה, הנדסה ביו-רפואית, תעשייה וניהול ועוד – וזה ידע שמשמש אותי המון גם כיום. ככלל, הטכניון נתן לי את הבסיס האקדמי, ואילו המשפחה ותנועת הנוער העניקו לי את תחושת המחויבות החברתית.”
עוברים דירה ב-2006 העתיק הטכנודע את מקומו לקמפוס חדש, רחב ומרשים, שבו מתקיימת קשת רחבה מאוד של פעילויות התואמות את חזון ההעשרה הממוקדת בשני מישורים: המישור הקהילתי – מסגרת לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך באמצעות מדע וטכנולוגיה, תוך צמצום פערי החינוך הקיימים; והמישור החינוכי-מדעי – פיתוח דור העתיד של אנשי הטכנולוגיה בישראל בהתייחסות לחשיבות הנושא בהקשר הלאומי, ובמיוחד על רקע הנסיגה בלימודי הטכנולוגיה בשנים האחרונות. לאחרונה התגשם חלומו של ד”ר מדור – להפוך את המוזאון בטכנודע למוזאון המדע הראשון בישראל שיש בו נגישות קוגניטיבית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
הלב שלנו טכנודע פועל כעמותה ציבורית, ובוועד המנהל חברים אנשי אקדמיה (אחד מהם הוא חתן פרס נובל פרופ’ אהרן צ’חנובר מהטכניון) ואנשי עסקים (היו”ר הוא יהלי שפי). הכוח המניע את המקום הוא 150 עובדיו, שמונה מהם בעלי תואר דוקטור. “הם אנשים נפלאים ומסורים המהווים את הלב של המקום הזה. עם זאת, כדי להמשיך להתפתח אנחנו חייבים להגדיל משמעותית את התקציב הלא-ריאלי שלנו, שעומד כיום על 17 מיליון שקל. לצערי פחות מ-10% מההכנסות מקורן במדינת ישראל, שמגדירה את החינוך המדעי-טכנולוגי כיעד לאומי.”
300 אלף איש בשנה מדי שנה בשנה מבקרים כאן 300 אלף איש. כל בוקר מתמלא המקום בילדי גן ובתלמידי יסודי, חטיבות ותיכונים, העוברים כאן למידה מדעית חווייתית. פועל כאן גם מרכז מחוננים. בצהריים מגיעים לכאן ילדי גבעת אולגה (כיתות א’-ז’ – כ-400 ילדים במהלך השבוע) ומקבלים ארוחה חמה, עזרה בשיעורי בית ופעילות מדעית. בין 15:00 ל-18:30 מתארחים תלמידי בתי ספר שעוברים לימודים בסגנון אקדמי במגוון תחומים מדעיים. בלילה מתקיימות תצפיות אסטרונומיות, וזהו המקום הגדול בארץ שבו לומדים תיכוניסטים לבגרות מורחבת באסטרונומיה תצפיתית. ד”ר מדור גאה מאוד בטלסקופ שבמצפה הכוכבים במקום – הטלסקופ הגדול ביותר בארץ הנגיש לקהל הרחב.
חיבור אמיתי “כל מה שאומרים על הספורט – שהוא מחבר אנשים – נכון למדע ולטכנולוגיה. אני מאמין שהמדע והטכנולוגיה הם פלטפורמה המגשרת על פערים חברתיים, ולכן לפעילות המדעית-חינוכית שאנחנו עושים כאן יש ערך חברתי ובין-אישי עצום.” ואכן, בטכנודע מתחברות אוכלוסיות שונות ומגוונות מכל קצווי הקשת הישראלית. באחת הקבוצות, לדוגמה, לומדים ילדים יהודים משכונת גבעת אולגה עם ילדים ערבים מג’יסר א-זרקא הסמוכה. “הייתי רוצה מאוד להרחיב את הפעילויות האלה, שמחברות את האוכלוסיות שסובלות ממגבלות ומחסמים חברתיים תרבותיים רבים – מיעוטים, ילדים עם צרכים מיוחדים, אוכלוסיות מצוקה וחרדים. בני המזל שגדלו בתנאים טובים ובמשפחות אמידות יחסית,יכולים להגיע לטכניון בלי עזרתנו, אבל אלה שמזלם לא שפר עליהם זקוקים לקרש קפיצה שיסייע להם לעלות ולהתקדם. עבור הצעירים האלה, הדרך לטכניון עוברת בטכנודע.” ה”בייבי” שלו היחידה לסימולציה רפואית, הבייבי של ד”ר מדור, היא מרכז-אימון רפואי ייחודי להכשרות במקצועות רפואיים ופרה-רפואיים. תולדות הסימולציה הרפואית בישראל הן סיפור מרתק, שתחילתו בפרופ’ אמיתי זיו, שהנחה את ד”ר מדור כמנחה השני בדוקטורט שלו בטכניון. פרופ’ זיו – טייס קרב בחיל האוויר (בן מחזור של הנווט רון ארד) ורופא ילדים – טען תמיד כי כפי שמדמי-טיסה מסייעים לטייסים בהכשרתם ולאחר מכן, כך אמורים סימולטורים רפואיים לסייע לרופאים בהכשרתם ובקריירה שלהם. כיום מתאמנים סטז’רים ורופאים על מטופלים חיים, והבעיה האתית ברורה. לאור זאת הקים פרופ’ זיו בשנת 2001 את מ.ס.ר – מרכז לסימולציות רפואיות – ושם ערך ד”ר מדור את מחקר הדוקטורט שלו. בשנת 2008 הקים ד”ר מדור מרכז דומה בטכנודע – היחידה לסימולציה רפואית ע”ש מרים ודן ראב”ד בטכנודע, מעין בית חולים ללא חולים. ברשות היחידה בובות אדם ממוחשבות, סימולטור לאימון בצנתור לב ומוח, יחידת CT ועוד. ביחידה מבקרים בכל שנה כ-15 אלף תלמידים, סטודנטים ואנשים מהתעשייה, ולאחרונה היא קיבלה הכרה של בית הספר לרפואה צבאית בצה”ל כשלוחה האזרחית של בה”ד 10. זהו המקום היחיד בארץ שבו תלמידי מקצועות מדעי הבריאות יכולים לתרגל את החומר התיאורטי ולגשת לבגרות. ד”ר מדור שואף להקים בטכנודע מוזאון לרפואה, ומאמין שהדבר יצלח בשנים הבאות.
מדד שנחאי 2015 : הטכניון דורג במקום ה-77 בדירוג הכללי ; תחום מדעי והנדסת המחשב בטכניון דורג במקום ה-18 בעולם.
כך עולה ממדד שנחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם אתמול (שבת, 15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון בצמרת האקדמית העולמית :
בתחום מדעי והנדסת המחשב דורג הטכניון במקום ה-18 בעולם זו השנה הרביעית ברציפות. הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי במדד.
בתחום ההנדסה דורג הטכניון במקום ה-44. גם בתחום זה מדורג הטכניון ראשון מבין המוסדות הישראלים והיחיד מבין ה-50 הראשונים בעולם.
בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-77. (בשנה שעברה דורג הטכניון במקום 78 ).
“מדד שנחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים והוא ממשיך להחמיא למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בעקבות פרסום המדד. “משמחת במיוחד ההכרה במקומו של הטכניון בצמרת המוסדות בעולם בתחומי ההנדסה ובמיוחד בתחום מדעי והנדסת המחשב. הישגים אלה נובעים ממצוינותו של הטכניון. חברי הסגל, החוקרים והעובדים המצוינים שלנו ימשיכו להכשיר ולטפח את הסטודנטים בטכניון, דור העתיד של ישראל.”
דירוג שנחאי החל בשנת 2003 ונועד לשפר את רמת האוניברסיטאות הסיניות, תוך השוואתן ל-500 אוניברסיטאות מובילות בעולם. הדירוג מתבסס על קריטריונים אובייקטיבים ונתונים רבים. בין הקריטריונים – מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים – Nature ו-Science וביצועים אחרים יחסית לגודלה של האוניברסיטה. המחקר הסיני היסודי מקיף 1000 אוניברסיטאות, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.
את רשימת 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחות שוב האוניברסיטאות האמריקניות – הארוורד, סטנפורד, MIT וברקלי.
במפגש, בו השתתפו בכירי הטכניון ומומחים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים נדונו סוגיות בתכנון, בדיור ובבינוי
שר האוצר משה כחלון במפגש
שר האוצר משה כחלון, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ערן ניצן, ראש מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי ומ”מ מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון נפגשו היום עם מומחים בטכניון ודנו עמם בסוגיות של תכנון, דיור ובינוי. בתום המפגש הודה השר לאנשי הטכניון על התובנות החשובות שהציגו בפניו.
התובנות שהציגו מומחי הטכניון בפני השר ורעיונותיהם עשויים לתרום לייצוב מחדש של משקי הדיור והבניה ולהבטחת המשך הצמיחה וצמצום הפערים במדינה. השר אמר כי “הממשלה הגדירה את פתרון משבר הדיור הלאומי כיעד המרכזי שלה ואנחנו מתכוונים להשקיע את כל המשאבים הנדרשים בכדי לפתור אותו. תוך חודשיים וחצי הפסקנו את הספסור בקרקעות ולאחר שנים רבות אנחנו מכניסים את היד עמוק לכיס בכדי לפתור את המשבר. המשבר הוא כל כך עמוק שאי אפשר לפתור אותו רק באמצעות רגולציה, צריך להשקיע משאבים. בנוסף, חייבים להעלות את הפריון של העובדים בענף הבניה שלא עלה כבר עשרות שנים. השילוב של כל הגורמים במשרד האוצר היום הוא שילוב מנצח. אני מאמין גדול בשיתוף פעולה עם האקדמיה, נקים צוות משותף עם הטכניון שילווה אותנו בפתרון המשבר.”
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר במפגש כי מעורבות בפיתוחה של המדינה היא מרכיב מרכזי בחזונו של הטכניון.
חברי המרכז לחקר העיר והאזור, הפועל במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הציגו המלצות וכלים מבוססי-מחקר העשויים לקדם תכנון ובינוי התואמים את הצרכים ואת הביקושים לאורך זמן.
פרופ’ אמנון פרנקל הדגיש את ההזדמנות שבחיבור בין התכנון לאוצר ואת הצורך בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, שייצב את המשק ויכין את ישראל לאתגרי המאה
ה-21.
פרופ’ נעמי כרמון הציגה המלצות לקידום התחדשות עירונית על בסיס לקחי מחקרים. פרופסור-משנה יוסף ג’בארין העלה את מצוקת הדיור ומחדלי התכנון ביישובים הערביים בישראל, והציע דרכים ליישום החלטות צוות 120 הימים שעסק בבעיית הדיור במגזר הערבי.
ד”ר מירב אהרון קראה לפיתוח מרחבי איכות חיים כפתרון ליוקר הדיור והציגה כלים להבטחת תרומת צה״ל ליצירת קפיצת מדרגה בנגב.
פרופ’ ארזה צ’רצ’מן הציעה לנצל את החידושים בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה לבניית אמון מחודש בין מערכת התכנון לציבור, ועו”ד ד”ר ניר מועלם הציע כלים משפטיים לקידום הדיור והחידוש העירוני.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ובכירי הנהלת הטכניון במפגש
פרופ’ ארנון בנטור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון הציג דרכים לקיצור משך הבניה וייעולה, למיזעור הצורך בייבוא עובדים זרים ולהסרת חסמים, באופן שיתרום לגידול משמעותי בהיקף הביצוע בענף הבניה.
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן הציג בפגישה את יוזמת הטכניון לקידום בניית מעונות לסטודנטים בשכר דירה מופחת ולהגדלה משמעותית של ההיצע למגורים לסטודנטים, זאת במסגרת תכנית האב החדשה לטכניון. אנגלמן הציע לשר האוצר לאמץ יוזמה זו כפתרון לדיור סטודנטים גם ברמה הארצית.
פרופ’ שמאי אסיף, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון הציע במפגש לזהות ולפתח את פוטנציאל ההתחדשות הכלכלית-חברתית של השיכונים הוותיקים הפרוסים ברחבי הארץ ובעיקר באזורי המצוקה, הציע דרכים להמריץ רשויות מקומיות לפיתוח מלאי הדיור בתחומן, ולהאיץ את פיתוחם של מעונות סטודנטים. “התכנון איננו הבעיה אלא הפתרון לצורכי הדיור, התעסוקה, השירותים, המשק ואיכות החיים,” אמר פרופ’ אסיף, “השר כחלון, שסמכותו כוללת עתה גם את רשויות התכנון ומקרקעי ישראל, אינו רק שר האוצר, הוא היום שר התכנון של מדינת ישראל. לכן מוטלת עליו אחריות גדולה לעתידה של מדינת ישראל, לאיכותה ומכאן גם להישרדותה בדורות הבאים.”
במפגש השתתפו גם יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה לנשיא הטכניון לענייני מחקר פרופ’ ווין קפלן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ’ יהודה קלעי, סגנית מנהלת מינהל התכנון שירה ברנד ונציגי רשות מקרקעי ישראל צפון.
ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, פרופ’ שמאי אסיףשר האוצר משה כחלון ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא
אתר חינמי חדש שפותח על ידי בני הזוג איילת ואלי בן-ששון – חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה – מאפשר להורים לעקוב אחר התפתחות ילדיהם באמצעות חוכמת ההמונים
בני הזוג איילת ואלי בן-ששון
“הילד עוד לא הולך”, “הילדה אמרה מילה ראשונה!”, “הוא לא צוחק הרבה”, “האם כבר צריך להפגיש אותה עם חברים?”
כל הורה מכיר – מעצמו או מחבריו – את המשפטים האלה, המבטאים ציפייה דרוכה המהולה בחרדות שונות ומשונות. הרשת מלאה עצות וטיפים, וגם ספרים בנושא אינם חסרים, אולם מקורות אלה אינם מספקים השוואה אובייקטיבית ומדעית בזמן אמת של המצב ההתפתחותי של הילד ביחס לאחרים.
בני הזוג אלי ואיילת בן-ששון פיתחו יחד אתר חינמי, המבוסס על חוכמת ההמונים, ומציע יומן התפתחותי אלקטרוני להורים המעוניינים ללמוד על אבני הדרך ההתפתחותיות של ילדיהם. האתר החדשני – baby.croinc.org – נותן מענה לצורך ההורי בקהילה תומכת שבה אפשר לקבל באופן מיידי מידע ספציפי ורלוונטי בהתאם לפרופיל ההתפתחותי האישי של ילדים מן הלידה ועד גיל שש. אלי, פרופסור בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, מביא לאתר החדש את הידע שלו באלגוריתמים. איילת, מרצה בכירה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ומומחית להתפתחות בגיל הרך, תורמת את הידע שלה בתחום התפתחות הילד.
“האתר מאפשר להורים ליצור יומן התפתחותי אישי לתינוקם, הכולל אבני דרך מוטוריות, שפתיות, חברתיות ואחרות”, מסבירה ד”ר איילת בן-ששון. “המערכת נותנת להורה מידע לגבי אבני דרך עתידיות, כך שיוכל לסייע לילדו להתקדם אליהן ולהבין מבחינה התפתחותית את התנהגותו של התינוק. כחוקרת בתחום האיתור המוקדם אני יכולה לומר שאבחון מוקדם של בעיה מעניק לילד יתרון משמעותי, משום שבשנים הראשונות לחיים המוח עדיין גמיש וניתן לעצב אותו ולהשפיע על תפקודו באופן משמעותי יותר מאשר בגילאים מתקדמים יותר.”
בני הזוג איילת ואלי בן-ששון
“הבסיס הרעיוני של האפליקציה שלנו הוא חוכמת ההמונים,” מסביר פרופ’ אלי בן-ששון. “יתרונה של חוכמת ההמונים גדול במיוחד בהתמודדות עם תופעות מורכבות, והתפתחות של תינוק היא בהחלט תופעה מורכבת. האתר שנבנה, מהווה פלטפורמה שיתופית שבה ההורים הם גם ה’לקוח’ וגם ‘נותן השרות’. אנחנו לא מתיימרים להחליף את רופא הילדים או את טיפת חלב, אלא יוצרים כאן מאגר מידע דינמי ובו אינפורמציה חיונית שתהיה זמינה להורים הזקוקים לה. להורים המסוקרנים אני מציע פשוט להירשם לאתר ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי.”
האתר מאפשר להורה לבנות יומן התפתחותי אישי לתינוק. מרגע שהיומן נוצר הוא מספק להורה מידע סטטיסטי מעובד לגבי קצב התפתחותו של ילדו בהשוואה לקצב ההתפתחות ה’טיפוסי’, על סמך מידע שהוזן על ידי הורים אחרים. האתר תוכנת על ידי עדן סייג ומתן יחיאלי, המסיימים כעת תואר בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ונתמך ע”י יעל שוורץ-קליין, מטפלת בגיל הרך מאוניברסיטת חיפה. באתר, המתנהל באנגלית, חברים כיום מעל 300 איש מכל רחבי העולם, והוא פתוח לכל בחינם (baby.croinc.org) בני הזוג בן-ששון בטוחים כי ככל שיגדל מספר המשתתפים יגדל גם בסיס הידע שיעמוד לשירותם של ההורים החברים באתר.
תערוכה שהוצגה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון התמודדה עם שאלות של עיוורון והתעוורות מנקודת מבט אדריכלית.
“מרחב מגע” – מיצב של ג’וד ג’באלי, רים ח’ורי ומראם נעאמנה, העוסק במודעותו של האדם הלא רואה לתנועת גופו
התערוכה המציגה עבודות חקר של סטודנטים בקורס “אדריכלות בעיניים עצומות”, בהנחיית האדריכל נועם גליקפלד ופרופ׳ איריס ערבות, התקיימה זו השנה השנייה.
“חמשת החושים הם המבוא לעולם הסובב, ורוב פעולות היומיום שלנו כרוכות בחוש הראייה,” אמר האדריכל נועם גליקפלד, המאבד כיום את כושר הראייה בשל מחלת ה-RP (ניוון של הרשתית). “האדם המתעוור, במיוחד זה המתעוור כאדם בוגר, משאיר מאחור את העולם המוכר ועובר אל עולם שונה.” כמי שחווה את התהליכים הללו בגוף ראשון מתמודד גליקפלד עם שאלות רבות, ובהן: מה מתחדד במעבר הזה? מה נשאר? מה הופך בולט יותר כאשר הקלט משתנה? “הקורס שלנו מתמודד עם השאלות האלה מנקודת מבט אדריכלית, ובכך הוא יחיד במינו.”
הקורס, הנערך בחסות ‘החממה החברתית לדיור וקהילה’ בטכניון ובשיתוף עם האגודה למען העיוור בחיפה, נועד לחשוף את מתכנני העתיד לשאלות אלו, ולהניע תהליך דיאלוגי של ייצור ידע. בקורס לומדים סטודנטים משנה שלישית, רביעית וחמישית, הנפגשים במהלכו עם מקומות ועם אנשים מנקודת מבט חדשה המדגישה דו שיח ולמידה הדדית בשיתוף אנשים עיוורים ומתעוורים.
תערוכת המיצבים ״תפיסת המרחב בלא ראייה״, שסיכמה את הקורס והציגה את עבודת החקר של הסטודנטים, פנתה לאנשים רואים וללקויי ראייה כאחד.
לנוכח מגבלותיהן של התרופות הקיימות לאיידס:חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציעים אסטרטגיה חדשה למאבק בנגיף HIV-1
פרופ”מ אכרם ליאן ועוזרת המחקר ד”ר איילי מרקס
מגפת האיידס ממשיכה לגבות את חייהם של מיליונים ברחבי העולם, וזאת כתוצאה מהצלחתו של נגיף הHIV-1 לשרוד ולהתרבות בתא החי. למרות התנגדותם של התאים המותקפים, ועל אף השימוש בתרופות המתוכננות לחסלו, מצליח הווירוס לרכוש עמידות הולכת וגוברת.
עד לאחרונה התמקד המחקר הרפואי בתחום זה בפיתוח תרופות התוקפות את חלבוני הווירוס, אך לנוכח כישלונן החלקי של תרופות אלה, התפתחה אסטרטגיה רפואית חדשה המתמקדת לא בחלבון הנגיפי אלא באינטראקציה שלו עם התא המאכסן. אסטרטגיה זאת יעילה הרבה יותר כיוון שהווירוס מוכרח להשתמש במנגנונים תאיים על מנת להתרבות בהצלחה.
החשש כעת, לדברי פרופסור משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, הוא מהתפתחות של עמידות ויראלית מסוג חדש: הווירוס, המנצל את העובדה שבתא המארח קיימים מנגנונים שונים שיכולים להוביל לאותו תוצר (יתירות), יבצע מוטציה עצמית שתאפשר לו לנצל מנגנון מקביל, במידה והראשון נחסם. “אנחנו משערים כי היתירות בנתיבים התאיים עשויה לייצג מנגנון הישרדות המאפשר לווירוס לנצל מגוון רחב של תהליכים דומים. רעיון חדשני זה, מדגיש את ריבוי האפשרויות העומדות בפני הווירוס, במקרה שאחת מהדרכים חסומה עבורו, למשל כאשר הדרך חסומה על ידי מנגנונים תאיים טבעיים או תרופות מלאכותיות, ואפילו במקרים אחרים שבהם מוטב לו לעקוף מכשולים של הסביבה התאית ושל שלבי שיכפול שונים.”
פרופסור משנה עליאן ועוזרת המחקר ד”ר איילי מרקס מציגים את תמצית התפישה החדשנית במאמר המופיע בגיליון מאי של Journal of Virology. ג’נין מק’קופי, סטודנטית במעבדה, ממחישה את הרעיון באמצעות ציור של HIV-1 כתמנון שזרועותיו מייצגות נתיבי השתלטות שונים. האיור מופיע על שער הגיליון (http://jvi.asm.org/content/89/12.cover-expansion).
במאמר מוקדם יותר, שפורסם בכתב העת Cell Structure בחודש אוקטובר 2014, נסקרה גישה חדשה שפיתחו מדענים במעבדתו של פרופסור משנה עליאן לחקר מחלת האיידס. החוקרים ערכו השוואה של חלבון נגיפי חשוב (אינטגראז) הקיים הן בווירוס HIV-1 והן בווירוסFIV , המחולל איידס בקרב חתולים, וגילו הבדלים חדשים שיוכלו לסייע בהבנה וחיזוי של התפתחות העמידות. בשני הווירוסים, מחדיר האינטגרז את ה-DNA של הנגיף לתוך ה-DNA של התא הנגוע ואז משכפל את עצמו ובכך מתאפשרת התפשטותו בגוף כולו. “הווירוס הוא מעין סוס טרויאני, המשתמש בגנום המארח כדי להשתלט עליו,” מסביר פרופסור משנה עליאן. “כעת אנחנו חוקרים לעומק ומנסים לפתח את הרעיון הזה, של ‘ריבוי נתיבי ההתרבות של נגיף ה-HIV’, כאסטרטגיה חדשה לטיפול באיידס”.
חברי המשלחת הישראלית בבאקו – (מימין לשמאל)איתי צביאלי, רון סולן, דר’ איזנה ניגל-אטינגר, פרופ’ זאב גרוס, רוני ארנזון ונדב גנוסר.
גאווה ישראלית – שלושה מבין ארבעת נציגי ישראל זכו אתמול במדליות ארד באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית, שהתקיימה במהלך השבוע האחרון בעיר באקו שבאזרבייג’ן. ארבעת התלמידים, שהוכשרו והתאמנו בחודשים האחרונים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, הם איתי צביאלי, תלמיד כיתה י”ב מבית הספר עירוני ה’ בחיפה; נדב גנוסר, תלמיד כיתה י”א מתיכון ע”ש רבין (עירוני ב’) במודיעין; רון סולן, תלמיד כיתה י’ מתיכון ראשונים בהרצליה; ורוני ארנזון, תלמיד כיתה י”ב מתיכון אורט אלון בנצרת עילית.
האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה זו השנה ה-47, היא הוותיקה מבין אולימפיאדות המדעים הבינלאומיות לתלמידי תיכון. השנה התקיימה האולימפיאדה בעיר באקו שבאזרבייג’ן, בהשתתפות של 300 תלמידים משבעים וחמש מדינות. האתגר האקדמי שעמו התמודדו התלמידים בתחרות כלל מבחן תיאורטי וניסוי מעבדה, במהלכם נדרשו התלמידים לסנתז חומר, לערוך מעקב קינטי אחרי תגובה כימית ולזהות חומר בלתי ידוע על סמך תגובות כימיות. את המשלחת ליוו והכשירו פרופסור זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, שהיה האחראי האקדמי, ד”ר איזנה ניגל-אטינגר כמאמנת ראשית ומירה כ”ץ, מנהלת פרויקטים בפקולטה. חברי הנבחרת זכו גם לסיוע רב מחברי סגל, דוקטורנטים ומהנדסי המעבדות בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.
“החומר עליו נבחנו חברי הנבחרת היה ברמה גבוהה מאוד, הרבה מדרגות מעבר לנלמד בתיכונים בארץ,” אומר פרופסור גרוס. “ארבעת חברי הנבחרת הישראלית הם המצטיינים מבין אלפי התלמידים שהשתתפו בתהליכי המיון. התלמידים עברו מחנה הכנה אינטנסיבי כדי להביא אותם לרמה הרצויה. לשמחתנו שלושה מחברי המשלחת – איתי, נדב ורון – זכו במדליות ארד, וזאת גאווה גדולה מאוד.
“זו היתה חוויה מיוחדת מאוד,” סיכם התלמיד נדב גנוסר, העושה כעת את דרכו חזרה לארץ, “פגשנו תלמידים מכל העולם. התכוננו ולמדנו הרבה לתחרות, כדי להגיע לרמה הגבוהה הנדרשת. השתתפתי באולימפיאדה גם בשנה שעברה ואני שמח שהשנה זכיתי במדליית ארד. “
התלמידים בתחרות : מימין לשמאל : רוני ארנזון, רון סולן, נדב גנוסר ואיתי צביאלי
סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב פיתחו פלטפורמה חברתית חדשנית המסייעת למתנדבים, לארגוני מתנדבים ולאנשים הנזקקים להם. הפלטפורמה, “אנושי”, מתבססת על חוכמת ההמונים ועל שיתוף מידע ומסייעת בניהול יעיל של מתנדבים ובקישור בין המתנדב לבין האדם הנזקק לעזרתו. כיום משמשת הפלטפורמה לניהול מתנדבים המסייעים לניצולי שואה, אולם המפתחים מקווים כי היא תתרחב לכל התחומים שבהם מעורבים מתנדבים.
הפלטפורמה הייחודית פותחה על ידי הסטודנטים ניר בן הרואה, מיכל בורשטיין ועומר ערד, במסגרת קורס לפיתוח אפליקציות לאנדרואיד בהנחיית פרופ’ ערן יהב והמתרגלים עומר כץ וצבי ליסטופד, ומרצה הקורס ליאור ברודר.
“אדם שבוחר להתנדב מגלה שחיפוש מקום להתנדב בו הוא תהליך מסורבל ומייגע,” מסבירה מיכל בורשטיין. “עליו לפנות לעמותות, להודיע על נכונותו להתנדב ולהמתין שיתאמו לו מקום ומועדים מתאימים לפעילות ההתנדבותית. מאחר שלכל עמותה מאגר מתנדבים משלה, עליו לפנות לכל עמותה בנפרד.” “הפלטפורמה שפיתחנו מאפשרת לך להתנדב בקלות ובמהירות בקרבת הבית,” מוסיף עומר ערד, “כל אדם הנרשם לאפליקציה רושם את מקום מגוריו ובוחר את תחום ההתנדבות המעניין אותו, על פי קטגוריות מוגדרות מראש כגון עבודות תיקון, עזרה נפשית, ליווי לקופת חולים, הסעות וכדומה.”
מסך הכניסה לאפליקציה
ברגע שהמשתמש נרשם לאפליקציה נשלח אליו מידע על אנשים הזקוקים לעזרה בקרבת מקום מגוריו – והוא בוחר כרצונו בין האפשרויות. זאת בניגוד למצב המקובל, שבו רכז השטח של העמותה יוצר קשר עם כל המתנדבים הרלוונטיים הרשומים אצלו, מחכה לתשובות ומקשר בין המתנדב לנזקק. האפליקציה “אנושי” יוצרת את הקשר הזה בעצמה, ולדברי ערד “לוקחת בחשבון את מיקומיהם של המתנדב והאדם הנזקק לו, מבטלת את הביורוקרטיה הקיימת בעמותות, מנהלת את התיאומים עבור העמותה ומאפשרת למתנדבים להתנדב רק כשהם מעוניינים בכך, ללא התחייבות. ראוי לציין כי האפליקציה שומרת על פרטיותם של האנשים הזקוקים לעזרה.”
את הרעיון לאפליקציה הגו קרין קומקוב ומורן שרייבמן, סטודנטיות לתקשורת חזותית במכללת ויצו חיפה. חברי הקבוצה נפגשו עם נציגי העמותות “רוח טובה” ו”לתת” ועם אנשי הקרן לרווחת ניצולי השואה, ועל בסיס למידת הצרכים פיתחו את האפליקציה.
“זה רעיון חדשני שיש בו פוטנציאל רב,” אומר דימה מלכין, המשמש רכז שטח בארגון “לתת” (חיפה והקריות),” מפני שהוא מאפשר לנו להפעיל מתנדבים שאינם פעילים באופן שוטף ואינם רוצים להתחייב לטווח ארוך. האפליקציה הזאת מאתרת את המתנדבים הרלוונטיים מבחינת פנאי ומרחק, ונותנת הזדמנות גם לאותם מתנדבים לא פעילים.”
כעת משמשת הפלטפורמה לניהול מתנדבים המסייעים לניצולי שואה, אולם המפתחים מעריכים כי היא תתרחב בהדרגה לכל תחום שבו מעורבים מתנדבים.
מני סונינו מסיים את לימודי הארכיטקטורה עם פרויקט גמר המחבר בין אדריכלות ומוזיקה.
מני סונינו מסיים את לימודי הארכיטקטורה עם פרויקט גמר המחבר בין אדריכלות ומוזיקה
לאחרונה עלה לאוויר Slow Motion – קליפ חדש שלו ושל שותפתו הזמרת שרון ללום. One room, thousands of dreams. כך שרה שרון בשיר החדש: “חדר אחד – אלפי חלומות”. ב-Slow Motion שותפים גם הכנרת אמה דווידוביץ’, הלומדת הנדסת חשמל בטכניון, והצ’לן זאב שנפ, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
המוזיקה נכנסה לחייו של מני בגיל צעיר מאוד, עם הנגינה בפסנתר. כעבור כמה שנים, במגמת המוזיקה בגימנסיה הריאלית בראשון לציון, הכיר את שרון, שהייתה לשותפתו לעשייה המוזיקלית. תום התיכון סימן הפסקה של כמה שנים בעשייה המשותפת – הוא השלים שירות צבאי והחל ללמוד בטכניון, והיא השתחררה, החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים ולבסוף התיישבה בפריז, שם השתתפה בעונה הרביעית של The Voice הצרפתית ומופיעה בהרכב “ווקה-פיפל” ובפרויקטים מוזיקליים נוספים.
בחירתו של מני בלימודי האדריכלות היתה לו טבעית, “כי המקצוע הזה משלב שני תחומים שמעניינים אותי: הנדסה ואמנות. כבר בתיכון ידעתי שזה מה שאלמד.” במהלך הלימודים היה מעורב בהפקות מוזיקליות שונות – בעיקר תזמור להרכבים קאמריים – והשלים את לימודיו במכללת BPM למוזיקה, סאונד והפקה, שהובילה את השיר Slow Motion להשמעה באתר וואלה. הוא אף הוביל את ההרכב האחראי לחלק המוזיקלי בטקסי הטכניון ודלית ירון, מרכזת הטקסים האקדמיים בטכניון, זוכרת את היום שבו הגיע לאודישן אצלה. “חיפשתי מוזיקאי לתפקיד פסנתרן ומעבד שיוביל את ההרכב המוזיקלי, ואחרי ששמעתי את מני בכמה קטעים קצרים על הפסנתר הבנתי שהטכניון זכה בכוכב חדש. הוא השתלב מהר מאוד בצוות הנגנים והזמרים, ובתוך זמן קצר החל גם לנצח על ההרכב. כמעבד הוא הצליח לקחת כל שיר ידוע ולתפור אותו כחליפה ייחודית המתאימה בדיוק להרכב הספציפי ולטקס הספציפי. היה לי העונג לעבוד אתו בשנים האלה, ואין לי ספק שבין שיבחר במוזיקה ובין שיבחר בארכיטקטורה – הכישרון ינצח.”
גם מני מרוצה מהשידוך להרכב המוזיקלי של הטכניון: “זאת הייתה הזדמנות לעבוד ברצינות עם אנשים מצוינים. הרווחתי התנסות בעיבוד, בהפקה, בנגינה ובניצוח. זו הזדמנות שקשה מאוד למצוא בחוץ, וכעת אני יוצא לעולם עם המון ניסיון בתחום.”
גם מהלימודים עצמם הוא לוקח לא מעט: “צמחתי, למדתי על עצמי, התפתחתי בידע אבל גם בתחומים אחרים. הטכניון הוא האבא הקשוח והמחשל, שמקדם אותך בדרך הקשה. יש הרבה קורסים מוצלחים מאוד, ובעיקר רכישה של הבנה עמוקה בשאלה מהי אדריכלות.”
פרויקט הגמר שלו עסק, איך לא, בקשר בין אדריכלות ומוזיקה. “בעצם חקרתי כיצד אפשר לתרגם לתכניות אדריכליות את הקשרים הפנימיים ואת הצורות שיש במוזיקה, או איך בונים בניין בהשראת העולם המוזיקלי. כדי לממן את הלימודים עבדתי בשני התחומים – בהוראת פסנתר ובשיעורים פרטיים לסטודנטים לעיצוב פנים.”
הוא בסך הכל בן 26, ובמקביל ללימודים החל לעבוד על האלבום. הוא ושרון עובדים ומקליטים במלוא המרץ משני עברי הים התיכון – מני ושאר הנגנים בישראל, היא בצרפת. “האלבום משלב מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, כלים קלאסיים ואלקטרוניים ואפקטים קוליים. אני מושפע מהיותי פסנתרן וגם מהאהבה שלי לקלאסי, ג’ז, רוק ומוזיקה אלקטרונית. חשוב לנו שהמוזיקה שלנו תהיה עשירה, טעונה בהרבה אלמנטים, ושהסאונד שלנו יגשר בין כלים אקוסטיים ואלקטרוניים, וגם הקול של שרון הוא עבורנו כלי נגינה.”
תא”ל משה זנה מחיל הים : אבטחת אסדות הגז היא אינטרס לאומי, ודיבר על הדרכים לאבטחת תשתיות הפקת הגז בים, במסגרת יום העיון השני בהנדסה ימית בטכניון
מימין לשמאל: ז’ק ינאי – תעשייה אווירית מפעל רמתא (יצרנית ספינת הדבורה), בני דנינו – סלע בע”מ (השותפה התעשייתי למחקר ויצרנית סירת המחקר שהוצגה בכנס), סא”ל שמואל שחק – חיל הים ופרופ’ נתאי דרימר
“אספקת הגז לישראל היא אינטרס לאומי, ולכן אבטחתן של האסדות מוטלת על חיל הים.” כך אמר בוגר הטכניון תא”ל משה זנה, ראש מספן ציוד בחיל הים, בכנס השני להנדסה ימית שהתקיים בטכניון. הכנס, שאורגן על ידי פרופ’ נתאי דרימר מהפקולטה להנדסת מכונות, נועד לייצר דיאלוג בין שלושה גורמים: חיל הים, התעשיות בתחום והטכניון. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציין כי “כבר בשנת 1938 הוקם בטכניון בית ספר ימי (nautical school), שבראשו עמד שלמה בלדינג. מספר הסטודנטים הכפיל את עצמו תוך שנים ספורות מ-40 ל-90. האגודה הבריטית למען פעילות ימית בפלסטינה העמידה לרשות בית הספר ספינת מפרשים במשקל 300 טון, ובשלב מאוחר יותר נרכשה גם יאכטה. בית הספר נסגר ב-1952 ולכן הפעילות המחודשת בהנדסה ימית, בראשות פרופ’ נתאי דרימר, היא בגדר החזרת עטרה ליושנה.” תא”ל משה זנה, שהשלים בטכניון תואר ראשון ותואר שני, אמר כי “99% מהסחר עובר בים ו-65% מהתל”ג מיוצא דרך הים. לכן השמירה על נתיבי הים אינה רק אינטרס מסחרי אלא צורך לאומי, שכן אם מיכליות נפט יסרבו להתקרב לנמלי ישראל עקב שיקולים ביטחוניים – מצב שכמעט קרה במלחמת לבנון השנייה – זה איום על המשק הישראלי.” בעשור האחרון התברר כי בתחום “המים הכלכליים” של ישראל טמונה כמות עצומה של גז – מאות מיליארדי מ”ק (קוב) השווים עשרות מיליארדי דולרים. יתר על כן, קיים סיכוי סביר שמתחת למאגרי הגז נמצא נפט. “כבר כיום מספק הגז הימי 55% מהאנרגיה בישראל,” אמר תא”ל זנה, “ובשנת 2020 הנתון הזה יעמוד על 65%. לכן מדובר בנכס אסטרטגי, וארגונים כמו חיזבאללה מבינים את זה מצוין. לכן המדינה משקיעה משאבים עצומים כדי להגן על נתיבי הים וכעת, לנוכח הפקת הגז, עליה לפעול כך בעניין האסדות והצנרת המובילה את הגז.”
פרופ’ ניתאי דרימר
מארגן הכנס, פרופ’ נתאי דרימר, הציג שיטה חדשה לתכן של סירות מהירות, שפותחה בטכניון. הוא סיפר כי ההשראה למחקר, שנעשה בטכניון בשיתוף פרופ’ דניאל ריטל, “נולדה בזמן שירות המילואים שלי בחיל הים ב 2001. הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה בפרויקט היא ה’סלאמינג’ – חבטות חזקות שסופגת הסירה מהמים בהפלגה בים גלי. ההתנגשויות בנחיתת הגוף על המים, האורכות כ-50 מילי-שניות, מתרחשות עשרות פעמים בדקה ומפעילות עומס כבד על הסירה.” פרופ’ דרימר ושותפיו בפרויקט יצרו סימולציות של חבטות כאלה על פי מערכי נתונים שונים (מהירות, מאפייני צורה ומשקל של הסירה, גובה הגלים וכו’) וניסחו מודל שיכול לנבא את הדפורמציות והמאמצים בתחתית הסירה. “על סמך המחקר אנחנו מציעים דיאגרמות שמאפשרות לכל מהנדס כלי שייט לבדוק ולשפר את התכן שלו תוך התחשבות מדויקת באפקט עומס החבטות וחיסכון של עשרות אחוזים במשקל הגוף.” סירת מחקר שהוצגה בכנס, ומיוצרת על ידי השותפה התעשייתית למחקר (חברת סלע בע”מ) תשמש לאימות תוצאות הסימולציה בניסויי-ים בקנה מידה מלא. פרופ’ דרימר חי ונושם את הים ועובד בהנדסה ימית מאז גיל 14. בשנת 1986 החל לעסוק בפיתוח מתקנים לחקלאות ימית, ומאז עסק בין השאר בפיתוח כלי שיט לא מאויישים עבור רפאל, תכן מסוף לאוניות “גלנוע” בנמל חיפה ובמודלים לכל ההיבטים של הנדסה ימית בפיתוח נמלי חיפה ואשדוד. יחד עם אביו, משה דרימר ז”ל, תכנן את המצפה התת-ימי באילת. באוקטובר 2012 הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת מכונות, ומאז הוא מוביל את תחום ההנדסה הימית בפקולטה.
תא”ל משה זנה
מרצים נוספים ביום העיון היו ניר עלמני ממספנות ישראל (פלטפורמת תלת-ממד חדשה לתכן כלי שיט), רמ”ח כלי שיט אל”מ י’ (יציבות כלי שיט בסערות), גיל ואנג מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון (פרויקט Rainbow Warrior III – מנועית-מפרשית באורך 58 מטר עבור ארגון גרינפיס), סגן בוריס רבנקוב, סא”ל שמואל שחק מחיל הים (“הקטנת גרר סטי”ל), ניקולס ביאליסטוקי מאנטרס ספנות (“ניסויי ים לכלי שייט מסחרי מנקודת מבט של הבעלים”), קמ”ד צוללות סרן ל’ (“חישובי חוזק בעת הספנת כלי שייט”), וסא”ל (מיל’) ז’ק ינאי, בוגר המחזור הראשון של המגמה להנדסה ימית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מהתעשייה האווירית לישראל (“דבורה סימן 4”).
