קטגוריה: Uncategorized

סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה

“יום העיון הזה שיזמתם בטכניון הוא דוגמה מצוינת לעבודה בשמירת טבע: אתה עובד בתנאים מסוימים, והם משתנים; פתאום מתרחשת תקלה, פתאום נכנס עוד אילוץ. אפשר לומר שכאקולוגים העובדים בשמורת טבע אנחנו נדרשים לעתים לבצע פעולות ממשק אגרסיביות, ועם זאת לקיים מערכת אקולוגית מתפקדת הייחודית לאזור בו אנו פועלים.”

ד”ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים (רט”ג), פתח בדברים אלה את יום העיון שנערך במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. יום העיון הוקדש להצגת פרויקטי מחקר של סטודנטים לתואר ראשון בנושא דליפת הנפט בשמורת עברונה והצגת דרכים לשיקום האזור. לדברי ד”ר צוער “יש כאן מצב מאוד רגיש: אנחנו רוצים להוציא את הנפט מהשמורה – אבל שלא יישטף למפרץ אילת. אנחנו שוקלים להשקות את האדמה כדי לאפשר לחיידקים לטפל בזיהום אבל יודעים שמאוד קשה להשקות את הקרקע המזוהמת ושהשקיה בתנאים של מדבר קיצוני (כפי שקיים בעברונה) עלולה להפר את המאזן האקולוגי. אנחנו רוצים שמורה נקייה, אבל בלי לפגוע בערכי הטבע.”

ארוע הדליפה שהסעיר את המדינה התרחש בדרום הערבה ב-4 בדצמבר 2014. כתוצאה מפגיעה בצינור נפט של קצא”א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ) זרמו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך כביש 90 ומשם לשמורת עברונה, וכיסו כ-140 דונם משטח השמורה.

במהלך בדיקת הארוע החמור התברר שבשנת 1975 התרחש ארוע דומה שלא טופל כלל. “לכן,” אמר ד”ר צוער, “עלתה המחשבה שאם השמורה התאוששה מעצמה מהארוע ההוא, היא תתאושש גם מהארוע החדש. אבל כשהתחלנו לבדוק את השטח, בסיוע חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים, גילינו שדליפת 1975 דווקא הזיקה לשמורה: הקרקע נהייתה הידרופובית, כלומר אטומה למים, וכתוצאה מכך לא צמחו באזור עצי שיטה צעירים. החשש הוא שנאבד בעתיד את עצי השיטה ומיני צמחים נוספים שגדלים בשמורת עברונה בלבד. לכן היה לנו ברור שבדליפה הנוכחית חייבים לטפל.”

הידיעה על דליפת הנפט תפסה את אוריאל קלר בבוקרו של יום לימודים שגרתי בטכניון. קלר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הוא מייסד קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון. “ישבתי בשורה האחרונה בכיתה ליד סטודנטית בשם עומר לוי,” מספר קלר, “והסתכלנו על התמונות בעיתון – אותן תמונות קשות מאירוע דליפת הנפט. עומר הייתה מזועזעת מהמקרה והתעקשה שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע לשיקום השמורה. עומר דיברה, אני הקשבתי, אבל תוך כדי כבר התחלתי לחשוב מי יהיה חבר הסגל המתאים לפנות אליו. בעניין פתאום נזכרתי שאני נמצא בקורס מבוא לזרימה וזיהום בקרקע. המרצה של אותו קורס היה פרופ’ אורי שביט, ובאותו רגע כבר היה לי ברור שבסוף השיעור עומר ואני ניגשים אליו. אורי, לשמחתנו הרבה, הסכים להיפגש איתנו, ומאותו רגע לקח אותנו תחת חסותו.”

כמה ימים לאחר מכן, בסיוע רשות הטבע והגנים, הוציאה מעל”ה משלחת ראשונה לדיגום קרקע בשמורה. לפרופ’ שביט הצטרפה פרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהמשך הצטרפו אליהם פרופ’ אבי שביב, פרופ’ אבי אוסטפלד, פרופ’ מקסים שושני ואינג’ ארז צמחוני, כולם מהטכניון. גם קבוצת הסטודנטים גדלה, ובמשך שנה וחצי נסעו חבריה פעמים רבות לאתר הדליפה כדי ללמוד על הנזק ולגבש דרכים לטיפול ביולוגי בקרקע המזוהמת. “איש מאיתנו אינו מומחה בזיהומי נפט,” אומר פרופ’ שביט, “אבל כולנו, ובעיקר הסטודנטים, מוּנעים מהרצון להבין את המנגנונים הרלוונטיים ולנסח מודלים לניטור, לחיזוי וטיפול בזיהום. לשמחתי קיבלנו תמיכה ממשית מלשכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהמכון לחקר המים ע”ש גרנד, מחברת מלח הארץ ומרשות הטבע והגנים.”

ביום העיון הוצגו עבודות במגוון רחב של תחומים והיבטים: מיפוי הזיהום באמצעות חישה מרחוק, השפעת הנפט על הקרקע, פירוק הנפט באמצעות חיידקים, השפעתם של ארועי שיטפון ועוד. ד”ר צוער סיכם ואמר כי “רשות הטבע והגנים מתרשמת מאוד מהפרויקטים שקבוצות המחקר הטכניוניות עורכות זה שנה וחצי בשטח ובמעבדות, ואני מאמין שפרויקטים אלה יעניקו לנו כיוונים משמעותיים לניטור הזיהום ולטיפול בו. זה מרשים מאוד שהחבר’ה האלה, סטודנטים לתואר ראשון, משקיעים כל כך הרבה ידע, זמן ומרץ כדי לקדם את סביבת עברונה מתוך ראייה מדעית ומתוך דחף לשפר את מצב הסביבה.”

ליצירת קשר ופרטים נוספים לגבי המחקר נא ליצור קשר עם קבוצת מעל”ה  mala.technion@gmail.com.

לחוברת המחקרים לחצו כאן

לתמונות לחצו כאן

בתמונות :

1. סטודנטים מהטכניון בשמורת עברונה
2. פרופ’ אורי שביט בכנס

 

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088

אתיקה גנטית, הלכה ובדיקות גנטיות, תוכנית אובמה למיפוי גנטי של אוכלוסיית ארה”ב והגנאולוגיה של אנוסי ספרד – אלה כמה מהנושאים שיוצגו בכנס בינלאומי גדול שיתקיים בחיפה בשבוע הבא

“אוכלוסיות מייסד (Founder populations) ותרומתן להבנת הביולוגיה וההיסטוריה – זה נושאו של כנס בינלאומי גדול שיתקיים בחיפה בשבוע הבא ביוזמתו של פרופ’ גד רנרט מהטכניון ומהמרכז הרפואי כרמל. בכנס ישתתפו נשיאי אוניברסיטאות ובכירי מערכת הבריאות בישראל וייערכו בו כשישים הרצאות של מומחים מובילים ממדינות רבות: ארה”ב, ישראל, בריטניה, קנדה, צרפת, ספרד, פורטוגל, אוסטרליה, הודו, ברית המועצות לשעבר, אסטוניה, ארגנטינה ויוון.

את הכנס יפתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וראש העיר חיפה יונה יהב. שני המרצים המרכזיים ביום הראשון (10 ביולי 2016) הם (1) פרופ’ רוברט וינסטון, חבר בית הלורדים הבריטי ופרופ’ לרפואת פוריות מאוניברסיטת לונדון, הפועל רבות להנחלת המדע בשורה של ספרים פופולריים ובתוכניות טלוויזיה ב-BBC; (2) פרופ’ לואיס קוינטנה-מורסי, גנטיקאי אוכלוסיות המכהן כמדען הראשי של מכון פסטר בפריז. ביום האחרון תתקיים הרצאת סיכום של פרופ’ סר וולטר בודמר מאוניברסיטת קיימברידג’, מגדולי הגנטיקאים בעולם, שידבר על העבר והעתיד של הגנטיקה העולמית. אחריו ידבר פרופ’ אריק גרין, מנהל המכון הלאומי לחקר הגנום בארה”ב, שיציג את תכנית אובמה למיפוי אוכלוסיית ארה”ב.

“מהפכת הגנום שינתה את פני הרפואה ומעניקה תשובות חדשות ומדויקות לשאלות קלאסיות כמו סיכונים בריאותיים וטיפולים אופטימליים לאדם הספציפי,” אומר מארגן הכנס, פרופ’ גד רנרט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, המכהן כמנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן במרכז הרפואי כרמל. “המחקר הגנטי מסייע לנו לתפור לכל אדם – בריא או חולה – את הטיפול הרפואי האופטימלי. בנוסף, חקר הגנום מעניק תיקוף מדעי לגנאולוגיה – התחום של תיעוד אוכלוסיות מייסד (Founder populations).

“כתוצאה מלכידותו ההיסטורית של העם היהודי התפתחה באוכלוסייה היהודית שורה של תקלות גנטיות, ומכך אפשר ללמוד לקחים רבים. בתחום זה ייערכו בכנס הרצאות של היסטוריונים וגנטיקאים, שידונו בהיפרדות האוכלוסיות היהודיות לצפון אפריקה ולאירופה, בתפוצה העולמית של אנוסי ספרד, בחיפוש אחר השבטים האבודים באפריקה ובאסיה ובקבוצות יהודיות מיוחדות כגון יהודי הודו.”

בכנס יוצגו גם נתונים על פגיעות גנטיות בקבוצות אתניות שונות של האוכלוסייה הערבית בישראל, נתונים שחשיבותם רבה לנוכח מיעוטו של המידע המחקרי על אוכלוסיות ערביות בעולם. נושאים נוספים שבהם ידון הכנס: אתיקה גנטית, נקודת המבט היהודית-דתית בנושא בדיקות הגנטיות, “השיא הישראלי” בבדיקות גנטיות הנערכות בקרב נשים הרות, ופרויקטים חדשים (גם בישראל) למיפוי גנטי של אוכלוסיות העולם השונות.

הכנס יתקיים במלון דן כרמל בתאריכים 14-10 ביולי 2016. לפרטים נוספים, להרשמה ולתוכנית המלאה:http://www.foundergenomics.com/

 

 

האפליקציה המעודכנת עלתה הערב לחנויות (App Store) של Google ו-iPhone.  לכל הסטודנטים נשלחה הודעה (דרך האפליקציה).

אפליקציית הטכניון, שעלתה לאוויר בשנת 2014 וזכתה עד היום ל-16,600 הורדות, תומכת בעברית, באנגלית, בערבית ובסינית. היא מספקת למשתמשים מידע הכולל לוח מבחנים, ציוני בחינות, מערכת שעות, כניסה ל-MOODLE, ניווט ברחבי הקמפוס ועוד.

 

האפליקציה החדשה תומכת ב 4 סוגי משתמשים – סטודנטים, אורחים, חברי סגל ומשתתפי תוכנית החלל (ISU, המתקיימת הקיץ בטכניון). כל משתמש רואה את התכנים הרלוונטיים לו.

אנחנו מזמינים אתכם להוריד את האפליקציה וליהנות ממגוון השירותים שהיא מציעה.

ספר חדש של פרופ’-משנה מישל פורטמן מהטכניון מציג דרכים לפיתוח בר קיימא של הסביבה הימית והחופית

 יכולתה של האנושות לנצל את משאבי הים והחוף הולכת וגדלה, וכיום אנו מפיקים משאבי טבע רבים, ובכללם גז ונפט, ממעמקי ים שעד לא מזמן לא הייתה לאדם גישה אליהם. חופי האוקיינוסים והימים נתונים כיום לפיתוח תשתיות מואץ במסגרתו מוקמים נמלים, תחנות כוח, ומתקני התפלה ועוד. מגמה זו גוברת נוכח התמעטותם של משאבים כגון מזון, אנרגיה ומרחב מגורים בסביבה היבשתית.

אזור הממשק בין ים וחוף מהווה סביבה ייחודית מאוד, המאופיינת בזרמים תמידיים ורגישה מאוד לתופעות כגון ריבוי סופות עזות ועליה בגובה פני הים, הקשורות בשינויי אקלים גלובליים. הפיתוח האנושי המואץ של סביבה זו, אם לא ייעשה בחוכמה, עלול להמיט אסון על אזורי חוף רבים.

ספרה החדש של פרופ’-משנה מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מציג את הצעדים הנדרשים בתכנון החופים והים ובניהולם במטרה למנוע את הנזקים האמורים. בספר זה (Environmental Planning for Oceans and Coasts) מציגה המחברת את האיומים הניצבים בפני המערכת הימית והחופית, דנה בגישות מתודולוגיות קיימות שמטרתן שיפור איכות החופים והאוקיינוסים, ולבסוף מתמקדת בטכנולוגיות ובכלים חדשנים העומדים לרשות המתכננים. זאת תוך התייחסות להיבטים שונים כגון חוק, מדיניות ואקולוגיה.

ההקדמה לספר נכתבה על ידי פרופ’ אמריטוס מייקל אורבך מבית הספר לסביבה באוניברסיטת דיוק. אף שנכתב עבור מתכנני סביבה, ומדגיש את תפקידם החיוני בשמירה על הסביבה החופית והימית, מהווה הספר טקסט מבוא ממצה שעשוי לשמש סטודנטים וקוראים מן השורה.

http://www.springer.com/gp/book/9783319269696#aboutBook

 

 

 

 

 

 

הטכניון חתם על הסכם מחקר משותף לאבטחת סייבר עם אוניברסיטת NTU בסינגפור

סגן נשיא אוניברסיטת NTU פרופ’ לאם קים יונג והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי בתחום אבטחת הסייבר, בין שתי האוניברסיטאות.

את שיתוף הפעולה יובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון פרופ’ אלי ביהם ועמיתו פרופ’ טמביפילאי סריקנטן, ראש מרכז המחקר לסייבר (CYSREN) באוניברסיטת NTU. שני ראשי מרכז המחקר שימשו בעבר כדיקני הפקולטה למדעי המחשב בטכניון וב-NTU, עובדה שתסייע להם להפיק את המירב מההסכם החדש, שיכלול חילופי סטודנטים ומחקר משותף של חברי סגל.

“אוניברסיטת NTU בסינגפור היא אחת האוניברסיטאות המובילות באסיה,” אמר בטקס החתימה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים. “לטכניון ולNTU- מגוון שיתופי פעולה בתחומי מחקר, ומחקר אבטחת הסייבר יהיה העיקרי שבהם. התמודדות מול איום הסייבר העולמי הופכת חשובה וקריטית יותר ויותר, ומכאן חשיבותו של המחקר המשותף בנושא.”

מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון נחנך לאחרונה בטקס חגיגי על ידי ראש מטה הסייבר הלאומי ד”ר אביתר מתניה ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. מרכז המחקר מתמקד במחקרי אבטחת סייבר כגון הגנת תוכנה וחומרה, מערכות הפעלה והגנה על מידע בענן וכן בתקשורת אל הענן וממנו, הגנה על מערכות בתחום האינטרנט של הדברים (IOT), אימות של תוכנה וחומרה, ראייה ממוחשבת, בטיחות מערכות אוטונומיות, למידת מכונה לצורך אבטחה, קריפטולוגיה וקריפטואנליזה, בטיחות ופרטיות של מערכות רפואיות ואבטחת מערכות אווירונוטיות. המרכז בטכניון מנהל מענקי מחקר לחוקרים, מממן סטודנטים לתואר שני ושלישי ומהווה מוקד למחקרים בתחום. המרכז עוסק בהפצת ידע באמצעות כנסים וימי עיון בינלאומיים ופועל להעמקת המודעות לתחום באמצעות קורסים, הרצאות ופעילויות משלימות נוספות.

 

 

 

בחודשיים הקרובים תקיים האוניברסיטה בטכניון את הקורס השנתי של תכנית לימודי החלל (SSP). טקס הפתיחה יתקיים באולם רפפורט (חיפה) ביום שלישי, 12 ביולי, בשעה 18:30

תכנית לימודי החלל לשנת 2016 תתקיים בטכניון בתאריכים 12 ביולי – 1 בספטמבר 2016.  במהלך הקיץ יתקיימו בטכניון הרצאות אורח ודיונים בהשתתפות מיטב מומחי החלל בעולם ובהם  ד”ר באז אולדרין, שותפו של ניל ארמסטרונג לנחיתה הראשונה על הירח, רונה רמון, האסטרונאוטים האמריקאים ג’ף הופמן וג’סיקה מאייר, הקוסמונאוט הרוסי סרגיי קריקאלב, האסטרונום הקנדי ד”ר דייוויד לוי שגילה את כוכב השביט  שומייקר-לוי 9 ומהנדס החלל וסופר המדע הבדיוני אריק צ’וי

בקיץ הקרוב, 47 שנה אחרי שדרך על הירח, יגיע האסטרונאוט ד”ר באז אולדרין לקמפוס הטכניון וישתתף באירועי התכנית ללימודי חלל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU). אולדרין, האדם השני שדרך על הירח, הצטרף לאחרונה לצוות היועצים של אוניברסיטת החלל הבינלאומית.
התכנית היוקרתית ללימודי חלל, המתקיימת זו הפעם הראשונה בישראל ובמזרח התיכון בכלל, נערכת בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה, עיריית חיפה, סוכנות החלל הישראלית וקרן אילן רמון. במסגרת התכנית יתקיימו בטכניון ארועים פתוחים לקהל הרחב: הרצאתו של ד”ר באז אולדרין, הרצאות של אסטרונאוטים מכל העולם, פאנל בנושא אסון מעבורת הקולומביה, פאנל בנושא מדע בדיוני לזכרו של מחבר “אודיסאה בחלל” ארתור סי קלארק, תחרות רובוטיקה, דיונים בחידושים האחרונים בחלל ועוד.

אוניברסיטת החלל הבינלאומית בוחרת מדי שנה, מאז שנת 1988, מקום בעולם שיארח את קורס הקיץ השנתי של התכנית ללימודי חלל (SSP). הקורסים האחרונים התקיימו באוניברסיטת אוהיו, במרכז המחקר איימס של NASA  בבייג’ינג, במלבורן (פלורידה) ובמונטריאול.
בעקבות מאמצים משותפים של הטכניון ושל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע החליט חבר הנאמנים של אוניברסיטת החלל הבינלאומית לקיים את תכנית הקיץ היוקרתית שלה בשנת 2016 לראשונה בישראל. מטעם הטכניון ירכז את הסמסטר מכון אשר לחקר החלל, בראשותו של פרופ’ פיני גורפיל.

בתכנית ללימודי החלל יקחו חלק 106 משתתפים מ-24 מדינות יחד עם מאה אסטרונאוטים, מנהלי סוכנויות חלל מרחבי העולם ומומחי חלל מהאקדמיה ומהתעשייה. המשתתפים נבחרים בקפידה מתוך תפיסה שאלה יהיו מנהיגי החלל בעתיד. ואכן, רבים מבוגרי התכנית של אוניברסיטת החלל כבר משובצים בתפקידים בכירים בתעשיית החלל העולמית.

התכנית היוקרתית ללימודי חלל בטכניון  (SSP) תימשך שמונה שבועות ותציע למשתתפים חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית, המכסה את כל ההיבטים של תוכניות החלל ויוזמות החלל ומכילה היבטים שונים כגון מדעי החלל, הנדסת חלל, מדיניות, כלכלה ומשפט, ניהול החלל, יישומי חלל ותפקוד האדם בחלל. התכנית מכוונת לאנשי מקצוע מכל התחומים, כמו גם לבוגרי אוניברסיטאות צעירים. הפרויקטים הקבוצתיים מאפשרים למשתתפים להתמקד בתחומם במסגרת קבוצתית ולייצר מצגות ודוחות איכותיים תוך שבועות ספורים.

 

במהלך הקיץ יתקיימו במסגרת התכנית פאנלים והרצאות מיוחדים הפתוחים לקהל הרחב. האירועים יתקיימו בשפה האנגלית ומחייבים הרשמה מראש.
לרשימת האירועים המלאה לחצו כאן
 

 

הטקס יועבר בשידור חי באתר הטכניון ובעמוד הפייסבוק של הטכניון החל מהשעה 18:00

לעמוד הפייסבוק של הטכניון הקליקו כאן:

http://goo.gl/dj98kM

לשידור באתר הטכניון הקליקו כאן:

http://goo.gl/mAsn55

מחקר שנערך בטכניון ובמרכז CERN לחקר החלקיקים מנתח את התייחסות הציבור לידיעות מדעיות בפלטפורמות מדיה שונות

חלפו עברו ימי מגדל השן. רעיונות, שיטות וממצאים מדעיים מתפרסמים יותר ויותר בפלטפורמות שונות במדיה החברתית, ומעלים שאלות הנוגעות לטיב הפלטפורמות ולהבדלים ביניהן. לדוגמה, האם משתמש מגיב אחרת לאותה תמונה מדעית המופיעה בפלטפורמות שונות – פייסבוק וטוויטר, למשל?

ממחקר חדש שנערך בטכניון וב-CERN  – המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים – עולה כי התשובה לשאלה זו שלילית; נושאים מדעיים דומים זוכים למעורבות-משתמש דומה בפלטפורמות שונות. תמונות “מדהימות” גוררות מעורבות גבוהה ללא קשר לפלטפורמה – ובמקרים מסוימים אפילו אם אינן חדשות. למשל, תמונה של מדיח הכלים של CERN למעגלים מודפסים זכתה ביותר
מ-121,000 צפיות בפייסבוק, והועלתה מחדש יותר מ-1,200 פעמים בטוויטר, כנראה מפני שהייתה כה מפתיעה ומשעשעת. נראה כי אותם עקרונות המסבירים את סוד המשיכה לסרטוני חתולים ויראליים חלים גם על ציוצים בנושא חלקיקים תת-אטומיים.
עם זאת, המחקר מצא הבדל מעניין בשיעורי מעורבות-המשתמש בין הרשתות החברתיות השונות בהן פעילה CERN. כפי שניתן לצפות, בפלטפורמות שבהן יש ל-CERN חשבונות עם קהל גדול, כגון חשבון הטוויטר באנגלית המגיע ליותר ממיליון עוקבים, פוסטים בנושאים מדעיים נוטים לקבל יותר שיתופים והקלקות. עם זאת, מעורבות-המשתמש בפלטפורמות חדשניות כגון אינסטגרם, שבהן ל-CERN יש פחות עוקבים, גבוהה יחסית למעורבות בפלטפורמות הגדולות והוותיקות יותר. יתכן שההסבר טמון בכך שבפלטפורמות חדשות, משתמשים שהם בגדר “מְאמצים מוקדמים” נוטים להיות עוקבים מעורבים יותר.

הנתונים מתבססים על מחקר שפורסם החודש בכתב העת האקדמי  PLOS ONE,  בו נחקרה מעורבות-המשתמש בפריטים כגון פוסטים, ציוצים וכדומה שפורסמו בנושא פיזיקת חלקיקים בפלטפורמות שונות של מדיה חברתית: פייסבוק, גוגל פלוס, אינסטגרם וטוויטר. בנוסף, החוקרים בדקו את מאפייני הפריטים שמשכו מספר גדול במיוחד של אינטרקאציות משתמש. לשם כך הם ניתחו את שיעורי האינטראקציה של משתמשים בפריטים כמעט זהים אשר הועלו במקביל בחמישה חשבונות מדיה חברתית רשמיים של CERN לאורך תקופה בת שמונה שבועות בשנת 2014. הם עקבו אחר מספר גדול של אינטראקציות לרבות לייקים, תגובות, שיתופים, הקלקות על קישורים וזמן שהייה באתר CERN.

 

המחקר נערך על ידי קייט קאלֶה מ-CERN יחד עם הדוקטורנט אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהטכניון. לדבריהם, “למיטב ידיעתנו זהו תיאור מחקרי ראשון של מעורבות הציבור ביחס למדע במדיה חברתית במספר פלטפורמות במקביל. אף שהמחקר התמקד בפיזיקת חלקיקים, ממצאיו עשויים לשמש כלי למדידה ולניתוח מדיה חברתית גם בתחומים מדעיים אחרים.”

למאמר המלא לחץ כאן

 

 

 

 

 

גילויים חדשים בנוגע להתפתחותו של קו האמצע הבטני שסביבו מתהווים הלב, הריאות ומערכת העיכול בעובר מתפרסמים בכתב העת Developmental Cell. המחקר נערך על ידי פרופ’-חבר תום שולטהייס והדוקטורנט עלאא עראף מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון שופך אור על היווצרותה של קדמת הגוף במהלך ההתפתחות העוברית. במחקר, המתפרסם בכתב העתDevelopmental Cell , בחנו פרופ’-חבר תום שולטהייס והדוקטורנט עלאא עראף את הגורמים האחראים להתפתחותו של קו האמצע הבטני (הקדמי) במקביל לקו האמצע הגבי (האחורי).

לדברי פרופ’ שולטהייס, “בניגוד לקו האמצע הגבי ועמוד השדרה, שנחקרו רבות מהיבטים שונים, תהליך התפתחותו של קו האמצע הבטני אינו ברור. זאת למרות חשיבותו של קו זה, שעליו וסביבו מתהווים הלב, הטבור, אברי המין, אבי העורקים, מערכת העיכול, עצם החזה, שלפוחית השתן, הכבד, הלבלב, הריאות ועוד.”

“התפתחות קו האמצע הגבי קודמת להתפתחותו של קו האמצע הבטני,” מסביר עראף. “לכן חשוב שהקו הבטני יתפתח במתואם עם זה האחורי. שיבוש בתהליך הזה גורם לאי התאמה בין אזור הגב לאזור הבטן ועלול לפגוע בהתפתחות אברים כגון הלב והריאות ואף להוביל במקרים מסוימים למותו של האורגניזם.”

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את המנגנונים התאיים והמולקולרים האחראים להיווצרותו של קו האמצע הבטני בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. אחד הגורמים המרכזיים בבקרת התהליך האמור הוא הגן BMP (Bone Morphogentic Protein), ולדברי עראף “מתברר שהבקרה על BMP ממקור מרכזי (מיתר הגב) מאפשרת את התזמון והתיאום המדויק ביצירת קו האמצע הבטני. ביטוי לא  מאוזן של BMP יגרור הסטה הצידה של קו האמצע הבטני, מה שעלול לגרום בעיות בהמשך התפתחותם של האיברים הפנימיים באזור הבטן ובית החזה.”

המחקר המתפרסם ב-Developmental Cell נערך בשיתוף אנדריאס קיספרט מהמכון לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה בהאנובר, גרמניה.

במעבדתו של פרופ’ שולטהייס נחקרת התפתחות העובר בדגש על ראשית התארגנות הגוף ובניית האיברים. “מטרתם היישומית של תחומים אלה היא לייצר במעבדה רקמות שיושתלו בהצלחה באברים פגועים,” מסביר פרופ’ שולטהייס. “לשם כך דרושה הבנה מעמיקה של היווצרות הרקמה בתהליך הטבעי של התפתחות העובר. לכן אנו חוקרים את היווצרות האברים בשלב הראשון, שבו רוכשים התאים העובריים מאפיינים ספציפיים המתאימים לרקמת היעד (עצם, עור וכו’), וכן בשלבים הבאים שבהם חוברים הרכיבים התאיים השונים לכדי אבר מתפקד.”

למאמר המלא לחץ כאן

 

 

 

 

המרכז להנדסה קוונטית בטכניון, ראשון מסוגו בישראל, נחנך לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי ע”ש מארק ודיאן סיידן, בו השתתפו רבים מהמדענים המובילים בעולם בתחום. המרכז החדש יפעל במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון, המקיים ומקדם מחקרים חדשניים בתחום ההנדסה הקוואנטית. משימתו הכוללת: לתרגם את עקרונותיה של מכניקת הקוואנטים לעולם ההנדסה ולפתח טכנולוגיות ישימות שיתורגמו לשימוש תעשייתי.

ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, פרופ’ גדי איזנשטיין, אמר כי “המרכז החדש יתמקד בהטמעת עקרונות הפיזיקה הקוונטית בתחומים שונים ובהם מחשוב, תקשורת, חישה, דימות ועיבוד אותות. אין ספק שהשילוב הייחודי בין מחקר מדעי בסיסי לבין היכולות ההנדסיות המתקדמות של חוקרי הטכניון יהפוך את המרכז להנדסה קוונטית לאחד המרכזים המובילים מסוגו בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציטט בכנס את הפיזיקאי ריצ’רד פיינמן, שנשא בשנת 1959 הרצאה בשם “יש עוד המון מקום שם למטה” – כלומר ברמה האטומית והמולקולרית. “אוניברסיטאות,” אמר פרופ’ לביא, “נבחנות ביכולתן לנבא את העתיד ולחשוב מראש על תחומי מחקר משמעותיים שיחוללו שינוי בחייה של האנושות. במהלך השנים הוכיח הטכניון את יכולותיו בהקשר זה כשבנה מרכזים ויחידות בתחומים שנהיו מרכזיים וחשובים מאוד: אנרגיה, מערכות אוטונומיות, מדעי החיים וההנדסה, ננוטכנולוגיה ועוד. כעת הגיעה תורה של ההנדסה הקוונטית ואני מבטיח לעשות כל שביכולתי כדי לסייע להפוך את המרכז הזה לסיפור הצלחה.”

את הכנס פתחה הרצאתו של פרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה, שקיבל כעבור ימים ספורים את פרס הארווי – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. פרופ’ בלוך הוא אחד המדענים המובילים במחקר ופיתוח של סימולטורים קוונטיים וביצירת גבישים מלאכותיים באמצעות סריגי-אור – פיתוח שיש בו תרומה עצומה לחקר החומרים. “כבר בביקור הראשונים אצלכם זיהיתי את הכישרון העצום ואת ההתלהבות הרבה שמניעים את חוקרי הטכניון,” אמר פרופ’ בלוך. “מהר מאוד הבנתי שמדובר באחת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות הטובות בעולם, וחנוכת המרכז להנדסה קוונטית מבטאת זאת.”

 

 

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הציעו הצעות להתחדשות שכונת חליסה בחיפה

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הציגו לאחרונה הצעות להתחדשות שכונת חליסה בחיפה, וזאת במסגרת אירוע “לילות רמדאן” שנערך בשכונה. במהלך האירוע פגשו הסטודנטים את ראש העיר חיפה יונה יהב וכן תושבים, נציגי קהילה ומקבלי החלטות.

ההצעות פותחו במסגרת סטודיו תכנון בפקולטה, שהתקיים בהדריון בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה ובתמיכת החממה החברתית בטכניון. במהלך הקורס ערכו הסטודנטים מפגשים עם תושבים, למדו את השכונה ואת צרכיה, מיפו אתגרים והזדמנויות והציעו חזון לשכונה ומגוון פתרונות אפשריים וישימים בתחומים השונים שהעלו התושבים: מצוקת הדיור והפערים בתשתיות העירוניות ובמרחב הציבורי. ההצעות המגוונות כוללות שיפור המרחב הציבורי וחידוש רחובות, עיבוי מגורים, הוספת מגורים, תכנון שטחים פתוחים ומבני ציבור ורווחה.

 

 

 

יום עיון בטכניון: קידום שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך

לאחרונה התקיים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יום עיון בנושא שיתופי פעולה מבוססי מחקר בחינוך למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. בפתיחת הארוע הציג נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, דוגמאות לשינויים הטכנולוגיים הצפויים להתרחש בעשורים הבאים ולהשפיע על מערכת החינוך – התפתחויות שחשוב להקדיש להן תשומת לב הן במערכת החינוך והן בטכניון. בעקבות יום העיון, שבו השתתפו נציגים ממשרד החינוך, מהאקדמיה, מהתעשייה ומהמגזר השלישי, ייערכו מפגשי עבודה וקבוצות דיון ממוקדות במטרה לבחון ולבסס שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין המגזרים השונים.

“בקידומם של שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך אנו נתקלים בכמה בעיות,” אמרה דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופ’ יהודית דורי. “קרנות מחקר יוקרתיות כדוגמת ISF פוסלות במקרים רבים מענק מחקר בשל היותה של הצעת המחקר ‘פרקטית מדי’. המרכז הארצי להוראת המדעים (מל”מ) מדגיש אך ורק פיתוח ולא מתקצב ליווי מחקרי אלא רק משוב על פיתוח החומרים. מצב זה חייב להשתנות כדי שנערוך מחקרים המשפיעים באופן ישיר על מערכת החינוך. אנו ממשיכים לחקור בעיות העולות מהשטח, אך המימון לכך מגיע בעיקר ממלגות הטכניון לדוקטורנטים ומסטרנטים.”

ד”ר עינת הד-מצוינים, שיזמה והנחתה את יום העיון, הסבירה כי הרעיון נולד בעקבות הפוסט-דוקטורט שלה במרכז LRDC (Learning Research & Development Center) באוניברסיטת פיטסבורג. שם, לדבריה, הבינה “כמה חשוב הקשר בין האקדמיה, התעשייה ומערכת החינוך – קשר הזוכה להתייחסות עמוקה ונרחבת בארה”ב.” כשחזרה לישראל החלה לברר מה מצב התחום בארץ, ועד מהרה הגיעה למסקנה שהמצב דורש שיפור. “כך נוצר הצורך לנתח את האפשרויות ואת החסמים הנוגעים לשיתופי פעולה מבוססי-מחקר (research-based cooperation) בין האקדמיה, התעשייה, המגזר השלישי (עמותות) ומערכת החינוך.”

את ההרצאה המרכזית ביום העיון נשאה פרופ’ מארי-קיי סטיין, אחת ממנהלות מרכז המחקר LRDC. פרופ’ סטיין הציגה את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בארה”ב, ובעיקר במדינת טנסי, בהקשר של שיפור החינוך המתמטי והמדעי באמצעות שיתופי פעולה מבוססי-מחקר. “המוטו שלנו הוא אינטראקציה מתמדת בין חקר החינוך, מלאכת ההוראה בשטח ומדעי ההתנהגות,” אמרה פרופ’ סטיין. “במחקרים שלנו גילינו שה’תרגום’ משדה המחקר למתרחש בשטח, כלומר בבתי הספר, הוא תהליך מורכב ולא לינארי. למרות הקשיים, השיח בארה”ב משתנה בהדרגה ונוצר ממשק חזק יותר ויותר בין מחקר להוראה ובין חוקרים למורים.”

בהמשך יום העיון התקיים רב-שיח בין נציגים מארבעת המגזרים: משרד החינוך, האקדמיה, התעשייה והמגזר השלישי. את האקדמיה יצגו חברי סגל מהטכניון, ממכון ויצמן, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וממכללת סמינר הקיבוצים. פרופ’ ענת זהר מהאוניברסיטה העברית אמרה כי “בעולם הרחב, הדיאלוג בין האקדמיה לפרקטיקה משתנה. אני חוששת שבארץ לא רואים עדיין שינוי מספק, במיוחד בכל הנוגע לרלוונטיות של המחקר לשדה החינוכי”. פרופ’ בת-שבע אלון ממכון ויצמן טענה כי “שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בתחומים של הוראת המתמטיקה והמדעים קיימים בארץ שנים רבות וישראל אף היתה פורצת דרך בתחום זה. התפתחויות בשנים האחרונות, כגון הצטמצמות המרכז להוראת המדעים, הובילו לירידה בשיתופי פעולה אלה, אולם המעורבות של המגזר השלישי והתעשייה יוצרים הזדמנויות חדשות.”

 

“פער תרבויות”

את משרד החינוך יצגו ד”ר איתי אשר, מ”מ המדען הראשי של משרד החינוך, ומוהנא פארס, האחראי על קידום לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד (יוזמת 2X5) במשרד החינוך. מר פארס אמר כי “אנחנו, כמשרד החינוך, לא צורכים מספיק מחקר והאקדמיה לא מספיק מחוברת אלינו. זהו פער תרבויות שאפשר וצריך לגשר עליו.” ד”ר אשר הוסיף כי “בין האקדמיה למשרד החינוך קיימים ניגודי אינטרסים מסוימים שיש לגשר עליהם. האקדמיה מעוניינת ביצירת ידע  חדש, בתהליך איטי ומעמיק, ואילו משרד החינוך צמא לסינתזה מהירה יחסית של הידע הקיים הן בתמיכה בקביעת מדיניות והן בשיפור הפרקטיקה של מנהלים ומורים. לשכת המדען הראשי מנסה לקדם את שני היעדים הללו.”