מרחב חדש לנפש

סטודנטים מהטכניון ניסחו הצעות לתכנון חדש במזור – המרכז הרפואי לבריאות הנפש עכו; בהנהלת המרכז מתכוונים לממש במקום חלק מהתוכניות. מדברי המטופלים: “הרגשתי פתאום איזו שהיא תחושה של חיים, של תקווה”

 

סטודנטים לאדריכלות נוף מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בהנחיית פרופ’-משנה רם איזנברג ויעל סופר, הציגו 22 הצעות תכנוניות ל”מזור” – המרכז הרפואי לבריאות הנפש עכו. התוכניות נועדו ליצור מקומות מיטיבים עבור המטופלים במזור. זאת מתוך התפיסה שנוף הוא מרכיב חשוב בשיקומם של נפגעי נפש ואדריכלות נוף יכולה להוות מקצוע טיפולי.

הסטודנטים נפגשו עם המטופלים, המבקרים, המשפחות וצוות העובדים ולאחר מכן העמיקו בחקר המקום וניסחו הצעות תכנוניות להתערבות במרחב. לדברי פרופ’-משנה איזנברג, “אנחנו מקווים שחלק מרעיונות אלה יבוצעו כבר במהלך השנה הקרובה, ושיימצאו לנו המשאבים גם לתיעוד המימוש.”

 

מחלות נפש הן קבוצת המחלות השנייה בתפוצתה אחרי מחלות לב ונמצאות בעליה ברחבי העולם. צריכת התרופות הפסיכיאטריות בישראל זינקה בשנים האחרונות באחוזים רבים. זה הרקע לפרויקט המשותף לטכניון ולמרכז הרפואי מזור. בהדרכת המנחים חקרו הסטודנטים את חוויות המשתמשים השונים מתוך גישה של אמפתיה והזדהות וכן היבטים פיזיים, סוציאליים, היסטוריים וסטטוטוריים, ובחרו אזור במרכז הרפואי, עבורו גיבשו תכנית מפורטת ליצירת סביבה מיטיבה. תהליכי התכנון לוו על ידי צוות המרכז הרפואי, מטופלים ונציגי משפחות.

התכנון כלל זיהוי צרכים ספציפיים של הדיירים במרכז , הצוות המטפל והמבקרים בו תוך מענה יצירתי המשלב גישות עיצוב סביבתיות רלוונטיות לתהליכי החלמה ברפואת הנפש. לקבוצת אדריכלי הנוף חברה קבוצה של סטודנטים לארכיטקטורה בהדרכת האדריכלית אריאל בלונדר, העוסקים ב”Fabric Materiality”, חקר התכונות של אריג בארכיטקטורה, והשימושים האפשריים בתכונות אלה ליצירת סביבות רכות. תהליכי התכנון לוו על ידי צוות המרכז הרפואי, מטופלים ונציגי משפחות. חלק מהעבודות מבטאות מחשבה רדיקלית וחלקן מחשבה פרקטית ומעשית, ובכל המקרים איכפתיות, מקוריות, ויצירתיות.

 

“בחיים לא ראיתי את בית החולים חי כל כך – גם מבחינת האנשים שהולכים בכל מקום, גם מבחינת האווירה עצמה,” אמר אחד המטופלים בעקבות הפרויקט. “הרגשתי פתאום איזו שהיא תחושה של חיים, של תקווה. ואני רק יכולה להגיד לכם תודה”, אמרה מטופלת אחרת.

גם מהצד של הצוות המטפל נרשמה התלהבות רבה לשיתוף הפעולה עם הסטודנטים. “בית החולים הוא בית חולים אחר בשלושת השבועות האלה, של המבצע הזה. המיצגים מדהימים באמת.”

העבודות מוצגות במרכז הרפואי לבריאות הנפש בעכו, בתערוכה שנפתחה בנוכחות ראש העיר עכו מר שמעון לנקרי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ואורחים נוספים מתחומי התכנון ורפואת הנפגש. שלושת השבועות הראשונים של הסטודיו תועדו בסרטון “אדריכלי הנפש” מאת הבמאי איתי טל.

הסטודנטים תכננו וביצעו את העבודות במסגרת סטודיו שנה ג’ באדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. את הסטודיו הנחו פרופ’-משנה רם איזנברג ויעל סופר מהטכניון, עדי ברניר מקבוצת העמיתים המומחים של מזור ודנה גניהר (קורס התמקדות). בשלב מאוחר יותר הצטרפו לקבוצה האדריכלית אריאל בלונדר ותלמידיה מסטודיו Fabric Materiality מהמסלול לארכיטקטורה בטכניון, וזאת במטרה להרחיב את מגוון התחומים וההיבטים בעבודה במזור.

לתמונות של מיצגים נבחרים מעבודות הסטודנטים לחצו מטה:

המפלט - רועי צברי
המפלט – רועי צברי
מעבר לגדר - ליאל מועלם
מעבר לגדר – ליאל מועלם

 

 

מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון גייס 7 מיליון דולרים

 מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Accelerator סיים לגייס לאחרונה השקעות ייחודיות ממספר גורמים, שהביאו להגדלת נפח הפעילות פי שלושה מבעבר. במסגרת שיתוף הפעולה, עיריית חיפה, באמצעות החברה הכלכלית לחיפה, תשקיע 2.5 מיליון דולר במאיץ שנפתח לפני כשנה.

מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Acceleratorלעירייה ולחברה הכלכלית מצטרפת השקעה נוספת מגורם לא צפוי – חברתBig Capital JSC  הווייטנאמית – שביקרה לפני מספר חודשים במוסד הטכניון והתרשמה מהיכולות של הסטרטאפים החברים במאיץ. לשתי ההשקעות החיצוניות מתווספת השקעה של מוסד הטכניון, ומסכמת סבב גיוס מוצלח בפרק זמן קצר.

המאיץ מעניק לפרויקטים גישה למשאבי ההון האנושי של החוקרים, הסטודנטים והבוגרים, ולתשתיות המו”פ המתקדמות. פרויקטים המתקבלים למסגרת היוקרתית זכאים להשקעה של עד 100 אלף דולר.

מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Accelerator, המהווה מסגרת יוקרתית של תשעה חודשים למיזמים לפני ואחרי השקעה ראשונית, השלים סיבוב גיוס מוצלח של 7 מיליון דולר. אחת המשקיעות במאיץ היא עיריית חיפה, באמצעות החברה הכלכלית, שתשקיע 2.5 מיליון דולר: חצי מיליון דולר בשנה למשך חמש שנים, ואפשרות לחבור לסצנת היזמות העירונית בעיר התחתית בחיפה. גיוס מוצלח נוסף הוא של חברה וייטנאמית   Big Capital JSC שאחרי ביקור מוצלח במעבדות הטכניון וצפייה בפרויקטים המתקדמים של חברות הסטרטאפ במקום, חתמה על השקעה של 2 מיליון דולר. לשתי אלה מתווספת השקעה של 2.5 מיליון דולר של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח – מייסדת המאיץ.

 

לתכנית מתקבלות מדי שנה מספר מצומצם של חברות הזכאיות להשקעה של עד 100 אלף דולרים, במגוון תחומי ידע כמו בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, רכבים אוטונומיים, ביג דאטה, הנדסת חומרים ועוד. החברות שמתקבלות נהנות מהאקוסיסטם הייחודי של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, הכולל הון אנושי מובחר של בוגרי טכניון, חברי סגל וסטודנטים, וכן הן נהנות מגישה מועדפת למשאבי הטכניון בהם מעבדות, מתקני מחקר וציוד. המאיץ הוקם כחלק מחזון הטכניון למצב עצמו לא רק כמכון מחקר מוביל, אלא גם כמייצר של מיזמים חדשים.

 

מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Acceleratorבמהלך שנת הפעילות הראשונה השתתפו במאיץ 15 חברות, ביניהן Mobility Insight המפתחת פתרון לניהול רשת הרכבים ותחבורה ונמצאת בדרך לגייס 5 מיליון דולר, Regulus Cyber המפתחת פתרון אבטחה ייעודי לכלים אוטונומיים כנגד הפרעות ותקיפות זדוניות על רכיבי המערכת השונים. כמו כן חברת Convexum  המפתחת מערכת להגנה על מתחמים, כמו אצטדיונים, חוות שרתים או מתקני תשתית קריטית, מפני כניסת רחפנים. עד כה שבע מתוך 15 החברות שהתקבלו גייסו גיוס ראשון מקרנות מובילות והשלימו פיילוטים מוצלחים, בנוסף שמונה מהחברות בתכנית חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם תאגידים מובילים ורשויות עירוניות. הפעילות של המאיץ נתמכת על ידי רשת ענפה של ספונסרים כמו Loreal, Gitv, LH Financial, FengHe, WeHealth by Servier, Neighborhood  Goodwin.

 

Technion Drive Accelerator ממוקם בתוך קמפוס הטכניון ומשתרע על פני 300 מ”ר המעוצבים כחלל מודרני ופתוח בנוסף למשרדים וחדרי ישיבות. התכנית כוללת שיתוף פעולה עם מאיצים ברחבי העולם בהם RWTH באכן, TU בברלין, Fraunhofer  במינכן ועוד, ומסגרת של סדרת מיט-אפים דו-שבועיים בתחומי הגיוס כספים, שיווק ופיצ’ינג. המפגשים מועברים על ידי אנשי מפתח מובילים מהתעשייה, אנג’לים ומנהלי קרנות הון-סיכון מהארץ והעולם.

 

וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר ומנכ”ל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ: “מוסד הטכניון שם לו למטרה לממש את הידע הנצבר בטכניון באמצעות חברות במאיץ הטכנולוגי Technion DRIVE, ובכך להגשים פוטנציאל בעל ערך רב. עבור חברי סגל, סטודנטים ובוגרים זוהי הזדמנות יוצאת דופן לקבל ליווי ומעטפת מקצועית הבנויה לצרכיהם כחברה בראשית דרכה. אני מברך את עיריית חיפה על ההשקעה ושיתוף הפעולה החשוב, מתוך הכרה והבנה בצורך למנף את הסטרטאפים בעיר. אנו מזמינים שותפים נוספים להתרשם מהיכולת העסקיות ולראות בטכניון לא רק אקדמיה מובילה, אלא גם מקור לפיתוח ולביסוס חברות העתיד”.

 

יונה יהב, ראש עיריית חיפה: “בחיפה קיים האקו-סיסטם האידיאלי עבור חברות צעירות המאפשר להן לצמוח ולגדול, החל ממוסדות לימוד ומחקר מהמובילים בעולם, בהם הטכניון, נוכחות של חברות היי-טק בינלאומיות וסצנת יזמות פורחת. עיריית חיפה תמשיך לקדם פעילות התומכת בחברות סטארט-אפ ולהיות אטרקטיבית עבורן”.

 

אור שחף, מנכ”ל החברה הכלכלית לחיפה: “השקעה עירונית ראשונה מסוגה באקסלרטור המעודד חדשנות היא בשורה גדולה וצעד נוסף לקראת הפיכתה של חיפה למרכז חדשנות בינלאומי. מעבר לכך, יש כאן חיזוק נוסף לאקוסיסטם החיפאי כאשר סטארטאפים שעד כה ישבו בטכניון יקבלו אפשרות לקחת חלק פעיל הרבה יותר בחיי קהילת החדשנות בעיר ובכך לצמוח עוד”.

 

https://www.techniondrive.com/

 

ניצחון רב דורי


משפחת צימרמן, בראשות ישי בן ה-84 מקיבוץ עין חרוד איחוד, זכתה בתחרות טכנוראש 2018 שנערכה היום בטכניון

 

כל משתתפי התחרות בתמונה משותפת
כל משתתפי התחרות בתמונה משותפת

בשני המקומות הראשונים בתחרות טכנוראש 2018 – “ביצקופטר X20″ שהתקיימה היום (ד’) בטכניון זכו שתי משפחות רב דוריות, האחת מקיבוץ עין חרוד איחוד בראשות ישי צימרמן בן ה-84 (מקום ראשון) והשנייה מקיבוץ רמת השופט בראשות גלעד חכים בן ה-65 (מקום שני). במקום השלישי זכו שלושה סטודנטים מהטכניון: מקס שקטרוט, שיר כץ ודניאל ג’וזף.

תחרות הטכנוראש מתקיימת בטכניון לזכרו של ניב-יה דורבן ז”ל ובחסות דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”). ניב-יה דורבן ז”ל היה בוגר טכניון וסטודנט מצטיין שהגה את התחרות בשנת 1997 בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. השנה התקיימה התחרות תחת הכותרת “ביצקופטר 20X כמחווה לתחרות הראשונה, “הביצקופטר”, שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. המשימה שעמדה בפני המתמודדים היתה: הכנת מתקן ובתוכו ביצים, שיוטל ממנוף בגובה 40 מטר כך שקליפותיהן של כמה שיותר ביצים יגעו בקרקע מבלי להישבר.

קבוצת “עוף החול” של בני משפחת צימרמן מעין חרוד איחוד זכתה במקום הראשון בפרס על סך 10,000 שקל. ישי צימרמן יחד עם ילדיו גל וירון צימרמן וחתנו רונן אצילי פיתחו מתקן המכיל 4 ביצים, שמתוכן נשברה רק אחת. “השיטה שלנו הייתה שכל ביצה עטופה בספוג,” סיפר אצילי. “כל המתקן פגע באדמה כיחידה אחת, כאשר הביצים עדיין ארוזות בספוג. עם הנגיעה בקרקע הופעל מנגנון השהייה ורק לאחר מספר שניות הספוגים נפתחו והביצים נגעו ברצפה.”
ישי צימרמן, שזכה בעיטור העוז על לחימתו במבצע ‘הר געש’ ב-2 בנובמבר 1955, אמר לאחר הזכייה כי “זאת הפעם השישית שבני המשפחה משתתפים בתחרות הטכנוראש בטכניון, והמסקנה היא שיש לנו נטייה גנטית לזכייה בתחרויות כאלה.”

הזוכים במקום הראשון. מימין לשמאל : פרופ' דוד דורבן, ישי צימרמן ורונן אצילי
הזוכים במקום הראשון. מימין לשמאל : פרופ’ דוד דורבן, ישי צימרמן ורונן אצילי

הקבוצה של משפחת חכים מקיבוץ רמת השופט, שזכתה במקום השני, קיבלה פרס על סך 5,000 שקל. הקבוצה כוללת שלושה דורות: אב המשפחה גלעד חכים, דוקטורנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בנו ינאי חכים העוסק בניהול, בתו הרופאה ד”ר רוני חכים, בעלה יניב מיכאל ובתם דורון, ובנו של ינאי – הלל, תלמיד כיתה א’. לדברי גלעד, “ערכנו המון ניסויים מגובה 12 מטר, והגענו למהירות פגיעה בקרקע של 12 מטר בשנייה.” מתוך 6 ביצים ששיגרה הקבוצה נותרו שתי ביצים שלמות לאחר הפגיעה בקרקע.

במקום השלישי ובפרס על סך 3,000 שקל זכו שלושה סטודנטים מהטכניון – מקס שקטרוט, שיר כץ ודניאל ג’וזף, שהכירו במכינת הטכניון. שקטרוט סיכם את התחרות בסיפוק: “בסופו של דבר היה ממש סבבה, ומתוך 10 הביצים שזרקנו הגיעו לקרקע שלוש ביצים שלמות בזכות הקלקר שספג את המכה. התרגשנו מאוד – אבל עמדנו במשימה.”

שתי קבוצות נוספות של סטודנטים בשנה החמישית ללימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון זכו בפרסים מיוחדים על ביצועיהן: קבוצת RunionD של דימה וייסבורג וריאן פורתי ו”קן לציפור בין הביצים” של אחיה ארביב ושיר חן.
“זה בהחלט אתגר גדול להתחרות מול הסטודנטים מהפקולטות ההנדסיות,” אמרה שיר חן מקבוצת “קן לציפור בין הביצים”. היא ושותפה לתחרות אחיה ארביב בנו מתקן שבו הביצים מחוברות להיקפו של גלגל ים, הנחתך בהגיעו לקרקע ועם התרוקנותו מאוויר יורדות הביצים באיטיות ופוגעות ברצפה. “קיבלנו פרס מיוחד על מקוריות, יצירתיות וביצועים,” הוסיף שותפה, אחיה ארביב. “לא זכינו במקומות הראשונים כי המתקן שבנינו נחת מחוץ לתחום התחרות המוגדר, אבל שיגרנו 21 ביצים ו-19 מתוכן נחתו בשלום על הקרקע – הישג שלא היה לאף קבוצה אחרת.”

בני משפחת צימרמן שזכו במקום הראשון
בני משפחת צימרמן שזכו במקום הראשון

דימה וייסבורג, מקבוצת RunionD, גם הוא סטודנט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמר: “אצלנו שרדו את הנפילה 10 ביצים מתוך 30. המצנח לקח את המתקן רחוק מדי מחוץ לשטח התחרות, אבל היה כיף לעשות את זה. זה מאוד שונה ממה שאנחנו עושים בדרך כלל כסטודנטים בפקולטה.”

מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ארגנה את התחרות השנה, ואת האירוע הנחה פרופ’ עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב. השופטים היו פרופ’ אלון גני, פרופ’ תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ’ דוד דורבן ורעייתו רחל.

אביו של ניב-יה, פרופ’ דוד דורבן, סיכם בתום התחרות כי “חזונו של ניב-יה הוגשם היום במלואו באירוע המממש את מהות ההנדסה: מנהיגות, יצירתיות, עבודת צוות, חשיבה אינטגרלית והתמודדות עם בעיה פתוחה בעלת תשובות אפשריות רבות. זאת בהחלט האטמוספרה שאותה חיפש ניב-יה לפני 20 שנה – תחרות המשלבת כיף ויצירתיות הנדסית.”

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

הזוכים במקום השני : משפחת חכים
הזוכים במקום השני : משפחת חכים
שתי קבצות הסטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים שזכו בפרסים מיוחדים
שתי קבצות הסטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים שזכו בפרסים מיוחדים
קבוצת הסטודנטים שזכו במקום השלישי
קבוצת הסטודנטים שזכו במקום השלישי

 

 

 

הנעה אופטימלית

מחקר בין-תחומי, שנערך בשלוש פקולטות בטכניון, מגלה את התצורה האופטימלית של רובוטים זעירים שינועו בתוך הגוף וימלאו משימות רפואיות שונות. המודל שפותח בטכניון עולה בביצועיו על מודלים קודמים שפותחו בהשראת הטבע

פרופ' אלכס לישנסקי
פרופ’ אלכס לישנסקי

קבוצת מחקר משלוש פקולטות בטכניון פענחה את התצורה האופטימלית להנעת רובוטים זעירים השוחים בגוף האדם. את המחקר, שהתפרסם בכתב העת Science Robotics, הוביל פרופ’ אלכס לישנסקי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם עוסקות בעשור האחרון בפיתוח רובוטים זעירים – ננומטריים ומיקרומטריים – הנעים בסביבה נוזלית. זאת משום שרובוטים כאלה עשויים לתרום רבות לעולם הרפואה, למשל בהובלת תרופות.

מקור ההשראה הראשוני לפיתוח של רובוטים זעירים הוא תנועתם של חיידקים, הנעים באמצעות שוטון סלילי דק (flagellum). סיבובו של השוטון בתוך הנוזל יוצר חיכוך המניע את החיידק. בהשראתו של מנגנון טבעי זה פיתחו קבוצות אלה סלילים זעירים המונעים על ידי שדה מגנטי אחיד מסתובב.

לשימוש בשדה מגנטי מסתובב להנעה של אובייקטים זעירים כמה יתרונות, ובהם עוצמת השדה הנמוכה הנדרשת לשם כך. מכיוון שייצורם של סלילים זעירים הוא תהליך מורכב, הוצע לאחרונה להשתמש בצברים אקראיים של ננו-חלקיקים מגנטיים בתור “שחיינים” זעירים. צברים אלה נוצרים בתהליך פשוט של התקבצות (אַגְרֶגַצְיָה). כעת, במחקר שהתפרסם ב-Science Robotics, מראים חוקרי הטכניון כי גישה זו אינה מובילה לתוצאות האופטימליות.

במסגרת המחקר פיתחו חוקרי הטכניון תאוריה המאפשרת לחשב מהירות תנועה אופטימלית של שחיינים מגנטיים כתלות בצורה ובמיגנוט. באמצעות תאוריה זו הם כימתו את המהירות המקסימלית האפשרית של צברים מגנטיים אקראיים וחישבו תצורות אופטימליות של “שחיינים” למנגנון הנעה זה. להפתעתם הם גילו שהסליל הדק שפותח בהשראת הטבע אינו המבנה האופטימלי, וכי הצורה האופטימלית מזכירה קשת עבה עם קצוות מפותלים. כמו כן, הם מצאו שהתצורות שגילו, נעות במהירות גבוהה פי כמה ממהירותם של הצברים האקראיים שפותחו קודם.

בקבוצת המחקר הטכניונית חברים חוקרים משלוש פקולטות: הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה לפיזיקה והפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. פרופ’ אלכס לישנסקי, שהוביל את המחקר, מעריך כי הממצאים יובילו לפיתוחם של מיקרו-רובוטים יעילים יותר. לדבריו, “ההנחה של רוב קבוצות המחקר העוסקות בתחום היתה שמבנהו הסלילי של השחיין הזעיר שפותח בהשראת הטבע הוא המבנה האופטימלי. להפתעתנו גילינו שהצורה האופטימלית אינה סלילית, ולשמחתנו הצלחנו להציג תצורה יעילה יותר.”

 

המחקר נתמך על ידי קרן גרמניה-ישראל (GIF), הקרן הישראלית למדע (ISF) ומענק משותף (“קמע”) של המשרד לקליטת עליה והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

למאמר המלא http://bit.ly/2KsYZgl

לסרטון המציג את המחקר

בסרטון: השחיין המלאכותי האופטימלי מסתובב סביב עצמו בהשפעת השדה המגנטי וכך נע כלפי מעלה

 

תמונה קבוצתית (מימין לשמאל): קונסטנטין מורוזוב, פרופ' אלכס לישנסקי ויוני מירזאי
תמונה קבוצתית (מימין לשמאל): קונסטנטין מורוזוב, פרופ’ אלכס לישנסקי ויוני מירזאי
באיור: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו).
באיור: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו).

 

 

 

 

 

 

 

 

הישג ישראלי: מדליה לתלמיד רז לוטן באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית

הנבחרת הישראלית הוכשרה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון

נבחרת ישראל בכימיה
נבחרת ישראל בכימיה

הישג מרשים לנבחרת ישראל בכימיה באולימפיאדת Mendeleev שהתקיימה במינסק, בלארוס: מדליית ארד לרז לוטן מתל אביב. רז זכה במדליה בתום תחרות מאתגרת המורכבת מחלק עיוני וחלק מעשי. בתחרות השתתפו שלושה תלמידים נוספים מישראל: רועי פאר, נועה קרסק וחן גלשטיין.

אולימפיאדת Mendeleev ה-52 היא אולימפיאדה בין-לאומית לכימיה, שבה משתתפים  תלמידי בתי ספר תיכוניים מכל רחבי אסיה ומזרח אירופה. ישראל משתתפת בה מאז שנת 2016, והשנה השתתפו בתחרות במינסק 135 תלמידים מ-22 מדינות.

משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת התלמידים להשתתפות באולימפיאדות המדעיות הבינלאומיות השונות במסגרת מיזם משותף שהחל השנה (תשע”ח).

הנבחרת הישראלית הוכשרה לקראת האולימפיאדה בפקולטה לכימיה ע״ש שוליך בטכניון. בראש התוכנית עומד פרופ’ זאב גרוס והמאמנת הראשית היא ד”ר איזנה ניגל אטינגר, שהכשירה ואימנה עשרות תלמידים שמתוכם נבחרו חברי המשלחת. על הניהול האדמיניסטרטיבי ממונה ד”ר אביטל להב, ורבים מחברי הסגל בפקולטה סייעו בפרויקט. מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי, שהייתה מעורבת בהכשרת התלמידים לחלק המעשי באולימפיאדה, יצאה עם המשלחת.

רז לוטן
רז לוטן
רז לוטן
רז לוטן

טכנוראש 2018: אחרי עשרים שנה – ה”ביצקופטר” חוזר לטכניון

מי יצליח להטיל ביצים מגובה 40 מ’ ולהשאיר אותן שלמות? התשובה ביום רביעי בלב קמפוס הטכניון

בצהרי יום רביעי הקרוב, 2 במאי 2018, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש תחת הכותרת “ביצקופטר X20″.  הזוכים במקום הראשון, השני והשלישי יזכו ב-10,000 שקל, ב-5,000 שקל
וב-3,000 שקל בהתאמה. התחרות מתקיימת לזכרו של ניב-יה דורבן ז”ל, בוגר הטכניון וסטודנט מצטיין ובחסות ד”ר בוב.

 

השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות ה”ביצקופטר”  – תחרות הטכנוראש הראשונה שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. אז היתה המשימה השלכת ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון מבלי שתישבר, וכעת יוטלו הביצים ממנוף בגובה 40 מטר שיוצב בלב הקמפוס.

כ-16 צוותים הגיעו לקו הגמר. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן שיועלה לגובה של 40 מטרים ואז ישוחרר כשבתוכו ביצים. הביצים, לא מבושלות, אמורות לגעת בקרקע מבלי להישבר, וזאת בזמן הקצר ביותר.

תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 21 שנים על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי “התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף.” את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.

הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות בטכניון, כתבה בעקבותיה את “קופיקו בתחרות הביציקופטר”, שהפכה לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.

את התחרות מארגנת השנה מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ומנחה האירוע הוא פרופ’ עירד יבנה. השופטים הם פרופ’ אלון וולף, פרופ’ אלון גני, פרופ’ תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ’ דוד דורבן ורעייתו רחל.

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

התחרות תתקיים ביום רביעי 2 במאי 2018, בשעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.

לסרטון מתחרות “ביצקופטר” 1997

לתמונות מ-1997

ניב-יה דורבן ז"ל (בחולצה הלבנה) בתחרות "ביצקופטר" 1997. קרדיט צילום: דוברות הטכניון
ניב-יה דורבן ז”ל (בחולצה הלבנה) בתחרות “ביצקופטר” 1997.
קרדיט צילום: דוברות הטכניון
ניב-יה דורבן ז"ל (בחולצה הלבנה) בתחרות "ביצקופטר" 1997. קרדיט צילום: דוברות הטכניון
ניב-יה דורבן ז”ל (בחולצה הלבנה) בתחרות “ביצקופטר” 1997.
קרדיט צילום: דוברות הטכניון

 

עתיד אנרגטי

כנס Umbrella ה-32 בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה התקיים השבוע בטכניון בהשתתפות חוקרים ממכון יוליך ומאוניברסיטת אאכן בגרמניה

תמונה קבוצתית של המשתתפים בכנס
תמונה קבוצתית של המשתתפים בכנס

השבוע התקיים בטכניון כנס ה-32 של Umbrella בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה. כנסים אלה נערכים בשיתוף פעולה בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich) ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה: לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין שלושת המוסדות. את הכנס הנוכחי בטכניון מובילות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד והפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

משנה לנשיא למחקר של הטכניון, פרופ’ וויין קפלן, בירך את המשתתפים ואמר כי “תוכנית Umbrella היא דוגמה לשלם הגדול מסכום חלקיו, הודות לידידים ועמיתים מישראל ומגרמניה שעושים מדע מעולה יחד.” פרופ’ סבסטיאן שמידט, חבר מועצת המנהלים של מכון יוליך והאחראי על הקשר עם הטכניון, אמר כי “המונח  Umbrella פירושו ששלושת המוסדות פועלים מתוך רוח משותפת ונושאים משותפים. בשנתיים האחרונות, בעקבות שינויים שערכנו בפורמט של הכנסים, חל גידול משמעותי בהרשמה – וזו הצלחה גדולה מבחינתי.”

פרופ’ יועד צור, ראש תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד, אמר כי “תוכנית האנרגיה בטכניון הוקמה לפני 10 שנים ועברה לאחרונה תהליך דיון אסטרטגי במטרה לבחון כיווני התפתחות לעשר השנים הבאות. במסגרת הקשר החשוב עם מכון יוליך ועם אוניברסיטת אככן החלטנו השנה להעניק פרס מיוחד לחוקרים צעירים משלושת המוסדות.”

הזוכים בפרסים הם פרופ’-משנה מתי סאס מהטכניון, שקיבל את הפרס על פיתוח התקנים המשלבים אחסון אנרגיה והתפלת מים רציפה; פרופ’ סטפני אלגטי מאוניברסיטת אככן על מידול של להבי טורבינות רוח; ומר יאסין אמרי דורמוס ממכון יוליך על פיתוח בטריות סיליקון-אוויר.

פרופ’ לורנץ זינגהייסר, ראש היחידה לחקר האנרגיה והאקלים במכון יוליך, סיכם את הכנס: “זו הייתה הזדמנות נדירה להתפנות מהעבודה השוטפת לטובת דיונים, שיחות וקבלת מבט כולל על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום. כל הנציגים מגרמניה מסכמים את הכנס כהצלחה גדולה.”

 

מימין לשמאל: פרופ' סבסטיאן שמידט (יוליך), חתן הפרס פרופ'-משנה מתי סאס, פרופ' יואכים מאייר (אככן), המשנה לנשיא למחקר פרופ' וויין קפלן ופרופ' יועד צור
מימין לשמאל: פרופ’ סבסטיאן שמידט (יוליך), חתן הפרס פרופ’-משנה מתי סאס, פרופ’ יואכים מאייר (אככן), המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן ופרופ’ יועד צור
מימין לשמאל: פרופ' לורנץ זינגהייסר (יוליך), מנהלת רשות המחקר במוסד הטכניון ריטה ברוקשטיין ופרופ' יועד צור
מימין לשמאל: פרופ’ לורנץ זינגהייסר (יוליך), מנהלת רשות המחקר במוסד הטכניון ריטה ברוקשטיין ופרופ’ יועד צור

בדרך אל האושר

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי המתאם (קורלציה) בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

 

פרופ' ירח דויטשר
פרופ’ ירח דויטשר

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? כעת התשובות בידינו הודות למחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T.

המחקר, המאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי, נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירח דויטשר מהטכניון וד”ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. חוקרי הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

 

ד"ר ירון קנזה
ד”ר ירון קנזה

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק.  כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה”ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.

הדוקטורנט בן גלון
הדוקטורנט בן גלון
אזורים שבהם מבוטא כעס (ימין) ואזורים שבהם הקשר מובהק במיוחד (שמאל).
אזורים שבהם מבוטא כעס (ימין) ואזורים שבהם הקשר מובהק במיוחד (שמאל).
מקבצי הודעות המבטאות שמחה בסביבת Washington Square
מקבצי הודעות המבטאות שמחה בסביבת Washington Square

תלמידים מרחבי העולם חוגגים 70 לישראל

בטכניון מצאו דרך מקורית לציין 70 שנים לעצמאות ישראל ברחבי העולם

קבוצות תלמידים מארה”ב ומוויטנאם זכו בתחרות רוב גולדברג הבינלאומית של הטכניון לרגל 70 שנה למדינת ישראל

המרכז הבינלאומי בטכניון יצא בתחרות הנדסית מיוחדת לרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל. האתגר שהוצב בפני תלמידים מבתי ספר ברחבי העולם היה לבנות מכונת רוב גולדברג – מתקן מיוחד המתוכנן בצורה הנדסית מורכבת כדי לבצע משימה פשוטה באמצעות תגובת שרשרת משעשעת. המשתתפים נדרשו להרכיב מכונה שתשקף את תולדותיה של מדינת ישראל בהיבטים כגון היסטוריה, חדשנות ותרומה לעולם.

התחרות התקיימה בפעם השלישית ברציפות והשתתפו בה 37 בתי ספר תיכוניים מצטיינים מכל העולם, מוייטנאם, ניגריה, אוסטרליה, מדינות צפון אמריקה ודרום אמריקה, ספרד, קוריאה ורוסיה.
הטכניון, באמצעות המרכז הבינלאומי מפעיל שתי תכניות לתארים מלאים בשפה האנגלית – הנדסת מכונות והנדסה אזרחית ובעזרת התחרות הוא פונה לקהלים צעירים ומוכשרים שיעצבו את דור העתיד.

השנה התחרות היתה מרגשת במיוחד, היות ונושא התחרות היה 70 שנים למדינת ישראל. בתי הספר שלחו סרטונים מכל העולם תוך לימוד הנושא והצגתו בתחרות כמתבקש. בתי הספר הזוכים מווייטנאם ומארה”ב השקיעו מאמץ רב בלימוד ההיסטוריה של מדינת ישראל ושילבו אבני דרך משמעותיים בתולדותיה בבניית המכונה.

הזוכים בתחרות היו:

במקום הראשון, ובפרס של מלגה לשנת לימודים בטכניון, זכו שתי קבוצות: תלמידי בית הספר Katz Yeshiva בפלורידה ותלמידי בית הספר לה הונג פונג בוויאטנם.

במקום השני זכתה קבוצת בית הספר ברוריה, ארה”ב, ובשלישי תלמידי בית הספר 239 ברוסיה ותלמידי בית הספר צ’רלס סמית בארה”ב.

בפרס הסרטון הפופולרי זכו תלמידי לה הונג פונג מויאטנם.

לסרטונים של הקבוצות הזוכות

להכרזה על הזוכים

 

 

פרס גמונדר בהגנת חלל – למשתלם ברק אור

ברק אור
ברק אור

ברק אור, משתלם לתואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוא הזוכה בפרס גמונדר (Gemunder) לטכנולוגיות ביטחוניות בתחום ההגנה בחלל. הוא נבחר מתוך 10 מועמדים שהתמודדו על הפרס בתחרות השנתית שמקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון.

אור, המשלים את התואר השני בהנחיית פרופ’ יוסף בן-אשר, עוסק בפתרון בעיות בהנחיה ושערוך בגישות המבוססות על תורת המשחקים. בפתרון בעיות העוסקות בתרחישי יירוט טילים במערכות הגנה הושג שיפור משמעותי בסיכויי ההצלחה של הטיל.

ההצעה בתחרות שזיכתה את אור בפרס גמונדר היא “יירוט לווין בגישת תורת המשחקים” (Satellite Interception by Game Theory Approach). מדובר בפיתוח המשפר את ההצלחה ביירוט לוויני ריגול של מדינות אויב. לווינים אלה אוספים מודיעין לצורך יצירת בנק מטרות איכות ולכן מהווים איום קונקרטי על מדינת ישראל.

ברק אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול (בהצטיינות). במקביל ללימודיו לתואר שני בטכניון הוא עובד כמהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך בחברת Autotalks, המפתחת שבבים לתקשורת בין הרכב לסביבתו. טכנולוגיה זאת תורמת להפחתה משמעותית בתאונות דרכים ולצמצום פקקי תנועה על ידי תיאום בין כלי רכב גם כאשר אין קו-ראייה ביניהם.

בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה ועוזר מחקר בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. בתום לימודי התואר השני הוא מתעתד להמשיך לתואר שלישי בטכניון, בתחום בקרה ומערכות לומדות.

חלוקת הפרס לזוכה תתקיים במהלך הכנס השנתי שיקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון בנושא “ביטחון ומלחמה בטרור- האתגר המדעי” בחודש דצמבר 2018.

אסטרטגיית המיקוד הגמיש: בדרך לסטארט-אפ מוצלח

עבודת דוקטורט שנערכה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון וחקרה החלטות שוק ראשוניות של מאות חברות, מהווה בסיס לספר פרקטי חדש המסייע ליזמים ולמנהלים לבחור יישום מבטיח ולקבוע אסטרטגיית מיקוד חכמה.

 

ד"ר שרון טל
ד”ר שרון טל

אחת העצות השכיחות ביותר ליזמים היא “פוקוס, פוקוס, פוקוס”: סטארט-אפ חייב להתמקד בהזדמנות שוק אחת צרה בגלל המשאבים הדלים שעומדים לרשותו. באותה נשימה, ברור לכולם שסטארט-אפ חייב לשמור על גמישות ולטפח יכולת תגובה מהירה לשינויים, בגלל חוסר הודאות האופייני לחדשנות באשר היא.

ללא כל ספק, שני הרכיבים האלה גם יחד– מיקוד וגמישות- הם קריטיים להצלחה של המיזם. הבעיה היא שפעמים רבות הם סותרים זה את זה. למעשה, פוקוס חד וצר עלול לנעול את החברה לכיוון ספציפי אחד, ולפגוע באופן ממשי ביכולת הגמישות שלה. אז איך, אם בכלל, יכולים יזמים לשלב בין מיקוד וגמישות ולמצוא את האיזון העדין ביניהם?

ד”ר שרון טל – מרצה לשיווק וליזמות ומי שניהלה בעבר את המרכז ליזמות של הטכניון – נתקלה שוב ושוב ביזמים המנסים להתמודד עם הדילמה הזו בעת תפקידה כיועצת לסטארט-אפים במרכז. היא החליטה להקדיש את עבודת הדוקטורט שלה בכדי לחקור ולהבין טוב יותר כיצד יזמים מקבלים החלטות מיקוד שוק וכיצד היכולת לאזן בין מיקוד וגמישות משפיעה על ביצועיהם לאורך זמן. במסגרת המחקר היא ראיינה עשרות יזמים טכנולוגים ועקבה אחר כל החלטה אסטרטגית שקיבלו.

בראש ובראשונה, המחקר של טל הראה כי 72% מהמיזמים אכן נאלצו לשנות את שוק המטרה שלהם בשנים הראשונות להיווסדן. ממצא זה מצביע על הצורך הברור בשמירת הגמישות הארגונית, ועל כך שלא נכון יהיה להקריב יכולת זו על מזבח המיקוד החד. למעשה, אותן החברות במדגם שהצליחו למצוא את האיזון הדק בין מיקוד וגמישות השיגו בסופו של דבר את הביצועים הגבוהים ביותר בתחילת דרכן. היזמים בחברות האלה פעלו באופן מודע בכדי לשמור על הזדמנויות נוספות פתוחות ולהימנע מלנעול את עצמם לכיוון צר אחד. עצם המודעות להזדמנויות העתידיות סייע למיזמים לפתח את המשאבים והיכולות שלהם באופן רחב יותר ואפשר להם להיות גמישים לשינוי מבלי לפגוע ביכולתם להתמקד בהזדמנות אחת מבטיחה. טל ושותפה למחקר – פרופ מארק גרובר מאוניברסיטת EPFL שבשוויץ – כינו זאת אסטרטגיית המיקוד הגמיש.

לטענתם, חברות בכל שלב – החל מסטארט-אפ קטן ועד לארגונים גדולים – יכולות לאמץ לעצמן אסטרטגיה מסוג זה, באמצעות שלושה צעדים ברורים:

  1. זהו שווקים נוספים שיכולים להוות אפשרות לשינוי כיוון או לצמיחה. אפשרות לשינוי כיוון מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית לא תצליח להפיק את הערך הרצוי, והזדמנות לצמיחה מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית אכן תפיק את ההצלחה המצופה.
  2. העריכו עד כמה האפשרויות הנ”ל קרובות להזדמנות שאתם מתמקדים בה כעת. קירבה בין הזדמנויות שוק משמעותה שהיכולות והמשאבים הנדרשים לצורך פיתוח ושיווק המוצר – בשני השווקים – דומים יחסית. ככל שההזדמנויות קרובות יותר, כך ניתן למנף יכולות קיימות משוק אחד, בכדי להצליח בשוק האחר. וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים!
  3. בחרו לפחות אפשרות אחת לשינוי כיוון ואפשרות אחת לצמיחה ושימרו עליהן פתוחות. כששומרים על אפשרות פתוחה משקיעים בה מעט מאוד משאבים ותשומת לב, רק בכדי להישאר עם האצבע על הדופק ולהבטיח שאנחנו לא נועלים את עצמנו מחוצה לה. קחו בחשבון את אפשרויות הצמיחה ושינוי הכיוון שלכם כשאתם מפתחים את הטכנולוגיה, רושמים פטנטים, חותמים על שיתופי פעולה או אפילו קובעים את שם המותג שלכם. זה בדיוק מה שיאפשר לכם לפתח יכולות רחבות וישמור אתכם גמישים ופתוחים לאורך זמן.

בכדי לסייע ליזמים ולמנהלי חדשנות לעצב אסטרטגיית מיקוד שוק מבטיחה, טל וגרובר השיקו לאחרונה ספר חדש העונה לשם Where to Play, בהוצאת הפייננשל טיימס. בספר הם מציגים מתודולוגיה ויזואלית וקלה ליישום לזיהוי, הערכה, ובחירה של הזדמנויות שוק, בכדי להפיק את הערך המרבי מחדשנות טכנולוגית. תהליך העבודה הזה מבוסס על הצלחות וטעויות של מאות יזמים מרחבי העולם, והוא משתלב ומוסיף ערך לכלים שכיחים אחרים בעולם היזמות, כמו ה Business Model Canvas ומתודולוגיית ה Lean Startup.

בקורס שהסתיים לאחרונה במסגרת התוכנית למנהל עסקים בטכניון, יישמו הסטודנטים את המתודולוגיה המוצגת בספר בהצלחה רבה על רעיונות חדשניים הקשורים לבית הטכניון. אחד המסרים העיקריים שהם לקחו עימם בסיום הקורס, היה שיזמים יכולים וצריכים לקבל החלטה אסטרטגית מושכלת שתשאיר אותם ממוקדים וגמישים כאחד. שכן מבלי היכולת לאזן בין השניים, הם עלולים למצוא את עצמם פשוט מחוץ למרוץ.

ישראל אלופת העולם ברובוטיקה

‎הישגים חסרי תקדים לישראל בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST המתקיימת בשיתוף עם הטכניון

הוד השרון עם זכייתם באליפות העולם
הוד השרון עם זכייתם באליפות העולם

הישגים חסרי תקדים לישראל בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST.
‎בסוף השבוע האחרון התקיימה ביוסטון, ארה”ב אליפות העולם ברובוטיקה של ארגון FIRST
‎באליפות השתתפו יותר מ-600 קבוצות אשר העפילו לשלב זה מרחבי העולם, מתוכן 23 קבוצות ישראליות.

בתום סוף שבוע ארוך, מותח ומרגש, הקבוצה מתיכון הדרים, הוד השרון ביחד עם 3 קבוצות אמריקאיות, זכתה באליפות העולם.
במעמד של 30,000 משתתפים הושמע ההמנון הישראלי לראשונה באליפות זו.
הקבוצה מתיכון זינמן, דימונה זכתה בפרס היוקרתי של יו”ר התחרות, ונמנית עם 3 הקבוצות אשר חוללו שינוי משמעותי בקהילה סביב מדע וטכנולוגיה.
הקבוצה הותיקה ממשגב, ניצחה בשלב המוקדמות והעפילה לראשונה לשלבי הגמר.

הקבוצה מבית הספר הריאלי חיפה ע״ש דודי זהר זכתה בפרס ה Engineering Inspiration בבית שלהן, והבטיחו את מקומן בתחרות הבינלאומית בשנה הבאה.
פעילות FIRST בארץ ובעולם, מבוססת כולה על מתנדבים. גם בתחום זה זכתה ישראל להכרה בינלאומית עם זכייתו של אלן גרין בפרס מתנדב השנה העולמי!

 

דין קיימן מייסד פירסט העולמית, אביהו בן נון מייסד פירסט ישראל
דין קיימן מייסד פירסט העולמית, אביהו בן נון מייסד פירסט ישראל

פרויקט פירסט הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח לחינוך טכנולוגי מתקדם אשר הוקם בארה”ב ב 1992.
מטרת הארגון – לאפשר לצעירים לגלות את ההתרגשות והתגמול של תחומי ההנדסה, המדע והטכנולוגיה, כל זאת באמצעות תכניות רובוטיקה חדשניות.
תכניות אלו המעוררות השראה בקרב ילדים ובני נוער, משלבות התרגשות, יצירתיות ומטפחות כישורי חיים ביניהם: ביטחון פנימי, תחושת מסוגלות, יכולת עבודה בצוות, יכולת קבלת החלטות, ניסיון בתכנון וניהול משאבים, כישורי מנהיגות ועוד, כל זאת על בסיס הערכים המרכזיים של FIRST

מקצועיות אדיבה ושיתוף פעולה במקביל לתחרותיות. ערכים אלו מביאים את המשתתפים והקהילה כולה לראיית הזולת בכל עת ולמעורבות פעילה בקהילה תוך הנאה מהסיפוק הטמון בידיעה שהתלמיד פועל בהגינות וברגישות
החוויה הגדולה של FIRST מגיעה לשיאה בתחרויות רובוטיקה ארציות ובינלאומיות
ב- FIRST משתתפים כ- 500,000 תלמידים ותלמידות מ 86 מדינות, הפעילות הענפה מתאפשרת בעזרתם האדירה של מאות אלפי מנטורים ומתנדבים.
FIRST ישראל נוסד בשנת 2005 על ידי האלוף במיל’ אביהו בן-נון ובשיתוף עם הטכניון – המכון הטכנולוגי לישראל. הארגון מונה השנה מעל 15,000 תלמידים בישראל.
הן בישראל והן בעולם, פעילותנו נשענת על מעורבותם האדירה של מאות אלפי מתנדבים, השותפים לקהילת FIRST.
השנה לאחר ביצועיהם בגמר בישראל נבחרו לגמר הבינלאומי שהתרחש ביוסטון-  כ 500 תלמידים ישראלים מ 23 קבוצות
גמר האליפות התקיים באצטדיון מלא מול 30,000 תלמידים ומתנדבים אשר עמדו דום לשמע ההמנון הישראלי.
זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית מגיעה להישג שכזה
מתוך כלל הקבוצות בעולם, 12 קבוצות ישראליות הגיעו לשלבים הגבוהים ביותר וקיבלו על כך פרסים

(FIRST For Inspiration and Recognition of Science and Technology)
https://www.firstinspires.org/about/vision-and-mission

דימונה עם זכייתם בפרס היו״ר היוקרתי על תרומה לחברה
דימונה עם זכייתם בפרס היו״ר היוקרתי על תרומה לחברה
זירת המשחק
זירת המשחק
כלל משתתפי פירסט ישראל באליפות
כלל משתתפי פירסט ישראל באליפות