קטגוריה: Uncategorized

יותר מ-700 בוגרי הטכניון לדורותיהם השתתפו בכנס השנתי שערך ארגון הבוגרים בפארק גני יהושע בתל אביב ביום חמישי האחרון ונהנו ממופע מרגש של הזמר עברי לידר. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר ארגון בוגרי הטכניון סיגל פירסט העניקו את מדליית בוגר הטכניון לדדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון.

המדליה, שהוענקה השנה לראשונה, ניתנה לפרלמוטר כהוקרה על הנהגתו ועל הישגיו בפיתוחים מתקדמים ביותר בארכיטקטורות המיקרו שהובילו לפריצת דרך בפיתוח מוצרי מחשוב ניידים ועל תרומתו לפיתוח ההייטק הישראלי כששימש מנהל מרכז הפיתוח באינטל חיפה ובהמשך סמנכ”ל בכיר באינטל העולמית. את הערב המיוחד הנחתה עינב גלילי והוענקו בו מלגות לסטודנטים בטכניון מקרן מלגות מיוחדת שתורמים לה בוגרי הטכניון.

 

באירוע הוצגו סיפורים של בוגרי טכניון מעוררי השראה שסיימו את הטכניון על אף הקשיים שחוו בדרך.

אחד מהם ליאב סולומוביץ, הוא בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בהצטיינות. ליאב סובל מתסמונת “אשר”  – תסמונת גנטית נדירה הגורמת להתדרדרות קשה עד אובדן יכולת הראייה והשמיעה.– בישראל יש כ-700 אנשים הסובלים ממנה. ליאב נעזר בחברים לאורך כל התואר וסיים את הטכניון בהצלחה. ליאב הוא מטפס הרים ואתלט פראולימפי: רץ מגיל 26. עוסק בריצות מהירות – 100 עד 400 מ’. היה באליפויות בחו”ל, טיפס על הקילימנג’רו (חלום ילדות שלו) ועוד. הוא רץ כשהוא מחובר ברצועת גומי למלווה שלו (סטודנט מהטכניון). חלומו הגדול להשתתף במשחקים הפרא-אולימפים בטוקיו. תוך כדי הכנס נמצא בקהל הבוגרים ספונסר אלמוני שהציע לקחת את ליאב תחת חסותו ולסייע לו להגשים את החלום. היה מרגש!

לצפייה בסיפורו של ליאב ושל בוגרי טכניון מעוררי השראה נוספים : https://www.technion-alumni.org/content/inspiring_graduates_2018

ביום ב’, 28 במאי, התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי דוקטור. את הטקס פתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי. פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית, שהנחה את הטקס, הוא שהנחה את הדוקטור המבוגר ביותר שקיבל תעודה בטקס – אלברט בן דוד, בן 74, שהשלים בטכניון גם את התואר הראשון והשני.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את הדוקטורים החדשים ואמר כי “מחקריהם והישגיהם האקדמיים של חברי הסגל והסטודנטים מציבים את הטכניון במרכז ה-Start Up Nation. חזונו של הטכניון הקביל תמיד להתפתחותה של מדינת ישראל. בוגרי תואר דוקטור מהטכניון תפסו עמדות מפתח בכל התעשיות במדינת ישראל, ויש להם מקום מרכזי בהפיכתה של מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית כלל עולמית.”

“אתם משאב חשוב ביותר לשמירת הרמה המחקרית הגבוהה שהטכניון ידוע בה בכל העולם ומתגאה בה,” אמר לדוקטורים החדשים דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי. “אתם והמנחים שלכם מהווים את היסודות המחקריים של הטכניון. ”

התואר דוקטור לפילוסופיה PhD הוענק ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים. רוב הבוגרים הם ילידי הארץ, וארצות המוצא האחרות כוללות את איטליה, גאורגיה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ליטא, דרום קוריאה, סין ומדינות חבר העמים לשעבר. קבוצת הגיל הגדולה ביותר היא 40-30 והסטודנט הצעיר ביותר הוא בן 25.

בשם הבוגרים דיברה בטקס ד”ר דבורה כהן, שהשלימה את הדוקטורט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בהנחייתה של פרופ’ יונינה אלדר. ד”ר כהן עלתה מצרפת בגיל 18 ללא הוריה, ותוך חודשים ספורים החלה ללמוד בטכניון. “הטכניון היווה עבורי בית שני וחממה בתקופה שהייתי זקוקה להם הכי הרבה,” אמרה ד”ר כהן. “עבורי, מה שמאפיין את המוסד הנהדר הזה הוא שבזמן שהוא חוצה גבולות באופן עקבי, הוא מקפיד לשמור על  החום והקשרים האנושיים, ובדיוק כך הוא מייצג את החברה הישראלית.”

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

משפחת הטכניון

בני הזוג ענת וכפיר לב-ארי, בני 34, קיבלו יחד את תוארי הדוקטור על המחקרים שערכו בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ענת וכפיר היו חברים טובים כילדים בחטיבת הביניים בכפר סבא אך הפכו לבני זוג רק לקראת לימודיהם בטכניון. כשענת וכפיר ישבו על הבמה צפו בהם בנם הבכור אדם והתאומים איתן וליאם – שלושת הבנים שנולדו להם בתקופת העבודה על הדוקטורט.

ענת וכפיר רכשו את כל השכלתם האקדמית בטכניון. ענת השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה למתמטיקה בנושא סטטיסטיקה וחקר ביצועים, ואת הדוקטורט עשתה בהנחיית פרופ’ רמי אתר בנושא בקרה ואופטימיזציה של מערכות תורים. כפיר השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב (הנדסת תוכנה) ואחריו עבד בחברת ההייטק צורן ובחברת הסטארט אפ וואנובה. לאחר מכן נרשם לתואר שני והמשיך למסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’ עידית קידר. הנושא: הרכבה של מערכות מבוזרות.

“התואר הראשון היה קשה בהיבט של למידה ומבחנים,” הוא אומר, “אבל בדוקטורט היה קושי אחר: לפתוח את הראש, לחשוב יצירתי, להביא משהו חדש. בדוקטורט אף אחד לא בוחן אותך כל הזמן ואומר לך שטעית, זה אתה שצריך להוכיח שאינך טועה. למזלי הייתה לי מנחה מעולה, שבין היתר עזרה לי לראות דברים בפרופורציה המתאימה ונתנה לי את החופש ללכת בכיוון שלי.”

במהלך הדוקטורט הוא יצא להתמחויות קיץ ביאהו, בגוגל ישראל ובגוגל בארצות הברית. “זאת הייתה הזדמנות מעולה להיחשף ולהתקדם. נכון שיש אפשרות לעבוד כסטודנט כבר בלימודי התואר הראשון, אבל כשאתה מגיע כדוקטורנט אתה משתלב בפרויקטים מאוד רציניים ולומד ממש המון.”

בספטמבר 2017 החל כפיר לעבוד באפל בצוות מחקר ופיתוח iCloud הנמצא במטה הראשי של אפל (Apple Park) בעיר קופרטינו, קליפורניה, שם הוא עוסק בשרתים ובטכנולוגיות ענן. “האקדמיה היא מקום מרתק אבל בתעשייה, ובעיקר בחברות ענק כמו אפל וגוגל, יש מערכות בסדר גודל עצום, עם אתגרים שמאוד מעניין להתמודד איתם ברמה התאורטית והפרקטית. לכן החלטתי להמשיך לתעשייה ולא לכיוון של פוסט-דוקטורט.”

 

מידע נוסף על הדוקטורים החדשים, בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון יקיימו השבוע את כנס TIME 2018. במסגרת הכנס ייערכו הרצאות ודיונים בהשתתפות מומחים מובילים מרחבי העולם בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות.

בימים ד-ה, 31-30 במאי 2018, יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה כנס TIME 2018 – חדשנות טכנולוגית בענף המתכות – בהובלת הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU). יו”ר הכנס הוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 פרופ’-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

הכנס הוא נקודת ציון משמעותית בחיבור בין קבוצות הפיתוח באקדמיה לבין התעשייה בארץ ובעולם. מארגניו הם פרופ’ ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, “בארץ ובעולם מתקיימים כנסים מדעיים ותעשייתיים בתחום זה, אך קיים פער משמעותי בתכנים ובקהל היעד שלהם. כאן אנחנו מגשרים על פער ביצירת כנס אינפורמטיבי-מדעי המתמקד בטכנולוגיות בעלות פוטנציאל תיעוש ובטכנולוגיות שכבר חדרו לתעשייה בתחום המתכות. מכון המתכות הישראלי בטכניון גאה להניף דגל זה, ובפעילותו השוטפת עושה מאמצים רציפים להביא חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור ומיקוד תעשייתי למחקר בתחום. האירוע מייצג דיאלוג חשוב מאוד המבטא את הידוק הקשרים בין המומחים בתחום המתכות בישראל, בארה”ב ובאירופה.”

השתלת עצמות מודפסות

מכון המתכות הישראלי הוקם בטכניון בשנת 1963 כדי לגשר בין התעשייה לאקדמיה בכלל ולטכניון בפרט. המכון מקדם חדשנות טכנולוגית ומדעית ומוביל פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות, חומרים מתקדמים ותהליכי ייצור חדשניים. לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז לקידום ופיתוח של טכנולוגיות הייצור בתלת-ממד. במסגרת זאת הודפסו לאחרונה שלוש עצמות לכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם בעקבות גידול סרטני, וכיום עובדים חוקרי המכון על הדפסה של שתלים לאנשים שאיבדו את עצמות הלסת.

גיטרת הטיטניום המודפסת: חשיפה ראשונה

בטקס קבלת הפנים למשתתפים, שיתקיים ערב לפני תחילת הכנס, תוצג  הגיטרה האקוסטית הראשונה בעולם שיוצרה מטיטניום בהדפסת תלת-ממד. הגיטרה יוצרה בשיתוף פעולה בין מכון המתכות של הטכניון ליצרן הגיטרות הנודע בועז אלקיים. היא תוצג גם בתערוכה של הכנס בביתן מכון המתכות.

הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה ויחל ביום ד ב-9:00 בבוקר. במושב הפתיחה ידברו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, פרובוסט אוניברסיטת יאנגסטאון פרופ’ מרטין אברהם, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מנהל איגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית יהודה היימן ומנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון.

 

תקציר תוכנית הכנס

לאחר שורה של מושבים מקבילים תתקיים הרצאת המליאה של בוגר הטכניון פרופ’ גדעון לוי ואחריה פאנל מומחים בנושא ובייצור מתווסף (Additive Manufacturing). בפאנל ישתתפו פרופ’ לוי, רוב גורהם מ-America Makes, פרופ’ ברט קונר מ-YSU, מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון ממכון המתכות בטכניון ונשיא Wohlers Associates ד”ר טרי וולרס.

את בוקר היום השני (יום ה) תפתח הרצאתו של פרופ’ ברט קונר בנושא ייצור מתקדם בתעשיית המתכת. אחריו ירצה פרופ’ רוב גורהם, מנכ”ל שותף ב-America Makes – הארגון המוביל בארצות הברית במחקר, פיתוח וחדשנות בהדפסת תלת-ממד ובייצור מתווסף. גורהם עבד שנים רבות בחברת לוקהיד מרטין, שם היה שותף בפרויקטים רבים ובהם פיתוח מערכות במטוס הקרב החמקן F-35 המכונה בישראל “אדיר”.

לאחר סדרה של מושבים מקבילים יתקיימו ב-13:00 עוד שתי הרצאות מליאה: אלכס קינג, מנהל Critical Materials Institute, ירצה על תחליפים לחומרי גלם חיוניים, ופרופ’ לאופולד ובר מאוניברסיטת וינה ירצה על “חיוניות של מינרלים: מיתוס או אמת?” ב-14:30 יצטרפו שניהם לפאנל בנושא “תחליפים לחומרי גלם חיוניים – מצב נוכחי ואתגרי העתיד”. בפאנל ישתתפו סגן נשיא אוניברסיטת האנקו פרופ’ פטר שסנמאייר, פרופ’ מריה לואיזה גרילי מ- Università Politecnica delle Marche באיטליה ופרופ’ ואנדראס ברטל מאוניברסיטת מינכן. מנחה: סנטייגו גוויסטה לופז, מנכ”ל ICAMCyL Foundation, המרכז הבינלאומי לחומרים מתקדמים ולחומרי גלם בספרד.

גשר בין האקדמיה לתעשייה

הכנס מתקיים בחסות TMS, ארגון מהנדסי החומרים היוקרתי והגדול בעולם, ובשיתוף בין הטכניון, אוניברסיטת YSU, הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה ואיגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים. יתקיימו בו יותר מ-100 הרצאות של מומחים מיותר מ-25 מדינות בעולם, בעיקר מאירופה ומארצות הברית. ההרצאות יעסקו בחידושים, במגמות ובאתגרים מרכזיים בתעשיית המתכות לרבות אפיון חומרים, חומרים קריטיים, עיבוד מתכות, סגסוגות, ניטור, תכנון, תהליכים, מודלים וסימולציות.

כאמור, הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה. כתבים וצלמים מוזמנים

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

 

 

הטכניון העניק אתמול, יום ב’, 28 במאי 2018, תוארי דוקטור ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
רובם של הדוקטורים החדשים הם ילידי הארץ (67.5%), וארצות המוצא האחרות כוללות את ארצות הברית, צרפת, איטליה, ארגנטינה, הודו, רוסיה ועוד. הדוקטור המבוגר ביותר בן 74 והצעיר בן 25. רוב הדוקטורים החדשים בגילאי 40-30.

את הטקס יפתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון פרופ’ דן גבעולי. מנחה הטקס הוא פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית.

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות ממחקרי הדוקטורט שערכו הדוקטורים החדשים: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

הטקס יחל בשעה 18:30 באמפיתאטרון ע”ש קלנר במרכז הטכניון.

הזמנה לטקס: http://bit.ly/2KZun5y

מידע נוסף בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

חוקרים בפקולטות להנדסה ביו-רפואית ובהנדסת חשמל בטכניון פיתחו שיטה לדימות ביולוגי בסופר-רזולוציה ביעילות חסרת תקדים

קבוצת חוקרים מהטכניון פיתחה טכנולוגיה חדשנית לדימות ביולוגי מבוסס מולקולות בודדות. המחקר התבצע על ידי הסטודנט אליאס נעמה והפוסט-דוקטורנט ד”ר לוסיאן וייס בהנחיית ד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד”ר תומר מיכאלי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

הטכנולוגיה החדשה מספקת תמונה מדויקת ברזולוציה גבוהה ובמהירות חסרת תקדים, וזאת ללא צורך בידע מוקדם על צורת הדגם הנבדק. במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  Optica מציגים חברי הקבוצה גישה חדשנית המובילה לשחזור חסר תקדים מבחינת מהירות ודיוק (סופר-רזולוציה). זאת באמצעות למידה עמוקה (Deep-Learning) ברשתות נוירונים רבודות מלאכותיות.

רשתות נוירונים רבודות הן מערכות המבצעות קיטלוג מהיר, יעיל ומדויק של נתונים. בדומה למוח האנושי, הן בנויות משכבות של נוירונים (תאי עצב) מלאכותיים. המבנה ההיררכי הזה מאפשר להן לנתח מידע מורכב ובעיקר לזהות דפוסים במידע זה.

הטכנולוגיה החדשה שפותחה בטכניון מצליחה, באמצעות רשתות כאלה, לייצר תמונה שלמה ומדויקת ישירות מתוך המידע הגולמי  – מידע המגיע מהאור הנפלט מהדגם הנחקר בעקבות הקרנתו בלייזר. בנוסף, היא אינה דורשת מהמשתמש מיומנות מיוחדת כלשהי ואינה מצריכה שום ידע קודם בנוגע לצורת הדגם – זאת בניגוד לשיטות קודמות.

רזולוציה, או חדות התמונה, היא אחד האתגרים הגדולים באופטיקה. במיקרוסקופיה האופטית המסורתית היא מוגבלת על ידי “גבול הדיפרקציה” – גבול שנוסח על ידי הפיזיקאי הגרמני ארנסט קרל אַבֶּה בשנת 1873. אבה הוכיח כי הרזולוציה הפוטנציאלית של מיקרוסקופ לא תוכל לעבור גבול מסוים – בערך מחצית מאורכו של גל האור. במילים אחרות, אם אנחנו משתמשים באורך גל נראה לעין האנושית, לא נוכל להפריד עצמים קטנים יותר מ~200-300 ננומטר. כאשר מדובר במבנים ביולוגיים זעירים, רזולוציה זו אינה מספקת.

מאז המאה ה-19 השתכללה המיקרוסקופיה האופטית, וטכנולוגיות חדשות הצליחו “לעקוף” את חוק אבה ולהפיק רזולוציות גבוהות הרבה יותר, הקרויות “סופר-רזולוציה”. עם זאת, מיקרוסקופיה של מבנים ביולוגיים זעירים היא עדיין אתגר גדול. זאת בין השאר משום שגלים קצרים, המאפשרים רזולוציה גבוהה, נושאים אנרגיה גבוהה ולכן עלולים לפגוע בתא הביולוגי. יתר על כן, כאשר אנו חוקרים תאים חיים, מהירות הסריקה קריטית בגלל הדינמיות של התא החי.

מיקרוסקופיית-מיקום, הידועה בכינוייםPALM  וSTORM-, היא טכנולוגיה חדשה המבוססת על הבהוב מולקולות בודדות ומרוחקות זו מזו – מרוחקות מספיק כדי שאפשר יהיה לקבוע את מיקומה של כל אחת מהן. המידע המתקבל הוא למעשה רצף של תמונות המנותחות באמצעים ממוחשבים ומתורגמים לתמונה אחת בסופר-רזולוציה – רזולוציה משופרת בערך פי 10 מזו של מיקרוסקופיה רגילה. השיטה זיכתה את ממציאה, אריק בציג, בפרס נובל בכימיה בשנת 2014, יחד עם מורנר וסטפן הל.

עם זאת, גם טכנולוגיה חדשה זו סובלת מבעיות הקשורות לתהליך של שחזור התמונה האחת מתוך תיעוד ההבזקים הרבים. למשל, כאשר מולקולות סמוכות מהבהבות באותו זמן, תמונתן חופפת ומקשה על זיהוי מיקומה כל אחת בנפרד. לצורך פתרון בעיה זו פותחו במהלך השנים שיטות חישוביות שונות, אך הן סובלות מסיבוכיות חישובית גבוהה, זמן ריצה ממושך מאוד וצורך בבחירת פרמטרים מתאימים המקשים על השימוש בפני משתמשי קצה שאינם מומחים בנבכי האלגוריתמים.

לכן, המאמר של חוקרי הטכניון הוא פריצת דרך משמעותית מאוד בתחום המיקרוסקופיה.

המחקר נערך בתמיכת קרן המחקר של גוגל, קרן צוקרמן, הטכניון (באמצעות Career Advancement Chairship, קרן אולנדורף וקרן טאוב), מלגת אלון והקרן הלאומית למדע. חברת NVIDIA תרמה לקבוצת המחקר את כרטיס המסך החדשני Titan Xp GPU.

 

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ועמיתיהם ב NYU-מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה, העמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות

 

תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם: חוקרים בטכניון ובארה”ב הצליחו לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב של האנזים הפרנאז בחיות מודל. אנזים זה מפרק את ההפראן סולפט – מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי – ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות.

 

מזותליומה היא סרטן הפוגע במזותליום – קרום דק המגן על איברים פנימיים באזור החזה והבטן. במרבית המקרים נגרמת המחלה מחשיפה לאסבסט. מחלה נדירה זו עמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות וכיום אין לה טיפול יעיל. מכאן חשיבותו של המחקר המשותף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי JNCI) Journal of the National Cancer Institute).

 

המחקר נערך בהנחיית פרופ’ ישראל ולודבסקי מהטכניון ועמיתו פרופ’ הארווי פאס מאוניברסיטת ניו יורק (NYU). את המחקר בטכניון הובילו ד”ר אורי ברש, ד”ר משה לפידות וד”ר נטע אילן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. באמצעות דגימות מזותליומה שנאספו על ידי פרופ’ פאס במשך שנים איששו החוקרים את ממצאיו של פרופ’ ולודבסקי בדבר תפקיד ההפרנאז בהתפתחות סרטן מזותליומה.

קבוצת המחקר המשותפת גילתה כי תאי סרטן המזותליומה נעזרים באנזים הפרנאז כדי לפרוץ מחסומי רקמה המקיפים את הגידול המתפתח ולמשוך כלי דם המזינים אותו. יתר על כן, פירוק             התווך החוץ-תאי גורם לשחרור חלבונים מעודדי גדילה וכך מזרז את התפתחות הגידול הסרטני. ההפרנאז, המופרש על ידי תאי הסרטן ותאי המיקרו-סביבה של הגידול, מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה.

הקבוצה המשותפת (טכניון-NYU Langone) הצליחה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז. המחקר הראה, ראשית, כי הפרנאז אכן מאיץ את התפתחות המחלה בחולי מזותליומה; ככל שעולה רמת ההפרנאז ברקמות החולה, תוחלת החיים יורדת. שנית, בניסויים בתאים סרטניים אנושיים בעכברים נמצא כי השתקת ביטוי הגן להפרנאז מעכבת את התפתחות הגידול. מעכבי הפרנאז (התרכובות PG545 ו- Defibrotide) עיכבו משמעותית את התפתחות הגידול והאריכו מאד את שרידות העכברים המטופלים. השימוש במעכבי הפרנאז הניב תועלת רבה יותר מזו של התרופה הכימותרפית ציספלטין, המשמשת כיום לטיפול במחלה.

ממצאי המחקר מעניקים תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם, וכעת מקדמים החוקרים ניסויים קליניים שיבחנו את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי הפרנאז במחלה קטלנית זו.

 

המחקר נערך במסגרת התוכנית לחקר הסרטן ע”ש לורה ואייזק פרלמוטר. פרופ’ ולודבסקי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), והוא המומחה המוביל בעולם בחקר הפרנאז והוא שגילה את חשיבותו של אנזים זה כיעד לטיפול תרופתי.

פרופ’ פאס הוא ראש המחלקה לניתוחי חזה במרכז הרפואי Langone ב-NYU וחבר במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. פרופ’ פאס אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז היותו ראש היחידה לאונקולוגית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום מכיל מאגר זה דגימות קפואות ממאות חולי מזותליומה, והן ששימשו לגילוי תפקיד ההפרנאז במחלת המזותליומה.

למאמר המלא לחצו כאן

 זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית להחדרת חומרי הזנה לצמחים. המחקר התפרסם בכתב העת Scientific Reports והוצג בNature Press-.

הטכנולוגיה החדשנית מגדילה את שיעור החדירה של חומרי ההזנה לתוך הצמח מ-1% לכ-33%. היא מבוססת על פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה להעברת תרופות ליעדים בגופו של האדם החולה.

העברה מדויקת של תרופות באמצעות פלטפורמות ננומטריות היא גישה חדשה יחסית במחקר הרפואי. גישה זו עומדת במרכז פעילותה של המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון. המחקר הנוכחי, המציג הסבה של טכנולוגיה זו לתחום החקלאות, נערך על ידי ראש המעבדה פרופ’-משנה אבי שרודר והמסטרנט אבישי קרני. לדברי פרופ’-משנה שרודר, “הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם מצריך טכנולוגיות חקלאיות יעילות יותר, שיניבו מזון רב יותר ובריא יותר ויפחיתו את הנזק הסביבתי. המחקר הנוכחי מספק דרך חדשה להחדיר את חומרי ההזנה החיוניים לצמח מבלי שיזיקו לסביבה.”

החוקרים הטעינו את חומרי ההזנה על ליפוזומים – שלפוחיות כדוריות המיוצרות במעבדה ועשויות ממעטפת שומנית ובתוכה חומרי ההזנה הנדרשים. חלקיקים אלה יציבים בסביבה המימית של הגוף (או הצמח) וביכולתם לחדור לתוך התא. יתר על כן, חוקרי הטכניון יודעים “לתכנת” אותם כך שיתפרקו וישחררו את המטען בדיוק במקום ובזמן הרצוי, כלומר בתוך התא בלבד. ההתפרקות מתרחשת על סמך רמת החומציות של הסביבה או באמצעות גירוי חיצוני כגון גלי אור או חום. ראוי לציין שהמולקולות המרכיבות את החלקיקים מופקות מצמח הסויה ולכן מאושרות ובטוחות למאכל על ידי בני אדם ובעלי חיים.

בניסוי הנוכחי השתמשו החוקרים בליפוזומים בקוטר 100 ננומטר להחדרה של חומרי הזנה – ברזל ומגנזיום – לשיחי עגבניה צעירים ובוגרים. הם הראו כי הליפוזומים, שרוססו על העלים בתוך תמיסה, אכן חדרו לתוכם והגיעו לעלים אחרים ולשורשים. רק כשחדרו לתוך תאי השורש הם התפרקו ושחררו את חומרי ההזנה. כאמור, טכנולוגיה זו הגדילה את שיעור החדירה של החומרים לצמח מכ-1% לכ-33%.

לצד הדגמת היעילות הגבוהה לעומת שיטות ריסוס סטנדרטיות התייחסו החוקרים גם למגבלות רגולטוריות הקשורות להתפזרות של חלקיקים נדיפים. “הליפוזומים המהונדסים שלנו יציבים רק במרחק התזה קצר, עד 2 מטרים,” מסביר פרופ’-משנה שרודר. “אם הם נעים באוויר למרחק רב יותר הם מתפרקים לחומרים בטוחים (פוספוליפידים). אנחנו מקווים שהצלחת הניסוי שלנו תוביל להרחבת המחקר ולפיתוח יישומים חקלאיים דומים, שיגבירו את התנובה החקלאית בצמחים שונים.”

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

האקתון חברתי בטכניון: סטודנטים למדעי המחשב פיתחו טכנולוגיות המסייעות לאנשים בעלי מוגבלויות בלימודים ובחיי היומיום

בהאקתון החברתי שהתקיים לאחרונה בטכניון זכה הפרויקט EyeRoll במקום הראשון הכללי. הקבוצה שעמדה מאחורי פרויקט Eyeroll כללה את הסטודנטים יגאל ברנר, אלינור פלר, נתן ילין, שני בונפד וליר אלזרע. הסטודנטים פיתחו תוכנה לניטור תנועות עיניים ולקישור התנועות לממשקי IOT סטנדרטיים ומכשירים שונים. זאת כדי לאפשר לאנשים המרותקים למיטתם, דוגמת חולי ALS, לבצע פעולות פשוטות באמצעים טכנולוגיים ולתקשר ביתר קלות עם סביבתם.

ההאקתון התקיים במסגרת הקורס “כישורים רכים” בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. הקורס נועד להקנות לסטודנטים בפקולטה למדעי המחשב יכולות כגון הקשבה, תקשורת בין-אישית, אינטליגנציה רגשית, קפדנות, כושר שכנוע, יצירתיות, פתרון בעיות, עבודה בצוות ויישוב סכסוכים, וההאקתון היווה הזדמנות לתרגל כישורים אלה באמצעות התמודדות עם אתגרים חברתיים.

את הקורס מלמדים דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן וגדי הר-שי, ואת ההאקתון הנחה רותם בנט – שלושתם מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. לדברי פרופ’ חזן, “חשוב לנו להקנות לסטודנטים כלים חיוניים לפיתוח פרויקט מעשי בתחום. כלים אלה כוללים למידה של תחום חדש, עבודת צוות, קבלת משוב ועמידה מול קהל.”

 

בהאקתון, שהתקיים בשיתוף החממה החברתית בטכניון, הוצגו בפני הסטודנטים אתגרים שונים הניצבים בפני אנשים בעלי מוגבלויות, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז וכיו”ב. האתגרים הוצגו על ידי מומחים מהטכניון ומחוצה לו: ד”ר מיכל ווילף ועו”ס יפעת פינטו-כהנא מעמותת אלווין, פרופסור-משנה ציפי הורוביץ קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ד”ר יואב מדן מעמותת Haifa 3d ואוראן רוזנברג, מסטרנטית בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. לדברי פרופ’ חזן, “מאחר שמדובר באתגרים אמיתיים שעמם מתמודדות אוכלוסיות שונות, ההאקתון דרש מהסטודנטים להשתמש ולתרגל את הכישורים שרכשו בקורס, למשל הקשבה ללקוח, פיתוח פתרון המתאים לצורך, תכנון ומימוש של פרויקט טכנולוגי והצגה בפני קהל.”

בסוף ההאקתון הציגו הצוותים את המוצרים שפיתחו במהלך היום – רובם עדיין רעיונות ראשוניים שעשויים לשמש בסיס ליישומים עתידיים. אחת הקבוצות פיתחה אפליקציה המסייעת לאנשים בעלי מוגבלויות להתמצא בזמן ולהתארגן באמצעות סמלים פשוטים בסמארטפון. קבוצה אחרת פיתחה אפליקציה המקלה על אנשים מוגבלים פיזית לנווט בעיר באמצעות מיפוי (המבוסס על חוכמת המונים) של מכשולים כגון מדרגות וגדרות. קבוצת Walkme פיתחה אפליקציית ניווט המאפשרת לבני המשפחה של אנשים מוגבלים להקליט בקולם הנחיות ניווט מותאמות אישית. קבוצת “איזי שופינג” פיתחה אפליקציה מבוססת תמונות המסייעת לאנשים בעלי מוגבלות שכלית לערוך קניות בחנויות מזון. קבוצת “ספקטרום” פיתחה מערכת להנגשת כתבות חדשותיות לאנשים בעלי קושי בהבנת טקסטים מורכבים. קבוצת Beatest פיתחה טכנולוגיה לזיהוי תלמידים עם קשיי למידה וסיוע להם באמצעות צמיד המנטר את רמת הלחץ של התלמיד על סמך הדופק. קבוצת Growstornger פיתחה מערכת למידת-מכונה לאיתור תלמידים הסובלים מלקויות למידה, וזאת על סמך רישומים קיימים של העדרויות, איחורים לשיעור והערות שונות של המורים.

השיפוט נעשה על ידי צוות הסטודנטים, צוות הקורס ושופטים נוספים שהעניקו ניקוד לפרויקטים השונים על פי קריטריונים מוגדרים. כאמור, הקבוצה הזוכה במקום הראשון הכללי היא EyeRoll שפיתחה מערכת למעקב אחר תנועות עיניים, המתחברת לכל אפליקציה ומאפשרת להפעיל מכשירים ויישומים באמצעות מצמוץ.

 

שנה שמינית לפעילותו של “בית חולים לדובים” בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

“בית חולים לדובים” התקיים לאחרונה, זו השנה השמינית, בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הפרויקט נועד לחנך ילדים להתנהגות בריאה ולהפחתת חרדות מפני ביקור אצל רופא או בבית החולים והוא מופעל על ידי סטודנטים לרפואה ועובדים מהפקולטה.

הפעילות התקיימה בשיתוף עם משרד החינוך, עיריית חיפה ומת”י חיפה.

לאור הצלחת הפרויקט, הורחבה הפעילות השנה בטכניון לשלושה ימים והיא כללה אירוח של 9 גני ילדים מחיפה. לפעילות הוזמנו גני ילדים יהודים וערבים וגני חינוך מיוחד והיא הועברה בשפה העברית והערבית כאחד.

לרגל הפעילות הוקם בפקולטה “בית חולים” צבעוני וידידותי. כל אחד מהילדים הביא עמו דובי “חולה”, ובדרך של משחק תפקידים התבקש לספר ל”דובי דוקטור” את ההיסטוריה הרפואית של הדובי החולה. ה”דובי דוקטור” ערך בדיקה גופנית לדובי, ובהתאם לצורך נשלח הדובון לבדיקות מתקדמות יותר כגון: בדיקת רנטגן, בדיקת עיניים ובדיקת רפלקסים. בסופו של התהליך ובהחלטה משותפת של “דובי דוקטור” והילד, הוחלט על אופן הטיפול הנדרש. הילד צויד ב”מרשם” עבור הדובי, עמו הגיע לעמדת בית המרקחת כדי לקבלו (עם תרופות כמו “דוביצין” או “פנדה-טין”), ובהוראות להמשך הטיפול בבית. בתום יום הפעילות קיבל כל ילד ערכת רופא במתנה מהפקולטה לרפואה.

המפגש נוצל גם לפעילות של חינוך לבריאות. בזמן שחלק מהילדים והדובים טופלו על ידי ה”דובי דוקטורים”, בילו האחרים בעמדות הסברה שעסקו בנושאים כגון: תזונה נכונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וחיסונים. בנוסף, השתתפו הילדים בהדגמות מדעיות מלהיבות כשצפו כיצד קרח יבש הופך לגז בתהליך ההמראה, למדו שיש דברים שניתן לראות רק תחת המיקרוסקופ, כמו כן נחשפו לניסוי הממחיש כי שטיפת ידיים באופן נכון יכולה לסייע בהמעטת חיידקים על גבי כפות הידיים.

הגננות הודו בסיום הפעילות לסטודנטים ולמתנדבים הרבים בחום.

“עשיתם עבודה מבורכת אשר סיפקה לילדים העשרה רבה שתמלא אותם לעוד ימים רבים” אמרה אחת הגננות. “במשך הבוקר הם ראו כאן כל כך הרבה אנשים מחייכים בחלוקים לבנים, שאין לי ספק כי מעכשיו ואילך הם יסתכלו על רופאים לגמרי אחרת”.

“תסמונת החלוק הלבן” היא תופעה נפוצה בקרב ילדים ומבוגרים, הבאה לידי ביטוי בעלייה דרמטית בלחץ הדם לקראת מפגש עם רופא. כאשר ילדים מבקרים בבית חולים הם נחשפים לסיטואציה לא מוכרת ונדרשים לתקשר עם רופאים שמעולם לא פגשו ולעבור בדיקות לא נעימות. חוויות שליליות מפחיתות את שיתוף הפעולה העתידי של הילד. לדברי מארגנת האירוע נעמה ליפין, סטודנטית שנה ד’ בפקולטה, “בית החולים לדובים מאפשר לילדים להכיר את סביבת בית החולים וללמוד על פרוצדורות וציוד רפואי בסביבה ידידותית ובאווירה חיובית. במהלך האירוע ראינו שינוי משמעותי אצל הילדים, מהתבטאויות כגון: ‘אני לא אוהב ללכת לרופא’ לאמירות כמו זו: ‘למדתי שכשאהיה גדולה אני רוצה להיות רופאה נחמדה כמוכם’.”

הרעיון של “בית החולים לדובים” נולד בנורבגיה והתפתח מארגונים בינלאומיים של סטודנטים לרפואה (FMSA ו-EMSA). כיום מופעל הפרויקט ביותר מ-30 מדינות ברחבי העולם.

 

האם ידע מדעי שימושי בחייהם של מי שאינם מדענים? לכאורה התשובה ברורה – ודאי שידע הוא כוח. אלא שבפועל יש מעט מאוד ראיות לכך שאנשים שאינם מדענים משתמשים במדע שלמדו בבית הספר כדי לקבל החלטות בחייהם האישיים. סופי שאולי, המסיימת בימים אלו דוקטורט בתחום תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שאלה את עצמה את אותה שאלה בנוגע להורים לילדים לקויי שמיעה. כאם לילדה לקויית שמיעה בעצמה, היא זכרה היטב כיצד מיד עם קבלת ההודעה על החירשות של בתה התינוקת היה עליה ללמוד כמות אדירה של ידע מדעי, אודיולוגי, טכנולוגי ורפואי כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ביתה. “אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הציגו לי את תוצאות בדיקת השמיעה של בתי”, היא משחזרת. “מעבר לקושי להתמודד עם הידיעה שבתי נולדה חרשת, נאלצתי להתמודד גם עם הקושי של למידת עולם שלם של מושגים חדשים וזרים לי לחלוטין: אודיוגרמה, טימפונומטריה, שתל קוכליארי, דציבלים, הרצים ועוד ועוד. תוך זמן קצר הבנתי שאני לא היחידה שנבוכה מול כל הידע המדעי החדש הזה… רובם המכריע של ההורים לילדים לקויי שמיעה – מעל 90% – הם שומעים, ולכן לרוב חסרי ידע מוקדם בתחום השמיעה ושיקומה.”

אחת עשרה שנים אחרי אותה בדיקה דרמטית, בשבוע שעבר, התפרסם בכתב העת הבינלאומי Public Understanding of Science המחקר שערכה שאולי יחד עם פרופ’-חבר אילת ברעם-צברי. במחקר זה הן שאלו האם במסע הארוך להשתלבותו של ילד כבד שמיעה בחברה השומעת הידע המדעי של הוריו עשוי להועיל.
תוצאות המחקר שכלל מעל מאה שאלונים ועשרות ראיונות עם הורים ועם מומחים מצביע על כך שידע מדעי עשוי בהחלט לעזור להורים בדו שיח עם הצוות הרפואי והחינוכי המטפל בילד. הידע המדעי גם משמש כלי בידי ההורים כאשר הם מנסים לפעול למען מיצוי זכויותיהם של ילדיהם. למשל, הורים שדואגים להסביר לצוות החינוכי כיצד כדאי ורצוי לפנות וללמד את ילדם לקוי השמיעה, נעזרים בהבנתם את המאפיינים הספציפיים של לקות השמיעה של ילדם על מנת לחדד את הסבריהם ולשכנע את הצוות החינוכי. החוקרות מקוות כי תוצאות המחקר יעזרו להרחיב את ההדרכה להורים אחרי גילוי לקות השמיעה. הורים בעלי הבנה טובה יותר של מאפייני לקות השמיעה של ילדם יוכלו לנהל שיח פורה יותר עם הגורמים המטפלים ולהוביל להשתלבות מהירה ופשוטה יותר של ילדים כבדי שמיעה בחברת השומעים.

עם זאת, הקשר בין ידע מדעי כללי, מהסוג שנלמד בבית הספר (לדוגמה – האם אלקטרונים קטנים מאטומים?) ובין ידע מדעי בהקשר של לקויות שמיעה (לדוגמה – היכולת להבין את הגרפים המסכמים את הבדיקות), לא היה ישיר. גורמים נוספים, כמו מיומנויות חיפוש מידע או מאפייני אישיות של ההורים, עשויים להסביר את דרך הרכישה וההבנה של ידע מדעי בהקשר. יתר על כן, ידע מדעי בהקשר ללקות השמיעה הסביר רק חלק קטן מההבדלים בין ההורים בעמדות ובידע לגבי הזכויות של ילדיהם והדרכים להשגתן.
יחד עם זאת, יש חשיבות לידע ולמיומנויות מדעיים הנרכשים במהלך שיעורי המדעים בבית הספר. המחקר מדגים כיצד ידע זה יכול לשמש בסיס לפתרון בעיות וקבלת החלטות בחיי היום יום של אנשים שאינם מדענים.

“כיום, כשאני רואה את ביתי משתלבת היטב בחברת השומעים בני גילה איני יכולה להימנע ממחשבות על הדרך הארוכה שעברנו באחד עשרה השנים האחרונות”, מסכמת סופי, “אני בטוחה שתמיכה ברכישת הידע הנחוץ להורים, הן הידע בעל האופי המדעי והן ידע אודות זכויות והתאמות לכבדי שמיעה, עשויה הייתה לסייע לנו ואין לי ספק כי יסייע להורים רבים בשלבים השונים לאורך הטיפול בילדם כבד השמיעה. ידע הוא בסיס לכוח”.

ניתן למצוא את המאמר ב:

Shauli S, Baram-Tsabari A (2018) The usefulness of science knowledge for parents of hearing-impaired children. Public Understanding of Science
מידע נוסף ניתן למצוא במאגר דפי מידע להורים לילדים עם ירידה בשמיעה: http://bit.ly/2wHiZZW

 

ביום חמישי התקיים בטכניון אירוע הפתיחה של 2018 BizTEC  – התוכנית המובילה בארץ ליזמות טכנולוגית. נשאו דברים וברכו את הנוכחים נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, יהודה ברוניצקי, מייסד קבוצת אורמת, חתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018, שיחד עם רעייתו תרמו ואפשרו את הקמת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. התוכנית כוללת פרסים בשווי של כ- 300,000 ₪ ומענקים מיוחדים למיזמים שכוללים פיתוח חומרה. במהלך הערב נערך פאנל יחודי בהנחייתו של דב מורן, ממציא הדיסק און קי, בו סיפרו בוגרי התוכנית  על החוויות והניסיון שהעניקה להם התוכנית. הבוגרים הם סאמר טועמה – Hemonitor (בוגר BizTEC 2015), לנה לוין – ViaSurgical )זוכת BizTEC 2007(, רן קורבר – Breezometer (זוכה BizTEC 2013( ואנסטסיה לוגביננקו NowTecc –  (זוכת BizTEC 2017).

 

“START-UP NATION זה מיתוג מצוין ופנטסטי לישראל,” אמר באירוע דב מורן, “אבל אנחנו צריכים להיות יותר “הייטק ניישן”. ההצלחות הגדולות באמת בישראל – צ’ק פוינט, מלאנוקס, גלילאו, אורבוטק, אורמת- רוב החברות האלה מבוססות חומרה ואנחנו חזקים בזה. הטכניון יצר תעשייה נפלאה שמתבססת על הייטק אמיתי.”

כשנתבקש לתת טיפ ליזמים הצעירים שהתכנסו באולם, אמר: “תבנו צוות טוב. תעמיקו בנושא מסוים. בנו תוכנית טובה לפני שאתם הולכים לגייס. כמה טובה? יותר טובה…”

 

תוכנית היזמות BizTEC נוסדה בטכניון בשנת 2004 ופועלת במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. מטרתה לעודד ולקדם יזמות בקרב קהל הסטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים בארץ. המשתתפים בתוכנית שומעים הרצאות מאנשי מפתח בתעשיית ההייטק, עוברים סדנאות ומקבלים הדרכה צמודה ממנטורים מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. אירוע השיא של תהליך זה הוא ה-Demo Day, שבו מציגים הצוותים המובילים את פיתוחיהם בפורמט של מצגת עסקית (פיץ’).

 

השנה משתתפים בתוכנית 26 צוותים מתוך כ-120 צוותים שהגישו מועמדות. בחודשים הקרובים ישתתפו הצוותים ב-eSchool – כ- 5 סדנאות מרוכזות בליווי מנטורים שאחריהן יתקיים חצי הגמר. הצוותים שיעברו את חצי הגמר ימשיכו לשלב ה- Summer Program (אוגוסט וספטמבר 2018) שבו הם יעבדו בצורה צמודה יותר עם מנטורים עד לשלב הגמר ול-Demo Day שיתקיים בחודש אוקטובר 2018.

 

“תוכנית BizTEC  מהווה מסגרת תומכת ולימודית עבור יזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם,” אמרה מנהלת מרכז היזמות בטכניון ד”ר דנה שפר. “התוכנית מדריכה אותם צעד אחר צעד החל משלב הרעיון עד לשלב היכולת להציג אב טיפוס / POC למשקיעים. היא מתמקדת בעיקר בטכנולוגיות עמוקות, כולל מיזמים מבוססי חומרה, ומספקת למשתתפים סדנאות בהנחיית שותפים אסטרטגיים מובילים במשק, ליווי של מנטורים מנוסים ומקצועיים, תמיכה טכנולוגית (כולל בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך) ושילוב של נטוורקינג ייחודי ויוצא דופן שיסייע להם גם בהמשך דרכם וחייהם. זו תוכנית שכל כולה מיועדת להוות חממה אמיתית לרעיונות פורצי דרך, וזאת ללא שום עלות.”

פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון פיתח מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש. המטרה: ניטור רציף של מאפיינים פיזיולוגיים ללא הפרעה למשתמש. המערכת יודעת לתקן את עצמה במקרה של קרע או שריטה ומקבלת מהמשתמש את האנרגיה הדרושה להפעלתה

 

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתחו מערכת חדשנית לניטור רציף של מגוון סמנים פיזיולוגיים המזהה מחלות בשלבים מוקדמים של התפתחותן. זיהוי כזה, הצפוי לחסוך סבל רב מהמשתמש והוצאות עצומות על טיפול רפואי עתידי, גם יספק מידע נרחב ומפורט למחקרי עומק אפידמיולוגיים. את המערכת, המוצגת במסגרת מאמר סקירה שפורסם בכתב העת Advanced Materials, הציגו פרופ’ חוסאם חאיק והפוסט-דוקטורנט הסיני ד”ר ווייוי וו.

התקנים לבישים לניטור רפואי צוברים תאוצה הודות להיותם פלטפורמה נוחה וזולה לאיסוף רציף של מידע רפואי ללא צורך בהליך פולשני. התקנים כאלה מאפשרים ניטור מחלות בשלב מוקדם, לפני התפרצותן, וטיפול מוקדם ויעיל יותר. ניטור לביש ניתן להטמעה בחולצות, בתכשיטים, בסרטי הזעה, בשעונים, בנעליים ובמשקפיים ומאפשר למשתמש להמשיך בשגרת יומו ללא הפרעה. השימוש בהתקנים לבישים צפוי לעודד אנשים להיות מעורבים במצבם הבריאותי ולצמצם את הימנעותם מבדיקות רפואיות. לדברי פרופ’ חאיק, “מצב בריאותי תקין מאופיין בסמנים ידועים כגון 60 עד 100 פעימות לב בדקה ו-7 עד 8 נשימות בדקה. אם אנחנו מזהים בזמן אמת שינויים דרמטיים בסמנים השונים, נוכל להפנות את המטופל לאבחון מקיף יותר ולמנוע את התפתחותן של מחלות או את החמרתן.”

המערכת החדשה שפותחה בטכניון היא התקן ניטור לביש המכיל חיישנים וכלים המעבדים את הנתונים ומעבירים אותם לגורם הרפואי המוסמך. המערכת משלבת שורה של אלמנטים חדשניים המקנים לה יכולת ניטור חסרת תקדים. ראשית, היא משלבת חישה מדויקת וכלי ניתוח מתקדמים; שנית, האנרגיה הדרושה להתקן מופקת מגופו של המשתמש (תנועות וחום גוף); שלישית, ההתקן עשוי מחומרים מתקדמים המתקנים את עצמם (self‐healing) במקרה שהם נשרטים או נחתכים. הפקת האנרגיה והתיקון העצמי מקנים להתקן החדש תוחלת חיים ארוכה ומונעים את הצורך בהשבתת המערכת לצורך תיקון או הטענה חשמלית. לדברי פרופ’ חאיק, “המערכת החדשנית תתרום רבות לא רק לניטור רציף של סמנים פיזיולוגיים במשתמש הספציפי אלא גם לאיסוף ארוך טווח של מידע נרחב העשוי לשמש למחקרי עומק אפידמיולוגיים”.

אף שהרכיבים השונים במערכת כבר קיימים, עד כה לא פותחה פלטפורמה אינטגרטיבית שמשלבת את כולם. לשם כך דרוש מערך סנסורים מורכב, לוח מעגלים זעיר וגמיש למדידת הסמנים, ורכיבים המעבדים את המידע ומעבירים אותו לענן. כל האתגרים האלה ממומשים במערכת החדשה שמפתחת קבוצת המחקר של פרופ’ חאיק.

 

על החוקרים

פרופ’ חוסאם חאיק הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון וחבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI). הוא התפרסם בעיקר הודות לפיתוח מערכת חדשנית ולא פולשנית לאבחון תרופות על סמך הבל הפה. פרופ’ חאיק עומד בראש קונסורציום SNIFFPHONE, שבמסגרתו משולבת מערכת זו בטלפון הסלולרי כך שהנתונים יעלו לענן לטובת ניתוחם על ידי גורמים רפואיים מוסמכים. בשנת 2016 פרסם פרופ’ חאיק בכתב העת המדעי ACS Nano  מחקר בינלאומי שבחן את טכנולוגיית האבחון הייחודית שהוא פיתח. במחקר השתתפו 1,404 נבדקים מ-5 מדינות, והוא אימת את הרלוונטיות של הטכנולוגיה האמורה באבחון מוקדם של 17 מחלות שונות: סרטן ריאה, סרטן המעי, סרטן הראש והצוואר, סרטן השחלות, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית, סרטן כליות, סרטן הקיבה, מחלת קרון, קוליטיס כיבית, תסמונת המעי הרגיז, פרקינסון (משני סוגים), טרשת נפוצה, יתר לחץ דם ריאתי, רעלת הריון ומחלת כליות כרונית. המערכת אבחנה מחלות אלה בדיוק ממוצע של 86%.

ד”ר ווייוי יו (Weiwei Wu) השלים תואר ראשון בכימיה ודוקטורט בפיזיקה וכימיה של חומרים באוניברסיטת לנדז’ו בסין. את המחקר הנוכחי ערך במסגרת הפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופ’ חאיק. כיום הוא פרופסור בבית הספר לחומרים מתקדמים ולננוטכנולוגיה באוניברסיטת שידיאן בסין.

 

למאמר המלא לחצו כאן