קטגוריה: Uncategorized

סופיה פוליאק, בת 17, התקבלה למסלול הייחודי אחרי לימודים בתוכנית היוקרתית “אנייר”

תוכנית עילית חדשה ופורצת דרך במסגרת העתודה האקדמית של צה”ל יוצאת לדרכה בימים אלה בטכניון: תוכנית אלונים במדעי הנתונים והמידע (Data Science). זהו צעד משמעותי בשיתוף הפעולה בין צה”ל לטכניון.  הטכניון היה החלוץ בארץ בפתיחת תוכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע לפני שנתיים, ובנוסף הוא מקיים שתי תוכניות לתואר שני בתחום מדעי הנתונים.

למחזור הראשון של תוכנית אלונים נבחרו, לאחר תהליכי מיון ואיתור קפדניים ביותר, 18 עתודאים פורצי דרך מתוך 150 מועמדים. תוכנית הלימודים הינה אינטנסיבית מאוד: בפרק זמן של 4.5 שנים בלבד, העתודאים יסיימו תואר ראשון, שהוא בבסיסו תואר ארבע שנתי תובעני כמו שאר התארים ההנדסיים בטכניון, ותואר שני מחקרי. העתודאים שנבחרו לתוכנית יקבלו מעטפת ליווי וחניכה מהטכניון ומצה”ל.

העתודאים יזכו ללמוד בסביבה אקדמית מהמובילות בעולם בנושאי הנתונים והמידע. סביבה זו נסמכת על מגוון רחב של חוקרים בעלי שם עולמי בדיסציפלינות השונות המרכיבות את עולם הנתונים והמידע, על שימוש בתשתיות הוראה חדשניות המאפשרות עבודה עם מאגרי עתק של נתונים בזמן הלימודים, ועל שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. בסיום לימודיהם ישולבו הבוגרים בפרויקטי מחקר ופיתוח חדשניים בכל היחידות הטכנולוגיות של צה”ל ויהוו את חוד החנית של הצבא בנושאי נתונים ומידע (Data Science).

תוכנית העילית אלונים נבנתה על ידי דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון פרופ’ כרמל דומשלק, הפרופסורים אורן קורלנד, אביגדור גל ושהם סבאח המנהלים את תוכניות הלימודים בנתונים ומידע וד”ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון. בצה”ל הוביל את התכנון ראש חטיבת תכנון למנהל כוח אדם תא”ל ערן שני. על ניהול התוכנית מטעם הצבא מופקדים ראש המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי סא”ל איתי לבנון והרפרנט הצה”לי ל- Data Science אל”מ ש’.

תכנית עלית חדשה ופורצת דרך במסגרת העתודה האקדמית של צה”ל יוצאת לדרכה בימים אלה בטכניון: תכנית אלונים במדעי הנתונים והמידע (Data Science). הטכניון, שהיה החלוץ בארץ בפתיחת תכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע לפני שנתיים, ואשר מקיים בנוסף שתי תכניות לתואר שני בתחום מדעי הנתונים, עושה צעד נוסף גדול ביחד עם צה”ל בפתיחת תכנית העלית אלונים.

אחת מ-18 הנבחרים לתכנית היא סופיה פוליאק, שעלתה מאוקראינה עם הוריה ואחיה הצעיר לפני 6 שנים, כשהייתה בת 11. עוד באוקראינה היא זוהתה כתלמידה מחוננת והשתלבה בתוכנית מצוינים במתמטיקה ובאנגלית. בארץ התיישבה המשפחה בעכו וסופיה התמודדה בתחילה בעיקר עם למידת השפה העברית. “לשלב הראשוני בלימוד שפה חדשה,” היא אומרת, “אנחנו קוראים כלב – כשאתה מבין מה אומרים לך אבל לא מצליח לדבר בעצמך.”

בסוף כיתה ח’ עברה לכפר הנוער נהלל כדי ללמוד במסגרת אנייר (Anières Elite Academy) – תוכנית יוקרתית המכוונת תלמידים מצטיינים ללימודים בטכניון. התוכנית בנהלל הוקמה על ידי ארגון החינוך העולמי World ORT. “למדתי שם בעיקר עם נוער נעל”ה – ילדים שעולים לישראל לפני הוריהם – ומהרגע הראשון הדגישו לנו את איכות הלימודים בטכניון.” בלימודים בתוכנית אנייר מודגשים המקצועות הריאליים, בין השאר במסגרת פרויקט “רובופיסיקה” שהקים עופר דנינו. הפרויקט מעודד חשיבה מערכתית אסטרטגית ויצירתית באמצעות פיזיקה ורובוטית ומחקרים בין-תחומיים. סופיה אינה היחידה בשכבה שלה בויצו נהלל שהגיעה לטכניון – כשליש מתלמידי השכבה יחלו החודש ללמוד בטכניון במסגרת העתודה.

תכנית אלונים מהווה נדבך נוסף באקוסיסטם אשר הטכניון יצר בנושא מדעי והנדסת נתונים. בטכניון תכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע, תואר שני מחקרי במדעי הנתונים ותואר שני מקצועי בהנדסת נתונים ומידע. בנוסף לקשר ההדוק עם הצבא, קיים שיתוף פעולה פורה עם התעשייה, לדוגמה, גוגל, אמזון,  מיקרוסופט, איביי, בנק הפועלים רפאל ועוד. שיתוף הפעולה הוא במגוון רחב של נושאים בהם אינטרנט ורשתות חברתיות, ערים חכמות, בריאות, מזון ועוד. למידע נוסף: https://www.facebook.com/dstechnion/

 

 

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה ה-23 להירצחו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז”ל, שהיה ידיד אמת של הטכניון.
עצרת לזכרו תתקיים ביום שני, י”ג בחשון תשע”ט, 22 באוקטובר בשעה 12:30, באולם בטלר, מוסד שמואל נאמן, קריית הטכניון.

1,885 סטודנטים חדשים, 40% מהם נשים, יחלו ביום ראשון את לימודיהם בטכניון

בניין ההוראה המרכזי בקמפוס, אולמן, שינה פניו – נבנו בו עשרות כיתות המאובזרות בטכנולוגיות הוראה מתקדמות

שנת הלימודים תשע”ט תיפתח בטכניון ביום ראשון הקרוב, 21 באוקטובר 2018. השנה יצטרפו לקמפוס הטכניון 1,885 סטודנטים חדשים, ואוכלוסיית הסטודנטים הכוללת תמנה כ-13,500 סטודנטים ב-17 פקולטות. כ-9,200 מהם ילמדו לתואר ראשון ו-4,300 לתארים מתקדמים. כ-1,150 מהסטודנטים לתארים מתקדמים ילמדו השנה לתואר דוקטור והיתר לתואר מגיסטר (תואר שני).

חלקן של הנשים בקרב הסטודנטים החדשים ובכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון עומד על 40%, וזאת בעקבות האסטרטגיה שמוביל הטכניון להגדלת אחוז הנשים באקדמיה. אסטרטגיה זו הובילה בעשור האחרון לגידול משמעותי באחוז הסטודנטיות הבוחרות בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה בטכניון.

בקמפוס המרכזי של הטכניון בחיפה הושקעו השנה משאבים עצומים בבנייה ובפיתוח. שיפוץ נרחב במיוחד התקיים בבניין אולמן, בניין ההוראה המרכזי בקמפוס. בשנה האחרונה נבנו ושופצו בו עשרות כיתות לימוד חדשות המאובזרות בטכנולוגיות הוראה מתקדמות ונוספו 600 מושבים ומרחבי למידה לסטודנטים.

בשנים האחרונות הפך הטכניון למוקד ידע עולמי. מחד גיסא, לטכניון יש היום הסכמי שיתוף פעולה מחקרי עם למעלה מ-200 אוניברסיטאות מעולות ברחבי העולם ולומדים בו למעלה מ-800 סטודנטים ומשתלמים מיותר מ-30 מדינות. מאידך גיסא, פועל הטכניון להרחבת נוכחותו בעולם, ובשתי שלוחות הטכניון שנפתחו בשנה שעברה בסין ובארה”ב ילמדו השנה כ-680 סטודנטים. 198 מהם ילמדו לתואר השני המשותף של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן; וכ-480 סטודנטים ילמדו במכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה(GTIIT)  בסין.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא קיבל הבוקר (ה’) את פניהם של הסטודנטים החדשים בטכניון, הוא בירך אותם ואמר : “ברוכים הבאים לטכניון – אתם מצטרפים היום למוסד אקדמי מהמובילים בעולם, אבל בראש ובראשונה אתם מצטרפים למשפחה חדשה: משפחת הטכניון. השקעתנו העצומה בסטודנטים שלנו, שהם הטובים בישראל ניכרת ברחבי הקמפוס. אנו מציעים לכם איכות חיים ללא תחרות . בקמפוס הטכניון יש את המספר הגדול ביותר של מעונות בארץ, אנו מציעים פתרונות דיור לכ-5000 סטודנטים, מספר שעוד יוסיף ויגדל במהלך לימודיכם. כשתסיירו ברחבי הקמפוס הירוק והפורח שלנו, תמצאו בו את כל השירותים שניתן להעלות על הדעת. את מתקני הספורט ובריכות שחייה המעולים, את בית הסטודנט על מגוון השירותים והפעילויות שהוא מציע, את הגן האקולוגי, ועוד פינות חמד שתגלו במהלך השנים. ”

“בשנים האחרונות חוללנו מהפכה אדירה בתחום ההוראה בטכניון. פעלנו והבאנו לשינוי באווירת הלימודים בטכניון ובדימויו כמוסד נוקשה הממעט להתחשב בסטודנטים שלו. מתוצאות הסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית לבחינת איכות ההוראה באקדמיה הישראלית שהתפרסמו בשבוע שעבר עולה כי הטכניון הוא אוניברסיטת המחקר המובילה מבין האוניברסיטאות בישראל. זו השנה השלישית ברציפות שאנו ניצבים בצמרת הסקר לאחר שנים בהן היינו בחלקו התחתון.”

דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן הציגה לסטודנטים החדשים סקר שנעשה בשנה שעברה בין הסטודנטים המתחילים ללמוד בטכניון, “שתי סיבות עיקריות הביאו אותם לבחור ללמוד בטכניון: רמת לימודים הגבוהה והמוניטין.  הלימודים כאן אינם קלים אבל הם יאפשרו לכם לרכוש כישורים שיעזרו לכם בעתיד. אתם מצטרפים לקבוצת איכות, מהטובות בישראל. היכולת לעסוק במדע ובהנדסה נותנת לכם כלים לשנות את העולם.”

 

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, אמר: “אתם מגיעים היום לטכניון אחר מכפי שהיה פעם. בטכניון של היום יש פעילות מגוונת מאוד מחוץ לזו האקדמית וחיי חברה עשירים. חשוב שתזכרו שאנחנו כאן בשבילכם בלשכת הדיקן. חוכמה אמיתית היא גם לדעת לבקש עזרה, ואם תצטרכו עזרה בכל נושא – במעונות, במלגות ובהלוואות, בסיוע אקדמי, בליווי פסיכולוגי וכו’ – אתם מוזמנים לבוא אלינו.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן אמר לסטודנטים החדשים :”באתם ללמוד ואנו באגודת הסטודנטים עושים את המרב כדי לעזור לכם להצליח, הטכניון לא מצטיין רק ברמה אקדמית ואנו מקיימים מסיבות ועשרות אירועי תרבות בכל סמסטר. אגודת הסטודנטים בטכניון לא עוסקת בפוליטיקה רק בקידום רווחת הסטודנטים בטכניון. ”

 

תוכניות לימודים חדשות

תוכנית עילית חדשה בטכניון: תוכנית “אלונים” ב- Data Science

תוכנית עילית חדשה ופורצת דרך במסגרת העתודה האקדמית של צה”ל יוצאת לדרכה בימים אלה בטכניון: תוכנית אלונים במדעי הנתונים והמידע (Data Science). זהו צעד משמעותי בשיתוף הפעולה בין צה”ל לטכניון. הטכניון היה החלוץ בארץ בפתיחת תוכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע לפני שנתיים, ובנוסף הוא מקיים שתי תוכניות לתואר שני בתחום מדעי הנתונים.

למחזור הראשון של תוכנית אלונים נבחרו, לאחר תהליכי מיון ואיתור קפדניים ביותר, 18 עתודאים פורצי דרך מתוך 150 מועמדים. תוכנית הלימודים הינה אינטנסיבית מאוד: בפרק זמן של 4.5 שנים בלבד, הסטודנטים יסיימו תואר ראשון, שהוא בבסיסו תואר ארבע שנתי תובעני כמו שאר התארים ההנדסיים בטכניון, ותואר שני מחקרי. העתודאים שנבחרו לתוכנית יקבלו מעטפת ליווי וחניכה מהטכניון ומצה”ל.

העתודאים יזכו ללמוד בסביבה אקדמית מהמובילות בעולם בנושאי הנתונים והמידע. סביבה זו נסמכת על מגוון רחב של חוקרים בעלי שם עולמי בדיסציפלינות השונות המרכיבות את עולם הנתונים והמידע, על שימוש בתשתיות הוראה חדשניות המאפשרות עבודה עם מאגרי עתק של נתונים בזמן הלימודים, ועל שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. בסיום לימודיהם ישולבו הבוגרים בפרויקטי מחקר ופיתוח חדשניים בכל היחידות הטכנולוגיות של צה”ל ויהוו את חוד החנית של הצבא בנושאי נתונים ומידע (Data Science).

על פי מגזין Harvard Business Review, הנדסת נתונים ומידע (Data Science) היא המקצוע המבוקש ביותר במאה ה-21. מציאות זו היא שהובילה להרחבת הלימודים בתחום זה בטכניון ולפתיחת המסלול לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע, בראשותם של פרופ’ אביגדור גל ופרופ’ אורן קורלנד.

תוכנית העילית אלונים נבנתה על ידי דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון פרופ’ כרמל דומשלק, הפרופסורים אורן קורלנד, אביגדור גל ושהם סבאח המנהלים את תוכניות הלימודים בנתונים ומידע, וד”ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון. בצה”ל הוביל את התכנון ראש חטיבת תכנון למנהל כוח אדם תא”ל ערן שני. על ניהול התוכנית מטעם הצבא מופקדים ראש המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי סא”ל איתי לבנון והרפרנט הצה”לי ל- Data Science אל”מ ש’.

תוכנית העתודה “ברקת”  – הראשונה בארץ לתואר שני

תוכנית העתודה החדשה ברקת, שאותה מוביל בטכניון פרופ’ משה טננהולץ, נועדה למסיימי תיכון מצטיינים שהשלימו תואר ראשון בתקופת לימודיהם בתיכון. התוכנית מקנה תואר שני תוך שנתיים, וזו תוכנית העתודה הראשונה לתואר שני בטכניון שמצטרפת לתכניות גלים וארזים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת התוכנית ילמדו 7 סטודנטים בטכניון (סך הכל 14 בכל הארץ)  מתוך 90 מועמדים שניגשו למיונים לתוכנית. “מדובר בסטודנטים מבריקים במיוחד, שסיימו תואר ראשון במתמטיקה או במדעי המחשב בממוצע של 96,” אומרת ד”ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון. “התוכנית מספקת פתרון למחסור של צה”ל באנשי מידע שהם גם מפתחים.”

תוכנית #סולמות – חשיפה למחקר בטכניון

אפשרויות תעסוקה חדשות נפתחו השנה בפני הסטודנטים בטכניון במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר המתבצע בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. לדברי דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי, “התוכנית החדשה מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”

במסגרת התוכנית נפתח גם קורס חדש “חשיפה למחקר בטכניון” אותו לומדים סטודנטים ממגוון פקולטות בטכניון ונחשפים לחוקרים ולמחקרים בטכניון.

צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

 

 

 

דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף נבחרה כאשת השנה של מגזין Lady Globes לשנת 2018. “הבחירה באשת השנה נשענת על ערכים שחשוב לנו להבליט,” כתבה עורכת המגזין ורד רמון ריבלין, “לא רק מצויינות בעשייה לטובת הכלל על ידי פיצוח מנגנון ביולוגי רפואי, אלא גם מוביליות חברתית יוצאת דופן.”
פרופ’ מחלוף היא מהמדעניות הישראליות החלוצות בעולם בתחום הסרטן והננוטכנולוגיה, ובמעבדה שלה בטכניון היא מהנדסת תאים ומגדלת רקמות של איברים, וביניהם לב, המיועדים להשתלה.

לכתבה המלאה ב-Lady Globes:
http://bit.ly/2PEhwIj

 

שנת 2018 הביאה איתה הבטחה גדולה עבור צוות “פורמולה טכניון”: הרכב האוטונומי הראשון מתוצרת הטכניון יצא לדרך

הרכב האוטונומי הראשון מתוצרת הטכניון, הנמצא בשלב מתקדם של ניסויים בכבישי הצפון, יוצג מחר בכנס הבינה המלאכותית Nvidia gtc Israel  שיתקיים במרכז הירידים בתל אביב. זהו הרכב האוטונומי הראשון שפותח בטכניון, והוא צפוי להתחרות בתחרות הבין-לאומית החדשה Formula Technion Driverless.

מכוניות “פורמולה טכניון” מתוכננות ונבנות על ידי סטודנטים במסגרת הקורס “תכן מוצר חדש” המתקיים בפקולטה להנדסת מכונות. את הקורס ייסד פרופ’ ראובן כ”ץ, המוביל אותו כיום יחד עם ד”ר חגי במברגר וכפיר כהן. בשנים האחרונות מתחרות מכוניות אלה ב-Formula Students, תחרות  בין-לאומית שבה משתתפות כ-600 אוניברסיטאות מכל העולם.

בשנה שעברה נפתחה בתחרות זו קטגוריה חדשה: Formula Technion Driverless. הקבוצות המשתתפות בקטגוריה זו נדרשות לפתח רכב ללא נהג, שיתחרה במתווה שאינו ידוע מראש.

כדי לעמוד באתגר החדש נוסדה השנה קבוצה של כ-20 סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ומהפקולטה למדעי המחשב. “בעבר נדרשנו לפתח רכב, כעת אנחנו נדרשים לפתח נהג,” אומר חבר הקבוצה הסטודנט אלן אלטרי. “”במהלך השנה עבדנו על גיוס סטודנטים מכל הפקולטות ומכל התארים בטכניון. דפקנו על כל דלת של מעבדה שעוסקת בתחומים הרלוונטיים והצענו לסטודנטים להצטרף לפרויקט. מדובר באתגר חדש לגמרי שבו הביצועים חשובים, אך יותר מכך חשוב אתגר הנהיגה האוטונומית. המשימה העיקרית של הרכב הינה לבצע עשרה סיבובים במסלול התחום בקונוסים בשני צדדיו במהירות המרבית.”

לדברי הסטודנט מתן וקסלר מהתוכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, המערכת האוטונומית נבנתה על רכב “פורמולה טכניון” שהתחרה באירופה ב-2016. “הוספנו אקטואציה לרכב כדי שנוכל לשלוט בו באמצעות מחשב.”

הרכב האוטונומי מתבסס על מכונית “פורמולה טכניון” שנכנסה לעשירייה המנצחת בשתי תחרויות שהתקיימו באירופה בשנת 2016. להיבטים החישוביים (אלגוריתמיקה) אחראים סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב, שפיתחו סימולטור ייעודי לרכב זה.

שלושת הסטודנטים – תום הירשברג, אמיר בירן ודין צדוק – פיתחו אלגוריתם של למידה עמוקה המאפשר לרכב האוטונומי להשתפר בהדרגה בנהיגה. זאת באמצעות חיזוי זווית הניהוג של הרכב. החיבור בין האלגוריתם לסביבה הממשית מבוצע על ידי מצלמות המותקנות על הרכב ומחשב Drive-PX2 שתרמה חברת Nvidia . הסימולטור החדש מתחשב בכל השיקולים הרלוונטיים – מזג אוויר, מסלול, מהירות וכיו”ב – ומאפשר לצבור ידע שיוטמע במכונית הממשית שמפתחת קבוצת פורמולה טכניון. ידע זה יקנה למכונית הטכניונית יתרון משמעותי בצאתה לתחרות. הסימולטור פותח בהנחייתם של ד”ר קירה רדינסקי מהטכניון, שהיא המדענית הראשית של eBay בישראל, אשיש קאפור מחברת מיקרוסופט ארה”ב ובועז שטרנפלד מהטכניון. הפרויקט נערך במרכז ובמעבדה למערכות נבונות בליווי מהנדס המעבדה ארם מוביסיסיאן.

 

קרן דן ובטי קאהן התחייבה לתרום 20 מיליון דולר כדי להרחיב את שיתוף הפעולה של מכון ויצמן למדע והטכניון עם אוניברסיטת מישיגן

קרן דן ובטי קאהן ממישיגן תתרום 20 מיליון דולר להרחבת שיתוף הפעולה המחקרי ברובוטיקה וברפואה מדויקת בין מכון ויצמן למדע, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ואוניברסיטת מישיגן. ההכרזה על התרומה החדשה התקיימה במסגרת הסימפוזיון השביעי של שותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שנערך ב-12 באוקטובר באן ארבור שבמישיגן.

“שיתוף פעולה הוא מרכיב חיוני בנושאים בעלי השלכות חברתיות כה רחבות כגון רובוטיקה ורפואה מדויקת,” אמר פרופ’ ס. ג’ק הו, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת מישיגן. “באמצעות העבודה המשותפת עם עמיתינו בשניים ממוסדות המחקר המובילים בעולם נוכל להאיץ את מיצוי הפוטנציאל בתחומי המחקר החשובים הללו.”

רפואה מדויקת (precision health) היא מגמה חדשה ברפואה, המתחשבת בהבדלים הגנטיים, הסביבתיים והאחרים בין בני האדם. מגמה זו תאפשר לצוות הרפואי לספק למטופל טיפול מותאם ויעיל יותר.

“אנו אסירי תודה לקרן דן ובטי קאהן על תרומתם רבת-החזון,” אמר פרופ’ ישראל בר-יוסף, סגן נשיא לפיתוח משאבים ויחסי ציבור במכון ויצמן למדע. “אנחנו מצפים בקוצר רוח לתחילת בנייתה של תוכנית מחקר משמעותית שתעמיק את הקשרים בין שלושת המוסדות המובילים הללו.”

“עתיד המדע וההנדסה בעידן הנוכחי תלוי בשיתופי פעולה בין-לאומיים ובין-תחומיים,” אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון. “תמיכתה של קרן דן ובטי קאהן תאפשר לשלושה מוסדות מחקר מובילים לשלב כוחות בשותפות שתועיל לא רק לארצות הברית ולישראל אלא לאנושות כולה.”

מאז שנת 2011 זוכים מדענים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת מישיגן בעשרות מענקי מחקר תחרותיים משותפים במסגרת שותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך. התוכנית, הממומנת באמצעות תרומות, תומכת במחקר, מקדמת חדשנות ומטפחת שיתופי פעולה בין שלושת המוסדות במגוון תחומים ובהם מדעים ביו-רפואיים והנדסה. יחד עם התרומה החדשה מסתכמת התמיכה שהעניקה הקרן לשותפות זו ב-25 מיליון דולר.

 

התרומה החדשה נועדה לתמוך בשני פרויקטי מחקר בין-אוניברסיטאיים גדולים, בסימפוזיון השנתי על-שם דן ובטי קאהן (שמתקיים לסירוגין במישיגן ובישראל) ובפרויקטים קטנים יותר.

“קרן דן ובטי קאהן שמחה מאוד לתמוך בשותפות הייחודית הזו, שצמחה מתוך סימפוזיון קאהן הראשון שהתקיים ב-2011,” אמר נשיא הקרן לארי וולף. “אנו רואים בשותפות זו ביטוי טבעי לחזונו של דן קאהן והזדמנות לשלושה ממוסדות המחקר המתקדמים בעולם לחתור לפריצות דרך מחקריות ברפואה, במדע ובחינוך. אנחנו מקווים שתרומה זו תעודד גם אחרים לתמוך בנושא חשוב זה.”

 

אחד הפרויקטים בשותפות יקדם את תחום הרובוטיקה האוטונומית באמצעות גילוי של עקרונות חדשים, יצירת טכנולוגיות חדשות ופיתוח חידושים במערכות אוטונומיות. בפרויקט אחר, מדענים משלושת המוסדות יפתחו כלים לשיפור השמירה על הפרטיות ולייעול האנליזה של נתוני עתק (ביג דאטה) בתחום הרפואה המדויקת.

בנוסף לעבודה המשותפת על פרויקטים, התוכנית תומכת בחילופי מדענים בין שלושת המוסדות.

היום, יום ראשון, 14 באוקטובר, ייפתח בטכניון בחיפה כנס בין לאומי ראשון מסוגו בנושא מערכות מים ושפכים קטנות וטיפול בשפכים במטרה להפיק משאבים האצורים בהם. בכנס ישתתפו כמאה וחמישים מדענים, תעשיינים וגורמי ממשל מישראל ומהעולם.

הכנס מתקיים בשיתוף עם ארגון המים הבינלאומי (IWA) והארגון הישראלי למים. זוהי פעם ראשונה שכנס מסוג זה מתקיים בארץ

את הכנס מארגנים פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ’ עמית גרוס ממכון צוקרברג למחקר המים באוניברסיטת בן גוריון.

הכנס יעסוק במגוון נושאים, משלב הפקת המים ועד לטיפול בשפכים והשימוש החוזר שנעשה בהם בדגש על מערכות מבוזרות לישובים קטנים. בין השאר ידונו החוקרים והמומחים בשיטות חדשניות לטיפול בשפכים והרחקה של “מזהמים חדשים” כגון שרידי תרופות, הפקת נוטריינטים ואנרגיה משפכים, איסוף מי גשם באזור העירוני, טיפול ושימוש חוזר במים אפורים ברמה המקומית ומחקר מדיניות בנושא מים.

הכנס יכלול בנוסף גם שתי סדנאות מעשיות. הסדנה הראשונה תתמקד במערכות לאיסוף מי גשמים – מערכות שמטרתן ללכוד את מי הגשמים, מי הנגר, שכיום אובדים למשק המים כיוון שהם מתועלים למערכת הניקוז העירונית. שימוש מקומי במי גשם ואו החדרה של מי הנגר לקרקע ולמי התהום יכולה להוסיף למשק המים נפחים משמעותיים מדי שנה. הסדנה האחרת תעסוק בנושא תקינה בין לאומית של מערכות מבוזרות לטיפול בשפכים ברמת הבית, הרחוב והשכונה. בשונה ממערכות מרכזיות לטיפול בשפכים, מערכות מבוזרות מייתרות את הצורך בצנרת ארוכה להובלת שפכים.

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן.

הסטודנטית מאיה רפפורט מהפקולטה להנדסת חשמל היא הזוכה בתחרות הצילום “ישראליות משותפת” שמתארת את המגוון האנושי בטכניון

מאיה רפפורט, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, היא הזוכה בפרס הראשון בתחרות הצילום “ישראליות משותפת”. בפרס השני זכתה נוי הר חן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. התחרות, שעסקה במגוון האנושי בטכניון, היא יוזמה של מיזם התקווה הישראלית בטכניון, לשכת דיקן הסטודנטים בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון. פרויקט “תקווה ישראלית” הוא פרויקט שיזם נשיא המדינה ראובן ריבלין כדי להעמיק את השותפות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית.

צוות השופטים בתחרות כלל את דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, הממונה על התקווה הישראלית בלשכת הדיקן אפרת (אפי) ברקאי-גורל, מנהלת המשרד החברתי באגודה קרן יעקוביאן ומנהל בית הספר לצילום בטכניון קובי גופר. לתחרות הוגשו 30 תמונות שצילמו סטודנטים בקמפוס, ובבחירת הזוכים נלקחה בחשבון גם כמות הלייקים שקבלה כל תמונה.

“פנינו לסטודנטים בבקשה לספר את סיפור החיים המשותפים בטכניון באמצעות צילום,” מסבירה ברקאי-גורל. “המרחב האקדמי משמש לא פעם כמקום המפגש הראשון בין אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות. גם בקמפוס הטכניון מתקיימים כל העת מפגשים עם האחר. חלקם מובילים להיכרות עמו, לחברויות חוצות קבוצות ולשיתופי פעולה.”

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן סיפר כי כשהיה סטודנט בטכניון, לפני כ-40 שנה, “פרופיל הסטודנט בטכניון היה הומוגני – בנים, רובם חילונים ילידי הארץ, ומעט עולים חדשים. מאז הטכניון השתנה – וגם הסטודנטים. כיום אפשר לראות כאן סטודנטיות וסטודנטים מכל העולם: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, נשים וגברים. לכולם משותפים האינטליגנציה הגבוהה, הסקרנות המדעית והרצון להתקדם.”

שירז פרג’, המצולם בתמונה הזוכה,  מעיד על עצמו שהוא “חווה את הישראליות המשותפת בכל יום ובכל מקום בטכניון – בפקולטה להנדסת חשמל, בבית הסטודנט, בחדר הכושר ובשאר מתחמי הספורט. אני גם מתנדב ועובד בשתי תוכניות הקשורות להשכלה ולחינוך במגזרים שונים. בעבודה שלי אני תמיד מדגיש את חשיבותה של הישראליות המשותפת בפני התלמידים דרך פעילויות ודרך מפגשים בין תלמידים ממגזרים שונים.”

“אנחנו באמת לומדים בסביבה חברתית מגוונת,” אומרת הצלמת הזוכה מאיה רפפורט, “ואני רואה חשיבות רבה באחווה ובחברות שחוצות אוכלוסיות. כשהייתי יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל יצא לי להכיר סטודנטים מוכשרים וחכמים ממגוון דתות ומגזרים. יחד איתם ארגנתי אירועים ופעילויות, ולאורך התקופה הכרתי אותם מקרוב. כשסיפרתי לכמה מהם על התחרות, הם מיד הזדהו עם חשיבות הנושא והתגייסו למשימה.”

מאיה רפפורט, 25, נולדה בחיפה להורים בוגרי הטכניון (הנדסת מחשבים והנדסת מכונות). לאחר שחרורה משירות קבע במודיעין היא התקבלה לתוכנית רוטשילד טכניון למצוינים. לטכניון היא הגיעה “כי זה המקום הכי טוב ללימודי הנדסה,” ובפקולטה להנדסת חשמל בחרה מפני ש”בתיכון אהבתי מאוד מתמטיקה ופיזיקה, וכבר אז היה לי ברור שאני רוצה להיות מהנדסת. לא רציתי לבחור במדעים אלא במשהו יותר פרקטי, שכולל מחשבה יצירתית על פיתוחים חדשים.”

כבר במסגרת הלימודים לתואר ראשון היא טעמה מעולם המחקר בפרויקט בעיבוד אותות אצל פרופ’ רונן טלמון בשיתוף בית החולים רמב”ם. “מטרת המחקר הייתה להבחין בין חולי אלצהיימר לאנשים בריאים ולסווג רמות של המחלה על סמך דגימות של אלקטרודות המנטרות נוירונים במוח (EEG). לאור הצלחת הפרויקט כתבנו מאמר מדעי וזכיתי להרצות עליו בכנס בינלאומי של IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה.”

בשנה שעברה היא סיימה את לימודי התואר הראשון והחלה את התואר השני בפקולטה. במקביל ללימודיה היא עובדת במחלקת הבינה המלאכותית באינטל ומוצאת זמן גם לפעילויות נוספות: אימונים ותחרויות במסגרת נבחרת גלישת הרוח של הטכניון והתנדבות בעמותת “פעמונים”, שם היא מונתה לאחרונה לראש צוות. העמותה מלווה משפחות בתהליך של הבראה כלכלית. בעבר היא הייתה יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל, פעילות שכללה ניהול כ-70 סטודנטים מתנדבים, עבודה עם סגל הפקולטה על שינוי תוכנית הלימודים, ניהול תקציב הוועד וארגון אירועים רבים בתחום החברתי והתרבותי.

 

 

באירוע השיא של התוכנית הציגו 8 הצוותים הזוכים את פיתוחיהם בפני מומחים ומשקיעים

CloudPool היא הקבוצה הזוכה ב BizTEC 2018– תוכנית היזמות של הטכניון. הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן.

BizTEC 2018 היא תוכנית יזמות (פרה-אקסלרציה) כלל-ארצית המנוהלת על ידי מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. התוכנית פונה לצוותים המפתחים טכנולוגיות עמוקות, תוך התמקדות ביזמים בעלי רעיון “בוסרי” בתחילת דרכם. היא הוקמה על ידי סטודנטים בטכניון בשנת 2004 והפכה לתוכנית ייחודית בנוף תוכניות היזמות הישראליות בהצלחתה ללוות מיזמים טכנולוגיים עמוקים. מאז היווסדה השתתפו בתוכנית יותר מ-400 צוותים ונולדו חברות רבות שגייסו יותר מ-350 מיליון דולר.

השנה, מתוך 117 צוותים שהגישו את מועמדותם לתוכנית, נבחרו 26 צוותים, ש-8 מתוכם הגיעו אתמול לאירוע הגמר – ה”דמו דיי”. באירוע זה הציגו 8 הצוותים המובילים את פיתוחיהם בפורמט של מצגת עסקית (פיץ’). 4 מהצוותים עוסקים ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית והשאר עוסקים ב-IoT ברכב, בבלוקצ’יין ובניהול מחשוב ענן. השופטים בתוכנית היו רות אלון, משה ברקוביץ, עידן פרידמן, עידן בר דב, מירי אשכנזי, נועה עוז ומיכאל מרציאנו.

 

מייסדי הקבוצה הזוכה הם מנכ”ל CloudPool מיכאל צייזלר, בוגר 8200 (רס”ן במיל’) וסטודנט לתואר שני במדעי המחשב, שהוביל עד לאחרונה צוות פיתוח בחברת EMC; ומנהל הטכנולוגיות ינאי טבת, ששירת במודיעין חיל הים, השלים תואר שני במתמטיקה ובפיזיקה ועבד כמוביל טכנולוגי בחברת EMC. כאמור, הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן. לדברי צייזלר, “פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת לעשות באופן אוטומטי תהליכים שהם מסובכים מאוד לביצוע ידני. היתרונות העיקריים שלה הם הימנעות מ’נעילה’ לספק-ענן יחיד, חיסכון משמעותי בעלויות והיכולת להגיב בזמן אמת לאירועים כמו שינוי בדפוסי המשתמשים או נפילת שירותי הענן.”

בפרס המיזם הרפואי הטוב ביותר זכתה קבוצת SpeechBeat – פתרון חדשני לאנשים מגמגמים. המכשיר מותאם אישית לאדם המגמגם ומאפשר לו לדבר באופן שוטף ולפי הקצב הנכון והטבעי המתאים לו. הרעיון נולד בהאקתון T2MED בפקולטה לרפואה בטכניון וכיום מונה הקבוצה 4 חברים: אשד רבינוביץ’, סטודנט לתואר שני ברפואה בטכניון בהנחיית פרופ’ נועם זיו; פלג שקולניק, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; שקד רון, סטודנט בתוכנית המשותפת לפקולטה לרפואה ולפקולטה להנדסה ביו-רפואית; ואליאס מנצור, בוגר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית המתחיל את לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. רבינוביץ’ מדגיש כי מאחר שהפרויקט נערך במסגרת מסלול החומרה של ביזטק קיבלה הקבוצה מענק של 8,000 דולר ממשפחת ברוניצקי, וכי גם הסיוע מקהילת המגמגמים היה חיוני בפיתוח המיזם.

 

חברה נוספת שזכתה לאיזכור מיוחד ע״י צוות השיפוט היא Agora – זירת העתיד של המסחר בנדל״ן. החברה תאפשר לכל אדם להשקיע בנדל”ן מניב את הסכום הרצוי לו. מייסדי החברה הם ליאור דולינסקי, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ובר מור, סטודנט למדעי המחשב ב-IDC (המרכז הבינתחומי הרצליה). החברה נמצאת בתהליכי גיוס כספים וכבר גייסה 300 אלף דולר.

אלה הקבוצות האחרות שהשתתפו באירוע הגמר:

Lucky – מכשיר הביתי הראשון לטיפול מלא בכף היד, כולל ג׳ל לציפורניים.

SafeDrive – מערכת חכמה למנהלי ציי רכב, המספקת להם מידע רציף ובזמן אמת על מצבם של כלי הרכב שבאחריותם.

NovelHand – יד רובוטית המאפשרת לקטועי גפיים לבצע פעולות מגוונות ללא מאמץ מיוחד, על סמך אותות המתקבלים משריר הזרוע.

VitaPod – מכשיר ביתי למעקב אחר פצעי רגליים המתפתחים ברגלי חולי סוכרת. המכשיר מאפשר מעקב רציף יומיומי ומונע אשפוז וכריתה.

AntiShock – מערכת חדשנית לזיהוי מוקדם של שוק ספטי (זיהום בדם), על סמך מעקב אחר זרימת דם בכלי דם זעירים.

מחזור BizTEC 2018, שהציג השבוע את הפרויקטים שלו, יצא לדרך לפני כחצי שנה בהשתתפות חתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018 יהודה ברוניצקי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, ממציא הדיסק-און-קי דב מורן ובוגרי תוכנית ביזטק. את הקבוצות ליוו מומחים מהמובילים בעולמות היזמות וההשקעות ובהם אנשי NowTecc שזכו בתחרות ביזטק 2017, מייסד ומנכ״ל Store Dot דורון מייסדורף, מייסד ומנכ״ל MeMed ערן אדן, מנכ״ל ומייסד SimilarWeb אור עופר, ראובן שרווין מ-Wix, אריק קליינשטיין מגלילות קפיטל, לוטן לבקוביץ מגרוב ונצ׳רס ואירית ישראלי מ-AfterDox.

 

 

מרכז חדשני לבינה מלאכותית, המשותף לטכניון ולחברת אינטל, נחנך ביום שני בטכניון. המרכז החדש יקדם מחקרים בבינה מלאכותית ושיתופי פעולה בין חוקרי הטכניון וחוקרים באינטל.

מנהל הטכנולוגיה של אינטל העולמית ד”ר מייקל מייברי ומנהל תחום הבינה המלאכותית בחברה מר נאבין ראו יצגו את אינטל בטקס חנוכת המרכז החדש. מהטכניון השתתפו באירוע סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ דן גייגר ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול פרופ’ כרמל דומשלק.

בראש המרכז יעמוד פרופ’ שי מנור, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, שאמר כי “הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בישראל בתחום הבינה המלאכותית ונמנה עם עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום. בשנת 2018 דורג הטכניון במקום ה-7
ב-CSRankings: Computer Science Rankings. בטכניון יש כ-20 חברי סגל שתחום המחקר העיקרי שלהם הוא למידה חישובית ועוד כ-40 העוסקים בתחומים הקשורים לנושא. רוב החוקרים מגיעים מהפקולטה למדעי המחשב, מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול וחלקם מפקולטות אחרות ובהן רפואה וביולוגיה.”

פרופ’ מנור הוסיף כי ” במסגרת שיתוף הפעולה עם אינטל תתמוך החברה בפרויקטים של חברי סגל בטכניון החוקרים יחד עם חוקרי אינטל נושאים בלמידה חישובית ובבינה מלאכותית. מחקרים אלה יכסו ספקטרום רחב של נושאים ובהם עיבוד שפה טבעית, למידה עמוקה ואופטימיזציה של חומרה לאלגוריתמים לומדים.”

“אנחנו גאים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, שיקדם את הטכנולוגיה הישראלית ואת המובילות הטכנולוגית של אינטל בתחום הבינה המלאכותית,” אמר מנכ”ל אינטל ישראל יניב גרטי. “אינטל מובילה בתחום זה ומרכז המחקר יקדם את החדשנות בתחום הבינה המלאכותית. אין לי ספק שפריצות הדרך שיתרחשו במרכז יובילו לפיתוחים משמעותיים בשנים הקרובות. מאז ומעולם מקיימות אינטל והאקדמיה הישראלית שיתופי פעולה שכוללים תרומות רבות, תמיכה בתוכניות הוראה, מלגות לסטודנטים מצטיינים ומחקרים משותפים.”

“הטכניון מתכוון להרחיב בשנים הקרובות את פעילותו בתחומים של טכנולוגיות חכמות המבוססות על למידה חישובית,” אמר סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, “והפעילות המשותפת עם אינטל היא אחת הסנוניות הראשונות בכיוון זה. אנחנו פועלים לגיוס משאבים בהיקפים חסרי תקדים כדי לתמוך במחקר הבסיסי בתחום זה, ובה בעת שואפים לעבוד עם חברות מובילות דוגמת אינטל כדי לקדם יישומים בשורה ארוכה של תחומים ובהם מערכות בריאות, רכב אוטונומי, סביבה חכמה ורובוטים ביתיים ותעשייתיים.”

אינטל והטכניון מקיימים קשרים הדוקים ביניהם זה שנים רבות. עוד בשנת 2009 העניקה אינטל לטכניון את “אות אינטל” כהוקרה לטכניון, שבוגריו היו הגרעין המייסד של שלוחת החברה שהוקמה בחיפה בשנת 1974. אינטל תומכת במעבדות בטכניון ומממנת מלגות רבות לסטודנטים, ובין השאר תומכת במלגות לסטודנטיות מצטיינות בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב.

 

 

חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי

כתב העת Nature Communications מדווח על שיטות חדשות לסינתזה (יצירה) של חלבונים, שפותחו בטכניון. את המחקר הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והשתתפו בו מוחמד ג’בארה, שי לפס, ד”ר גיא קמינצקי וגיא מן מצוות המחקר שלו ועמיתתו פרופ’ סינתיה וולברגר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס.

חלבונים הם רכיבים חיוניים בתא החי, שמהם נבנים אברונים בתא, שרירים ועוד. יצירה מלאכותית של חלבונים היא אמצעי לקידומם של מחקרים ביוכימיים, מבנים ותפקודיים ולפיתוחן של תרופות חדשות. לכן, הצלחתה של קבוצת המחקר מהטכניון ומג’והנס הופקינס עשויה להשפיע באופן דרמטי על כיוונים אלה.

הקבוצה הבינלאומית הצליחה ליצור אשכולות חלבונים מורכבים באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים. זוהי הרחבה של ארגז הכלים הכימי לסינתזה של חלבונים ופתיחה של ערוץ חדש לפיתוח כימיה של מולקולות קטנות על בסיס קומפליקסים אורגנו-מתכתיים. השיטה הודגמה בסינתזה של חלבון מאחסן נחושת (CSP1) ובריאקציה  של חלבוני אוביקוויטין ליצירת קומפלקס חזק (קובלנטי) של אנזים-נוקלאוזום.

פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון הוא הצטרף לסגל הטכניון ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

המחקר הנוכחי נתמך על ידי הקרן האמריקאית הישראלית הדו-לאומית (BSF).

למאמרים ב- Nature Communications : לחצו כאן

משרדי הטכניון יהיו סגורים לרגל חופשה מרוכזת בין התאריכים 18.09 ל 02.10,
חג שמח וחופשה נעימה!