קטגוריה: Uncategorized

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, בשיתוף חברת KLA-Tencor, חילקה בשבוע שעבר פרסים לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים. הטקס התקיים במעמד דיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין, נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, סגל הפקולטה וסטודנטים. 23 סטודנטים לתואר דוקטור זכו בפרס KLA על הצגת מאמר מפרי עטם בכנס בינלאומי מוביל. חמישה סטודנטים אשר מאמרם הוכרז כמאמר מצטיין בכנס או בעיתון זכו בפרס KLA מיוחד למאמר מצטיין ובמענק בגובה 4000 ₪ כל אחד.

KLA-Tencor, הפועלת במגדל העמק, מייצרת מכשירים חדשניים לבדיקת צ’יפים בתעשיית המוליכים למחצה. דיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין אמר ש”KLA מפגינה מחויבות ארוכת שנים לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר מתבטאת בשיתוף פעולה מחקרי, מענקי מחקר, ופרסים לסטודנטים מצטיינים. שיתוף הפעולה מציב את החברה ואת הפקולטה, יחד בליגה העולמית של האקדמיה והתעשייה. הפרסים הנוכחיים הניתנים לסטודנטים לתארים מתקדמים נועדו לעודדם להציג את מחקריהם בכנסים הבינלאומיים הנחשבים ביותר בתחומם. ראוי לציין ש-KLA נוהגת, כמו גם הפעם, להשאיר בידי הפקולטה את בחירת הזוכים בפרסים בידי הפקולטה, על סמך שיקולים אקדמיים בלבד.”

בפתיחת האירוע אמר נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור לסטודנטים: ” אני בוגר הטכניון, אבא שלי הוא בוגר הטכניון והדוד שלי, פרופ’ זאב תדמור, היה נשיא הטכניון, כך שעבורי הקשר עם הטכניון הוא טבעי. מייסד החברה בישראל, קן לוי, הקים אותה בצפון כדי להיות קרוב לטכניון ולחוקריו. התמיכה שלנו בטכניון נועדה לעודד מצוינות ובה בעת לחזק את הפקולטות שהכשירו אותי ואת שאר בוגרי הטכניון שעובדים בחברה.”

פרופ’ יהושע זאבי, ראש קשרי התעשייה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, אמר כי “KLA היא אחת החברות החשובות בעולם באספקת ציוד לתעשיית המוליכים-למחצה, והקשר בינה לבין הטכניון נמשך כבר שלושה עשורים. זהו קשר חשוב מאוד, המסייע לנו לשכנע את הסטודנטים המצטיינים שלנו להמשיך לתארים גבוהים.”

בסיום הטקס הציגו שלושה מהסטודנטים זוכי הפרסים את תמצית מחקרם. פרופ’ יואב שכנר, סגן הדיקן לתארים מתקדמים בפקולטה, הנחה את האירוע.

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את מבנה הגנום

של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei. הטפיל מועבר בעקיצת זבוב הצה-צה האפריקאי וגורם ל”מחלת השינה” הקטלנית, והתגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים שיגנו על האדם מפניו

כתב העת היוקרתי Nature מדווח על פריצת דרך בהבנת הגנום של הטפיל הקטלני Trypanosoma brucei, הגורם ל”שנת מוות” בקרב בני אדם. החוקרים פענחו הן את הרצף הגנומי והן את המבנה התלת-מימדי של הגנום של טפיל זה. הם מעריכים כי יתכן והישג זה יסייע בעתיד בבלימת המחלה הקטלנית, הנפוצה בעיקר ביערות ובמקווי מים במרכז אפריקה.

את המחקר הבינלאומי הוביל פרופ’ ניקולאי סיגל מאוניברסיטת מינכן והשתתפו בו חוקרים מגרמניה, מארה”ב, מאנגליה ומישראל, כאשר פענוח מבנה הגנום התבצע בעזרת שיטה חדשנית שפיתח ד”ר נעם קפלן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

 

Trypanosoma brucei מועבר בין בני אדם ויונקים אחרים בסיועו של זבוב הצה-צה, המאפשר לטפיל להתרבות בבלוטות הרוק שלו ומדביק את היונקים שאת דמם הוא מוצץ. הבנת הגנום של טפיל זה, כך מקווים החוקרים, יוביל לפיתוח דרכים לעיכוב פעילותו הקטלנית.

הגנום הוא מכלול המידע הגנטי הנמצא באורגניזם. זהו רצף מסובך מאוד שיכול להכיל מיליארדי בסיסים (יחידות די-אן-איי), ובשני העשורים האחרונים חלה קפיצת מדרגה ביכולת האנושית לפענחו. לדברי ד”ר קפלן, “כיום קל מאד לקרוא מיליוני מקטעים קצרים של די-אן-איי, אבל לא ניתן לקרוא מקטעים ארוכים מאוד. לכן, האתגר המרכזי, הוא סידור נכון של המקטעים הקצרים, בדומה להרכבת פאזל – תהליך המכונה הרכבת גנום.”

עם האתגר הזה התמודד ד”ר קפלן עוד בתקופת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת מסצ’וסטס עם פרופ’ יוב דקר. הטכנולוגיה שפיתח מבוססת על ניסוי שבו נמדדת הקרבה המרחבית בין מקטעי די-אן-איי בתאים חיים. כבר ב-2013 הוא הדגים, במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology, הרכבת גנום אנושי על סמך ניתוח חישובי מתקדם של דפוסי קרבה מרחבית. במאמר הוא דיווח על השיטה החדשנית להרכבת רצף גנומי בעזרת מדידות קירבה מרחבית. לדבריו, “השיטה הזאת גישרה על ‘פערי ממדים’ בהרכבת גנומים והיא רלוונטית לכל המינים בעולם החי.”

מאז פיתוח השיטה החדשה להרכבת רצפי גנומים, הוקמו על בסיס עקרון זה כמה חברות ולאחרונה פוענחו באמצעותה גנומים רבים של חיות וצמחים כגון צפרדע, יתוש, עז, קינואה, חיטה ושעורה. כעת, כאמור, הגיע תורו של טפיל השינה Trypanosoma brucei.

במחקר הנוכחי גילו החוקרים קשר ייחודי בין ארגונו המרחבי של הגנום לבין מנגנון החלפת האנטיגן – החלבון שאותו מזהה מערכת החיסון האנושית. מנגנון החלפת האנטיגן מאפשר ל- Trypanosoma brucei לחמוק ממערכת החיסון של האדם הנגוע. להערכת החוקרים, יתכן שתגלית זו תאפשר בעתיד לפתח טיפולים שיגנו על האוכלוסייה המועדת להידבקות.

ד”ר קפלן הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשנת 2016, וכן הקים מעבדה אינטרדיסציפלינרית, “שכן כדי להבין את הגנום צריך שילוב של תחומים רבים ובהם ביולוגיה, מחשבים, מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה וכימיה. אנו חוקרים כיצד נקבע ארגונו המרחבי של הגנום, וכיצד ארגון זה משפיע על פעולת הגנום. בנוסף, קבוצת המחקר שלי עובדת על הדור הבא של שיטות הרכבת גנומים, שיאפשרו לאפיין ולהבין את השינויים הגנומיים המתרחשים בסרטן ומחלות אחרות.”

למאמר המלא ב- Nature  לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

מתנדבי הטכניון שיפצו את חדר הילדים של עמותת לב ח”ש

בחיפה נחנך לאחרונה חדר הילדים של עמותת לב ח”ש, ששופץ בידי מתנדבי הטכניון. זהו פרי שיתוף פעולה שנרקם בשנה האחרונה בין הטכניון לעמותה, הפועלת לצמצום הפער החברתי בישראל. במסגרת הפעילות מתנדבים בעמותה כ-40 מעובדי הטכניון.

מאז היווסדה לפני כשני עשורים סייעה העמותה לעשרות אלפי משפחות במגוון תחומים: משלוחי מזון, רפואת שיניים, סיוע לקשישים, סיוע לחולי סרטן ולמשפחותיהם ואספקת ציוד למשפחות (ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד). כאמור, בפעילותה השוטפת של העמותה מעורבים כיום כ-40 מעובדי הטכניון. מתנדבים אלה לקחו  על עצמם, כפרויקט מרכזי, את שיפוץ חדר הילדים במרכז הריהוט של העמותה. החדר הוא חלק ממרכז גדול הנפתח שלוש פעמים בשבוע ומספק לתושבים הנזקקים פריטים במחיר סמלי. חדר הילדים משרת אוכלוסייה נרחבת בחיפה ומציע לילדי העיר משחקים וצעצועים, בגדי ילדים, מצעים וכלי מיטה, ספרים, תחפושות עגלות ועוד.

את גיוס המתנדבים ואת פעילותם מרכזים עובדי הטכניון עירית ענבר, גילה שלס, יוסי קופל ורונית זוננפלד. בתוך חודשיים הפכו מתנדבי הטכניון את חדר הילדים לחדר קסום. המדפים הוחלפו בקרונות רכבת וקטר, הקירות עוטרו בציורים, שולחן הישיבה הפך לשער – וכל זאת בעזרת צוות המתנדבים וידי הזהב של שלום פייקש, גמלאי של הטכניון.

בטקס חנוכת חדר הילדים המשופץ אמר אריאל חזן, סמנכ”ל משאבי אנוש בטכניון: “אני גאה בכם, 40 שליחי הטכניון. הטכניון הציב לעצמו יעד לטפח נתינה לקהילה כדי ליצור חברה חזקה. אנו כבר מפעילים לא מעט תוכניות התנדבות ופועלים לתמיכה וסיוע למתנדבים עצמם. אני מקווה שקהילת מתנדבי הטכניון תגדל ותעסוק בעוד ועוד פרויקטים. אני מודה לכולכם ומקווה שניפגש פה בשנה הבאה לחנוך פרויקט נוסף.”

לדברי יהושע ראוכברגר, מייסד עמותת לב ח”ש, “שיתוף הפעולה עם הטכניון מרגש וחשוב מאוד, שכן מתנדבי הטכניון מגיעים ומביאים איתם ערך מוסף ומוטיבציה רבה. התמיכה של הנהלת הטכניון אינה מובנת מאליה, ובזכות פעילויות כאלה אנו מצליחים ליצור קהילה חזקה שתומכת באוכלוסיות מוחלשות ומקדמת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.”

“מה שתרמו ועשו עובדי הטכניון מהווה קפיצת מדרגה בכל מה שלנוגע לתחושת השוויון והכבוד של מי שנזקקים לשירותי העמותה,” ציינה דקלה כהן מיכאלי, מנכ”לית עמותת לב ח”ש. “יש לנו כבר רעיונות ותכניות להמשך שיתוף הפעולה עם מתנדבי הטכניון, וכבר בזמן הקרוב נתחיל להפעיל יחד שעת סיפור וסדנת יצירה שבועית בחדר הילדים המחודש.”

בחנוכת חדר הילדים המשופץ הביעו הילדים וההורים התפעלות מהשינוי, ואחת האמהות אמרה: “תודה על ההשקעה והרצון הטוב. התחושה שלנו היא שרואים אותנו ואת הצורך שלנו. כיף לי לבוא לפה עם הילדים.” בסיום הטקס נקבעה מזוזה בחדר.

 

 

 

 

 

פרופ’ דברה אסתרין ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס זכתה ב”פרס הגאונות” היוקרתי של קרן מקארתור. זהו מענק של 625,000 דולר שנועד לעודד אנשים ומוסדות התורמים לשיפור העולם

, מייסדת ומנהלת מרכז הבריאות במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, היא אחת מ-25 הזוכים ב”פרס הגאונות” – MacArthur Foundation fellowship – לשנת 2018. זאת  על מחקריה החדשניים ועל הפיתוחים שהובילה, המשפרים את בריאות האדם על סמך “העקבות הדיגיטליות” הנצברות בטלפונים סלולריים ובמכשירים אחרים.

“פרס הגאונות” ניתן לחוקרים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות בכלל, ולקהילות מוחלשות בפרט. כל אחד מהזוכים בו מקבל מענק של 625,000 דולר. בפרס זכו בעבר שתי בוגרות הטכניון – המתמטיקאית פרופ’ מריה צ’ודנובסקי, בוגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, ופרופ’ מיכל ליפסון, בוגרת הפקולטה לפיזיקה.

פרופ’ אסתרין, 58, היא חברת סגל בכירה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס שנחנך בספטמבר 2017. המכון הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. ועדת הפרס הסבירה כי פרופ’ אסתרין היא מהחוקרים הראשונים שזיהו את האפשרות לשפר את בריאות האדם באמצעות מעקב אחר “העקבות הדיגיטליות” של חיי היום-יום – נתונים רבים מספור הנאספים במכשירים אלקטרוניים כגון סמארטפונים, GPS ומכשירים לניטור כושר גופני. לדברי פרופ’ אסתרין, “את מה שוויז עשתה לתחבורה אנחנו רוצים לעשות לרפואה.”

פרופ’ אסתרין היא בוגרת אוניברסיטת קליפורניה ברקלי (תואר ראשון) ו-MIT (תואר שני ושלישי). לקורנל טק היא הגיעה מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס. כיום, לצד תפקידה במכון ג’ייקובס, היא פרופסור למדעי המחשב בקמפוס קורנל-טק שבמסגרתו פועל מכון ג’ייקובס.

בשנת 2011 השיקה פרופ’ אסתרין עם עמיתיה את Open mHealth, פלטפורמה למעקב אחר שינה, תנועה ופעילויות כגון משחקים בטלפון הסלולרי. על סמך המידע הנאסף בפלטפורמה זו אפשר לנהל את צריכת התרופות של המשתמש, לנטר שינויים במחלות כרוניות ועוד.

https://www.facebook.com/CornellTech/videos/1140872339388409/

הטכנולוגיה החדשנית של זום תשרת את כל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים. שיתוף הפעולה צוין במפגש במטה החברה בעמק הסיליקון

חברת Zoom Video Communications תתרום לטכניון מערכת חדשנית של שרותי תקשורת וידאו. התרומה תחבר לפלטפורמה של זום יותר מ-14 אלף סטודנטים בטכניון, יותר מ-550 חברי סגל , יותר מאלף עובדים טכניים ומנהליים ו-250 רופאים ו-950 מרצים וסגל נלווה בקמפוסים השונים, כמו גם כ-100 אלף בוגרי הטכניון ואת הקמפוסים של הטכניון בסין ובארצות הברית.

התרומה יוצאת אל הפועל ביוזמת בוגר הטכניון עודד גל, מנהל מוצר בזום. היא תספק לכל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים – כתובת דוא”ל בחשבון זום וגישה בלתי מוגבלת לתקשורת וידאו ולתקשורת אודיו, לרבות מערכת כלים מגוונת לעבודה במחשבים ובטלפונים ניידים. “אני גאה מאוד להביא את זום לאוניברסיטת-האם שלי,” אמר גל. “החדשנות טבועה בדי-אן-איי של הטכניון ובוגרי הטכניון תורמים רבות לישראל ולאנושות. התרומה הזאת ממלאת אותי סיפוק.”

ההכרזה התקיימה במסגרת ביקורו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא במטה החברה בסן חוזה, קליפורניה. “זום פיתחה טכנולוגיה מדהימה,” אמר פרופ’ לביא. “המפגש פנים אל פנים הוא כלי חיוני בטיפוח רעיונות ובחינוך. זום תסייע לטכניון במשימתו להכשיר את הדור הבא של מובילי החדשנות הטכנולוגית.”

הטכניון מפעיל מסלולי לימוד בינלאומיים בארצות הברית ובסין במסגרת שתי השלוחות שנפתחו בשנה שעברה: מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, הפועל במסגרת קמפוס קורנל-טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק, ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בדרום סין. הטכנולוגיה של זום תחבר גם בין הטכניון למוסדות אלה ובכך תעצים את שיתוף הפעולה ואת שיתוף הידע ביניהם.

“זום פיתחה טכנולוגיה חדשנית ובשלה לשידור תוכני וידאו ואאודיו במערכת ההשכלה הגבוהה,” הסביר זאב שניידר, מנהל תשתיות וממלא מקום מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע בטכניון. “טכנולוגיה זו יכולה לשרת סגל, עובדים וסטודנטים ולסייע להם לתפקד יחד באמצעות מערכות
ה-e-learning שלנו, השילוב של Zoom עם סביבות ה Moodle הקיימת בטכניון, יאפשר לסגל ההוראה להעביר קורסים מהטכניון לקמפוסים המרוחקים שבסין וארה”ב. הטכניון יטמיע את המערכת של זום במהלך 2019.”

התרומה מחברת שני גופים שזכו בהכרה בינלאומית נרחבת: מצד אחד הטכניון, שבוגריו הפכו את מדינת ישראל לאומת הסטארט-אפ וכיום הם מהווים יותר מ-70% ממייסדי תעשיית ההייטק הישראלית ומהמנהלים הבכירים בה; וזום, אחת החברות הטכנולוגיות החדשניות בעולם, שדורגה השנה על ידי מגזין פורבס כחברה השלישית בעולם ברשימת 100 החברות המובילות במחשוב ענן. רבים מהרוכשים המוקדמים  (early adopters) של מוצרי החברה הם גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית.

אחת מהחברות-הלקוחות של זום היא Varonis Systems, המקיימת נוכחות נרחבת בישראל. לדברי ליאור גל, מנהל ה-IT “זום מאפשרת לצוותים הבין-לאומיים של Varonis Systems, לרבות משרדינו בישראל וב-7 מדינות אחרות, לתקשר ביניהם ולשתף פעולה ללא הפרעות ובזמן אמת,” “תקשורת וידאו היא כלי חיוני לטיפוח ההבנה בין תרבויות שונות ועל פני מרחקים גדולים וזום מסייעת לנו לבנות אמון, להתקדם מהר יותר וליצור את הדור הבא של אבטחת מידע ואנליטיקה.”

 

Zoom Video Communications היא חברה מובילה בתקשורת וידאו. החברה פיתחה פלטפורמת ענן אמינה וקלה לשימוש לוועידות, לשיתופי פעולה, לשיחות (צ’ט) ולסמינרי רשת (webinars) בווידאו ובאאודיו. Zoom Rooms הוא החדר הווירטואלי המוביל לוועידות וידאו ואודיו, לשיתוף תוכן ולניהול משותף של יומנים ותוכן.

החברה, שנוסדה ב-2011, מסייעת לחברות ולארגונים לקיים תקשורת פנים ארגונית בין צוותים בדרך חלקה ומועילה. למידע נוסף: zoom.us

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים. במסגרת המחקר נחקרו התכונות המכניות של חלקיקי ניקל ננוממטריים בלחיצה. החוזק המקסימלי של חלקיקים אלה, 34 ג’יגה פסקל, גבוה פי 3 מחוזקם של סיבי ברזל מיקרוניים, שהם המבנים המתכתיים בעלי החוזק המקסימלי הגבוה ביותר שנמדד אי פעם. הישג זה מבוסס על שליטה חסרת תקדים בתצורת דפנות החלקיקים ועל ציפויים במעטפת העשויה מתחמוצת ניקל.

המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communication סולל דרך לחקר התנהגותם של חומרים מתכתיים תחת לחצים חד-ציריים סופר-גבוהים. כך אומרים החוקרים שהובילו אותו, פרופ’ יוג’ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ופרופ’ יורי מישין מאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון. “חוזק של חומר הוא תכונה חשובה הקובעת את טווח היישומים האפשריים שלו,” מסביר פרופ’ רבקין. “ברמה האטומית נקבע החוזק על ידי סוג הקשרים הכימיים בין האטומים. לדוגמה, יהלום הוא חומר חזק מאוד בגלל הקשרים הקוולנטיים החזקים בין אטומי הפחמן המרכיבים אותו. אלומיניום, לעומת זאת, חלש מאוד כי הקשר בין האטומים שלו חלש.”

חומרים חזקים הם כמובן יעד מרכזי במדע ובטכנולוגיה, ולכן עובדות קבוצות מחקר רבות על יצירת חומרים חזקים. בחומרים יש גבול חוזק תאורטי – בדומה למהירות האור המהווה את הגבול העליון למהירות של חומר ואנרגיה. לדברי פרופ’ רבקין, “אנחנו שואפים להתקרב לגבול העליון של חוזק החומר, אבל בפועל היינו רחוקים ממנו מאוד בגלל פגמים במבנה הגבישי. לכן אנחנו חוקרים כבר שנים רבות את האפשרות לשפר את איכות הגביש ועל ידי כך להגדיל את חוזקו.”

ב-2011 הצליחו פרופ’ רבקין ושותפיו בטכניון, בסטנפורד ובפרינסטון פרופ’ דן מרדכי, פרופ’ ביל ניקס ודיוויד סרולוביץ לייצר חלקיקי זהב ננומטריים בחוזק התאורטי העליון. זאת הודות למבנה המיוחד של החלקיקים שיצרו. עם זאת, חוזק זה אינו גבוה בהשוואה למתכות אחרות, ולפיכך ניסו החוקרים ליישם את השיטה החדשה גם בניקל.

במחקר הנוכחי, שנערך בשילוב של כלים ניסויים וחישוביים, יוצרו חלקיקי ניקל שהפגינו עמידות גבוהה הרבה יותר מזו של חלקיקי הזהב. לדברי פרופ’ רבקין, “הופתענו במיוחד מפני שהחלקיקים שלנו גילו עמידות גבוהה גם ביחס לתוצאות חישוביות קודמות של החוזק התיאורטי של חלקיקי הניקל.”

כדי להבין את הממצאים ביצעו החוקרים אפיון מדוקדק של חלקיקי הניקל ואימתו את השערתם: חלקיקים בעלי פינות קהות עומדים בלחצים גבוהים יותר מאלה שפינותיהן חדות. בעקבות התגלית הם פיתחו אלגוריתם ייחודי שמפיק חלקיקים ננומטריים מגוונים מבחינת אופי הפאות שלהם. ואכן, החלקיקים המעוגלים יותר עמדו בלחצים גבוהים הרבה יותר, ואילו החלקיקים בעלי הפינות החדות קרסו בשלב מוקדם יחסית. כאמור, המחקר סולל דרך להבנה וליצירה של חלקיקים חזקים יותר ממתכות שונות.

למאמר המלא ב- Nature Communication  לחצו כאן

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV

המחקר התפרסם ביום חמישי 25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער

מדענים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ’ כרמית לוי והדוקטורנטית הגר מלכוב מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה, זיהו תהליך המסנכרן בין מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור. מדובר בתהליך מחזורי המתפשט בעור בצורת גל במשך 48 שעות לאחר החשיפה לקרניים אולטרה-סגולות. החוקרים מצאו כי חשיפה לשמש בתדירות של פעם ביומיים מובילה לפעולה מיטבית של המנגנון ולשיזוף אופטימלי.

במחקר השתתפו החוקרים פרופ’ שי שן-אור והדוקטורנטית איילת אלפרט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וד”ר מדי קאלד מגוסטאבו-רוסי שבצרפת. המאמר התפרסם ב-25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער (מצ”ב תמונה).

“במהלך האבולוציה, כשהאדם איבד את הפרווה שהגנה על עורו, התפתחו בעור שלנו מנגנוני הגנה טבעיים שמתעוררים בעקבות חשיפה לקרני השמש,” מסבירה פרופ’ לוי. “אחד מהם הוא מנגנון הפיגמנטציה, או השיזוף, שיוצר הגנה פיזית-מכאנית על העור. מנגנון נוסף מגייס את מערכת החיסון לתקן נזקי DNA הנגרמים על ידי קרינת UV ועלולים לגרום להתפתחות סרטן העור.”

מדענים רבים בעולם חוקרים את השפעת קרני השמש על עורנו, אך לדברי פרופ’ לוי, מרבית המחקרים מתמקדים בתגובות הקשורות לעוצמת החשיפה. החוקרים באוניברסיטת תל אביב, לעומת זאת, בדקו את השפעתו של גורם אחר: התדירות. לשם כך הם חשפו דגימות של עור אדם לקרני UV בעוצמה קבועה – ברמה של שמש קיצית בצהרי היום – אך בתדירויות שונות: כל יום, פעם ביומיים, חשיפה לסירוגין וכו’. “להפתעתנו גילינו שדווקא חשיפה של פעם ביומיים, ולא חשיפה יום-יומית – גורמת לשיזוף אופטימלי,” אומרת פרופ’ לוי. “למעשה הראינו שלתדירות החשיפה יש חשיבות רבה, וחיפשנו הסבר לתופעה.”

החוקרים במעבדתה של פרופ’ לוי דגמו את העור בכל שעה לאחר החשיפה ואספו נתונים מגוונים על תגובת מערכות ההגנה לחשיפה בתדירויות שונות. בין השאר הם מדדו רמות של חלבונים שונים

בעור, רמות פיגמנטציה, RNA ותיקון ה-DNA. הם גילו שחלבונים המבטאים גנים מסוימים מופיעים בעור ברצף מסודר ומסונכרן היטב במהלך 48 השעות שלאחר החשיפה לקרינת UV.

כדי להעמיק את הבנת התהליכים חברו החוקרים מתל אביב לפרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופ’ שן-אור והסטודנטית אילת אלפרט בנו מודל מתמטי שהראה כי רמות החלבון MITF, האחראי למנגנוני ההגנה של העור, עולות ויורדות בעור בצורת גל הדועך עם הזמן, ועל ידי כך מפעיל את מנגנוני ההגנה באופן מסונכרן. מכיוון שהתפשטות הגל אורכת 48 שעות, חשיפה נוספת במהלך פרק הזמן הזה משבשת את פעילותו. “דמיינו לעצמכם שזרקתם אבן לתוך אגם, והיא יצרה מעגלים מתפשטים של גלים,” מסביר פרופ’ שן-אור. “אם תזרקו אבן נוספת לפני שהגל הראשון דעך, הגל שתיצור האבן השנייה ישבש את התפשטותו של הגל הראשון. זה בדיוק מה שקורה בעור. חשיפה נוספת לשמש במהלך פעילותו של גל הסנכרון הראשון מפחיתה את יעילות הפעולה של מערכות ההגנה על העור.”

המודל המתמטי אומת בניסוי במעבדה.

“גילינו שהמחזור הביולוגי של מנגנוני ההגנה בעור הוא 48 שעות, וזאת בניגוד לחשיפה הטבעית לשמש המתרחשת כל יום, כלומר במחזור של 24 שעות,” מסכמת פרופ’ לוי. “כעת אנחנו מנסים להבין את הסיבה לכך. ייתכן שהיא קשורה לביטוי של ויטמין D, שקשור לחשיפה לשמש ומגיע לשיאו כל 48 שעות. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכולם שכדי להשיג הגנה אופטימלית לאחר חשיפה לשמש, תנו למנגנון הטבעי בעורכם להשלים את פעולתו ואל תרבו בחשיפה לשמש בתדירות גבוהה.”

 

המענקים, תרומתו של היזם יורי מילנר, יחולקו לדוקטורנטים בטכניון, באוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

לרגל 70 שנה למדינת ישראל, היזם הישראלי-רוסי יורי מילנר מקים קרן מלגות בסך של 7 מיליון דולר (25 מיליון שקל). מילנר, המתגורר בארה”ב, הוא יזם ואיש עסקים מצליח, וההחלטה על קרן המלגות נבעה מאמונתו שהמדע הוא העתיד וכי האקדמיה הישראלית חיונית לקידום המדע.

הסכום יחולק במלגות ל-70 דוקטורנטים מצטיינים: 25,000 דולר בשנה לכל דוקטורנט למשך 4 שנים. המלגות יוענקו לתלמידי מחקר מצטיינים מהאוניברסיטאות תל אביב, העברית והטכניון בתחומים: פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.

התוכנית “70 for 70” תוכרז רשמית במהלך טקס באוניברסיטת תל אביב ביום רביעי, ה-24 באוקטובר 2018. לאחר ההכרזה ייבחרו 10 הדוקטורנטים הראשונים מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון, אשר יקבלו את המלגה בסך כולל של כ-מיליון שקלים לשנה הראשונה. פרויקט המלגות ינוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב.

יורי מילנר ייסד בשנת 1999 את קבוצת Mail.ru, שהפכה בהנהגתו לאחת מחברות האינטרנט המובילות באירופה. הוא הפך את הקבוצה לחברה ציבורית בשנת 2010, וייסד את DST Global כדי להתמקד בהשקעות בינלאומיות בתחום האינטרנט. DST Global הייתה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום ההשקעה בטכנולוגיה, ותיק ההשקעות שלה כולל כמה מחברות האינטרנט הבולטות ביותר, כגון פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ,  סנאפצ’ט, אייר בי אנ בי, ספוטיפיי,  עליבאבא ועוד.

מילנר סיים את לימודיו בשנת 1985 עם תואר בפיסיקה תיאורטית, אחר כך עסק במחקר בתחום תורת השדות הקוונטית, ועד היום מפעם בו הלהט למדע. בשנת 2012 ייסדו מילנר ואשתו יוליה, ביחד עם סרגיי ברין, מארק צוקרברג ואחרים, את “פרס פריצת הדרך” (Breakthrough Prize), הפרס הגדול ביותר הניתן לחוקרים בתחומי המדעים. הפרס, בשווי 22 מיליון דולר בשנה, ניתן לחוקרים שהביאו לפריצת דרך בתחום של פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.

ביולי 2015, בשיתוף עם סטיבן הוקינג, השיק מילנר מיזם של מאה מיליון דולר בשם Breakthrough Listen, שמטרתו לחזק את מאמצי החיפוש אחר צורות חיים אינטליגנטיות ביקום; ובאפריל 2016 השיקו השניים את Breakthrough Starshot, תוכנית מחקר והנדסה של מאה מיליון דולר, שנועדה לפתח טכנולוגיה לבניית גשושית המסוגלת להגיע לכוכב אחר.

עם הענקת התרומה למלגות 70 for 70″” ציין מילנר כי מדע ומתמטיקה בסיסיים נמנים עם הישגיה הגבוהים ביותר של האנושות, וכי הם נחוצים גם לצמיחת הקדמה הטכנולוגית שבה תלויה הציביליזציה שלנו. “המטרה של המלגות האלה היא לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים לתרום למחקר על השאלות העמוקות ביותר,” אמר. “אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון מדורגים בין האוניברסיטאות החדשניות ביותר בעולם, והם מספקים סביבה שבה יוכלו המדענים המוכשרים הללו למצות את הפוטנציאל שלהם.”

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יוסף קלפטר, הודה ליורי מילנר על פרויקט המלגות הגדול ואמר כי הן יאפשרו לחוקרים מצטיינים לפתח מחקרים חדשניים העשויים להוביל לפריצות דרך עולמיות ויחזקו את מעמדה של ישראל בתחומי המדע וטכנולוגיית העילית.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ אשר כהן הוסיף ואמר כי הוא מאמין שהמלגות יוכלו לעזור לחוקרים ולחוקרות מצטיינים להקדיש את מרב זמנם ומרצם לעבודותיהם ומחקריהם, ובכך יתרמו לקידום המדע הישראלי והעולמי.

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא: “המלגות החדשות יאפשרו לנו להרחיב ולהעמיק עוד יותר את התשתית המחקרית עליה מתבססות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות המשפיעות על חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הודות לנדיבותו של יורי מילנר יקבלו חוקרים מצטיינים נוספים את ההזדמנות להצטרף לשורה ארוכה ומכובדת של חוקרים שהפכו את המחקר המדעי הישראלי לשם דבר בעולם כולו.

 

 

שלוש חברות סטארטאפ שסיימו הכשרה בטכניון עלו לגמר “פסגת המזון” של האיחוד האירופי

 

Kiinns ו-Jet-Eat הישראליות ו-Natufia האסטונית נבחרו מתוך 10 חברות שהשתתפו הקיץ בתוכנית ההאצה של האיחוד האירופי בטכניון

 

שלוש חברות סטארטאפ שעברו במהלך שלושת החודשים האחרונים הכשרה בטכניון ייצאו החודש ל”פסגת המזון” של האיחוד האירופי. זהו ארוע השיא בתוכנית EIT Food Accelerator Network, שנועדה לעצב את עולם המזון בעשורים הקרובים, והוא יתקיים בפריז ב-28 בנובמבר.

שלוש החברות נבחרו מתוך 10 חברות שהשתתפו בתוכנית ההאצה הראשונה לחברות סטארטאפ בתחומי המזון והחקלאות, שהתקיימה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. את התוכנית יזם המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT) בשיתוף עם שטראוס גרופ. תוכנית ההאצה הייחודית, שנועדה לטפח חדשנות ויזמות בעולם המזון, התקיימה הקיץ בשלוש מדינות בעת ובעונה אחת: בטכניון בישראל, במכונים השוויצרים לטכנולוגיה (EPFL ו- ETH ציריך) ובאוניברסיטת מינכן (TIM) בגרמניה. מתוך עשרות החברות שהשתתפו בתוכנית ההאצה במוסדות אלה ייבחרו בפריז שלוש החברות הטובות ביותר, שכל אחת מהן תקבל 60 אלף יורו להמשך פיתוחה.

 

שלוש החברות שנבחרו להשתתף באירוע הגמר בפריז הן Kiinns ו-Jet-Eat הישראליות ו-Natufia האסטונית. להלן מידע בסיסי על כל אחת מהן:

 

Jet-Eat, שהוקמה השנה, היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה טכנולוגיה לייצור בשר ובשר ממקור צמחי בהדפסת תלת-ממד. היא מחברת את מדעי המזון לחידושים האחרונים בהדפסת תלת-ממד ובהדפסה דיגיטלית. מייסדי החברה אשחר בן שטרית, אלכסיי טומסוב, אדם להב ועמית קינן מעריכים ש Jet-Eat-תוביל מהפכה דיגיטלית בעולם המזון על כל שלביו: פיתוח, ייצור והפצה.

בן שטרית, מנכ”ל החברה ועורך דין בהכשרתו, עבד שנים רבות בתעשיית הדפוס, “שם ראיתי איך אפשר לשנות תעשייה אבל יותר מזה – לשנות את העולם.” בעקבות לידת בנו הבכור הוא חשב רבות על גידולם של עגלים ועל הפרדתם מאמותיהם והחליט להפסיק לאכול בשר. לדבריו, “בגלל הרקע שלי הבנתי שהדפסת תלת-ממד יכולה להיות פתרון לייצור בשר. זה לא פשוט כמו הדפסת מתכת אבל אפשרי, וזאת הטכנולוגיה שפיתחנו. מעבר לאספקט המוסרי אנחנו מציעים ייצור כמעט ללא בזבוז, יחסית לגידול בקר בדרך הרגילה.”

טומסוב, מנהל המוצר, השלים בטכניון תואר ראשון ושני. לדבריו, “החברה הזאת היא שליחות. הרי מחירי הבשר יעלו באופן  דרמטי, יותר ויותר אנשים נהיים צמחונים ו’חצימחונים’, ודרוש כאן פתרון עם אופק מסחרי.”

 

Kiinns היא טכנולוגיה חדשנית המייתרת את הצורך בניקוי כלי מטבח ביתיים ותעשייתיים שיש בהם חלקים נעים. טכנולוגיה זו, המוגנת בפטנט, הופכת מכשירים סטנדרטיים כגון מיקסרים, מקציפים ובלנדרים למכשירי חשמל חכמים באמצעות התקנת מערכת שאינה דורשת ניקוי. Kiinns מבוססת על פטנט להצמדת יריעה חד פעמית לסירים ולמשטחים אחרים. היא חוסכת זמן עבודה, מים ואנרגיה, תורמת לאיכות הסביבה ומפחיתה סיכוני בטיחות במזון. אף שהיא מתאימה גם לשימוש ביתי, יתרונותיה בולטים במיוחד בשוק התעשייתי.

חברי Kiinns הם אב ובנו – סמנכ”ל הטכנולוגיות בחברה ד”ר אהוד פורמן ובנו צביקה פורמן, מנכ”ל החברה. אהוד, בן 73, השלים בטכניון תואר דוקטור בפיזיקה. כיום הוא פנסיונר של רפאל, שם עבד 36 שנה. להערכתו, “המערכת שפיתחנו תחסוך כ-90% מעלויות הניקיון הנוכחיות במפעלים הנובעות מתשלומים על חשמל, מים, שעות עבודה ועצירת פעילות המכונות. מאחר שהיריעות שלנו מתכלות או בנות-מיחזור, אין כאן נזק סביבתי. להיפך, אנחנו מונעים החדרה של מים מזוהמים לביוב ולקרקע.”

צביקה השלים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון. במשך 20 שנה עבד כיזם בתעשייה במו”פ, בהטמעת מוצר חדש ובניהול ותכנון עסקי ובשוקים בינלאומיים בתחומי הרפואה, הביטחון והמוליכים למחצה.

את החברה מלווה רואה החשבון מאיר מנחם, לשעבר סמנכ”ל הכספים של קבוצת שטראוס.

 

 

Natufia נוסדה ב-2014 על ידי גרגורי לו ונאדים טאובי מצרפת ולורי קאפ מאסטוניה, המגדירים אותה כ”נספרסו של הצמחים ועשבי התיבול”. השלושה שילבו את ניסיונם בעולמות המזון וההייטק: לו, המייסד והמנכ”ל, כבר ייסד חמש חברות עם הכנסות של מיליוני יורו בעולם המזון ובתחומים נוספים; טאובי, מנהל התפעול הראשי, הוא בוגר לימודי מינהל ב-HEC פריז; קאפ, מייסד שותף והמנהל הטכנולוגי של הקבוצה, הפסיק את לימודיו האקדמיים כדי להשתתף בהקמת החברה. קאפ מגדיר את עצמו כ”נער חווה שחי בעיר, מומחה להידרופוניקה, שבנה חממה בחנייה המקורה שלו כדי לשרוד בחורף האסטוני הארוך והעוין.”

Natufia

פיתחה טכנולוגיה חדשנית לגידול צמחים במסעדות ובבתים פרטיים במשך כל השנה. זוהי בעצם “חממת-מקרר” אוטומטית המספקת לצמח את כל צרכיו בצורה ממוחשבת ומבוקרת ומאפשרת לגדלו ללא מאמץ וללא ידע נרחב בתחום. לדברי המייסדים, “ההמצאה שלנו נועדה לספק את זכותו של כל אדם לגישה קלה, מיידית ובת קיימא לאוכל טרי.” המוצר הראשון של החברה, Natufia Kitchen Garden, כבר זמין להזמנה מוקדמת. הוא מגדל באופן היפר-לוקלי את כל סוגי הצמחים עם מיטב הערכים התזונתיים הטובים במשך כל ימות השנה.

 

בטכניון מנהלים את תוכנית ההאצה פרופ’ אסתי סגל ופרופ’ אורי לזמס מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לפן העסקי של תוכנית הלימודים ולארגז הכלים המתאים ליזמים המשתתפים במאיץ אחראית ד”ר אביטל רגב סימן-טוב. מטעם הנהלת הטכניון מעורבים במאיץ סגן הנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני וחברי סגל רבים. דוד שם-טוב, מנהל פיתוח המחקר במוסד הטכניון למחקר ולפיתוח, הוא חבר בוועדת הביניים המפקחת על EIT Food ברמת המאגד.

 

אלה 7 הקבוצות הנוספות שהשתתפו במהלך הקיץ בתוכנית ההאצה בטכניון:

קבוצת Alkion BioInnovations SAS פיתחה ממתיקים חדשים ממקור צמחי. את החברה הקימו בני הזוג מריל בויט ופרנק פרדייר.

 

Phytoponics היא מערכת הידרופונית, כלומר מערכת לגידול צמחים במצע מנותק (לא באדמה). את המערכת פיתח אדם דיקסון, שהשלים באוניברסיטת קרדיף בבריטניה תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בעיצוב הנדסי.

קבוצת Biofood Systems פיתחה טכנולוגיה חדשנית לגידול בשר מתורבת – בשר המיוצר במעבדה. מייסדי הקבוצה, יוחאי בן זכרי וארתורו גייפמן, משתפים פעולה עם החברה הטכניונית אקסלתא, העוסקת בתיעוש תהליך הייצור של תאי גזע.

 

Ballis natural kitchen הוקמה על ידי ענבל גמליאל בעקבות בעיות עיכול שמהן החלה לסבול במהלך הלימודים לתואר ראשון. היא מייצרת חטיפי בריאות נטולי גלוטן.

 

נבט השדה הוקמה על ידי בני הזוג נילי בדנובסקי ודן משה – “פריקים של בריאות וספורט”. החברה שהקימו נועדה, לדבריהם, “לשפר את תזונת האדם באמצעות מוצרי מזון מונבטים.”

 

Avocadoo היא פלטפורמה תזונאית וירטואלית המנחה את המשתמשים בזמן עריכת הקניות בסופרמרקט. המייסד הוא מתיו קורסין, יליד צרפת ובעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול.

 

Tryna Grub היא פלטפורמה לתיאום ארוחות ספונטניות, שפותחה על ידי שני עולים חדשים חובבי אוכל. ג’רד בלומנפלד, בן 30, עלה לישראל בגיל 19 כדי להתגייס לצה”ל. ד”ר דניאל איילון-סולרז, 41, עלה מוונצואלה לפני 5 שנים ויש לו תואר דוקטור במתמטיקה.

לסרטון המציג את הפרויקט לחצו כאן

 

 

 

שישה סטודנטים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון חזרו לאחרונה מאוגנדה, שם שהו במסגרת קורס חדש בפקולטה: “רפואה בעולם השלישי”. הסטודנטים עבדו כמה שבועות בבית חולים כפרי באוגנדה, שם מחזיק הארגון הישראלי “ברית עולם” נוכחות קבועה של צוות רפואי.

 

“דבר אחד שתפס את תשומת לבי ועורר בי השתאות,” מספר הסטודנט אורי שמש, “הוא קבלת המצב הקיים. כל בני המשפחות שנתקלנו בהם רואים את יקיריהם סובלים ואפילו גוססים. כואב להם, רואים שכואב להם, אבל הם כנראה יודעים שאלה החיים באפריקה ולא תמיד יש מה לעשות בתנאים הקיימים. בניגוד למה שאנחנו מכירים מישראל, איש מבני המשפחות לא פנה אלינו כשנכנסנו בכל בוקר למחלקה. הם היו מחכים בסבלנות עד שנגיע אליהם וגם אז נראה שהשלימו עם המצב, עם המוות. כאילו כל דבר שנוכל לעשות הוא בגדר בונוס. זכור לי מקרה של ילד בן 10 שהגיע לבית החולים עם כאבים וחום 40 ולא יכול היה לקום ממיטתו ימים שלמים. אביו רק עמד לידו יום ולילה, בלי לפנות אלינו ובלי לבקש דבר. בכל פעם שניגשנו אל בנו הוא רק סימן לנו בידיו תנועת תודה.”

אף שאנשי צוות רפואה ישראלים נוסעים למדינות מתפתחות במשלחות סיוע, זו הפעם הראשונה שסטודנטים ישראלים לרפואה מקבלים אפשרות לעשות זאת כחלק מתוכנית הלימודים. את המשלחת מוביל (בהתנדבות) ד”ר ד”א, איש יחידת החילוץ של חיל האוויר. מכיוון שאין בבית החולים באוגנדה אמצעי הדמיה כלשהם השיג ד”ר ד”א תרומה של מכשיר אולטרסאונד נייד ותרומה של סימולטור ללימוד הנושא. כך יכלו חברי המשלחת לערוך בדיקות הדמיה בעצמם, בתמיכה אינטרנטית של מומחים מהארץ. ד”ר נירה בק, חברת סגל בטכניון ומנהלת היחידה המקצועית לאולטראסאונד ברמב”ם, סייעה בתוכנית זו.

לסימולטור אחראית חברת סימביוניקס – מהחברות המובילות בעולם בייצור סימולטורים לתרגול פרוצדורות רפואיות מורכבות. הסימולטורים מאפשרים לאנשי הצוות הרפואי לשפר את המיומנות הקלינית שלהם בסביבה בטוחה ולימודית המקצרת את עקומת הלמידה של המשתמש.

לדברי ד”ר ד”א, “במהלך 14 ימי שהותנו בבית החולים קיבוגה סיענו לעשרות חולים בגילים שונים שסבלו ממגוון רחב של בעיות רפואיות – מחלות פנימיות, בעיות אורתופדיות, נפגעי טראומה, בעיות כירורגיות ועוד. חלק מהמחלות היו ייחודיות לאפריקה ואילו אחרות לא היו שונות מאלה שאתה פוגש בעבודה היומיומית בארץ, אבל היעדר האמצעים ומגוון מצומצם מאוד של אפשרויות אבחון, ניטור וטיפול אילצו אותנו להמציא פתרונות יש מאין. אף שמדובר בתקופה קצרה מאוד אני חושב שזאת חוויה מעצבת. אני בטוח שהסטודנטים למדו רבות הן על מקצוע הרפואה והן על עצמם ועל האחרים. אני מקווה שחוויה זו תהפוך את כל המשתתפים בפרוייקט לרופאים טובים יותר ואולי אף לאנשים טובים יותר אשר ימשיכו להתעניין ולתרום לפיתוח הרפואה בעולם המתפתח.”

את המשלחת יזם ד”ר עמי נויברגר – חבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון, רופא בכיר בקריה הרפואית רמב”ם ומומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות. הוא עבד בעבר בגינאה המשוונית, בהאיטי, בנפאל, בחוף השנהב ובדרום אמריקה וכיום הוא מנהל את מרפאת המטיילים ברמב”ם. לדבריו, “בשהותי בארצות מתפתחות ראיתי שאוניברסיטאות מובילות במערב שולחות לשם סטודנטים לרפואה, ואמרתי לעצמי שראוי שגם הטכניון ינהג כך. חשוב להכיר את מציאות חייהם של תושבי מדינות עניות וחשוב גם שנכיר מחלות שאינן קיימות אצלנו. לשמחתי זכיתי לתמיכה של דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ שמעון מרום ושל  חברת הסגל פרופ’ רות מרגלית, שעוסקת שנים רבות בסיוע רפואי לעולם השלישי.”

לפני היציאה עברה המשלחת שבוע הכנה שכלל הרצאות על פרויקט “רפואה ישראלית בקו המשווה” של אנשי ארגון “ברית עולם”, הרצאות על מחלות טרופיות ומחלות נפוצות באוגנדה ודיון בסוגיות העולות במפגש שבין צוות רפואי זר לאוכלוסייה מקומית. את ההכנה העבירו בהתנדבות אנשי רפואה מבתי חולים שונים.

לדברי ד”ר נויברגר, “למרות העלות הגבוהה של הנסיעה והזמן הרב המוקדש לנסיעה, היו לנו 10 מועמדים על כל אחד מששת המקומות.” אלה הסטודנטים שיצאו לאפריקה:

רווית גבאי יחזקאלי, בת 28, המתגוררת במושב בלפוריה שליד עפולה. “התחביב הכי גדול שלי הוא לגלות דברים חדשים. כבר בילדותי עברתי יותר מ-20 בתים במסגרת השירות הצבאי של אבא. כל בית היה הזדמנות לגלות עוד מקום, לטייל בעוד אזור ולהכיר עוד אנשים. מאז אני ממשיכה לטפח את התחביב דרך טיולים רבים בעולם.” בפקולטה לרפואה היא משלבת לימודי רפואה עם מחקר על התחדשות (רגנרציה) של שריר.

דניאל ברו, בת 29, במקור מרמת השרון, מתגוררת כיום בחיפה. לדניאל תואר ראשון במדעי בעלי החיים, ובקרוב היא תתחיל את שנת הלימודים החמישית בפקולטה לרפואה. “לאפריקה הגעתי לראשונה אחרי הצבא בטיול שנמשך כמה חודשים ברחבי היבשת, ובמשך חודשיים התנדבתי שם בבית יתומים. נשביתי בקסמיה של אפריקה והתאהבתי בתרבות, באנשים ובנופים ומאז חלמתי לחזור אליה כדי לחוות אותה וגם לתרום בפן המקצועי.”

מנאר בדארנה, בת 23, נולדה בסכנין לשני עורכי דין וגדלה בחיפה. במקביל ללימודיה בטכניון הוא עוסקת בהוראת פסיכומטרי בבית הספר של יואל גבע. “אוהבת לבשל ולטייל בעולם.”

אורי שמש, בן 29, גר ברמת גן, מתחתן בעוד חודשיים. השלים תואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטה העברית ומתחיל שנה חמישית בלימודי רפואה. “בעבר הייתי נגן גיטרה, בעיקר בסגנונות ג׳אז ובלוז, אבל בשנים האחרונות זה הפך לתחביב בלבד.”

דוד ויימן, בן 26, עלה מבלגיה לפני 8 שנים. שירת בחטיבת גבעתי ולאחר מכן השלים תואר במדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. בקרוב יתחיל את שנת הלימודים החמישית בפקולטה לרפואה בטכניון.

ניצן מולכו-סתיו, בת 28 מתל אביב. “אוהבת יוגה, לטייל בעולם ולגלות מקומות חדשים.” ניצן מספרת כי מקרה שנגע ללבה במיוחד בשהותה עם המשלחת באפריקה הוא זה של ילדה בת 13 שהגיעה במצב מסכן חיים בעקבות סכרת נעורים. “היא התאשפזה בבית החולים ורוב הזמן הייתה שם לבד. טיפלנו בה עד שהתייצבה וכשרצינו לשחרר אותה הבנו שאין לה אינסולין, שחיוני ייצוב יום יומי של רמות הסוכר בדמה. קנינו לה אינסולין שיספיק לה לחודש בסכום שנחשב שם יקר מאוד, ושחררנו אותה. כעבור כמה ימים היא הגיעה אלינו שוב במצב מסכן חיים. כששאלנו אותה אם היא הזריקה את האינסולין כמו שהסברנו לה היא אמרה שלא – כי אין לה אינסולין. אי אפשר לדעת אם התרופה אבדה לה, או שהייתה צריכה למכור אותה, או שפשוט אינה מבינה את חומרת מצבה וכמה חייה תלויים בתרופה הזו. אחרי הכל מדובר בילדה בת 13 עם מחלה כרונית, שאמורה לקבל אחריות על חייה כאילו הייתה אדם מבוגר.”

תוכניות חדשות בטכניון לתואר ראשון ושני

תוכנית עילית חדשה בטכניון: תוכנית “אלונים” ב- Data Science. תוכנית עילית חדשה ופורצת דרך במסגרת העתודה האקדמית של צה”ל יוצאת לדרכה בימים אלה בטכניון: תוכנית אלונים במדעי הנתונים והמידע (Data Science). זהו צעד משמעותי בשיתוף הפעולה בין צה”ל לטכניון. הטכניון היה החלוץ בארץ בפתיחת תוכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע לפני שנתיים, ובנוסף הוא מקיים שתי תוכניות לתואר שני בתחום מדעי הנתונים.

למחזור הראשון של תוכנית אלונים נבחרו, לאחר תהליכי מיון ואיתור קפדניים ביותר, 18 עתודאים פורצי דרך מתוך 150 מועמדים. תוכנית הלימודים הינה אינטנסיבית מאוד: בפרק זמן של 4.5 שנים בלבד, הסטודנטים יסיימו תואר ראשון, שהוא בבסיסו תואר ארבע שנתי תובעני כמו שאר התארים ההנדסיים בטכניון, ותואר שני מחקרי. העתודאים שנבחרו לתוכנית יקבלו מעטפת ליווי וחניכה מהטכניון ומצה”ל.

העתודאים יזכו ללמוד בסביבה אקדמית מהמובילות בעולם בנושאי הנתונים והמידע. סביבה זו נסמכת על מגוון רחב של חוקרים בעלי שם עולמי בדיסציפלינות השונות המרכיבות את עולם הנתונים והמידע, על שימוש בתשתיות הוראה חדשניות המאפשרות עבודה עם מאגרי עתק של נתונים בזמן הלימודים, ועל שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. בסיום לימודיהם ישולבו הבוגרים בפרויקטי מחקר ופיתוח חדשניים בכל היחידות הטכנולוגיות של צה”ל ויהוו את חוד החנית של הצבא בנושאי נתונים ומידע (Data Science).

על פי מגזין Harvard Business Review, הנדסת נתונים ומידע (Data Science) היא המקצוע המבוקש ביותר במאה ה-21. מציאות זו היא שהובילה להרחבת הלימודים בתחום זה בטכניון ולפתיחת המסלול לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע, בראשותם של פרופ’ אביגדור גל ופרופ’ אורן קורלנד.

תוכנית העילית אלונים נבנתה על ידי דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון פרופ’ כרמל דומשלק, הפרופסורים אורן קורלנד, אביגדור גל ושהם סבאח המנהלים את תוכניות הלימודים בנתונים ומידע, וד”ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון. בצה”ל הוביל את התכנון ראש חטיבת תכנון למנהל כוח אדם תא”ל ערן שני. על ניהול התוכנית מטעם הצבא מופקדים ראש המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי סא”ל איתי לבנון והרפרנט הצה”לי ל- Data Science אל”מ ש’.

תוכנית העתודה “ברקת”  – הראשונה בארץ לתואר שני

תוכנית העתודה החדשה ברקת, שאותה מוביל בטכניון פרופ’ משה טננהולץ, נועדה למסיימי תיכון מצטיינים שהשלימו תואר ראשון בתקופת לימודיהם בתיכון. התוכנית מקנה תואר שני תוך שנתיים, וזו תוכנית העתודה הראשונה לתואר שני בטכניון שמצטרפת לתכניות גלים וארזים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת התוכנית ילמדו 7 סטודנטים בטכניון (סך הכל 14 בכל הארץ)  מתוך 90 מועמדים שניגשו למיונים לתוכנית. “מדובר בסטודנטים מבריקים במיוחד, שסיימו תואר ראשון במתמטיקה או במדעי המחשב בממוצע של 96,” אומרת ד”ר גילה מולכו, מרכזת תחום ה-Data Science בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון. “התוכנית מספקת פתרון למחסור של צה”ל באנשי מידע שהם גם מפתחים.”

תוכנית #סולמות – חשיפה למחקר בטכניון

אפשרויות תעסוקה חדשות נפתחו השנה בפני הסטודנטים בטכניון במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר המתבצע בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. לדברי דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי, “התוכנית החדשה מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”

במסגרת התוכנית נפתח גם קורס חדש “חשיפה למחקר בטכניון” אותו לומדים סטודנטים ממגוון פקולטות בטכניון ונחשפים לחוקרים ולמחקרים בטכניון.

צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

הכירו את טל ליפשיץ, בן 21, ראש קבוצת פורמולה טכניון החדש. הוא סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ולפרויקט הפורמולה הוא נכנס כחלק מקבוצת פיתוח המנוע.  השנה הצליחו חברי נבחרת הטכניון להביא לתחרות “פורמולה סטודנט” באירופה את המכונית הקלה ביותר בתחרות: 139 ק”ג. זאת לאחר שחברי הקבוצה עבדו במהלך השנה על הפחתה של 38 ק”ג מהרכב של השנה שעברה. המכונית, שיוצרה בתוך פחות מחצי שנה, מאיצה ל-100 קמ”ש תוך 3.2 שניות. בתחרות הראשונה, באוסטריה, פיגרה הקבוצה ב-3 שניות בלבד אחרי הקבוצה הטובה בעולם. לקראת התחרות השנייה, בגרמניה, בוצע סבב שיפורים שניכר בגרמניה, ואכן, במקצה התאוצה השתפר הרכב ב-2 עשיריות השנייה והקבוצה שיפרה את דירוגה ב-15 מקומות.

טל ליפשיץ, בן 21, נכנס לאחרונה לתפקיד ראש קבוצת פורמולה טכניון. הוא מחליף את דוד דיסקין שהוביל את הקבוצה בשנתיים האחרונות.

ליפשיץ גדל בארצות הברית וכבר בתיכון היה מעורב בפרויקט שבמסגרתו בונים סטודנטים ותלמידי תיכון רכב חסכוני בדלק. זאת  במסגרת תחרות של חברת הדלק Shell. ליפשיץ היה מעורב בפרויקט במשך שלוש שנים, שנתיים מהן כראש הפרויקט. ב-2015 הגיעה הקבוצה שלו למקום החמישי בין קבוצות התיכון ובמקום ה-11 הכולל, וזאת מתוך 40 קבוצות מארצות הברית וממדינות אחרות.

לפני כשלוש שנים, בגיל 18, הוא עלה לישראל. לדבריו, “ההורים שלי ישראלים כך שאני מדבר עברית מילדות, ומגיל צעיר ביקרתי בישראל כל קיץ ומאוד התחברתי לאנשים ולחיים כאן. תמיד ידעתי שאני רוצה ללמוד הנדסה ולכן, כשהגיע הזמן, הגשתי מועמדויות לכמה אוניברסיטאות בארצות הברית – וגם לטכניון. כשהתקבלתי לטכניון החלטתי לעלות לישראל.” בטכניון הוא לומד במסגרת עתודת עולים – מסלול המאפשר לעולים חדשים לדחות את שרותם הצבאי לטובת לימודים אקדמיים.

זה הסמסטר השישי ללימודיו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ולפרויקט הפורמולה הוא נכנס כחלק מקבוצת פיתוח המנוע. בשנה שעברה הוא שימש מהנדס מערכת בפרויקט והשנה נבחר כאמור לראש פרויקט הפורמולה. לדבריו, “אני מאוד מתחבר לפרויקט הזה וממשיך איתו כי הוא מחבר  את הלימודים בתואר ליישומים הנדסיים בעולם האמיתי. הפרויקט הזה מכניס אותנו להמון תחומים ומחייב אותנו ללמוד כל הזמן דברים חדשים ולהשתפר משנה לשנה. מכיוון שאנחנו מנהלים את הפרויקט עצמאית, הוא מלמד אותנו הרבה גם על ניהול של אנשים, עבודת צוות, ניהול כספים ועוד המון תחומים חשובים בנוסף להנדסה עצמה.”