ב-11 ביוני 2018 קיבלה רונה רמון תואר עמית כבוד של הטכניון במסגרת הכינוס השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים). התואר הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא “בהוקרה על פעילותה הציבורית בתחום החינוך ובקידום ילדים ונוער בישראל; ברחשי תודה על תרומתה הרבה לתעשיית החלל הישראלית ועל קידומם של לימודי המדע והחלל; ובהערכה על מנהיגותה המופתית ועל מסירותה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל”.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “רונה רמון, אשת חינוך מופלאה שהשפיעה עמוקות על החברה הישראלית, יסדה את קרן רמון המקדמת מצוינות אישית וחברתית באמצעות אווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה. רונה איבדה את בעלה האהוב אל”מ אילן רמון – טייס קרב, גיבור לאומי והאסטרונאוט הישראלי הראשון – וכעבור שש שנים את בנם האהוב סרן אסף רמון, שהלך בדרכי אביו והיה לטייס קרב אמיץ. מאז היא מספרת את סיפורה בארץ ובעולם ומציעה נחמה לאחרים”.
חדר פרס נובל נחנך ברמב”ם במעבדה הישנה של הזוכים לשנת 2004
בתמונה, מימין לשמאל: פרופ’ רפי ביאר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו, פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ פרץ לביא צילום: פיוטר פליטר
כמעט 50 שנה אחרי ששימש כמקום צמיחתם של רופאים וחוקרים מרמב”ם והטכניון, הפך בית הספר הישן לרפואה שבביה”ח, למקום מפגש בין עבר לעתיד. מעבדת המחקר הראשונה של חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, המשמשת כיום כמרכז הכשרה למיומנויות כירורגיות, הפכה לציון דרך בהיסטוריה של המדע הישראלי ומקור השראה לדורות הבאים
סגירת מעגל היסטורית ברמב”ם: עשרות חוקרים ורופאים, אנשי רמב”ם והטכניון לדורותיהם, התכנסו אתמול (יום ב’, 17.12.18) בבית הספר הישן לרפואה שבקמפוס בית החולים כדי לקחת חלק ברגע מרגש במיוחד – חנוכת חדר פרס נובל במקום אשר שימש כמעבדת המחקר הראשונה של זוכי הפרס היוקרתי לכימיה בשנת 2004 – פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר.
המבנה הכרמליטי ההיסטורי, אשר שימש בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמקום לימודיהם של שני המחזורים הראשונים בפקולטה לרפואה בחיפה ומוקד פעילותה של מנהלת הפקולטה, אכלס בין היתר את מעבדות המחקר של חוקרים מהטכניון והניב את עבודת המחקר החשובה שהובילה בהמשך לזכייה ההיסטורית בנובל.
אירוע הקדשת החדר להישג פורץ הדרך עבור המדע הישראלי התקיים במעמד חתני הפרס, פרופ’-מחקר הרשקו ופרופ’-מחקר צ’חנובר, מנהל רמב”ם פרופ’ רפי ביאר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ שמעון מרום, נציגי הנהלת רמב”ם, קרובי משפחה וידידים ורבים מהחוקרים ואנשי הצוות אשר היו חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים.
בדבריו ציין פרופ’-מחקר הרשקו את ההתרגשות הגדולה שנובעת מסגירת המעגל ודיבר על התחושות הנוסטלגיות והזיכרונות מהתקופה ההיא: “באמצעים פשוטים ובתנאים פשוטים, עסקנו במדע ומחקר והייתה לנו תשוקה לדבר. זה מרגש במיוחד לעמוד כאן היום ולהיזכר בדברים”.
פרופ’-מחקר צ’חנובר הצטרף אל הדברים כששחזר את האופן שבו חברו השניים לעבודה משותפת וציין כי: “המדע והמחקר של התקופה ההיא אינם דומים לאלו של ימינו. הדברים כיום יותר מורכבים, אך העיקרון נותר בעינו – לאהוב את מה שאתה עושה”.
פרופ’ לביא דיבר בפני הנוכחים על חשיבותה של הזכייה בפרס החשוב למחקר הישראלי בכלל, ולטכניון בפרט: “הטכניון שלפני הזכייה ולאחריה הוא לא אותה המוסד”, אמר והוסיף, “אני בטוח שהפרופסורים הרשקו וצ’חנובר לא ידעו שהזכייה הזו לא רק תשנה את התפיסה המדעית אלא גם את המוסד שבו הם פעלו”.
חדר פרס הנובל ברמב”ם, הוא המעבדה ההיסטורית ששימשה את חתני פרס הנובל, משמש כיום ככיתת הדרכה ומרכז סימולציה לרופאים וסטודנטים לרפואה בשיטות טיפול כירורגי שונות. המקום פועל במסגרת מכללת רמב”ם – ידע, מרכז ללימודים יישומיים בתחומי הבריאות והמנהל הרפואי, המהווה חלק מקמפוס בית החולים.
“זה מקום שבו נפגשים עבר, הווה ועתיד”, סיכם פרופ’ ביאר את הרעיון שמאחורי היוזמה, “הסיפור של הנובל הוא סיפור מופלא של הקמת הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט, על ידי גרעין הרופאים מרמב”ם, בראשות פרופ’ ארליך, הדיקן הראשון, סינופם לטכניון למרות כל ההתנגדויות, וצמיחתה למובילה עולמית למרות גודלה הקטן. זה סיפור של יצירת פריצת דרך מדעית ענקית בתנאים הכי פשוטים שאפשר לדמיין, זה סיפור של אהבה לידע ותשוקה לגילוי, וכעת – זה חלל שבו אנו מחנכים דורות חדשים של רופאים וחוקרים ונותנים להם השראה להגיע הכי רחוק שאפשר. אני גאה היום כישראלי, כחיפאי, כאיש טכניון וכאיש רמב”ם לעמוד כאן במתקן ההיסטורי החשוב הזה, שהוא חלק משביל ההיסטוריה של ביה”ח”.
שני זוכי פרס נובל נפגשים במקום שבו הכל התחיל. צפו בראיון קצר: צילום ועריכה: עופר גולן, דוברות רמב”ם.
עשרה לוויינים, שמשקל כל אחד מהם שלושה ק”ג וגודלו כשל קופסת נעליים, ישוגרו תוך שנים ספורות לטיסת-מבנה במסלול סביב כדור-הארץ ויספקו מידע חסר תקדים על עננים ועל השפעתם על האקלים. המערכת החדשנית תספק נתונים על ההרכב הפנימי והמבנה החיצוני של עננים, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בהשראת CT רפואי – הממפה באופן תלת-ממדי את פנים הגוף. באמצעות חקר שדות של עננים קטנים, שאינם נמדדים היטב בטכנולוגיות הלויינים הנוכחיות, צפוי הפרויקט לצמצם אי-ודאויות משמעותיות הקיימות כיום במידול האטמוספרה ובחיזוי שינויים באקלים.
הפרויקט, CloudCT, זכה במענק של 14 מיליון יורו מהמועצה האירופית למחקר ERC, במסגרת תוכנית הסינרגיה שלה (ERC Synergy program). תוכנית זו נוסדה במטרה לייצר “שלמים הגדולים מסך חלקיהם”, כלומר לעודד שאלות מחקר שאפתניות המצריכות שיתוף פעולה בין כמה חוקרים ושילוב של יכולותיהם המשלימות. 14 מיליון יורו הם הסכום הגבוה ביותר שהמועצה רשאית להקצות במסגרת התוכנית, וזו השנה הראשונה שמדענים ישראלים זוכים במענק מסוג זה.
את הפרויקט הנוכחי מובילים שני חוקרים ישראליים וחוקר גרמני אחד:
פרופ’ אילן קורן מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, מומחה בפיסיקה של עננים וגשם.
פרופ’ קלאוס שילינג מהמכון לטלמטיקה בוירצבורג, גרמניה, מומחה בטכנולוגיות טיסות-מבנה של לוויינים זעירים.
עננים ממלאים תפקיד מרכזי במאזן האנרגיה ובמחזור המים בטבע. עם זאת, אפילו שגיאות קטנות בהערכת תכונותיהם עלולות לגרור טעויות מהותיות בחיזוי האקלים. לדברי פרופ’ קורן, “כיום לוויינים משמשים לחקר מבני עננים גדולים ברזולוציה שאינה מספיקה לצפייה בעננים קטנים. גם עננים קטנים משפיעים על האקלים ומושפעים מאוד משינויים בו ולכן חשוב לפתח דרכים למדידת תכונותיהם ולחקר יחסי הגומלין שלהם עם תנאי סביבה משתנים. פרוייקט CloudCT יסלול את הדרך לכך”.
לדברי פרופ’ שכנר, “הרעיון למדידת תוכן פנימי (טומוגרפיה) של עננים מהחלל התפתח בהשראת ה-CT הרפואי. בדומה לטכנולוגיית דימות זו ביישומה הרפואי, התמונות ב- CloudCTיצולמו מכיוונים רבים סביב הענן ומעליו. הצילום הרב-כיווני יתבצע בעת ובעונה אחת באמצעות לוויינים זעירים וזריזים מאוד הנעים בטיסת מבנה אוטונומית. עם זאת, בניגוד ל-CT רפואי, שבה יש שליטה פעילה במקור המקרין על הגוף, כאן נסתמך על קרינת שמש טבעית ועל פיזור האור הקיים. זה אחד האתגרים הגדולים בפרויקט”.
אתגר נוסף הוא יצירתה של רשת לוויינים אוטונומית המקיימת בתוכה תיאום רב, יכולות תגובה ובקרה מדויקת. לדברי פרופ’ שילינג, “מערכת הלוויינים המבוזרת שאנו מפתחים לטובת הפרויקט היא דוגמה ליכולת של מערכת תוכנה חדשנית לפצות על מגבלות הנובעות מהמזעור. חדשנות זו תאפשר לנו לפתח רשת לוויינים בעלת ארגון-עצמי אוטומטי ולקדם תפיסות חדשות של תצפית ושל פיתוחים מדעיים בכלל”.
בימים אלה שוקדים המדענים על בניית צוותי העבודה ועל תכנון פרטני של הפרויקט. עד השיגור הם ישקיעו בתכנון מפורט ובבדיקה של ההיבטים השונים של הפרויקט. לדברי פרופ’ שילינג, “בבדיקות אלה נסתייע בלהק של שלושה לוויינים בשם TOM ובסימולטור המתקדם שלנו בווירצבורג”. פרופ’ קורן מוסיף כי “הפרויקט הזה יספק לנו הזדמנות למפות עננים באופן חסר תקדים”.
“אנו שמחים מאוד שהמועצה האירופית למחקר בחרה ב-CloudCT”, אומר פרופ’ שכנר. “זהו פרויקט חלוצי המביא תפיסות תצפיתיות חדשות ופריצות דרך באלגוריתמים מתוחכמים של ראייה ממוחשבת”.
250,000 דולר יוענקו לזוכה בתחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה נגד רחפנים עוינים בסביבה האורבנית
הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: שלמה ברזניק, יחיאל דהן, ראש המרכז פרופ’ יעקב נגל, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ברק אור וז’אן ז’אק פולקוב
הטכניון הכריז השבוע על תחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה חדשות נגד רחפנים עוינים בסביבה אורבנית. שלוש ההצעות הטובות ביותר יזכו במימון של 100,000 דולר כל אחת, וההצעה הנבחרת תקבל מימון נוסף של עד 250,000 דולר.
ההכרזה התקיימה במסגרת יום העיון של המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון. יום העיון מתקיים בכל שנה במסגרת המכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר. הוא נועד לקדם פיתוח של טכנולוגיות ביטחוניות ופונה בעיקר לבכירי מערכות הביטחון, התעשייה הביטחונית והגורמים הרלוונטיים באקדמיה.
ראש המרכז פרופ’ יעקב נגל אמר כי “המרכז נועד להוות נקודת חיבור בין האקדמיה למערכת הביטחון ולתעשייה. אנחנו מחפשים כל הזמן פרויקטים אינטרדיסציפלינריים, חדשניים, שיש להם שימושים דואליים אזרחיים ובטחוניים ושאינם מסווגים.”
את יום העיון פתח נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שאמר: “בנסיעות שלי ברחבי העולם אני נשאל שוב ושוב, מהו קסם ההצלחה של הטכניון?” התשובה שלי היא שמלבד הקפדה על חברי סגל מעולים וסטודנטים מבריקים, הטכניון פועל מאז ראשיתו מתוך חזון ושליחות. כבר בפתיחת הכיתה הראשונה בטכניון בשנת 1924 אמר המהנדס הציוני מנחם אוסישקין כי ‘מדע פרקטי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותה המטבע’. התפיסה הזאת היא חלק מהדי-אן-איי של הטכניון, המטפח בעת ובעונה אחת מדע בסיסי שמקורו בסקרנות ומחקר יישומי שנועד לשפר את רווחת החברה, מדינת ישראל והאנושות כולה. המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, שמקדם מחקרים בעלי חשיבות יישומית, הוא חלק מהשליחות הזאת.”
אל”מ א’, שפיקד עד לאחרונה על מרכז סייבר בצה”ל, דיבר על מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר והציג אפשרויות לבצע באמצעותו מתקפות וירטואליות וממשיות. מנהל המכון הביולוגי פרופ’ שמואל שפירא מהאוניברסיטה העברית דיבר על היערכות רפואית לאירועי טרור. מנהל הטכנולוגיות הראשי במפא”ת, ד”ר שוקי ישורון, דיבר על חשיבות הטכנולוגיה בשדה הקרב העתידי. ד”ר ישורון, בוגר הטכניון שהשלים את הדוקטורט בהנחיית חתן פרס נובל פרופ’-מחקר דן שכטמן, הציג לקהל שדה קרב עתידי הכולל רובוטים יורים, רחפנים, כלי רכב אוטונומיים ועוד.
סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני עם הזוכה בפרס גמונדר ברק אור
מטעם הטכניון הרצו פרופ’ מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל (סכנות פרטיות מסוללות חכמות), פרופ’ יואב אישן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך (חישה אופטית רב נקודתית של מולקולות בפאזה הגזית), פרופ’ משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית (זיהוי מדויק של חומרי מטרה) ופרופ’ כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות (גילוי פחמן דו חמצני חם באמצעות התקן גביש נוזלי).
במסגרת הכנס הוענק פרס גמונדר (Gemunder) לברק אור, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. הפרס ניתן על מחקר הקשור בביטחון ובחלל וכולל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים בהמשך.
אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון (בהצטיינות). עד לאחרונה הוא עבד בחברת Autotalks בתור מהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך. כיום הוא מנהל פיתוח עסקי בחברת Hhope. בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בימים אלה הוא לומד לקראת תואר שלישי בתחום עיבוד אותות ומערכות לומדות בטכניון. המחקר שזיכה אותו בפרס הוא על “יירוט לווין תוך שימוש בגישת תורת המשחקים” (Satellite Interception by Game Theory Approach), בהנחיית פרופסור יוסי בן אשר.
פרסים ניתנו גם לזוכים בתחרות הפיתוחים הביטחוניים המיועדת לסטודנטים. במקום הראשון זכו ז’אן ז’אק פולקוב ואליסה אוגורסקי מהפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב, שהציעו מערכת לזיהוי אוטומטי של מקור הניב של דוברים. במקום השני זכו במשותף שלמה ברזניק, סטודנט במסלול להנדסת נתונים ומידע, על הצעה להתמודדות עם טרור ההסתה ברשת. ויחיאל דהן, בוגר הנדסת מכונות, עם יקיר פנטון הלומד במסלול הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, על הצעה לאיתור מקור ירי בזמן אמת.
פרופ’ נגל ציין את התורם הראשי של המרכז, מר פיטר מונק, שנפטר בחודש מרץ השנה. מונק, איש עסקים ופילנתרופ, נולד בהונגריה בשנת 1927, ניצל ברכבת קסטנר שהביאה אותו לשוויץ וב-1948 היגר לקנדה. לאחר שעבד בשורה של עיסוקים ובהם קטיף טבק, ביעור צמחייה ומכירת עצי אשוח הוא השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת טורונטו. לפני כ-35 שנה נכנס לעסקי הכרייה והוביל את חברת באריק גולד לשווי של 50 מיליארד דולר. במרוצת השנים תרם לטכניון תרומות רבות, חלקן למרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, ובשנת 2001 קיבל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון,
פרופ’ יעקב נגל ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון נעניק את הפרס לסטודנט יחיאל דהןנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביאמימין לשמאל: אירית אידן, סמנכ”לית בכירה למחקר ולפיתוח ברפאל, פרופ’ בועז גולני ופרופ’ יעקב נגל
הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל.
בכל סמסטר מתאמנים במסגרת קורסי הספורט האקדמיים יותר מ-3,000 סטודנטים, תחת אחריות אקדמית של המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות והיחידה לחינוך גופני. במהלך שנת הלימודים מתעמלים במרכז הספורט כ-300 אנשי סגל ועובדים במסגרת שיעורים המתקיימים מחוץ לשעות העבודה.
מתחם הספורט בטכניון כולל מתקנים מגוונים ומשוכללים רבים. מתחם בריכת השחייה כולל בריכת שחייה אולימפית מקורה, שתי בריכות חיצוניות חצי אולימפיות, בריכת פעוטות, משטחי דשא נרחבים, משטחי שיזוף, סאונה, ג’קוזי משוכלל, קפיטריה ושולחנות טניס. המגרשים החיצוניים כוללים מגרש דשא סינטטי מקורה (חדש), 4 מגרשי טניס משופצים ומחודשים, מגרש כדורעף חופים, 2 מגרשי Street Ball חדשים, ומסלול ריצה של 100 מ’ הכולל 5 מסלולים. בנין הספורט כולל אולם ספורט רב תכליתי, אולם מראות, שני מגרשי סקווש וחדר כושר מרווח עם מכשור חדיש ומשוכלל.
מרכז הספורט ממשיך להתחדש. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החלה בנייה של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים משוכללים. סיום העבודות המשוער: 2020
מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני
פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
רוב התאים בגופנו מקיימים מגע עם המרקם הבין-תאי (ECM) המקיף אותם. עד לאחרונה הניחו מדענים רבים שמדובר בקשר ביוכימי בעיקרו, אולם בשנים האחרונות התברר כי אינטראקציות מכניות, למשל יכולתם של תאים לחוש בתכונותיו של המרקם ולהגיב להן, ממלאות תפקיד משמעותי בהתפתחות התא ובתפקודו.
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nano Letters מראים מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע כיצד בדיוק משפיעים כוחות מכניים על התפתחות של כלי דם ברקמה ביולוגית. את המחקר הובילו הדוקטורנטית שירה לנדאו ופרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון והדוקטורנט אברהם מוריאל ופרופ’ ערן בוכבינדר מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד”ר אריאל ליבנה, לשעבר חוקר בתר-דוקטוריאלי במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע.
בסדרת מחקרים שהתבצעה במעבדתה של פרופ’ לבנברג בטכניון נבחנה הרגישות המכנית של רשתות כלי דם, כלומר ההשפעה של כוחות מכניים על אופיין של רשתות אלה ועל כיווני צמיחתן. המחקרים בוצעו במערכת שפותחה במעבדתה של פרופ’ לבנברג ונועדה לשפר תהליכים של יצירת רקמות להשתלה.
יצירת רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה היא כלי משמעותי בטיפול רפואי. האתגר המדעי הוא לייצר את הרקמות כך שיכילו רשת של כלי דם, המבטיחה אספקה סדירה של חמצן וחומרי תזונה. חשיבות גדולה נודעת לסדר הכיווני של הרשת, כלומר לסידורם בכיוון דומה לסידור כלי הדם ברקמת היעד. היבטים אלה חיוניים להיקלטותו של השתל ולהישרדותו.
בתרשים: התארגנות כלי דם ברקמה מהונדסת תחת כוחות מכניים שונים. אפשר לראות, לפי סדר התמונות מימין לשמאל, כי במתיחה מחזורית התאים וכלי הדם מסתדרים בניצב לכיוון המתיחה; במתיחה סטטית הם מסתדרים בכיוון המתיחה; ואילו ללא כוחות מתיחה חיצוניים הם מתפזרים באופן אקראי
הטכנולוגיה שפיתחה פרופ’ לבנברג מבוססת על פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים החיוניים להתפתחות כלי דם. יעילותה של טכנולוגיה זו הודגמה בשורה של מחקרים. בשנת 2016 פרסמו פרופ’ לבנברג וד”ר דקל רוזנפלד, שהייתה בעת ההיא דוקטורנטית במעבדתה, מאמר בכתב העת המדעי “רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים” (PNAS) ובו הציגו מערכת-מתיחה מקורית המפעילה על הרקמה המלאכותית כוחות המשפיעים על התהליכים הביולוגיים בתאים ואפילו על התמיינותם, צורתם, נדידתם והתארגנותם במבנים וכן על הגיאומטריה של הרקמה המתפתחת, על בשלותה ועל יציבותה.
באותו מחקר התברר כי כוחות מתיחה הפועלים על הרקמות בשלב גידולן מובילים לצמיחה של כלי דם בעלי כיווניות מוגדרת. “רצינו להבין איך פועל התהליך הזה וכיצד לשלוט בו,” אומרת הדוקטורנטית שירה לנדאו מהטכניון. “פרופ’ בוכבינדר ושותפיו ממכון ויצמן למדע פיתחו תיאוריה המסבירה את השפעות הכוחות המכניים על התא הבודד, וביחד הרחבנו אותה לרמת הרקמה הרב-תאית”.
במחקר החדש הבינו המדענים כיצד רצף של מתיחה דינמית-מחזורית ומתיחה סטטית יכולות להוביל להתפתחות סדר כיווני ברשתות של כלי דם, אף על פי שהמנגנון הביופיסי שעומד בבסיס שני התהליכים שונה מהותית. “אתגר משמעותי שהתמודדנו אתו,”, אומר הדוקטורנט אברהם מוריאל, “היה הבנת הקשר בין הניסויים הביולוגיים המורכבים ובין התיאוריה הפיסיקלית.”
המחקר הוביל לביסוס של פרוטוקול מתיחה שמאפשר יצירת רקמות אופטימליות, ובהן רשתות יציבות, עשירות ובעלות סדר כיווני מוגדר היטב של כלי דם. המדענים מקווים כי הממצאים יקדמו את האפשרות ליצור בעתיד רקמות של רשתות כלי דם בעלות מבנה וכיווניות שיאפשרו השתלה יעילה שלהן במטופלים.
מימין לשמאל: סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, גב’ לילי ספרא ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא
הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לגב’ לילי ספרא, יו”ר קרן אדמונד ספרא ויו”ר לשם כבוד של אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך. התואר הוענק לה באירוע השנתי של אגודת ידידי הטכניון בצרפת “בהוקרה על תרומותיך הנדיבות למטרות רבות חשיבות ולמוסדות רבים בישראל וברחבי העולם; על תמיכתך העצומה בקרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – שסייעה לאלפי סטודנטים בישראל כולה, לרבות מאות סטודנטים בטכניון; על תמיכתך הנדיבה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועל מסירותך, המעניקה השראה לרבים.”
קרן אדמונד ספרא תומכת בפרויקטים הקשורים בחינוך, במדע וברפואה, בדת, בתרבות ובסיוע הומניטרי ביותר מ-40 ארצות. היא נוסדה על ידי אדמונד ספרא ז”ל, מהבנקאים המצליחים בעולם במאה ה-20. מאז מותו ב-1999 עומדת בראש הקרן אלמנתו, גב’ לילי ספרא. קרן אייסף נוסדה על ידי בני הזוג ספרא ב-1977 והפכה לארגון הגדול בעולם, מבין הארגונים שאינם למטרות רווח, בקידום ההשכלה הגבוהה בקרב ישראלים מחוננים מרקע מוחלש. הקרן פועלת למען הקהילה בפרויקטים יעודיים הנערכים יחד עם שותפים כגון תוכנית פר”ח ומשרד החינוך. הטכניון הוא אחד השותפים המשמעותיים ביותר של קרן אייסף במשך 42 שנות קיומה. מאז הקמתה העניקה הקרן כאלפיים מלגות לסטודנטים בטכניון.
משפחת ספרא תרמה רבות לגופים שונים בישראל. בתל השומר נבנה בתרומתם של בני הזוג ספרא בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, שבו מטופלים אלפי ילדים בכל שנה. קמפוס “גבעת רם” באוניברסיטה העברית בירושלים נקרא כיום “קמפוס אדמונד ספרא”. האגף לאמנויות במוזיאון ישראל לאמנות נקרא על שמם. הם תומכים בכפר נהר הירדן – כפר נופש בגליל התחתון, המעניק ללא תשלום נופש חוויתי לילדים המתמודדים עם מחלות שונות. גב’ ספרא היא חברת כבוד בחבר הנאמנים הבינלאומי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
גם בחו”ל פעילה גב’ ספרא בשורה ארוכה של פרויקטים וגופים. היא יזמה מפעלי חינוך רבים לזכר בעלה ובהם מרכז אדמונד ספרא לאתיקה באוניברסיטת הרווארד; היא מכהנת כנאמנה של המוזיאון למורשת יהודית בניו יורק; באזור עני בצפון ברזיל היא הקימה את בית הספר אלפרדו מונטורדה, שבו לומדים כאלף ילדים מדע וטכנולוגיה; היא מעורבת בהקמת בתים עבור ילדים יתומים ברומניה; היא תומכת במחקר ובטיפול באלצהיימר ובפרקינסון בבתי חולים ובאוניברסיטאות ברחבי העולם; היא הקימה את המלונית למטופלים ולמשפחותיהם במכונים הלאומיים לבריאות בארה”ב (NIH). בשנת 2006 ייסדה גב’ ספרא את המכון הבינלאומי למדעי המוח ע”ש אדמונד ולילי ספרא בנטאל שבברזיל – כיום המרכז החשוב ביותר במדעי המוח בברזיל; והיא חברה בקרן מייקל פוקס לחקר מחלת פרקינסון ובקרן FNIH התומכת ב-NIH.
היום קיבלו את פרס נובל פרופ’ ג’יימס אליסון וד”ר ארתור אשקין. הם מצטרפים לקהילה רחבה של זוכי פרס הארווי שזכו לימים בפרס נובל
פרופ’ אליסון מקבל את פרס הארווי מנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא
פרופ’ ג’יימס אליסון וד”ר ארתור אשקין, שקיבלו היום את פרס נובל ברפואה ובפיזיקה בהתאמה, הם חתני פרס הארווי מטעם הטכניון. בכך הם מצטרפים לקבוצה גדולה של חוקרים שזכו בשני הפרסים. מאז שנת 1986 ועד כה זכו 16 זוכי פרס הארווי, כלומר 26% מהם, בפרס נובל, ולכן נחשב פרס הארווי ל”מנבא נובל”.
פרס הארווי ניתן בטכניון לראשונה בשנת 1972 מהקרן שהוקמה על ידי ליאו הארווי ז”ל. מטרתו: להוקיר נשים וגברים שתרמו תרומה משמעותית לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. כל זוכה בפרס מקבל 75,000 דולר.
ד”ר ארתור אשקין, 96, קיבל את פרס נובל בפיזיקה. הוא זכה בפרס הארווי בשנת 2004 על תרומתו המחקרית לשליטה על תנועת חלקיקים בעזרת כוחות אופטיים ועל המצאת “המלקחיים האופטיים” המאפשרים ללכוד חלקיקים באמצעות אור. במשך עשרות שנים הוא הוביל את המחקר בלייזרים במעבדות בל.
פרופ’ ג’יימס אליסון, 70, קיבל את פרס נובל בתחום הרפואה. הוא זכה בפרס הארווי בשנת 2014 על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן – האימונותרפיה, שפירושה טיפול בסרטן באמצעות שחרור ה”בלמים” המעכבים את המערכת החיסונית. על סמך מחקריו פותחה התרופה Yervoy (Ipilimumab) שאושרה בארה”ב לטיפול במלנומה גרורתית בבני אדם.
אלה כמה מזוכי פרס הארווי שזכו לימים בפרס נובל:
פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס הארווי לשנת 2002, זכתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009 על פענוח מבנה הריבוזום, המייצר את החלבונים בתא.
ד”ר ארתור אשקין מקבל את פרס הארווי מפרופ’ משה משה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים
פרופ’ אליזבת בלקברן, כלת פרס הארווי לשנת 1999, זכתה בפרס נובל ברפואה לשנת 2009 על גילוי האנזים טלומרז והמנגנון הטלומרי המגן על הכרומוזומים.
פרופ’ ריינר וייס ופרופ’ קיפ תורן, חתני פרס הארווי לשנת 2016, זכו בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 על גילויים של גלי הכבידה – גילוי שאימת ניבוי חשוב בתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין.
פרופ’ ברט סאקמן, חתן פרס הארווי לשנת 1991, זכה בהמשכה של אותה שנה בפרס נובל ברפואה על גילוי התעלות היוניות המעבירות מידע באורגניזם.
פרופ’ פייר ג’יל דן-ג’ן, חתן פרס הארווי לשנת 1988, זכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1991 על פיתוח התצוגה הגבישית הנוזלית (LCD).
פרופ’ שוג’י נקמורה, חתן פרס הארווי לשנת 2009, זכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2014 על פיתוח נורת ה-LED הכחולה שאפשרה את פיתוח ה-LED הלבן.
לרשימה המלאה של זוכי פרס הארווי ובהם חתני פרס נובל לחצו כאן
חברת Jet-Eat היא הזוכה הגדולה באירוע הגמר של תוכנית EIT Food Accelerator Network שהתקיים בפריז.
החברה נבחרה מבין עשרות חברות שהשתתפו בתוכנית האירופית וזכתה ב-60 אלף יורו להמשך פיתוחה.
ג’ט-איט שהוקמה השנה, היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה טכנולוגיה לייצור בשר ובשר ממקור צמחי בהדפסת תלת-ממד. היא מחברת את מדעי המזון לחידושים האחרונים בהדפסת תלת-ממד ובהדפסה דיגיטלית. מייסדי החברה אשחר בן שטרית, אלכסיי טומסוב, אדם להב ועמית קינן מעריכים ש Jet-Eat-תוביל מהפכה דיגיטלית בעולם המזון על כל שלביו: פיתוח, ייצור והפצה.
בקיץ האחרון השתתפה החברה בתוכנית ההאצה הראשונה לחברות סטארטאפ בתחומי המזון והחקלאות, שהתקיימה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. את התוכנית יזם המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT) בשיתוף עם שטראוס גרופ. תוכנית ההאצה הייחודית, שנועדה לטפח חדשנות ויזמות בעולם המזון, התקיימה בשלוש מדינות במקביל: בטכניון בישראל, במכונים השוויצרים לטכנולוגיה EPFL ו- ETH ציריך ובאוניברסיטת מינכן (TIM) בגרמניה.
באירוע הגמר בפריז ייצגו את האקסלרטור בטכניון גם החברות Kiinns הישראלית ו-Natufia האסטונית
הנציבות האירופית העניקה את “פרס החדשנות” לפרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון על פיתוח SniffPhone – מערכת לאבחון מחלות בשלב מוקדם על סמך הבל הפה של הנבדק. הפרס ניתן לו בשבוע שעבר בליסבון במסגרת EFECS – כנס הפורום האירופי לרכיבים אלקטרוניים ולמערכות אלקטרוניות. זו השנה הראשונה להענקת הפרס.
פרופ’ חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, זכה להכרה בינלאומית נרחבת ומחקריו מקבלים תמיכה משמעותית מהאיחוד האירופי.
ב-11 ביוני 2018 קיבלה רונה רמון תואר עמית כבוד של הטכניון במסגרת הכינוס השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים). התואר הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא “בהוקרה על פעילותה הציבורית בתחום החינוך ובקידום ילדים ונוער בישראל; ברחשי תודה על תרומתה הרבה לתעשיית החלל הישראלית ועל קידומם של לימודי המדע והחלל; ובהערכה על מנהיגותה המופתית ועל מסירותה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל”.
ביום חמישי 13.12.2018 בשעות הלילה התבצעה הנפה ראשונה של גשר הולכי הרגל בפרויקט שערי הטכניון. להלן השינויים בתנועה:
חברת Jet-Eat היא הזוכה הגדולה באירוע הגמר של תוכנית EIT Food Accelerator Network שהתקיים בפריז.