בבסיס גלילות התקיים כנס פתיחת מסלול העתודה העילית ‘אלונים’ בהובלת מנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ויחידת 8200. הכנס נערך במעמדו של רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני, בהשתתפות עתודאי המחזור הראשון של תוכנית ‘אלונים’ ומשפחותיהם.
מסלול העילית ‘אלונים’ הינו מסלול שהחל באוקטובר 2018, המסלול נפתח לאחר עבודה משותפת של המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, יחידת 8200 והמוסד האקדמי ‘הטכניון’. העתודאים ילמדו במהלך המסלול את תחום ה-Data Science ובמסגרת הלימודים ירכשו השכלה ברמת התואר השני. תחום ה-Data Science הינו תחום פורץ דרך בעולם האקדמי בעולם הטכנולוגי, לתחום זה יש שימוש רב במגמות שונות, בניהן בתחום המודיעין נעשה שימוש רוחבי בתחום ה-Data Science ולו משמעות רבה לעליונות צה”ל במישור הבטחוני, המודעיני והטכנולוגי. העתודאים אשר נכנסו למסלול היוקרתי נבחרו בקפידה לאחר שנמצאו מתאימים בנתוני איכות והציונים הגבוהים, לצד תנאי הקבלה הגבוהים התקיימו מבחני אישיות ופיקוד.
רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני פתח את הכנס בדברים: “כאשר אנו מסתכלים שנים קדימה, אנו רואים בתחום ה-Data Science את העתיד. אני שמח על פתיחת תוכנית ‘אלונים’, השקענו מאמצים רבים בהקמת התוכנית בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין והטכניון. לתוכנית זו יש חשיבות רבה לאפקטיביות המבצעית של צה”ל ושמירת ביטחון המדינה. מצופה לכם מסלול מאתגר, אך אנו סומכים עליכם שתצליחו במשימתכם ונלווה אתכם בדרך להצלחה.”
ראש מנט”א, סא”ל איתי לבנון אמר לנוכחים בכנס: “נבחרתם בקפידה להכנס לתוכנית פורצת דרך, ואני מתרגש לעמוד בפניכם כאן, בעיניי מדובר במאורע היסטורי ופורץ דרך ברמה הלאומית. לכם, אנשי המחזור הראשון בתוכנית העילית ‘אלונים’ יהיה חלק נכבד בעתיד ה-Data Science במישור האקדמי ובתרומתו לצה”ל וזרועות הביטחון. יש לכם אתגר רציני לעמוד בו ואנו נהיה לצידכם לאורך כל הדרך עד לרגע בו בעתיד תוכלו להגיד בגאווה “אני ‘אלוניסט’ מחזור א’, אני הייתי במחזור הראשון של תוכנית עילית בעתודה האקדמית בצה”ל.” בנוסף, ר’ מנט”א הודה והדגיש את שיתוף הפעולה המסור בין מנט”א ויחידת 8200 בהובלת הרפנט הצה”לי ל-Data Science וראש תוכנית אלונים – אל”ם ש’, וצוות הטכניון – הפרופסורים, סבאח, קורלנד, דומשלק וד”ר גילה מולכו.
בית הטכניון אבל על לכתו של משה ארנס, בעבר חבר סגל בטכניון וחבר הקורטוריון. במהלך השנים שימש ארנס בתפקידים רבים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית. בכל השנים שמר על קשר חם עם הטכניון, ובשנת 1986 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.
בשנים 1957-1965 נמנה ארנס עם הסגל האקדמי של הטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. “בשנות ה-50 שררה ספקנות באשר לצורך של מדינת ישראל והטכניון במחלקה אווירונוטית,” סיפר במרץ 2012 בראיון מצולם לפרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. “האבות המייסדים של הפקולטה חיפשו מומחה למנועים וכך הגיעו אלי – בוגר קלטק, שעבד כמה שנים בתעשייה האמריקאית. בטכניון התחלתי ללמד איך מתכננים מטוס. התרשמתי מאוד מרמת הסטודנטים כאן ואכן, ברבות השנים המחלקה בטכניון הפכה לפקולטה, ועד היום היא אחת הפקולטות הטובות בעולם בתחומה.”
“המחזור הראשון של הפקולטה סיים את לימודיו בשנת 1958 עם 11 בוגרים ובוגרת אחת. בוגרי הפקולטה היו הבסיס לתעשייה האווירית בארץ שהיתה במשך שנים התעשייה המובילה והמתקדמת ביותר בישראל. מ-12 בוגרים בשנה צמחה הפקולטה ל-120 בוגרים וישראל הפכה למעצמה אווירונוטית. מטוס הלביא הוכיח את היכולת האדירה של המדינה הקטנה הזאת. זאת הייתה המערכת ההנדסית המורכבת ביותר האפשרית שיכולנו לבנות באותה תקופה.”
יהי זכרו ברוך.
כנס ווטרלו-טכניון: “מחקר בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות”
ב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניון. הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו בקנדה. הקשרים בין שני המוסדות התמסדו בשנת 2014 עם חתימתו של הסכם שמטרתו להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי. את ההסכם הניעה תרומתה של קרן ג’רלד שוורץ והית’ר רייזמן. שיתוף הפעולה כולל תמיכה בסדנאות וב-11 פרויקטי מחקר וכבר הוליד חברת ספין-אוף אחד ומענקי מחקר בשיעור 3.4 מיליון דולר.
סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני דיבר על חשיבותו של שיתוף הפעולה ועל התחומים החדשים שהטכניון נכנס אליהם באופן נרחב ומעמיק, ובהם סייבר ובינה מלאכותית. הוא ציין את ההישג הגדול בהקמת מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון ואמר כי לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו נקודות השקה רבות ובהן גיוס נשים לסגל.
שמיין דין, סגנית נשיא למחקר בווטרלו, מסרה את ברכתו של נשיא האוניברסיטה פרידון האמדולפור. היא אמרה ש”מאז חתימת ההסכם יצאו לדרך כמה מחקרים משמעותיים מאוד. בתחילת הדרך התמקד שיתוף הפעולה במערכות מידע קוונטיות, בננו-טכנולוגיה ובמים, וכיום אנחנו תומכים גם בתחום אבטחת הסייבר. זוהי הזדמנות לעבוד בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות כולה.”
פרופ’ דרק צ’יפר מאוניברסיטת ווטרלו, שנשא את ההרצאה הראשונה, הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ניר טסלר מהטכניון והדגיש כי “המחקר הזה לא היה אפשרי בלי השותפות החשובה הזאת בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו.” פרופ’ פיליפ ואן-קפלן מאוניברסיטת ווטרלו הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ערן פרידלר. השניים מפתחים יחד דרכים חדשות לניטור אוכלוסיות של מיקרואורגניזם מתחת לקרקע.
את דברי הסיום נשא פרופ’ ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה גדי איזנשטיין, שגם הנחה כמה מהמושבים בכנס.
סטודנטים מילגאים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתגוררים בהדר יזמו את פרוייקט “פינה בשכונה”. הסטודנטים הפועלים במבנה ההדריון של הפקולטה לאדריכלות בשכונת הדר, זכו במילגה שנתית מטעם קהילת הדר ברשותו של מר יעקב ברודר ומפעל הפיס, שמטרתה לקדם יוזמות אדריכליות בשכונת הדר. הסטודנטים מודרכים על ידי ד”ר אדריכל אורית שמואלי ואדריכל נוף סיוון אורנאי מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואדריכל אלה שר מהמרכז לייעוץ אדריכלי בקהילת הדר.
“פינה בשכונה” תאפשר לתושבי הדר להתבונן סביבם, לזהות את הזדמנויות לשיפור פינות בשכונה לטובת הציבור. הפרוייקט מופץ ברשתות החברתיות ובמקומות כינוס בשכונת הדר והמעוניינים מתבקשים לשלוח תמונות של “פינות” רלוונטיות בשכונה למייל: ginat.hadarion@gmail.com
Hadarion – בפייסבוק: הדריון
בהמשך יסייעו הסטודנטים בעיצוב מחדש של אותן פינות שיוצגו ויבחרו. התמונות יוצגו יום בשני ה 14.1.19 באירוע הקהילתי שיתקיים לכבוד הפתיחה המחודשת של גן קסל הצמוד להדריון בהשתתפות ראשת העיר ד”ר עינת קליש רותם
הבוקר שמענו ברדיו שהסיכוי לגשם נמוך מאוד – 6% – אבל אמש החזאי בטלוויזיה נקב
ב-35% והאפליקציה מראה לנו 50%. אז… איך נתלבש? איך נלביש את הילדים? האם ניקח מטרייה?
כולנו מכירים את ההחלטות הקטנות האלה בחיי היומיום, אבל גם החלטות גדולות יותר: האם ללכת לניתוח כשאחד הרופאים מציג סיכויים גבוהים להחלמה ספונטנית אך רופא אחר סבור שהניתוח חיוני? האם להשקיע בסקטור הנפט כשמומחה אחד אומר שכדאי, שהרי האנרגיה האלטרנטיבית מיצתה את דרכה, והאחר אומר את ההיפך? האם לאשר לילד לנפוש בסיני כשמומחי ביטחון חוזים שחורות ואילו מומחי תיירות צופים שקט ושלווה?
רבות מההחלטות שאנו מקבלים בחיינו האישיים והמקצועיים מתקבלות בתנאים של אי-ודאות ונשענות על תחזיות של מומחים בתחום. גם מקבלי ההחלטות בארגונים גדולים – חברי דירקטוריון, שרי ממשלה וכיו”ב – נסמכים על הערכות מומחים. כל עוד המומחים מסכימים ביניהם, ההחלטה קלה, אבל ברבים מהמקרים הם חולקים זה על זה ותחזיותיהם סותרות.
ד”ר איתי אריאלי, ד”ר יעקב בביצ’נקו ו פרופ”ח רן סמורודינסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון פיתחו מודל חדש לשקלול של תחזיות מומחים ומציגים פתרון אופרטיבי לבעיה האמורה עבור חלק מהסיטואציות. המאמר פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים -PNAS .
לדברי ד”ר אריאלי, “אנו מציעים כאן מודל מתמטי שמאפשר לבחון באופן אובייקטיבי איכות של קבלת החלטה ולבנות תחזית המבוססת על כמה תחזיות מומחים. זאת על סמך הערכת איכות התחזית המצרפית בסיטואציה הגרועה ביותר. עבור מתארים (תרחישים) מסוימים אנחנו גם מציעים פתרון קונקרטי (נוסחה מתמטית) לבעיה, שמספק תחזית מצרפית טובה מאוד. תחזית זו דומה לזו שהיה מקבל אדם החשוף לכל הידע והנתונים שבידי כל המומחים.”
ד”ר אריאלי מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, ולכן מדובר במתארים פשוטים. “באחד המתארים, לדוגמה, ידוע שלאחד מהמומחים יש ידע רב יותר מהמומחה האחר, אבל איננו יודעים מי מהם הוא בעל הידע הרב יותר. במאמר נוסף שנולד מאותו מחקר אנו מטפלים במתארים מרובי-מומחים, בניגוד למאמר הנוכחי המתמקד כאמור במתארים שבהם יש רק שני מומחים.”
פרופ”ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. חוקר ואדריכל המשלב מחקר אקדמי ועיסוק מעשי בעיצוב אדריכלי. בשנת 2003 הקים בטכניון את המעבדה לעיצוב וייצור מבוססי מחשב (T_CODE).
פרופ’ אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות.
מומחה בהעברת חום במערכות ננומטריות, בננומכניקה של מערכות פולימריות ובתכונות מכניות וטכניות של מתכות במבנה ננומטרי.
פרופ’ יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה. עסק במרוצת השנים בפיתוח טיפולים למגוון מחלות ובהן סוכרת נעורים, טרשת נפוצה, מחלות ויראליות ומחלות אוטואימוניות. מומחה באימונותרפיה של סרטן.
מצעד הפוסטים הנצפים ביותר בעמוד הפייסבוק של הטכניון:
לתפארת מדינת ישראל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף השיאה משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות ה-70.
לכתבה: http://bit.ly/2AncpqC
פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך פיתח שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2Ti0VMf
פרופ’ בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים פענח את תהליך ההיווצרות של “עדשות מחוסמות” מתחת למים בגופו של נחשון הים.
לכתבה: http://bit.ly/2C1IdBN
פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתח מערכת חדשנית משולבת המזהה מחלות קטלניות בשלבים מוקדמים של התפתחותן.
לכתבה: http://bit.ly/2ApsT1x
ד”ר עליזה מלק זכתה באות “מרצה מעורר השראה” לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית.
לכתבה: http://bit.ly/2TesCpk
ד”ר הודיה אוליאל, הסובלת משיתוק מוחין, סיימה לאחרונה את לימודיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
לכתבה במאקו: http://bit.ly/2BOBGtW
ד”ר מירא שלח, שהשלימה דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב, היא האישה הראשונה מהמגזר הערבי שקיבלה תואר דוקטור במדעי המחשב בישראל.
לכתבה בידיעות אחרונות: http://bit.ly/2PddJVJ
הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל. לאחרונה גם החלה בנייתם של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2rAwDbO
סטודנטים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים: הדלקת חנוכייה בדרך המסובכת ביותר.
לכתבה: http://bit.ly/2EZQrgv
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציגים שיטה חדשה לאומדן יעילותם של “קוקטיילים אנטיביוטיים”
פרופ’ רועי קישוני
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון הציגו בכתב העת Nature Microbiology מערכת חדשנית למדידת יעילותו של “קוקטייל אנטיביוטיקה” – טיפול המשלב סוגים שונים של אנטיביוטיקה. המחקר מראה כי יעילותו של הקוקטייל מושפעת בעיקר ממגוון התרופות שבו ולא ממינוניהן. את המחקר ערכו פרופ’ רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ומדעי המחשב והדוקטורנט דור רוס.
אנטיביוטיקה היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. במידה רבה היא תגלית יותר מאשר המצאה, שכן האנטיביוטיקה התפתחה בטבע בפטריות ובשמרים בתהליך אבולוציוני שהגביר את כושר הישרדותם. פיתוחן של תרופות המבוססות על אותם חומרים אנטיביוטיים טבעיים החל לפני כמאה שנה בזכות מחקריהם של סר אלכסנדר פלמינג, הווארד פלורי וארנסט צ’יין, חתני פרס נובל ברפואה לשנת 1945.
הטיפול האנטיביוטי הציל מאז ראשיתו את חייהם של מיליונים רבים, ועם זאת, הצלחתו הפכה אותו לחרב פיפיות. זאת משום שהשימוש בתרופות אנטיביוטיות מוביל להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – תהליך שפרופ’ קישוני הציג בעבר באמצעות פלטפורמה ייחודית שבנה עם עמיתיו בהרווארד. כיום מבטאים חוקרים רבים חשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. אחת מתרומותיו של פרופ’ קישוני בהקשר זה הוא שיטה המאפשרת לאמוד את רמת העמידות הנוכחית של חיידק נתון לאנטיביוטיקה ויתר על כן – לחזות את העמידות שהוא צפוי לפתח בעתיד. על סמך מידע זה אפשר להתאים למטופל את האנטיביוטיקה היעילה ביותר.
בתרשים: הכמות הכללית של אנטיביוטיקה הדרושה לעיכוב עולה כמו שורש מספר התרופות השונות בקוקטייל. כל נקודה בתרשים מייצגת שילוב של 10-2 אנטיביוטיקות שונות. אפשר לראות שכאשר מעלים את מספר האנטיביוטיקות השונות בשילוב הכמות הדרושה מכל אחת מהתרופות יורדת (שיפוע הגרף α קטן מאחד), בעוד הכמות הכללית עולה.
המחקר הנוכחי בחן כאמור את יעילותם של “קוקטיילים” של תרופות אנטיביוטיות שונות. החוקרים פיתחו מערכת חדשנית אוטומטית המאפשרת מדידה מדויקת של השפעת קוקטיילים שונים על חיידקים. הם מצאו שככל שמספר האנטיביוטיקות השונות בקוקטייל גדול יותר, כמות התרופות הכוללת אמנם חייבת לגדול אולם אפשר להקטין את הכמות של כל אחת מהן בלי להפחית מיעילות הקוקטייל.
החוקרים בחנו תמהילים שונים של אנטיביוטיקה מרובה (קוקטייל) על כמה סוגי חיידקים, וכך אימתו את יעילותה של המערכת שבנו.
המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), המרכזים הישראליים למצוינות במחקר
(I-CORE) והמועצה האירופית למחקר (ERC).
הטכניון והוועד האולימפי בישראל מקימים מרכז מחקר משותף שיעסוק בקידום הספורט האולימפי בישראל. בראש המרכז יעמוד פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות
נציגי הטכניון והוועד האולימפי לאחר חתימת ההסכם
הטכניון והוועד האולימפי בישראל יקימו יחד את “המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי” בראשות פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מטרת המרכז החדש היא עידוד מחקרים שיקדמו את הספורט האולימפי בישראל על ענפיו השונים, וזאת במודל הנהוג במדינות שונות באירופה ובארצות הברית.
יגאל כרמי, יו”ר הוועד האולימפי בישראל, אמר: “הקמתו של המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי על ידי הטכניון, מוסד אקדמי יוקרתי בעל מוניטין בינלאומי, והוועד האולימפי בישראל יציב את ישראל בעמדת יתרון בידע מדעי ובטכנולוגיה על פני המתחרים שלנו בספורט העולמי. תחומי הביומכניקה, ניתוחי התנועה והפיתוח הטכנולוגי הם תחומי היישום שיזכו מעתה לתשומת לב ייחודית, במטרה להביא לשיפור בביצועי הספורטאים שלנו. הוועד האולימפי בישראל מברך ומודה על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הטכניון. מדובר בשילובם של מוחות מדע מבריקים לטובת הספורט האולימפי בישראל. אנו משוכנעים שהדבר יצעיד אותנו קדימה.”
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך על הקמת מרכז המחקר החדש ואמר: “שיתוף הפעולה בין הוועד האולימפי הישראלי לטכניון הוא יוצא דופן ומבטיח מאוד. החיבור בין מדעני הטכניון לספורטאים המובילים בישראל ישדרג את הביצועים האנושיים ויבטיח הישגים עתידיים.”
חותמים על ההסכם. מימין לשמאל: פרופ’ וויין קפלן, פרופ’ פרץ לביא ויגאל כרמי
הפעילות המחקרית המשותפת כבר החלה בפועל, ואחד המחקרים הראשונים במסגרתה קשור בגלישת רוח. גור שטיינברג, מאמן נבחרת ישראל בגלישת רוח, ויאיר טלמון מהיחידה לספורט הישגי, ביקשו לערוך מחקר שיתאים את תכונות הגלשן לגולש כך שיספק לו את הביצועים הטובים ביותר לאורך זמן. הרקע, לדברי שטיינברג, הוא ההבדל בין סנפירי-גלשן שונים מאותו דגם. הבדל זה מחייב כל גולש לבחון לאורך זמן את הסנפיר שבחר, דבר הגוזל זמן רב ולעתים אף גורם לשבירת הסנפירים. יוזמתם של שטיינברג וטלמון הובילה למחקר בטכניון: “חתימה מכנית של סנפירי הגלשנים האולימפיים”, שמאפשר לאפיין במדויק את הסנפירים השונים ולהתאימם באופן מיטבי לתכונות הגולש. המחקר נערך במרכז למכניקת חומרים בפקולטה להנדסת מכונות בראשות פרופ’ דני ריטל ובליווי מדעי של פרופ’ נתאי דרימר ופרופ’ אלון וולף.
פרופ’ וולף, שיעמוד בראש המרכז, הוא ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ולביומכניקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מחקריו מתפרשים על פני תחומים רבים ובהם רובוטים לניתוחים, לשיקום ולמשימות חילוץ והצלה, חקר המכניקה של הגוף ופיתוח טכנולוגיות לשיפור התפקוד המוטורי של אנשים בריאים וחולים. לדברי פרופ’ וולף, “כיום ברור שזכייה במדליה אולימפית נובעת לעתים מיתרון של שבריר שנייה או של סנטימטרים ספורים של המתחרים. יתרונות כאלה נובעים מהבנה מדעית ומיישומה באימונים ובציוד. אנחנו מאמינים שאם נרתום לטובת הספורט האולימפי את הידע ואת היכולות שהפכו את ישראל לאומת הסטארט-אפ נוכל לקדם את הישגי הספורטאים האולימפיים שלנו ולסייע להם להפוך למודל לחיקוי שיחלחל לתרבות הספורט בישראל.”
נציג הוועד האולימפי בישראל בהנהלת המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי הוא הפיזיולוג מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל.
הוועד האולימפי בישראל הוא ארגון הגג של הספורט בישראל המאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל ומייצג את ישראל בוועד האולימפי הבינלאומי. תפקידו העיקרי: לדאוג להכנתם המיטבית של ספורטאי המשלחות האולימפיות של ישראל, למשחקים האולימפיים ולתחרויות מטרה נוספות.
על ההסכם החדש חתומים הוועד האולימפי בישראל, הטכניון ומוסד הטכניון למחקר ופיתוח.
ההסכם האסטרטגי להקמת המרכז החדש, שייקרא באנגלית The Israeli Olympic Sports Research Center, נרקם בעקבות יום עיון שנערך בטכניון למאמנים בענפים האולימפיים ומתוך הכרה בצורך במחקר נרחב ומעמיק בהיבטים שונים של ספורט.
בטקס החתימה על ההסכם שהתקיים אתמול (ד’) בטכניון השתתפו מטעם הוועד האולימפי: היו”ר יגאל כרמי, המנכ”ל גילי לוסטיג, חברת הנהלת הוועד ויו”ר ועדת הספורט יעל ארד, המנהל המדעי מולי אפשטיין, הגולש סגן אלוף אירופה יואב עומר, מאמן השייט האולימפי גור שטיינברג ובכירים נוספים. מטעם הטכניון השתתפו באירוע: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי ופרופ’ אלון וולף.
מסירים את הלוט משלט המרכז החדשיעל ארד חברת הנהלת הוועד האולימפי (מימין) עם ראש המרכז פרופ’ אלון וולף
57 חברות השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון וגייסו מאות סטודנטים ובוגרים
57 חברות מהמובילות במשק הישראלי השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שהתקיים ביום רביעי שעבר. ביריד, שהתפרס על פני 129 ביתנים, השתתפו חברות ישראליות ובינלאומיות ובהן התעשייה האווירית, אלביט, אינטל, אמזון, אפל, צ’ק פוינט, רכבת ישראל, מרוול, מלאנוקס, סיסקו, Biosense Webster, KLA Tencor, רפאל ו-JP Morgan.
לצד החברות הוותיקות שמשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון בכל שנה השתתפו זו הפעם הראשונה גם שבע חברות חדשות ובהן fiverr , המעסיקה 400 עובדים ומפתחת מרקט פלייס לשירותים דיגיטליים. “הגענו ליריד התעסוקה בטכניון כדי לחפש טאלנטים במדעי המחשב,” סיפרה אבישג צ’ילאג שסיימה את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בשנה שעברה. “ידוע שבטכניון יש אנשים טובים ומוכשרים.”
חברת נובוקיור, שהוקמה על ידי פרופ’ יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, השתתפה לראשונה ביריד. נובקיור פיתחה מערכת לא פולשנית המחסלת גידולי מוח באמצעות שדות חשמליים. “לנובוקיור היסטוריה ארוכה ופורייה עם מוסד הטכניון,” אמר משה גלעדי, מנהל המחקר הפרה-קליני בחברה. “חלק מעובדי החברה למדו בטכניון ואנו מעריכים מאוד את ההשכלה והמיומנויות שהטכניון הקנה להם. נובוקיור רואה חשיבות רבה בהשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון ומקווה לגייס לשורותיה את הדור הבא של חוקרים ומהנדסים.”
חברת הסטארטאפ Magentiq הוקמה ב-2014 על ידי בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ד”ר דרור צור. החברה מתמקדת בשיפור של בדיקות קולונוסקופיה. “בעולם מתבצעות יותר מ-40 מיליון בדיקות קולונוסקופיה בכל שנה, ויש בהן 30 אחוזי החמצה באבחון, חלק משמעותי שלהם הוא גם בשל חוסר ריכוז או טעויות של רופאים. הטכנולוגיה שלנו, המבוססת על עיבוד תמונה ולמידה עמוקה, משפרת את איכות האבחון ומסמנת לרופא ממצאים חשודים בבדיקה. כך אנחנו משפרים את הסיכוי שממצאים לא יתפספסו.” החברה הפועלת בחיפה נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ותחילת הניסויים הקליניים וצפויה להוציא מוצר לשוק בתוך כשנה. לדברי ד”ר צור, “כרגע יש בחברה 7 עובדים. לאחרונה קיבלנו מענקים מרשות החדשנות ומהאיחוד האירופי ואנחנו צריכים להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי. לכן אנחנו מחפשים מהנדסי חשמל, מדעי המחשב, וביו-רפואה.”
נציגי חברת פיליפס, המשתתפת כבר שנים ביריד התעסוקה, הגיעו הפעם ליריד כדי לגייס יותר מ-20 סטודנטים ובוגרים. “אנחנו מחפשים אנשים מוכשרים מכל קשת מקצועות ההנדסה,” מסבירה מנהלת הגיוס של פיליפס קרן רזון. “לפיליפס יש מעל אלף עובדים, כ-900 מהם עובדים באתרי החברה במתם, חיפה. אנו רואים את הסטודנטים הלומדים בטכניון כקהל יעד איכותי ומשמעותי עבורנו ולמעשה אנו גאים בכך שכמחצית מהעובדים שלנו הם בוגרי טכניון.”
ביריד השתתפה גם תוכנית #סולמות של הטכניון, החושפת את הסטודנטים למחקר מתקדם במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. “התוכנית של הטכניון #סולמות מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון,” מסבירה דיקנית לימודי הסמכה פרופ’ אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי. “ניסיון ייחודי זה יקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל אקדמי ובין אם ייפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”
גם נציגי המרכז לחינוך סייבר הגיעו לגייס בטכניון סטודנטים שיעבדו כמדריכים ומדריכות בשכר, וילמדו בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. המרכז לחינוך סייבר, פרי שיתוף פעולה בין קרן רש”י, משרד הביטחון ומערך הסייבר הלאומי, מכשיר אלפי חניכים וחניכות ברחבי הארץ, במסגרת מגוון תכניות בתחומי המחשבים והסייבר דוגמת “מגשימים” ו”סטארטק”, במטרה להגדיל את כמות ואיכות מומחי המחשבים והסייבר ביחידות הטכנולוגיות, באקדמיה ובתעשיית הייטק הישראלית.
“חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת לגיבוש תפיסת עולמם המקצועי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן, “ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”
את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים. “היריד מאפשר מפגש אותנטי ובלתי אמצעי של סטודנטים ובוגרי טכניון עם התעשייה,” אמרה רויטל רודוי, מנהלת דיקנאט הסטודנטים בטכניון. “ביריד יכולים הסטודנטים להיפגש ישירות עם מעסיקים נבחרים ומובילים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, לקבל מידע על אפשרויות ההשתלבות בחברות ולהגיש קורות חיים ישירות לאנשי הגיוס בארגונים.”
ד”ר שי מעייני, שהשלים את כל תאריו בטכניון ועושה כעת פוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה בתחרות הצילום של האגודה האמריקאית לאופטיקה
ד”ר שי מעייני
בוגר הטכניון שי מעייני, השוהה כיום בפוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה השנה בציון לשבח בתחרות הצילום של OSA – האגודה האמריקאית לאופטיקה. התמונה, אחת מ-8 התמונות הזוכות בתחרות, מופיעה בגיליון המיוחד של כתב העת של האגודה שמוקדש ל”אופטיקה ב-2018″. היא מתארת ניסוי שבו שלושה כדורים לכודים באלומת אור לבן שגורמת להם לרחף באוויר. הכדורים שוברים את האור הלוכד אותם ממש כמו טיפות גשם השוברות את האור הלבן לכל צבעי הקשת. הניסוי התפרסם בעיתון Optics Express.
בנוסף, באותו גיליון של “אופטיקה ב-2018” נבחר הניסוי שביצעו ד”ר מעייני ורפי דהן, בנושא מבודדים אופטיים, כאחת מ-30 העבודות החשובות באופטיקה השנה. הניסוי התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature.
המחקרים האמורים נערכו במעבדתו של פרופ’ טל כרמון בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. זו השנה השנייה ברציפות שעבודתם של מעייני, פרופ’ כרמון ושותפיהם נבחרת כאחת מהעבודות החשובות על ידי ה-OSA.
ד”ר מעייני השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון (בהצטיינות) במסלול המשולב בהנדסת חשמל ובפיזיקה, תואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ’ יובל יעיש ותואר שלישי בפקולטה להנדסת מכונות בהנחיית פרופ’ טל כרמון. כיום הוא נמצא בפוסט-דוקטורט ב-MIT, שם הוא מפתח סיבים אופטיים חדשניים בהנחייתו של בוגר הטכניון פרופ’ יואל פינק. ד”ר מעייני בחר בתחום מחקר זה, שהוגדר כצורך אסטרטגי של ישראל, מתוך רצון לחזור לישראל כחבר סגל בתום הפוסט-דוקטורט.
התחרות נערכה בטכניון במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food
אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות
“אלגלאפל” – פלאפל מבוסס-ספירולינה – הוא הפיתוח הזוכה בתחרות שנערכה בטכניון בתחילת דצמבר במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food. במסגרת התחרות פותחו מוצרים חדשניים ממיקרו-אצות (micro-algae) והוצגו תוכניות עסקיות למסחורם. את המוצר הזוכה פיתחה קבוצת סטודנטיות מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון: מיטל קציר, ירדן אבוחצירה-כהן, חני שקולניקוב, הילה טרזי ואינה נפומנישי. הסטודנטיות עבדו בהנחיית ד”ר מאיה דוידוביץ-פנחס, פרופ”ח אורי לזמס, ד”ר אבי שפיגלמן ופרופ”ח יואב ליבני שהוביל את הפרויקט כולו.
הצוות הטכניוני פיתח את “אלגלאפל” (Algalafel) – פלאפל קפוא, מוכן לחימום, העשיר בחלבונים, בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי חמצון – וכן טחינה מועשרת באסטקסנתין, שהוא נוגד החמצון המקנה לדג הסלמון את צבעו הכתום. חברות הצוות הסבירו כי שני המוצרים פותחו על רקע הגידול המהיר בצריכת המזון העולמית, הצורך באיתור מקורות מזון עתירי חלבון והמגמה של הפחתה בצריכת בשר. צוות השופטים ציין כי צוות הסטודנטיות מהטכניון הציג מוצרים איכותיים ובשלים מאוד, המוכנים לקראת יציאה לשוק.
בתחרות השתתפו קבוצות של סטודנטים לתארים מתקדמים מהטכניון, מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד ומאוניברסיטת הוהנהיים הגרמנית. הפרויקט החל בינואר והמשיך במפגש היכרות במרץ 2018, שאורגן על ידי אוניברסיטת הוהנהיים וחברת Doehler. מפגש זה היה אות הפתיחה לתהליך המחקר והפיתוח שהגיע לשיאו באירוע המסכם בטכניון, שנמשך יומיים.
במשך שנה שלמה עסקו שלוש הקבוצות בלימוד הנושא, בהיכרות עם שיטות מחקר רלוונטיות ובפיתוח מוצרים המבוססים על מיקרו-אצות. האירוע בטכניון נפתח בהרצאתו של ד”ר עומר גרונדמן מאלגטק על ייצור המיקרו-אצות במפעל החברה בקטורה שבערבה ועל מוצרי המיקרו-אצות של אלגטק. אלגטק, אחת מיצרניות האצות המתקדמות והחדשניות בעולם, מפתחת ומייצרת זנים ייחודיים של מיקרו-אצות ומרכיביהן לתעשיית תוספי התזונה, הקוסמטיקה והמזון לבעלי חיים. השף יניב גור אריה, (סלטי שטראוס ומותג “אחלה”) הנחה סדנה קולינרית על הכנת חומוס בשילוב תוספות המבוססות על מיקרו-אצות. היום הראשון הסתיים בפסטיבל “החג של החגים” במושבה הגרמנית בחיפה, וביום השני נערכה התחרות ולאחריה התקיים אירוע פומבי פתוח, שבו הציגו שלושת הצוותים את מוצריהם ואת המצגות העסקיות שלהם. האירוע הגיע לשיאו בהענקת הפרסים.
כל משתתפי הסדנה. שורה קדמית, מימין לשמאל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, ד”ר מינמרי אדלמן, קתרינה בראון, דניאלה גרינר, רינה סירה, טינה סירקירווי, מיה קויביסטוינן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, פרופ”ח אורי לזמס, פרופ”ח יואב ליבני, חני שקולניקוב, הילה טרזי, אינה נפומנישי, מיטל קציר וירדן אבו-חצירה-כהן. שורה אחורית, מימין לשמאל: ד”ר מרים לופלר, פראוקה שפילמן, רפאל טות’, ד”ר סטפני שפייסר, בנואה בנטינקס, ד”ר מריו רוקארו, ד”ר מאיה דוידוביץ-פנחס וד”ר אבי שפיגלמן
הפרויקט כלל גם שלושה שותפים תעשייתיים: Doehler הגרמנית, פייזר הפינית ואלגטק הישראלית. חברת אלגטק סיפקה את מרכיבי המיקרו-אצות אשר שימשו את הסטודנטים כחומרי הגלם המרכזיים. בראש ועדת השיפוט עמד בנואה בנטינקס, דירקטור פיתוח עסקים במאגד EIT-FOOD. צוות השופטים כלל גם את ד”ר מריו רוקארו, סגן דירקטור החינוך ב-EIT-FOOD; ד”ר ענת סולומון, סמנכ”ל טכנולוגיה בחברה המרכזית למשקאות; ד”ר דוד ניני, סמנכ”ל טכנולוגיה בחממת The Kitchen; וד”ר אלחנדרו מרבי, סמנכ”ל הטכנולוגיה ב-Douxmatok. את צוות השופטים ליוותה ד”ר סטפני שפייסר מחברת Doehler.
במקום השני בתחרות זכה הצוות של אוניברסיטת הוהנהיים שפיתח את “אלגיני” – מוצר טבעוני מבוסס עדשים המועשר בספירולינה. בצוות חברים הסטודנטים פראוקה שפילמן, רפאל טות’, ויניאק צ’בריה, קת’רינה בראון ודניאלה גרינר, שעבדו בהנחיית פרופ’ יוכן וייס וד”ר מרים לופלר.
במקום השלישי זכה צוות אוניברסיטת הלסינקי, שפיתח את Spurtti: מעדן טבעוני מבוסס שיבולת שועל ומועשר בספירולינה. בצוות חברות הסטודנטיות מיה קויביסטונן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, ריאינה סיירה וטינה סירקארווי, שאותן הנחו ד”ר אנה-מאיה למפי וד”ר מינמרי אדלמן.
