הטכניון מברך את 20 חברות הסגל וחברי הסגל החדשים שהצטרפו השנה לשורותיו. קבלת הפנים החגיגית לסגל האקדמי החדש התקיימה לאחרונה במרכז המבקרים בטכניון בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא לעניינים אקדמייםפרופ’ נעמה ברנר, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברי הסגל החדשים.
חברי הסגל החדשים עם הנהלת הטכניון
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את החוקרים והחוקרות הצעירים ואמר: “אני עצמי הייתי אמור לפרוש באוקטובר לפני שנה, והנה אני מקבל אתכם, חברי הסגל החדשים כנשיא הטכניון. בבואכם לכאן יש משהו סמלי, אפילו פואטי – דור הולך ודור בא, וכך ממשיך המוסד המופלא הזה להתפתח. הטכניון הוא נס אמיתי. הוא פתח את שעריו בדיוק לפני מאה שנה עם כיתה של 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. במאה השנים האלה הוא צמח והתפתח למוסד טכנולוגי מוביל עולמית, וכיום לומדים כאן 15 אלף סטודנטים, כ-48% מהם נשים. השנה הצטרפתם למשפחת הטכניון. וברצוני לברך אתכם ולאחל לכם הצלחה. כולנו חוליות בשרשרת ארוכה שתחילתה בקונגרס הציוני החמישי ב-1901 והמשכה מי ישורנו.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
רוב חברי הסגל החדשים נולדו בישראל, ורבים מהם הם בוגרי הטכניון. אחרים באו מארה”ב, רוסיה, איטליה ויוון. החוקרים והחוקרות החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים, ואלה כמה מהם: פיתוח טכנולוגיות ירוקות להפקת אנרגיה מפסולת, מיפוי המנגנונים המוחיים השולטים בראייה, פתיחת צווארי בקבוק בהעברת נתונים, אופטיקה קוונטית, אינטראקציית אור-חומר, התפר בין תורת המספרים להסתברות, שיטות מיקרוסקופיה חדשניות, קבלת החלטות סדרתית בתנאי אי-ודאות, מחלות זיהומיות ומניעתן, רפואת האם והעובר, כירורגיה וטראומה, רפואת ספורט, חרדה לקראת ניתוח וגידולי מוח והטיפול בהם.
פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, אמרה כי “מרגע שאתם חברי סגל, אתם נעשים למובילים עבור אחרים – סטודנטים בכל התארים – והתנהגותכם היא מודל עבורם. תהיו ביקורתיים, אל תפחדו לשאול שאלות, גם שאלות מדעיות לא פופולריות, ואל תהססו להביע עמדות. חשוב לנו שתהיו מנהיגים אמיתיים, מנהיגים של ערך.”
פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים
חברי הסגל החדשים הם ד”ר טטיאנה בלוך, ד”ר הצ’ואן יינג וד”ר רועי פוסמניק (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), ד”ר אבנר ולך, ד”ר גלי ענבל שיינר, ד”ר מאיה מאור-נוף (ביולוגיה), פרופ’ וסיליס תאופיליס, ד”ר אמיר מרזוק וד”ר מקסים פריידין (הנדסת אווירונוטיקה וחלל), ד”ר עומרי בן אליעזר (מדעי המחשב), ד”ר אבינועם בר ציון (הנדסה ביו-רפואית), ד”ר גלעד ברשד וד”ר סטפנו רקנאטזי (רפואה), ד”ר אופיר גורודצקי וד”ר איתי גלזר (מתמטיקה), ד”ר דביר הריס, ד”ר עופר נויפלד (כימיה), פרופ”ח אריאל כהן ופרופ’ אבינעם צדוק (הנדסת חשמל ומחשבים), וד”ר אנדי תחאוחו (הנדסת מכונות).
כבני אנוש אנו מוטרדים מאוד מנגיפים ומחיידקים במידה דומה – אף שרבים מהחיידקים חיוניים לבריאותנו, אלה ואלה מעורבים במגוון מחלות, חלקן מסוכנות. תופעה ידועה פחות היא המאבק המתמיד בינם לבין עצמם, כלומר בין חיידקים ופאג’ים, שהם נגיפים המדביקים חיידקים.
פרופ’ דבי לינדל
מאבק זה, המתחולל בימים ובאוקיינוסים, מוביל לאבולוציה הדדית (co-evolution) של שתי אוכלוסיות אלה. באזורים ימיים מסוימים, הדבקה נגיפית היא גורם מרכזי בתמותה של אוכלוסיות חיידקים גדולות. אילולא פיתחו החיידקים עמידות לנגיפים אלה היו מתהווים, מן הסתם, אזורים נטולי חיידקים, אולם המציאות אינה כזאת הודות למנגנוני עמידות שפיתחו החיידקים במהלך האבולוציה.
מאמר חדש של חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהתפרסם בכתב העת Nature Microbiology, מציג מנגנון עמידות ייחודי שלא היה ידוע עד כה. את המחקר הובילו פרופ’ דבי לינדל והדוקטורנטיתלשעבר ד”ר סופיה זבורובסקי(כיום בפוסט-דוקטורנטית באנגליה) והשתתף בו הדוקטורנט רן טחן.
קבוצת המחקר של פרופ’ לינדל עוסקת בתחום זה כבר שנים רבות, וכבר הציגה גילויים דרמטיים לגבי היחסים בין פאג’ים לחיידקים בימים ובאוקיינוסים. המאמר הנוכחי חושף מנגנון הגנה ייחודי המגן על החיידקים הימיים מפני נגיפים. זהו מנגנון הגנה פסיבי המבוסס על מינון נמוך במיוחד של מולקולות המעורבות בתהליך התרגום הגנטי המוביל ליצירת חלבונים.
המחקר האמור עוסק בחיידק ימי בשם סינקוקוקוס (Synechococcus) וביחסיו עם פאג’ בשם Syn9. סינקוקוקוס, חיידק ממשפחת הציאנובקטריה, הוא “יצרן ראשוני”, כלומר אורגניזם המייצר את מזונו מחומרים אנאורגניים ומפיק חמצן באמצעות פוטוסינתזה. חשיבותם של חיידקים אלה עצומה, שכן הם מייצרים חלק משמעותי מהחמצן באטמוספרה וממלאים תפקיד חיוני ב”התנעתה” של שרשרת המזון.
חיידק הסינוקוקוס מקיים יחסי גומלין עם פאג’ים שונים ובהם Syn9. אילולא פיתח מנגנוני הגנה נגד פאג’ זה במהלך האבולוציה יתכן שסינקוקוקוס היה נכחד. מדוע הוא לא נכחד ומהם מנגנוני ההגנה שלו? – שאלה זו מעסיקה קבוצות מחקר רבות, וחלקן כבר הציגו תשובות מסוימות לשאלה זו.
במאמר ב-Nature Microbiologyמציגים חוקרי הטכניון תרחיש אבולוציוני שבו מושגת ההגנה דווקא באמצעות רמה מופחתת שלtRNA (RNA מוביל) – מולקולה הממלאת תפקיד חשוב בתהליך תרגום הגנים.
“מחקרים העוסקים בעמידות נוטים להתמקד בגנים המקנים לאורגניזם הגנה אקטיבית מפני הדבקה,” מסבירה פרופ’ לינדל. “עם זאת, לא כל מנגנוני ההגנה הללו נובעים מיכולות גנטיות אקטיביות; חלקן נובעות מ’התנגדות פסיבית’, כמו זו שגילינו. הממצאים שלנו מצביעים על כך שרמה רגילה של tRNAמפחיתה את עמידותו של החיידק לנגיף, ורמה נמוכה מגבירה את העמידות הזאת. זהו דפוס סביל של עמידות, שבו דווקא אובדן תפקודים תוך-תאיים מוביל לעמידות להדבקה נגיפית.”
פרופ’ לינדל מוסיפה כי מנגנון עמידות זה אינו בולם את חדירתו של הפאג’ לתוך התא החיידקי, אבל הוא מונע היווצרות נגיפים חדשים וכך מאפשר לחיידק לשרוד. “העובדה שיש סוגי Synechococcusעם כמה מנגנוני הגנה, ושום נגיף אינו יכול להדביקם, מצביעה על כך שחיידקים ימיים אלה פיתחו במהלך האבולוציה כמה שכבות הגנה, חלקן פסיביות, ההופכות אותם לעמידים למגוון רחב של נגיפים בים. אנחנו מעריכים ששכבת ההגנה הפסיבית שגילינו התפתחה בהדרגה כתוצאה מלחץ סלקטיבי, כלומר – חיידקים בעלי רמת tRNAמופחתת שרדו יותר והעמידו שושלות של חיידקים כמוהם, המוגנים מפני הדבקה נגיפית. להערכתנו, תופעה זו של עמידות פסיבית נפוצה מכפי שנהוג לחשוב והיא אינה מוגבלת ליחסי סיננוקוקוס-Syn9.”
תמונות על מערות, חריטות על עצמות, כתיבה על פפירוס, ציור על ניירות וקנבסים; לשימור וויזואליה ומידע היה תפקיד חשוב משחר היסטוריה ועד לפרוץ העידן הדיגיטלי ומעבר לו.
פרופ’ איתן יעקובי, ראש תוכנית הטכניון למצוינים ומרצה בפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב, הציג לקהל הרב שהתאסף בפאב הכבשה השחורה זוויות חדשות, אינפורמטיביות ואנקדוטיות אודות האבולוציה של אחסון המידע וקפיצת המדרגה שחלה עם השימוש בהארד דיסק הראשון, בשנת 1956. באותו הארד דיסק של חברת IBM ניתן היה לאחסן מידע בנפח של 5 מגה, בעלות לצרכן בגובה 3,200 דולר בעוד כיום ניתן לרכוש בקלות הארד דיסק של 5 טרה (נפח פי מיליון בעלות של כ-100 דולר).
בתקופתנו, כל אחד מאתנו צובר טרה אחד של מידע בכל שנה המצטבר למעל ל- 150 מיליארד ג’יגה המאוחסנים ומגובים בשרתי ענן בחוות שרתים הפזורים בעולם.
פרופ’ יעקובי העריך כי כבר בעשורים הקרובים, חברות האחסון יתקשו לעמוד בקצב צבירת ואגירת המידע ויאלצו לעבור למודלים אחרים ובהם גביית תשלומים נוספים על אחסון, דחיסת המידע על חשבון פגיעה באיכות והמהפכני ביותר – אחסון מידע ב-DNA. שיטת אחסון זו (סנתוז תמונה בדומה לסינתזה רצועות DNA) תצמצמם משמעותית את הנפח הפיסי של האחסון, תקל על גיבוי החומרים ועל התחזוקה השוטפת של המידע. בנוסף פתרון אחסון זה ימנע פגיעה סביבתית ויתמודד עם אתגרים מעולמות הכימיה והמחשוב בתחום האחסון.
ההרצאה המרתקת עוררה בסיומה דיון נרחב על הדרכים והאמצעים המיטביים להבטיח את גיבוי התמונות באופן המקסימלי כיום ובעתיד הנראה לעין.
המפגש הבא בסדרה יתקיים בתאריך ה-9.1 בשעה 20:00 , בפאב הכבשה השחורה, ויעסוק אף הוא בנושא שאינו מפסיק להתפתח – כיצד הננו חומרים מהווים את המפתח לרפואת העתיד.
פרופ’ יובל גרעיני וד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ידגימו כיצד חלקיקי ננו זעירים, תאים ביולוגיים והיברידיים, משנים ומעצבים מחדש את עולם הרפואה.
משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.
העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.
ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.
בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.
ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון
על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי
* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.
ההרשמה לסמסטר אביב בעיצומה ולכם יש הזדמנות להפוך לסטודנטים בטכניון עוד השנה!
אז אם אתם מעוניינים ללמוד הנדסת חשמל, מדעי המחשב, חינוך למדע וטכנולוגיה או מתמטיקה, ופספסתם את ההרשמה לשנה”ל תשפ”ה, חשוב שתדעו שיש לכם אפשרות נוספת להתחיל את התואר עוד השנה!
חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פיתחו גישה המקנה “שקיפות אלקטרומגנטית” למשטחים קשיחים. שקיפות זו נשמרת עבור כל זווית פגיעה של האור במשטח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Optical Materials, ערכו פרופ’ אריאל אפשטיין והדוקטורנט עמית שחם. הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על עיקרון אלקטרומגנטי בשם Generalized Huygens’ condition, המאפשר יצירה של מטא-משטחים חדשניים השומרים על שקיפות אלקטרומגנטית בכל טווח הזוויות. שקיפות גורפת זו (omnidirectional transparency)באה לידי ביטוי הן ברמת תא היחידה המהונדס (מטא-אטום) והן ברמת המשטח השלם (מטא-משטח).
מטא-משטחים קיימים סובלים ממגבלות רבות בכל הקשור לתגובה זוויתית רחבה, והגישה החדשה פותרת בעיה זו. פריצת דרך זו והשלכותיה רלוונטיות ליישומים רבים ובהם אנטנות שטוחות, התקנים אופטיים לעיבוד תמונה אנלוגי, מראות ועדשות דקות ומערכות דימות קומפקטיות.
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).
המחקר ונגזרותיו הוצגו השנה על ידי עמית שחם בכנסים המרכזיים בתחום. בכנס האגודה האירופית לאנטנות ולהתפשטות גלים שנערך בגלזגו (EuCAP 2024), ועדת השיפוט של הכנס זיכתה אותו בפרס המאמר הטוב ביותר בתחום האלקטרומגנטיות, ובכנס נוסף (של ארגון ה-IEEE) שהתקיים בפירנצה (IEEE APS/URS 2024) הוא זכה במקום השני בתחרות למאמרי סטודנטים.
זו השנה השלישית בה מובילה המנהלת האומנותית, הפסנתרנית ד”ר אורית וולף את הסדרה אותה ייסדה כחלק מהתוכנית “אמן בקמפוס”.
ד”ר אורית וולף
בכל מפגש נבחר נושא חדש, המשיק לדיסציפלינות מעולמות המדע והאומנות. התחום נידון ומוצג מנקודות המבט השונות המשתלבות זו בזו. תחת הכותרת “כוחו של הריק והחלל” הציגו חוקרי הטכניון באמצעות הדגמות, המחשות ובאמצעים ויזואליים כיצד הריק והחלל, משפיעים על עולמות המוסיקה, הפיסיקה, הביולוגיה, הארכיטקטורה והפילוסופיה.
ד”ר וולף הדגימה כיצד ה”רווח שבין התווים” – החלל הריק היוצר דממה מוחשית במהלך הנגינה, הוא זה שלעיתים מעצב את היצירה כולה.
פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיסיקה תיאר והציג כיצד בחלל החיצון נוצרים “יש מאין” גופים שמימיים במרחבים אינסופיים המתגלים לנו כאורות ממרחק של מיליארדי שנים, לצד חורים שחורים המהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם הקוסמי.
האדריכלית פרופ’ טלי אלון מוזס מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים הראתה איך שימוש מושכל בניצול ושימוש בחלל ריק מדגיש את המינימליזם ומחבר אותנו למרחב.
פרופ’ דורי דריקמן, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט, סיפר כחוקר מוח מדוע חשוב שנדע לשכוח וכיצד זה מתחבר לניצול מיטבי של חלל המוח. פרופ’ דריקמן אף הדגים מהו החלק החשוב במוח האחראי על תפיסתנו את ההתמצאות במרחב ובחלל וכיצד הוא מתפקד.
המפגש השני בסדרה יתקיים לראשונה פעמיים בתאריך ה-15.1.2025 בשעה 15:00 בקמפוס הטכניון ובתאריך 21.1.2025 בשעה 14:30 ויקרא “חלומות מכל העולמות”.
במפגש יידונו היבטים שונים על טבעם של חלומות מזוויות שונות בהשתתפות נשיא הטכניון לשעבר, פרופ’ פרץ לביא, מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ אילן מרק, אמנית החול, אילנה יהב והפסנתרן האורח מיכאל זרצקל.
מרכז הידע הלאומי לדלקים חלופיים לתעופה הושק בטכניון בתמיכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עם יצרנית המטוסים הגדולה בעולם בואינג. המרכז, הנקרא The Israeli Sustainable Aviation Fuel Knowledge Center , או בקיצור iSAF, מסמן צעד משמעותי בדרך לייצור דלקים ברי-קיימא לענף התעופה. המרכז נועד להצעיד את ישראל לעבר יעדי 2030, המתמקדים בפיתוח טכנולוגיות לייצור מקומי של דלקי תעופה ברי-קיימא, ולקראת שנת 2050 – שבה תדרוש הרגולציה הבינלאומית שימוש בלעדי בדלק מטוסים בר-קיימא.
ראש המרכז ד”ר אלון גרינברג דנה
את המרכז מובילים אנשי הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון – ראש המרכז ד”ר אלון גרינברג דנה ומנהל המרכז עידו ליברמן – וחברים בו 14 חוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת בר אילן ומאוניברסיטת בן גוריון.
המרכז נפתח במסגרת מאמצי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לקדם מחקר יישומי המשלב בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, שיוביל לפיתוח דלק תעופה בר-קיימא (SAF) בעל כדאיות כלכלית. המשרד יזם קול קורא להקמת מרכז ידע לאומי שיאגד מיומנויות ותשתיות מחקר שיהיו נגישים לכל החוקרים בארץ העוסקים בפיתוח SAF.
הטכניון, שזכה בקול קורא יפעל בשיתוף פעולה מלא עם מרכז המחקר של חברת בואינג העולמית, ובנוסף יתרום להכשרת דור העתיד של המדענים והמהנדסים באמצעות “רשת דוקטורנטים”, וארגון אירועים שנתיים כגון כנסים לאומיים, סדנאות מקצועיות, והאקתונים.
המרכז יפעל לאורן של חמש מטרות עיקריות:
פיתוח אסטרטגיית מחקר לאומית בתחום הדלקים החלופיים לתעופה.
יצירת תשתית מחקר מתקדמת ברמה עולמית.
טיפוח מנהיגות מדעית והנדסית והכשרת הדור הבא.
עידוד שיתופי פעולה ישראליים ובין-לאומיים באקדמיה ובין האקדמיה לתעשייה.
צבירה והפצה של ידע לחוקרים, לציבור ולמקבלי ההחלטות.
את המרכז מובילה ועדת היגוי הכוללת נציג מכל אוניברסיטה החברה בו. יו”ר הוועדה – פרופ’ דן מאיור מאוניברסיטת בר אילן, ד״ר אבי רווה – נציג משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מר חגי מזורסקי – נציג חברת בואינג, פרופ׳ גדעון גרדר – נציג הטכניון, פרופ׳ עידן הוד – נציג אוניברסיטת בן גוריון, וד”ר אלון גרינברג דנה מהטכניון שיכהן כראש המרכז.
הקמת המרכז תציב את ישראל בקדמת הבמה בתחום דלקי התעופה החלופיים והקיימות הגלובלית.
