גם השנה, הקריאה לפעילות התנדבותית בקהילה, במסגרת פרויקט “המעשים הטובים”, עוררה התגייסות נרחבת אשר חצתה את יחידות הטכניון.
עובדי הסגל ביקרו במחלקת ילדים בבית חולים כרמל, ליוו וסייעו לניצולי שואה, הכינו אריזות מזון לנזקקים ולמשפחות מיעוטי יכולת, עזרו לתלמידים במסגרות חינוך מיוחדות, ביצעו עבודות גינון ותחזוקה במוסד לבעלי צרכים מיוחדים, סייעו לפעילויות של עמותות צער בעלי חיים, טיפחו את החקלאות המקומית, שתלו, חרשו, קטפו וגם.. נהנו מעשייה משותפת ומתחושת הנתינה.
הפעילות אורגנה על ידי צוות משאבי אנוש טכניון ומוסד הטכניון – מדור רווחה.
ב-25.3 התארח בטכניון גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, מלווה בצוות האקלים הבין-אגפי של משרד החוץ.
מר בכר נפגש עם נשיא הטכניון, חברי הנהלת הטכניון וחברי סגל אקדמי אשר סקרו בפניו את הפעילות המחקרית הענפה המתבצעת בתחום במעבדות הטכניון.
במהלך פגישותיו סייר שליח משרד החוץ במכון המים על שם גרנד, במרכז הקיימות בטכניון ובמעבדה המרכזית לתאי דלק בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.
שיא ביקורו של השליח היה פאנל חוקרי הטכניון שנערך תחת הכותרת “מה על הטכניון לעשות על מנת למקסם את השפעתו על תחום הקיימות”. הפאנל נערך, באודיטוריום מרכז המבקרים, ביוזמתו של מר בכר, בהנחייתו של סגן המשנה הבכיר לקיימות פרופ’ אבנר רוטשילד, בנוכחות כ-40 צוערי משרד החוץ הישראלי הנמצאים בקורס להכשרת דיפלומטים ובהשתתפות דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ גדי קפלוטו, דיקנית הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון פרופ’ סימה ירון, ראש היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות פרופ’ אורי שביט, ראש מכון אשר לחקר החלל פרופ’ יורם רוזן ופרופ’ טלי טל מהפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה.
בפתיחת הפאנל הגדיר פרופ’ רוטשילד את תחום הקיימות על אתגריו ובשיתוף עם חברי הפאנל הוצגו הדרכים והאמצעים בהם ניתן להתמודד עם משברי האקלים והסביבה הרובצים לפתחנו.
“קיימות נמצאת בתווך בין חברה, כלכלה ואילוצי סביבה (משאבים). העושר שלנו אחראי למשברי האקלים והסביבה כי הוא מביא לצריכה הולכת וגוברת של משאבים. פליטת פחמן דו חמצני היא אחת הבעיות, והיא בעליה מתמדת כתוצאה מהגידול בעושר, בצריכה ובאוכלוסין. יש כוחות שמווסתים את השפעת הצריכה על האקלים והסביבה, לדוגמה התייעלות אנרגטית והתייעלות טכנולוגית, אבל זה אתגר מתמשך כיוון שאלה לא עומדים בקצב הגידול בעושר ובצריכה”.
פרופ’ רוטשילד ציין כי חלק ניכר מהמחקר היישומי הנערך בטכניון עוסק באנרגיה, מים, סביבה, מזון, תחבורה ותכנון ערים – תחומי המחקר העוסקים בקיימות. בכדי לתאם ולמקסם את הפעילות המחקרית הטכניון הוקמה חזית הקיימות.
“שילוב בין דיפלומטים לבין אקדמאים הוא שילוב המייצר סינרגיה מנצחת”. חידד מר בכר את אחד מהמסרים המרכזיים שהועלו בכנס.
צוערי משרד החוץ שאבו השראה מהפאנל ומהסיור שערכו בקמפוס. מנהלי קורס ההכשרה ציינו כי במהלך ההכשרה מסיירים הדיפלומטיים העתידיים במוסדות אשר מגלמים את החדשנות הישראלית והיכולת לספק פתרונות לבעיות עולמיות, וכיוון שכך הטכניון הוא בעל ערך מוסף כמכון טכנולוגי מוביל בקנה מידה עולמי. הצוערים שרה להאיני ואמיר מרון הוסיפו: “זו זכות גדולה עבורנו לבקר בטכניון. המחקר והפיתוח הנעשים בטכניון בתחום הקיימות תורמים ומיושמים בעולם”.
פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, וצוערי משרד החוץ
עם הגיעם למרכז המבקרים בטכניון ב-21.3, הגדירו השגריר ונספחו המדעי, פרופ’ ג’יוספה פאליני, את עצמם כידידי הטכניון, נזכרו בביקורם הקודם במבנה והתרשמו מהחידושים.
בפגישתם עם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, וסגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, דנו המשתתפים בתוכניות לחיזוק הקשרים ובהמשך שיתופי פעולה.
השגריר ונספחו נועדו עם המרצה גבריאל מונצ’יס (היחידה ללימודים הומניסטיים ואומנויות) באפשרות להרחיב את תוכנית חילופי הסטודנטים בין האוניברסיטאות האיטלקיות ובין הטכניון. במהלך ביקורם פגשו ושוחחו המכובדים עם סטודנטים איטלקיים הלומדים בפקולטות להנדסת מכונות, אוירונאוטיקה וחלל, כימיה והפקולטה למדע והנדסה של חומרים ושמעו את משוביהם החיוביים על הלמידה בטכניון.
משמאל לימין: פרופ’ אורי סיון, סרג’ו ברבנטי, ג’יוספה פאליני, פרופ’ וויין קפלן, מר גבריאל מונצ’יס
ספריו של סול זינגר מציגים כיצד מדינה קטנה המאופיינת בשונות במרקם החברתי ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מצליחה להגיעה להישגים בינלאומיים בתחומים רבים.
בביקורו בטכניון, ב-21.3, נפגש הפובליציסט והסופר המוערך עם חברי הנהלה, סטודנטים וחבריי סגל אקדמי במטרה לקבל תובנות מעמיקות על זהותו, מהותו והפיכתו של הטכניון למוסד אקדמי מוביל ומשפיע, לקראת מסע הרצאות אותו הוא מתעד לקיים בארצות הברית.
בפגישתו עם המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי-צלניק מנור, ומנהלת יחידת המסחור של הטכניון (T3), רונה סמלר, נידונו שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומי מיזמי חדשנות אקטואליים והאופנים בהם הטכניון מסייע לסגל אקדמי חוקר לפתח מוצר/טכנולוגיה/תוצר מחקרי משלב המעבדה לשלב השימוש היישומי.
בפגישתו עם סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, ביקש לדעת זינגר כיצד מצליחים באקדמיה הישראלית להתמודד עם תקציב מחקר ופיתוח זעום, בהשוואה לאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.
פרופ’ קפלן הציג את ההישגים המדעים והטכנולוגיים אותם קידם הטכניון והדגיש את הפן היישומי המחקרי הממוקד לצד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בינלאומיות כולל הקמת חזיתות מחקר משותפות מקרב מכונים ועמותות למען יצירת סינרגיה הגורמת לכך שישראל מובילה ביחס של תפוקות לדולר בפיתוח ומחקר.
מר זינגר ציין כי לאקדמיה הישראלית תרומה משמעותית לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל וכעת זוהי שעת כושר עבור אותה אקדמיה להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח. סיים את סבב פגישותיו עם פרופ’ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הדיקן פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מורן ברקוביץ’, פקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ יוסי אברון, ראש מרכז הקוונטים, בסיור במעבדות נבחרות, בלב הקמפוס ובמרכז המבקרים המחודש.
במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.
במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.
חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.
במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.
חברי המשלחת בביקור בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”
הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:
אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.
עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.
ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.
מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.
ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.
ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ששירת בדרום, ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.
ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.
ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.
תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.
תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.
חברי המשלחת עם הנהלת הטכניון
“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”
בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.
מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.
התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.
סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,
בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.
בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.
ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.
הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.
הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.
החברים הנוספים במשלחת כוללים את:
סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.
סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.
טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.
דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.
מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.
אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.
מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:
“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.
בארוע לא לנשים בלבד, שנערך על ידי משאבי אנוש טכניון ומוסד הטכניון , הוצגה בבניין השקוף תערוכה המראה תמונות, מאורעות וציטוטים מתחנות חייה של השופטת המוערכת.
התערוכה המחישה כיצד הפכה RBG לאייקון תרבותי והביאה בפסיקותיה ואישיותה לשינויים בתפיסות החברתיות לגבי נשים.
בהמשך לתערוכה הוקרן סרט ביוגרפי עלילתי אודות חייה להנאת העובדות והעובדים.
סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג ברכה את הקהל והמחישה כיצד מורשתה של ביידר גינצבורג ניכרת בטכניון:
“כיום, שעור הסטודנטיות החדשות לתארים ראשונים מתקרב ל-50%. בהנהלת הטכניון ישנן 3 נשים.
מספר הדיקניות בפקולטות עומד על 8 כולל לראשונה דיקניות בהנדסת חשמל ומחשבים והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
השנה נוכחנו לראות את תרומתן הרבה של המילואימניקיות (40,000 במספר) ואת תרומתן של המקימות והמשתתפות במערכי ענק של התנדבות אזרחית.
גם אתן היושבות כאן תורמות את תרומתכן בקיום שגרת חרום ובפתיחת שנת הלימודים כסדרה, בשנה מורכבת זו”.
מנחת הארוע וראש תחום הדרכה וחווית עובד, מוסד הטכניון, ליאת עדי-בר:
“ברמה הלאומית ישראל עדיין מדורגת במקום האחרון בשוויון מגדרי מבין מדינות ה-OECD וזאת על פי דו”ח שפורסם לאחרונה ובוחן מדדי אפליה נגד נשים.
נשים מודרות מניהול משרדים ממשלתיים וגם מספר ראשות הרשויות והשרות הוא מצומצם ביותר. הדרך עדיין ארוכה אך קיימת מודעות הולכת וגוברת לנושא שוויון מגדרי לאורך כל השנה.
כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה
בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:
פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה
קנט אנדרסון, סגן נשיא המכון לבטיחות והכשרה באמוניה, ידבר על בטיחות באמוניה במבט גלובלי.
את הכנס הנערך בתמיכת נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.
איש העסקים הסיני לי קא-שינג, הגיע לביקור מיוחד בטכניון לרגל חתימת הסכם היסטורי להקמת מכון טכנולוגי במחוז גוואנדונג, סין. במסגרת ההסכם תתרום קרן לי קא-שינג לטכניון 130 מיליון דולר – התרומה הגדולה בתולדותיו, ואחת הגדולות בתולדות ההשכלה הגבוהה בישראל. התרומה תשמש לפיתוח קמפוס הטכניון בחיפה ולרווחת החוקרים והסטודנטים.
לי קא-שינג, שזהו ביקורו הראשון בישראל, הביע את שמחתו על שיתוף הפעולה עם הטכניון ואמר כי “האנושות זקוקה לאלה שיכולים – וחייבים – להטות את המאזניים לעבר צדק וחמלה, ולקדם שינויים משמעותיים שיועילו לאנושות.” נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה ללי קא-שינג וסיפר על הפגישה הראשונה ביניהם בספטמבר 2011, שהובילה להסכם שנחתם. “רוב החלומות לא מתגשמים,” אמר פרופסור פרץ לביא, “אבל החלום הזה מתגשם, והוא נועד להתגשם בשל הדמיון המופלא בין חזון הטכניון לבין תפיסתו של לי קא-שינג.”
במפגש עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן – גילה לי קא-שינג התעניינות רבה והתרגשות. הוא קיבל מנשיא הטכניון דגם של האוביקוויטין (הגילוי המדעי של הפרופסורים הרשקו וצ’חנובר) וכן את “אות הוקרת נשיא הטכניון”. בפני האורח הוצגו שמונה פיתוחים טכנולוגיים שנהגו על ידי חוקרי הטכניון ובוגריו, ביניהם רובוט-נחש למחקר ולהצלה, לשימושים ימיים וליישומים רפואיים שפותח על ידי פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, רובוט זעיר לניתוחי גב שפותח על ידי פרופסור משה שהם, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות, השלד הביוֹני של חברת “ארגו”, שפותח על ידי בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר, המאפשר למשותקי גפיים תחתונות ללכת ולעלות ולרדת במדרגות; הגלולה של חברת Given Imaging, שפותחה אף היא על ידי בוגרי הטכניון, הנבלעת על ידי הנבדק ומספקת הדמיה של דרכי העיכול שלו; טכנולוגיית NanoSpun של פרופסור אייל זוסמן, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, העושה שימוש בתהליכים ננו-טכנולוגיים לפיתוח מוצרים לטיפול ביולוגי מתקדם במים ובמי קולחין; טכנולוגיית סריקת פנים שפותחה על ידי פרופסור רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון; טכנולוגיה לטיהור מים באמצעות ממברנות שפותחה על ידי פרופסור רפי סמיט, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון; ודור חדש של טכנולוגיות מחשוב השואבות השראה מהביולוגיה, שפותחו על ידי פרופסור יהושע זאבי מהמרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה ע”ש אולנדורף בטכניון.
את הטקס בטכניון הנחה פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. פרופסור גולני אמר כי “אלברט איינשטיין הביא לטכניון תרבות חינוכית שהמוטו שלה הוא ללמוד מהאתמול, לחיות למען היום ולקוות לקראת המחר. תוך מאה שנה בנה הטכניון יסודות לטכנולוגיה מתקדמת והפך את ארץ ישראל מפרובינציה נידחת באימפריה העותמאנית למעצמה מדעית וטכנולוגית.”
בתמונה: פרופסור אלון וולף מציג למר לי קא-שינג ולנשיא הטכניון את הרובוט נחש. צילום : אסף שילה /ישראל סאן, דוברות הטכניון
אודות קרן לי קא-שינג
קרן לי קא-שינג נוסדה ב-1980, ומר לי מתייחס אליה כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-1.86 מיליארד דולר לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובשירותים רפואיים בסין רבתי.
הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.
איש העסקים הסיני לי קא-שינג, הגיע לביקור מיוחד בטכניון לרגל חתימת הסכם היסטורי להקמת מכון טכנולוגי במחוז גוואנדונג, סין. במסגרת ההסכם תתרום קרן לי קא-שינג לטכניון 130 מיליון דולר – התרומה הגדולה בתולדותיו, ואחת הגדולות בתולדות ההשכלה הגבוהה בישראל. התרומה תשמש לפיתוח קמפוס הטכניון בחיפה ולרווחת החוקרים והסטודנטים.