38 חברות טכנולוגיה מהמובילות במשק, לרבות חברות בין-לאומיות, ישתתפו בשבוע הבא ביריד התעסוקה הטכנולוגי של הטכניון. היריד יתקיים לראשונה בתולדותיו במתכונת וירטואלית באמצעות פלטפורמה חדשנית ותלת-ממדית. הפלטפורמה מדמה אולם כנסים ומאפשרת לסטודנטים, ממש כמו ביריד רגיל, לשוטט בין 3 אולמות  בהם פרוסים 38 הביתנים הווירטואליים, להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגי החברות, להגיש קורות חיים, להתראיין למשרות רלוונטיות ולשמוע הרצאות טכנולוגיות מרתקות באולם ההרצאות.

“כמו בתחומים רבים בחיינו בשנה האחרונה, גם את האירוע הזה אנחנו מקיימים לראשונה במתכונת וירטואלית,” אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ’ אילת פישמן. “חשוב לנו להמשיך ולהעניק לקהל הסטודנטים שלנו את השירותים של לשכת דיקן הסטודנטים ובתוכם ירידי התעסוקה שאנחנו מקיימים פעמיים בשנה. המגפה העולמית התגלתה גם כזרז לחידושים טכנולוגיים, ואנחנו גאים לאמץ חידוש טכנולוגי המאפשר מפגש בין החברות המובילות בישראל לבין הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון.”

ביריד ישתתפו כאמור 38 חברות ובהן התעשייה האווירית, apple,  אמזון, אינטל, טבע, אסם,  אלביט, רפאל מערכות, Tdk-Lambda, שירות הבטחון הכללי, HP, KLA, Lumenis, Novocure, ישקר, פיליפס, NVIDIA, Deloitte ובלומברג. ביריד ישתתפו לראשונה נציגים מארגון צופן, הפועל לפיתוח ההייטק ולטיפוח כוח אדם מיומן בחברה הערבית.

את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים והוא מתקיים בהפקת חברת פרימיום.

כניסה ליריד התעסוקה ורשימת החברות המשתתפות

האיוונט בפייסבוק

שיטה חדשה להפרדת מולקולות וחלקיקים בדגימות זעירות

פיתוח משותף של מדענים בטכניון ובמעבדות IBM בשוויץ: התקן המפריד חלקיקים ביולוגיים על פי גודלם באמצעות שדה חשמלי. ההתקן עשוי לשמש באבחון מהיר של חולי קורונה

[su_youtube_advanced url=”https://youtu.be/ueTeXqOazXU” width=”720″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light”]

 

מחקר משותף של חוקרים מהטכניון וממעבדות IBM בציריך הוביל לפיתוח שיטה חדשה להפרדה של חלקיקים ומולקולות מתוך דגימות קטנות. ההתקן עשוי לסייע בניתוח מהיר של דגימות מחולי קורונה, תחת מענק של רשות החדשנות.

במאמר שפרסמו החוקרים בכתב העת Angewandte Chemie הם מציגים שיטה חדשה להפרדה של חלקיקים ומולקולות ביולוגיות מנוזל. פיתוח זה הוגדר על ידי אחד משופטי המאמר (reviewers) כ”תרומה עצומה לתחום ופריצת דרך שכמותה מתרחשות רק אחת לעשור או שניים.”

מדובר בהתקן זעיר המפריד במהירות סוגים שונים של חלקיקים: חלקיקים קטנים נשארים בקרבת פתח הכניסה להתקן ואילו חלקיקים גדולים מתרחקים מהפתח במהירות. לשיטה החדשה קוראת הקבוצה BFF, קיצור של bidirectional flow filter (מסנן מבוסס זרימה דו-כיוונית). המאמר מציג אנליזה תאורטית של המערכת, אימות ניסויי שלה וקווים מנחים לתכן של התקנים עתידיים לשימושים שונים. את קבוצת המחקר בטכניון הוביל פרופ“ח מורן ברקוביץ’ מהפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסה ביו-רפואית, ראש המעבדה לטכנולוגיות מיקרוזרימה. 

ההתקן שמציגים החוקרים במאמר הוא שבב מיקרופלואידי (microfluidic chip) שבו מופרדת הדגימה הנוזלית למרכיביה על ידי הזרמתה בתעלות וירטואליות באמצעות אלקטרו-אוסמוזה – שליטה בזרימת נוזל על ידי שדות חשמליים ומטען פני השטח. במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בטכנולוגיה זו ליצירה של זרימה דו-כיוונית – הזרמה של הנוזל לשני כיוונים מנוגדים בעת ובעונה אחת. הגישה המסורתית – שליטה בזרימה באמצעות משאבות, שסתומים ותעלות – אינה מאפשרת להשיג דפוסי זרימה כאלה.

בהתקן החדש, כאשר חלקיקים מוזרקים את תוך שדה הזרימה הם מתנהגים באופן מוסבר היטב אך מפתיע: חלקיקים קטנים נשארים במקום ואילו חלקיקים גדולים מוסעים במהירות. לדברי הדוקטורנטית ונסה בצ’בה מהטכניון, אחת משני המחברים הראשיים של המאמר, “חלקיקים בנוזל ובגז נעים באופן אקראי – תופעה הקרויה תנועה בראונית. התנועה הזאת מובילה לכך שחלקיקים בגז נוטים להתפזר במרחב כך שבסופו של דבר יהיו מפוזרים בו באופן אחיד. זה המנגנון שבזכותו אנחנו יכולים להריח, לאחר זמן מסוים, בקבוק בושם שנפתח בצד השני של החדר – כי המולקולות נעות באופן אקראי ומתפזרות בחלל בתהליך שנקרא גם דיפוזיה.”

תהליכי דיפוזיה מאופיינים במיתאם בין גודל החלקיק לרמת הדִּיפוּזִיביוּת (diffusivity) שלו – חלקיקים קטנים הם דיפוזיביים יותר מחלקיקים גדולים. בהתקן החדשני שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ”ח ברקוביץ’ מתקיימת זרימה דו-כיוונית, והתוצאה היא שהחלקיקים הגדולים בדגימה, המאופיינים בדיפוזיביות נמוכה, נסחפים עם הזרם, ואילו החלקיקים הקטנים מתרוצצים במהירות בין קווי הזרם ההפוכים ולכן חווים בממוצע מהירות אפס ונשארים סמוכים לפתח הכניסה לתא הזרימה. התוצאה היא התקן זעיר המפריד חלקיקים על פי גודלם.

“העיקרון כאן די פשוט,” אומר ד”ר פדריקו פרטורה, פוסט-דוקטורנט העובד במעבדות IBM בציריך, גם הוא מחבר מוביל במאמר. “למרבה ההפתעה זה דבר שלא נעשה עד כה, כנראה בשל מגבלות טכנולוגיות. אנחנו הצלחנו להתגבר על המגבלות האלה באמצעות מחקר מתמשך שכלל הרבה ניסיונות ושיפורים, והתוצאה היא התקן מוצק שאפשר לייצרו באופן מסחרי לטובת כלי דיאגנוסטיקה חדשים וכבסיס לכלי מחקר חדשים של דגימות זעירות.”

פרופ”ח מורן ברקוביץ’ מסביר כי “רוב ההתקנים לאבחון ביולוגי מבוססים על יצירת תגובה בין מולקולות חישה ((probes למולקולות או לחלקיקי המטרה שמחפשים, ואחריה הסרה של מולקולות החישה שלא נקשרו למטרה. התהליך הזה, במיוחד בשלב האחרון, מסובך מאוד ליישום בעיקר כשמדובר בדגימות קטנות. השיטה שלנו עושה זאת במהירות וביעילות, כל עוד מולקולות החישה והמטרה שונות מספיק זו מזו.”

כעת שוקד הצוות על התאמת השיטה לניטור מהיר של נגיף SARS-CoV-2 על סמך דגימה ממשטח גרון. ד”ר גובינד גאיקלה מ-IBM מסביר כי “למרבה המזל, הנגיפים גדולים יחסית – קוטרם כ-100 ננומטר, הרבה יותר גדול מנוגדנים או ממולקולות חישה אחרות שמשמשות אותנו. הרעיון שלנו הוא להכניס את הדגימה לתא הזרימה שלנו, שם הנגיפים ייפגשו מולקולות חישה זוהרות שייצמדו אליהם, ורק הנגיפים המסומנים יזרמו החוצה בזמן שמולקולות החישה העודפות יישארו מאחור.”

המחקר מומן על ידי מענק MetamorphChip מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC) ותוכנית BRIDGE שמממנות רשות החדשנות השוויצרית (Innosuisse) והקרן השוויצרית למדע (SNF).

המחקר במעבדתו של פרופ’ מורן ברקוביץ נתמך ע”י המרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל.

למאמר לחצו כאן

[su_youtube_advanced url=”https://youtu.be/r_LGIXhlLnM” width=”720″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light”]

גאווה ישראלית – שניים מבין ארבעת נציגי ישראל זכו אתמול במדליות כסף וארד באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית, שהתקיימה במהלך השבוע האחרון בעיר טיבליסי שבגיאורגיה. ארבעת התלמידים, שהוכשרו והתאמנו בחודשים האחרונים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, הם : רון סולן מתיכון ראשונים הרצליה שזכה במדליית כסף, רינה סבוסטיאנוב ממקיף ג’ באשדוד שזכתה במדליית ארד, אופיר שמול מהתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים וגיא הרדוף מתיכון ראשונים עמק חרוד.

האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה זו השנה ה-48, היא הוותיקה מבין אולימפיאדות המדעים הבינלאומיות לתלמידי תיכון. השנה התקיימה האולימפיאדה בעיר טיבליסי שבגיאורגיה, בהשתתפות של 264 תלמידים משישים ושש מדינות. הנבחרת מישראל דורגה בין 20 הראשונות האתגר האקדמי שעמו התמודדו התלמידים בתחרות כלל מבחן תיאורטי וניסוי מעבדה, במהלכם נדרשו התלמידים לסנתז חומר, לערוך מעקב קינטי אחרי תגובה כימית ולזהות חומרים בלתי ידועים על סמך תגובות כימיות. את המשלחת ליוו והכשירו זאב גרוס, פרופסור בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וראש תכניות הנוער לכימיה בטכניון ודר’ איריס ברזילי -מהנדסת המעבדה לכימיה אנליטית. במהלך ההכשרה הכינה את המשלחת המאמנת הראשית ד”ר איזנה ניגל-אטינגר, על המנהלה והלוגיסטיקה שקדה גב’ מירה כ”ץ, מנהלת הפרויקטים לנוער בפקולטה. חברי הנבחרת זכו גם לסיוע רב מחברי סגל, דוקטורנטים ומהנדסי המעבדות בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

“החומר עליו נבחנו חברי הנבחרת היה ברמה גבוהה מאוד, הרבה מדרגות מעבר לנלמד בתיכונים בארץ,” אומר פרופסור גרוס. “ארבעת חברי הנבחרת הישראלית הם המצטיינים מבין אלפי התלמידים שהשתתפו בתהליכי המיון. התלמידים עברו מחנות הכנה אינטנסיביים כדי להביא אותם לרמה הרצויה. לשמחתנו שניים מחברי המשלחת – רון ורינה – זכו במדליות, וזאת גאווה גדולה מאוד.”

המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיים את לימודיו; הסטודנטים יקבלו תואר שני כפול – מהטכניון ומקורנל

במעמד הקונסול הכללי בניו יורק עידו אהרוני ומנכ”לית עיריית ניו יורק ג’ולי סמואלס צוין אתמול (ד’) סיום לימודיהם של הבוגרים הראשונים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. בוגרים אלה יקבלו ב-29 במאי תואר כפול (מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל) ולכן מדובר בתקדים היסטורי: זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה לא אמריקאית (הטכניון) מעניקה תואר אקדמי מלא בארה”ב.

“היזמים הצעירים האלה מצוידים בידע ובניסיון בתחומים החיוניים לשגשוגה הכלכלי של העיר ניו יורק ולשיפור החברה בכלל,” אמר פרופ’ אדם שורץ מהטכניון, העומד בראש מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “אנו צופים לסטודנטים אלה הצלחות גדולות והשפעה משמעותית על הכלכלה באמצעות חברות הסטארט-אפ שהם יקימו בעיר ומחוצה לה.”

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיפק לנו הזדמנות לעצב את תוכנית הלימודים,” אמר שון ברמסון, אחד מ-12 הסטודנטים המסיימים. “שוררת כאן רוח יזמית מופלאה שמזכירה לי את תקופת לימודי בטכניון, רוח שדוחפת את הסטודנטים ליישם את מה שלמדו ולהשפיע ממשית על העולם.”

מכון ג’ייקובס נוסד בעקבות התקשרות בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל וזכייתם המשותפת בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר. את המחזור הראשון מסיימים 12 תלמידים מ-6 מדינות שונות: ארה”ב, קנדה, סין, ניו זילנד, הודו, אינדונזיה וספרד. כמה מהם ימשיכו במסלול המחקרי, אחרים נושאים את עיניהם לחברות מובילות כגון גוגל ופייסבוק, והשאר צפויים להקים חברות סטארט-אפ משלהם בתחומים שונים. כולם השלימו במכון תואר שני (MS) במערכות מידע תוך התמקדות ב- Connective Media – מסלול יחיד מסוגו לתואר שני המשלב טכנולוגיה, מדיה, סוציולוגיה ומינהל עסקים.

“אנו מברכים את כל בוגרי המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “קבוצה מופלאה זו, והישגיה העתידיים, מהווים דוגמה למה שיכול לנבוע משילוב של חדשנות, הצטיינות ומחויבות לשיפור חייהם של בני אדם ברחבי העולם.”

על המכון

מכון טכניון-קורנל לחדשנות נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה של 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, מייסד קוואלקום ובעבר מנכ”ל החברה, ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס. עד מהרה הפך המכון לגורם המדרבן יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל סביבת ההיי-טק שבה. פעילות המכון מבוססת על משאבים ועל חברי סגל הן מהטכניון, שהיה גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ והן מקורנל, אוניברסיטה מובילה בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ובעלת נוכחות משמעותית מאוד בניו יורק. התואר הכפול שמעניק מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ניתן כאמור על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל ומספק לסטודנטים יתרון בינלאומי וחשיפה בעולם העבודה הגלובלי.

המכון קם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר (כיום “קורנל טק”). המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים, וזאת במטרה לטפח התנסות ויזמות. במכון ישנו גם מסלול לפוסט-דוקטורט, שמטרתו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על מחקרים אקדמיים ועידוד חדשנות על ידי פיתוח מודלים חדשים למיסחור של קניין רוחני.

על התוכנית ב- Connective Media

בראש התוכנית לתואר שני ב- Connective Media עומד פרופ’ מור נעמן, ראש המעבדה לטכנולוגיות חברתיות במכון ג’ייקובס. חוקרי המעבדה חוקרים טכנולוגיות כגון יוטיוב ופייסבוק ומפתחים טכנולוגיות חדשות לתקשורת בין אנשים. המסלול מתאפיין בדגש טכנולוגי חזק ועם זאת מתייחד בכך שהוא חורג מהתחום הטכנולוגי ומשלב מגוון רחב של תחומים מהעולם העסקי והחברתי. הסטודנטים במסלול נדרשים לעבוד בקשר ישיר עם בכירים בתעשייה על פרויקטים העשויים להשפיע על העולם באופן משמעותי. במהלך לימודיהם הם מקימים חברות סטארט אפ וירטואליות או ממשיות וזאת בשיתוף הדוק עם חברות מובילות ובהן AOL, מיקרוסופט ולינקדאין. סטודנטים אלה, לדברי פרופ’ נעמן, “מצוידים בידע טכנולוגי נרחב אבל גם בכישורים מעולמות העיצוב, העסקים ומדעי החברה – שילוב שהוא חיוני כיום לחדשנות ולהצטיינות בעולם הרחב של Connective Media. הם יגייסו את הידע הטכנולוגי שלהם לטובת ההיבטים האנושיים והחברתיים של טכנולוגיות התקשורת וכך יקדמו חברות מבוססות או יקימו חברות משל עצמם, בעיקר בשטח התקשורת. אלה הם המנכ”לים, מנהלי המוצר ובכירי התעשייה של הדור הבא.”

להיכרות עם בוגרי המחזור הראשון: https://www.youtube.com/watch?v=CC00s2RmKmU&feature=youtu.be

 

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון על הקשר בין ההצלחה להחלטה שקיבל בתיכון.

“מתמטיקה זה לא רק טכניקה, זאת גם שיטת חשיבה, זו גם הבנה יותר מעמיקה של דברים”, כך אומר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתכנית ‘אנשים’,

לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה שתערך ביום השני הקרוב. “העולם שלנו היום, הוא עולם חדש שמתבסס על טכנולוגיה וטכנולוגיה מתבססת על מתמטיקה.”
בראיון מספר פרופ’ לביא איך ההחלטה שקיבל בתיכון להיבחן ב-5 יחידות דחפה אותו כל הדרך לתואר פרופסור.

לצפייה בכתבה : https://goo.gl/DmCpMm

Nearly two-thirds of the herbal medicines used by cancer patients in the Middle East have potential health risks, according to a new survey led by Professor Eran Ben-Arye, Technion-Israel Institute of Technology researcher.

The study published in the journal Cancer concludes that herbal remedies such as turmeric may increase the toxic effects of certain chemotherapies, while gingko biloba and green teas could increase the risks of bleeding in some cancer patients. Other herbs including black cumin and turmeric can alter the effectiveness of chemotherapy.

The study focused on cancer patients in the Middle East. In all, 29 of the 44 most popular herbal medicines used in 16 Middle Eastern countries—from Turkey to Tunisia—could pose one or more health risks to cancer patients in the region.

“In the Middle East, herbs are commonly used as part of traditional medicine, based on the impressive affinity of the people here to the herbal heritage that continuously prospers from the time of ancient Egypt and Mesopotamia,” Ben-Arye said.

The findings come from a survey conducted by Ben-Arye and colleagues, who asked more than 300 cancer care providers in the countries about the kinds of herbal medicines their patients were using. They found that 57% of the providers had patients who used at least one herbal remedy. Women and Muslim providers were more likely to report having patients who used the herbs.

Although many patients use the herbs without telling their physicians, in this study Ben-Arye and colleagues wanted to focus on cancer care providers who are aware of their patients’ herbal supplement use. In general, Middle Eastern cancer care providers have a skeptical view of these alternative medicines, Ben-Arye said. However, his studies show that the providers also support the idea of having a physician consultant on a patient’s cancer care team who can speak to ”the effectiveness and safety of these herbal practices along with conventional cancer treatments,” he noted.

Patients feel similarly, Ben-Arye suggested. “In the majority of cases, patients seek to combine the best of the two worlds and do not perceive herbal medicine as a real alternative to modern oncology care.”

Patients most often turn to the herbs to enhance their quality of life and to cope better with the effects of their treatment, Ben-Arye added, rather than use them in an attempt to cure their cancers.

The countries in the survey with the highest rates of herbal medicine use included Turkey, the Palestinian Authority and Qatar. Stinging nettle, garlic, black cumin and turmeric were among the most used herbs, with other items such as camel’s milk and honey also making the list.

The researchers hope the new study will guide cancer care providers as they offer “open, non-judgmental” advice about the safety and effectiveness of herbal medicines.

“The majority of patients would hope to share their experience and questions of herbal option with their health care provider ‘at home’ within the oncology department rather than ‘outside’ where non-professionals and sometimes charlatans suggest miraculous potions,” Ben-Arye said.

A link to the article

בכנס UNDER EXTREME CONDITIONS המשותף לטכניון ולתעשייה האווירית נדונו סוגיות הנוגעות לחומרים ומערכות מכניות בקדמת הטכנולוגיה הפועלים תחת תנאי קיצון

כנס UNDER EXTREME CONDITIONS התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס שהיה ראשון מסוגו, עסק בחומרים ומערכות מכניות הפועלים תחת תנאי קיצון, והיה פרי שיתוף פעולה בין המעבדה לשבירה דינמית בטכניון בראשות פרופ’ דניאל ריטל, לתעשייה האווירית לישראל. בכנס לקחו חלק כ – 160 משתתפים, ביניהם מעל מאה מהנדסים מן החברות התעשייה האווירית, רפאל, אלביט מערכות, ישקר ותע”ש.

חזי גריזים, סמנכ״ל תעשייה אווירית לתכניות מיוחדות, הסביר כי הכנס מסמל צעד נוסף בהעמקת הקשר בין התעשייה האווירית לטכניון. “כבוגר הטכניון (הנדסת חשמל) יש לי הערכה רבה למוסד הזה, והיינו רוצים להרחיב את שיתוף הפעולה איתו, המתקיים כיום בעיקר מול הפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסת אווירונוטיקה וחלל. יש לנו כאן אינטרס – לזהות את הסטודנטים הטובים ביותר – ולכן אנחנו באים לטכניון. התעשייה האווירית מעורבת כיום בפרויקטי הגמר של סטודנטים רבים לתואר ראשון, אבל היינו רוצים לקיים קשרים גם עם מאסטרנטים ודוקטורנטים. כיום אנחנו מעסיקים 6,000 מהנדסים ו-320 בעלי תואר דוקטור, כך שאנחנו למעשה האוניברסיטה הגדולה בארץ.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופ’ יורם הלוי, אמר כי הכנס מציג את המפגש בין תיאוריה לתנאי סביבה קשים. “לא תמיד אנחנו עובדים בתנאים רגילים ונורמליים, וחשוב שהסטודנטים שלנו יבינו שהמערכות שהם מתכננים יידרשו לפעול היטב גם Under Extreme Conditions.”

גלעד אהרוני, ראש מינהל הנדסה מכנית באלתא ובוגר הטכניון (הנדסת מכונות), אמר כי מטרת הכנס היא לקדם את הקשר בין התעשייה לטכניון, לרתום את הידע האקדמי לשיפור איכות המוצרים, ולהכשיר דור חדש של מהנדסים לפרויקטים בתעשייה. “התעשייה אינה יכולה להתקיים בלי האקדמיה, ובפרט בלי הידע שנצבר כאן בטכניון. הלקוחות שלנו ושל גופים אחרים נעשים יותר תובעניים בהקשר של איכות המוצר, מהירות הפיתוח וזמינות התמיכה והשירות. לשמחתי יש לנו שיתוף פעולה עם הטכניון, ואנו פועלים על מנת להרחיב ולהעמיק אותו.”

על הדוברים בכנס נמנו ד”ר אהוד גלון ממפא”ת, פרופ’ דניאל ריטל, פרופ’ יצחק בוכר ופרופ’ בני צ’וקורל מהטכניון, פרופ’ לסלי בנקס-סילס מאוניברסיטת ת”א, פרופ’ יצחק רומן, עידו קרסל ואורי בן סימון מהתעשייה האווירית, רס”ן דמיטרי דסקל ורס”ן עמרי תובל מחיל הים, ד”ר זאב לווינגר וד”ר אמנון שיריזלי מרפאל. חזי גריזים, סמנכ”ל תכניות מיוחדות בתעשייה האווירית שנתן את הרצאת הפתיחה בכנס, דיבר על חשיבותה של התקשורת במערכות הלחימה החדשות ועל היחסים המורכבים בין פלטפורמה לציוד המשימה. בתשובה לשאלה מהקהל, “מה החלק של הטכניון בכל אלה?” השיב גריזים: “הטכניון לימד אותנו איך לעשות את כל זה.”  

מארגני הכנס, גדי פארן מנהל קשרי התעשייה של הפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ דניאל ריטל מהטכניון, ושושי בן מאור וגלעד אהרוני מאלתא בתעשייה האווירית, ברכו על הידוק הקשר בין התעשייה האווירית לטכניון, ציינו את המשובים המצוינים שהתקבלו ממשתתפי הכנס, והביעו תקווה כי הכנס יהפוך למסורת ויהווה פלטפורמה קבועה להעשרת הדיאלוג וקידום שיתופי פעולה בין כל העוסקים בתחומי הכנס, באקדמיה, בתעשייה ובצבא.