כך אמרה שירן דלויה, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, בטקס חלוקת המלגות לסטודנטים בני העיר נשר שנערך השבוע. ראש עיריית נשר, דוד עמר: “חינוך והשכלה גבוהה הם הכלי היחידי לצמצום פערים”.  המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון: “אנו לא רק מעניקים מלגות לשמונים וחמישה סטודנטיות וסטודנטים. היום אנו מעניקים מלגות לשכנים הטובים שלנו מנשר”

השנה גדל מספר הסטודנטים המקבלים את המלגה באחד עשרה סטודנטים לעומת השנה שעברה. ד”ר אביטל שטיין, המשנה לנשיא הטכניון ציינה את המהפך שעברה העיר נשר בזכות ההשקעה העצומה של ראש העירייה, דוד עמר, בחינוך, מאז נבחר לראשות העיר לפני 22 שנה. “מספר כה גדול של  סטודנטים הלומדים במוסד המחקר המוביל במדינה מעיד על טיבה של מערכת החינוך העירונית שמצליחה ‘לייצר’ בוגרים איכותיים”, אמרה. ” הלוואי שמערכת החינוך במדינת ישראל הייתה מתנהלת כמו זאת של נשר”.

ראש עיריית נשר, דוד עמר: “הטקס הזה אינו מובן מאליו. ההשקעה העצומה שלנו בחינוך באה לידי ביטוי בכמעט 100% גיוס בנותינו ובנינו לצה”ל, וקרוב ל60% מהם משרתים שרות משמעותי בצבא. יותר ממאה סטודנטים מנשר הלומדים בטכניון זה הישג חסר תקדים. כל זה הוא פועל יוצא של חינוך. אין כאן קיצורי דרך. רק השקעה ארוכת טווח בחינוך והשכלה גבוהה תביא לצמצום פערים בחברה הישראלית. רק החינוך ידחוף את מדינת ישראל קדימה. בזכותכם מדינת ישראל תהיה חזקה יותר – כלכלית, חברתית וקהילתית”.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי לאור התוצאות הקשות של מבחני פיז”ה, אשר העמידו את הישגי תלמידי ישראל בתחתית הרשימה של מדינות ברחבי תבל, היא מקווה שראשי רשויות נוספים בארץ יילכו בדרכי עיריית נשר, וישקיעו כה רבות בחינוך.

הצליחה לרגש את כולם  שירן דלויה, סטודנטית להנדסת חשמל, שנשאה דברים בשם הסטודנטים מקבלי המלגות. “נולדתי בארה”ב  ולפני כמה שנים הגעתי עם משפחתי לישראל והתגוררנו בכמה מקומות בארץ”, סיפרה. “אבל רק בנשר אני מרגישה באמת בבית. אני חולמת שכשאסיים את לימודי הנדסת החשמל אני אמצא עבודה באיזור ואמשיך להתגורר בנשר, כי כאן אני מרגישה שזה הבית שלי”.

 בתמונה: ראשי הטכניון ועיריית נשר, עם מקבלי המלגות

בטכניון נחנכו היום בנין חדש ומעבדות של הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי התרומה של משפחת בסי ולואיס שטיין ז”ל ותורמים נוספים אשר תרמו למעבדות, למרכז המחשבים ולאודיטוריום, עונה על הצרכים הגוברים של הפקולטה ועל הביקוש הגדל והולך של סטודנטים להתקבל אליה.

הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון היא היחידה מסוגה בישראל. היא גדלה במהירות נוכח דרישות השוק בתחומים אלה. במקור היא תוכננה ל-16 סטודנטים, וכיום לומדים בה 200 סטודנטים מדי סמסטר. הם ייהנו מעתה מבנין חדיש בן שלוש קומות, מעבדות הוראה ומחקר, מרכז מחשבים, אודיטוריום ומרכזי עבודה.

בתמונה: רות נתנזון, בתם של בסי ולואיס שטיין ז”ל, ונשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, חונכים את הבנין החדש

הספריה הלאומית לבטיחות בדרכים, היחידה מסוגה בארץ, תיסגר בגלל הפסקת המימון על ידי משרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים; הסטודנטים עומלים על החתמת עצומה ועומדים להפגין בירושלים; “הספריה היא נכס לסטודנטים וחוקרים בתחום התחבורה המבצעים דרכה מחקרים המצילים חיי אדם ורכוש”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הנהלת הטכניון ומאות סטודנטים חותמים בימים אלו על עצומה אשר תופנה אל שר התחבורה ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובה הם מתריעים מפני סגירתה הצפויה של הספריה הלאומית לבטיחות בדרכים ב במכון  לחקר התחבורה, בטכניון.

“הספריה הוקמה בשנת 1966 ונתמכה כל השנים על ידי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים”, אומרים הסטודנטים והמרצים. “היא משמשת מרכז מידע לאומי בתחום הבטיחות בדרכים והתחבורה. היא מהווה נכס הן לסטודנטים והן לשאר החוקרים בתחום התחבורה, המבצעים דרכה ובאמצעותה מחקרים רבים המצילים חיי אדם ורכוש מידי שנה. סגירתה תהווה תעודת עניות הן לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והן לממשל בישראל”.

יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, סהר מזרחי, קראה לכל הסטודנטים בטכניון להצטרף למאבק נגד סגירת הספריה, “שכן זה מהווה תקדים מסוכן לכל הלומדים בטכניון – היום זו הספריה לבטיחות בדרכים ומחר אלה יהיו שאר הספריות והמעבדות שלכם”.

הסטודנטים מיועדים לעלות לירושלים בשבוע הבא כדי למסור את העצומה לשרים ולחברי הכנסת.

מדלית החברה הישראלית לכימיה תוענק בכנסת בחודש הבא למר אלי הורביץ ולפרופסור מאיר וילצ’ק. הטקס יתקיים בכנסת בארבעה בינואר במעמד שרים, חברי כנסת, ראשי המערכת האקדמית והתעשיה הכימית, אורחים מחו”ל ומאות חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות.

אלי הורביץ הוא תעשיין אשר הפך את חברת טבע לחברה הגדולה בישראל, לספינת הדגל של התעשייה הישראלית ולחברה המובילה בעולם בייצור תרופות גנריות. טבע מעסיקה כיום כ- 40 אלף עובדים בעשרות מפעלים וחברות בת ברחבי העולם, אך יחד עם זאת היא שומרת על ליבת הניהול והפיתוח שלה בישראל באמצעות כ- 6000 עובדים.

פרופסור מאיר וילצ’ק הוא אבי הטכנולוגיה, הידועה בשם כרומטוגרפית זיקה להפרדת חלבונים וניקויים, אשר נמצאת בשימוש בכל מעבדה ביוכימית ברחבי העולם ובתעשיית התרופות. הטכנולוגיה הזאת הובילה להקמתן של יותר מ- 75 חברות עתירות ידע ברחבי העולם, עם היקף מכירות של מעל 70 מיליארד דולר בשנה.

מדלית החברה הישראלית לכימיה היא אות הכבוד הגבוה ביותר אשר מוענק ע”י העמותה הזאת, שהוקמה בשנת 1933 ע”י מדענים יהודים יוצאי גרמניה, ונחשבת לעמותה המדעית הוותיקה ביותר בישראל. מטרותיה העיקריות הן קידומם של המחקר וההוראה בכימיה באוניברסיטאות, במכללות הטכנולוגיות ובבתי הספר, וקידומה של התעשיה הכימית במדינת ישראל.

נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, אמר כי שנת 2011 הוכרזה על ידי האו”ם כשנת הכימיה הבינלאומית וכל הארגונים הלאומיים והבינלאומיים לכימיה נערכים בהתאם. המטרה היא קידום תדמיתם של מדעי הכימיה והתעשייה הכימית, והדגשת תרומתם הרבה לבריאות, לחקלאות, לכלכלה ולפתרון המצוקות של המין האנושי, כמו בעיות מים, מזון, אנרגיה, איכות הסביבה וחומרי גלם.

“עוד מלפני קום המדינה ועד היום, מהווה הכימיה את אחד התחומים הבולטים של מצוינות מדעית במדינת ישראל”, הדגיש פרופסור קינן. “מדע הכימיה מהווה את הבסיס והליבה של כל המדעים הניסויים, ואת הבסיס לכל התעשיות עתירות הידע. התעשייה הכימית בארץ בולטת בתרומתה לכלכלה הלאומית, כאשר מוצרים כימיים מהווים 25% מסך כל הייצוא של מדינת ישראל. במדינת ישראל פועלים כיום מעל 7000 כימאים, 5000 מהנדסי כימיה, 1000 מורים לכימיה ועוד מספר גדול של אנשי מקצוע הפועלים ככימאים, כגון ביוכימאים, ביוטכנולוגים, מהנדסי מזון, מחצבים ואנרגיה”.

מנכ”לית החברה הישראלית לכימיה, חנה אטלי, אמרה כי במהלך האירוע החגיגי בכנסת ייחשפו שני בולים חדשים שמנפיק השירות הבולאי לכבוד האירוע. כמו כן יוענק פרס התעשיה הכימית הירוקה למפעל תעשיה ישראלי. היא הוסיפה כי שנת הכימיה הבינלאומית מציינת גם את השנה המאה לזכייתה של מארי קירי בפרס נובל בכימיה ואת תרומתן של נשים למדע.

אלי הורביץ

למרות שאיננו מוגדר ככימאי על פי השכלתו, תרומתו של אלי הורביץ לתעשייה הכימית בישראל יוצאת דופן, לא רק במונחים לאומיים, אלא על פי אמות מידה גלובליות. הוא הנהיג את קבוצת טבע במשך 35 שנה והביאה מחברת תרופות קטנה ובלתי ידועה, למעמד של החברה המובילה בעולם בתחום התרופות הגנריות. הישגים אלו הושגו על ידי הטמעת תרבות ארגונית של מצוינות וניהול אסטרטגי המבוסס על חזון ארוך טווח, תוך נטילת מנהיגות ואחריות על עתיד החברה.

אלי הורביץ נולד בירושלים בשנת 1932. בשנת 1953, לאחר שסיים את לימודי הכלכלה בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב החל אלי הורביץ את דרכו כעובד זוטר בחברת התרופות “אסיא” ובשנת 1976 מונה למנכ”ל החברה. מתוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, יזם אלי הורביץ את מיזוגן של כמה חברות פרמצבטיות ישראליות לחברה אחת, בשם טבע, עמד בראשה במשך שנים רבות, תחילה כמנכ”ל (1976-2002) ולאחר מכן כיו”ר מועצת המנהלים עד שנת 2009.

בנוסף למחויבותו הגבוהה של אלי הורביץ לחברת טבע, הוא התגייס לקידום מטרות ציבוריות וחברתיות רבות בישראל ולתמיכה בפעילות מדעית, חינוכית ותרבותית במדינה. הוא כיהן בשורה ארוכה מאד של תפקידים ציבוריים, כגון נשיא התאחדות התעשיינים, יו”ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, יו”ר מכון היצוא הישראלי, יו”ר דירקטוריון בנק לאומי, יו”ר כוח המשימה הישראלי, יו”ר הרשות לפיתוח ירושלים, חבר הועדה המייעצת של בנק ישראל, חבר בחבר הנאמנים של מכון ויצמן ושל אוניברסיטת ת”א, ועוד.

פעילותו הציבורית והתעשייתית הענפה והמגוונת זיכתה אותו בשורה ארוכה של פרסים מטעם גופים אקדמיים וציבוריים בארץ, כולל דוקטורט לשם כבוד מטעם הטכניון, מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת בר אילן. הוא חתן פרס התעשייה, פרס היובל ופרס ישראל על מפעל חיים ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרופסור מאיר ווילצ’ק

פרופ’ וילצ’ק נולד בוורשה שבפולין בשנת 1935. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בברית המועצות והועבר לסיביר. אביו, רב קהילה בוורשה, נרצח עם רוב בני משפחתו. בשנת 1949 עלה לישראל עם אימו ואחותו והתיישב ברחובות. לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, סיים את התואר הראשון בשנת 1960, ובשנת 1965 סיים את לימודי הדוקטורט במחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן למדע. במהלך לימודיו עבד ככימאי ראשי בחברת “ידע” ולאחר מכן הצטרף לסגל המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן. הוא מילא תפקידים בכירים במכון, כגון ראש המחלקה לביופיסיקה, ראש מועצת הפרופסורים, ודיקן הפקולטה לביוכימיה וביופיסיקה. הוא היה מדען אורח במכון האמריקאי הלאומי לבריאות, שימש יועץ לחברות ביוטכנולוגיה וכיהן בוועדות מקצועיות רבות, בהן ועדת שמגר.

פרופ’ וילצ’ק פירסם יותר מ-400 מאמרים מדעיים. הוא ידוע בעיקר בזכות פיתוח המושג המודרני של זיקה בין מולקולות ביולוגיות, ובזכות יישומיו של מושג זה בתחומים שונים של מדעי החיים. בשנת 1968 פיתח וילצ’ק יחד עם שותפיו, שיטה הקרויה כרומטוגרפיית זיקה, אשר חוללה מהפכה בבידוד חומרים ביוכימיים וסללה דרכים חדשות בביולוגיה, בביוטכנולוגיה, בכימיה, בננוטכנולוגיה ובתחומים רבים נוספים, לרבות פיסיקה. היא הובילה ותרמה לפיתוחים מודרניים רבים מאוד במדעי החיים, כגון שבבי די-אן-אי ושבבי חלבונים. לשיטה השפעה עמוקה במיוחד על רפואה. כך, לדוגמה, היא האיצה במידה ניכרת את פיתוחן של כל התרופות המבוססות על חלבונים. הטכנולוגיה הזאת הובילה להקמתן של עשרות חברות עתירות ידע ברחבי העולם, עם היקף מכירות שגדל מ- 40 מיליארד דולר בשנת 2008 ל- 70 מיליארד השנה. בנוסף לכך, הוא פיתח את השימוש בטכנולוגית אבידין-ביוטין לאיבחון מחלות, לבידוד חומרים ביולוגיים לשימושים ביוטכנולוגיים וננו-טכנולוגיים, ובמחקר הביו-רפואי. המערכת איפשרה למעבדות רבות לוותר על הצורך בחומרים רדיואקטיביים.

פרופ’ וילצ’ק זכה להכרה רבה על מחקריו: הוא הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, מאוניברסיטת בר-אילן, מאוניברסיטת ייבסקילה שבפינלנד ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא חתן פרס וולף לרפואה, פרס ישראל לביוטכנולוגיה, פרס לכימאי קליני מצטיין מהפדרציה הבין-לאומית לכימאים קליניים, פרס כריסטיאן אנפינסן של החברה לחלבונים, מדליית וילהלם-אקסנר מאוסטריה ופרס אמת בכימיה. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר כבוד באגודה של הכימאים הביולוגיים בארה”ב, וחבר זר במכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב. במכון ויצמן הוא מחזיק הקתדרה לביולוגיה מולקולרית על שם מרק גוטווירט.

109 הצעות לשיפור איכות החיים בקמפוס הוגשו לוועדה; יונה יהב: “מה שיקרה בטכניון – יקרין על העיר כולה”

עו”ד יונה יהב אמר כי הוא רואה בתחרות חשיבות רבה, שכן “מה שיקרה בטכניון – יקרין על העיר כולה”. הוא גילה כי בקרוב תוציא העירייה עיתון לתושבים ובו פירוט כל האירועים המתרחשים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, כמו גם בעיר כולה.

דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי תכני ההצעות שהתקבלו כוללים חברה, תרבות, אמנות, ספורט, תחבורה וניידות (גשרים, אומגות וחיבור לעיר ולאוניברסיטה).

התחרות הייתה פתוחה לסטודנטים בטכניון ולקהל הרחב. רוב ההצעות באו מהסטודנטים (96%), מתוכם 76% מהסטודנטים לתואר ראשון. ההצעות הזוכות יזכו בפרסים בסך 30 אלף שקלים.

בתמונה: מימין לשמאל: מנהלת הפיתוח של “יאהו”, ד”ר יואל מארק, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא וראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב – בישיבה הראשונה של וועדת השיפוט ל”קמפוס תוסס” בטכניון. צילום – דוברות הטכניון.

המרכז ליזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון קיים בשבוע היזמות העולמי שני “ימי יזמות” – אירוע פתיחת השנה של יזמים צעירים מעשרים בתי ספר באזור חיפה. מדובר ב-400 בני נוער המשתתפים בתכנית “עושים עסקים” של ארגון “יזמים צעירים ישראל” מיסודו של “לאומי” הפועלת בתמיכת גופים שונים בהם הטכניון, אוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה.

בין המברכים באירוע – פרופ’ עוזי דה-האן, יו”ר מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון ואורי ילוז– מנכ”ל “יזמים צעירים ישראל”. מטרת האירוע לחשוף את היזמים הצעירים לעולם היזמות  ולהקנות כלים ראשונים בתחום.

בחלקו הראשון של היום קיבלו התלמידים הרצאת יזם מפי איתי פורת, מייסד חברת שביל-נט המייצרת מפות טופוגרפיות לטיולים, אשר מותאמות בעיקר לרוכבי אופניים. איתי תאר תהליך הקמת החברה ואיפשר במה פתוחה לשאלות היזמים.

בהמשך, למדו התלמידים מהי חשיבה יצירתית וקיבלו משימות אתגר – ביום הראשון פיתוח מאכל יצירתי המותאם לבני נוער ובשני – מניעת התנהגות לא טובה בתחום איכות הסביבה וזאת דרך הנאה. התלמידים התפזרו בכיתות השונות של הטכניון לשם פתרון המשימה. לשם כך נדרשה מהם עבודת צוות, חלוקת אחריות וכמובן הרבה חשיבה יצירתית. את התוצרים הציגו בפני עמיתיהם וכן נדרשו לשמש כשופטים ולבחור בעצמם את הרעיון היצירתי ביותר. הקבוצות אשר קיבלו את מירב הקולות וזכו באות היצירתיות הן חברת ב.י.ו מאמי”ת עירוני ו’ וחברת “בורדו” ממאר אליאס חיפה.

עם סיומו של האירוע, ממשיכות הקבוצות בתהליך של ניהול חברה עסקית. בימים אלו הן עורכות מבצעי מכירה לגיוס הון. לאחר מכן יבחרו מוצר, יבחנו את הכדאיות הכלכלית, יכתבו תכנית עסקית, יפתחו, ישווקו, ימכרו ויעשו עסקים מול לקוחות פרטיים וגופים עסקיים. קבוצות מצטיינות מהארץ ייצגו את ישראל באירועים באירופה בהם תחרות הגמר ויריד מכירות.

שבוע היזמות העולמי התקיים זו השנה השלישית והפעם ב- 110 מדינות. בין השאר, כלל מגוון רחב של פעילויות בינלאומיות לצד פעילויות לאומיות ומקומיות במטרה לעודד ולעורר יזמות, חדשנות ויצירתיות בקרב יזמים פוטנציאליים

במאה השנים האחרונות חשבו המדעים כי לחומר יש רק צורה גבישית אחת; הממצאים החדשים יאפשרו פיתוח של יכולות גילוי טובות יותר של החומר המסוכן

חוקרי הטכניון גילו תכונה בלתי צפויה של חומר הנפץ המאולתר TATP, שבו משתמשים ארגוני טרור ברחבי העולם. במשך מאה שנים מאז התגלה, נחשב ה-TATP לחומר בעל צורה גבישית אחת. חוקרי הטכניון מצאו כי חומר הנפץ הזה יכול להתגבש לפחות בששה סוגים שונים של גבישים, בהתאם לתנאי הסינתזה והגיבוש שלו.

“להפתעתנו הרבה מצאנו כי TATP הוא חומר נפץ מאוד לא רגיל, אשר תכונותיו שונות מאוד מאלו של כל חומרי הנפץ הקונבנציונאליים אשר משמשים לצרכים צבאיים או אזרחיים”, אומר פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון אשר הוביל את המחקר. “בעבר גילינו כי פיצוץ של TATP אינו כרוך בשחרור של חום, ובכך הוא דומה לחומר שבו ממלאים את כריות הבטיחות במכוניות, להגנה על הנהג והנוסעים בעת התרחשותה של תאונת דרכים”.

קבוצת החוקרים, אשר כללה גם את ד”ר עופר ריעני, ד”ר משה קפון וד”ר מארק בוטושנסקי, פתרה את המבנה של כל אחת משש הצורות הגבישיות באמצעות קרני רנטגן ושיטות נוספות. התוצאות התפרסמו בכתב העת המדעי Crystal Growth & Design.

בחומר TATP השתמשו מחבלים בפיגועי התאבדות רבים, במהלך 30 השנים האחרונות, כמו בדולפינריום בתל אביב, במדרחוב בירושלים ובאוטובוסים ברחבי המדינה ובלונדון. חוקרי הטכניון פיתחו בעבר מכשיר ייחודי אשר מזהה את ה-TATP וחומרי נפץ מאולתרים אחרים ממשפחת הפראוקסידים. המכשיר, Acro-PET, דומה לעט בשלושה צבעים, והוא משחרר שלוש תערובות כימיות אשר גורמות לשינוי צבע לאחר מגע עם חומר הנפץ.

“קיימות כמה סיבות לפופולאריות של ה-TATP בקרב ארגוני טרור ברחבי העולם”, מסביר פרופסור קינן, המשמש גם כנשיא האגודה הישראלית לכימיה. “הוא קל להכנה מחומרי גלם זולים מאוד, וקשה לגלותו. הממצאים החדשים שלנו יאפשרו יכולות גילוי טובות יותר של ה-TATP באמצעות שיטות מודרניות שיעשו שימוש בקרני רנטגן, וזהו גם אחד מנושאי המחקר הנוכחי שלנו”.

הגיעו למקום השני באיזור דרום מערב אירופה וגברו על נבחרות של אוניברסיטאות ידועות בגרמניה, ספרד, פורטוגל וצרפת; בתחרות היוקרתית משתתפים 22,000 סטודנטים מ-2,000 אוניברסיטאות ב-82 מדינות; תחרות הגמר תתקיים במצרים

התחרות היוקרתית ACM/ICPC נערכת מאז שנת 1970 וכוללת 22,000 סטודנטים מ-2,000 אוניברסיטאות ב-82 ארצות. תחרות הגמר תיערך במצרים בעוד כשלושה חודשים.

במהלך התחרות, אשר נמשכת כחמש שעות, על הצוותים לפתור כעשר בעיות תכנותיות. פרופסור ברקת מספר כי בעיה היא בדרך כלל “סיפור מהחיים”, הכולל בעיה אלגוריתמית כלשהי שכדי לפתור אותה יש לנצל ידע תיאורטי במתמטיקה או במדעי המחשב, למשל, מסלול מינימלי בגרף, תכנות דינמי או מבני נתונים יעילים. “פתרון של בעיה היא תוכנת מחשב והוא מוכרז כנכון אם הוא פועל נכונה על אוסף מסויים של קלטים אשר אינם ידועים למתחרים”, מסביר פרופסור ברקת. “הם הוכנו מראש על ידי צוות השופטים”.

פרופסור ברקת מדגיש כי דוגמאות הבדיקה, המוכנות על ידי השופטים, כוללות גם מקרי קצה ומקרים מנוונים (ולכן על הצוות לחשוב על מקרים כאלה) וקלטים עצומים בגודלם (ולכן על הצוות לחשוב על פתרונות יעילים ולא רק נכונים). במקרה של פתרון שגוי, הצוות מקבל חיווי על מהות השגיאה ומותר לו להגיש פתרונות נוספים ללא הגבלה.

הצוות הטכניוני פתר ארבע שאלות והפסיד “על קו הסיום” לצוות שוויצרי שפתר את השאלה החמישית 24 דקות לפני סיום התחרות.

בשנת 2008 הגיע הצוות הטכניוני למקום ה-17 אך זוהה הפוטנציאל שלו ולכן יצא אותו צוות לתחרות גם בשנה שעברה וחזר עם מדליית כסף ומקום שביעי. השנה הוא קיבל מדליית זהב ומקום שני באיזור דרום-מערב אירופה(SWERC) , העשוי להקנות לו כרטיס כניסה לתחרות הגמר שתיערך בשארם-א-שייח בפברואר 2011.

לפני כשלוש שנים יזם פרופסור ברקת קורס בתכנות תחרותי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מאמן הצוות הטכניוני, קלמן וורנוביצקי, היה ראש הצוות בשנת 2006 ועם סיום לימודיו לתואר שני בטכניון – נשאר כמאמן.

בתמונה: מימין לשמאל – קולמן וורנוביצקי (מאמן), שחר פפיני (מתחרה), כרמי גרושקו (מתחרה), יניב סבו (מתחרה), גיל ברקת (מנחה אקדמי).

הישג חסר תקדים למדעניות ישראליות צעירות:
שש דוקטורנטיות מהטכניון – בנבחרת אניטה בורג של גוגל

שלוש קיבלו מלגה ושלוש נכללו ברשימת הפיינליסטיות; חמש מהזוכות – מהפקולטה למדעי המחשב

השנה נכללו בנבחרת (קיבלו מלגות או נכנסו לרשימת הפיינליסטיות) 50 צעירות מארה”ב, 18 מקנדה, 56 מאירופה ומהמזרח התיכון. כל אחת מהזוכות במלגה תקבל 5,000 יורו וכל הזוכות והפיינליסטיות הוזמנו למפגש שיתקיים בציריך.

“זהו מספר זוכות ופיינליסטיות ישראליות חסר תקדים בנבחרת היוקרתית, הן ממוסד בודד והן מפקולטה בודדת”, אמר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם. “הדבר מעיד על איכותן של הדוקטורנטיות בטכניון בכלל ושל הפקולטות הרלוונטיות בפרט”.

ד”ר אניטה בורג האמינה כי הטכנולוגיה משפיעה על האנושות בכל ההיבטים המרכזיים שלה – כלכלה, פוליטיקה, חברה וגם בהיבט האישי של כל אדם ואדם. במרוצת חייה היא נלחמה ללא לאות להבטיח כי השפעת הטכנולוגיה על האנושות תהיה חיובית. בשנת 1977 היא הקימה את המוסד לנשים בטכנולוגיה. בשנת 2003 נפטרה ד”ר אניטה בורג וכיום נושא המוסד שהקימה את שמה.

כחלק ממחוייבות גוגל להמשיך במורשתה של אניטה בורג, הקימה החברה את “נבחרת אניטה בורג”, המחלקת מלגות מידי שנה לעשרות זוכות וכוללת רבות אחרות בנבחרת הפיינליסטיות.

בתמונה: הזוכות מהפקולטה למדעי המחשב (מימין לשמאל): קירה רדינסקי, תמר אייזיקוביץ, קרן צנזור, נגה צבי ולימור לייבוביץ’. משמאל טלי טרייביץ, שעבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהדמיה ובראיה ממוחשבת תת מימית

ד”ר ג’ון גולוב מונה כמנכ”ל

הלימודים יתקיימו ברמה בינלאומית באנגלית במכון אנדרה וקתרין מיראג’-טכניון – Global Business Development. אלה יהיו לימודים לתואר EMBA בדגש על עסקים בין-לאומיים לחברות היי-טק. מועצת המנהלים של מכון מיראג’-טכניון בחרה בד”ר ג’ון גולוב כמנכ”ל המכון. ד”ר גולוב כיהן עד כה בשורה של משרות בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה.

כן יוקמו במכון שלושה מרכזים בינלאומיים אשר יתמקדו בשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה. המרכזים יובילו מחקרים אשר ייערכו על ידי האקדמאים המובילים בתחומי הכלכלה ומנהל עסקים בישראל וייזמו כנסים ופורומים אשר יסייעו למנהיגות העסקית ולמקבלי ההחלטות המדיניים להעריך מדיניות קיימת ולפתח מדיניות מסחר בינלאומית חדשה. כמו כן יערכו המרכזים הכשרות למנהלים מובילים בהיי-טק המעוניינים להרחיב את יכולות היצוא של חברותיהם ולהעצים את חדירתן לשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה.

“אישור המועצה להשכלה גבוהה הוא צעד נוסף בהתקדמותו של הטכניון לקראת היותו לא רק ספק של כשרון הנדסי בישראל אלא גם ספק מוביל של מנהיגות והנהלה עסקית,” אמר פרופסור בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

“קרן מיראג’ תופסת את הקמתה של תוכנית EMBA בינלאומית כצעד חיוני להצלחתה העתידית של תעשיית ההיי-טק הישראלית,” אמר פול מיראג’, נשיא ומייסד הקרן שמושבה בניופורט ביץ’, קליפורניה. “ג’ון גולוב הוא בחירה מעולה לתפקיד המנכ”ל. הוא מביא עמו תמהיל עולמי ממשי של ניסיון אקדמי ועסקי,” הוסיף מרשל קפלן, לשעבר דיקן הפקולטה למינהל ציבורי באוניברסיטת קולורדו ומנכ”ל קרן מיראג’.

“אני מודה למועצת המנהלים על ההזדמנות לתרום להקמת המכון,” אמר ד”ר גולוב. “אנו מתכננים להפוך אותו למשאב חשוב עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית כולה.”

המכון צפוי להשיק את כיתת ה-EMBA הראשונה שלו כבר בשנת 2011.

בתמונה: ד”ר ג’ון גולוב. צילום – דוברות הטכניון

תלמידי בית הספר “דשנים”: “אנו לומדים דברים שלא למדנו אף פעם. בקיץ כבר עבדנו במעבדות של מכון תמ”י ועשינו ניסויים”; החוקרים: “ניסוי באמצעות המיכשור המיוחד דורש פחות זמן, מגדיל את הבטיחות ומגביר את המוטיבציה הלימודית. יש שיפור משמעותי בהתנהגות התלמידים”

חוקרי הטכניון הכניסו אוטומציה למעבדת בית הספר “דשנים” ופיתחו שיטות הוראה ותכנית לימודים בכימיה, מיוחדת לבית ספר זה. ההנהלה והתלמידים מדווחים על מהפיכה של ממש בהוראה בכלל בבית הספר ובכימיה בפרט, בעקבות המהלך הזה. מכון תמ”י בנה לבית הספר מעבדה מיוחדת, בעלות של מיליון שקלים, וחברת “פורייה” תרמה ציוד מיוחד. מאמר בכתב העת המדעי Chemical  Educator מציג את מכשירי האוטומציה שפותחו במחקר ותוצאות חינוכיות מפתיעות.

המחקר הייחודי התבצע על ידי הדוקטורנט ליאוניד רבזין, בהנחיית פרופסור איגור ורנר ופרופסור ניצה ברנע מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. שונמית טויטו, לשעבר מנהלת בית הספר, מספרת כי “דשנים” החל לפעול לפני 46 שנים כבית ספר תעשייתי שהכשיר מסגרים ועובדי עיבוד שבבי. הרוב המכריע של תלמידיו (97%) הם לקויי למידה שנפלטו ממסגרות חינוכיות רגילות. כיום הוא שייך לרשת “דרור”. “יש בארץ 40 אלף בני נוער שלא לומדים כלל בגלל בעיות של ליקויי למידה”, היא אומרת. “רוב בוגרינו עובדים כיום כמנהלי עבודה במפעלים הכימיים במפרץ חיפה ואחרים משמשים כנגדים ואף קצינים בצה”ל. כאשר פנו אלינו אנשי הטכניון לפני שנתיים והציעו להקים מעבדת כימיה ממוחשבת אצלנו, בשיתוף עם מכון תמ”י – נענינו בשמחה והתוצאות מעודדות מאוד”.

פרופסור ורנר: “פיתחנו במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים כמה מכשירים וגילינו שהודות להם ניתן לעשות הרבה יותר ניסויים בכל שעור. התחלנו לעשות ניסויים בבתי ספר יוקרתיים בחיפה ובקריות וגילינו שהתלמידים שם אכן לומדים מהר להשתמש במכשירים אךעקב חוסר בידע טכנולוגי, לא יכולים לבנות אותם. כך הגענו לבית הספר “דשנים”. פגשנו צוות פתוח עם אוזן קשבת ומצאנו תמיכה של מכון תמ”י של חברת כימיקאלים לישראל. הם הקימו מעבדה מיוחדת בניהולו של ד”ר אייל ברנע ובתמיכתו של ד”ר אייל גינצברג, מנכ”ל תמ”י”.

“לתלמידינו הלומדים במגמת המכונות יש כשרון מיוחד במיכשור ויכולת לראות בעיני רוחם את התוצאה אליה הם רוצים להגיע. גילינו תכונות מיוחדות אלה אצל רבים מהתלמידים”, מוסיפה שונמית טויטו. “תכונות אלה איפשרו להם להשתלב בפרוייקט הניסויי. יש כבר שלושה מכשירים שנבנו עם הטכניון ומהם יצמחו מכשירים מודולריים נוספים”.

הפרוייקט נפתח בהזמנת התלמידים לטכניון. “קיבל אותם שלט ‘ברוכים הבאים לטכניון, תלמידי דשנים’. הם הרגישו רצויים שם”, מספר מנהל “דשנים”, דוד דרומלביץ’. “חלק מהם אמרו בו במקום שהם רוצים ללמוד בטכניון, אחרי הצבא. היחס שהם מקבלים מאנשי הטכניון משתלב בחזון בית הספר לספק לתלמידיו קרש הצלה והזדמנות לשוב לחיק החברה הישראלית, הפעם בדלת הראשית, כמי שמחזיק באמתחתו תעודת בגרות טכנולוגית ותעודת מקצוע ממשית. בעקבות הצלחת מעבדת הכימיה, אנו שואפים לחזק את הקשר עם האקדמיה ועם התעשייה”.

“זו השנה השניה שלנו בפרוייקט”, מספר עדן, אחד התלמידים. “אנחנו לומדים כאן דברים שלא למדנו אף פעם. גם מלמדים אותנו איך לחשוב”.

חברו, שובל, אומר כי הגיע ל”דשנים” אחרי שנפלט ממסגרות חינוכיות אחרות. “היו לי בעיות לימודים אז התחלתי להפריע, כי רציתי תשומת לב”, הוא אומר. “כאן אני מקבל יחס אישי, בכיתות קטנות. אנחנו משלבים בין הרובוטיקה והכימיה, לאוניד בחור נחמד, לא עצבני ויש לו הרבה סבלנות אלינו”.

עדן: “עבדנו במפעל בקייץ האחרון, קיבלו אותנו כמו את העובדים האחרים, התיחסו אלינו יפה, חוץ ממנהל אחד, ועלי הטילו לעשות פרוייקט גדול, בדקתי דשן במצבי לחץ, כי רוצים שהוא יגיע לחקלאי כאבקה ולא בגוש”.

מיכאל, חברו, מוסיף: “אני סיננתי חומרים. עבדנו מ-7.00 בבוקר עד 15.00 אחר הצהרים. נתנו לנו ארוחת צהרים במפעל, עם כל העובדים האחרים. הרגשנו שווים”.

הדוקטורנט לאוניד רבזין, האחראי על לימודי הכימיה בבית ספר יוקרתי בחיפה, מגיע ל”דשנים” פעם בשבוע. הוא מספר שהמפגש עם תלמידי “דשנים” לא היה קל בתחילה. “לא הצלחתי לסיים משפט בלי שיפריעו לי”, הוא אומר. “בכל הקריירה שלי כמורה לא נתקלתי בתופעה כזו. רציתי להפסיק אבל החלטתי לא להתייאש. ואכן, המיכשור והניסויים שבו את לבם של התלמידים ועתה אין לי שום בעיית משמעת”.

במאמר המדעי שהוא פירסם ביחד עם המנחה שלו, פרופסור ורנר, הם מציינים כי בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בשימוש בטכנולוגיות מיכון ואוטומציה במעבדות כימיה בבתי הספר, אליהן הוכנסו מערכות ממוחשבות שכוללות אוגרי נתונים וחיישנים. הם מציגים שני עזרים הנשלטים על ידי מחשב לביצוע הליכים בסיסיים במעבדה כימית. המחקר ממשיך ועוקב אחרי התקדמות והתפתחות התלמידים.

ד”ר חוסאם חאיק מעסיק כבר 27 חוקרים מהארץ ומחו”ל; מתוך 460 תאגידים שהתמודדו על המענק – זכו רק 11, וביניהן רק ישראלי אחד שמוביל תאגיד; קבוצה ישראלית אחרת שמשתתפת בתאגיד היא קבוצתו של ד”ר ניר פלד מהמרכז הרפואי ע”ש רבין ומאוניברסיטת ת”א

החיישנים הננומטריים נועדו בשלב הראשון לאבחן סרטן ריאות מהבל פה ו/או מרקמות סרטניות שנלקחו מגוף הנבדק. “החיישנים הננומטריים יגיבו עם ביו-סמנים ייחודיים שנמצאים בהבל פה ו/או ברקמות סרטניות. כתוצאה מכך החיישנים הננו-מטריים ישלחו סיגנלים חשמליים למערכת עיבוד אותות מתוחכמת שתאפשר, בין היתר, אבחון סרטן הריאות, תת-קטגוריה של סרטן הריאות, ושלב המחלה. כמו כן, המערכת עשויה לאפשר ניבוי הסיכויים של בן אדם בריא לחלות בסרטן הריאות בעתיד” מסביר ד”ר חאיק. “האבחון יוכל להתבצע בשלב מוקדם מאוד של המחלה, עוד לפני שהגידול מתחיל להתפשט. אז הטיפול יהיה מיידי ויחסל את המחלה בעודה באיבה. ההתקן אינו פולשני ופשוט לשימוש”.

ד”ר חאיק עושה שימוש בננו-חומרים רגישים המשולבים בתבניות טרנזיסטורי אפקט שדה אשר “מאומנים” לזהות סימנים של סרטן ריאות. יתירה מזאת – בעקבות הפיתוחים החדשניים של ד”ר חאיק וצוותו – מקווים החוקרים כי יצליחו לזהות סרטן ריאות אפילו עוד לפני התפתחות הגידול.

התאגיד האירופאי כולל קבוצות מחקר וחברות מובילות מישראל, גרמניה, אנגליה, הולנד, אוסטריה, וספרד. קבוצה ישראלית אחרת שמשתתפת בתאגיד היא קבוצתו של ד”ר ניר פלד מהמרכז הרפואי ע”ש רבין ומאוניברסיטת ת”א. ד”ר פלד סיים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ואת התואר “ד”ר למדעים” עשה בהנחייתו של פרופסור פרץ לביא, כיום נשיא הטכניון. דר’ פלד שוהה כעת באונ’ דנבר שבקולורדו בתת התמחות בסרטן ריאות ועתיד לחזור לארץ בקרוב.

ד”ר חאיק, בן 34, עשה את הדוקטורט בהנדסה כימית בטכניון ושב אליה כחבר סגל, מ – CALTECH בארה”ב, שם עשה את הבתר-דוקטורט. מאז שהצטרף לטכניון באוקטובר 2006 זכה ד”ר חאיק ביותר מ-21 פרסים ואותות כבוד. בין היתר, הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בשנת 2008 ע”י כתב העת המדעי היוקרתי MIT’s Technology Review. במרץ 2010 העניקה הממשלה הצרפתית לד”ר חאיק אות “אביר” במסדר האקדמיים – Chevalier dans l’Ordre des Palmes acade’miques) אות אשר יוסד ע”י נפוליון בונאבארט ב- 1808 להוקרת מדענים ואקדמאים חלוצים בתחום המדע והחברה ואשר נחשב לאחד מאותות ההוקרה האזרחיים העתיקים בעולם).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את ד”ר חאיק ואת תלמידו לשעבר, ד”ר ניר פלד, על קבלת המענק יוצא הדופן. “זהו הישג משמעותי ביותר ואני משוכנע שהמחקר שיוביל ד”ר חאיק בפקולטה להנדסה כימית בטכניון גם ישיג תוצאות יישומיות בעתיד”, אמר.

בתמונה: ד”ר חוסאם חאיק במעבדתו. צילום: דוברות הטכניון