השר בן אליעזר ביקר במרכז לננו-טכנולוגיה: “זוהי שליחות ציונית ושם נמצא עתיד התעשייה הישראלית” | נשיא הטכניון פרופ’ לביא: “הצגנו לשר עד כמה עתיד המדינה תלוי ביכולת הטכניון להכשיר את דור המדענים הבא” | מנכ”ל התמ”ת קדמי: המשרד ימשיך לתמוך בהכשרת עובדים מקצועיים בדרג הביניים, המהווים את השדרה המרכזית של התעשייה והמשק בתחומים טכנולוגיים מתקדמים

בן אליעזר אמר כי “הצמיחה המהירה שחווינו בשנים שלפני המשבר, כמו גם היציבות בעיתות המשבר נשענת על התעשייה המתקדמת שבינינו כאן בארץ, ועל מעמדנו כמדינה מובילה בעולם בתחומי הטכנולוגיה”. אין ספק שהתעשייה המפוארת שבנינו פה נשענת בראש ובראשונה על מוסדות אקדמיים מובילים אשר מכשירים סטודנטים צעירים ומעניקים להם את הכלים המתקדמים ביותר בעולם – והטכניון מהווה דוגמא מצוינת לכך”.

הוא הוסיף כי הוא עוקב בדאגה אחר המשבר הכספי שפוקד מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. “דעתי בנושא ידועה – יש לזכור שעתידנו החברתי והכלכלי נשען על הון אנושי איכותי – אסור להזניח את האקדמיה. אני חושב שהמסר הזה עבר, והממשלה הזו יותר מתמיד רואה עצמה מחויבת להמשך פעילותם וצמיחתם של המוסדות האקדמיים”.

“אנחנו מסתכלים בגאווה אחר פיתוחים מדהימים שנעשו בישראל והביאו לנו מוניטין ושם בכל העולם”, אמר בן אליעזר. “מאחורי פיתוחים אלו נמצאים מהנדסים צעירים ומבריקים שלמדו במוסדות מפוארים כמו הטכניון. אני הייתי רוצה לראות יותר ויותר צעירים פונים לתחומי ההנדסה – שם נמצא העתיד של התעשייה הישראלית. ישראל משוועת למהנדסים בכל התחומים כדי להמשיך ולהוביל את תחומי ה-IT, טלקומינקציה, טכנולוגיית מים וחקלאות וכמובן קלינטק. אני חושב שיש לנו היום יותר מידי כלכלנים, עו”ד ואנשים שלומדים איך לנהל אנשים אחרים – אנחנו צריכים בעלי מקצוע אשר ימשיכו את תנופת הפיתוח והטכנולוגיה. לכם המהנדסים חלק מרכזי בהתפתחותנו הכלכלית – אני רואה בלימודי ההנדסה שליחות ציונית לכל דבר!”

מנכ”ל התמ”ת, שרון קדמי הבטיח כי המשרד ימשיך לתמוך בהשכלה והכשרה של עובדים מקצועיים בדרג הביניים, המהווים את השדרה המרכזית של התעשייה והמשק בתחומים טכנולוגיים מתקדמים ובהתמחויות מיוחדות עדכניות הדרושות לתעשייה ולמשק הישראלי. “בכך אנחנו מסייעים בהעלאת הרמה הטכנולוגית ומיומנות של עובדים ליצירת כושר תחרותי בזירה הבינלאומית כנדרש בשל קצב השינוי הטכנולוגי המהיר והתפתחות התעשייה”.

הממונה על מחוז חיפה והצפון בתמ”ת, אמיר אופיר אמר כי שיתוף הפעולה בין האגף להכשרה מקצועית במשרד לבין הטכניון הוא רב ומגוון. “נעשית פעילות שוטפת להפעלת קורסים עסקיים המפוקחים ע”י משרד התמ”ת. כמו כן, משרד התמ”ת הפעיל ומימן קורסים במסגרת הסבות אקדמאים בעיקר בנושאי מחשוב והייטק בשיתוף עם התעשיות במת”מ, כגון שיתופי פעולה קבועים בין האגף להכשרה מקצועית במחוז חיפה והצפון שמממן ומפקח על הסבות לאקדמאים לבין מפעל “אלביט מערכות” באמצעות הטכניון שהניבו עד כה 220 בוגרים המועסקים עד היום באלביט כשחלק גדול מהם כבר מתפקדים כמנהלי מחלקות במפעל”.

פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון אמר כי “ביקור זה חשוב על מנת להציג לשר התמ”ת עד כמה העתיד של המדינה תלוי ביכולתו של הטכניון להכשיר את דור המהנדסים והמדענים הבא. הטכניון הוא הדוגמה הטובה ביותר לתופעה הנקראת “מדינת הזנק”. פרופ’ לביא אמר ששמח לארח את השר ולשמוע את בקשתו להמשיך ולהכשיר עוד מהנדסים. “אני מקווה שתוכנית הממשלה להחזיר להשכלה הגבוהה את מה שנלקח ממנה תצא לפועל. יכולתנו לחנך את המהנדסים ברמה הטובה ביותר בעולם תלויה ביכולת שלנו לגייס את אנשי הסגל”.

בתמונה:השר בנימין בן אליעזר ופמלייתו מקבלים הסברים מפרופ’ יוסי זלצמן. מאחוריו לימינו, עומד נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ד”ר אביטל שטיין, משנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון ופרופ’ רפי רום, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. צילום: דוברות הטכניון

הארוע השנתי של אגודת דורשי הטכניון בצרפת התקיים ב”אונסקו” פריז, בחסותו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ובהשתתפותם של 330 איש – שרים, כלכלנים וחוקרים, תעשיינים, יזמים וסטודנטים.

פתח את האירוע שגריר ישראל בצרפת, יוסי גל, ומטעם הטכניון הרצו החוקרים אורי סיון, ישעיהו טלמון, חוסאם חאיק, וויין קפלן וגיטי פריי.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, היה אורח הכבוד.

בתמונה:  מימין לשמאל: פרופסור ישעיהו טלמון, מיוריאל טואטי, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בצרפת, פרופסור וויין קפלן, פרופסור רפי רום, ד”ר גיטי פריי

למתנת יום הולדת יפה מזו לא ציפה יוסי אקרמן, נשיא “אלביט מערכות” – הוא קיבל אמש תואר “דוקטור לשם כבוד” מהטכניון, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה-60. אקרמן הנרגש הודה לאמו, דינה, שישבה בין המוזמנים הרבים, ולעוזיה גליל, חלוץ תעשיית ההי-טק הישראלית אשר הקים את חברת “אלביט” לפני כארבעה עשורים, אשר אף הוא היה בין המוזמנים, ביחד עם אלה רעייתו.

יחד עם יוסי אקרמן קיבל את התואר הנכבד ד”ר יוסי ורדי. שניהם בוגרי הטכניון ובקהל ישבו מרצים שלהם שהביטו בהם בגאווה רבה. ד”ר ורדי אמר בדברי תודתו: “לא הטכניון צריך לתת תארי כבוד, מדינת ישראל היא שצריכה לתת תואר כבוד לטכניון ולשמונים אלף בוגריו שבנו ובונים את המדינה”.

גם האמן דני קרוון קיבל את התואר אמש. “אני מרגיש בטכניון, בין כל המדענים והמהנדסים, קצת יוצא דופן, למרות שאת עבודותי הראשונות עשיתי במלט ובטון ונעזרתי רבות בעצותיהם של אנשי הטכניון”, אמר.

בתמונה: דוקטור לשם כבוד יוסי אקרמן עם אמו דינה

 ד”ר פאדל מנסור וגדעון פרנק הצטרפו לוועד המנהל של הטכניון. על כך הודיע היו”ר, יורם אלסטר.

 ד”ר פאדל מנסור קיבל את הדוקטורט מהפקולטה לחקלאות ברחובות בשנת 1977, היה פרופסור מן המנין במכון וולקני ומשנת 1970 עבד במחקר ביולוגי בתחום הגנת הצומח במכון וולקני – מרכז מחקר נווה יער.  הוא מרצה בנושא החברה הדרוזית ופועל רבות להבנה בין עמים. בשנת 1989 כתב על מצב ההשכלה הגבוהה של הדרוזים ובעקבות זאת חיבר תכנית הבראה שהתקבלה על ידי משרד החינוך. ד”ר מנסור חבר האקדמיה למדעים של ניו יורק ועל שמו רשומים פטנטים בנושאי תכשירי הדברה טבעיים וחומרי טבע דוחי חרקים באריזות מזון.

 גדעון פרנק קיבל מהטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות בשנת 1965 ותואר שני במדעי הגרעין בשנת 1967. הוא עבד כמהנדס במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ובשנת 1970 מונה כמנהל הכור במרכז. בשנים 1973-75 עבד בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוינה ובשנים 1975-79 כיהן כסגן מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק להנדסה וטכנולוגיה. בשנת 1982 מונה כראש המרכז. בשנת 1993 מונה כמנכ”ל הוועדה לאנרגיה אטומית ומשנת 2007 הוא מ”מ ראש הממשלה כיו”ר הוועדה.

 יורם אלסטר קיבל בברכה את שני החברים החדשים ואמר כי הוא משוכנע שהם יתרמו רבות מנסיונם העשיר לקידום הטכניון והמחקר המדעי בו.

“אני מביא היום מסר – אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”

“ביקרתי בטכניון, במעבדתו של פרופסור משה שהם, וראיתי את הפיתוחים המרשימים שנעשים שם”, סיפר השחיין האיטלקי. “המחקר והפיתוח לרווחת הנכים חשוב מאוד, ולכן אני שמח שהטכניון הסכים לתת את חסותו למשחה הגדול”.

סלבטורה צ’ימינו החל לשחות רק לפני ארבע שנים, בעקבות קטיעת רגלו עקב מחלה ממארת. “סבלתי מכאבים עזים”, הוא מספר. “הרופאים נואשו מלעזור לי, עד שרופא אחד המליץ בפני על השחייה. לא הייתי שחיין עד אז. בקושי ידעתי לצוף. התחלתי לשחות, הכאבים חלפו ואיכות חיי השתנתה לבלי הכר. המשחה הראשון שלי היה מקאפרי לסורנטו (כ-24 קילומטרים), ב-15 ביולי 2006. מאז חציתי בשחייה את התעלה בין אנגליה לצרפת (כארבעים קילומטרים), את מיצר גיברלטר (כ-17 קילומטרים), עשיתי את המסלול בין קאפרי ונאפולי (כ-38 קילומטרים), בין קופנהאגן למלמו (כ-36 קילומטרים) ובין קרואטיה לטרייסט (כ-36 קילמטרים)”.

האתגר הבא שהציב לעצמו – הקפת מנהטן. כיום הוא שוחה עשרה קילומטרים מידי יום. “אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”, הוא אומר. “אם המסר הזה ייצא מישראל – יהיה לו יותר משקל. יש היום יותר מוצרים חדשים שנועדו להקל על הנכים, אבל לא יודעים עליהם. אני פגעתי בעמוד השדרה שלי בגלל שההתקן שהיה לי לא התאים. יש 600 מיליון נכים בעולם, 200 מיליון באירופה. ששה אחוז מהם ילדים. כשאני רואה ילדים קטועי גפים – זה קורע את לבי. אני לא רוצה שהם יסבלו כמוני”.

את פניו בעין גב, עם תום המשחה, קיבל הנער יואל ויטרבו, בן 16, הסובל משיתוק מוחי מלידה. אביו, אלכס, הוא מראשי עמותת “צעד קדימה”, המטפלת בנפגעי שיתוק מוחי ומאגדת כבר כ-400 צעירות וצעירים.

בתמונה: סלבטורה צ’ימינו מזנק למשחה. מימין – אורנה שמעוני. משמאל – נורה אלקבס, ידידת הטכניון ברומא. צילום: דוברות הטכניון

האדריכל תרם את התכניות המפורטות וקרן ראסל ברי תרמה את הפסל הענק

האדריכל הנודע ד”ר סנטיאגו קלטראווה תכנן אובליסק גדול שהוצב במרכז קמפוס הטכניון. ד”ר קלטראווה תרם את התכניות המפורטות של הפסל הקינטי המרשים וקרן ראסל ברי תרמה את עלות ייצור והקמת האובליסק עצמו. ד”ר קלטראווה וגב’ אנג’ליקה ברי, יו”ר קרן ראסל ברי, יחנכו את האובליסק בטקס שיתקיים במסגרת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, בתחילת חודש יוני.

האובליסק, המתנשא לגובה של 28 מטרים, הוצב בלב הקמפוס, בשדרה המרכזית. הפסל הקינטי, שלו 224 צלעות מפלדה (28 צלעות בכל אחד משמונת המפלסים) מסתובב סביב צירו ומואר בלילות. במפלס העליון מותקן מנוע המסובב את הפס המוביל של הפסל במסלול אליפטי. התנועה יוצרת תחושה של גל סינוסיאידי והאובליסק נראה כ”נושם”. כל צלע משלימה מעגל בתוך כעשרים שניות.

ראשיתו של המיזם בתרומה גדולה בסך 26 מיליון דולר, שתרמה קרן ברי להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון. ממשלת ישראל הוסיפה 26 מיליון דולר וידידי הטכניון ברחבי העולם השלימו את הסכום למאה מיליון דולר. במכון ברי חברים יותר ממאה חוקרים והוא הגדול בארץ ומהגדולים מסוגו בעולם. האובליסק נועד להנציח בדרך מיוחדת את התרומה החשובה הזו.

“קרית הטכניון בחיפה נראית כמו פארק גדול”, אמר ד”ר קלטראווה. “מרכז הקמפוס הוא מיקום חשוב. תכננתי פסל קינטי אנכי, המשלב יופי עם טכניקה ומכניקה, שיוכל להיראות מכל מקום”.

ד”ר קלטראווה הוא אדריכל ומהנדס מהבולטים בעולם, בעל סגנון ייחודי, בונה בנייני ציבור וגשרים תלויים ברחבי העולם. הוא משלב בעבודותיו את הידע ההנדסי הרב שלו עם כשרון אדריכלי יוצא דופן. הוא תכנן, בין השאר, את גשר “באץ’ דה רודה” בברצלונה, לקראת המשחקים האולימפיים, וכיום הוא מתכנן את מרכז התחבורה באתר “Ground Zero” בניו יורק. בישראל עיצב ד”ר סנטיאגו קלטראווה את גשר המיתרים להולכי רגל בפתח תקווה ואת גשר המיתרים בירושלים, עליו תעבור הרכבת הקלה.

120 מומחי אסטרטגיה, מהמובילים בעולם, ישתתפו בכנס האסטרטגיה הישראלי (ISC2010) שיתקיים בשבוע הבא בטכניון. באירוע הפתיחה ישתתפו ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופסור מנואל טרכטנברג, כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני. לאחר מכן יתקיים פאנל בהנחית פרופסור מרים ארז בנושא “דילמות וכיוונים עתידיים במחקר היזמות”, בהשתתפות החוקרים אילן ורטינסקי מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, גבריאל טסולנסקי מ”אינסיאד” ופרופסור מנואל טרכטנברג.

פרופסור דובב לביא, מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ממארגני הכנס, מסר כי בין השאר יציג פרופסור צור שפירא, מאוניברסיטת  ניו יורק, מודל חדשני המזהה את נקודת הזמן בחייה של חברת הי-טק, שבה היא צריכה לנטוש את החדשנות ולהתמקד בשיווק המוצר שלה, שאם לא כן היא עלולה להפסיד נתח שוק קריטי. פרופסור מיכאל לובטקין מאוניברסיטת קונטיקט ידבר על מיזוגים, רכישות ויזמות בחברות משפחתיות ופרופסור הווארד תומס, דיקן האוניברסיטה לניהול בסינגפור – על ניהול בינלאומי.

מארגני הכנס, שיימשך שלושה ימים, הם פרופסור דובב לביא מהטכניון, ד”ר ניראון חשאי וד”ר מיקי איזנמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

הנוירונים בעלי מבנים הדומים לחנוכיה; לגילוי עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת על שיקום נזקים במערכת העצבים

חוקרי הטכניון גילו כיצד הגן 1-EFF מצליח לעצב ענפים מסועפים בגודל ננומטרי בנוירונים. לגילוי זה, המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי “סאיינס” (Science), עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת בתחום שיקום מערכת העצבים או חוט השידרה, בעקבות נזק שנגרם להם.

הדוקטורנטית מיטל אורן-סויסה הגיעה לתגלית במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופסור בני פודבילביץ’ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. במחקר נעשה שימוש בתולעת זעירה בשם C. elegans, המשמשת למחקרים מסוג זה. “לנוירונים יש מורפולוגיה מסובכת”, אומר פרופסור פודבילביץ’. “במוחנו הם נראים כמו עצים ויש להם ענפים מסועפים. בנוירונים המסועפים האלו משמשים הענפים כחיישני מידע, ולכן חשובים לתפקוד התקין של אותו נוירון. למרות שהנוירונים הללו נחקרים כבר למעלה ממאה שנים, מעט מאוד ידוע על אופן היווצרותם וחשיבות המבנה שלהם לתפקוד. לכל בן אדם יש מאה מיליארד נוירונים, המחוברים זה לזה על ידי סינפסות. שאלת המחקר שהובילה אותנו הייתה כיצד נוצרים הנוירונים המסועפים והאם הצורה שלהם חשובה לפעילותם”.

בתולעת C. elegans יש רק 302 נוירונים. לפני כשלושים שנה מיפו חוקרים בריטים, בראשות פרופסור ג’ון וייט, את כל הנוירונים והסינפסות המחברות ביניהם באמצעות הסתכלות במיקרוסקופ אלקטרונים על אלפי חתכים דקים לאורכה של התולעת. הם מצאו שבתולעת הנוירונים פשוטים, עם הסתעפויות בודדות.

במרוצת השנים גילו חוקרים נוירונים אצל התולעת, שיש להם הסתעפויות. חוקרי הטכניון התמקדו בנוירונים הללו, ומצאו כי הם יותר מסועפים ממה שחשבו עד כה ומורכבים ממספר רב של ענפים, אשר מתפרשים על פני כל הגוף של התולעת. הם הסתכלו על הנוירונים באמצעות חלבון פלורסנטי (מאיר) במיקרוסקופ קונפוקלי, אשר מסוגל לייצר חתכים אופטייים מדוייקים. הם ביצעו עשרות חתכים ומיפו בצורה מדוייקת כל אחד מהענפים של הנוירונים הללו, מאות במספר. “ואז מצאנו יחידה שחוזרת, שנראית כמו חנוכיה בעלת מספר קנים משתנה”, מספרת מיטל אורן-סויסה. בהמשך ראו החוקרים כיצד ה”חנוכיה” הזו מתפתחת. היא מתחילה כתא אשר ממנו מתפתחים ויוצאים “ענפים”. פרופסור מרטין צ’לפי, חתן פרס נובל, מצא כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, כי שני הנוירונים הללו הם נוירוני חישה אשר חשים בכאב.

בהמשך המחקר מצאו חוקרי הטכניון כיצד מתחילות ההסתעפויות מכל “גזע” של “חנוכיה”. כאשר צילמו זאת בוידאו, הם ראו שמדובר בתבנית מאוד דינמית. כאשר ענף פונה משום מה לכיוון לא נכון, התולעת “מתקנת” זאת על ידי משיכתו בחזרה. החוקרים ניסו להבין תופעה זו, ולכן בהמשך מחקרם, הם חיפשו חלבונים אשר משפיעים על פעולת המשיכה. הם הפריעו לתהליך הטבעי בעזרת מוטציה שמצאו כבר לפני עשר שנים – בגן בשם EFF-1 האחראי על איחוי בין תאים.

“כשהסתכלנו על מוטציות (תולעים בלי הגן הזה) ראינו שאין להן ‘חנוכיות’, אלא ‘בלגן’ שלם של ענפים”, מספר פרופסור פודבילביץ’. “מכאן הסקנו שהגן הזה הוא האחראי על בניית ה’חנוכיות’, הוא ה’פסל’, הוא ה’מעצב’, ונותר לנו לבדוק כיצד הוא עושה זאת”.
בבדיקתם מצאו החוקרים שזה נעשה על ידי שני מנגנונים עיקריים – מנגנון אשר יודע למשוך בחזרה ענפים מיותרים שגדלו יתר על המידה או בכיוונים לא נכונים ומנגנון שיודע לעשות איחוי בין ענפים תועים, ובכך הוא עוצר את נדידתם.

“חשוב היה למצוא גנים כאלה, כי בעזרתם ניתן יהיה למצוא, גם בבני אדם, את הגנים האחראים לבניית הנוירונים במוח האנושי”, הם אומרים. “דבר זה יוכל לשמש, אולי, לריפוי לאחר פגיעה אנושה במוח או בחוט השידרה”.
במחקר השתתפו גם ד”ר גידי שמר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון וכעת ב– University of North Carolina בארה”ב, ד”ר דייויד הול מAlbert Einstein College of Medicine- בניו יורק, ארה”ב וד”ר מילאת טריינין מבית הספר לרפואה, הדסה באוניברסיטה העברית.

בתמונה: ה”חנוכיות” בתולעת. צילום – מיטל אורן-סויסה, “סאיינס” והטכניון.

כל מקבלי המלגות לומדים וחוקרים בנושאי חדשנות בתעשייה

“למרות שעבר כבר זמן רב מאז סיימתי לימודי בטכניון, אני חש בן בית כאן”, אמר בן עמי רוזנפלד בטקס הענקת המלגות, שהתקיים במהלך כנס של בוגרי הפקולטה משנת 1965. “חדשנות והתחדשות הם המנופים שנתנו ויתנו למדינת ישראל את היתרון האיכותי שלה. עלינו לשמור על התעשייה בישראל עם מהנדסים טובים וחדשניים”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי לא בכדי העניק בתחילת החודש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אות החדשנות והיזמות בטכניון. “בתחרות הגלובלית עלינו להתחדש כל הזמן, כי אם נעצור לרגע – אנו עלולים ליפול”, הדגיש.

דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, פרופסור בועז גולני, הודה לתמר ובן עמי רוזנפלד על נדיבותם ועל תמיכתם בסטודנטים בפקולטה שהוא עומד בראשה. הוא סיפר כי הטכניון פועל נמרצות כדי להקל על הסטודנטים שלו במלגות ובמעונות, כדי שבעיות פרנסה לא יטרידו אותם בתקופת לימודיהם. פרופסור גולני בירך את בוגרי שנת 1965, אשר ביקרו גם במעבדות הפקולטה.

הסטודנט יהושע יעקוביאן הודה בשם הסטודנטים. “כסטודנט חרדי המטופל במשפחה ובילדים, אני מודה לכם, תמר ובן עמי, על תמיכתכם החשובה”, אמר.

המלגות הן לזכרם של הוריה של תמר, מרים וישראל שדמי ז”ל, של הוריו של בן עמי, מרגלית ויצחק ז”ל ושל אחיו של בן עמי, יורם, חיים ודב ז”ל. גם דב ז”ל היה בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. כל מקבלי המלגות לומדים וחוקרים בנושאי חדשנות בתעשייה.

בתמונה: תמר ובן עמי רוזנפלד מעניקים את המלגה לסטודנט יהושע יעקוביאן. במרכז – פרופסור בועז גולני. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

נשיא הטכניון: “סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר”

סנט הטכניון החליט פה אחד בישיבתו השבוע להמליץ על רפורמה במערך הבונוסים (מקדמי ההטבה) בבחינות הבגרות. הסנט רואה בחיוב את הרפורמה המתגבשת במבנה הבחינה הפסיכומטרית. סנט הטכניון ממליץ להקטין את הבונוסים לרוב המקצועות שהוכרו לקבלת בונוס, כאשר הם נלמדים בהיקף של ארבע וחמש יחידות לימוד ולתת בונוס מוגבר לציוני המקצועות הבסיסיים הבאים, כאשר הם נלמדים בהיקף מוגבר: מתמטיקה, מדעי הטבע הבסיסיים (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה) ומדעי הרוח הבסיסיים (הסטוריה, תנ”ך וספרות) בנוסף לאנגלית.

סנט הטכניון רואה בחיוב את השינויים המוצעים במבחן המכפ”ל (פסיכומטרי) הכוללים: א. שינוי בחלק המילולי על ידי ביטול פריטים הבוחנים אוצר מילים, ובמקומם הוספת כתיבת חיבור. ב. פרסום ציונים מסכמים ריאליים והומניסטיים, בנוסף לציון המסכם הנוכחי.

מצ”ב מאמר בנושא זה מאת נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא:

החינוך בישראל – הכתובת על הקיר

-מאת פרופסור פרץ לביא-

אם כי לכאורה אין כל קשר בין אסון השריפה בכרמל, לבין התוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחני פיז”ה אשר משווים בין הידע של תלמידים ממדינות שונות, הרי ששני האירועים משקפים מציאות דומה שהיא תוצאה של שנים רבות של הזנחה וסדר קדימויות מעוות במדינת ישראל.

מי היה מאמין שתלמידי ישראל ידורגו במקום ה-41 מתוך 64 מדינות במבחנים  במתמטיקה ובמדעים? פער הציונים בין תלמידי ישראל לבין הממוצע במדינות ה-OECD, אליהן הצטרפנו בקול תרועה רק לאחרונה, מבהיל. רק 6% מתלמידי ישראל הגיעו לרמות ההישגים הגבוהים בהשוואה ל-13% מתלמידי מדינות ה-OECDבעוד ש-39% נמצאים ברמות הנמוכות ביותר, בהשוואה ל-22% במדינות ה-OECD. תלמידי ישראל דורגו במתמטיקה אחרי התלמידים מדובאי, קרואטיה וירדן.

אין ספק, הכתובת על הקיר, ועל שר החינוך להטיל את כל כובד משקלו בכדי להציב מטרה ברורה: מהפך בחינוך במדינת ישראל. זאת משימה לאומית בעלת משמעות קיומית.

מהפכה בתחום החינוך מחייבת שנויים במספר רב של תחומים החל בצורת התגמול של מורים והכשרתם וכלה בסגירת הפערים העצומים ברמת החינוך בין מגזרים שונים, אך ברצוני להצביע על תחום אחד בו נחוץ שינוי חד ומיידי, אשר לא דורש תקציבי עתק – שנוי תכני הלימוד בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון.

בשנים האחרונות אנו עדים בטכניון, כמו באוניברסיטאות אחרות, לירידה מתמדת במספר הפונים ללימודים בפקולטות המדעיות, וגרוע יותר – לירידה גדולה ברמת הידע במדעים של כלל המועמדים. סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר. ואין בכך כל פלא. לכאורה משרד החינוך מעודד תלמידי תיכון ללמוד בצורה מעמיקה בכך שבציוני הבגרות מקצועות שנלמדים ברמה של 5 יחידות מזכים במקדם הטבה – בונוס. דבר זה משפר את סיכוי הקבלה של התלמיד לאוניברסיטאות. אלא שאליה וקוץ בה, השיטה לא עובדת, למרות שהבונוס הניתן למקצועות המדעיים גדול יותר מאשר זה הניתן למקצועות אחרים. נתוני משרד החינוך מגלים נתון מבהיל בחומרתו: 80% מתלמידי התיכון שניגשים לבחינת הבגרות כלל אינם לומדים פיסיקה או מקצועות מדעיים אחרים. לעומת זאת ישנו מגוון עצום של מקצועות, 115 במספר, עבורם לימוד ברמה של 5 יחידות, מזכה את המועמד לקבלה לאוניברסיטה בבונוס, אם כי קטן יותר מאשר במדעים. רשימה זאת כוללת בין השאר אומנות שימושית, חקלאות, מכונות חקלאיות וטרקטורים, מחול, שלושה מקצועות תקשורת, מדעי הסביבה, ועוד ועוד.  כך נוצר מצב אבסורדי בו תלמיד תיכון יכול ללמוד ברמה של 5 יחידות מקצוע כמו מדעי הסביבה המחייב ידע מעמיק בפיסיקה ובכימיה, מבלי ללמוד כלל מקצועות אלו. אין ספק שמרבית תלמידי התיכון מוותרים על לימודי המדעים ובוחרים בדרך פשוטה יותר של לימודי מקצועות שבינם לבין חינוך למדעים אין ולא כלום.

משרד החינוך מודע לבעיה ומכיר בחומרתה, ואני קורא לו לפעול באופן מיידי לצמצום רשימת המקצועות עבורם תלמידי התיכון יכולים לקבל בונוס לקראת לימודיהם באוניברסיטה ולשים את הדגש על מקצועות הליבה. אנו חייבים להחזיר עטרה ליושנה, ולהעניק בונוסים רק לתלמידים אשר ישקיעו את מרצם במקצועות הבסיס, הן במדעי הטבע: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, וביולוגיה והן במדעי הרוח, אנגלית, תנ”ך, ספרות והיסטוריה. שינוי מסוג זה מחוייב המציאות ויש לעשותו כעת.

22 חברות השתתפו ביריד תעסוקה שנערך ביום רביעי בטכניון

הטכניון ערך ביום רביעי יריד תעסוקה מקצועי. היריד אורגן על ידי ברוריה זומר-פדידה, מנהלת יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון בראשות פרופ’ מיכל גרין.

ביריד לקחו חלק 22 חברות הייטק ותעשייה מהמובילות במשק, כגון: התעשייה האוירית, HP, טבע ורוש פרמצבטיקה, אשר התפרשו על פני 70 ביתנים. החברות מבקשות לקלוט סטודנטים ובוגרים מכל הפקולטות בטכניון כגון: הנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסת מכונות והנדסת תעשייה וניהול. חברות כגון רפאל, מיקרוסופט, אלביט ואינטל ממשיכות להיות חלק בלתי נפרד מהיריד.

פרופסור מיכל גרין מציינת כי “מדובר ביריד תעסוקה טכנולוגי גדול מסוגו, המהווה קשר ישיר ובלתי אמצעי בין המעסיקים לבין הסטודנטים והבוגרים שלנו. גם בתקופה זו של משבר כלכלי עולמי, בולט הביקוש לסטודנטים המצטיינים שלנו ולבוגרי הטכניון”.

קיבל גם פרס יוקרתי על מפעל חיים

פרופסור יודעים פיתח את תרופת האזילקט נגד מחלת הפרקינסון, ביחד עם עמיתו, פרופסור ג’ון פינברג. בהחלטה להעניק לו את הפרס, נאמר: “פרופסור יודעים פועל וחוקר בתחום הנוירו-פסיכו-פארמקולוגיה קרוב לחמישים שנה. הוא אחד המומחים הידועים בעולם בתחום מחקר מחלות אלצהיימר ופרקינסון. מחקרו רב השנים הביא לפיתוח תרופות למחלות קשות אלה”.

ה”קולג’ לנוירו-פסיכו-פארמקולגיה” נוסד בגמניה בשנת 1987 ונועד לעודד מחקר רחב היקף בתחום זה. הוא מפגיש מדענים מכל העולם העוסקים בכך, בסמינרים ובכנסים, ומוציא כתב עת.

“האקדמיה הגרמנית למדע לאופולדינה” היא הוותיקה באגודות המדעיות דוברות הגרמנית וההסטוריה שלה משתרעת על פני יותר מ-350 שנה. מטרתה העיקרית – קידום המדע העולמי, מעבר לגבולות מדיניים. שלושה רבעים מחבריה באים ממדינות דוברות גרמנית (גרמניה, אוסטריה ושוויץ).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור יודעים, אשר חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו השבעים, הודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון ואיחל לו עוד שנים רבות של מחקר פורה, להקלת סבלם של חולים ברחבי העולם.

בתמונה: פרופסור מוסא יודעים. צילום – דוברות הטכניון