מחבר: shlomi ben-oz

“עוזיה היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” ספד לו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא היה מיקירי הטכניון, מהבולטים בבוגריו ובעיקר ידיד מסור למוסד האקדמי שבו רכש את השכלתו. עוזיה, יזם בכל רמ”ח איבריו, הוא מייסד אלרון – מודל ראשון של יוזמה לבניית תעשייה עתירת טכנולוגיה הצומחת מתוך מוסד מדעי ישראלי. עוזיה הקדים את זמנו בתחומים רבים. הוא הניח את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית וכך צפה כבר לפני עשרות שנים את השילוב ההכרחי בין טכנולוגיה לרפואה לטובת האדם. תרומתו לטכניון כיו”ר הקורטוריון וכחבר הוועד המנהל במשך שנים הייתה אדירה. בשם כל בית הטכניון אני משתתף בצער המשפחה ומוסר את תנחומינו הכנים.”

עוזיה גליל נולד בשנת 1925 בבוקרשט ועלה לישראל עם עליית הנוער בגיל 16. ב-1943 התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון, ובתום הלימודים החל שירות ממושך בחיל הים. לאחר תואר שני באוניברסיטת פרדו (Purdue) עבד בשיקגו בפיתוח הטלוויזיה הצבעונית של מוטורולה ובשובו לארץ חזר לחיל הים כראש מחלקת מו”פ אלקטרוניקה. ב-1957 הצטרף לשורות הטכניון כמרצה וכמנהל מחלקת האלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה. במסגרת עבודתו בטכניון פיתח מערכות אלקטרוניות מתוחכמות לשימוש במחקר פיזיקלי. לצד עבודתו בטכניון הקים ב-1962 את אלרון, שהצמיחה יותר מ-25 חברות טכנולוגיה ובהן אלסינט וצורן. לימים הקים את “מרכז גליל לאינפורמציה רפואית ממוחשבת וטלרפואה” שליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרפואה והאדם באמצעות אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.

בשנת 1977 העניק הטכניון לגליל תואר דוקטור לשם כבוד. ב-1980 התמנה גליל לתפקיד יו”ר הקורטוריון ובכך היה לבוגר הטכניון הראשון בתפקיד זה, שבו החזיק עד 1990. ב-1997 הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק הישראלית, ובאותה השנה זכה גם במדליית הטכניון – אות הכבוד הגבוה ביותר של הטכניון. המדליה ניתנת כאות הוקרה ליחידי הסגולה אשר עשו מאמצים נדיבים לקידום האנושות; על תרומה ללא לאות לרווחת העם היהודי ומדינת ישראל; ועל התמיכה החרוצה והנדיבה לקידום הטכניון, ובכך לחיזוק התשתית התעשייתית, המדעית והכלכלית של ישראל.

 

בדצמבר 2007 היה עוזיה גליל המרצה הראשי בכנס במוסד שמואל נאמן בנושא “הדור הבא של מוצרים, מערכות ושירותים בעולם הרפואה”. בהרצאתו הוא אמר כי “מאז ומתמיד הסתכלתי קדימה. מה שעשינו – עשינו, אבל השאלה החשובה היא מה נעשה עכשיו. עלינו להבין מה מצופה מאיתנו, היכן נוכל באמת להצטיין ולשמר את מעמדנו, היכן נמצאים יתרונותינו היחסיים. ידוע כי הדחף לחדשנות והצמא לידע הם ממאפייניה הבולטים של ישראל באקדמיה ובתעשייה. עם זאת, כולנו יודעים שכדי לנצל היטב את אותו דחף עלינו להתמקד בראש ובראשונה באותם תחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי מוכח.”

אומת הסטארט-אפ – סיפורו של עוזיה גליל (מתוך תיקון עולם – סיפורו של הטכניון במאה ה-21, מאת עמוס לבב)

יהי זכרו ברוך.

“הישגיו העצומים של ויליאם דוידסון ומורשתו המפוארת הפכו אותו למקור השראה עבור אלה המבקשים להפוך ליזמים ולממציאים,” אמר פרופ’ סיון. “איני יכול להעלות בדעתי תוכנית הראויה יותר לשאת את שמו מתוכנית ה-MBA בטכניון.”

מר דוידסון, תעשיין וחדשן רב השפעה שהפך עסק משפחתי קטן לחברת ענק עולמית לייצור זכוכית ופלסטיק, היה תומך מסור של מדינת ישראל ו”גארדיין” של הטכניון – תואר השמור למי שתרם לטכניון ברמת התמיכה הגבוהה ביותר. כמי שהכיר בחשיבותו של חינוך התנסותי בתחום מינהל העסקים הוא האמין כי הכשרתם של מנהיגי העתיד בטכניון חיונית להבטחת עתידה הכלכלי של מדינת ישראל. באמירה חוזה פני עתיד הוא אמר עוד בשנת 1997 כי “ישראל חייבת לספק לחלוציה הטכנולוגיים את הכישורים שיידרשו להם כדי לתרגם הישגים במעבדה ליתרון יחסי בתחרות הגלובלית על שווקים, לקוחות והון.”

“קריאתה של תוכנית ה-MBA בטכניון על שמו של ביל דוידסון, שהאמין כי כדי להישאר חזקה ודינמית זקוקה ישראל למנהיגים עסקיים יזמיים ומבריקים המבינים במגמות עולמיות ובשווקים גלובליים, היא כבוד עבורנו,” אמר דרין מק-קיוור, נשיא ומנכ”ל קרן ויליאם דוידסון. “גישתו החינוכית של הטכניון המשלבת הנדסה, מדע וטכנולוגיה עם הכשרה עסקית יכולה לסייע בפיתוחם של המנהיגים הנדרשים כיום בעולם העסקים הישראלי.”

תוכנית ה-MBA בטכניון ייחודית בהתמקדותה ביזמות, בחדשנות ובניהול טכנולוגי. לתוכנית היוקרתית כמה יתרונות ייחודיים ובהם הסביבה העשירה והמגוונת של הטכניון הכוללת פקולטות ומרכזי מחקר יישומי, כמו גם רשת של שותפויות בין-לאומיות עם מוסדות מובילים לניהול. התוכנית מציעה מסלולי התמחות המאפשרים לסטודנטים להעמיק את הידע והמיומנות שלהם בהיבטים מרכזיים של ניהול טכנולוגי ועסקי: ביג דאטה ובינה עסקית; חדשנות ויזמות; מסלול “עזריאלי סטארטאפ” המשלב לימודי MBA עם סביבה תומכת ליצירה ופיתוח של מיזמים טכנולוגיים; ומסלול  MBA חדש בדגש על מדעי החיים, שיאפשר לסטודנטים מתחומי מדעי החיים להתמחות בניהול ולהוביל ארגונים ומיזמים בתחום זה.

לסטודנטים בתוכנית ה-MBA בטכניון יש רקע אקדמי מוצק וניסיון מקצועי מגוון ועשיר שרכשו בחברות טכנולוגיות עתירות ידע. מגוון זה ומצוינותם של הסטודנטים ממלאים תפקיד מרכזי בתוכנית ה-MBA, המטפחת למידה הדדית ושיתוף פעולה.

עם בוגרי התוכנית נמנים מייסדי Moovit ירון עברון ורועי ביק ומייסד Alcobra ד”ר ירון דניאלי.

האם אפשר לזהות ולעקוב אחר תאי גזע ברקמה הבוגרת? כיצד איברים בגוף מתמודדים עם הצורך בחידוש תכוף של תאי הרקמה מחד ועם נחיצות לשמירה על בריאות תאי הגזע ברקמה החשופה לפגעי הסביבה מאידך? שיתוף פעולה בין שתי מעבדות מחקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הניב לאחרונה שני מאמרים פורצי דרך המתייחסים לשאלות אלה.

המחקרים האמורים קשורים לפעולת תאי הגזע בגוף ככלל ולמנגנונים של התחדשות ותחלואה בקרנית – הרקמה השקופה החיונית לראייה ושומרת על העין מפני העולם החיצון. הקרנית, בניגוד לעור, שקופה ולכן היא חשופה גם לקרינה מזיקה ללא אפשרות להתגונן ממנה באמצעות הפיגמנט המגן על העור. סביר להניח כי כדי לשמור על שקיפותה התמקמו אוכלוסיות תאי הגזע בקרנית, במהלך האבולוציה, באיזור ההיקפי של הקרנית – הלימבוס, שאינו שקוף. תאים אלה מהווים מאגר חירום המספק תאים בשיגרה אך גם מייצר תאים במהירות חריגה במקרה של פציעה.

 

במאמר הראשון שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cell Stem Cell התגלו בקרנית שתי נישות של תאי גזע שלא נודעו קודם לכן. בכל אחת מהנישות נמצאו אוכלוסיות ייחודיות של תאי גזע הדואגות להתחדשותה. המאמר השני, שהתפרסם ב-eLife, מציג את מנגנון הבקרה המתוחכם השומר על הקרנית באמצעות איזון בין קצב תמותת התאים ברקמה לקצב היווצרות התאים המתחדשים בה. המאמר בוחן כיצד תכונות בסיסיות של תאי גזע ותאים ממוינים משפיעות על שמירת תאי הגזע באיזור מרוחק ומוגן ועל קצב תחלופת התאים, “טריותם” והזדקנותם. פריצות הדרך האמורות הושגו הודות לשיתוף הפעולה בין מעבדתו של פרופ’ רובי שלום-פורשטיין, המתמחה בחקר תאי גזע, ומעבדתו של ד”ר יונתן סביר, המתמחה בביולוגיה כמותית ובביופיזיקה, ומדגישות את חשיבותם של מחקרים אינטרדיסציפלינריים.

 

לעקוב ולזהות

את המחקר שהתפרסם ב-Cell Stem Cell הובילו ד”ר אנה אלטשולר וד”ר איה אמיתי-לנגה ממעבדתו של פרופ’ רובי שלום-פוירשטיין. במחקר החדש שולבו טכנולוגיות חדשניות ובהן ריצוף RNA  ברמת התא הבודד ומעקב יוחסין אחר תאים (lineage tracing) – זיהוי כל ה”צאצאים” של תא ספציפי. התוצאה: אטלס חסר תקדים המתאר את החותם הגנטי של תאי הגזע הלימביים ושושלתם המלאה.

תוצאות אטלס זה מראות כי בלימבוס מתקיימות בעת ובעונה אחת שתי אוכלוסיות של תאי גזע הממוקמות בשתי נישות ממודרות ומוגדרות היטב שלא תוארו קודם. לכל אחת מהאוכלוסיות תכונות שונות ותפקיד שונה: בלימבוס הפנימי מצויה אוכלוסיית תאי הגזע הפעילים (active limbal SCs) המתחלקים במהירות ומחדשים את הקרנית בשגרה. בטבעת החיצונית קיימת אוכלוסיית תאי גזע שקטים או רדומים המתחלקים מעט באיטיות (quiescent limbal SCs), שתפקידם לשמור על גבולות הקרנית והם מהווים מאגר חירום של תאי גזע המתעוררים בעת פציעה.

במחקר התגלה גם תפקיד חדש של תאי ה-T של מערכת החיסון – תאים אלה משמשים בלימבוס כתאי הנישה של תאי הגזע הלימביים הרדומים; הם מבקרים את קצב החלוקה של תאים אלה ותהליכים של ריפוי פציעות.

 

בין תמותה להתחדשות

את המחקר השני, שפורסם כאמור בכתב העת eLife , הובילו הסטודנט לרפואה ליאור סטרינקובסקי והדוקטורנט יבגני חבקין, שניהם ממעבדתו של ד”ר סביר. במחקר זה פיתחו החוקרים מודל מתמטי המתאר את הדינמיקה של חידוש התאים בקרנית וכך בחנו היפותזות שונות והגדירו את מנגנון הבקרה המאזן בין התחדשות תאים ברקמה זו לתמותת תאים מזדקנים. במחקר גילו החוקרים את המרחק שבו מתקשרים התאים זה עם זה כדי לאפשר את שווי המשקל המאפשר חידוש מתמיד של רקמת הקרנית.

לדברי ד”ר סביר, “רקמות רבות (כמו הקרנית והעור) נמצאות במצב מתמיד של איבוד תאים וחידושם, ולתאי גזע תפקיד קריטי ביכולת זו של רקמות להתחדש. עם זאת עדיין אין לנו הבנה מלאה כיצד תאי הגזע מבקרים את היכולת להפיק תאים חדשים כדי שהרקמה תישאר בגודל המתאים. כמו כן, לאורך חייהם של התאים הרגילים יש תפקיד משמעותי לאיזון מספר התאים החדשים שנוצרים לבין אלו שמתים.”

 

זווית ראייה חדשה על תאי הגזע

החוקרים מעריכים כי ממצאי המאמרים מחזקים את ההבנה שהמודל הקלאסי של תאי גזע נדירים אינו תקף. לממצאי המחקר הנוכחי משמעות רבה להבנת התכונות הבסיסיות של תאי גזע ברקמות שונות כגון עור, שריר, זקיקי שיער ומח העצם. החוקרים מקווים שחשיפת הזהות והחותם הגנטי של תאי הגזע הלימביים במחקר זה תסלול את הדרך להבנת תהליכי התפתחות מחלות קרנית ומחלות אחרות שבהן תאי גזע ברקמות שונות נפגעים, וכן תוביל לפיתוח טיפולים חדשנים וטכנולוגיות חדשות לשיקום איברים פגועים כגון קרנית, זאת בין השאר באמצעות שימוש תרופות מוכוונות למסלולים גנטיים פגועים בתאי גזע ובאינטראקציה שלהם עם תאי הנישה התומכים בהם.

למאמר ב- Cell Stem Cell לחצו כאן

למאמר ב-eLife, לחצו כאן

פרופ’ יעל אלואיל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אדריכלית והיסטוריונית של האדריכלות, היא ראש קבוצת המחקר ״מעבדת המגורים: היסטוריה ועתיד של סביבות מחיה״ בפקולטה. היא השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה, דוקטורט בהיסטוריה של ארכיטקטורה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ופוסט-דוקטורט במכון טרומן באוניברסיטה העברית. הייתה ראש קבוצת מחקר בינלאומית בתיאוריה של מגורים במכון ללימודים מתקדמים (IIAS). עבודתה משלבת מחקר ואקטיביזם ומתפרסת על פני תחומים שונים ובהם דיור כאדריכלות מהפכנית ושיטות מחקר במדעי הרוח הדיגיטליים.

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת את הקשר בין המיקרוביום – אוכלוסיות החיידקים בגופנו – למערכת החיסון במצבי בריאות וחולי, ואת האפשרות לתמוך בבריאות האדם באמצעות השפעה על חיידקים אלה. בתקופת משבר הקורונה פיתחה בדיקה לזיהוי הנגיף מדגימות רוק, ולאחרונה קיבלה הבדיקה שפותחה במסגרת חברת ההזנק Rapid Diagnostics  אישור אירופי (CE mark). ד”ר גבע-זטורסקי, החברה במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (RTICC), היא הישראלית הראשונה שקיבלה את פרס Johnson&Johson  – WiSTEM2D ולאחרונה נבחרה כעמיתה בארגון CIFAR  הבינלאומי.

פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השלים תואר ראשון בהנדסת מחשבים עם התמחות בפיזיקה יישומית ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט השלים בטכניון וביצע פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. כיום הוא מוביל בטכניון קבוצת מחקר המתמקדת בפיתוח פרדיגמות חדשות בארכיטקטורת מחשבים ובהן פיתוח יחידות זיכרון המבצעות חישובים בעצמן בלי להיזקק למעבד; מחשוב נוירומורפי (גידול שכבות של נוירונים ביולוגיים על רכיב ייעודי); וחומרה חדשנית המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית. פרופ’ קוטינסקי הוא חתן פרס קריל וראש המרכז למחקר מעגלים משולבים מתקדמים (ACRC).

ד”ר עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השלים את כל תאריו בטכניון ואת הפוסט־דוקטורט עשה ב-MIT. הוא פיתח שיטות תאורטיות וניסוייות לפענוח אינטראקציה בין אור לחומר. מתחילת השנה הנוכחית הוא כבר פרסם יותר מעשרה מאמרים בכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר, בהם Nature ו -Science. ד”ר קמינר, חבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) ובמרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר, זכה לאחרונה בפרס בלווטניק לחוקרים צעירים.

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. באקדמיה הצעירה חברים רק כ-30 אנשי מדע.

בהצלחה!

מאמר חדש מבשר על שיפור משמעותי בכושר ההפרדה של טלסקופים. המחקר נערך על ידי הדוקטורנט גל גומפל בהנחיית ד”ר ארז ריבק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון והתפרסם ב-Journal of the Optical Society of America B – כתב עת של החברה האופטית האמריקאית – בגיליון המוקדש לאסטרופוטוניקה.

כושר ההפרדה של טלסקופים, כלומר הרזולוציה שלהם – רמת החדות של התמונה המתקבלת בהם -מוגבל בין השאר על ידי הזווית הקטנה ביותר בין שני עצמים נצפים שבה הם עדיין נראים נפרדים (ולא כעצם אחד). כושר ההפרדה, מצדו, נקבע על ידי תופעת העקיפה: גלי האור מתפזרים סביב מכשולים הנקרים בדרכם – שולי מראת הטלסקופ במקרה זה – והאור חודר לאזור שבו אמור היה להיות צל. תופעה זו גורמת לכך שהעצם הנצפה (כוכב, למשל) לא ייראה לנו כנקודה חדה אלא כמערכת של טבעות, ושני עצמים קרובים ייראו לנו כשתי מערכות-טבעות העולות זו על זו. במילים אחרות, לא נוכל להבדיל בין שני העצמים.

שתי דרכים להפחתת העקיפה – כלומר לשיפור כושר ההפרדה – היא הקטנת אורך הגל (כמו במיקרוסקופיה) והגדלת קוטר המראה. מאחר שבאסטרונומיה אנו מתבססים על האור הטבעי שאינו בשליטתנו, לא נוכל להקטין את אורך הגל ולכן לא נותר אלא להגדיל את המראה, כלומר את מפתח הטלסקופ. ואכן, הטלסקופים העצומים הנבנים בעשורים האחרונים מספקים כושר הפרדה גבוה מאוד; אולם בטלסקופים בגודל בינוני, כגון אלה המשוגרים לחלל ולכן מוגבלים בגודלם מסיבות לוגיסטיות, בעיית ההפרדה עדיין משמעותית מאוד.

הניסוי שביצעו חוקרי הטכניון מבוסס על הגברת פוטונים (חלקיקי אור): כאשר פוטון המגיע מהחלל עובר את מפתח הטלסקופ הוא נכנסים למַגְבֵּר – תווך המכיל אטומים; פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי. אלו נקראים פוטונים מאולצים, והם נעים באותו כיוון כמו הפוטון המקורי ,ובאותו אורך גל. גם פוטונים אלה כפופים לתופעת העקיפה, אולם מספרם הרב מאפשר לשחזר, על פי פגיעתם בגלאי ועל סמך חישובים מתמטיים וסטטיסטיים, את זווית המעבר של הפוטון המקורי (האסטרונומי) במפתח הטלסקופ. זאת בניגוד לצילום ישיר המתבסס על הפוטון המקורי בלבד (בהעדר מגבר). השיטה החדשנית מגבירה את כושר ההפרדה של הטלסקופ וזאת בלי להגדיל את קוטרו.

הרתיעה הקיימת משימוש בהגברת פוטונים נובעת מכך שהפליטה המאולצת מלוּוה גם בפליטה ספונטנית חזקה וקבועה המגבירה את הרעש במערכת ולכן מקטינה את כושר ההפרדה. לכן נקטו החוקרים בשיטה המודדת גם את הפליטה הספונטנית. בניסוי מעבדה הם הסתירו את אור ה”כוכב” לסרוגין, כך שבחלק מהזמן הם מדדו רק את הפליטה הספונטנית, וחלק אחר מהזמן שימש למדידה של שתי הפליטות, הספונטנית והמאולצת. תמונת הכוכב מתקבלת על ידי חיסור שתי המדידות וכך מנטרלת את הרעש ומשאירה רק את המידע הרלוונטי. זו הפעם הראשונה שבוצע ניסוי כזה באור לבן, שכן רוב מגברי הפוטונים (כמו אלו הקיימים בלייזרים) פועלים רק באורך גל (צבע) אחד.

החוקרים מציינים כי “אחד החסרונות האפשריים של השיטה המוצעת הוא אובדן הרגישות בתמונות המופקות, אולם זהו מחיר ראוי תמורת הקפיצה ברמת ההפרדה הזוויתית. יתר על כן, על אובדן הרגישות אפשר להתגבר חלקית באמצעות הגדלת זמני החשיפה, כלומר הארכת זמן התצפית.”

למאמר ב- Journal of the Optical Society of America B לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

פמליית השגריר נפגשה עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין וסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף.

שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל-חאג’ה, השלים תואר במדעי המדינה באוניברסיטת נורת’-איסטרן ותואר שני במינהל עסקים בווינה. בעשור האחרון שימש ראש לשכתו של שר החוץ של איחוד האמירויות. אל-חאג’ה, בן 41, הושבע לתפקידו הנוכחי בפברואר 2021.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בפגישתו עם השגריר: “הטכניון נמנה עם אוניברסיטאות מעטות בעולם שהשפיעו בצורה משמעותית על כלכלתה של מדינה שלמה ושינו את פניה. בזכות בוגרי הטכניון הוקמה בישראל תעשייה מפותחת ועתירת ידע. הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות פתחו כר נרחב לשיתופי פעולה איזוריים. רפואה, בריאות ומדע הם נושאים המחברים בין אנשים ונשמח לשיתופי פעולה מחקריים ואקדמיים עם אוניברסיטאות באיחוד האמירויות.”

הביקור נפתח בסיור במרכז המבקרים בהובלת סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, שהציג בפני השגריר את התגליות ואת פריצות הדרך המחקריות והטכנולוגיות של חוקרי הטכניון, בהן תגליותיהם של חתני פרס נובל מהטכניון ופיתוחים שהובילו להקמת חברות טכנולוגיות פורצות דרך. שתיים מהחברות האלה הן מזור רובוטיקה, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפיתח פרופ’ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות, ונובוקיור שהוקמה על בסיס טכנולוגיה של פרופ’ אמריטוס יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ רובינשטיין הציג לשגריר את המחקר המגוון ואת הצלחותיו הרבות של הטכניון במסחור טכנולוגיות. “בשנה החולפת לבדה הקים הטכניון 15 חברות סטארטאפ חדשות – זינוק עצום לעומת שנים קודמות.” בנוסף הוא הציג לשגריר את יוזמת מרכז החדשנות לרפואת העתיד – מיזם משותף של הפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון בהובלת היחידה ללימודי חוץ בטכניון. “ייחודו של הטכניון בניסיון רב שנים בהכשרת רופאים ומהנדסים, הקונספט של הנדסה בשירות הרפואה יסייע רבות לקידום בריאות האדם.”

“אני חש כבוד רב בתפקידי כשגריר איחוד האמירויות ורואה את עצמי כשגריר של שלום ושיתוף פעולה,” אמר השגריר אל-חאג’ה. “עלינו לעבוד יחד כדי לשנות את התפישות ההדדיות של האנשים במזרח התיכון. הסכמי אברהם קירבו את כולנו והביאו אותנו לעבוד יחד, למען עתיד טוב יותר. הטכניון הוא מרכז מחקר מוערך ובעל מוניטין עולמי ונשמח מאוד לכל שיתוף פעולה מחקרי לרווחת תושבי האזור. נפעל יחד לקידום ולהצלחת שיתופי הפעולה המחקריים ולחילופי סטודנטים בין המדינות. מדע ומחקר משותפים יקרבו בין המדינות והאנשים.”

השגריר ציין כי במסגרת תפקידו הקודם כראש לשכת שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות הוא עסק בחדשנות, ביזמות טכנולוגית ובמחקר ופיתוח. “הנושא קרוב לליבי ואשמח לקדם חדשנות ומחקר משותף בין הטכניון לארצנו, בעיקר בנושאי מים ומזון.”

המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) העניקה לטכניון הסמכה קבועה להעניק תואר ראשון (B.Sc) בהנדסת נתונים ומידע. בכך הופך הטכניון למוסד הראשון בישראל המקבל מהמל”ג הסמכה לתואר זה, לאחר חמש שנים של הכשרה בתחום והעמדת דור ראשון של בוגרים (תחת הסמכה זמנית) בשנה שעברה.

לדברי פרופ’ אביגדור גל, העומד בראש התוכנית, “הלימודים מכשירים סטודנטים לעבודה עם נתוני עתק (Big Data) לרבות איסופם, ניהולם, ניתוחם והצגתם למשתמש הקצה. במסגרת זאת הם רוכשים מיומנויות מתמטיות וחישוביות וכן כלים להבנת נתונים מסוגים שונים – נתונים סנסוריים ופיננסיים, תמונות, טקסט, וידאו וקול. אנו משפרים בהתמדה את התוכנית מתוך מבט לעתיד ורצון לאתגר את הסטודנטים ולהביא אותם לגבהים חדשים בעולם הנתונים. כבר בשלב מוקדם אנחנו מאפשרים להם להתנסות בעבודה מעשית בנתוני עתק.”

הבוגרים הראשונים במסלול נקלטו היטב בתעשייה – בחברות מובילות ובחברות הזנק – העתודאים הראשונים התגייסו ולוקחים חלק חשוב בהתפתחות תחום ה – Data Science בצה”ל (ובעתיד יצטרפו גם בוגרי תוכניות המצויינות “אלונים” ו”ברקת”) וחלקם ממשיכים לתארים מתקדמים.

בשנת 2009 העניק הטכניון לקרוון תואר דוקטור לשם כבוד, על “הישגיו החלוציים והצטיינותו בתחומי האמנות והפיסול הסביבתי – פעילות שהגבירה את המודעות לסביבה הטבעית והבנויה בקרב מיליוני אנשים ברחבי העולם, מתוך הערכה על תרומתו למוניטין של מדינת ישראל ביצירותיו המבטאות את הכמיהה לשלום, ומתוך הכרה בחשיבותה של האמנות ובתרומתה לקדמה המדעית והטכנולוגית”.

קרוון תכנן פרויקטים רבים ובהם כיכר הבימה בתל אביב. אנדרטת חטיבת הנגב, מיצירותיו החשובות ביותר, נבנתה בשנות ה-60 ופתחה לו שער לעולם הרחב. בעשורים שלאחר מכן הוא תכנן יצירות ומבנים רבים באירופה. בשנה 1977 הוא זכה בפרס ישראל בפיסול והשנה (2021) הוא קיבל את אות יקיר העיר תל אביב יפו.

בטקס קבלת התואר אמר קרוון כי “בין כל המדענים והמהנדסים בטכניון אני מרגיש קצת יוצא דופן, למרות שאת עבודותיי הראשונות עשיתי במלט ובטון ונעזרתי רבות בעצותיהם של אנשי הטכניון.”

יהי זכרו ברוך.

תמונות מטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, 2009 (צילום: שלמה שוהם):

חמישים ושתיים חברות טכנולוגיות מהמובילות במשק, ישתתפו השבוע ביריד התעסוקה הטכנולוגי של הטכניון. היריד יתקיים במתכונת וירטואלית באמצעות פלטפורמה חדשנית ותלת-ממדית. הפלטפורמה מדמה אולם כנסים ומאפשרת לסטודנטים ולבוגרים, ממש כמו ביריד רגיל, לשוטט בין 4 אולמות בהם פרוסים 52 הביתנים הווירטואליים, להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגי החברות, להגיש קורות חיים, להתראיין למשרות רלוונטיות ולשמוע הרצאות טכנולוגיות מרתקות באולם ההרצאות. זו הפעם הראשונה שהיריד מתקיים בשיתוף פעולה עם ארגון בוגרי הטכניון.

“מסורת ירידי התעסוקה שנערכת על ידינו פעמיים בשנה, היא נקודת ציון חשובה עבור הסטודנטים והבוגרים הצעירים שלנו לקראת הצעד הבא המשמעותי שלהם בעולם התעסוקה”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “אנו בלשכת דיקן הסטודנטים שמחים על הגידול בכמות החברות המשתתפות בהשוואה ליריד הווירטואלי שערכנו בחורף 2020. זו מגמה חיובית של התאוששות המשק לאחר משבר הקורונה ועלייה בהיצע המשרות בהייטק ובתעשייה”.

ביריד ישתתפו כאמור 52 חברות, ובהן התעשייה האווירית, apple,  אמזון, אינטל, ADASKY, טבע, אלביט, רפאל, חברת החשמל, IBM, HP, Tower Semicondactor, ישקר, Camtek, NVIDIA, WSC Sports Technologies ובלומברג.את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה ותעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים בהפקת חברת פרימיום.

לרשימת החברות המשתתפות לחצו כאן

פרס א.מ.ת. היוקרתי, בסך מיליון דולר, הוענק ביום חמישי האחרון לשמונה כלות וחתנים, שניים מהם חברי סגל בטכניון: האדריכלית ברכה חיוטין והאדריכל שמאי אסיף, שיקבלו את הפרס בתחום האדריכלות.

זו השנה ה-19 להענקת הפרס, הניתן בחסות משרד ראש הממשלה. פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות), המכונה “הנובל הישראלי”, מוענק בכל שנה על הישגים אקדמיים או מקצועיים יוצאי דופן שיש בהם תרומה מיוחדת לחברה והשפעתם מרחיקת לכת. בראש ועדת הפרס עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.

אדר’ שמאי אסיף השלים תואר ראשון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ותואר שני בארכיטקטורה ועיצוב עירוני באוניברסיטת הרווארד, והוא ממובילי יוזמת “ישראל 100 — תכנון מרחבי אסטרטגי לישראל בשנת 2048“. משרד האדריכלים שהקים בשנות ה-90 היה מעורב בין השאר בתוכנית המתאר לבאר שבע, בתוכנית המתאר למכבים-רעות ובפיתוח האדריכלי והנופי של כביש חוצה ישראל. הוא היה מהנדס העיר תל אביב־יפו ועמד בראש צוות התכנון של תוכנית המתאר הארצית תמ”א 35. ב-2010 עזב את תפקידו כראש מינהל התכנון במשרד הפנים והתמנה לפרופסור אורח בטכניון וכיום הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון.

אדר’ ברכה חיוטין, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ייסדה עם בעלה ד”ר אדר’ מיכאל חיוטין ז”ל את משרד חיוטין אדריכלים, מהבולטים באדריכלות הישראלית בעשורים האחרונים. אדר’ חיוטין התמקדה בבנייה ציבורית והייתה אחראית לכמה מהמבנים הבולטים בנוף העירוני הישראלי ובהם אקדמיית פולונסקי שבמכון ון ליר, בית המשפט בחיפה ומוזאון הסובלנות בירושלים. היא זכתה בפרסים רבים ובהם אות מפעל חיים מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, אות העיצוב להיכל המשפט בחיפה ופרס אגודת האדריכלים. היא זכתה שלוש פעמים בפרס רכטר לאדריכלות. היא שימשה יועצת לתוכנית אב לטכניון ושופטת בתחרות עיצוב שער הכניסה לטכניון. לאחרונה, אושר מינוייה כפרופ’ אורח בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והיא הצטרפה לסגל הפקולטה.

ד”ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פענחו מנגנון מרכזי בבקרת מערכת החיסון, המונע ממנה “להשתולל” בעקבות התראות שווא. המחקר התפרסם ב-Journal of Immunology ומערכת כתב העת העניקה לו המלצת קריאה מיוחדת (top read).

מחברות המחקר, ד”ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה, התמקדו בתפקידו של החלבון Gads בבקרת פעילותם של תאי T החיוניים למערכת החיסון. הממצא העיקרי שלהן הוא שחלבון זה מהווה מעין שער המונע ממערכת החיסון ליזום מתקפה מיותרת.

תאי T הם “החיילים של מערכת החיסון”. כאשר הגוף מותקף בזיהום, בהתפתחות סרטנית וכיו”ב, תאים אלה עוברים התרבות מהירה, תוקפים את הגורם הפולש ואף מגייסים מולקולות אחרות בגוף כדי שיסייעו להם בתקיפתו.

תפקודם של תאי T עלול להשתבש בשתי דרכים עיקריות: תת-פעילות, הגורמת לכך שהגוף לא יתקוף את הגורם הפולש וכך לא ימנע התפתחות של מחלה; ופעילות יתר, העלולה להוביל לתגובת שרשרת המזיקה לגוף, למשל ביצירת מחלה אוטו-אימונית או סערת ציטוקינים – מונח שעלה לכותרות במגפת הקורונה.

החוקרות גילו כי חלבון בשם Gads יכול למנוע התנעה של תגובת שרשרת כזו. במובן זה הוא משמש שער סגור המונע פעילות חיסונית כל עוד התאים לא הופעלו. החוקרות גילו עוד כי עם הפעלת התאים על ידי גורם פולש – נגיף, גידול סרטני וכיוצא בזה – החלבון Gads עובר “תיוג” על ידי הוספת קבוצה כימית מסוימת. התיוג האמור מתרחשת רק כאשר שני חלבונים אחרים (LAT ו-SLP-76) נקשרים לGads- בעת ובעונה אחת לכדי קומפלקס רב-מולקולרי. היקשרות כזאת פותחת את השער ומתניעה מתקפה של תאי T על הפולש. אם רק אחד משני החלבונים האמורים נקשר ל-Gads, המתקפה לא תצא לדרך.

לדברי ד”ר יבלונסקי, “במחקר הנוכחי גילינו את אותו מנגנון שהתפתח במהלך האבולוציה כדי למנוע התראות שווא, כלומר מצב שבו המערכת החיסונית נכנסת לסחרור מסוכן העלול להזיק לאורגניזם עצמו ביצירת דלקות והפרעות אחרות.”

המאמר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן קולק, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, קרן פולקסוואגן ו-BSF (הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל).

על החוקרות:

ד”ר דבי יבלונסקי היא חברת סגל (סגל פרה-קליני) בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחברה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון. היא נולדה בארצות הברית והשלימה תואר ראשון ושלישי באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט ב-UCSF.

אינאס חלומה גדלה בכפר מנדא, השלימה תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון והמשיכה לתואר שני בטכניון בהנחיית ד”ר יבלונסקי, המנחה אותה גם בדוקטורט.

למאמר בכתב העת המדעי Journal of Immunology לחצו כאן

אחד מעמודי התווך המשמעותיים בפעילות זו הוא משרד תומך למידה, שבראשו עומד בן פיליארסקי שיסיים בקרוב את תפקידו. בן, עתודאי בן 22 בתכנית המצטיינים “אלונים” להנדסת נתונים ומידע, החל לאחרונה את התואר השני ונמצא באגודה למעלה משנתיים. במסגרת תפקידו יזם בן והוביל יחד עם הרכזים פרויקטים רבים שמטרתם להקל על הסטודנטים בפן האקדמי. יוזמות אלה כוללות בין היתר תכנון, עיצוב ופיקוח על השיפוצים במספר מתחמי למידה בקמפוס וכן שיבוץ משגיחים לשמירה על ההנחיות במתחמים שפעלו במהלך הקורונה.

אחד מתחומי האחריות הנרחבים ביותר של המשרד הוא מערך הפק”לים והחונכויות, שנועד לספק לסטודנטים תמיכה וחיזוק במגוון קורסים. בעת התפרצות המגפה הוביל בן, עם רכזי המשרד, את ההיערכות המחודשת. לדבריו, “תוך שבועות ספורים העברנו את הפק”לים לזום ורכשנו אמצעים טכנולוגיים למדריכים. גם בחונכויות היה שינוי גדול – בניגוד לשיטת ‘כל הקודם זוכה’ שהייתה נהוגה בעבר הרצנו פיילוט הרשמה ושיבוץ זמנים מראש וזכינו לפידבקים חיוביים.”

הפרויקט המשמעותי ביותר של המשרד בימים אלו הוא חנות החוברות הדיגיטלית. כיום, סטודנט המעוניין בחוברת תרגילי עזר, ספר לימוד או מבחני עבר עם פתרונות ייאלץ לרכוש אותם פיזית מתוך מאגר עצום של חומרים מודפסים. לדברי בן, המצב הנוכחי “מזיק לסביבה ופשוט לא יעיל. אין סיבה להדפיס מסות של חומרי לימוד ללא אינדיקציה אמיתית לדרישה, בעיקר נוכח העובדה שהחומרים מתעדכנים כל הזמן לפי הקורסים בפקולטות השונות.” בחנות הדיגיטלית החדשה יוכלו הסטודנטים להזמין חומרי לימוד שיודפסו לפי דרישה ובהמשך אף לרכוש חומרים מקוונים ואינטראקטיביים.

בן אומנם מסיים את תפקידו בקרוב אך חשוב לו שהתהליכים שהיה מעורב בהם יימשכו. “שמנו לב שלמרות מגוון אפשרויות החיזוק שמציע המשרד, חלק מהסטודנטים זקוקים לעזרה נוספת בדמות מורים פרטיים. על סמך הפוסטים ברשתות החברתיות וניסיוננו האישי זיהינו את הקושי באיתור אותם מורים, שהרבה פעמים הם סטודנטים בעצמם. לכן אנחנו עובדים בימים אלה על ממשק שיתווך בין הסטודנטים המחפשים לסטודנטים המלמדים ויחסוך את זמן החיפוש המייגע.”

בנוסף לפרויקטים המבורכים בתחום התמיכה האקדמית פעלה אס”ט בשנת הקורונה במגוון מישורים נוספים: פתרונות סיוע לסטודנטים נזקקים ומבודדים, פרויקט מל”ך שבו חולקו מחשבים לסטודנטים וליותר מ-100 משפחות קשות יום בחיפה, שדרוג מערכי הכביסה והאינטרנט במעונות, אירועי תוכן מקוונים והתנדבויות שונות בעיר חיפה. אס”ט מזמינה כל סטודנט וסטודנטית להיכנס לאתר האגודה, להיחשף לתפקידים הפנויים ולהצטרף למשפחה.