פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון על הקשר בין ההצלחה להחלטה שקיבל בתיכון.
“מתמטיקה זה לא רק טכניקה, זאת גם שיטת חשיבה, זו גם הבנה יותר מעמיקה של דברים”, כך אומר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתכנית ‘אנשים’,
לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה שתערך ביום השני הקרוב. “העולם שלנו היום, הוא עולם חדש שמתבסס על טכנולוגיה וטכנולוגיה מתבססת על מתמטיקה.”
בראיון מספר פרופ’ לביא איך ההחלטה שקיבל בתיכון להיבחן ב-5 יחידות דחפה אותו כל הדרך לתואר פרופסור.
לצפייה בכתבה : https://goo.gl/DmCpMm
“70% מהגברים ישאלו בראיון עבודה אם השכר נתון למשא ומתן, אבל את מספר הנשים שישאלו שאלה כזו אפשר לספור על יד אחת”, אמרה מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, בפאנל ייחודי שהתקיים בטכניון. “כל עוד לא נצליח לקחת את חלקנו כשוות בעולם הזה, נישאר מאחור.”
את הדברים האלה אמרה פסברג לסטודנטיות מצטיינות בטקס הענקת מלגות שנערך באירוע “יוזמות” לנשים מובילות בטכנולוגיה, והוסיפה: “אני מפצירה בכן להמשיך ללמוד ואני רוצה לעודד אתכן לעשות זאת. אפשר לאזן בין בית לקריירה. צריך שותף אמיץ ואומץ לעשות את זה. אסור לוותר, You have to push it.”
באירוע הוענקו 12 מלגות לסטודנטיות מצטיינות מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה למדעי המחשב מטעם החברות EMC ואינטל. ד”ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC וראש מרכז המצוינות של החברה בישראל, אמרה: “בעיניי החינוך הוא פסגה אנושית שמאפשרת לנו לעשות דברים יותר ויותר טוב. אני מבקשת לברך אתכן, מקבלות המלגות, על הישגיכן בלימודים ועל תרומתכן לקהילה.”
“כבר מימיו הראשונים היה הטכניון חלוץ בקידום נשים”, אמר באירוע נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא. “למייסדיו היה ברור שהמוסד שהם שואפים להקים יהיה פתוח לכולם ללא הבדל דת, גזע, השקפה פוליטית ומין. זה היה בשנת 1913, כשאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית עדיין לא קיבלו נשים ללימודים. לפני 15 שנים אחוז חברות הסגל בטכניון עמד על 10%, כיום הוא עומד על 17% ואנו פועלים כל הזמן להעלות את מספרן של חברות הסגל. אחוזי הסטודנטיות לתואר ראשון בפקולטות ההנדסיות עולים בהתמדה אם כי באיטיות, אבל על מנת להעלות את מספרן של חברות הסגל עלינו להמשיך ולשכנע את הסטודנטיות להמשיך בלימודיהן לתארים מתקדמים ולצאת להשתלמות בתר-דוקטוראלית.”
האירוע, בהנחייתה של עינב גלילי, נפתח בדו-שיח “נשיאים על הקצה” בין נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ רבקה כרמי, ותובל בהומור רב. שני הנשיאים, המכירים זה את זו עוד מימי בית הספר היסודי והתיכון, דנו בנושאים רציניים כגון אקדמיה, פריפריה ומגדר וגם בשאלת מיליון הדולר – מיהו הסטודנט בעל פוטנציאל ההצלחה הגבוה ביותר.
על שאלתה של גלילי, האם הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיגים ציונים גבוהים באקדמיה כמו ב”מבחני ינשוף” (בדיקות למדידת רמת אלכוהול בדם), ענתה פרופ’ כרמי כי “השנים הסטודנטיאליות הן תקופה חשובה ללא התחייבות בחיים, וברור לגמרי שהסטודנטים צריכים גם ליהנות בהן. אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד אקדמי מפואר עם אווירה תוססת, ואנו מציעים לסטודנטים חוויה שהיא מעבר ללימודים באקדמיה.”
וכיצד אתם חושבים למשוך סטודנטים? שאלה גלילי את פרופ’ פרץ לביא, בהחזרת השפה הגרמנית כשפת לימוד? “אנחנו אומרים לסטודנטים שלנו – בואו לטכניון, תעבדו קשה, אפילו קשה מאוד, אבל אחר כך עתידכם המקצועי מובטח,” ענה לה נשיא הטכניון.
לשאלתה של גלילי על ההזדמנות הגלומה במעבר בסיסי צה”ל לדרום ועל תרומת המעבר להתפתחות הנגב בכלל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפרט, ענתה פרופ’ כרמי: “המעבר של הצבא לנגב מתנהל לאט, אבל זה לא מדאיג אותי כי העיכוב במספר שנים הוא זניח היסטורית מול המהלך האסטרטגי והחשיבות הלאומית לטווח הרחוק. זהו מהלך היסטורי. אוניברסיטת בן-גוריון קיבלה לפני עשור החלטה להיות שותפה למהלך, שלא היה יוצא לפועל בלעדיה. ליד האוניברסיטה הוקם פארק היי-טק המושך אליו חברות בינלאומיות, והסטודנטים מרגישים את תנופת הפיתוח.”
“כאזרח אני מצדיע לממשלה על ההשקעה בנגב,” אמר פרופ’ לביא, “זה מהווה אתגר לטכניון – יש תחרות והטכניון אינו עוד מונופול יחיד בהוראת מקצועות ההנדסה בארץ. אנחנו מתגאים במצוינות האקדמית, ותחום הנדסת המחשבים בטכניון מדורג במדד שנחאי של האוניברסיטאות בין ה-20 המובילים בעולם. זה יתרום לשאיפה למצוינות גם של אוניברסיטאות אחרות, אבל הצמיחה של אוניברסיטת בן-גוריון בהחלט מהווה אתגר עבורי כנשיא הטכניון ולנשיאי הטכניון הבאים.”
בעניין היוזמה של הטכניון להקים שלוחה בדרום-מזרח סין שאלה גלילי את נשיא הטכניון: “יכול להיות שאתם לוקחים את העניין הזה של תמיכה בפריפריה צעד אחד רחוק מדי?”. “אנחנו לא בחרנו בשנטאו,” ענה לה פרופ’ לביא. “התורם לי קא שינג בחר בעיר משום שהיא עיר הולדתו של אביו. האזור הוא אזור מעניין, מתפתח, והעיר היא בירת תעשיית הצעצועים העולמית.”
ומיהו הסטודנט בעל הפוטנציאל להצליח? לדעת כרמי הוא צריך להיות “חכם, נבון, סקרן מאוד, טיפוס לא קונפורמיסט, שלא מקבל כמובן מאליו את מה שהמורה אומר. חשוב שיהיה פתוח לשאלות ולמחקר וגם איש צוות. אני מאמינה בסטודנטים, שיעשו את מה שנכון לעשות. לראייה, אנו, באוניברסיטת בן-גוריון, תומכים בפרויקטים סטודנטיאליים שצמחו מהשטח כמו מכונית הפורמולה, IGEM ועוד. לדעתי עוד מעט ולא נצטרך ללמד את הסטודנטים אלא לתת להם את הכישורים להסתדר בחיים ולהביא את יכולותיהם לכלל ביטוי.” לדעת לביא, סטודנטים סקרנים ובעלי אומץ להעז הם שיצליחו. “כישרון יש לכולם,” הוא אומר, “אבל הסטודנטים שאינם חוששים מכישלון ומשתמשים בו כמקפצה לניסיון הבא – הם שיצליחו.”
בהמשך האירוע התקיים פאנל “יוזמות” של נשים מובילות בטכנולוגיה, בהנחייתה של עינב גלילי ובהשתתפות מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, רונה שגב, שותפה ומנהלת ב-TLV Partners, ואיריס שור, מנכ”לית ORIBI. בתוך הצחוק וההומור דיברו חברות הפאנל בגילוי לב על האתגרים הרבים הניצבים בדרכן של נשים לצמרת הטכנולוגית. “נשים וגברים לא מעבדים נתונים באותה הצורה,” אמרה פסברג. “לנשים יש כל כך הרבה חסמים שמתחילים עוד מהבית. צריך לחולל שינוי מהרמה הבסיסית – מהבית.”
לבקשתה של גלילי להעניק טיפ לסטודנטיות הנמצאות בראשית הקריירה שלהן, אמרה רונה שגב לסטודנטיות: “אל תפחדו. בכל דלת שנפתחה לי נכנסתי פנימה והצצתי, זו הדרך שבה מתקדמים בחיים. צריך אומץ וסקרנות לעבור מדלת לדלת ולא לפחד משינויים.”
“כבו מחשבות שליליות ותאמינו ביכולות שלכן,” אמרה להן מנכ”לית ORIBI, איריס שור. “מצאו את המודל האישי שלכן להצלחה”, ייעצה להן פרופ’ יונינה אלדר. “אין דרך אחת להצלחה, אתן צריכות למצוא את הדרך, רק תבחרו איך.”
ספק אם המשורר נפתלי הרץ אימבר שחיבר בסוף המאה ה-19 את “התקווה”, לימים ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, חלם אי פעם שקסילופון רובוטי שבנו סטודנטים בטכניון ינגן את ההמנון הלאומי לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל.
אלי זליאנסקי (27) ואיגור קנטור (28), סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בנו במסגרת פרויקט הגמר ללימודיהם מערכת זרועות רובוטית לנגינה על קסילופון. המערכת כוללת שמונה מנועים המנגנים באופן מתוזמן שירים לפי בחירה,תוך שימוש בקבצי MIDI, המכילים בתוכם מידע על התווים.
“על סמך רעיון שהוצג לנו במעבדה לבקרה רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה בנינו מערכת של זרועות רובוטיות, שתנגן באופן עצמאי על קסילופון,” סיפר אלי. “לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינה החלטנו ללמד את הרובוט את ההמנון הלאומי, ואין לנו ספק שזה הרובוט הראשון שמנגן את ‘התקווה’.”
“לא ציפינו שהעבודה על המערכת ובניית הרובוט תארך כל כך הרבה זמן,” מוסיף איגור. “במשך חצי שנה עבדנו על הבנייה, החיווט והתכנות. השתמשנו במנועים ובתושבות קיימות וסביב זה בנינו את הכל. המאמץ הגדול היה לבנות את המערכת עצמה – קונסטרוקציה שתחזיק מעמד ולא תתפרק. צריך היה לקחת את קובץ המוסיקה ולתרגם אותו לתנועות של הרובוט. תכנת MATLAB ממירה את הקובץ ומעבירה בעזרת בקר הארדואינו את הנחיות התנועה למנועים. המשתמש יבחר שיר לנגינה והתכנה תמיר את קובץ ה-MIDI הנבחר לרצף של תווים מתוזמנים ותתחיל לנגן את השיר המבוקש.”
לדברי אלי, “שמונה מנועי סרבו מניעים את ארבעת המקלות – שני מנועים לכל מקל. כל מקל יכול לנוע שמאלה וימינה ואז להקיש על הקסילפון. יש לי רקע במוסיקה שסייע לי להבין איך לעבוד עם תוים וסאונד.”
קובי כוחיי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה את הסטודנטים בפרויקט. “מבחינתנו בפקולטה, התהליך שהסטודנטים עוברים כדי לבנות את עצמם מבחינה מקצועית הוא הדבר המשמעותי, ולאו דווקא המוצר הסופי. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לחקור לעומק טכנולוגיות חדשות, והם נחשפים ליזמות ולפיתוח מוצר.”
הקסילופון מוגבל ל-25 צלילים ולשלוש אוקטבות. לדברי איגור, הרובוט יודע לנגן גם את נעימת הפתיחה של הסדרה “משחקי הכס” ואת מוסיקת הרקע של משחק המחשב “מריו”.
יום שלישי, ב’ באייר תעש”ו
10.05.16 שעה 12:30
מול קיר הנופלים
רחבה ע”ש ויטרבי, פורום שרמן
חברת ויגור, הפועלת באקסלרטור T-factor בטכניון, זכתה לאחרונה במקום השני בתחרותShenzhen 1st International Talents Competition שהתקיימה בעיר שנג’ן שבסין. בתחרות, שאורגנה על ידי משרד המדע הסיני, השתתפו 873 חברות מגרמניה, מארה”ב, מאוסטרליה ומישראל. בחבר השופטים השתתף חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2005 פרופ’ בארי מרשל מאוסטרליה. הדירוג המכובד בתחרות זיכה את חברת ויגור בסכום כספי של 50 אלף דולר ובחשיפה משמעותית בקהילת המשקיעים הסינית.
2016 היתה שנה טובה לחברת ויגור, שכן בחודש פברואר האחרון היא זכתה במקום הראשון (מתוך כ-150 חברות) בתחרות השנתית של Innovex, ובכך הוגדרה כחברת ההזנק החדשנית והמבטיחה ביותר בישראל לשנת 2016.
ויגור (Vigor Medical Technologies) הוקמה לפני כשנתיים על ידי המנכ”לית אירינה קבונובסקי, בוגרת הפקולטה להנדסה כימית בטכניון; מנהל הטכנולוגיות (CTO) איגור וייסביין, שהוא יזם סדרתי ועל ידי ד”ר ג’ון אבלס, רופא אמריקאי מפלורידה, שהוא גם המשקיע הראשון בחברה ומנהל התיפעול (COO) טימור מידן, יזם בעל ניסיון של כעשור בעולם הסטארט-אפ. ויגור פיתחה התקן פלסטיק מכני שמטרתו לטפל בטראומות של בית החזה. טראומות כאלה, המתרחשות בתדירות גלובלית של כ-4 מיליון מקרים בשנה, הן הגורם העיקרי של מוות בתאונות. הטיפול הרפואי באירועים אלה כרוך בהחדרה של נקזים וכלי ניתוח לבית החזה, וחשוב מאוד להקדים את הטיפול לשעה הראשונה שלאחר הפגיעה – “שעת הזהב” – הקובעת את גורלו של הנפגע בכ-80% מהמקרים.
בניתוחי בטן לפרוסקופיים (זעיר-פולשניים) נעשה כיום שימוש בהתקן-מסייע (Trocar), שדרכו מוכנסים כלי הניתוח ומתופעלים. הבעיה היא שהתקן זה מסוכן לשימוש בניתוחי חזה, שכן הוא עשוי לפגוע ברקמות הפנימיות בבית החזה ולגרום פציעות חמורות ואף קטלניות. זאת בעיקר כשהוא מבוצע בתנאי שטח על ידי פרמדיקים.
המוצר של ויגור משנה את כללי המשחק: הוא מאפשר לאנשי רפואה, לרבות פרמדיקים וחובשים, לבצע את הטיפול ללא חשש לפגיעה. מוצר זה, בניגוד להתקני Trocar המשמשים בניתוחי בטן, מאפשר החלפה פשוטה ומהירה של הנקזים שבתוכו, ולכן הוא מתאים גם לתנאי שטח.
המוצר של ויגור מתאים לטראומות פתוחות (ירי, דקירה) וסגורות (נפילה, תאונת דרכים וכו’). הוא מתקבע לדופן בית החזה ויוצר מעבר קבוע ואטום שמונע חדירה ובריחה של אוויר ונוזלים ומאפשר קיבוע של נקז לטובת פינוי נוזלים ואוויר מבית החזה. המוצר מותאם לשימוש שירותי הצלה אזרחיים (מד”א) וצבאיים, לחדרי מיון וטראומה ולטיפול באנשים לאחר ניתוח בבית החזה ובבטן.
החברה החלה את דרכה במאיץ הסטארט-אפים MassChallenge בבוסטון, ומשם הגיעה לאקסרטור T-factor בטכניון. דוד שם-טוב, מנהל האקסלרטור, מציין כי ויגור היא החברה הראשונה שהצטרפה לאקסלרטור, ובקרוב תשלים את תקופת ההאצה. לדבריו, “זו בעצם המטרה שלנו: לסייע לחוקרים בטכניון, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצמיח חברות סטארט-אפ המיישמות את המצאותיהם. אנו מלווים אותם מהשלבים הראשוניים, מנגישים עבורם את הסביבה הטכנולוגית של הטכניון, תומכים בהם פיננסית ועושים ככל שביכולתנו לעזור בבניית החברה.”
תוך פחות משנתיים עבר המוצר של ויגור פיתוח וניסויים פרה-קליניים, ובקרוב יחלו התהליכים הנחוצים לקבלת אישורים מהרשויות המוסמכות בארה”ב (FDA) ובאירופה (CE). לדברי המנכ”לית קבונובסקי, “הטכניון ליווה אותנו באופן הדוק במימון ובהדרכה, ואגודת ידידי הטכניון בצרפת הובילה אותנו למשקיעים ולתחרויות בצרפת. כאן בישראל קיבלנו סיוע מהמדען הראשי ותגובות חיוביות מאוד, למשל מהפרמדיק הראשי של מד”א. אנחנו מאמינים שהזכייה תפתח לנו דלתות נוספות למשקיעים ולקשרים נוספים בעולם הרפואי.”
“יד ושם” השיקה גרסה מחודשת של מנוע החיפוש בארכיב קורבנות השואה, תוך שימוש באלגוריתם שפותח בטכניון ובמעבדות HEWLETT-PACKARD. האלגוריתם יאפשר איתור של רשומות לא רק על פי הקורבן הבודד אלא גם ברמה של משפחה גרעינית, משפחה מורחבת, קהילה וכו’. כל זאת על פי דרישות החיפוש. יתר על כן, האלגוריתם יצמצם משמעותית את הכפילויות הרבות שהתקיימו במאגר.
מאגר המידע על קורבנות השואה (http://bit.ly/1Of81rG) מבוסס במידה רבה על דיווחי ניצולים, שתועדו בשנות החמישים ואילך באופן ידני ואחר כך במחשב. אחת הבעיות במאגר היא דיווחים כפולים, כלומר כמה דיווחים שונים על אותו אדם. לתופעה זו סיבות רבות ובהן שימוש בשפות שונות (עברית, גרמנית, פולנית ועוד), רמות שונות של זיהוי גיאוגרפי (שם כפר לעומת שם מחוז), טעויות בתאריכי לידה ומידע מעורפל לגבי גורלם של קורבנות שואה. בתהליך זה העדיפו אנשי “יד ושם” את האפשרות של כפילות על חוסר, כלומר על העדרו של קורבן מן המאגר.
כתוצאה מכל אלה נוצרה רמת כפילויות גבוהה; על פי ההערכות, כ-40% מבין 8 מיליון הרשומות שבמאגר הן כפילויות. מטרת הפרויקט הנוכחי היתה לצמצם את הכפילויות בלי ליצור חוסר. האמצעי: שימוש באלגוריתם מתקדם בתחום של הפרדת ישויות Entity Resolution) ) לצורך זיהוי רשומות שונות המתייחסות לאותו אדם. האלגוריתם, הנקרא MFIBlocks, פותח על ידי בתיה קניג בהיותה דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ’ אביגדור גל מהפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון. בניגוד לאלגוריתמים אחרים, שבהם נקבע מַפתח-הזיהוי של היישות על ידי מומחים או תוך שימוש בלמידה ממוחשבת, כאן הוא נגזר מהנתונים עצמם, כלומר אינו נקבע מראש.
את המחקר הנוכחי הוביל מטעם HEWLETT-PACKARD ד”ר תומר שגיא, בוגר הטכניון (תואר ראשון ומסלול ישיר לדוקטורט), העובד כיום כחוקר במעבדת המחקר של HEWLETT-PACKARD הממוקמת בקמפוס הטכניון. ד”ר שגיא התאים את האלגוריתם למנוע החיפוש של השואה יד ושם, והתוצאה: שפע של מידע לגבי רשומות כפולות במאגר, לרבות זיהוי במקרים שבהם מומחי הארכיב של יד ושם לא זיהו את הכפילות. ראוי לציין כי הפרויקט נעשה על ידי HEWLETT-PACKARD עבור יד ושם ללא תמורה כספית.
מאמר המתאר את האלגוריתם פורסם בעיתון מוביל בתחום של ניהול מידע בשנת 2013 ומשמש עד היום כבסיס למחקרי המשך ולשיתופי פעולה עם התעשייה בפרויקט מגנ”ט. קניג, שסיימה את הדוקטורט, נמצאת כיום בפוסט-דוקטורט בקבוצת המחקר של פרופ’ בני קימלפלד (הפקולטה למדעי המחשב בטכניון).
מאמר המתאר את הפיתוח החדש עבור יד ושם יוצג בסוף חודש יוני בSIGMOD- – הכנס המחקרי המוביל בתחום ניהול מידע (http://sigmod2016.org/).
ביום שישי, התקיים בבריכת הטכניון משחה מיוחד, שמטרתו לסייע לניצולי שואה ולהעלות את המודעות לתנאי החיים הקשים בהם שרויים רבים מהם. זוהי יוזמה של קבוצת השחייה “מאסטר טכניון”, הכוללת חוקרים ובוגרים של אוניברסיטת חיפה והטכניון, ושל הקרן לרווחת ניצולי השואה.
המשחה יתקיים בבריכת הטכניון (בניין גרוסמן) מחר בין השעות 9:00 ל- 15:00. ישחו בו שישה שחיינים במשך שש שעות, במשחה שליחים, לזכרם של ששת המיליונים שנרצחו בשואה. הכוונה היא להתרים שקל עבור כל מטר שחייה וכך להגיע ליעד המבוקש: 100,000 ₪ המיועדים לניצולי שואה החיים מתחת לקו העוני. בתום המשחה (בשעה 15:30) יתקיים טקס קצר לזכרם של הניצולים.
כל תרומה תתקבל בברכה. כל הכסף שייתרם יועבר ישירות לקרן לרווחת ניצולי השואה, וישמש לעזרה מעשית לשיפור חייהם. לתרומות יש להיכנס לכתובת המייל הבאה ולתרום בעזרת האתר המאובטח כפי יכולתכם.
אתר הקרן – www.k-shoa.org
יש ללחוץ על כפתור “לתרומה עכשיו”
תחת סעיף מטרות התרומה יש לציין את מספר 7. “משחה החיים”.
מדי שנה בשנה מצטרפים לטכניון כ-2,000 סטודנטים חדשים, כולם בעלי יכולות אקדמיות מעולות. האחוזון העליון מתוך כל מחזור כזה, כ-20 סטודנטים בלבד, יצטרפו לתכנית הטכניון למצוינים (תכנית רוטשילד) – פרויקט הדגל של המצוינות הטכניונית. בוגרי התכנית מונים כיום כ-250 בוגרים ובהם עשרות פרופסורים, שישה מהם בטכניון.
בניגוד לתוכניות מצוינות אחרות הפועלות באקדמיה בישראל ובעולם, בתוכנית הטכניונית ניתנת הגדרה רחבה מאוד למונח “מצוינות”. ראש התכנית, פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב, מסביר כי “אנחנו מחפשים צעירים שיהיו בעתיד מדענים מובילי דרך, ולשם כך לא מספיק להיות חכם, אפילו חכם מאוד.
“חוקר באקדמיה חייב לדעת למשוך אנשים לקבוצה שלו, לנהל אותם בדרך אפקטיבית ואנושית, להכניס בהם מוטיבציה ולהעניק להם חופש נרחב. שמצוינות באה לידי ביטוי בתחומים רבים, אפשר למצוא אצלנו נגנים מחוננים, ציירים, זמרים, משוררים, ספורטאים, רקדנים ועוד.”
בעניין ההצטיינות האקדמית אין כאן שום פשרות; מי שהתקבל לתכנית אך אינו מצליח לשמור על ממוצע 90 ומעלה ייאלץ לנשור. “עם זאת, נשירה מבחינתנו אינה מילה גסה. כמו ביחידה מובחרת, היא חלק מחיזוקה של היחידה.”
הקבלה לתכנית היא כמובן זכות גדולה, אך גם חובה גדולה. “רבים מהסטודנטים שלנו עושים תואר כפול ואף יותר. הם לוקחים מגוון רחב של קורסים מפקולטות שונות ומעורבים בפרויקטים של מחקר ברמה של תואר מתקדם. אם סטודנט מן השורה בטכניון משלים כ-20 נקודות בסמסטר, הרי שהממוצע אצלנו גבוה משמעותית יותר: 25 ואפילו 30 נקודות בסמסטר.”
יד ימינו של פרופ’ אלעד היא תמי פורת, רכזת התכנית, שהיא הדבק שמחבר את כולם למשפחה אחת. ואכן, אומר פרופ’ אלעד, “תכנית המצוינים היא משפחה, וכך אנו בוחרים להציגה למתקבלים החדשים. אנחנו מעודדים אותם להיעזר באחיהם הגדולים מהמחזורים הקודמים ולהתייחס אלינו, תמי ומיקי, כאל הוריהם כאן בקמפוס.”
תכנית המצוינים נוסדה בשנת 1992 על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ועברה גלגולים רבים מאז. “השינויים הם חלק מהותי באבולוציה של התכנית, החותרת לרלוונטיות בעולם משתנה של מדע ואקדמיה,” אומר פרופ’ אלעד. בשנת 2006 קיבל את ניהול התכנית פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהפקולטה למדעי המחשב, שנדרש בין היתר להתמודד עם הפסקת התמיכה מקרן צ’ייס שמימנה את התכנית עד אז. הנהלת הטכניון סירבה להניח לתוכנית לדעוך והקציבה לה מיליון שקל בשנה. רק לאחרונה התבשר הטכניון על החלטתה של קרן קיסריה רוטשילד לאמץ את התכנית – הבעת אמון חשובה במרכזיותה.
בשנים 2014-2010 כיהנו בתוכנית שני ראשים – הפרופסורים שמעון מרום וארז בראון – שחוללו בה מהפך משמעותי. מתכנית מלגות, שעיקרה תמיכה כספית במצטיינים, הם שינו את מתכונתה האקדמית וכן הפכו אותה למסגרת עשירה יותר מבחינה חברתית ותרבותית. לראשונה, לדברי פרופ’ אלעד, לומדים תלמידי השנתון הראשון יחד, במסגרת של כיתה אורגנית. “הדבר מגבש אותם והופך אותם לחברים לחיים, ומאידך גם משמש כמנגנון סינון המטייב את תהליך הקבלה לתוכנית. בשנה הראשונה ללימודיהם תלמידי התוכנית אינם משתייכים לשום פקולטה. בשנה זו הם מחויבים לקורסי יסוד ברמה הגבוהה ביותר במתמטיקה ובפיזיקה ויתר הקורסים במערכת שלהם נבחרים על ידם לפי רצונם ותחומי העניין שלהם. זו שנה של חקר האפשרויות והתחומים, שבסופה הם מגבשים את בחירתם בפקולטות שבהן ימשיכו את לימודי התואר.
תלמידי התכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה, ושכר הלימוד שלהם משולם במלואו. “הסטודנטים שלנו שוברים את כל הסטיגמות ומהווים קרן אור לחברה הישראלית,” אומר פרופ’ אלעד. “יש כאן נשים וגברים, ערבים ויהודים, חובשי כיפה וחילונים, עתודאים צעירים וגם סטודנטים בוגרים. אתה רואה אצלנו סטודנטים מאוד מעורבים, מתנדבים. סטודנטים שתופסים את הטכניון כאתגר, כמגרש משחקים אינסופי, ולא כעול או כמשימה שחייבים לעבור בדרך לתעודה.”
בניגוד לתכניות מצוינות מקבילות, שמאיצות בסטודנטים לסיים את התואר הראשון מהר ולהגיע לתואר שני, כאן משדרים לסטודנטים את ההפך: למדו לאט, הרחיבו אופקים, השלימו תואר ראשון כפול או משולש, היו מעורבים, התנסו במחקר. “בסופו של דבר, הסטודנטים שמסיימים אצלנו תואר ראשון הם אנשים בשלים מאוד, עם התנסויות מחקריות שישפיעו על איכות התואר השני והשלישי שלהם ועל זהותם כחוקרים לאחר מכן.”
הרזומה של פרופ’ אלעד עצמו מרשים מאוד. הוא השלים תואר ראשון ושני בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, ובתום השירות הצבאי חזר ללימודי דוקטורט בטכניון. בשנת 2000, לצד פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהטכניון, הצליח לסגור פרצות מהותיות בעבודתו של המתמטיקאי פרופ’ דייוויד דונוהו מסטנפורד. עם אשתו ושלושת ילדיהם הוא יצא לפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופ’ דונוהו. השהות בסטנפורד עיצבה את זהותו המקצועית ואפשרה לו לחזור לטכניון כחבר סגל בסוף 2003.
התפתחותו כחוקר הייתה מהירה להפליא. בתוך שנים ספורות הוא פרסם סדרת מאמרים שמיצבה אותו כאחד המנהיגים בזירת המחקר שלו – עיבוד אותות ותמונות – והוא אחד הזוכים מהטכניון במענק היוקרתי Advanced ERC, הניתן למדענים מובילים ופורצי דרך (בטכניון יש עוד 7 חוקרים שזכו במענק זה). הקידום שלו בטכניון היה מהיר, ובתוך שבע שנים הוא התמנה לפרופסור מן המניין בפקולטה למדעי המחשב. לאחרונה מונה לעורך הראשי בעיתון המוביל בתחום – SIAM Journal on Imaging Sciences – ובכך הגיע לראש הפירמידה המחקרית בזירתו.
בסוף 2015 פירסמה חברת תומפסון-רויטרס דירוג של החוקרים המשפיעים בעולם בעשור האחרון (2014-2005) במגוון זירות המחקר הקיימות במדע. הרשימה כוללת כ-3,000 חוקרים שעמם נמנים שלושה חוקרים מהטכניון ופרופ’ אלעד הוא אחד מהם. ראוי לציין שפרופ’ אלעד הוא הישראלי היחיד במקבץ ההנדסה ברשימה, הכולל 150 מדענים.
ולמרות כל ההישגים, הוא אומר בכנות, “לא הייתי מקבל אותי לתכנית המצוינים. אני אולי חכם, ובוודאי ממוקד מטרה, ואני מצליח מאוד בעבודתי המדעית. עם זאת, כשהייתי בגילם של הסטודנטים שלנו לא גיליתי עניין בדבר מלבד הלימודים ולא זכיתי לאמץ את ראיית הרוחב ואת האומץ האינטלקטואלי שמאפיינים אותם. וזה בדיוק מה שחשוב לי לומר: זה לא ‘מסלול גאונים’ אלא תוכנית לאנשים רחבי אופקים שמסוגלים להוביל מהלכים משמעותיים באקדמיה ומחוצה לה. מדברים על דור העתיד? הנה לכם דור העתיד.”
הטכניון ו-NYU Langone הכריזו על שני מחקרים משותפים ראשונים במסגרת תכנית הסרטן ע”ש לורה ואייזק פרלמוטר. מדובר במחקרים משותפים של חוקרים מהטכניון ומרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר במרכז לנגון באוניברסיטת ניו יורק, שיתמקדו ב”רוחות רפאים ננומטריות” לטיפול במלנומה ובשיטות טיפול חדשות במזותליומה ממאירה.
התכנית היא שותפות חדשה שיצאה לדרך בשנה שעברה ומטרתה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בחקר הסרטן ובפיתוח טיפולים חדשניים לגידולים סרטניים. התוכנית המשותפת צפויה לגייס תמיכה נוספת ממוסדות ומיחידים המסורים למאבק בסרטן באמצעות קידום המחקר.
תרומתם הכוללת של בני הזוג פרלמוטר – 9 מיליון דולר – נועדה לממן שישה מחקרים, שכל אחד מהם ינוהל על ידי חוקרים משני המוסדות. כל מחקר משותף כזה יקבל מענק של חצי מיליון דולר, כלומר רבע מיליון דולר לכל אחת משתי קבוצות המחקר. הסכום הנותר, 6 מיליון דולר, ישמש להקמת מרכז מחקר חדשני בטכניון שיתמוך בפרויקטים אלה בעיקר בתחום המטבולומיקה של הסרטן – חקר טביעות האצבע הכימיות הייחודיות שמותירים תהליכים תאיים. תהליכים אלה מושפעים ממחלות שונות, לרבות סרטן, ומשפיעים עליהן.
רוחות ננומטריות נגד מלנומה גרורתית
במחקר המשותף הראשון יבחנו חוקרים מ-NYU Langone ומהטכניון את ישימותן של “רוחות רפאים ננומטריות” (nanoghosts) המיועדות לטיפול במלנומה גרורתית (מפושטת) במוח. גרורות אלה, שמקורן בגידולים סרטניים בעור, מובילות במקרים רבים למוות.
הרוחות הננומטריות פותחו במחקרים קודמים במעבדתה של פרופ’ מרסל מחלוף מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מדובר בתאי גזע מזנכימליים אשר רוקנו מתכולתם והוקטנו לממדים ננומטריים כדי לשמש כפלטפורמה (vehicle) להובלה של תרופות וחומצות גרעין למוח. הרעיון הוא להשתמש ביכולתם של תאי הגזע הללו להתביית על תאים סרטניים. מנגנונים טבעיים המצויים על הממברנות של חלקיקים אלה, שמקורם בתאי הגזע, מאפשרים להן לחדור בעד מחסום הדם-מוח, שנועד להגן על המוח מפני חדירה של מזהמים וחומרים עוינים אחרים.
הפלטפורמות האמורות מוטענות במיקרו-RNA – מולקולות הלוקחות חלק בבקרת המנגנון הגנטי המקוֹדֵד (יוצר) את חלבוני התא. במחקר שנערך בNYU Langone– נמצא כי אחת המולקולות האלה, miR-124a, חוסמת את ביטויים של גנים המעודדים היווצרות של תאים סרטניים. המחקר המשותף עם הטכניון יבחן את ההיתכנות של אריזת miR-124a בתוך הרוחות הננומטריות שפותחו בטכניון ואת יכולתם של חלקיקים אלה לאתר את הגידול הסרטני בחיית מודל.
“המחקרים המשותפים שלנו מספקים מידע חשוב על ערכן של רוחות ננומטריות כנשאיות של תרופות למוח, ופותחים אופקים חדשים לגישות טיפוליות בגידולים ובגרורות במוח,” אמרה פרופ’ מחלוף, ראש המעבדה להובלת תרופות אנטי-סרטניות ולטכנולוגיות מבוססות תא בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. “מערכות להובלת תרופות במוח מהוות צוואר בקבוק בדרך לשיפור הטיפול בגידולים במוח. הפלטפורמה הננומטרית שלנו מאפשרת להוביל את התרופה באופן בטוח, פשוט ויעיל-קלינית יותר מפלטפורמות קיימות, הבנויות משלפוחיות פולימריות או מלאכותיות אשר אינן מסוגלות לחדור למוח וכן אינן מסוגלות להתביית על גידולים שונים בשלבים שונים.”
“קשה מאוד לגייס תמיכה כספית למחקר כזה, המאופיין בתמורה גבוהה אבל גם בסיכון גבוה,” אמרה פרופ’-משנה אווה הרננדו מוז’ מהמחלקה לפתולוגיה ב-NYU Langon. פרופ’-משנה הרננדו, החברה במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר, עומדת בראש הקבוצה שזיהתה לראשונה את miR-124 כמולקולה המדכאת התפתחות של גרורות סרטניות במוח. לדבריה, “התרומה הנדיבה של בני הזוג פרלמוטר מעניקה לנו את הכוח להעז.”
בדומה לתאים שעליהן הן מבוססות, הרוחות הננומטריות “שקופות” מנקודת הראות של המערכת החיסונית. במילים אחרות, הגוף אינו מזהה אותן כגורם עוין ולכן אפשר לייצר אותן דווקא מתאי גזע של אדם שאינו החולה עצמו. בעתיד, מקווים החוקרים, אפשר יהיה לפתח מוצרי מדף המבוססים על רוחות ננומטריות, ללא חשש שהתרופה תעורר תגובה חיסונית המתעוררת בנוכחות תאים “זרים”.
גישה חדשה לטיפול במזותליומה
הפרויקט המשותף השני יבחן את האפשרות לאבחון מזותליומה ולטיפול באמצעות גורם המעכב את פעילותו של אנזים בשם הפרנאז Heparanase)). מזותליומה היא סוג נדיר של סרטן המתפתח במזותליום (mesothelium) – קרום המגן על הריאות ועל אברים פנימיים נוספים. מזותליומה ממאירה (MPM), הגירסה הנפוצה ביותר של המחלה, מתפרצת במקרים רבים בעקבות חשיפה לאזבסט והיא עמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות.
חשיבותו של הפרנאז כיעד לטיפול רפואי התגלתה בשנת 2005 על ידי קבוצה בראשות פרופ’ ישראל ולודבסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, המוביל את הקבוצה הטכניונית גם בשיתוף הפעולה הנוכחי. מחקרים קודמים גילו כי רמות גבוהות של אנזים זה בגידול מגדילות את שיעור התמותה לאחר ניתוח, וכי גידולים כאלה בעכברים מגיבים לחומרים המעכבים את פעילות ההפרנאז.
האנזים שובר שרשראות של הפראן סולפט (heparan sulfate), מרכיב חשוב במטריקס החוץ-תאי (ECM) המעניק לאברי הגוף צורה ותמיכה. תאי סרטן משתמשים באנזים זה כדי לשבור מחסומי רקמה סביב הגידול הצומח ולספק נתיבי התפשטות לגרורות הסרטניות ולכלי הדם המשרתים את הגידול. בנוסף, שבירת המטריקס החוץ-תאי גורמת לשחרור של חלבונים מעודדי גדילה וכך מזרזת את התפתחות הגידול. יתר על כן, הפרנאז המופרש על ידי תאי הסרטן מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה. הקבוצה המשותפת (טכניון-NYU Langon) מנסה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז.
קבוצת המחקר ב-NYU Langone, בראשות פרופ’ הארווי פאס, תשתמש בדגימות רקמה מחולים במזותליומה כדי לאשש את ממצאיו של פרופ’ ולודבסקי, בתקווה להעריך בהמשך – בניסויים קליניים – את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי-הפרנאז. פרופ’ פאס אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז 1989, אז היה ראש היחידה לאונקולוגיית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום מכיל מאגר זה דגימות קפואות מיותר מ-350 חולי מזותליומה. ד”ר פאס הוא סגן יו”ר למחקר במחלקה לניתוחי חזה ב-NYU Langone וחבר במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר.
“הפרויקט הזה, הנתמך בנדיבות על ידי בני הזוג פרלמוטר, מאפשר לנו לשתף פעולה עם אחד המומחים המובילים בעולם בחקר תפקיד ההפרנאז בסרטן, שיתוף פעולה שהוא חיוני בפיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות,” אמר פרופ’ פאס. “אנו מקווים כי ניסויי המעבדה יובילו למענקים ארוכי טווח מ-NCI, שיאפשרו לנו לבצע את שלב 1 בניסויים הקליניים בתרופות חדשות המעכבות-הפרנאז.”
“שיתוף הפעולה בינינו הוא ניסיון ראשון להתמקד בהפרנאז כגורם סיכון משמעותי בחולי מזותליומה וכיעד לפיתוח תרופות מעכבות הפרנאז,” אמר פרופ’ ולודבסקי. “למעשה, במודל עכבר כבר הראינו כי שימוש במעכב הפרנאז מוביל לעיכוב משמעותי בשגשוג של מזותליומה ממקור אנושי. טיפול זה האריך משמעותית את תוחלת החיים של העכברים. המאמץ המשותף עם הקבוצה של ד”ר פאס הוא הזדמנות להתקדמות משמעותית הן בהבנה הבסיסית של המחלה והן בתרגום הידע הזה ליישום תרופתי.”
המרכז הרפואי Langone באוניברסיטת ניו יורק הוא מרכז רפואי אקדמי מוביל ואחד הגופים החשובים בארה”ב במצוינות בטיפול רפואי, במחקר ביורפואי ובחינוך רפואי. המרכז, הממוקם בלב מנהטן, כולל ארבעה בתי חולים ואת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שהכשיר מאז 1841 אלפי רופאים ומדענים שסייעו לעצב את עולם הרפואה.
לפרטים נוספים: www.NYULMC.org.
בדיקת דם לילדים באמצעות קליפס ידידותי היא ההמצאה הזוכה במרתון היזמות MED2E שהתקיים בטכניון. עוד פותחו במהלך המרתון בדיקה חשמלית ממוחשבת לבחינת רמת הפתיחה של צוואר הרחם, מסיכת הנשמה מותאמת אישית ואפליקציה לאבחון מוקדם של שבץ מוחי
החשש ממחט המזרק, המשותף לילדים צעירים בכל העולם, מקבל מענה בפיתוח מקורי של סטודנטים בטכניון. קבוצת הסטודנטים EZTEST פיתחה את הטכנולוגיה החדשנית במסגרת מרתון היזמות 3 Day Startup שהתקיים ב- MED2E מרכז המצוינות של הפקולטות לרפואה והנדסה ביורפואית – בטכניון – ואף זכתה במקום הראשון במרתון.
מדובר במנגנון שהוא מעין “קליפס” גדול שהילד יכול להכניס לתוכו את האצבע לטובת בדיקת הדם. רועי קליין, ראש הקבוצה וסטודנט השנה הרביעית בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, מסביר כי הקליפס מסתיר בתוכו מחט מיניאטורית דקיקה. הקליפס מקל על הילד, מסתיר ממנו את הדם וצפוי לקצר משמעותית את משך הבדיקה.
מרתון היזמות שהתקיים בטכניון זו השנה השלישית בתמיכת שתי הפקולטות וחברת אינטל נמשך שלושה ימים אינטנסיביים, בהשתתפות יותר מ-20 מנטורים ובהם בכירים בחברות טכנולוגיות, מנהלי מחלקות בבתי חולים, מנהלי חממות, עורכי דין בתחום הפטנטים ונציגי קרנות הון סיכון.
את התחרות ארגנו הסטודנטים יובל ברק-קורן ובר רינות מהפקולטה לרפואה יחד עם תום מייבלום, סטודנט לתואר שני מהפקולטה להנדסה ביורפואית. לדברי מייבלום, “המרתון הוא הזדמנות ייחודית לסטודנטים לחוות את השוק ולהציע פתרון בתחום הרפואי, אותו הם מפתחים תחת הליווי המקצועי ביותר.”
לארוע נרשמו 130 סטודנטים מכל הפקולטות בטכניון. לאחר תהליך של ראיונות וסינון הורכבו 9 קבוצות, שכל אחת מהן החלה לפתח רעיון מאפס וסיימה את המרתון בפרזנטציה מקצועית של 7 דקות בפני 7 שופטים: דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג, חתן פרס ישראל עוזיה גליל, היזם הסדרתי רון פרבר מחברת WellSense, מנהלת מחוז חיפה והגליל של שירותי בריאות כללית ד”ר חן שפירא, יזמית הביוטק ד”ר דליה מגידו ויו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק.
למקום השני במרתון היזמות הגיעה קבוצת FACEIT, שפיתחה מסכת הנשמה מותאמת-אישית הפותרת בעיה מוכרת של דליפת אוויר. בעיה זו נפוצה יחסית בקרב מטופלים בעלי לסת קטנה, ילדים ותינוקות, קשישים ואנשים חסרי שיניים. המסכה החדשה, שתורכב מפולימר ויסקו אלסטי, מכילה ג’ל נוזלי המשנה את צורתו בעת הפעלת לחץ והופך לג’ל קשיח. שתי הקבוצות שזכו במקומות הראשון והשני ישתתפו בתחרות היזמות הטכנולוגית הארצית לסטודנטים BizTec של מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.
אל המקום השלישי בתחרות הגיעה קבוצת SerVx שפיתחה בדיקה חשמלית ממוחשבת של רמת הפתיחה של צוואר הרחם לקראת לידה. מדובר בבדיקה העשויה להחליף את הבדיקה הגינקולוגית הידנית והמעיקה, הנהוגה כיום כדי לקבוע כמה קרובה הלידה. חבר הקבוצה אסף, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הסביר כי צירי הלידה אינם עדות לכך שהעובר הגיע לזווית המתאימה ללידה אלא סוג מסוים של אות חשמלי, אותו ניתן לזהות באופן מובהק.
פיתוחים נוספים שהוצגו לחבר השופטים היו אפליקציה של קבוצת CVAlert לאבחון מוקדם של שבץ מוחי, מערכת של קבוצת MEDIBACK לטיפול בפצועים הכוללת שתי אלקטרודות של אק”ג ובדיקת החמצן בדם, מכשיר לזיהוי מוקדם של סרטן הלבלב שהציעה קבוצת USONIC ופתרון עבור חולי אסטמה ו-COPD שיעניק חיווי ברור למצבי מצוקה, שהציעה קבוצת SMARTAIR.
מרכז מצוינות משותף Med2E
למרתון היזמות הסטודנטיאלי קדם כנס של מרכז המצוינות MED2E, המשותף לפקולטה להנדסה ביורפואית ולפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. מטרת המרכז לחזק את שיתופי הפעולה בין הפקולטות, בתי החולים ובוגרי הפקולטות, לקדם את נושא החדשנות בתחום וליצור פלטפורמה המגובה בניסיונם של חוקרים ויזמים בתחום.
“תחום ההנדסה הביורפואית צומח במהירות שיא בישראל,” אמר דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג. “ב-2014 הושקעו 2 מיליארד דולר בחברות הזנק בתחום – 54% מכלל ההשקעות בחברות סטארט-אפ בישראל. הטכניון מצטיין במחקר ובהעברת ידע, אבל לסטודנטים נחוצה גם הדרכה בתחומי החדשנות והיזמות. זו אחת המטרות של מרכז המצוינות, המצטרף לפעילות המשותפת של שתי הפקולטות.”
“מרכז המצוינות נועד לקדם סטודנטים על בסיס השילוב בין טכנולוגיה ורפואה,” אמר פרופ’ ירון הר שי, סגן דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “יש תכניות להפוך את חיפה והצפון לבירת הביוטק של הארץ, ומרכז המצוינות יציב את הטכניון על המפה הזאת.”
מוטי שולב, בוגר הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, הוא יזם סדרתי שייסד שש חברות סטארט-אפ ורשם יותר מ-70 פטנטים. “עד לרגע שבו נהייתי יזם לא ידעתי שאני יזם,” אמר לסטודנטים. “כיום ברור לי: יזם הוא מישהו עם רעיון ודחף בוער להגשים אותו. כל יזם מתנסה גם בכשלונות, והעיקר הוא לקום וללמוד מהם. אחת החברות שלי נסגרה אבל מהתהליך למדתי לגייס משקיעים, לכתוב פטנטים, להציג מוצר, להוביל צוות פיתוח ודברים נוספים שחיוניים ליזם.”
פרופ’ ג’ון שול (Jon Schull) מאוניברסיטת רוצ’סטר דיבר על המהפכה המתחוללת בחינוך ליזמות ועל הפלטפורמה שפיתח. מדובר בפלטפורמה בין-לאומית ובין-מוסדית לפיתוח והדפסה של ידיים ביוניות הסוגרות את האצבעות כאשר פרק היד מתכופף. “זו יד פשוטה יחסית, אבל היא יכולה לשנות חיים,” אמר פרופ’ שול. “הפונקציה היחידה הקבועה שלה היא סגירה ופתיחה של האצבעות על ידי כיפוף הפרק היד.”
לפגישה הראשונה שכינס פרופ’ שול סביב הרעיון שלו הגיעו 70 איש. “כשהצגתי את הפיתוח שלי, ואת החלום שלי לרשום עליו פטנט, אמרו לי: מה פתאום? זה חייב להיות פתוח. מאז נוצרה סביב הפיתוח הזה קהילה של כ-8,000 איש. האנשים האלה יוצרים באמצעות הפלטפורמה הזו ידיים תותבות בתצורות שונות עבור ילדים ומבוגרים שחסרה להם יד או זרוע. אדם אחד פיתח עבור בנו יד עם שני אגודלים כדי שיתפוס טוב את חרב הצעצוע שלו, ואני פיתחתי זרוע ארוכה עבור ילד שביקש זאת. במדינות המערב הבנים מתלהבים מהידיים ה’קוליות’ למיניהן, ובחברות המסורתיות רוצים דווקא ידיים יותר ‘טבעיות’, שיסתירו את המום. פליטים סורים שאושפזו בישראל קיבלו תרומה של ידיים כאלה, שמאפשרות להן לתפקד כמעט כמו קודם.”
קבוצת Ollie היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון HackPRO 2016 של קהילת WomenTechPro, שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחסות החברות Intel, HPE ו-EMC. במקום השני זכתה קבוצת PlayIt (אפליקציה הקוראת תווים ומשמיעה אותם) ובמקום השלישי – EZhear (מערכת ללימוד הגייה עבור כבדי שמיעה אחרי ניתוח שתל שבלול). ארבעת השופטים בתחרות נאוה לוי (אינטל), מאיר פנחסוב (EMC) והפרופסורים יובל פילמוס ואיתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחרו בקבוצות הזוכות מבין 15 קבוצות שהשתתפו.
האקתון הוא מרתון יזמי במסגרתו נוצרים חידושים המבוססים בין השאר על תכנות. ההאקתון הנוכחי נערך במסגרת WomenTechPRO – קהילה טכנולוגית להעצמת נשים במדע, הפעילה בפקולטה. בראש הקהילה, שנוסדה על ידי שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, עומדות בוגרת הפקולטה הדר חסדאי, העובדת כיום באינטל, וסוניה גנדלמן, סטודנטית לתואר ראשון ועובדת מיקרוסופט.
חברי הקבוצה הזוכה הם קסניה קגנר, ערן צבר, דימה טרושין, יוליה פבלוב, הילה לבבי ומעיין שובל, סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב. Ollie הוא ינשוף צעצוע פרוותי אקטיבי שמגיב למשחק מחשב וגם לאפליקציה המותקנת בטלפון הנייד של ההורה. במהלך ההאקתון צוידה הבובה במנועי סרבו, ברכיבי ארדואינו ובמסך LCD להודעות. “מדובר במשחק תקשורתי המורכב משלושה חלקים,” מסבירה קסניה קגנר, חברת הקבוצה. “יש משחק מחשב לילד, אפליקציית הורה ו- Ollie עצמו, שנמצא בסביבת הילד. המוטיבציה שלנו הייתה לתת המשכיות לקשר בין הורה לילד גם כשהם לא נמצאים באותו חלל פיזי.”
“בסופו של דבר ההישג עלה על הציפיות,” אומר טרושין. “מלבד הזכייה, התגובות של הקהל והשופטים היו נהדרות, ואחת השופטות אפילו אמרה: ‘הבובה הזאת ממש אוהבת אותי’.”
בשנים האחרונות מתקיימים האקתונים במסגרות ובתחומים רבים, אך HackPRO ייחודי בשוויון מספרי בין גברים ונשים ובכך שיש ייצוג נשי בכל צוות.
“התרבות הקיימת, ולא רק בישראל, דוחפת את הגברים קדימה אל האתגרים, ואת הנשים היא משאירה מאחור,” אומרת גנדלמן. “אפשר לראות את זה כבר בבית הספר היסודי, כשהבנים מתווכחים, מתערבים, מצביעים – והבנות יושבות בשקט. לבן אומרים: ‘אם תתרכז ותתאמץ, תצליח’; לבת אומרים: ‘את ילדה טובה, יפה, שקטה’. כך מדכאים את התעוזה שלה ומעוררים בה חששות ועכבות. אחר כך בתיכון זה ניכר בהתפלגות המגדרית בין המקצועות הריאליים המוגדרים כ’גבריים’, למקצועות ההומניסטים המוגדרים כ’נשיים’. אם את מתעקשת בשלב הזה ללמוד מתמטיקה, הנדסה או מדעים את הופכת את עצמך לחלק ממיעוט, מה שרק מגביר את הקשיים. את חוששת לטעות, כי הטעויות שלך כמיעוט בולטות יותר. את בטוחה שהשאלות שלך טפשיות ולכן מעדיפה לשמור אותן לעצמך. בשלב הבא זה יתבטא בצבא ובשוק העבודה: הבחור שלידך יתעקש על קידום ושיפור תנאים ויסתער על כל הזדמנות. אַת לא. זה הרקע להאקתון שלנו, שהאמירה העיקרית שלו: נשים, קדימה, להעז!”
“להסללה המגדרית בשנים המוקדמות יש השפעות גם באקדמיה,” אומרת חסדאי, העובדת כיום באינטל. “נשים, למשל, אינן נוטות לבחור במסלולים הנדסיים, ואם בחרו – הן נושרות יותר. כי הן הפנימו את התפיסה שאלה מקצועות ‘לא נשיים’ ולכן יפרשו כל קושי כאי-התאמה אישית. כך הגברים נהנים מתחרות מוגבלת יותר. הגדלת הייצוג הנשי פירושו כמובן יותר תחרות, ויכול להיות שזה מפחיד חלק מהגברים.”
החדשות הטובות, אומרות חסדאי וגנדלמן, הן שברגע שהחל ההאקתון הכל היה בסדר – גם בהיבט הזה. “מי שלא מוכן לעבוד על פרויקט יחד עם נשים נשאר ממילא בחוץ,” אומרת חסדאי, “וברגע שהתחלנו נוצרה חממה נעימה מאוד, טבעית מאוד, ממש לא ‘האקתון נשים’.
משלחת “רבע טרקטור טכניון 2016” נמצאת בעיצומן של ההכנות לקראת תחרות Scale Tractor 1/4 (“רבע טרקטור”) שתתקיים באילינוי בתחילת חודש יוני. זו המשלחת השנייה שיוצאת לתחרות, לאחר שבשנה שעברה חזרה משלחת הטכניון ללא פרסים כספיים אך עם שני מקומות ראשונים: בקטגוריית רעש (Sound Level) ובקטגוריית בדיקות ופיתוח. הטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית הראשונה השולחת צוותים לתחרות זו.
התחרות מתקיימת מדי שנה מאז 1998 בעיר פיוריה (Peoria), אילינוי על ידי ASABE – האגודה האמריקאית להנדסה חקלאית וביולוגית. מטרתה: למשוך ולאתר סטודנטים לחברות מובילות בתעשיית המיכון החקלאי (ג’ון דיר, קטרפילר ועוד) ובענפים אחרים הסובלים ממחסור במהנדסים מצטיינים. התחרות מדמה סביבת עבודה ריאליסטית לחלוטין, וכל קבוצה המשתתפת בה נדרשת לפעול כחברה עסקית המייצרת כלי רכב בהתאם לדרישות השוק. התחרות נמשכת כמה ימים והציונים מבוססים על שיקלול של ביצועי-שטח (מבחני גרירה, סיבולת ותמרון) ושל דיווחים כספיים ואחרים. ASABE מספקת למתחרים מנוע 31 כ”ס מתוצרת Briggs & Stratton וזוג צמיגים אחוריים מתוצרתTitan .
משלחת הטכניון בשנה שעברה כללה שבעה סטודנטים מהמגמה להנדסה חקלאית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. השנה כוללת משלחת TracTech 2.0 תשעה סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות ושניים מהנדסה אזרחית וסביבתית. המנחים הם פרופ’ יצחק שמולביץ, מר נחום אורלב וד”ר עמוס מזרח. “צריך להבין שאנחנו מתמודדים מול עשרות אוניברסיטאות שרובן מנוסות ועשירות,” אומר פרופ’ שמולביץ, “וחלקן לא צריכות לטוס ולהטיס את הטרקטור שלהן. חלק מהסטודנטים שלנו הם בעלי משפחות, חלק עושים עשרות ימי מילואים בתקופת ההכנה לתחרות וחלק מהם עובדים במקביל ללימודיהם. בנסיבות האלה רשמנו בשנה שעברה הישג משמעותי ואני מקווה שהשנה נגיע עוד יותר רחוק.”
הפרויקט כולו ממומן על ידי תרומות, החל מגלגלי השיניים ועד לכרטיסי הטיסה לתחרות, ואת החסוּת העיקרית מעניקה GTEP – תכנית האנרגיה בטכניון ע”ש סטיב וננסי גרנד. תמיכה נוספת מגיעה מחברת סקאניה ומ”המרכז הטכנולוגי עתיד” בחיפה. פרטים נוספים בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/TracTechTechnion ובמייל lizazom@gmail.com.
