היום, יום שלישי 12 בספטמבר 2017, מתקיים בטכניון כנס בינלאומי בנושא “בית החולים החכם”. הכנס עוסק בטכנולוגיות החדשות הנכנסות לבית החולים בהשפעתן על הארכיטקטורה והתכנון של בתי החולים ועל רווחת החולים ועל ובריאותם. הכנס מתקיים באודיטוריום הפקולטה למדעי המחשב.
את הכנס תפתח הרצאתו של פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונותבטכניון, בנושא המהפכה הרביעית ברפואה. פרופ’ וולף (https://meeng.technion.ac.il/he/snake-robots/) פיתח את הרובוט-נחש הראשון המסייע למנתחים להגיע למקומות מורכבים בגוף האדם דרך חור גישה זעיר. לפני כשבועיים בוצע בבית החולים האוניברסיטאי ג’ורג’ וושינגטון בארה”ב הניתוח הראשון בהיסטוריה להסרת גידול בחלל הבטן ללא יצירת נקב בגוף, וזאת באמצעות המיכשור של חברת Medrobotics שהוקמה על בסיס מחקריו של פרופ’ וולף.
ד”ר רננה פרס מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית תרצה על גישה מדעית לתפיסת “המטופל במרכז”.
רונן מיטל, בוגר המחזור הראשון של תוכנית המאסטר בעיצוב רפואי וחברתי בקמפוס הטכניון בתל אביב, יציג את הקשר בין חדרי בריחה וחדרי מיון. מיטל כבר בנה 7 חדרי בריחה, ובקרוב יחל בהקמת חדר הבריחה הראשון בטכניון.
פרופ’ חיים ביטרמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון יספר על בית החולים הציבורי הראשון המוקם בארץ מזה 40 שנה – בית החולים החדש באשדוד, שפרופ’ ביטרמן הוא מנהלו.
על חדרי מיון וחדרי ניתוח ידברו ד”ר דברה ווסט, מנהלת חדר המיון בבית החולים החדש באשדוד; מנהל מיון ילדים בבית החולים מאיר ד”ר אודי רוזנבלום, שהיה מעורב בהקמת חדר מיון חדש לילדים בטורונטו; ג’ון הודי, אחד המומחים המובילים בעולם בתחום חדרי המיון; ופרופ’ נעמי ביטרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תדבר על חדרי ניתוח בהקשר טכנולוגי.
זה הכנס החמישי בסדרת הכנסים “ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21” הנערכת בטכניון. הסדרה מתקיימת תוך שיתוף פעולה בשתי פקולטות בטכניון: הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. לתכנית המלאה:
ראש עיריית שיקגו רם עמנואל אמר בטכניון, במעמד החתימה על המסמך, כי “שותפות זו תקדם פתרונות חיוניים למצוקת המים העולמית. לפנינו אתגר טכנולוגי עצום, והדרך להתמודד איתו היא שילוב כוחות בין הטכניון, שהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל ומהווה כיום גורם מרכזי בשגשוגה, לבין היכולות שלנו בעבודה בקנה מידה גדול ובתרגומם של מחקרים ליישומים”
חותמים על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין הטכניון לעיריית שיקגו בתחום המים. מימין לשמאל : יו”ר קארנט סטיב קלוס, ראש עיריית שיקגו רם עמנואל והמשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן
ראש עיריית שיקגו רם עמנואל חתם אתמול על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ולמחקר משותף בין הטכניון ל-“Current” – קונסורציום למחקר וחדשנות בנושאי מים שהוקם בשיקגו. היוזמה המשותפת תקדם את שיתוף הפעולה בין מוסדות מחקר ואקדמיה בשיקגו לבין הטכניון, במחקר ובמציאת פתרונות לאתגרים עולמיים בתחום המים.
“המזכר יסייע לנו בכתיבתו של הפרק הבא בסיפור המשותף של מדינת ישראל והעיר שיקגו” אמר עמנואל. “המזכר איננו היעד הסופי, אלא המשכם של ידידות ארוכת טווח ושיתוף פעולה פורה. העבודה בצוותא על פיתוח מענה לאתגרים שמציב בפנינו נושא המים תתרום לפיתוח הכלכלי ולבריאות הציבור בישראל ובארה”ב ואף הרבה מעבר לכך”.
המזכר נחתם במהלך ביקורו של ראש עיריית שיקגו בטכניון בראשות משלחת אקדמית וכלכלית גדולה ובה נציגי קארנט (Current) – קונסורציום הפועל משיקגו לטיפוח פתרונות חדשניים למצוקת המים העולמית. חברי המשלחת נפגשו עם מנכ”ל חברת המסחור של הטכניון T3 בני סופר, עם ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון פרופ’ זאב רונאי, עם אנשי המכון לחקר המים ע”ש גרנד פרופ’ אלכס פורמן ופרופ’ אבי אוספלד ועם ראש פרויקט “פורמולה טכניון” דוד דיסקין.
מטעם הטכניון חתם על המסמך המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן, שאמר כי “ראש עיריית שיקגו הגיע לטכניון עם חזון חשוב ומשמעותי: ייסודו של שיתוף פעולה בינלאומי כפלטפורמה לפתרון מצוקת המים העולמית. שיתוף הפעולה הנוכחי מחבר גופים אקדמיים מובילים עם ארגונים מרכזיים בשיקגו ובראשם “קארנט”, ואין לי ספק שהיום אנו מניחים את התשתית לשיתוף פעולה ארוך טווח שיועיל לא רק לטכניון ולשיקגו ואפילו לא רק לישראל ולארצות הברית, אלא לאנושות כולה.”
ראש עיריית שיקגו רם עמנואל (מימין) עם המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן
במסגרת הביקור גובשה תכנית התחלתית לתקופה הקרובה (12-6 חודשים), ובהמשך יוחלט על נושאים נוספים שבהם תתמקד השותפות. יו”ר קארנט סטיב קלוס אמר כי “האנושות זקוקה נואשות למי שתייה, והחיבור בין יכולותיו האגדיות של הטכניון ליכולות שלנו יקדם את הפתרונות בתחום חיוני זה. בסופו של דבר, למרות ההבדלים בין משאבי המים בשיקגו ובישראל, האתגרים דומים: טיהור מים, שימוש חוזר במי שופכין, הרחבת השימוש החוזר במים בתעשייה, צמצום סכנות כגון שיטפון עירוני ומחלות שמקורן במים ויצירת מערכות של סינרגיה בין מים, אנרגיה ומזון. שני הצדדים יבחנו נושאים נוספים הקשורים במים ובהם חקלאות, הצפות, מים בתעשייה, תשתיות מים ושילוב של מים ואנרגיה בערים חכמות. המאמץ המשותף צפוי להוביל לפיתוח כלכלי ולהגן על בריאות הציבור הן בישראל והן בארה”ב.”
ההסכם ממסד שותפות במדע בסיסי ובמחקר יישומי בתחום המים בין הטכניון לקונסורציום המחקר של קארנט הכולל את הגופים הבאים: אוניברסיטת נורת’ווסטרן, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת אילינוי (אורבנה שמפיין), אוניברסיטת אילינוי (שיקגו), תאגיד המים של שיקגו רבתי, מחלקת המים של שיקגו ו-Argonne National Laboratory. פלטפורמת המחקר המשותפת של קארנט והטכניון תחבר את מחקר המים עם פיתוח טכנולוגי, מסחור ופריסה של תעשייה ותשתיות.
כחלק משיתוף הפעולה במחקר יפעלו השותפים גם ליצירת מקורות מימון ובהם השקעות עצמיות הנדרשות להתנעת התכנית, גיוס כספים משותף בארה”ב ובישראל (תורמים וקרנות), שותפויות אמריקאיות-ישראליות כגון קרן בירד, גופים כגון משרד האנרגיה האמריקאי וקרן המדע האמריקאית, ומסחור של המוצרים שיפותחו במסגרת שיתוף הפעולה.
בנוסף לחתימה על המזכר והפגישות המקצועיות שהתקיימו במהלך הביקור, ביקרו עמנואל וחברי המשלחת בתערוכה מיוחדת של פרויקטים שנוצרו בידי סטודנטים בטכניון. ראש העיר, שגילה עניין רב בפרויקטים שהוצגו לו, שוחח ארוכות עם הסטודנטים ואף בחן מקרוב את מכונית הפורמולה טכניון שהוצגה לו.
תמונה קבוצתית לאחר החתימה על ההסכם. ראש עיריית שיקגו רם עמנואל שלישי משמאל.ראש עיריית שיקגו רם עמנואל בוחן מקרוב את מכונית הפורמולה של הטכניון ומקבל הסבר מהסטודנט אלן אלטרי
המוסף לשבת • 07.09.2017
אמת או אמונה? מצוות דתיות או ערכים חילוניים? שתיים מהתגובות הרבות למאמרו של יובל נח הררי שפורסם כאן בשבוע שעבר
הזכות למימוש עצמי | פרופ’ פרץ לביא בשבוע שעבר פורסם במוסף זה מאמר מרתק של פרופ’ יובל נח הררי, “האמת החילונית”, אשר עסק בפער שבין התפיסה הדתית לזו החילונית ובערכי היסוד של היהדות החילונית. כאשר קראתי את המאמר, עלו לנגד עיניי דבריו של מנחם אוסישקין, מאבות התנועה הציונית, בטקס הפתיחה של “התכניון” בט”ו בשבט תרפ”ה (פברואר 1925):
“התכניון הזה הוא (המוסד ההנדסי) הראשון לא רק בארצנו, כי אם גם בכל המזרח הקרוב, ובהינשאו על הר הכרמל, יפיץ מפה ידיעות לכל הארצות הסמוכות. המוסד הזה יהיה פתוח לכל בני העמים וכל הדתות, כי רק העבודה והתרבות תאחדנה את כל התושבים בארץ בחיים של אזרחים, חיים של עזרה איש לרעהו”.
הרי לכם חזון חילוני של יהודי שראה בבניית מולדת לעם היהודי את מטרת חייו. והיום, כעבור 92 שנים, הטכניון הוא מוסד מחקר אקדמי־מדעי מהמובילים בעולם הדבק באותם ערכים. מוסד שמאז היווסדו הוא פתוח ושווה לכל, ללא הבדל דת, גזע ומין.
המהפכה הרביעית
אנו חיים בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית, המחייבת אותנו לחשיבה מחודשת אם ברצוננו להישאר בחזית הקִדמה האנושית. מהפכה זו היא המשך לשלוש קודמותיה: המהפכה התעשייתית הראשונה, שהחלה באנגליה עם המצאת הקיטור; המהפכה השנייה, שבמרכזה קו הייצור שהופעל לראשונה במתכונתו המוכרת לנו בראשית המאה במפעלי פורד; והמהפכה השלישית, שחיברה לתעשייה, לפני כ־50 שנה, את פריצות הדרך באלקטרוניקה ובטכנולוגיות המידע.
המהפכה הנוכחית מאופיינת בשבירת המחיצות בין תחומי הידע השונים. ההנדסה משתלבת במדעי החיים, הפיזיקה חודרת למחקר הביולוגי, והטיפול הממוחשב במידע נעשה מרכיב מרכזי כמעט בכל תחום. המהפכה הזאת, המכונה “המהפכה הדיגיטלית”, מושתתת על הגידול בכוח המחשוב ועל הוזלתו, על טכנולוגיות ענן ו־Big Data, על הגישה למידע אינסופי באמצעות הסמארטפון והמחשב הנייד, על אינטליגנציה מלאכותית ועל הדפסה בתלת־ממד.
למהפכה הרביעית יהיו השלכות מרחיקות לכת על חיי היומיום שלנו. חלק גדול מהמקצועות הקיימים ייעלמו, והעוסקים בהם ייאלצו למצוא לעצמם מקצוע חדש. על כולנו, ובמיוחד על האקדמיה, מוטלת המשימה להתאים את עצמנו לעולם החדש.
בליבה של המהפכה הרביעית ממשיך לעמוד, ואף ביתר שאת, העיקרון שעמד גם בלב קודמותיה: ידע הוא כוח. ידע הוא הכוח המניע של המהפכה, כמו גם האמצעי שיאפשר לכל אדם לקפוץ על העגלה (האוטונומית) ולא להישאר מאחור. במאה ה־21 ידע הוא משאב לאומי אשר יקבע את עתידן של מדינות.
אין ניגוד חריף יותר בין תפיסות העולם של היהדות החילונית לבין ציות דתי עיוור כמו זה המתגלה בחדרי הלימוד של ילדי המגזר החרדי, שבהם עולם הידע מוגבל אך ורק ללימודי קודש. ילד שנמנעים ממנו לימודי הליבה, הוא ילד שנשללה ממנו זכות בסיסית – הזכות למימוש עצמי, לפרנסה ראויה ולהשתלבות בחברה הישראלית. אוריינות מתמטית ומדעית היא הבסיס לתעסוקה בחיים המודרניים, ושלילתה גוזרת על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם ההולך ומשתנה בקצב מדהים אל מול עינינו.
מכשול גבוה ולא הוגן
אף שישנם סימנים שגם במגזר החרדי הבינו זאת, וסטודנטים חרדים כבר לומדים כיום באקדמיה, מספרם עדיין בטל בשישים. על מנהיגי הקהילה החרדית להפנים כי חיי עוני אינם גזירת גורל, וכי השכלה היא המפתח להתפתחות האדם ולמיצויו האישי.
דת ומדע יכולים לדור בכפיפה אחת, ואינני רואה סתירה בין השניים. הדת מכתיבה הלכות חיים אך אינה שוללת את הסקרנות ואת הנכונות לשאול שאלות. המפעל התלמודי הוא ראיה לכך. ואכן, במסדרונות האקדמיה הישראלית וגם בטכניון תוכלו למצוא מאות מדענים ומדעניות דתיים המסורים למחקר בסיסי ויישומי, שהאמת המדעית היא נר לרגליהם. מדענים אלה פורצי דרך במגוון רחב של תחומים: חקר הסרטן, גנטיקה, חקר מחלת פרקינסון, מדעי המחשב, גידול רקמות להשתלה, שיפור דרמטי במכשור רפואי ועוד. חוקרים אלה גדלו על מורשת המשלבת תורה ועבודה ומנחילים ערכי חינוך אלה לדור הבא, ורבים ממחקריהם הובילו לייסודן של חברות סטארט־אפ מצליחות.
ההיסטוריה מוכיחה כי רבים מהצעירים הנחשפים לקסמם של המדע והמתמטיקה בגיל צעיר ירצו להיות מדענים או מהנדסים לכשיגדלו. לכן חשובים כל כך לימודי המתמטיקה, המדע והאנגלית מגיל צעיר – חינוך הנשלל מילדים רבים שיסיימו את לימודי התיכון כשאינם מכירים את אותיות השפה האנגלית ומתקשים לפתור תרגיל בשברים פשוטים. נכון, גם הם יכולים להשלים את הידע החסר ולהשתלב באקדמיה, אבל החסך הראשוני הוא עבורם מכשול גבוה ולא הוגן.
אין לי ספק שהדרך לרווחה כלכלית ולחוסן לאומי עוברת במערכת החינוך, בעולם ההשכלה הגבוהה ובמחקר המדעי. הידע הוא דלק חיוני הן עבור היחיד והן עבור החברה כולה, ולכן המאבק הראוי אינו מאבקה של החילונות בדת אלא מאבקם של המדע, הקדמה והאמת בבורות, בריאקציה ובשקר. ולא נגזים אם נטען כי זהו המאבק על חירותו של היחיד ועל שגשוגן של מדינת ישראל והאנושות.
הכותב הוא נשיא הטכניון
שיתוף פעולה מחקרי בין יונדאי מוטור, הטכניון והמכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה (KAIST)
“קונסורציום HTK לחקר תחבורת העתיד” יקדם את המחקר והפיתוח בנהיגה אוטונומית, באבטחת סייבר ובבינה מלאכותית
החתימה על הסכם אתמול בטכניון. מימין לשמאל : ד”ר טיי-ואן לים, ראש המרכז לחדשנות טכנולוגית ביונדאי מוטור, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ ג’ונגהו קים מנהל המחקר ב- KAIST(המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה)
יונדאי מוטור חתמה אתמול על מזכר הבנות (MOU) עם הטכניון ועם המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה(KAIST) . שלושת הגופים ישתפו פעולה בפרויקטי מחקר ופיתוח בתחום של טכנולוגיות תחבורה עתידיות, וזאת כדי לספק פתרונות יעילים לאתגרים הנובעים מהשינוי המהיר המתחולל בתעשיית הרכב.
ההסכם שנחתם ימסד את שותפות “קונסורציום HTK (ראשי תיבות של יונדאי, טכניון ואוניברסיטת (KAIST לחקר תחבורת העתיד”, שתקדם מחקר ותאיץ פיתוחים בתחום התחבורה ותקדם טכנולוגיות עתידיות. בשנים הראשונות יתמקד הקונסורציום בנהיגה אוטונומית, באבטחת סייבר ובבינה מלאכותית.
הטכניון, שצבר נסיון רב בעבודה עם חברות הזנק, יהווה בשותפות זו גשר בין יונדאי מוטור וחברות הזנק קיימות ומתהוות. קונסורציום HTK יגלה ויטפח חברות כאלה בישראל ויספק להן את התמיכה ואת הייעוץ הדרושים כדי להביא לשוק את הטכנולוגיות שלהן ואת מוצריהן.
במועצת המנהלים של הקונסורציום החדש חברים שני נציגים מכל אחד משלושת הארגונים. נציגי הטכניון הם המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן ופרופ’-מחקר דניאל ויס מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.
“באמצעות זיהוי חברות ההזנק הטובות ביותר, טיפוחן ותמיכה בעבודתן נבסס את מעמדנו בתחבורת העתיד,” אמר ד”ר טיי-ואן לים, ראש המרכז לחדשנות טכנולוגית ביונדאי מוטור. “ישראל ידועה בעולם באיכות חברות ההזנק שלה, והידע המשותף של הטכניון ושל KAIST יאפשר ליונדאי מוטור להוביל את פיתוח הדור הבא של טכנולוגיות הרכב.”
“המהפכה התעשייתית הרביעית משנה במהירות את פני ענף הרכב וטומנת בחובה הזדמנויות ייחודיות למי שאמיץ דיו לאמץ אותן,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס חתימת ההסכם. “הקונסורציום החדש משלב את המיטב משני העולמות: הניסיון המוכח ויוצא הדופן של KAIST והטכניון במחקר ובחדשנות, יחד עם יכולתה המרשימה של יונדאי ליישם טכנולוגיה מתקדמת בעיצוב ובייצור מכוניות מודרניות בטוחות ואמינות. אין לי ספק ששותפות זו תשפיע מאוד על המכוניות שניסע בהן בעתיד הקרוב.”
את שיתוף הפעולה יוביל המרכז האסטרטגי לטכנולוגיה ביונדאי מוטור, שהוקם בפברואר 2017. המרכז אחראי על מחקרי החברה בטכנולוגיות עתידיות – מבינה מלאכותית, חומרים מתקדמים, אנרגיה ורובוטיקה ועד הדור הבא של טכנולוגיות תקשורת מידע. לקבוצת יונדאי מוטור מסורת ארוכה של שיתוף חברות הזנק בפרויקטים שלה. אחת החברות האלה פיתחה בשנה שעברה, בהובלת יונדאי מוטור וסיסקו, מערכת סימולציה לבדיקה של מכונית מקושרת.
KAIST, מכון המחקר הראשון בדרום קוריאה העוסק במדע ובהנדסה, דורג השנה במקום ה-89 במדד שנחאי ובשנה שעברה במקום השישי בדירוג רויטרס – הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות והמכונים מחוץ לארה”ב. הקשר עם הטכניון נוצר בעקבות סדרת הרצאות שערך פרופ’-מחקר ויס בקוריאה הדרומית לפני כשנה וחצי. פרופ’ ויס, חבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל וראש התוכנית הטכניונית למערכות אוטונומיות, הרצה בפני ארגון עובדים קוריאני על יזמות ישראלית ועל אומת הסטארט אפ. בעקבות סדרת ההרצאות פנה אליו מו”ל קוריאני בבקשה לפרסם את ההרצאות בספר בקוריאנית. בהגשמת הפרויקט נעזרו השניים בפרופ’ דאי-שיק קים, פרופ’ במדעי המחשב ב- ,KAISTשניהל סדרת דיאלוגים עם פרופ’ ויס והיה אמון על התרגום לקוריאנית.
החתימה על הסכם אתמול בטכניון. מימין לשמאל : מתניהו אנגלמן המשנה לנשיא הטכניון ומנכ”ל, ד”ר טיי-ואן לים, ראש המרכז לחדשנות טכנולוגית ביונדאי מוטור, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ ג’ונגהו קים מנהל המחקר ב- KAIST(המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה)תמונה קבוצתית. מימין לשמאל : ד”ר שיוהו צ’וי (יונאי), פרופ’ בועז גולני (הטכניון), מתניהו אנגלמן (טכניון), ד”ר טיי-ואן לים (יונדאי), נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, פרופ’ ג’ונגהו קים(KAIST) פרופ’ דאי-שיק קים(KAIST) ופרופ’-מחקר דניאל ויס (טכניון)ד”ר טיי-ואן לים, ראש המרכז לחדשנות טכנולוגית ביונדאי מוטור, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ ג’ונהו קים מנהל המחקר ב- KAIST(המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה)
שירה הלוי, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, חזרה באוגוסט משנת לימודים בפוליטכניקו של טורינו במסגרת חילופי סטודנטים. “הרעיון עלה בטיול באנגליה, שם פגשתי שני סטודנטים שהיו בחילופי סטודנטים בלונדון ומיד ידעתי שזה מה שאני רוצה.”
היא הגישה בקשה לחילופי סטודנטים וכך הגיעה לפוליטכניקו. “הדרך ללימודים בטורינו היתה רצופת אתגרים: מילוי טפסים, הכנת קורות חיים, ממוצע 85 (לפחות) בשנים קודמות, ראיון באנגלית ועוד. הטכניון ליווה אותי בבחירת הקורסים, ולשמחתי גם קיבלתי מלגה שסייעה לי בשנה הזאת.”
הלוי שהתה בטורינו במשך שנה ושם השלימה את כל חובות השנה הרביעית. “הרבה מהקורסים בטורינו מקבילים לקורסי השנה הרביעית בטכניון, וכשלא היה קורס מקביל לקחתי קורס דומה. בבחירת הקורסים הייתי די מוגבלת כי נאלצתי לבחור מתוך הקורסים באנגלית, שאינם רבים. בכלל קשה להסתדר פה בלי איטלקית כי רוב התושבים לא ממש מבינים אנגלית. לכן היה חשוב לי לשפר את האיטלקית שלי, אחרי שלמדתי איטלקית למתחילים כבר בארץ.”
במשך השנה התגוררה הלוי בשכונת סן סלבריו בטורינו. “השכונה הזאת לא קרובה לפקולטה אבל בחרתי בה כי היא כיפית וצעירה, עם הרבה סטודנטים ומסעדות וברים, וקרובה למרכז העיר. שילמתי 400 יורו בחודש, כולל חשבונות, בדירה של שני שותפים – בסך הכל מחירים דומים לחיפה.”
החיים בטורינו, היא אומרת, לא יקרים – אפילו קצת יותר זולים מבחיפה – ובחדרי האוכל באוניברסיטה אפשר לקבל ארוחה בפחות משני יורו. “כרטיס נסיעה חופשי בתחבורה ציבורית עלה 21 יורו לחודש, וגם הכניסה למוזיאונים זולה יחסית (30 יורו בשנה) – ויש המון מוזיאונים בעיר ובמחוז של טורינו.”
מחיי החברה בקמפוס היא קצת התאכזבה, שכן “האיטלקים די מגובשים ומדברים ביניהם איטלקית, אז ביליתי רק עם הזרים האחרים ובעיקר עם הישראלים שחיים בטורינו, בעיקר בהתחלה. לשמחתי יש בטורינו קהילה יהודית גדולה – הרביעית בגודלה באיטליה – ושם יש אירועים בחגים וארוחות שישי אז זה נחמד ללכת ולהכיר עוד אנשים.”
הלימודים, לדבריה, היו קלילים יחסית. “אמנם לומדים הרבה שעות אבל אין צורך להגיע לכל השיעורים, והדרישות הרבה יותר נמוכות מבטכניון, כך שהיה לי זמן לטייל בעיר ולהכיר אותה. בסיכומו של דבר אני ממליצה בחום על טורינו, שהיא עיר קסומה ורגועה מאוד לעומת מילאנו למשל. לא סתם נשארתי פה עוד חצי שנה, באמת נהניתי מכל רגע. הכרתי אנשים מדהימים, טיילתי באיטליה וברחבי אירופה (הטיסות כל כך זולות בתוך אירופה!) שיפרתי מאוד את האנגלית שלי ולמדתי לדבר איטלקית, שזה בכלל בונוס. מי שמתעניין מוזמן לפנות אלי בפייסבוק – SHIRA HALEVI.
15 סטודנטים מ-6 מדינות סיימו את לימודיהם במרכז הבינלאומי בטכניון
“אומרים שאם אתה האדם החכם ביותר בחדר, זה סימן שאינך נמצא בחדר הנכון. כאן הייתי בחדר הנכון, עם האנשים הטובים והחכמים ביותר.” כך סיכמה רבקה סמרלי את ארבע שנות הלימוד שלה במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International). סמרלי, במקור מהעיר רומא באיטליה אמרה כי “ההתחלה לא היתה פשוטה. ההלם ביום הראשון היה עצום, והתקשורת מורכבת. חשבתי שכמו בתיכון, גם כאן אקבל ציונים מעולים – וטעיתי בענק. אבל עד מהרה הפכה הכיתה שלנו לכור היתוך: יחד למדנו, נהנינו וסבלנו והפכנו למשפחה. למדנו כאן עבודה קשה מהי. למדנו שהמאמץ תמיד משתלם.”
סמרלי היא אחת מ-15 סטודנטים שסיימו לאחרונה את לימודיהם במרכז הבינלאומי בטכניון וקיבלו תואר בהנדסה אזרחית במיקוד על הנדסת סביבה וניהול הבנייה. ארבעה מהם מאיטליה, אחת מצרפת, שבעה מסין, אחד מהודו, אחד מגווטמאלה ואחד מיפן. שניים מהם ימשיכו לתואר שני בטכניון ושניים ישתלבו בשוק העבודה בישראל.
את טקס הסיום הנחתה מנהלת המרכז הבינלאומי רונית ליס הכהן. דיקנית לימודי הסמכה פרופ’ אורית חזן בירכה את הבוגרים ואמרה: “כל אחד מכם יוכל להטביע חותם בקהילתו: בשמירת הסביבה, בייצור אנרגיה ירוקה, ביצירת מקומות תעסוקה ודיור ועוד. בכך תמשיכו את המסורת הטכניונית של הפצת הידע המדעי וההנדסי ובשורת החדשנות ברחבי העולם.”
פרופ’ מרק טלסניק, מייסד סניף “מהנדסים ללא גבולות” בטכניון, דיבר על האתגרים שעומדים לפני קהילת המהנדסים העולמית. “אנו חיים בעולם שבו ליותר ממיליארד בני אדם אין גישה למי שתייה ולשני מיליארדים אין גישה לטיפול רפואי,” אמר פרופ’ טלסניק. “אתם, כמהנדסי העתיד, למדתם כאן המון – אבל לא למדתם איך לעבוד עם הידיים, איך להנהיג, איך להצמיח מצפון חברתי. חשוב שגם הדברים האלה ידריכו אתכם בהמשך. אתם יכולים לשנות – לכו ותעשו את זה.”
בתאריכים 8-5 בספטמבר 2017 יתקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כנס מישיגן- ישראל, השישי במספר, בנושא עתיד הרפואה: ממולקולות למכונות.
שותפות ישראל-מישיגן נוסדה ביוזמתו של התורם המנוח דן קאהן ובמימונו הראשוני. השותפות תומכת בפרויקטים משותפים של חוקרים מהטכניון, אוניברסיטת מישיגן ומכון ויצמן למדע.
את השותפות בין המוסדות מובילים פרופ’ עופר בינה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופ’ דייוויד פינסקי מאוניברסיטת מישיגן ופרופ’ אבי לוי ממכון ויצמן למדע.
מושב הפתיחה החגיגי יתקיים ביום שלישי, 5 בספטמבר בשעה 13:00 במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. בשעה 14:00 תתקיים הרצאתו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “גיבורי המדע שלי”.
ההרצאות בכנס יעסקו בנושאים מגוונים ובהם תאי גזע ורקמות, רובוטיקה ומכשור זעיר בביו-רפואה, שעונים ביולוגיים, משאבות ונשאים בתפקוד התא, המיקרוביום – החיידקים שבגופנו, העברה ממוקדת של תרופות סרטניותועוד.
ראש המכון לחקר התחבורה: סיכויים ואזהרות לקראת עידן “הרכב האוטונומי”
פרופ’ יורם שיפטן
פרופ’ יורם שיפטן, ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, עוסק זה שנים רבות בסוגיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות בעולם התחבורה. במסגרת זו הוא חוקר את השלכותיהם של “הרכב האוטונומי”, ושל אמצעי מדיניות משלימים כגון מיסוי ותמחור על התנהגות הצרכנים.
פרופ’ שיפטן, חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אומר כי “ראשית יש לתקן את התפיסה המוטעית לגבי המונח ‘רכב אוטונומי’. רכב זה אינו אוטונומי כי הוא אינו פועל על דעת עצמו אלא על פי ההנחיות שהוא מקבל. לפיכך נכון יותר לכנותו ‘רכב אוטומטי’. מעבר לכך, עלינו להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של מעבר לתחבורה המבוססת על כלי רכב כאלה ולכוון את המהפכה הזאת לכיוון הרצוי.”
מהפכת הרכב האוטומטי כבר אינה בגדר מדע בדיוני. הניצנים שהופיעו כבר בשנות ה-70 בגרמניה, ביפן, באיטליה (פרויקט ארגו), באיחוד האירופי ובארצות הברית (DARPA Grand Challenge) הבשילו בשנים האחרונות לכדי מכוניות ממשיות המשתלבות בשטף התחבורה. גוגל הציגה את הפלא הטכנולוגי ב-2014, וחברת טסלה חוללה מהפכה של ממש שהדביקה את תעשיית הרכב כולה. בשנה שעברה הציעה חברת אובר נסיעות מבחן ברכב אוטומטי ברחובות פיטסבורג.
“אין ספק שהרכב האוטונומי יחולל שינוי עצום בשוק המכוניות ובמערכת התחבורה,” אומר פרופ’ שיפטן, “אבל ההחלטה להשתמש ברכב אוטונומי תלויה בסוגי השירותים שיספקו כלי הרכב האלה, בתמחור שלהם ובמדיניות שתיקבע לגביהם. אם נשאיר לחברות הרכב והטכנולוגיה להוביל את השוק, נקבל עולם שמתנהל מתוך הנטייה המסורתית לבעלות על רכב פרטי. עולם כזה יתאפיין בהחמרה של ההשפעות החיצוניות השליליות המוכרות לנו: גודש, זיהום ובזבוז זמן ואנרגיה.”
המכונית האוטומטית עלולה למשל להגדיל את העומס בכבישים בשל נכונותם של המשתמשים – שיוכלו לעבוד, לקרוא ולנוח בדרך ולא יידרשו לחפש חנייה – לצאת לנסיעות ארוכות יותר מבחינת זמן ומרחק. ילדים, זקנים ובעלי מוגבלויות יוכלו גם הם לנסוע ברכב פרטי ללא צורך בנהג, מה שעלול להגדיל את מספר המכוניות על הכביש.
הפתרון הכולל לבעיית העומס הוא קישורם של כל כלי הרכב למערכת בקרה מרכזית. הרכב האוטומטי הנוכחי של גוגל אמנם יודע לציית לרמזורים ולתמרורים אבל אינו מקושר למערכת כזאת, שרק היא תוכל למצות את היתרונות העצומים של הרכב האוטומטי. הרחבת השימוש ברכב אוטומטי תעלים את עלויות הנהג ותקדם שירותים של שיתוף נסיעות. ניהול נכון של שיתוף הנסיעות עשוי לצמצם את הגודש אפילו אם יגדל מספר הנוסעים הכולל.
“את המהפכה הזאת אי אפשר ולא רצוי לעצור,” מסכם פרופ’ שיפטן. “מה שנוכל לעשות כמתכננים וכמקבלי החלטות הוא להטות אותה בכיוון החיובי. לדוגמה, בהפחתת הבעלות על רכב פרטי ובעידוד שיתוף הנסיעות כמערכת משלימה למערכות תחבורה ציבורית. לדוגמה, בפיתוח תחבורה ציבורית חכמה שתפתור את בעיית המייל האחרון – היכולת להגיע ביעילות לתחנת הרכבת. יתר על כן, אפשר להתחיל בפעולות אלה כבר היום ולא לחכות להפיכתו של הרכב האוטונומי לחיזיון נפוץ.”
“לכוון את המהפכה הזאת לכיוון הרצוי.” פרופ’ יורם שיפטן
תעסוקה לנוער, פייסבוק לדור המבוגר, יצירת הכנסה ופתרונות לילדים בעלי צרכים מיוחדים – אלה הפרויקטים שהתקיימו בקורס “התנהגות פרו חברתית” בפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון
ד”ר ליאת לבונטין
לאחרונה התקיים בטכניון ערב הסיום של הקורס “התנהגות פרו חברתית” בהנחיית ד”ר ליאת לבונטין מהפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון. הקורס פעל בשיתוף החממה החברתית בטכניון הפועלת לקידום שותפויות בין האקדמיה לקהילה ובתמיכת המועצה להשכלה גבוהה.
בקורס נלמדו תיאוריות של התנהגות פרו-חברתית, גורמים חברתיים, מצביים ואישיותיים המשפיעים על התנהגות פרו-חברתית ויישומים של התנהגות פרו-חברתית בעבודה ובהתנהגות צרכנית. הסטודנטים בקורס נדרשו ליזום פרויקטים חברתיים המשפרים את חייהם של אנשים וקהילות.
בדרך להשכלה גבוהה. אירית צ’ודנר, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, יזמה פרויקט בעמותת “ניצני ראשון” שבה היא מתנדבת. המטרה: להביא לטכניון ילדי CP (שיתוק מוחין) כדי להדגים להם את כוחה של הטכנולוגיה בפתרון בעיות הקשורות לאנשים עם מוגבלויות, לחשוף אותם לעולם ההשכלה הגבוהה ולהראות להם שגם הם יוכלו להשתלב בו לעתיד. הילדים פגשו את מוריה קסלר, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה, שסיפרה להם כיצד היא מתמודדת עם מגבלה פיזית דווקא בפקולטה המחייבת עבודת כפיים רב. כפיר כהן, מנחה בפקולטה להנדסת מכונות, הדגים להם רובוט שפיתח, גבריאלה הלוי מהפקולטה לכימיה הדגימה עבודה עם חומרים שונים ואוראן רוזנברג, מסטרנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, סיפרה על תמיכתו של הטכניון באנשים עם מוגבלויות ועל דרכה להתמודד עם מוגבלותה. הילדים ייפגשו בהמשך עם נציגי Tikkun Olam Makers, שתקיים בטכניון מרתון פיתוח (מקאתון) לפיתוח פתרונות לאנשים עם מוגבלויות.
זאת כדי לחשוב יחד על פתרונות טכנולוגיים המותאמים אישית לצורכיהם.
מבוגרים, מחוברים. אלון ירון, אוראל כהן, רון קרבס וזיו שושני הציגו את פרויקט “מפגשי אינטרנט בשלייקס”. הפרויקט נועד להפיג את בדידותם של קשישים באמצעות הקניית אוריינות טכנולוגית בתחום הרשתות החברתיות. הסטודנטים הקימו דף פייסבוק ייעודי, כתבו את מדריך “אינטרנט בשלייקס” ועבדו עם קשישים מבית האבות “נאות ים” בקריית ים. המדריך כולל שימוש בסקייפ, פרסום תוכן בפייסבוק ומונחי יסוד בסיסיים ברשתות החברתיות, לדוגמה: “טרול / להטריל – אדם המסתנן לדיונים שלא באמת מעניינם אותו או לקבוצות שהוא לא באמת תומך בהן, רק כדי לעצבן את הגולשים”.
הנוער העובד. עידוא סופר הציג את “רשת התעסוקה לנוער” – פרויקט שבמסגרתו נבנה עמוד פייסבוק שמטרתו לסייע לנערים בפנימיית נוה עמיאל למצוא עבודות זמניות. זאת באמצעות קישור בין לוח הזמנים של הכפר לבין הצעות עבודה רלוונטיות.
נשים סורגות. חנין מטר הציגה את “נשים סורגות” – פרויקט ליצירת הכנסה בקרב נשים ערביות העוסקות באריגה, בסריגה ובעבודות חרוזים. התלמידה פתחה חנות eBay כדי למכור את עבודותיהן של הנשים וליצור עבורן הכנסה.
ד”ר לבונטין הודתה לאנשים הרבים בטכניון שסייעו בקורס וביום הסיום: זהר גלעד, תלמידת מחקר בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול ועוזרת ההוראה בקורס, מלכה רוזנפלד ושמואל אברמוב מאגודת הסטודנטים בטכניון, סיגל בלום מלשכת דיקן הסטודנטים, קובי כוחיי מהפקולטה להנדסת חשמל, כפיר כהן מהפקולטה להנדסת מכונות, גבריאלה הלוי ומיטל בר און מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך; והסטודנטים אוראן רוזנברג, גלעד דרוזדוב ומוריה קסלר.
אוראן רוזנברגכפיר כהן והרובוט בהדגמה בפני ילדי “ניצני ראשון”
שרה נגוסה, ששמעה על הטכניון לראשונה בגיל 17, חוקרת במסגרת הדוקטורט מחלות הגורמות לעכירות עדשת העין
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה
“כשהייתי ילדה קטנה חזרתי פעם מבית הספר וסיפרתי שהילדים קראו לי ‘שוקולד’, אז אימא אמרה לי ששוקולד זה טעים, וזה היה כמובן הדבר הנכון לומר לי. זאת הגישה שדחפה אותי קדימה לטכניון ולדוקטורט, וזאת הגישה שאני רוצה להנחיל לנוער בכלל ובקהילה האתיופית בפרט: כן, יש מכשולים ויש פחדים, אבל אחרי הכול הפחד הוא רק פחד, והשאלה היא במה בוחרים להתמקד. אפשר להתגבר ולהצליח למרות הכול. תנסו, מקסימום תצליחו.”
שרה נגוסה, ילידת 1988, עלתה מאתיופיה לישראל בגיל 3 וגדלה בקריית מלאכי. “מאתיופיה אני לא באמת זוכרת דברים, אבל פעם גיליתי אצלי צלקת ברגל ואבא סיפר לי שזה קרה שם, כשהכנסתי בטעות את הרגל לסיר לוהט.”
את שנות התיכון עשתה באולפנת צביה ברחובות, “כי אנחנו משפחה מאמינה. נכון שעזבתי את הדת באמצע השירות הלאומי, אבל לא הפסקתי להאמין באלוהים. להפך, ככל שאני מעמיקה במדע ברור לי יותר קיומו של אלוהים. המפץ הגדול קרה, האבולוציה תקֵפה, אבל מה המקור שלהם אם לא אלוהים?”
על הטכניון שמעה בפעם הראשונה בגיל 17, כשזוג התורמים האמריקאים ג’ואל וג’ואן קושן הגיעו לתכנית שבה הייתה מעורבת – מועצת הנוער בקריית מלאכי. “התחלתי לדבר איתם אנגלית והם סיפרו לי על הטכניון. עד אז שמעתי על מכללות בדרום ועל האוניברסיטאות בבאר שבע, בתל אביב ובירושלים אבל לא על הטכניון. לשמחתי הם לא רק עודדו אותי להירשם לטכניון אלא גם ליוו אותי מאז מבחינה אישית וכלכלית בדרך הלא פשוטה שלי כאן.”
היו כמובן גם חששות – “מה אם לא אתקבל? ואם אני לא מספיק חכמה?” – אבל בתום השירות הלאומי בבית הספר לאמנויות בירושלים ומכינה בטכניון היא הגישה מועמדות והתקבלה לפקולטה לביולוגיה בטכניון. “ההתחלה לא הייתה קלה. בכלל לא. הרגשתי שאני קטנה, שהקמפוס ענקי, שהאנגלית שלי לא משהו. בהתחלה התקשיתי למצוא שפה משותפת עם שאר הסטודנטים, אבל לאט לאט הבנתי שלכולם אותם פחדים ותפסתי אומץ, התחלתי לשאול שאלות.
“גיליתי שהטכניון אמנם קשוח בהיבטים האקדמיים אבל רך מאוד בכל נושא אחר, למשל מעונות ושיעורי עזר. תמיד יש למי לפנות, וגם המלגות מקרנות אייסף ודוד עזרו מאוד. אז הקשיים לא נעלמו, אבל למדתי להתגבר כל פעם מחדש בידיעה שהמטרה חשובה מספיק.”
בתום התואר הראשון היא יצאה לתעשייה ועבדה שנתיים בחברת פלוריסטם המפתחת טיפולים המבוססים על תאי גזע שמקורם בשליה. משם חזרה לטכניון לתואר שני, והפעם בפקולטה לרפואה – “כי המדע תמיד עניין אותי, אבל רציתי קשר הדוק יותר להיבטים הקליניים של המחקר.” בתוך זמן קצר היא עברה למסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’-משנה רובי שלום-פוירשטיין, ראש המעבדה לתאי גזע אפיתליאליים.
צוות המעבדה חוקר את רקמות העור והקרנית המפרידות בין הגוף ובין סביבתו החיצונית. רקמות אלה התפתחו במהלך האבולוציה כדי להגן על הגוף מפני גורמים תוקפניים כגון קרינה, וירוסים ורעלנים. באותן רקמות התפתחו מנגנונים של התחלקות תאים מואטת, המונעת ממוטציות להתפתח לאורך זמן ולייצר שיבושים כגון גידול סרטני.
נגוסה עצמה חוקרת מולקולת מיקרו אר-אן-איי בשם miR-184. מיקרו אר-אן-איי הן מולקולות אר-אן-איי קטנות המשועתקות מהגנום וממלאות תפקיד מרכזי בבקרת הביטוי הגנטי בתא החי. miR-184, באופן ספציפי, מעורב בבקרת תאים אפיתליאליים בעור ובקרנית. “בתחילה התמקדנו בהשפעתו של miR-184 בעור וגילינו כמה חשוב התפקיד שלו בבקרת האפידרמיס – שכבת העור החיצונית הבנויה מ-4 שכבות. הפנימית ביותר היא השכבה הבזלית (Basal layer), שכבת תאי הגזע המתמיינת ויוצרת את השכבות האחרות, והשכבה שמעליה נקראת Spinous layer. בשכבת תאי הגזע יש מנגנונים ספציפיים השומרים על פוטנציאל ההתמיינות של תאים אלה, כלומר הם מוודאים שתאי גזע יוכלו להמשיך להתמיין ולייצר את השכבה הבאה. אם מנגנונים אלה יפעלו ללא בקרה, תיפגע יצירת שכבות האפידרמיס האחרות. במחקר שלנו גילינו כי miR-184 מעכב את אותם מנגנונים וגורם לתאי הגזע להתחיל להתמיין ולבנות את שכבות האפידרמיס הבאות, החיצוניות יותר.”
כיום מתמקדת נגוסה ברקמת הקרנית, וגם בה היא חוקרת את מולקולת miR-184. ליתר דיוק, היא חוקרת את תפקידן של מוטציות של miR-184 בהיווצרות קרטוקונוס וקטרקט – מחלות הקשורות בעיוותים בקימור הקרנית ובעכירות עדשת העין ועלולות להוביל לעיוורון. כדי לחקור זאת בעכברים היא תשתמש ב”עכברי נוקאאוט” החסרים את הגן ל-miR-184, וכדי לחקור זאת באדם היא תשתמש בתאי דם המכילים את המוטציה ב- miR-184. “תאים אלה,” היא מסבירה, “יעברו תכנות מחדש, reprogramming – התהליך שזיכה את פרופ’ שיניה ימנאקה ואת פרופ’ ג’ון גורדון בפרס נובל ברפואה לשנת 2012. לאחר שנבין את מנגנון הפעולה של miR-184 בבריאות ובחולי, ואת המסלולים המולקולריים הנפגעים במחלה, נוכל לנסות לטפל במחלה על ידי הוספת אותן מולקולות שנפגעו מהמוטציה.”
שרה, שלה 5 אחים ו-2 אחיות, מציינת כי “ההורים תמיד עודדו אותנו ללמוד, בלי לחץ, ואני ממילא אהבתי ללמוד. הם ואחותי הגדולה אחראים במידה רבה להצלחה שלי בפריצת בגבולות ובהתגברות על חששות. בזכותם גדלתי במין בועה כזאת, בתחושה שאנחנו ממש מסודרים כלכלית – מה שהיה רחוק מהאמת. רק כשגדלתי וקיבלתי פרספקטיבה הבנתי שהם פשוט הקפידו לתת לי תחושה שכלום לא חסר ושהכול אפשרי. וזה בדיוק המסר שאני רוצה להעביר הלאה. בסופו של דבר לא פשוט לגדול בישראל כאתיופי, ועובדה שאין הרבה צעירים בקהילה שלנו שהגיעו לדוקטורט או למשרות בכירות מאוד. זה לא בגלל יכולות מוגבלות כמובן אלא בגלל מכשולים וחששות. לצערי יש בישראל גזענות ממוסדת ולא ממוסדת. אין אתיופי שלא עבר חוויה לא נעימה עם המשטרה, בעיקר עם שוטרים זוטרים, וזה כולל אותי. השאלה היא מה עושים עם זה, איך לוקחים את זה וצומחים מזה בזכות מי שאתה.”
הסטודנט המצטיין עדן אבישי פרסם מאמר בכתב העת EPMA Journal
בתמונה: עדן אבישי ופרופ’ אולגה גולובניצ’יה ליד נהר הריין בעיר בון
עדן אבישי, סטודנט בתכנית רוטשילד-טכניון למצוינים, פרסם ב-EPMA Journal מאמר משותף עם פרופ’ אולגה גולובניצ’יה מאוניברסיטת בון. בקרוב יציגו השניים את ממצאי המחקר בכנס מדעי באירופה.
אבישי, בן 24 כיום, נולד וגדל בהוד השרון, שם למד פיזיקה, כימיה וביוטכנולוגיה בכיתת מצוינים בבית הספר הדרים. בתום התיכון, כששקל לצאת לעתודה אקדמית, שמע על תכנית רוטשילד-טכניון למצוינים שנועדה לאתגר סטודנטים מעולים, סקרנים ויצירתיים במיוחד ולמצות את יכולותיהם בלמידה ובמחקר. בסופו של דבר נגנז רעיון העתודה, אבל בתום השירות הצבאי הגיש אבישי מועמדות לתכנית המצוינים – והתקבל. בימים אלה הוא מסיים את השנה השלישית ללימודיו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, במסגרת התכנית.
בסוף השנה השנייה ללימודיו חיפש אבישי עיסוק מעניין לקיץ, וכך הגיע לבית חולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת בון בגרמניה במסגרת מלגה של נורת’ ריין וסטפליה. מאחר שכבר ידע מה מעניין אותו – רפואה אישית מנבאת ומונעת (PPPM) – יצר קשר עם פרופ’ אולגה גולובניצ’יה מהמחלקה לרדיולוגיה באוניברסיטת בון. בשהותו שם, שארכה 3 חודשים, החל בכתיבת המאמר שהשלים בהמשך בטכניון.
“PPPM היא רפואת העתיד והשלב הטבעי הבא באבולוציה של הרפואה,” מסביר אבישי. “מדובר בשינוי פרדיגמה, במעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת שהיא גם אישית. במקום לטפל בכל חולה כאילו הוא החולה הממוצע נטפל בו לפי הפרופיל האישי שלו. באמצעות זיהוי ביומרקרים שמעידים על נטייה אישית למחלות ספציפיות נוכל למנוע התפתחות של מחלות אלה, מה שיחסוך סבל רב והמון כסף.”
המאמר עוסק בשיבושים כרוניים בריפוי פצעים ובקשר בין שיבושים אלה למחלות שונות. “ריפוי פצע הוא תהליך ביולוגי מובנה מאוד,” מסביר אבישי, “ואנשים רבים סובלים משיבוש כרוני בתהליך זה. השיבוש הזה מוביל לכך שפצעים פנימיים (כגון אולקוס) וחיצוניים אינם נרפאים. יתר על כן, יש ראיות לקשר בין הבעיה הזאת למחלות שונות ובהן סרטן, פרקינסון ותסמונת פלאמר. פצעים שאינם נרפאים מובילים במקרים מסוימים להתפתחות של גידול סרטני.”
תסמונת פלאמר (Flammer), שהוגדרה בשנת 2014 על ידי הרופא ג’וזף פלאמר, מתבטאת ב-vasospasm – שיבוש בוויסות ההתרחבות וההתכווצות של כלי הדם. בעקבות זאת נוצר מחסור בחמצן ברקמות שונות בגוף, מה שמוביל לסימפטומים רבים ובהם קור בקצות הגפיים, לחץ דם נמוך, משקל נמוך מדי, קשיי הירדמות, שינה לא סדירה, רגישות משתנה לתרופות ורגישות יתר לכאב. אזור רגיש במיוחד בקרב חולי פלאמר הוא העין.
בשהותו באוניברסיטת בון התמקד אבישי בחלבונים המשבשים ריפוי פצעים בקרב חולי פלאמר וחולי סרטן כאחד. מדובר בחלבוני MMP (מטריקס מטאלו-פרוטאינאז), שפעילות יתר שלהם פוגעת בתהליך הריפוי. “הקישור בין פעילותם של חלבונים אלה למחלת האמורות יכול לסייע באבחון בשני הכיוונים,” מסביר אבישי: “מצד אחד ניטור רמת הפעילות של MMP בקרב חולי סרטן ותסמונת פלאמר עשוי למנוע סיבוכים הקשורים בפציעה, ומצד שני, בעיה בריפוי פצעים עשויה לשמש אינדיקציה אפשרית לקיומן של אחת המחלות האלה.”
אבישי יתחיל בקרוב ללמוד במסלול Md/PhD בהנחיית פרופ’ אסיה רולס. מסלול זה מאפשר לסטודנטים מצטיינים לקחת פסק זמן מלימודי הרפואה לצורך לימודים ומחקר לתואר MSc.
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית ליצירת רקמות לב מהונדסות להשתלה בלב פגוע. הפיתוח, שהתפרסם ב-Advanced Functional Materials הוא פרי שיתוף פעולה בין שני חברי סגל מהטכניון – דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, ופרופ’ איל זוסמן מהפקולטה להנדסת מכונות, כחלק מפרוייקט המחקר של ד”ר בת’ שואן, פוסט דוקטורנטית במעבדה של פרופ מחלוף.
הפיתוח משלב שיטת ייצור הקרויה אלקטרוספינינג אשר פרופ’ זוסמן הוא ממוביליה בעולם וחומר ביולוגי ייחודי שפיתחה פרופ’ מחלוף לשימוש קליני בטיפול בכשל לבבי (הסבר בהמשך).
שיטת האלקטרוספינינג (electrospinning) מבוססת על מתיחה של נוזל ועל התמצקותו המהירה לחוט מוצק. המתיחה מבוצעת באמצעות מתח חשמלי, המושך את הנוזל בשל היותו טעון-חשמלית.
פרופ’ מחלוף עוסקת כבר זמן רב בפיתוח שיטות חדשות ליצירת ECM המתאים ליישומים קליניים. ECM, או בשמו המלא extracellular matrix, הוא התווך הבין-תאי שבתוכו שרויים התאים באורגניזם. זוהי רשת מורכבת של חלבונים מבניים וחלבוני בקרה התומכת בתא לא רק מבחינה מבנית-מכנית אלא גם בהיבטים תפקודיים כגון בקרה על תקשורת בין-תאית, אחסון גורמי צמיחה והפרדה בין רקמות שונות. רשת זאת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים ביולוגיים חיוניים ובהם התפתחות עוברית, ריפוי פצעים ובלימת התפשטות של תאים סרטניים.
ECM שמקורו ברקמות חזיר נחשב לחומר מבטיח בהנדסת רקמות ולטיפול בפגיעות שונות בבני אדם – פציעות ואולקוס למשל. זאת בשל דמיונו הרב ל-ECM האנושי לא רק במבנהו ובתכונותיו המכניות אלא גם בפעילותו הביולוגית. עם זאת, כדי להשתמש בו בבני אדם דרוש תהליך מאתגר במיוחד שיאפשר שליטה בתכונות החומר, הן בכדי להתאימו לשימוש המיועד והן כדי להתאימו לייצור בקנה מידה גדול שבו נדרשת הדירוּת – כלומר שכל האצוות (סדרות הייצור) יהיו זהות .
המחקר שנערך בטכניון מציג לראשונה ייצור מדויק והדיר של ECM לשימוש ביצירת רקמות לב. הטכנולוגיה החדשה, המבוססת על רקמות ECM שמקורן ברקמות לב חזיר, מאפשרת לייצר ECM אופטימלי ליצירת שתלים ללב, זאת תוך שליטה מלאה במבנה החומר ברמת המיקרו וברמת המאקרו. החוקרים הראו כי בייצור השתלים בשיטת האלקטרוספינינג לא נפגעות התכונות המכניות והפעילות הביולוגית של החומר, דבר המאפשר אינטראקציה עם תאים ורקמות חיות וכן פעילות לבבית. מתוצאות המחקר שערכו החוקרים בעכברים נראה כי למרות המקור החזירי של ה ECM השתלים אינם מעוררים תגובה חיסונית ויהוו אלטרנטיבה בטוחה לשימוש.
פרופ’ איל זוסמן
ד”ר בת’ שואןאנימציה של התהליך ותמונות תוצרים
תאי לב הגדלים על מטריצה (מיקרוסקופ אלקטרוני סורק)תאי לב (גרעינים כחולים) גדלים על המטריצה (אדומה) ומבטאים סמנים המעידים על פעילות לבבית (ירוק), מיקרוסקופ פלואורסנטיסכמה של תהליך הייצור ותמונת התוצרסיבי ECM המיוצרים בשיטת אלקטרוספינינג (מיקרוסקופ אלקטרוני סורק)
