מחבר: shlomi ben-oz

חברת סילנטיס (Sealantis) הישראלית, המפתחת דבקים וחומרי אטימה רפואיים ביולוגיים, הודיעה כי קיבלה אישור שיווק באירופה (CE Mark) למוצר SEAL-G Surgical Sealant. המוצר ™ Seal-G הוא אטם כירורגי המבוסס על דבק המופק מאצות ונועד למנוע דליפות בניתוחים במערכת העיכול. המוצר מבוסס על ידע שפותח בטכניון על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. מדובר במוצר ייחודי וחיוני בשל הסיכון הגדול למנותח הנובע מדליפות תוכן מעי לחלל הבטן. דליפות אלה מתרחשות ב-5%-15% מהניתוחים.

סילנטיס סיימה בהצלחה ניסוי קליני באירופה ובישראל, שהדגים את בטיחות המוצר בניתוחי מעי.
הדבקים והאטמים הכירורגים של סילנטיס מבוססים על יכולת ההדבקה של אצות בסביבה רטובה, שרלוונטית מאוד במיוחד בניתוחים. הפלטפורמה הטכנולוגית של סילנטיס, המבוססת על ידע מהטכניון, תשמש את הרופאים המנתחים בשילוב עם הגישה המקובלת בניתוחים של סיכות או תפרים.

המוצר פונה לשוק פוטנציאלי ענק. סילנטיס מעריכה את פוטנציאל שוק הדבקים הרפואיים ב-2-1.5 מיליארד דולר, והיא פועלת לרישום ושיווק המוצר גם באסיה, בדגש על סין.

בעלי המניות בחברת סילנטיס הינם קרן תעוזה (בורסת ת”א: תעוזה), הטכניון וגופי השקעה מאסיה.

אבי קרבס, מנכ”ל קרן תעוזה ויו”ר סילנטיס, מסר כי “מוצר ה-Seal-G הוא פתרון ראשון מסוגו בשוק שכיום אין בו מענה רפואי קיים. בכך שהוא מונע דליפות וזיהומים בניתוחי מעיים משמש ה-Seal-G כמוצר מציל חיים, ויסייע לבתי חולים לקצר בחצי את זמן שהיית המטופל באשפוז ולהוזיל את עלויות הטיפול עבור בתי החולים והמבטחים הרפואיים”.

תומר פוקס, מנכ”ל סילנטיס, מסר: “אנו גאים על קבלת אישור השיווק באירופה למוצר ה-Seal-G, ומצפים להתחיל בשיווקו במהלך 2018. המוצר הייחודי שפיתחנו יספק להערכתנו לראשונה פתרון יעיל, בטוח וזול יותר בהשוואה לכל חלופה רפואית אחרת, ואנו מאמינים כי יהווה בשורה עבור החולים והרופאים כאחד.
השלמת הניסוי הקליני וקבלת אישור השיווק באירופה מציבים את סילנטיס בעמדה מצוינת למסחור מוצריה ולמינוף הפלטפורמה הטכנולוגית לטובת פיתוח פתרונות להתוויות רפואיות חדשות”.

 

אודות סילנטיס

סילנטיס מפתחת ומשווקת מוצרים חדשניים המבוססים על דבק רקמות מאצות עבור מגוון רחב של יישומים וצרכים קליניים. טכנולוגיית ההדבקה של סילנטיס מחקה את מנגנון ההדבקה של האצה בסביבת מים ומאפשרת יכולת הדבקה ומניעת דליפה בסביבה רטובה. מוצריה של סילנטיס אינם מכילים חלבון ובכך מבטלים סיכונים הקשורים לתגובת יתר של המערכת החיסונית.

כתבת השער של כתב העת Blood האחרון מציגה ממצאים המשנים את דרך המחשבה שלנו על מטבוליזם הברזל. המחקר נערך על ידי חוקרות בטכניון בשיתוף עם עמיתים מארבע מדינות מחו”ל

כתב העת Blood מציג בכתבת השער של גיליונו האחרון, שפורסם ב- 18 בינואר, מחקר שנערך ע”י ד”ר מריאנה טרומן-רוזנצביט ופרופ’-משנה אסתר מירון-הולץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. המחקר מציג לראשונה מנגנון הובלה והפרשה של פריטין, חלבון שעד כה נחשב מרכזי בעיקר באחסון הברזל בגוף האדם. מחקר מפתח זה משנה את דרך המחשבה שלנו לגבי הובלת הברזל בגוף ופותח ערוצים חדשים למחקר ולפיתוח טיפולים עתידיים במחלות רבות.

ברזל הוא מרכיב חיוני לתפקודם התקין של רוב הייצורים החיים. הוא אחראי להובלת חמצן בכדוריות הדם האדומות, לשפעול של אנזימים הקשורים ביצירת די-אן-איי ולהפקת האנרגיה במיטוכונדריה של התא. מחסור בברזל פוגע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, בחלוקת התאים ובייצור האנרגיה בתא. עודף ברזל וברזל ‘חשוף’, כלומר ברזל שאינו עטוף בחלבון כלשהו, עשוי לעורר עקה חימצונית העלולה להזיק לאורגניזם. לפיכך, מחסור או עודף במאזן הברזל כאחד עלולים להוביל להתפתחות מחלות דלקתיות, סרטן ומחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון.

חלבון הפריטין הינו אחד הגורמים העיקריים בוויסות רמת הברזל התאי ובהגנת הגוף מפני הרעלת ברזל. המאמר מתאר את פיזורו של הפריטין בתוך התא ואת מנגנוני ההפרשה שלו אל מחוץ לתא. לדברי פרופ’-משנה מירון-הולץ, “פריטין הוא חלבון חשוב למאזן הברזל בגוף, ויש קורלציה חזקה בין שיבושים במאזני הברזל והפריטין לתופעות פתולוגיות ונוירופתולוגיות שונות. הממצאים שלנו מאפשרים הבנה מדויקת ומעמיקה יותר של מאפייני הפריטין, ושל התהליכים הבסיסיים המולקולריים שהוא עובר. הבנה כזו בעלת משמעות רבה כי היא עשויה לתרום לפיתוח טיפולים למחלות נוירודגנרטיביות רבות, המאופיינות בפיזור לא תקין של ברזל במוח.”

 

על המחקר:

המחקר שהתפרסם ב- Blood התמקד באפיון הפיזור התוך תאי וההפרשה של הפריטין מתאים מקרופאגיים – תאים ממערכת החיסון הממלאים תפקיד מרכזי במחזור ברזל  סיסטמי. המחקר כלל שימוש בכלים ביואינפורמטיים על מנת לחקור את האבולוציה של הפרשת פריטין, המבנה המרחבי שלו וכן טופולוגיות העשויות להיות מעורבות בפיזור הפריטין. “שימוש בכלים אלה איפשר לנו לחזות אזורים על פני הפריטין אשר משחקים תפקיד בהפרשתו. בעזרת שיטות ביוכימיות מגוונות, וכן בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 המאפשרת עריכה מהירה של הגנום, גילינו שפגיעה באתרים מסויימים על פני הפריטין משנה את הפרשתו״, אומרת פרופ’-משנה אסתר מירון הולץ.

המאמר מגלה כי הפריטין מופרש בשני מנגנוני הפרשה לא קלאסיים, כאשר אחד המנגנונים הינו דרך שלפוחית ננומטרית בשם אקסוזום. לדברי ד”ר טרומן-רוזנצביט “קבוצות מחקר רבות לומדות כיום את הדינמיקה של הובלת חומרים באקסוזומים – פלטפורמה שמאפשרת לחומרים אלה לחדור את מחסום הדם-מוח. הפרסום הנוכחי מציג, לראשונה, כי פריטין המכיל אלפי אטומי ברזל נמצא באקסוזומים חוץ-תאיים. עדיין לא ברור מהו תפקידו של פריטין זה, אך אנחנו מעריכות כי לפריטין יש תפקיד מפתח בפיזורו של ברזל בין-תאי ברקמות כגון המוח, ולא רק באגירתו הבטוחה והזמינה של הברזל בתוך התא.”
הגילויים של המחקר הנוכחי מביאים את הפריטין אל קדמת הבמה של המטבוליזם הסיסטמי של ברזל וכן חושפים כי הפריטין לא רק אוגר ברזל אלא גם מעבירו בצורה מבוקרת, ולמעשה משמש כבקר מרכזי של הברזל בגוף.

על החוקרות:

פרופ’-משנה אסתר מירון-הולץ, ילידת שוויץ, למדה מדעי התזונה בפקולטה לחקלאות וסיימה תואר שני ושלישי במחלקה לתזונת האדם של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ’ א.מ. קוניין ופרופ’ י. מצנר ז״ל. היא ביצעה את מחקר הפוסט-דוקטורט שלה ב-NIH (המכונים הלאומיים לבריאות של ארה”ב), וב-2005 עלתה בשנית לישראל ומאז היא עומדת בראש המעבדה לתזונה מולקולרית בטכניון. במעבדה נחקרת בקרת מאזן הברזל באיברים שונים ותפקידה בהתפתחות תהליכים פתולוגיים המובילים למחלות מעי דלקתיות, לבעיות בפוריות הגבר ועוד. בהמשך למאמר ב- Blood ימשיכו חוקרי המעבדה ללמוד על תפקידו של הפריטין המופרש באורגניזם הבריא ובמחלות שונות ולפתח גישות להתערבות טיפולית בפיזור הברזל ברקמה.

ד”ר טרומן-רוזנצביט סיימה תואר ראשון בביולוגיה בטכניון והתגייסה לחיל הים בתור קצינת מחקר. במהלך שירותה הצבאי במכון לרפואה ימית חקרה רעילות של חמצן במוח באמצעות תאי לחץ מחקריים. במקביל היא השלימה תואר ראשון נוסף בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ולאחר מכן המשיכה לדוקטורט ישיר בהנחיית פרופ’-משנה מירון-הולץ. “הגעתי למעבדה של אסתר בעקבות כתבה עליה במגזין הטכניון וזכיתי במנחה מדהימה מבחינה אישית ומקצועית. היא חוקרת מלידה, חיה ונושמת מדע. היא יצירתית מאוד וטוהר המחקר הוא ערך עליון עבורה. למדתי ממנה המון.”

לאחרונה התקבלה ד”ר מריאנה טרומן-רוזנצביט לתוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה”ב ובימים אלה שוקדת על מציאת מימון ללימודי הפוסט-דוקטורט שלה. לדבריה, “כבר במהלך הדוקטורט התנדבתי ב-NIH בארה”ב בזכות אסתר, והשהות שם הבהירה לי כמה חשוב להיחשף למחקר שנערך בחו”ל. המכון שבו אעשה את הפוסט-דוקטורט נחשב למוביל של תחום הטוקסיקולוגיה בעולם ואני מתכוונת ללמוד, לחקור ולהתפתח בו ככל יכולתי ולהביא את כל הידע לישראל”.

לקריאת המאמר: https://goo.gl/oaSXTK

הטכנולוגיה החדשה הובילה להרג תאי הסרטן הן בתרבית תאים והן בגידול הסרטני. המחקר נערך בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

חוקרים בטכניון הדגימו הצלחה בטיפול בגידול סרטני באמצעות “מפעל זעיר” – תא מלאכותי (סינתטי) המייצר חלבונים אנטי-סרטניים בתוך רקמת הגידול. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Advanced Healthcare Materials, מציג שילוב של ביולוגיה סינתטית, שבה מיוצרים חלבונים בדרך מלאכותית, עם העברה ממוקדת של תרופות לרקמה החולה (targeted drug delivery).

תאים סינתטיים הם מערכות מלאכותיות שיכולותיהן דומות לאלה של התא הטבעי ולעתים אף טובות מהן. כפי שתאי האדם מסוגלים לייצר מולקולות ביולוגיות שונות, כך יכול התא הסינתטי לייצר חלבונים ושומנים. למערכות מסוג זה פוטנציאל רב בתחום הנדסת הרקמות, בייצור איברים מלאכותיים ובחקר מוצא החיים.

יצירתם של תאים מלאכותיים מהווה אתגר הנדסי מורכב מאוד, המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. את המחקר הנוכחי, שבו פותח תא מלאכותי המשמש כמפעל זעיר לייצור חלבון ברקמה חולה, הובילו הדוקטורנטית ניצן קרינסקי ופרופ’-משנה אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. החוקרים שילבו מכונות מולקולריות בתוך חלקיקים העשויים ליפידים, בדומה לממברנת התא הביולוגי הטבעי. הם הינדסו את החלקיקים כך שכאשר הם “מרגישים” את הרקמה הביולוגית הם משופעלים ומייצרים בתוכם חלבונים תרופתיים על פי תבנית DNA ששולבה בהם מבעוד מועד. אותם חלקיקים מסוגלים לקלוט מסביבתם החיצונית (רקמת הגידול למשל) את חומרי האנרגיה ואת אבני הבניין הדרושים להמשך פעילותם.

 

לאחר ניסויים בתרביות במעבדה נבדקה הטכנולוגיה החדשה גם בעכברים. גם כאן, כאשר החלקיקים המהונדסים הגיעו לגידול הסרטני הם ייצרו חלבון שחיסל את תאי הסרטן.

המעקב אחר החלקיקים ופעילותם נערך באמצעות חלבון פלורסנטי ירוק (GFP) שאותו ייצרו החלקיקים. חלבון זה נצפה בזמן אמת באמצעות מיקרוסקופ פלורסנטי.

לדברי פרופ’ שרודר, “החלקיקים שפיתחנו מסוגלים לייצר חלבונים מגוונים על ידי שינוי תבנית הדי-אן-איי המשולבת בהם. הם מודולריים, כלומר מאפשרים שיפעול של ייצור החלבון בהתאם למצבים סביבתיים שונים. על כן, התאים המלאכותיים שפותחו בטכניון עשויים למלא חלק חשוב במגמת הרפואה האישית – התאמת הטיפול לפרופיל הגנטי והרפואי של המטופל הספציפי.”

במחקר שותפים פרופ’ איתי בנהר וד”ר דב הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב.

למחקר המלא לחצו כאן

לינק למאמר: https://goo.gl/SB81FE

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בסרטון: היווצרות החלבונים בתא במשך 24 דקות

 

סטודנטים לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עיצבו פתרונות מגורים מודולריים ממכולות למעונות סטודנטים בחיפה

“סטודיו אחד לאחד” בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בהנחייתו של אדריכל גיא אוסטרן, בחן בחודשים האחרונים פתרונות מתקדמים לתכנון מעונות סטודנטים בסביבה אורבנית ובצפיפות גבוהה. הסטודיו יצר שיתוף פעולה מיוחד עם חברת הבנייה המודולרית “ישראמרין” בתכנון פתרונות מגוונים הממחזרים מכולות ימיות. דגמים של העבודות הזוכות, בגודל מלא, יוצגו בחצר ההדריון בקמפוס הטכניון ההיסטורי בחיפה

בתחילת פברואר יוצגו הדגמים הזוכים: MECHOLAKIT, של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג, שמציע קיט הרכבה משישה מודולים הניתנים להתאמה לקהלי יעד שונים; ו- COMPACTING, של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי, המציע פתרון מגורים מינימלי ליחידים. הדגמים הזוכים מנצלים את שטחי המכולות באופן מיטבי ליצירת תנאי מחיה נוחים ואיכות אדריכלית גבוהה.

ביום ראשון (7.1) התקיים במתחם ההדריון בחיפה שלב השיפוט הסופי בתחרות הסטודנטים של “סטודיו אחד לאחד”, שבמסגרתה פותחו הצעות המשלבות טכנולוגיות בנייה מודולריות ברקמה האורבנית. הסטודיו בחן את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות בנייה מתקדמות כפתרון דיור יעיל ומהיר והציע דרכים חדשות ליישומן. צוות השופטים כלל את ראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וראש ההדריון, פרופ’ אדר’ שמאי אסיף, מנחה הסטודיו הדוקטורנט אדר’ גיא אוסטרן, יו”ר דירקטוריון קבוצת TSD המחזיקה בחברות “ישראמרין” ו-MODEL HOUSE, טרי ניומן, ומנהל השיווק של חברת “ישראמרין”, שחר לוי.

לשלב הסופי של התחרות הגיעו ארבע קבוצות שהציגו את הקונספט שלהן לבנייתמעונות סטודנטים בבנייה מודולרית ממכולות בעיר חיפה. מתוכן נבחרו שני הפרויקטים הזוכים. פרויקט MECHOLAKIT של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג מציע “קיט” להרכבת מעונות סטודנטים ליחידים, לזוגות ולמשפחות משישה מודולים קבועים הניתנים להרכבה בהתאם לקהל היעד. בנוסף מציג הפרויקט שימוש בערימת מכולות לטובת מבנה מגורים בקומות, בהתאמה לקמפוס הטכניון בהדר. פרויקט COMPACTING של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי מציע יחידת מגורים מינימלית ממכולה, שאפשר לחברה לבניינים קיימים, וזאת תוך ניצול אופטימלי של שטח הפנים ליצירת תנאי מחיה נוחים לדיירים.

חברת “ישראמרין” נטלה על עצמה את מימוש הגרעין של הדגם הזוכה הלכה למעשה, בקנה מידה מלא וברמת גימור גבוהה, בהשתתפות ובפיקוח של הסטודנטים והמנחה. כך נוצר שילוב בין הסטודנטים, שהם הדור הבא של האדריכלים בישראל, ו”ישראמרין” המציגה את מגוון הפתרונות שבידיה.

כל עבודות הסטודנטים וגרעין דגם האמת של העבודות הזוכות יוצגו בתערוכה בין 4-2 בפברואר במתחם ההדריון בהדר הכרמל. ביום שישי (2 בפברואר) יתקיים יום פתוח לקהילת הדר ולקהל הרחב שיכלול מגוון פעילויות. ביום ראשון (4 בפברואר) בשעות 19:00-16:00 ייחשפו הדגם והתערוכה בפני נציגים בכירים של הממשלה, העירייה והטכניון ויתקיים יום עיון תחת השם: “כאן בונים – מחקר תעשיה קהילה – בנייה אחד לאחד ב’הדריון’ – בשיתוף חברת ישראמרין”. ביום העיון יוצגו תוצרי הסטודיו, יתקיים סיור מודרך בתערוכה ויתקיימו הרצאות ודיון בנושא טכנולוגיות בנייה חדשות ומתקדמות.

במהלך כל ימי התערוכה יוצגו בחצר ה”הדריון” הדגמים המלאים וכל עבודות הסטודנטים. חוקרים מובילים בתחום טכנולוגיות הבנייה המתקדמות, מובילי דעה מתחום הבנייה והאקדמיה ונציגי משרד הבינוי יקיימו שיח פתוח עם הסטודנטים סביב המגמות החדשות בענף.

הסטודיו והתחרות סביב שיטות הבנייה המודולריות במכולות היא המשכה של מגמת הבנייה בשיטה זו, שהולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם. מדינות רבות בעולם מפתחות שיטות בנייה מודולריות כפתרון למצוקת הדיור.

ראש המרכז לחקר העיר והאזור וראש ההדריון, פרופ’ אדריכל שמאי אסיף: “הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בוחנת שיתופי פעולה עם התעשייה לקידום פתרונות חדשניים בענף הבנייה. השנים הבאות יציבו בפנינו אתגרים גדולים יותר של קצב ואיכות מאלה הקיימים היום, ואנו מברכים את חברת ‘ישראמרין’ על התגייסותה לבחון, הלכה למעשה, את הרעיונות שפותחו על ידי הדור הבא של האדריכליות והאדריכלים הלומדים בפקולטה.”

יו”ר דירקטוריון קבוצת TSD שמחזיקה בחברות “ישראמרין” ו-“MODEL HOUSE“, טרי ניומן: “אנו מברכים על שיתוף הפעולה הפורה שנוצר עם הסטודנטים בטכניון ועם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ענף הבנייה מתקדם לכיוון של שימוש בשיטות בנייה מודולריות. הסבת מכולות לבתי מגורים נפוצה בערים מרכזיות ולאחרונה נבנו שכונות מגורים ממכולות בלונדון, באמסטרדם ובלאס וגאס. המכולה היא מבנה עמיד ויציב שנועד לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר ומאפשרת תכנון ייחודי, מגוון ובנייה מהירה. לאחרונה נרשמת עלייה גדולה בעניין שמגלים בישראל בהסבת מכולות למגורים, בעיקר בזכות הגמישות התכנונית, עמידות גבוהה ברעידות אדמה, איכות בנייה, בנייה ירוקה וחסכונית ועוד. גם אנחנו ב’ישראמרין’ מודים על ההזדמנות שניתנה לנו ללמוד יחד עם הסטודנטים מהתהליך האינטנסיבי של ‘סטודיו אחד לאחד’ בטכניון.”

בתמונות:

העבודות הזוכות (MECHOLAKIT ו- COMPACTING)  שנבנות בימים אלה על ידי חברת ‘ישראמרין’

 

מזכר ההבנות בין הטכניון ל- IIST – המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל – ימסד את שיתוף פעולה בין שני המוסדות בתחום חקר החלל

 

הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל נחתם במהלך ביקור ראש הממשלה נתניהו בהודו. הקשר בין הטכניון והמכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל (IIST) נרקם בביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל בחודש יולי 2017. לאחרונה נפגשו בטכניון ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר וסגן נשיא סוכנות החלל ההודית ס.ו. שארמה. גם סגנית שגריר הודו בישראל, ד”ר אנג’ו קומר, ביקרה בטכניון.

לדברי פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, “הכוונה היא לקדם שיתופי פעולה בין שני המוסדות אבל גם בין המוסדות האקדמיים לגורמים שונים בתעשייה. הודו חזקה מאוד בתחום השיגור, ובסוף השנה הנוכחית נשגר על גבי המשגר ההודי PSLV את ‘סמסון’ – להק של שלושה ננו-לווינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת לראשונה בהיסטוריה. אני מעריך שההסכם שנחתם עם IIST יאפשר לנו להתקדם ביעילות רבה יותר בהקשרים מחקריים ויישומיים כאלה.”

המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל נוסד בהודו בשנת 2007 כאוניברסיטת החלל הראשונה באסיה. מטרתו: הקניית השכלה איכותית בתחומי מדעי החלל וטכנולוגיות חלל לטובת תוכנית החלל ההודית. השותפות עם הטכניון מבוססת על פעילותו של מכון אשר לחקר החלל בטכניון ועל העובדה שהטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה שבמסגרתה פועלת פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

שיתוף הפעולה בין המוסדות יכלול מסלולים אקדמיים משותפים ופעילויות מחקר שבהם ישתתפו סטודנטים וחברי סגל משני המוסדות וכן מדענים מסוכנות החלל ההודית. שני המוסדות יקיימו חילופי סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים, יפתחו אפשרות לתואר אקדמי כפול (משני המוסדות) ויעודדו ביקורים הדדיים של מדענים משני המוסדות כמו גם שיחות וידאו. זאת בנוסף לשיתופי הפעולה שפותח ההסכם עם גורמים בסוכנות החלל ההודית ובתעשייה ההודית.

 

DELL EMC ואינטל העניקו מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב והנדסת חשמל בטכניון

בטקס השתתפו ד”ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC ומנכ”לית מרכז המצוינות בישראל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל ודיקני הפקולטות בטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס חלוקת מלגות לסטודנטיות מצטיינות במדעי המחשב ובהנדסת חשמל. הטקס התקיים בהשתתפות דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ דן גייגר, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ’ נחום שימקין, סגנית נשיא DELL EMC ומנכ”לית מרכז המצוינות בישראל ד”ר ארנה ברי ומנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל. את האירוע הנחתה פרופ’-משנה קרן צנזור הלל, האחראית על עידוד נשים למצוינות בפקולטה למדעי המחשב, שאמרה: “חשוב לנו לציין את ההצטיינות שלכן כדי להגדיל את מספר הנשים בשתי הפקולטות.”

“אין לנו מחסור בסטודנטיות מצטיינות בפקולטה למדעי המחשב,” אמר בטקס פרופ’ גייגר, “ובכל זאת אנחנו מקפידים על הפרס המיוחד הזה משום שכיום עדיין קיימת הטיה מובנית כלפי נשים ומיעוטים. הדוגמה האישית של קרין וארנה, שהסכימו לבוא לכאן היום, היא מנוף נוסף להתגברות על ההטיות המושרשות האלה.”

 

ד”ר ארנה ברי סיפרה כי בתקופת עבודתה כמדענית הראשית במשרד התמ”ת כי אנשים רבים נכנסו  למשרד שלה  ושאלו ‘איפה המדען הראשי?’. “למזלי לא הייתי רגישה מדי לכל  התגובות  שקיבלתי במהלך חיי המקצועיים, בגלל היותי אישה. יש בעיה אמיתית בכך שנשים לא מבקשות לקבל תפקידים ולא מגישות מועמדות למשרה שלדעתן הן  אינן עונות לדרישותיה  במאה אחוז. לכן, אם אנחנו רוצים נשים, ואנשים מתרבויות שונות, עלינו להעריך אותם גם אם הם אינם מעריכים את עצמם מספיק. עלינו להעריך ולקדם אנשים לפי יכולותיהם ולא לפי שום קריטריון אחר.”

בוגרת הטכניון קרין איבשיץ סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, אמרה כי “אינטל היא כיום חברת מידע שמתעניינת בכל תחום שיש בו הרבה דאטה, לדוגמה מכוניות אוטונומיות. העיסוק שלנו בדאטה מהיבטים שונים – חישוב, חישה, תקשורת מהירה ובינה מלאכותית – מחייבת אותנו להשקיע בקשרים עם האקדמיה.” איבשיץ סגל, שהצטרפה לאינטל בשנת 2001, אמרה לסטודנטיות המצטיינות כי “חשוב להתייחס לכל קושי כאל הזדמנות. חשוב להבין גם שאי אפשר לעשות מהפכות לבד ולכן הסוד הוא תמיד לאסוף סביבכן אנשים מעולים מתחומים שונים ולבנות צוות מנצח. לעתים המהפכה לא נובעת מהמצאה ספציפית אלא מהחיבור בין טכנולוגיות קיימות ורעיונות קיימים, ולכן חשוב תמיד לנסות ‘לחבר את הנקודות’. לשם כך דרושת עבודת נטוורקינג, שעבור הגברים היא דבר טבעי אבל אנחנו הנשים, צריכות יותר להשקיע בה.”

הסטודנטיות הזוכות:

במלגות DELL-EMC זכו הסטודנטיות:
אלומה ברזלי, לינוי פניאס, נעמי רבקין ושובל משעל מהפקולטה להנדסת חשמל.
נוגה בר, נעה ברטמן ועפרי ריפס מהפקולטה למדעי המחשב.

במלגת אינטל זכו הסטודנטיות:
שרון רכניץ (תואר שני בהנחיית  פרופ’-משנה יובל יעיש) ורותם כהן צדק מהפקולטה להנדסת חשמל.
רנא שחות (תואר שני בהנחיית פרופ’ רועי פרידמן) ותסנים קאסם מהפקולטה למדעי המחשב.

 

 

טכנולוגיה שפותחה בפקולטה למדעי המחשב ממירה תמונות לדגמים תלת-ממדיים

צילומי דיוקן, או בשמם הנפוץ תמונות פרופיל, הם תופעה נפוצה ומוכרת. אם בעבר נדרש לאדם סכום הגון כדי שצייר נודע יטרח לציירו, הרי שהמצאת הצילום הפכה את הדיוקן ללהיט פופולרי. הוזלת עלויות הצילום, התפתחות הצילום הדיגיטלי והמצאת הסלפי העניקו דחיפה נוספת לדמוקרטיזציה של צילום הדיוקן, וכיום מעטים הצעירים שאינם מצלמים את פניהם כמה פעמים ביום.

מבחינה רעיונית, צילום פנים הוא פעולה פשוטה: תרגום המבנה התלת-ממדי של הפרצוף לתמונה שטוחה, או דו-ממדית. בפעולה זו אנו מחסירים חלק מהמידע שלפנינו – המידע הקשור בממד השלישי, הוא העומק.

אתגר קשה הרבה יותר הוא הפעולה ההפוכה: שחזור המבנה התלת-ממדי של הפרצוף מתוך תמונה שטוחה. קשה, משום שכאן אנו נדרשים להפיק מידע שאינו נמצא ברשותנו – המידע הקשור בממד העומק. אם צילום דומה לתלישה של דף מתוך ספר, הרי שהשחזור דומה להפקה של הספר המקורי על סמך דף בודד.

המשימה המורכבת הזאת מעסיקה כבר שנים רבות את החוקרים במעבדה לעיבוד תמונה (GIP), בראשותו של פרופ’ רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ’ קימל השלים את שלושת תאריו בטכניון, המשיך לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת ברקלי ושימש פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד. מאז הצטרפותו לסגל הטכניון הוא הוביל מחקרים רבים בתחום של עיבוד תמונה, ובין השאר פיתח טכנולוגיה להתאמה אישית של מסכות אינהלציה לתינוקות (בשיתוף פרופ’ ישראל עמירב) ומערכת המבחינה בין תאומים זהים (עבודה של התאומים אלכס ומיכאל ברונשטיין, הראשון כיום הוא פרופסור בטכניון והשני פרופסור באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת לוגנו בשוויץ), והיה שותף בהקמתן של כמה חברות הזנק מצליחות.

בהנחייתו של פרופ’ קימל פיתחו הסטודנטים אלעד ריכרדסון ומתן סלע טכנולוגיה חדשנית לשחזור מבנה תלת-ממדי של פרצוף מתוך צילום דיוקן. טכנולוגיה זו מאפשרת שחזור של מבנה הפנים על סמך תמונות סלפי, מתוך תמונות מהאינטרנט למשל. בשורה התחתונה הם הצליחו במשימה, ולהצלחה זו יישומים פוטנציאליים רבים ובהם אנימציה על סמך צילום פרצוף, מניפולציה על דגם ממוחשב של שחקן (אווטאר), תכנון של ניתוח פלסטי והדפסת איברים להשתלה.

הפתרון שפיתחו החוקרים מבוסס על למידה עמוקה (deep learning) – גישה שהובילה בשנים האחרונות לפריצה של משוכות טכנולוגיות שנחשבו עד לאחרונה ללא עבירות. בבסיס הגישה מונח הרעיון שבמקום ללמד את המחשב כללים וחוקים, המחשב ילמד בעצמו את ההכללות מתוך מאגר עצום של דוגמאות – ממש כפי שתינוק אנושי לומד. גם התשתית החומרית של הלמידה העמוקה – רשתות נוירונים רבודות – דומה מאוד לתשתית החומרית של המחשבה האנושית: המוח. וכמו המוח, מערכת זו אינה מוגבלת למה שלמדה עד שלב נתון; היא יכולה להמשיך ללמוד, להשתפר ולתקן טעויות ללא הרף וכך להשתכלל ולהתייעל. יתר על כן, ככל שהיא פעילה יותר כך היא משתפרת במהירות רבה יותר.

הלמידה העמוקה צמחה לפני כשבע שנים לאחר קיפאון מחקרי ממושך שזכה לכינוי “החורף של הבינה המלאכותית”. קיפאון זה השתרר בשנות ה-70 לאחר שורה של כישלונות ביישום רעיונות מהפכניים בתחום הלמידה החישובית (machine learning). ההתעוררות שאירעה בעשור האחרון נבעה מכמה הצלחות דרמטיות במימוש של בינה מלאכותית, בעיקר בהקשר של למידה עמוקה. בתהליך זה נרשמו הישגים חסרי תקדים

במגוון תחומים ובהם תרגום אוטומטי, משחקי מחשב, ניטור רגשות, ניתוח דיבור טבעי וקבלת החלטות מבוססת ניסיון.

סלע, ריכרדסון ופרופ’ קימל אינם הראשונים שהתמודדו עם אתגר התרגום של תמונות לתלת-ממד, אולם הטכנולוגיה שפיתחו עולה על קודמותיה בהיבטים רבים. אחת מפריצות הדרך בתחום זה נזקפת לזכותם של וטר ובלנץ (V. Blanz, T. Vetter), שדיווחו כבר ב-1999 על הצלחה בשחזור פרצוף על סמך מאתיים דוגמאות שהוזנו למערכת. אולם הטכנולוגיות הקודמות התבססו על ניתוח “הפרצוף הממוצע” ועל מיפוי נקודות קריטיות כגון זווית העין וקצה האף. החיסרון העיקרי: שחזור תבניתי המחמיץ את השונות העצומה בין פרצופים אנושיים. הרדוקציה למבנה הממוצע משטחת את אותה שונות ומחמיצה פרטים ייחודיים והבעות לא רגילות, והתוצאה היא שחזור גאומטרי גס שאינו משחזר תווי פנים ייחודיים כגון לחיים תפוחות, קמטים במצח וא-סימטריה של האף.

המערכת שפותחה בטכניון, לעומת זאת, לומדת את כל הניואנסים האלה, ואת האימון האוטומטי שלה משלימים מודלים גאומטריים ומודלים של יחסי חומר-אור (נוסחת למברט). התוצאה: עידון ודיוק של תווי הפנים בדגם המיוצר. ראוי לציין שאם בשלב קודם השחזור נעשה בשני שלבים – יצירת דגם גס ולאחר מכן שיפור תווי הפנים – הרי שכיום הכל מבוצע בתהליך אחד.

אפשר להקביל את הטכנולוגיה הזאת לתחום הספורט.כדורגלן המתאמן במשך שנים על תגובות למגוון עצום של סיטואציות במגרש ידע להגיב היטב לכל מצב. גם המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מתאמנת על המון דוגמאות (תמונות דו-ממדיות) ולומדת לתרגם אותן לתגובות (דגם תלת-ממדי). רק שכאן מדובר בתהליך מהיר הרבה יותר, המאפשר למערכת להגיע במהירות לניואנסים עדינים ומדויקים מאוד של מאפיינים ושל הבעה (expressiveness). ההתבססות על מיליוני דוגמאות מטעינה את המערכת במגוון עצום של פרצופים ייחודיים וכך מאפשרת לה לפענח ולשחזר כל פרצוף וכל הבעה, גם כשהתמונה אינה חזיתית.

סלע, בעל תואר ראשון ושני מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בהצטיינות אחראי להיבטים הגאומטריים במחקר, שאותו הציג לאחרונה בכנס בהונולולו. כיום, במסגרת הדוקטורט, הוא עובד בין השאר על שיפור המערכת. ריכרדסון, שתרם למחקר את הצד של למידה עמוקה, סיים לאחרונה את התואר השני במסגרת העתודה האקדמית (תוכנית פסגות). רועי אור-אל, שמחקריו במסגרת התואר השני במעבדה תרמו רבות לפיתוח המערכת, עובד כיום על הדוקטורט שלו באוניברסיטת וושינגטון.

הטכניון חנך את מרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה

ב-3 בינואר נחנך בטכניון מרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה. המרכז, הפועל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשיתוף הארכיון המרכזי של הטכניון, מתחדש עתה על בסיס תרומתה הנדיבה של משפחת ארנסון לזכרו של  המהנדס אבי ארנסון ז״ל, ידיד הטכניון שנפטר בשנת 2015. המרכז לחקר המורשת הבנויה הוא בית לחוקרים בנושא. יש בו ארכיון המכיל אוספים חשובים וכן הוצאת ספרים המתעדת ומפיצה את אוצרות המורשת הבנויה.

באירוע, שהתקיים בהנחיית ראש המרכז פרופ׳ שמאי אסיף, בירכו סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ׳ בועז גולני ודיקנית הפקולטה פרופ׳ איריס ערבות. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וגב’ שרה ארנסון הסירו את הלוט מעל שלט הכניסה למרכז, ופרופ’ לביא אמר: “כמי שעוסק בחלומות במסגרת מחקריי, אני מתרגש לדבר באירוע הזה שהוא בגדר הגשמת חלום. ארכיון הטכניון הוא ארכיון התנועה הציונית, ובמרכז ארנסון קיים ומתפתח ארכיון חשוב של המורשת הבנויה בישראל. אנחנו אסירי תודה על התרומה הזאת, שמגיעה ממשפחתו של אבי ארנסון, שתרם רבות לטכניון בכלל ולפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בפרט. אבי ושרה ארנסון הם ‘גרדיאנס’ של הטכניון – תואר השמור לידידי הטכניון שסייעו לטכניון באופן נדיב במיוחד.”

לאחר הסרת הלוט התקיימה קבלת פנים ובמהלכה יצאו ״עגלות המורשת״ מארכיון המרכז. העגלות שעוצבו ונבנו במרכז המורשת נועדו לאפשר  את הצגתם של אוצרות המרכז לציבור. סטודנטים מהפקולטה הסיעו את העגלות ושיתפו את האורחים בכמה מהסיפורים המתועדים במרכז.

אבי ארנסון, יליד קנדה (1940) השלים תואר ראשון בהנדסה אזרחית בקנדה ושירת בצבא הקנדי ולאחר מכן בצה”ל. בישראל ייסד את חברת א. ארנסון, שהקימה מבנים חשובים רבים ובהם טרמינל 3 בנתב”ג, מלון הרודס באילת, בנייני משרד החוץ בירושלים וקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. הוא מילא תפקידים מקצועיים וציבוריים ובהם יו”ר המוסד המאוחד לענף הבניין, סגן נשיא מרכז הקבלנים, חבר מועצת המנהלים של מכון התקנים וחבר בחבר הנאמנים של הטכניון.

“ילדינו מרדכי ונגה למדו בטכניון, וגורלנו נקשר בטכניון,” אמרה אלמנתו שרה ארנסון בטקס חנוכת המרכז. “כשבאתי להנהלת הטכניון עם הרעיון להקים מרכז לחקר המורשת הבנויה גיליתי שאני מתפרצת לדלת פתוחה. כארכיאולוגית וכהיסטוריונית אני רואה חשיבות רבה בהקמתו מחדש של המרכז, שינגיש את החומרים הקיימים לחוקרים ולציבור הרחב בישראל.”

פרופ’ אלונה נצן-שיפטן מי שעמדה בשנים האחרונות בראש המרכז, תיארה בהרצאתה את גלגוליו של המרכז הפועל בפקולטה. “המרכז ממשיך מסורת ארוכה של תיעוד אדריכלי רחב היקף, שראשיתה ביחידה לתיעוד אדריכלי שהוקמה בטכניון ב-1975 והמשכה במרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה שנוסד על ידי פרופ׳ גילברט הרברט ב-1990. המרכז הנוכחי ממשיך ומרחיב את ארכיון האדריכלות הראשון בישראל.”

בסיום האירוע השיק ד”ר ירמי הופמן את הספר “אפוריה: ארכיטקטורה של עצמאות — הסגנון הברוטליסטי של תל אביב יפו 1948–1977”, שכתב יחד עם האדריכלית הדס נבו־גולדברשט. זהו הספר השני היוצא במסגרת הוצאת הספרים המחודשת של הפקולטה, שהפיקה בשנה שעברה את האוטוביוגרפיה של האדריכל יעקב יער, “החיים והארכיטקטורה”.

 

פרופ’-משנה גליה מעין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחה זרז חדשני המשפר משמעותית את תהליך הייצור של מימן ממים

פירוק מים לצורך יצירת מימן הוא אתגר המעסיק בעשורים האחרונים קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. זאת משום שדלק מימן הוא תחליף ירוק ואקולוגי לדלקים הקיימים: הוא מיוצר ממשאב זול וזמין – מים – וגם תוצר הלוואי של רכב מוּנע-מימן הוא מים, בניגוד לעשן המזהם הנפלט מכלי רכב המונעים בבנזין.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Catalysis מציגה פרופ’-משנה גליה מעין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון קומפלקס מולקולרי, או אשכול-מולקולות מלאכותי, המשפר באופן דרמטי את יעילות פירוק המים על ידי חשמל. זאת באמצעות ביומימטיקה – תחום הנדסי המתבסס על השראת הטבע (ביו – חיים, מימטיקה – חיקוי). במקרה הספציפי מדובר בהשראת תהליכי פוטוסינתזה בטבע.

פוטוסינתזה היא תהליך טבעי שהתפתח במהלך האבולוציה בצמחים, בחיידקים ובאצות. בתהליך זה משמשת אנרגיית השמש להמרה של מים ופחמן דו-חמצני לחומר אורגני ולחמצן. תהליך זה חיוני לחיים על פני כדור הארץ, שכן כל בעלי החיים שאינם מסוגלים לבצע פוטוסינתזה, ובכללם האדם, ניזונים משרשרת המזון שראשיתה בחיידקים הפוטוסינתטיים. יתר על כן, גם החמצן שאנו נושמים מקורו בפוטוסינתזה.

אחד היסודות החיוניים בתהליך הפוטוסינתזה הוא מַנְגַּן (Manganese), שסמלו הכימי Mn. בהשראת הטבע נעשו נסיונות רבים לגייס את המנגן כזָרָז (קטליזטור) בפירוק מים לצורך ייצור מימן – תהליך הנקרא אלקטרוליזה של מים. מולקולת המים H₂O מכילה אטום חמצן ושני אטומי מימן, ופירוקה מבוצע על ידי הזרמת אנרגיה חשמלית. זאת באמצעות קתודה ואנודה – הקתודה מחזרת את המים, כלומר תורמת להם אלקטרונים ומושכת אליה את החמצן; והאנודה לוקחת מהם אלקטרונים ומושכת אליה את המימן. האתגרים בתהליך זה רבים, שכן במקרים רבים נדרשת השקעה של אנרגיה רבה כדי להתניע את התהליך. יתר על כן, זרזים רבים נהרסים בתהליך זה ומביאים לקיצו.

הקומפלקס המולקולרי שפיתחה פרופ’-משנה מעין צפוי לשנות את המצב. לקומפלקס האמור, שהוא למעשה מולקולה מורכבת בשם Mn₁₂DH, תכונות ייחודיות שמקנות לו יתרונות רבים בפירוק מים. בניסויים שנעשו בקומפלקס זה נמצא כי הוא מייצר כמות גדולה של אלקטרונים (זרם חשמלי) וכמות משמעותית של חמצן ומימן, וזאת בהשקעה אנרגטית נמוכה יחסית. לא פחות חשוב, הוא יציב – כלומר אינו נהרס במהירות כפי שקורה למולקולות אחרות המשמשות כזרז. לדברי פרופ’ מעין, “בטבע, האבולוציה יצרה סביב המנגן מעטפת חלבונים המייצבת אותו ומונעת את התפרקותו. בהשראת המבנה הטבעי פיתחנו מעטפת אורגנית שמאפשרת את מסיסותו של קומלפקס המנגן במים ומייצבת אותו.”

רוב העבודה המתוארת במאמר נעשתה על ידי הסטודנטית נעמה גלוז במסגרת לימודי התואר השני שלה בהנחיית פרופ’-משנה מעין. גלוז ממשיכה את המחקר על קומפלקס המנגן הייחודי במסגרת לימודי הדוקטורט. במחקרים ראשוניים היא הצליחה להראות כי הקומפלקס מסוגל לפרק מים על ידי חשיפה לאור ממנורה פשוטה. כך יהיה אפשר בהמשך לייצר חמצן ומימן בכמויות גדולות במהירות רבה מאוד, והרעיון העתידי הוא להסתמך בתהליך זה על אנרגיית השמש בלי להיזקק לחשמל.

פרופ’-משנה מעין התאהבה בתחום הכימיה בשיעור הכימיה הראשון בכיתה י’ “ומיד ידעתי שאני רוצה להיות פרופסור לכימיה.” אחרי הצבא השלימה תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות), תואר שני ושלישי במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק (NYU) ובאוניברסיטת פלורידה – שם החלה לחקור את קומפלקס המנגן. מאז שנת 2012 היא עומדת בראש המעבדה לכימיה ביומימטית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

למחקר המלא לחצו כאן

 

שלוש הקבוצות הזוכות בתחרות מתקבלות אוטומטית לתוכנית היזמות BizTEC

שלושה ימים (ולילות), 10 מיזמים, כ-50 סטודנטים מכל הפקולטות, כ-20 מנטורים ושופטים, 40 פיצות ושלושה רעיונות מצוינים שקיבלו כרטיס כניסה לתוכנית BizTEC 2018. אלה כמה מהמספרים מאחורי3DS  – האקתון בן שלושה ימים שקיים מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.

(3 Day Startup) 3DSהוא פורמט גלובלי לקידום יזמות בקרב סטודנטים, שאומץ על ידי הטכניון לפני כמה שנים וזוכה מאז להצלחה רבה. בהאקתון הנוכחי זכו שלוש הקבוצות הבאות:GiftPicker  – מערכת המלצות לקניית מתנות, Malthus  – פלטפורמה המסייעת לחקלאים לקבל החלטות מבוססות מידע, וShARe- – משקפי מציאות רבודה לצוותי חירום והצלה.
את הקבוצות בתוכנית ליוו מנטורים מנוסים מהתעשייה ובהם שי וינינגר, מייסד ונשיא למונייד, חברת ביטוח דיגיטלית עבור שוכרי דירות ובעלי דירות שגייסה לפני כשבועיים 120 מיליון דולר; רענן גבירצמן, לשעבר מנכ”ל ברודלייט שנמכרה לברודקום תמורת כ-200 מיליון דולר; עדי עזריה, מייסד ושותף בחברת הביג-דאטה Sisense; ואיתמר פרידמן, סמנכ”ל טכנולוגיות בחברת ויז’ואליד שנרכשה לפני כחודש על ידי עליבאבא ותהווה את הבסיס למרכז הפיתוח של עליבאבא בישראל.

הקבוצות הזוכות מקבלות כניסה אוטומטית לתוכנית BizTEC הארצית של הטכניון, שהולידה יותר מ-50 חברות שגייסו במהלך השנים מאות מיליוני דולרים. ההרשמה לתוכנית BizTEC  פתוחה עד סוף פברואר לסטודנטים ולבוגרים טריים מכל המוסדות האקדמיים בישראל.

לפרטים נוספים>> https://www.facebook.com/BEC.Technion

 

 

לרגל יום העברית החל היום, כ”א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה

תרומתו של הטכניון לאוצר המילים העברי אינה ידועה לרבים, אך במשך עשורים רבים הוביל הטכניון את חידוש השפה המדעית והטכנית בישראל. המילים: סכר, מגלש, “כילול” שפירושו אינטגרציה, “מיקשר-על” הוא היפרלינק, “חיברור” הוא חיבור לאינטרנט, “מרחב המחשוב” פירושו סייברספייס ו”מחשב ירך” הוא לפטופ. אלה כמה מהחידושים שהציעה הוועדה למונחים טכנולוגיים הפועלת במסגרת האקדמיה ללשון העברית.

את חידושם של מונחים טכנולוגיים בישראל הוביל במשך עשורים רבים פרופ’ שרגא אירמאי, שהצטרף לטכניון בשנת 1936 כדי ללמד הנדסת מים וקרקע ושימש גם כחבר האקדמיה ללשון העברית. הוא היה המזכיר והיו”ר של הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה בטכניון, שפעלה כשלוחה של האקדמיה ללשון העברית. בפעילותו זו תמך בו מנהל הטכניון דאז ד”ר שלמה קפלנסקי, שראה בהכנת מילונים טכניים מקצועיים חלק מייעודו של הטכניון בהחייאת השפה העברית.

בתמונה: פרוטוקול הישיבה המשותפת של הטכניון והאקדמיה ללשון העברית מיום 21 בינואר 1958.

 

לראשונה גייס הטכניון עשרות סטודנטים לעבודה במעבדות המחקר של הסגל האקדמי

אלפי סטודנטים ובוגרי טכניון השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שהתקיים בשבוע שעבר. היריד, שבו השתתפו 62 חברות מהמובילות במשק, התפרס על פני 145 ביתנים בכל רחבי הקמפוס. ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות ובהן אינטל, אלביט מערכות, אמזון,  אפל, אפלייד מטריאלס, מלנוקס, מרוול, סיסקו, Dell EMC, eBay וPayPal-. בנוסף, השתתפו ביריד חברות פיננסיות ובהן בלומברג, JP MORGAN וחברות לייעוץ ולניהול פרויקטים. כמו כן השתתפו ביריד חברת רפאל, רכבת ישראל, צים, משרד ראש הממשלה והתעשייה האווירית.

השנה, לראשונה, הציע גם הטכניון אפשרויות תעסוקה במחקר לסטודנטים שלו. זאת במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר המתקדם המתבצע במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

“לחברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ובעולם יש ביריד נציגות מכובדת, המעידה על החשיבות שהן מייחסות לגיוס סטודנטים ובוגרי הטכניון,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בסיור בין ביתני החברות. “לאחרונה דירג המגזין Times Higher Education את הטכניון במקום הראשון בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו. הטכניון משקיע רבות בכך והשנה, לראשונה, אנו מציעים לסטודנטים שלנו הזדמנות להיחשף לעולם המחקר כבר במהלך הלימודים לתואר הראשון. זאת במסגרת תוכנית  #סולמות, המזמנת להם התנסות ורכישת ניסיון במעבדות המחקר של חברי הסגל בטכניון. תוכנית זו תעניק לסטודנטים שלנו העמקה והרחבה בתחומי הלימוד שלהם ותספק להם יתרון משמעותי בשוק העבודה.”

“היענות הסטודנטים לתוכנית החדשה #סולמות היתה גדולה מאוד,” סיפרה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את הפרויקט הייחודי. “התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”

הביקוש ביריד היה לסטודנטים מכל הפקולטות. סטודנטים ובוגרים מהפקולטות להנדסת חשמל וממדעי המחשב היו המבוקשים ביותר על ידי החברות שהשתתפו ביריד, אך יחד עם זאת נרשמה גם עלייה משמעותית במספר החברות המחפשות סטודנטים מתחומי המדעים המדוייקים: מתמטיקה ופיזיקה ובתחומי ההנדסה – הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, הנדסה ביו-רפואית ועוד.

תמי מלול, סמנכ”ל משאבי אנוש בחברת EQUASHIELD המשתתפת זו הפעם הראשונה ביריד של הטכניון, מחפשת סטודנטים ובוגרי טכניון בתחומי הנדסת המכונות, הנדסת חומרים והנדסה ביו-רפואית. החברה מתמחה בעבודה עם מערכות רובוטיות ומפתחת מערכת סגורה להולכת תרופות להגנה על הצוות הרפואי. החברה עוברת בימים אלה למפעל חדש ומגייסת לשורותיה עובדים נוספים.

 

“חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת בגיבוש תפיסתם בנוגע לעתידם המקצועי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן. “לחברות המשתתפות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE-בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון, אמרה כי “הטכניון מקיים בכל שנה שני ירידי תעסוקה שבהם משתתפות חברות רבות. במשך כל השנה אנו פועלים בערוצים מגוונים כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של המשק הישראלי. השנה נרשמה עלייה של 11% במספר החברות הכולל המשתתפות ביריד ועלייה של 15% במספר הביתנים, מה שמצביע על מגמת עלייה בביקוש לסטודנטים ולבוגרי הטכניון.”