מצפן במים סוערים
הטכניון העניק תוארי דוקטור לשם כבוד בטקס חגיגי במסגרת מושב הקורטוריון
הטכניון העניק אתמול תוארי דוקטור לשם כבוד לאישים הבאים: השופטת אסתר חיות, רפיק חלבי, בנט רכלר, מרק המון, פטריק גלסינגר ופרופ’ מוריס הרליהי.
תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי והתרבותי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את מקבלי התארים ואמר כי “המצפן היחיד שיכול להוביל מוסד בעתות משבר הוא מכלול ערכי הליבה שלו. כשהנסיבות משתנות במהירות והלחץ גובר הן מבפנים והן מבחוץ, ומאיים להטות את הספינה ממסלולה, דבקות איתנה באותם ערכים בסיסיים היא כוכב הצפון היחיד. עלינו להיות גאים בערכינו, הנטועים עמוק בחוקה שלנו, בקוד האתי, בהחלטות סנאט הטכניון ובהתנהלותנו היום-יומית במאה השנים האחרונות ולפניהן. ליברליזם, אחריות חברתית, שוויון, סובלנות והכלה, עם חתירה בלתי מתפשרת למצוינות ולאמת, הם שהנחו אותנו מאז ומעולם. עקרונות אלה ימשיכו לשמש לנו מצפן בזמנים הסוערים שעוד נכונו לנו. אנו מחויבים לערכים אלה, יהיו הנסיבות אשר יהיו. ערכים אלה מגולמים בדמויותיהם של ששת האנשים יוצאי הדופן, שאנו מוקירים היום – והם מכבדים אותנו בנוכחותם. מנהיגים המגלמים, כל אחד ואחת בתחומו ובתחומה, את הערכים שעל פיהם פועל הטכניון בגאווה מאז ייסודו.”
יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר: “כשעמדתי על הבמה הזאת לפני כמה שנים סיפרתי מה אני מרגיש בכל פעם שאני נוחת בתל אביב – שאלה זמנים מעניינים. כיום אני מוסיף ואומר: אלה זמנים הרי גורל. אני מוצא נחמה ותקווה בידיעה שיחד אנו חזקים. הביטו בקמפוס סביבכם – זהו מקום של שותפות, לא של בידוד. הסטודנטים וחברי הסגל שלנו נדרשים לחצות גבולות כדי להוביל לפריצות הדרך הבאות. שיתוף פעולה הוא הבסיס, ולא רק בתוך הטכניון – יש לנו שלוחות בניו-יורק ובסין כחלק מהחותם הגלובלי שאנו מטביעים. עלינו להמשיך ולהעצים את מחויבותנו לקידמה, ועלינו להקנות לסטודנטים שלנו לא רק כלים מדעיים וטכנולוגיים אלא גם מודעות חברתית ואתית. כאמור, אלה זמנים הרי גורל – ולא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה – אבל אין לי ספק שבחוסנו של הטכניון ובמחויבותו למין האנושי טמון עתיד מבטיח לאנושות.”
השופטת אסתר חיות, נשיאת בית במשפט העליון לשעבר דיברה בטקס בשם מקבלי התארים ואמרה כי “אני נרגשת מאוד ומודה מקרב לב בשמי ובשם חבריי על ההחלטה להעניק לנו תואר דוקטור לשם כבוד של הטכניון. המעמד הזה הוא תמיד מרגש ומשמעותי, אך השנה הטכניון מציין 100 שנים להיווסדו ולכן המעמד הזה מרגש ומשמעותי במיוחד. בנימה אישית אני מבקשת להוסיף שבעיניי התואר הזה שמוענק לי היום הוא בעצם תואר כבוד ואות הוקרה לרשות השופטת הישראלית כולה, והיא אכן ראויה לכך נוכח עשייתה המשמעותית וארוכת השנים לשמירה ולקידום ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל. אני מבקשת להוסיף ולומר כי הבעת ההערכה וההוקרה לרשות השופטת היא חשובה ומשמעותית במיוחד בימים אלו, נוכח המתקפה הבוטה ומשולחת הרסן המופנית כלפי שופטות ושופטי ישראל וכלפי נשיא בית המשפט העליון. לצערי, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהבליסטראות המילוליות של הסתה ושיסוי יהפכו לבליסטראות אמיתיות. זוהי התפתחות חמורה הצריכה להדיר שינה מעיניי כל מי שהמדינה הזו כמדינה שוחרת חוק, יקרה לליבו.
“הכוח ליצור אינו חף מסכנה – אנו חיים בעידן של שינוי אדיר. עידן שבו הטכנולוגיה אינה רק כלי אלא גורם שמעצב מחדש את חיינו. ומשום שהטכנולוגיה משנה עולמות היא דורשת מאיתנו לא רק תבונה אלא גם אחריות. השאלה אינה רק מה ניתן לעשות, אלא גם מה ראוי לעשות, בהינתן החובות המוסריים שיש לנו – לאחר, לחברה ולדורות הבאים. האם נוכל להבטיח שטכנולוגיה תשרת את האדם ולא תחליף אותו? האחריות, אפוא, לכך שהמכונה תהיה מוסרית נופלת על כתפינו. וזהו אתגר מאוד מורכב.
“תיקון, בנייה ויצירה, תכנון ופיתרון – זו ליבת העשייה של הטכניון. זוהי לא רק אוניברסיטה שמפתחת טכנולוגיה מובילה, אלא קהילה של אנשים שבוחרים לא להשלים עם המציאות כפי שהיא. במקום זאת, במוסד הזה בוחרים ללמוד, לחקור וליצור טכנולוגיה. אין משימה חשובה מזו.
“מדינת ישראל נתונה מיום הקמתה לפני 77 שנים במלחמת קיום אחת ארוכה ונמשכת מול מדינות וארגוני טרור שאינם מוכנים להשלים עם היותנו כאן. למרות כל הסבל, הכאב, הגעגוע והשכול שחווינו ועודנו חווים, הגורם האנושי הוא גם הסיבה לכך שאני מתעקשת להישאר אופטימית ולהאמין שאנו כחברה ערכית וחפצת חיים נדע לקום ולהתגבר ולהמשיך לשגשג. אני מבקשת לסיים את דבריי בתפילה מעומק הלב להחזרתם הביתה במהרה של כל 55 חטופינו הנתונים עדיין בשבי בעזה. אמן.”
מקבלי התארים:
פטריק גלסינגר – ארה”ב
בהוקרה על מחויבותך לקידום גבולות המדע וההנדסה; בהערכה על תרומתך יוצאת הדופן לקידום חדשנות ולפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שעיצבו את עולם המחשוב ויתר על כן, השפיעו באופן נרחב ועמוק על תעשיות רבות בעולם כולו.
מרק המון – ארה”ב
כהוקרה על מסירותך למדינת ישראל ולטכניון, הנובעת ממחויבותך להעניק הזדמנויות שוות לצעירים ללמוד מדע, הנדסה וטכנולוגיה, לטובת חוסנה ועתידה של מדינת ישראל והעם היהודי; ובתודה על תמיכתך הנדיבה בסטודנטים במסגרת תוכנית אנייר בטכניון, המעצימה צעירים מוכשרים מרקעים מוחלשים ומעניקה להם גישה להשכלה מצוינת והזדמנות להפוך ליזמים ולמנהיגים של המחר.
פרופ’ מוריס הרליהי – ארה”ב
בהוקרה על תרומתך הבולטת לעולמות המחשוב המקבילי והמבוזר וברחשי תודה על מסירותך העמוקה למדינת ישראל, לאקדמיה הישראלית ולטכניון.
השופטת אסתר חיות – ישראל
בהוקרה על תרומתך הבולטת למערכת המשפט בישראל; בהערכה עמוקה על מחויבותך רבת השנים לזכויות האדם ולשלטון החוק בשבתך כנשיאת בית המשפט העליון וכשופטת; ועל מנהיגותך, אשר שמרה על מעמדה של הרשות השופטת כעמוד תווך של הדמוקרטיה בישראל.
רפיק חלבי – ישראל
בהוקרה על תרומתך רבת השנים לתקשורת בישראל ולחברה הישראלית; בהערכה על מאמציך לטיפוח השותפות בין העדה הדרוזית לכלל החברה הישראלית; ועל תרומתך הבולטת במגוון תחומים בשירות הציבורי.
בנט רכלר – ארה”ב
בהוקרה על תפקידך בהמשכת המורשת המשפחתית משך יותר מארבעה עשורים, הן כ”נאמן הטכניון” והן כחבר ב”מעגל הנשיא; על מימון תשתיות ופרויקטים שונים, לרבות התרומה לבניין המחקר ע”ש משפחת מורטון ובוורלי רכלר; ועל מנהיגותך המתמשכת ב-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, ובקורטוריון הטכניון.
קרדיט צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון
