הסתיים בהצלחה מחזור הבכורה של תוכנית “קרש קפיצה” המחברת בין סטודנטים בטכניון, במהלך לימודיהם, לעולם התעשייה.
22 סטודנטים וסטודנטיות מפקולטות שונות נטלו חלק במחזור הראשון של התוכנית פורצת הדרך, ביוזמת והובלת דיקנט הסטודנטים, המחברת בין הלימודים בקמפוס הטכניון להתנסות מעשית ומקצועית בארגוני תעשייה נבחרים מתחומי הפוד-טק, רובוטיקה, תוכנה ועוד..
בין החברות: RobotAi, BuildEye, MRGN, The Mediterranean Food Lab, Maytronics, Filo systems.
למשתתפים והמשתתפות בתוכנית ניתנה ההזדמנות להיות חלק אינטגרלי מצוותי פיתוח בארגונים, להיות חלק מישיבות צוות , לפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ליזום וליישם תוך כדי התמודדות הבנת האתגרים האמיתיים העולים מהשטח.
לרגל הסיום המוצלח של השנה הראשונה של התוכנית נערך טקס חגיגי במעמד דיקן הסטודנטים, פרופ’ גדי קפולטו, ובהשתתפות הסטודנטים והסטודנטיות, נציגי התעשייה, מנהלת הדקאנט ד”ר ז’אנה שאינסקי, ראשת מדור הכוון ותעסוקה מור סטפנסקי.
במהלך הטקס הביעו נציגי התעשייה התפעלות עמוקה מאיכות הסטודנטים והסטודנטיות, מהתרומה המשמעותית שלהם, ומן הערך המוסף שהביאו לארגון – הן בהיבט האנושי והן בהיבט המקצועי.
משתתפי תוכנית קרש קפיצה לתעשייה
רז ביטון, סטודנט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, שהתנסה בחברתMRGN , שיתף בחוויה האישית שלו: “בעקבות אילוצי שירות מילואים ממושך, לא הייתה לי הזדמנות להשתלב בעבודה לקראת סיום הלימודים. ההתנסות הזו אפשרה לי לגשר על הפער שנוצר, לרכוש ניסיון משמעותי ולהיכנס לעולם המקצועי”.
התוכנית צפויה להתרחב, לחזק אף יותר את הקשר בין הטכניון לתעשייה, להקל בהשתלבות של בוגרינו בשוק העבודה ולהכשיר את דור העתיד, בהווה, לאתגרי המחר.
השגריר ג’יי. פי. סינג. נפגש עם נשיא הטכניון, המשנה לנשיא לענייני מחקר, ו-25 סטודנטיות וסטודנטים הודים הלומדים בטכניון לתואר ראשון ותארים מתקדמים.
“אתם סטודנטים מצטיינים. נפלה בחלקכם זכות נדירה, אתם יכולים לראות את עצמכם ברי מזל כאשר אתם לומדים בטכניון”, כך סיכם השגריר ההודי את פגישתו עם הסטודנטים במרכז המבקרים. במהלך הפגישה שמע השגריר כיצד משתלבים הסטודנטים בקמפוס בפרט ובישראל בכלל, בעיקר בשנתיים האחרונות. השגריר התרשם מרמות ההוראה והמחקר, מהיקפי החדשנות אשר תוארו באוזניו ומהמעטפת התומכת אשר נהנים ממנה הסטודנטים הבינלאומיים. השגריר הדגיש את הקשר המתמשך בין הודו לישראל. קשר הבא לידי ביטוי במסחר, בתעשייה, בהייטק, בחקלאות, בתיירות ובחינוך. “פה, כל אחד מכם הוא שגריר של הודו. אתם נחשפים לתרבות המקומית ולשפע שיש לה להציע ומצד שני אתם חושפים את הישראלים לתרבות ההודית המגוונת, למאכלים ולמנהגים. אתם מהווים נדבך חשוב בחיזוק הקשרים האמיצים בין המדינות, במיוחד בתחום החינוך”, אמר השגריר.
שגריר הודו והסטודנטים
בהמשך הביקור סייר השגריר בין המייצגים החדשים במרכז המבקרים ונפגש עם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר, פרופ’ נעם אדיר, ועם מנהלת התוכנית הבינלאומית אמה אפטרמן במטרה לקדם תוכניות מחקר משותפות בין האוניברסיטאות ההודיות והטכניון.
דווקא עכשיו, על רקע גל האנטישמיות הבינלאומי הגואה ואיומים בחרם אקדמי כלפי חוקרים ומוסדות ישראלים, התארחה בטכניון משלחת אקדמאיים מהמוסדות המובילים במדינות ג’ורג’יה ואלבמה.
17 חברי המשלחת, אנשי אקדמיה בכירים, קיבלו סקירה מקיפה מנשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, וסגנית הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ ליהי צלניק-מנור על הטכניון לא רק כמוסד אקדמי טכנולוגי, מחקרי, המוביל בזירה הבינלאומית אלא כסמן ליברלי שוויוני ערכי וחברתי.
חברי המשלחת גילו עניין רב באשר להישגי הטכניון ולגבי חלקו של בעיצובה של מדינת ישראל לאורך ההיסטוריה שלה.
הנשיא הזכיר בפגישה כי הטכניון מדורג בקביעות בין מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם (ע”פ מדד שנחאי ) ובין 12 האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות, יש לנו זוכי פרס נובל, חוקרים בינלאומיים מובילים, מחקרים פורצי דרך והישגים רבים אך “ייחודו של הטכניון בא לידי ביטוי במחויבות שלנו לביצור בטחונה של ישראל, כלכלתה וחברתה” והוסיף כי ” זה טבוע ב-DNA שלנו מאז הקמת הטכניון לפני 100 שנה, כרבע מאה לפני הקמת המדינה”.
בשיחה פתוחה המחישו הנשיא וסגניתו כיצד מהווה הטכניון כלי למוביליות סוציאלית חברתית.
פרופ’ צלניק-מנור הסבירה כי 98% מבוגרי הטכניון עובדים בתחום עיסוקם ונהנים מהגשמה מקצועית ורווחה כלכלית וכי סטודנטים ממגזרים שונים ואוכלוסיות מגוונות משפרים את מעמדם הסוציאלי וכי תנאי הקבלה נוקשים וללא אפליה מתקנת אך ישנה מעטפת תמיכה שוויונית לה זכאי כל סטודנט בדרך להשגת התואר היוקרתי.
הנשיא הוסיף: “גיוון הוא צדק חברתי המקנה לכל ילד הזדמנות שווה. בהיבט המעשי גיוון מרחיב את קשת המבט החיונית למחקר ומקדם פיתוחים”.
פרופ’ סיון ופרופ’ צלניק-מנור עם חברי המשלחת
היבט אחר אשר נידון בביקור עסק בהתאמות שעורך הטכניון נוכח מהפכת עידן הבינה המלאכותית המשנה את עולמות האקדמיה והתעסוקה.
בסיום המפגש שנערך במרכז המבקרים סיפרו חברי המשלחת כי נהנו מהביקור ומההזדמנות להכיר מקרוב ולשמוע ממקור ראשון על פעילות הטכניון, מיצובו בזירה הבינלאומית והמקומית, ערכיו ותרומותיו הרבות.
אילו פריטים יקרי ערך תוכלו למצוא בארכיון ההיסטורי בספרייה המרכזית? מהם התקדימים שנקבעו לראשונה כאן בספרייה ומשפיעים על הסיפור של כולנו? ומדוע ספריית הטכניון היא הרבה יותר מספרים?
לכבוד 60 השנים שחלפו מיום חניכת הספרייה המרכזית ע”ש אלישר בטכניון, הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם על אחד האתרים המרכזיים בטכניון
1. אבן שואבת – לא פחות מ-25 ספריות שונות פעלו בטכניון לצד הספרייה המרכזית שהוקמה בשנת 1965. במשך השנים איחדה הספרייה את האוספים השונים תחת קורת גג אחת, וכיום מערך ספריות הטכניון כולל את הספרייה המרכזית ע”ש אלישר ועוד 10 ספריות פקולטיות המהוות מרכזי מידע ולמידה. הספריות נועדו לאפשר גישה מהירה ומדויקת למאגרי מידע מקצועיים ולמגוון שירותים אקדמיים מתקדמים ונוחים התומכים בצרכי הלימוד, ההוראה והמחקר של קהיליית הטכניון.
הספרייה המרכזית בשלבי בנייה, 1964
2. מרכז חברתי תרבותי – הספרייה המרכזית נבנתה בלב הקמפוס במטרה לייצר נגישות מקסימלית לכלל הסטודנטים. עד מהרה הפכה לנקודת מפגש חברתית אטרקטיבית: בשטחה הוקרנו סרטי קולנוע ואף פעלה מיני-קפיטריה. בנייתה במוטיב open space היה מהפכני דאז ואפשר מרחבי למידה משותפים, חללי קריאה וגמישות באופן סידור הספרים. מאז הקמתה, שופצה וחודשה הספרייה שלוש פעמים, אך עקרונות המבנה המרווח והמרחב המשותף ללמידה נשמרו לאורך כל הדרך. כיום המרכז משלב בתוכו טכנולוגיה מתקדמת בתחומי ה Smart Touch (Internet Of Things) ומעודד תפיסת Bring Your Own Device. במרכז ניתן למצוא גם מתחמי העשרת ידע, מתחמי השראה, תרבות ופנאי, חדרי לימוד לקבוצות קטנות, מתחם רב-תכליתי בו נערכות הדרכות וימי עיון, ספרייה חברתית וכן ספרים לילדים. בגלריית הכניסה לספרייה מוצגות כדרך קבע תערוכות מתחלפות.
ספרייה לאחר שיפוץ מקיף שנעשה ב-2021
3. מבנה עם היסטוריה – את בניין הטכניון הישן תכנן האדריכל הבינלאומי הנודע, אלכסנדר ברוולד, אשר היה גם ממקימי הפקולטה לאדריכלות ועמד בראשה. בארכיון ההיסטורי ע”ש נסיהו (השוכן בבניין הספרייה המרכזית), נמצא דיוקן יחיד מסוגו של האדריכל משנת 1925 לצד תוכניותיו להקמת בניין הטכניון והשרטוטים המקוריים שנתרמו לטכניון מעיזבונו. הארכיון מכיל אוסף שלם ונדיר בהיקפו, של התפתחות החינוך הטכנולוגי בארץ ישראל מראשית המאה ה-20, ובכללה גם ההיסטוריה של הטכניקום והטכניון.
דיוקן האדריכל אלכס ברוולד
4. בוטיק לאוספים נדירים – ארכיון הטכניון הוא בהחלט אוצר בלום של טקסטים, מכתבים ומאמרים מההיסטורי העשירה של הטכניון, אך לא רק. לצד פרסומים של אלברט איינשטיין השמורים בחדר מבוקר אקלים קיימים אוספים נדירים ויקרי ערך של ספרי מדע ומפות ישנות של חיפה וארץ ישראל. במגירות ובמדפי גנזך הטכניון שמורים פריטים היסטוריים כגון: הקושאן מחצר הסולטן הטורקי, אשר העניק תוקף משפטי למכירת הקרקע ובניית הטכניקום, עבודות המחקר הראשונות, תמונות ורישומים משנותיו הראשונות של הטכניון ומהעיר חיפה.
טכנולוגיה בחסות הספרייה
5. ספרייה טכנולוגית – ספריית הטכניון הייתה הראשונה מבין המוסדות האקדמיים בישראל אשר כבר בשנות ה-80 החלה להשתמש במערכות ממוחשבות לקטלוג ולניהול האוספים. כיום ממשיכה הספרייה לקדם חדשנות ויזמות, מאפשרת גישה מהירה ומדויקת למאגרי מידע מקצועיים ולמגוון שירותים אקדמיים מתקדמים התומכים בצרכי הלימוד, ההוראה והמחקר של קהיליית הטכניון תוך שימוש בטכנולוגיה מובילה מבוססת בינה מלאכותית.
6. הרבה יותר מספרים – שירותי הספרייה בתחומי המחקר וההוראה כוללים חיפושי מידע מתקדמים, לרבות חיפוש תקנים ופטנטים, הדרכות לקבוצות מחקר ולקורסים, רכישה והנגשה של כלים מקצועיים, תמיכה בפרסום בגישת מדע פתוח, הערכה מדעית ועוד.
בשטח הספרייה מובלטים מייצגים דיגיטליים ומייצגים ייחודיים מההיסטוריה העשירה של הטכניון. בנוסף, נערכים סיורים וירטואליים, מודרכים ועוד מגוון פעילויות.
למידע נוסף וליצירת קשר, ניתן לפנות למח’ מידע והדרכה:
