בעולם שנאבק במשבר האקלים המאיים על קיומנו, ניצב הטכניון בחזית המאבק למען עתיד בר קיימא ומציין החודש (מאי 2025) 25 שנים לפרויקט “קמפוס ירוק” החלוצי. חזית קיימות בטכניון מובילה מהפכה פורצת דרך המשתמשת בטכניון כמעבדה חיה למחקר, פיתוח וחינוך לקיימות.
אבולוציה של קיימות
במאי 2000, יזמו פרופ’ יורם אבנימלך יחד עם ד”ר אופירה אילון, ובהובלה של מוסד שמואל נאמן, את פרויקט “קמפוס ירוק” מתוך אמונה עמוקה שלא מספיק לדבר על שימור הסביבה – צריך גם לעשות למענה. הפרויקט החלוצי הזה הניח את היסודות למה שיהפוך למהפכה אמיתית בתחום הקיימות במוסדות האקדמיים בישראל.
ב-2013, פרופ’ דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הקים את מרכז הקיימות ופיתח אותו למרכז מחקר מוביל, במטרה להפוך את הטכניון לקמפוס ירוק שחושב קיימות ומיישם אותה כדוגמה ומופת לכל הבאים בשעריו. המהלך צבר תאוצה ועשור לאחר מכן הוקמה חזית הקיימות כחלק מחזונו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקדם מחקר בין תחומי, להוריד את המחיצות בין הפקולטות ולהקים מרכזי מחקר שיתופיים אשר יובילו לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות.
מטרה אחת, השפעה עולמית
מטרת חזית הקיימות היא להעמיד את הטכניון כמודל מופתי לקיימות מקומית, לאומית וגלובלית באמצעות תוכניות החינוך והמחקר שלו ובאמצעות ההתנהלות הארגונית והתנהגות הקהילה שלו. החזית פועלת לתאם בין פעילויות המחקר, חינוך והוראה, התנהלות ארגונית ועיסוק בנושאי קיימות מגוונים – אנרגיה, סביבה, מים, מזון, תכנון עירוני, הפחתת פסולת, אקולוגיה, קרינה, רעש, זיהום אוויר תחבורה ועוד.
“אחד הקשיים המרכזיים הוא שמדענים מתחומים שונים לא מתואמים ולא משתפים פעולה ביניהם, ולכן אנו לא ממצים את פוטנציאל הידע והניסיון הקולקטיבי שלהם”, מסביר פרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, העומד בראש החזית. “חזית הקיימות היא תוכנית דגל שנועדה לחבר בין פעילויות המחקר בקיימות, המתבצעות במעבדות של כ-150 חוקרים ובכ-20 מרכזי מחקר בטכניון”.
פרופ’ אבנר רוטשילד
מנגנון למען עתיד בר קיימא
בהנהגת חזית הקיימות עומדת מועצת הקיימות המורכבת מנציגים של פקולטות, מערך תפעול, סגן המשנה הבכיר לקיימות פרופ’ אבנר רוטשילד ומנהלת חזית הקיימות אורלי מולה. מבנה ארגוני זה מבטיח תיאום מקסימלי בין כל יחידות הטכניון ומאפשר ניצול מיטבי של המשאבים והכישרונות.
החזית פועלת בצורה רוחבית למול יחידות שונות בקמפוס, סגל מנהלי ואקדמי, הפקולטות השונות, אגודת הסטודנטים וגורמים נוספים, ומרכזת את פעילות הקיימות בקמפוס.
פעילות רב מימדית למען שינוי אמיתי
פעילות החזית משתרעת על מספר תחומים מרכזיים:
חינוך והוראה: החזית מקדמת הפיכת הקמפוס לקמפוס ירוק בר קיימא ופועלת להעלאת נושא הקיימות לתודעה והפצת הבשורה בקרב קהלים רבים בטכניון ומחוץ לטכניון באמצעות הרצאות, ימי עיון והפעלות חוויתיות.
מענקי נבט: החזית יזמה ותמכה ב- 9 מענקי נבט של מחקר פורץ דרך המשתמש בטכניון כמעבדה חיה במטרה לעודד מציאת פתרונות חדשניים בעזרתם ניתן יהיה לצמצם את הפגיעה באקלים ובסביבה, ובכך לטפח דור חדש של חוקרים ויזמים בתחום הקיימות.
פעילות בקמפוס: החזית הקימה גינה קהילתית במעונות הטכניון המנוהלות על ידי סטודנטים, ופועלת להוציא מהקמפוס פסולת מזיקה, מוצרים חד פעמיים, מגבונים, פלסטיק ועוד. בנוסף, ביוזמת החזית נערכות תערוכות צילום וארועים אינטראקטיביים למען הסביבה.
מחקרים פורצי דרך ושותפויות מהפכניות
החזית מעודדת מחקרים חדשים, משמשת מנוע לחיבורים ושותפויות המציבות את הטכניון בחוד החנית של המחקר העולמי לפיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים והסביבה. על בסיס מחקרים פורצי דרך של חוקרי הטכניון הוקמו מספר חברות ומיזמים אחרים ובהם:
Aleph Farms
חברה חלוצית בתחום הבשר המעובד המפתחת בשר מתורבת מתאי גזע, ללא שימוש בבעלי חיים, באמצעות –טכנולוגיית ביו-הדפסה שפותחה ע”י פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
H2OLL
חברת הזנק המפתחת טכנולוגיה חדשנית לקצירת מים מלחות באוויר באמצעות מחזור ספיגה-ספיחה שפותח ע”י פרופ’ ערן פרידלר ופרופ’ דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ומציעה פתרון מהפכני למשבר המים העולמי.
H2Pro
מהפכה בייצור מימן ירוק. החברה מפתחת טכנולוגיה חדשנית לייצור מימן ירוק בתהליך אלקטרוליזה פורץ דרך שפותח ע”י פרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה להנדסת חומרים ופרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית.
Lavat
חברה המפתחת מנוע חום חדשני הממיר חום לחשמל ביעילות מירבית באמצעות מחזור תרמודינמי חדש מבוסס נוזלים שפותח ע”י פרופ’ כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות.
Cool Earth
פרויקט נועז המבוסס על חזון מרחיק לכת של פרופ’ יורם רוזן, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, במטרה לקרר את כדור הארץ. הפרויקט מציע לשלוח יריעה ענקית לחלל המורכבת מאוסף של רדידי אלומיניום שתשמש כמטרייה, תסיט חלק מקרני השמש וכך תקרר את כדור הארץ ב-1.5 מעלות צלזיוס במענה להתחממות הגלובלית שמייצרת את משבר האקלים.
.וחברות נוספות המובילות מהפכות טכנולוגיות בתחומי האנרגיה הירוקה, המים והחומרים החדשניים
הישגים בזירה הבינלאומית ופעילות חינוכית
תחרות בינלאומית : ביוזמה משותפת למרכז הקיימות ומרכז היזמות, קבוצת סטודנטים מהטכניון מתמודדת זו השנה השנייה ברציפות בתחרות בינלאומית בנושא הקיימות, דבר המעיד על היצירתיות יוצאת הדופן של הסטודנטים בטכניון.
האקתון האנרגיה השנתי: האקתון האנרגיה הארצי ע”ש גיא סלע התקיים השנה בסימן 100 שנים לטכניון, וכלל סטודנטים ומשתלמים מאוניברסיטאות ומכללות בארץ. האירוע, שהתקיים במאי במסגרת ארועי מאה שנים לטכניון, העמיד במרכז את האתגר של השגת 100% עצמאות אנרגטית.
תכנית הדגל של מל”ג בקיימות ומשבר האקלים: חוקרי הטכניון זכו להצלחה מסחררת בתכנית הדגל של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) במסגרתה מוקמים 8 מוקדי מחקר בין-אוניברסיטאיים בהובלת הטכניון בשלל תחומים ובהם דלקים חלופיים ברי קיימא, מזון ותזונה בת קיימא, מערכות מים ועוד.
ערך מוסף: שיתוף פעולה בינתחומי כאמצעי לפריצות דרך
החוזקה הייחודית של חזית הקיימות טמונה ביכולתה ליצור חיבורים יצירתיים בין חוקרים מתחומי מחקר שונים. כך ממחיש זאת פרופ’ רוטשילד: “תחום המחקר שלי הוא הפקת מימן ירוק, במטרה לשמש דלק נקי ובר קיימא שיחליף דלק מאובנים. את המימן מפיקים באמצעות אלקטרוליזה של מים באמצעות חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים כגון רוח ושמש. חשמל שכזה משתנה תדירות בהתאם לעוצמת הרוח וקרינת השמש, ולכן יש צורך בממירי חשמל ייחודיים להשגת תוצאה מיטבית. לשם כך דרוש שיתוף פעולה יצירתי עם חוקרים בהנדסת חשמל ותהליכים, תחומים בהם אני, מדען חומרים, לא מתמצא”.
החזית מאחדת ומאגדת את חוקרי הטכניון העוסקים בקיימות ובתחומים משלימים, כדי לעודד חיבורים יצירתיים שכאלו, וליצור חיבורים נוספים קהילת העסקים, חברות, רשויות מקומיות ועוד המשוועים לפתרונות יצירתיים לאתגרי הסביבה והאקלים.
בינה מלאכותית כמנוע לקבלת החלטות חכמות
אחת ממטרות החזית היא לרתום את המומחיות יוצאת הדופן של הטכניון בתחום הבינה המלאכותית, בו הטכניון מוביל ברמה העולמית, למען הקיימות. בינה מלאכותית יכולה לשמש כלי תומך בקבלת החלטות בבעיות סבוכות שיש בהן אוסף רב ומגוון של נתונים. בטכניון, נעזרים בה במחקרים שעוסקים, לדוגמא, בהצללה בסביבה עירונית, במטרה להפחית מוקדי חום בערים צפופות; או לזהות גידולים חקלאיים ושיטות גידול מיטביות לחקלאות אגרו-סולאריות ועוד. לשם כך חזית הקיימות יצאה בקול קורא למחקרים שנעזרים בבינה מלאכותית לפתרון אתגרי אקלים, סביבה ואנרגיה.
יצירת סביבה יזמית ובית גידול לחברות הזנק
החזית פועלת ליצירת סביבה יזמית פורייה המסייעת להפיכת מחקרים אקדמיים לפתרונות מסחריים בעלי השפעה גלובלית. משרד העברת הטכנולוגיה של הטכניון מהווה זרוע ביצוע חשובה בתהליך זה, ומסייע לחוקרים להפוך רעיונות מחקריים לחברות הזנק מצליחות.
הובלה אקדמית ומחקרית מרשימה
בטכניון ניתנים כ-1,100 קורסים העוסקים בדרך זו או אחרת בנושאי קיימות, סביבה ומשבר האקלים, וישנם מעל 300 חברי סגל אקדמי שתחום מחקרם שייך לקיימות בתפיסתה הרחבה על פי הגדרות האו”ם.הכוללות גם בריאות ואיכות חיים. החוקרים בטכניון נמצאים בחזית המחקר בתחומי קיימות רבים ומובילים שיתופי פעולה מחקריים עם קבוצות אקדמיות נוספות בארץ ובעולם.
בטכניון קמו מרכזי ומכוני מחקר רב-תחומיים ועל-פקולטיים שליבת עיסוקם היא בקיימות – הגדולים שביניהם הם בתחומי אנרגיה מתחדשת, מים, קטליזה, מזון, תחבורה חכמה, תכנון וחקר ערים, בנייה ועוד
מחויבות ברמת ההנהלה הבכירה
הצלחתה של חזית הקיימות נובעת במידה רבה ממחויבות הנהלת הטכניון להוביל את היוזמה ולהוציאה לפועל: החל מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם, ומשנה הנשיא למחקר פרופ’ נועם אדיר. מעורבות ופיקוח הדרג הבכיר ביותר מבטיחה הקצאת משאבים נאותה, תמיכה ביוזמות החזית ושילובן במרקם החיים בטכניון.
קמפוס מטפח קיימות, כמודל לחיקוי
הקמפוס של הטכניון מהווה מעבדה חיה לטכנולוגיות ירוקות ומודל מופתי לקיימות. הטכניון עובד באופן פעיל על הפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלו. החל משנת 2021 הפסיק הטכניון לרכוש כלים חד פעמיים מפלסטיק – צעד שהתגלה כהצלחה גדולה. הקמפוס, המהווה סביבת עבודה ולמידה עבור קרוב ל-20,000 חברי בית הטכניון משמש כמעבדה חיה לבדיקת טכנולוגיות חדשניות להפחתת צריכה וחיסכון באנרגיה.
תפיסה הוליסטית של קיימות
“קיימות אבסולוטית דורשת גם שינוי עומק בתרבות הצריכה ובאורח החיים שלנו כדי לחיות בצורה מקיימת”, מדגיש פרופ’ רוטשילד. “לכן, אנחנו בטכניון עובדים גם על תוכניות לימוד וחינוך לקיימות במטרה להגיע למאות אלפי תלמידים ברחבי הארץ, מדריכים את המורים לטבע ומדעים, ומפתחים קונספטים חדשים כמו חדרי בריחה לחינוך לקיימות”.
לאחרונה השיק הטכניון מיזם חדש בשם “שבילים מחברים” המנגיש לבאים בשעריו את היופי הטבעי, היערות, הפארקים, הגן האקולוגי, פינות החמד, גשרים ומונומנטים ברחבי הקמפוס. כל זאת באמצעות הכשרת חמישה שבילי הליכה היקפיים, מסומנים, המכילים מידע שימושי אודות נקודות הציון הפזורות בצידי השבילים.
” פרויקט ‘שבילים מחברים’ הוא דוגמה נפלאה לאופן שבו ניתן לשלב ערכי קיימות, מורשת וחוויית קמפוס חיה ונושמת. השבילים יוצרים חיבור פיזי ורעיוני בין אנשים, מקומות ורעיונות ההופכים את ההליכה בטכניון למסע של למידה, השראה וקירוב לטבע שבינינו”, מוסיפה אורלי מולה – ממובילות הפרויקט.
אורלי מולה
החזית פועלת עם עיריות חיפה ונשר, איגוד ערי המפרץ, התעשייה המקומית, סוכנויות ממשלתיות וגורמים אחרים לקידום אג’נדה של קיימות בחיפה, בישראל ובעולם כולו.
מבט קדימה: העתיד הוא ירוק
חזית הקיימות מייצגת לא רק התחייבות לעתיד טוב יותר, אלא גם הוכחה חיה שכאשר מדע, טכנולוגיה וחדשנות מתאחדים עם חזון ברור ומנהיגות נחושה, ניתן להשיג שינויים אמיתיים ומשמעותיים.
במבט על 25 שנים של פעילות בתחום הקיימות, הטכניון ממשיך להוביל בחזית המאבק למען כדור הארץ ועתיד האנושות. חזית הקיימות איננה רק מרכז מחקר – היא סמל לכך שהמדע והטכנולוגיה, כשהם מתוזמרים נכון ומונחים על ידי חזון ברור ומחויבות עמוקה, יכולים להיות הכוח המניע לשינוי העולם לטובה.
עם המשך פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, שיתופי פעולה רבתחומיים חדשניים ומחויבות בלתי מתפשרת לעתיד בר קיימא, חזית הקיימות בטכניון ממשיכה לסלול את הדרך לעתיד שבו מדע, טכנולוגיה וחינוך פועלים יד ביד עם הטבע, למען כלל האנושות.