בני הזוג תמר קורן ויהונתן גרוס, הנמצאים בעיצומו של הסטאז’ בקריה הרפואית רמב”ם, קיבלו בשבוע שעבר תוארי דוקטור לפילוסופיה בטקס שהתקיים בטכניון. השניים סיימו את המסלול המאתגר MD-PhD, המכשיר רופאים-חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. בעוד חודשים ספורים, לאחר הסטאז’, הם יקבלו גם תוארי דוקטור לרפואה.
תמר ויהונתן, כיום הוריה הטריים של נעמי, בת תשעה חודשים, הכירו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשנת 2013 והפכו לבני זוג זמן קצר אחר תחילת השנה הראשונה.
תמר קורן, כנרת מחוננת, הגיעה לטכניון אחרי שהשלימה בהצטיינות תואר במוזיקה (B.Mus) בבית הספר למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה למעבדתה של פרופ’ אסיה רולס, העוסקת במנגנונים הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס הקשר בין המוח למערכת החיסון בגוף. במאמר שפרסמה עם פרופ’ רולס בכתב העת Cell (2021) הראו השתיים כי במקרה של דלקת במעי, אזור מוחי הקרוי אינסולה צובר מידע רב על הדינמיקה של הדלקת; יתרה מכך, הפעלה יזומה של האינסולה מציתה את הדלקת מחדש. מחקר זה מרחיב את המונח “זיכרון חיסוני” אל מחוץ למערכת החיסון – אל המוח עצמו.
יהונתן גרוס גדל בתל אביב, למד בכיתה מדעית (פיזיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב) וחשב שילמד פיזיקה בהמשך, “אבל בחודשים האחרונים של השירות הסדיר היה לי זמן לקרוא ולחשוב. ניצלתי את הזמן לטובת קריאת מספר ספרים שונים המתארים את החוויות, הזיכרונות והתובנות של רופאים מתחומים שונים. אחרי השחרור נחשפתי לפעילות המרפאה הפתוחה של ארגון “רופאים למען זכויות אדם”. זו מרפאה המעניקה טיפול רפואי לחסרי גישה למערכת הבריאות הציבורית (פליטים ומבקשי מקלט), והתחלתי להתנדב בה. שם ראיתי לראשונה מקרוב רופאים עובדים, והחלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה. ככה הגעתי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פגשתי את תמר והצעתי לה ללמוד ביחד לחדו”א (מתמטיקה). היא הסכימה – וכל השאר היסטוריה.”
מחקר הדוקטורט של יהונתן, בהנחייתה של פרופ’ רות הרשברג, הוא המשך למחקר שהחלה הפוסט-דוקטורנטית ד”ר שרית אברני. ידוע כי מינים רבים של חיידקים יכולים לשרוד לאורך עשרות שנים בתוך מזון שממנו מיצו את המשאבים, כשהם חיים ופעילים מטבולית. מחקרים קודמים שנערכו במעבדת הרשברג הדגימו שחיידקי E. coli מסוגלים להסתגל גנטית לתנאי רעב קיצוני וממושך. בניסויים אבולוציוניים וריצוף כלל גנומי אפיינו החוקרים במעבדה, באופן מעמיק, תהליכים אלו.
“במחקר שלי,” אומר יהונתן, “רצינו להבין טוב יותר את הדינמיקה של האבולוציה של חיידקים הנתונים לתנאי רעב ממושך. עשינו את זה על ידי שינויים בתכנון הניסוי – למשל שינוי נפח התרביות החיידקיות או שימוש בחיידק ממין שונה. במערך ניסויי זה בדקנו את השינויים משפיעים הן על הדינמיקה הכללית של ההסתגלות הנצפית תחת תנאים אלה, כמו גם על הגנים הספציפיים המעורבים בהסתגלות זו. ראינו שהיבטים רבים בדינמיקה של הסתגלות הגנטית של חיידקים ‘רעבים’ נשארים עקביים למדי, גם כאשר פרמטרים משמעותיים בעיצוב הניסיוניים השתנו. עם זאת, היבטים מסוימים של דינמיקה זו רגישים לתכנון הניסוי. במיוחד ראינו כי זהות הגנים שצוברים שינויים אדפטיביים תלויה מאוד בתנאים הנתונים של הניסוי ובמין החיידק שבו בוחרים להשתמש (Genome Biol Evol . 2020; Genome Biol Evol . 2024)
תמר ויהונתן טעמו הן מהמחקר והן מהרפואה, והם מקווים שיצליחו לשלב את שני התחומים, וכמובן את חיי המשפחה וההורות, בהמשך הקריירות שלהם – אתגר לא פשוט. תמר ממשיכה, במקביל לסטאז’, במחקר עם פרופ’ רולס מתוך כוונה להביא את התובנות שלהן, באמצעות ניסויים קליניים, לעולם הטיפול הרפואי. יהונתן מעריך שיתמחה ברדיולוגיה, “כי היא תחום שנוגע בהמון ענפים ברפואה – רפואה, פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים ועוד.”
