חודש: יוני 2022

הטקס להענקת תואר לשם כבוד לד”ר אלברט בורלא בטכניון:

[su_youtube url=”https://youtu.be/1rFqplsguXQ” width=”700″ height=”200″]

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו”ר ומנכ”ל פייזר ד”ר אלברט בורלא. האירוע התקיים במהלך טקס הענקת תואר בוגר טכניון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג. ד”ר בורלא קיבל את התואר מהטכניון “בהוקרה על מנהיגותו המופתית בפיתוחו המהיר של חיסון בטוח ויעיל לקורונה; ברחשי תודה על הובלת מהלך כביר נוכח משבר עולמי; ובהערצה על מחויבות חסרת פשרות ועל יוזמה חלוצית ומקורית המבטאת את הערכים ואת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות בחדשנות מדעית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “כיו”ר מועצת המנהלים של חברת פייזר הוביל ד”ר בורלא את המאמץ המורכב לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה בזמן שיא. פיתוח החיסון לקורונה הוא הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבותם של המדע ושל המחקר הבין-תחומי. החיסון סייע בחילוץ העולם מהמשבר שנקלענו אליו בעקבות התפרצות המגפה בסוף 2019. סיפורו המשפחתי של ד”ר בורלא, בן לניצולי שואה מסלוניקי, הוא סמל לחיותו המופלאה של העם היהודי וליכולת ההתחדשות שלו לאחר השואה.”

ד”ר אלברט בורלא אמר בטקס “זהו כבוד עצום עבורי לקבל מהטכניון תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

“חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים.”

ד”ר אלברט בורלא נולד בסלוניקי בשנת 1961 למשפחה יהודית שחלקה נספה בשואה. משפחתו, שהגיעה ליוון בעקבות גירוש ספרד, עסקה בתכשיטנות וביהלומים ועסקיה התפרשו על פני ארצות רבות. קהילת סלוניקי, שהייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון, מנתה בשנות השלושים כ-80 אלף איש; כשני שלישים מהם נספו בשואה.

ד”ר בורלא אמר לבוגרי הטכניון בטקס כי עליהם לאמץ את כושר ההמצאה, החמלה והאומץ כערכים מנחים. “במסעכם בעתיד תידרשו לבחור בין אלטרנטיבות רבות ושונות, ועליכם לזכור תמיד לכוון גבוה, לא להישבר מול אתגרים ולא לאבד את האופטימיות. אם כך תנהגו, תופתעו ממה שתצליחו להשיג – ומהשפעתכם על העולם.”

ד”ר בורלא השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי והוא דוקטור ברפואה וטרינרית ובביוטכנולוגיה של הרבייה. בשנת 1993 הצטרף לחברת הענק פייזר, מחברות הביו-פרמצבטיקה המובילות בעולם, ומאז מילא בה שורה של תפקידים. הוא הוביל את פיתוח הנוגדנים בחברה והיה נשיא VOC – החטיבה העולמית המובילה את החיסונים, האונקולוגיה ובריאות המטופל בפייזר. באוקטובר 2018 הוא התמנה למנהל התפעול הראשי של פייזר, ב-2019 מונה למנכ”ל החברה ומאז 2020 הוא גם יו”ר פייזר.

בשנים האחרונות הוביל ד”ר בורלא את פייזר בהידוק הקשרים עם חברות טכנולוגיה ובאימוצן של טכנולוגיות חדשניות כגון בינה מלאכותית. בתחילת שנת 2020, בעקבות ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה, הוא רתם את רוב משאבי החברה לפיתוח החיסון לנגיף, תוך עמידה בלוחות זמנים מאתגרים. לאורך כל הדרך הבטיח ד”ר בורלא כי לא יתפשר על בטיחות החיסון, והאישור התקבל אחרי מחקר נרחב שכלל יותר מ-40 אלף נבדקים. לדברי ד”ר בורלא, “במאבק בקורונה לא יכולנו למצוא שותפה טובה יותר מישראל – מדינה קטנה עם מערכת רפואית מעולה ודיגיטציה של התיקים הרפואיים, מדינה שביכולתה לערוך את מבצע החיסונים בהצלחה ולתעד אותו היטב.”

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) וד”ר אנגלה מרקל (2021).

לסרטון שהוקרן בטקס לכבוד ד”ר בורלא:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=L5mVcBobtdo” width=”700″ height=”200″]

 

לקראת תום סמסטר האביב, ולרגל אירועי הקורטוריון, ראה אור מגזין מיוחד של הטכניון. במגזין תוכלו לקרוא על כמה מהאירועים החשובים שהתרחשו בטכניון בתקופה האחרונה: הקמת המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שיתוף פעולה עםGoogle , הסכם ראשון עם אוניברסיטה פוליטכנית במרוקו, מכשיר ה-MRI המחקרי שהגיע לקמפוס ומרוץ הטכניון בהשתתפות אלף רצים. בעמודי המחקר נציג את מאבק האיתנים התת-מימי בין חיידקים ונגיפים באוקיינוס השקט, ממצאים חדשים הנוגעים למרכז הבקרה המוחי השולט במוטוריקה של הגפיים, השלכותיהם המדאיגות של שינויי האקלים, מנגנון השבירה של גלי הים, חיידקים ביוניים מהונדסים ויצירת חומרים קשיחים על ידי בעלי חיים תת-ימיים. נספר גם על כנסים בנושא אווירונוטיקה וחלל, חשיבה עיצובית וקידום תעשיית המזון ועל יום היזמות הכלל-טכניוני שמשך אליו כ-4,500 סטודנטים. אנו מאחלים לסטודנטים ולסטודנטיות הצלחה במבחנים ולכולכם קריאה נעימה וקיץ נעים ולהתראות בגיליון פתיחת השנה.

לקריאת המגזין – לחצו כאן

השבוע התקיים בטכניון יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בהשתתפות עשרות סטודנטים לתואר ראשון. ביריד הוצגו עשרות פרויקטים במגוון תחומים תחת הקטגוריות הבאות: האינטרנט של הדברים (IoT), אפליקציות לאנדרואיד, הנדסת תוכנה ותקשורת מחשבים.

רבים מהפרויקטים ביריד, בהובלת איתי דברן ותום סופר מהמרכז לטכנולוגיות חכמות (ICST) במדעי המחשב, רותמים טכנולוגיות שונות למען החברה, לדוגמה מיטת בית חולים חכמה המתריעה על סכנת נפילה, פרוטזת שחייה לקטועי יד, מערכת לייעול חנויות יד 2, רובוט הפותר קובייה הונגרית על סמך פקודות קוליות, אפליקציה לניטור ביתי של זיהום אוויר ואפליקציות לתמיכה בעמותות שונות.

הסטודנטית אלינור גינזבורג, שהתנדבה במשך תקופה במחלקת נוירוכירורגיה ברמב”ם, למדה שניתוחי המוח והטיפולים הנלווים גורמים במקרים רבים לטשטוש ובלבול. כתוצאה מכך מנסים מטופלים לעתים לטפס על מעקה המיטה ונופלים לרצפה. יחד עם ליאור קושרב ותומר רון פיתחה אלינור מערכת המספקת לצוות הרפואי התראה מוקדמת על ניסיונות מסוכנים כאלה.

הסטודנטיות נור שבאט ונואל שיח’ פיתחו מערכת המנתחת ביצועים של גולשים אולימפיים ומספקת מידע על הנתונים המסייעים לגולשים אלה בניצחון. המערכת בנויה על חיישנים ועל אנליזה ממוחשבת של המידע המתקבל מהם ופועלת גם במקומות שאין בהם קליטה סלולרית. היא פותחה בשיתוף מכון וינגייט והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

הסטודנטים נדב קירי, בן שני ונועה רוזנטל פיתחו פרוטזה חכמה המסייעת לקטועי יד לשחות, זאת באמצעות חיישנים המזהים את מיקום הזרוע ורשת נוירונים הלומדת את התנהגותו של המשתמש.

דינה אלכסנדרוביץ’, רחלי צפווצקי ומאיה שטיין פתחו אפליקציה המסייעת בהתנהלות של חנויות לבגדים משומשים. האפליקציה מאפשרת להכניס למערכת כל פריט שמגיע לחנות וכך לנהל את המלאי ולאפשר ללקוחות למצוא בקלות את הבגדים שהם רוצים.

החממה החברתית בטכניון, המתמחה במחקר ובחינוך למעורבות טכנולוגית בקהילה, משתפת פעולה עם המרכז לטכנולוגיות חכמות בפרויקטים אלו, והשנה הייתה מעורבת בחמישה מהפרויקטים שהוצגו ביריד: מערכת לניהול עובדים בעמותת “פעמונים”, אפליקציה המסייעת באיסוף ציוד אלקטרוני למיחזור, לוח תקשורת המסייע לאנשים עם שיתוק מוחין, מערכת תומכת עבור “החצר הנשית” – מרחב נשי רב-תרבותי עבור נערות ונשים במצבי מצוקה וסיכון ומערכת IoT לתמיכה במוגבלי ראייה במפעל מגדל-אור. המערכת האחרונה שולבה גם בפרויקט גמר של סטודנטים במסגרת ‘זרעים של חדשנות’ של הפקולטה לתעשייה וניהול.

 

לרשימת הפרויקטים המלאה: כאן

הטכניון חנך במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון את פביליון האדריכלות ע”ש אביבה ואנדרו גולדנברג, שהוקם בתרומתם הנדיבה של בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ורעייתו המנוחה אביבה.

חייהם של אביבה ז”ל ואנדרו יבדל”א שזורים בתולדות הטכניון. שניהם בוגרי הטכניון ו”גארדיינז”  – תואר השמור למי שסייע לטכניון ברמת התמיכה הגבוהה ביותר. ביוני 2018 קיבלו בני הזוג תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון והכריזו על תרומתם לפביליון גולדנברג.

בטקס החגיגי שנערך בטכניון אמר ד”ר אנדרו גולדנברג: “אני ובנותיי שמחים להשתתף בטקס פתיחת הפביליון שיהיה חלק מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. לי ולאביבה ז”ל היה חזון משותף בנוגע להוראת אדריכלות ולהכשרתם של אדריכלים. כארכיטקטית בעלת שם, פרופסורית לארכיטקטורה ומייסדת משרד אדריכלות, אביבה הייתה אשת מקצוע מצליחה ומסורה. היא ואני החלטנו לסייע לטכניון – וכעת התוכנית עומדת לקראת השלמתה.”

בטקס השתתפו בנותיהם התאומות של אנדרו ואביבה, מאיה וקרן גולדנברג. מאיה גולדנברג סיפרה שהוריה נפגשו לראשונה ב-1967 כסטודנטים בטכניון. “כעת אנחנו עוזרים לדור חדש של סטודנטים לארכיטקטורה להשלים את חינוכם בטכניון ולהפוך לאנשים מקצוע מעולים. אמא שלי הייתה מאושרת לראות את חלומה מתגשם,” אמרה. קרן גולדנברג אמרה: “קשה להתרכז באירוע זה כשאנו אבלים על לכתה של אמנו. הלוואי שהייתה כאן היום לחזות בחלומה קורם עור וגידים.”

אנדרו ואביבה גולדנברג החלו ללמוד בטכניון באמצע שנות ה-60. אנדרו המשיך לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בהנחייתו של פרופ’ יוליוס פרמינגר, ואביבה השלימה את לימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

בראשית שנות ה-70 הם עברו לקנדה כדי שאנדרו יוכל להמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו. בשנת 1982 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו ומאז הוא שם. הקריירה רבת השנים שלו, שהתמקדה ברובוטיקה, כללה עבודה בצוות עילית בנאס”א ובמועצה הלאומית למדע בקנדה, שם בנה רכיבים לרובוטיקת חלל. אביבה גולדנברג הייתה לאדריכלית בעלת שם. היא ייסדה משרד אדריכלות משלה וכיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.

פרופ’ אלונה נצן-שיפטן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים אמרה בטקס: “ברצוני לפתוח בדברים על אישה מיוחדת במינה, גב’ אביבה גולדנברג המנוחה. היא הייתה אדריכלית בעלת שיעור קומה, רעיה, אם וסבתא. היא למדה כאן וסיימה את לימודיה ב-1971. הפביליון הוא דרך נפלאה להנציח את מורשתה של אביבה לדורות. הפביליון אינו רק סמל אלא מקום שבו סטודנטים יירכשו את הכלים הדרושים להם בעולם האדריכלות.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר: “אני מצטער שלא זכיתי לפגוש את אביבה. נזכור אותה דרך הפביליון הזה, שיאפשר לסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר להגיע להישגים אדריכליים בחלל סטודיו מודרני. אנו אסירי תודה על נדיבותכם העצומה במהלך השנים. אביבה לא תישכח לעולם. זיכרה ומורשתה יחיו בטכניון, ואנו מצפים לביקורים נוספים שבהם תוכלו לראות את המקום הזה משגשג ושוקק חיים.”

דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה גרובמן אמר כי “זהו כבוד גדול להשתתף בטקס זה. כמה סמלי שהבניין החדש נפתח כמעט מאה שנים אחרי ביקורו של איינשטיין בטכניון
ב-1923. הפביליון הנהדר הזה הוא מרחב הסטודיו הראשון בישראל המיועד לתואר שני. כפי שאמרה איילין גריי: ‘כדי ליצור עלינו לשאול שאלות.’ הפביליון הזה הוא תוצר של שאלות כאלה. אנו מבינים שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ואין לנו ספק שהמודל החדש הזה יהיה מופת לחיקוי בתחום האדריכלות. כל זה לא היה אפשרי ללא חזונה של משפחת גולדנברג ונדיבותה, ובמיוחד בזכות אביבה. תודה רבה לכם – משפחת גולדנברג. הארכיטקטורה צריכה לדבר על זמן ומקום אבל לשאוף לנצחיות. זהו צעד קטן לקראת עולם טוב יותר.”

את הפביליון עיצב משרדו של בוגר הפקולטה דגן מושלי ממשרד מושלי-אלדר, אדריכל אחראי, ראובן קרימוב. מושלי בנה משרד אדריכלות לתכנון עירוני ולתכן אדריכלי של מבני מסחר, בנייני רפואה, משרדים, תעשייה, הייטק, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מפעלי תרופות, דיור מוגן, בתי מגורים ומלונות.

לסרטון שהופק לכבוד הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד לאנדרו ואביבה גולדנברג:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=fINgE2woBM0″ width=”700″ height=”200″]

לאתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – כאן.

 

המרכז החדש שתפעיל הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ישמש חוקרים, פרופסורים וסטודנטים למחקר בין-תחומי בשורה של תחומים מדעיים ורפואיים, זאת במסגרת מחויבותו של הטכניון למצוינות מדעית ולקידום בריאות האדם. שרותי המרכז יעמדו גם לרשותם של גורמים חיצוניים שיוכלו לערוך, בתשלום, מחקרי MRI.

MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח, והיא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי, המערב תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד)  ומדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וכמובן את המחקר הרפואי.”

לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, “חוקרים רבים בטכניון המתינו להגעתו של כלי מחקר חיוני זה, שכן עד היום הם התבססו על מרכזי MRI אחרים בארץ לביצוע מחקריהם. המכשיר יהיה זמין לחוקרים ממגוון רחב של תחומים בטכניון ובסביבה וישמש גם גורמים בתעשייה המבקשים להעמיק את יכולתם במחקר ובפיתוח באמצעות MRI.”

לדברי ד”ר פריימן, “הייחוד במרכז החדש הוא בהימצאותו בפקולטה הנדסית, מתוך תפיסה שעובדה זו תקדם משמעותית חדשנות בחזית המחקר והטכנולוגיה ואת פיתוחם של פתרונות לבעיות קליניות חשובות. אין ספק שחברת סימנס שמחה על הבאתו של המכשיר לכאן, שכן חוקרים רבים בטכניון עשויים גם להציע שיפורים משמעותיים בביצועיו במסגרת מחקריהם.”

תחילת פעילותו של המרכז החדש, הצפויה בהמשך השנה, היא תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. מרכז זה יהיה מרכז ה-MRI המחקרי לחקר האדם הראשון מסוגו בצפון הארץ, והוא מותאם גם לילדים כדי לאפשר לחקור את התפתחותם. לשם כך יוצב במרכז גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדק את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד, כך שהנבדק יכול להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.

לסרטון מהתקנת מכשיר ה-MRI בטכניון:

[su_youtube url=”https://youtu.be/CxqPQKopnBo” width=”700″ height=”200″]

מדענים מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם גילו כי השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו, לא רק בשכבת האֶפִּידֶרְמִיס החיצונית אלא גם בשכבה הפנימית המכילה את כלי הדם. החוקרים גם ראו צמיחה של כלי דם חדשים בסביבת השתל.

החוקרים, בהובלת פרופ’ עמוס גילהר מהפקולטה לרפואה בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, בשיתוף פעולה עם פרופ’ רלף פאוס (Paus), בדקו אם יש השפעה ארוכת טווח של העכבר הצעיר על שתל העור. הם עקבו לאורך זמן רב אחרי עור האדם המבוגר שהושתל בעכבר צעיר, וראו כי העור האנושי חזר למצב צעיר כחודש לאחר ההשתלה. עם זאת, ההשפעה החיובית הזו נעלמה לאחר כשנה, כשהעכבר הזדקן, ומדדי ההזדקנות בעור האנושי חזרו להיות כמו לפני ההשתלה. הסיבה לכך היא שהעכברים המבוגרים כבר אינם מייצרים את החומרים שמעודדים הצערה.

כשהחוקרים ניסו לבודד את הגורם שהחזיר את השתל האנושי למצב צעיר, הם מצאו כי חלבון בשם VEGF, שאחראי להצמחת כלי דם, הוא גם האחראי על הצערת השתל האנושי בעכברים. “ה-VEGF העכברי מתחבר לקולטנים על גבי תאי אדם”, הסביר גילהר בריאיון לאתר מכון דוידסון. בניסוי מעבדה מחוץ לגוף העכבר ראו החוקרים ששימור רקמת עור בנוכחות החלבון VEGF בלבד גורמת גם היא להצערת הרקמה. כך הם הסיקו ש-VEGF הוא האחראי העיקרי להצערת העור. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמשלבת גורמים רבים, לכן דרושים מחקרים נוספים לגילוי הגורמים שיכולים להשפיע על הצערת האיברים, נוסף על VEGF. “כיום אני בוחן את הפוטנציאל הקליני של התוצאות”, אמר גילהר. “צריך להמשיך לחקור לעומק את המנגנון, כי הוא פוענח רק בחלקו. יש עוד מרכיבים שלא זיהינו, ויש מקום לזהות אותם”.

מעכברים לבני אדם

המחקר יכול לתת תקווה לעכב את הזדקנות העור על ידי טיפול במסלול הפעולה של ה-VEFG, אך כרגע זו תקווה בלבד. “אחנו נרתעים מלהגיד שה-VEGF יכול להיות טיפולי בפני עצמו, אבל הוא סולל לנו דרך לא רגילה להגיד שיש לנו מנגנון של הצערה”, הדגיש גילהר. כך למשל, אחד המנגנונים המאפשר התפתחות של גידולים סרטניים הוא ייצור עודף של כלי דם סביב הגידול, המספקים חמצן ומזון לתאים הסרטניים. תוספת של VEGF לגוף יכולה מצד אחד למנוע הזדקנות על ידי הצמחת כלי דם, אבל מצד שני עלולה לתמוך בגידולים סרטניים שמתפתחים בגוף. “האם נשתמש ב-VEGF עצמו? התשובה היא לא”, הבהיר גילהר. “אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו בבדיקה הזאת, ולדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה”.

זו לא הפעם הראשונה שבה נצפית השפעה של גורמים שנמצאים בדם צעיר על פרט מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2014 ופורסם בכתב העת Nature Medicine הראה שחשיפת עכבר בוגר לדם של עכבר צעיר משפרת את תפקודי הזיכרון והלמידה של העכבר הבוגר, עוצרת את הזדקנות המוח, ואפילו מחזירה לאחור את השפעותיה. מחקר אחר, שפרסמו חוקרים ישראלים בשנה שעברה בכתב העת Science, העלה כי אפשר לגרום להצערת עכברים על ידי עידוד יצירת כלי דם. עם זאת, לא די במחקר על עכברים בלבד כדי להסיק מסקנות לגבי בני אדם, וכדי להשתמש בתופעה כדי לנסות ולהצעיר איברי אדם יש צורך במחקרים מתאימים. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שמראה את התופעה באיבר של אדם, ובמקרה זה – האיבר הגדול ביותר בגוף וגם זה שמזדקן בקצב המהיר ביותר – העור.

“למאמר יש השלכות מעבר לעור”, הדגיש גילהר. “יש מסר במחקר הזה שיש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים ולא רק של העור”.

קרדיט לכתבה – מעיין אילון-אשכנזי, מכון דוידסון

 

חומר חדש שפותח במחקר משותף בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו סולל דרך לשיקום רקמות עצב פגועות וקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. הקונספט הכללי: האור המוקרן לתוך הגוף (אינפרה-אדום) יפגע ביריעה מהחומר החדש, וזו תפעיל את רקמת העצב הפגועה או הלב. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Materials הובילו ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ’ בוז’י טיאן מאוניברסיטת שיקגו.

רקמות עצב הם הפלטפורמה הביולוגית המוליכה מידע בין אזורים בגוף. רובן ככולן נמצאות בשני מרכזי הבקרה של מערכת העצבים המרכזית: המוח וחוט השדרה. ממערכת העצבים המרכזית מסתעפת מערכת העצבים ההיקפית, המבקרת היבטים רבים של פעילות ובהם הפעלת שרירים והעברת מידע חושי.

פגיעה במערכת העצבים ההיקפית עלולה להוביל למגבלות כגון שיתוק, נִמְלוּל וכאב כרוני. רקמות עצב במערכת זאת אומנם יכולות לעבור התחדשות (רגנרציה) אולם זו איטית ומוגבלת. עם זאת, התערבויות רפואיות מסוימות עשויות לאפשר שיקום מסוים שלהן.

אחד הפתרונות לטיפול בעצבים פגועים הוא גירוי חשמלי (סטימולציה), שיעילותו הודגמה במחקרים רבים. הבעיה היא ששיטה זו כרוכה בדרך כלל בביצוע הליך פולשני העלול להזיק לרקמות הגוף.

הפיתוח שמציג ד”ר רוטנברג Nature Materials עשוי לייתר את השימוש בהחדרת אלקטרודות. חוקרי הטכניון ואוניברסיטת שיקגו ייצרו חומר חדש, מוליך למחצה, בתצורה של יריעה גמישה ואולטרה-דקה המתממשקת היטב עם רקמות ביולוגיות. הרעיון המודגם במאמר הוא שימוש ביריעה זו לעיטוף רקמת העצב הפגועה, או במקרה שמדובר בקיצוב לב – עיטוף של הלב עצמו. שלב זה יבוצע במסגרת הניתוח הנחוץ ממילא במקרה של פגיעות כאלה.

“הפיתוח שלנו הוא חומר פוטו-וולטאי, כלומר חומר הממיר אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית המשפיעה על רקמת העצב,” מסביר ד”ר רוטנברג. “במאמר אנחנו מדגימים את יעילות החומר החדש בשני הקשרים שונים – קיצוב לב ושיפעול של מערכת העצבים ההיקפית. בהקשר של טיפולי לב, לדוגמה, השימוש ביריעה כזאת יכול להאיץ שיקום אחרי ניתוח ולייתר את השימוש באלקטרודה זמנית המוחדרת ללב. מאחר שהיריעה שפיתחנו עשויה מחומר מבוסס סיליקון, המתפרק בגוף ללא אפקט רעיל כלשהו, אין צורך בפעולה כירורגית נוספת להוצאתה מהגוף.”

ייחודו של החומר שפיתחו החוקרים בהיותו מוליך-למחצה חריג מאוד, המקיים תכונה שאינה מתקיימת בדרך כלל בחומר יחיד: ממשק p–n junction, או דיודה.

הנה הסבר קצר: מוליכים-למחצה מבוססים על פערים אנרגטיים הקובעים את רמת המוליכות שלהם. בדרך כלל הם בנויים מחומרים מסוג N-type, התורמים לחומר אלקטרון, וחומרי P-type הלוקחים מהחומר אלקטרון; החיבור בין שני החומרים יוצר ממשק יעיל הקרוי p–n junction, שהוא אבן הבניין של התקנים אלקטרונים ותאים סולריים.

החיבור בין שני החומרים השונים הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד, ומכאן חשיבותו של הגילוי המוצג במאמר החדש: דיודה העשויה רק מ P-type וצומת הבנוי מסיליקון רגיל וסיליקון נקבובי.

ד”ר רוטנברג מספר כי החומר החדש נוצר באופן לא מתוכנן. “בטעות השתמשתי במעבדה בפינצטת מתכת המספקת לתהליך יוני ברזל – משהו שלא תכננתי שיקרה. יוני הברזל שימשו קטליזטור ליצירת הננו חורים על פני השטח של הסיליקון.”

לדברי ד”ר רוטנברג, החומר החדש מהווה חלון תרפויטי המאפשר לצוות הרפואי להשפיע מבחוץ על רקמות גופו של המטופל. גם מחוץ לתחום הרפואי צפוי הפיתוח החדש לתרום רבות ליישומים שונים, למשל בתחום האנרגיות המתחדשות. מאחר שמקורות אנרגיה מתחדשים כגון השמש הם הפכפכים, כלומר אינם פועלים בעוצמה קבועה לאורך היממה, אחסון האנרגיה הופך לאתגר מרכזי בקידום השימוש באנרגיות אלה. אחת המגמות בהקשר זה היא ייצור מימן באמצעות פירוק מים בכוח קרינת השמש, זאת משום שהמימן המיוצר מהווה מקור אנרגיה בר אחסון. ד”ר רוטנברג מעריך ומקווה שהחומר החדש שפיתח עם עמיתיו יאיץ את פיתוחם של התקנים סולאריים מתקדמים ויעילים יותר.

בסרטון: לב מבודד שמתכווץ ספונטנית. על דופן הלב אפשר לראות מימין את יריעת הסיליקון. באמצעות הקרנת אור על היריעה אפשר לשנות את קצב הלב במקרה של בעיית קצב. באופן דומה אפשר להשפיע על תנועות גפיים באמצעות פולסים של אור. הכוונה היא כאמור להשתמש באור אינפרה-אדום החודר דרך רקמות הגוף, אולם בסרטון נעשה שימוש באור נראה (ירוק) כדי להדגים את מנגנון הפעולה

[su_youtube url=”https://youtu.be/qiO7ICSspeY” width=”700″ height=”200″]

למאמר בכתב העת Nature Materials  לחצו כאן

הטכניון, הקריה הרפואית רמב”ם והפילנתרופים אנדי ולארי וולף הכריזו על הקמת מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה, המרכז ישלב הנדסה ורפואה לטובת בריאות האדם.

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוביל את שיתוף הפעולה בין רמב”ם לטכניון לגבהים חדשים וישמש פלטפורמה למחקר יישומי קליני נרחב ומעמיק. הוא יטפח אינטראקציות יום-יומיות בין רופאים, מדענים ומהנדסים. צוותים משותפים ישקדו על פתרון בעיות מעשיות לאורך כל הדרך מהמעבדה למיטת החולה, יתרגמו תובנות מחקריות לכלים טיפוליים חדשניים ויכשירו את הדור הבא של רופאים ומהנדסים לעבודה משותפת שתשפר את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הטכנולוגיות יפותחו במרכז מתוך התמקדות באתגרים קליניים בלתי פתורים. המצאות אלה ייבחנו במרפאות ובמעבדות וייושמו במהירות בשטח במסגרת תפיסה כוללת של הבאת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים אל מיטת המטופל.

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוקם במגדל התגליות ע”ש הלמסלי שנבנה בשטח רמב”ם בסמוך לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט של הטכניון. המגדל הוא הפרויקט הראשון מסוגו המשותף לרמב”ם, לאקדמיה ולתעשייה הביו-רפואית. המגדל יכלול גם מרכזי מצוינות ומכונים קליניים ובהם מכון קרן ליר למחקר קליני ברמב”ם ומרכז החדשנות ע”ש עוזיה גליל, מספר קומות שישמשו חברות סטארטאפ, וכן מרכז מבקרים ותערוכות.

אנדי ולארי וולף מעורבים בתמיכה בשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שותפות שהטכניון ממלא בה תפקיד מרכזי. בעשורים האחרונים תמכה קרן דן ובטי קאהן, הקרויה על שם הוריה של אנדי ומונהגת על ידי לארי כנשיא הקרן, ברבות מהיוזמות ברמב”ם ובטכניון ובהן מכון דן ובטי קאהן למחלות נשימה בילדים, ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית ע”ש קרן דן ובטי קאהן ובבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש דן ובטי קאהן. במשך שנים רבות שימש לארי וולף כחבר בוועד המנהל באגודת ידידי רמב”ם בארצות הברית. הוא חבר בקורטוריון הטכניון ובוועד המנהל של ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אנדי ולארי היו מעורבים בפרויקטים רבים בישראל ובמדינת מישיגן.

“אנו גאים ונרגשים על חלקנו ביוזמה היסטורית משותפת זו של רמב”ם והטכניון במחקר ובחדשנות,” אמרו אנדי ולארי וולף. “תרומותינו מאפשרות לנו לקיים את חזונם ואת מורשתם של הפילנתרופים דן ובטי קאהן בישראל.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “בריאות האדם היא מהאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עם אתגר זה מצריכה שילוב של יכולות מעולמות תוכן שונים, החל במיטת החולה וברופאים שסביבה וכלה במדענים ובמהנדסים ממגוון דיסציפילינות. הטכניון מחולל כיום מהפכה שמטרתה לחבר את כל אותן דיסציפלינות לטובת התמודדות עם אתגרים מרכזיים בבריאות האדם, ומרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יביא לכלל ביטוי את שילוב היכולות של אחד מבתי החולים המובילים בישראל עם אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית בעלת שם עולמי. אנו מודים לאנדי ולארי וולף על שותפות איתנה ועל תרומתם שאיפשרה את הקמת המרכז.”

מנכ”ל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל אמר כי “מחקר וחדשנות הם מרכיבים קריטיים בהצלחתה של מערכת הבריאות במאה ה-21. תרומתה הנדיבה של משפחת וולף תאפשר לנו להעצים את יכולותינו. מחקר הוא כיום צורך חיוני בשימור הרלוונטיות של רופאי ישראל בתחום תחרותי ודינמי זה. המרכז החדש יסייע לנו לשכנע רופאים, שחייהם מוקדשים לעולם המורכב והמאתגר של הרפואה, להמשיך לעבוד במרכז רפואי גדול באמצעות הזדמנויות למחקר מתקדם.”

הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הספורות בעולם שבהן פועלת פקולטה לרפואה ומשתפת פעולה עם פקולטות הנדסיות ומדעיות. הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט נוסדה בשנת 1969 מתוך חזון והבנה שעתיד הרפואה מותנה בקשרים בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה. כיום מקיים הטכניון פעילות נרחבת של הוראה ומחקר בתפר שבין עולם הרפואה לתחומי מדע וטכנולוגיה רבים ובהם הנדסה ביו-רפואית, מחשוב, עיצוב וארכיטקטורה.

שיתוף הפעולה בין רמב”ם והטכניון, המתקיים כבר עשרות שנים, התעצם בשנים האחרונות ומספק פלטפורמה מבטיחה ליישומים טכנולוגיים חדשניים. באוגוסט 2020 השיק הטכניון את יוזמת בריאות האדם, המחברת חוקרים מתחומים שונים ומפקולטות שונות בטכניון לטובת התמודדות עם אתגרי הרפואה בת זמננו. מרכז לארי ואנדי וולף לרפואה תרגומית והנדסה ימלא תפקיד מרכזי בקידום מגמה זו.

פרופ’ רפי ביאר, רופא ומהנדס ובעבר מנכ”ל רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הוסיף כי “מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה במגדל התגליות ע”ש הלמסלי מממש את תוכנית-העל של רמב”ם לחבר רפואה קלינית עם מחקר אקדמי מתוך דגש הנדסי. המרכז המשותף יאכלס את הרופאים-החוקרים של רמב”ם, חוקרי הטכניון ומומחים במדעי הנתונים, בבינה מלאכותית ובלמידה חישובית. המרכז יקדם את מגמת שילוב התחומים במדעי החיים (Bio-Convergence), הנמצאת בחזית החדשנות הישראלית, יחבר ביולוגיה והנדסה לטובת המטופל וישמש קרקע פורייה לחיזוק התעשייה הביו-רפואית בישראל ובעולם כולו.”

הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים נחנך בשבוע שעבר בטכניון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים. הבניין, בן שמונה קומות ובשטח של 5,400 מ”ר, ישמש את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. הוא הוקם בתרומתם של בוגרי הפקולטה זהר ויהודה זיסאפל, שקיבלו בשבוע שעבר את אות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.

“נרשמנו לטכניון לפני כחמישים שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל – ובעצם גם היחיד,” אמר זהר זיסאפל. “עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ולכן אנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך.” אחיו יהודה זיסאפל אמר כי “הבניין הראשון של הפקולטה, שבו למדנו, נתרם על ידי פישבך, יהודי אמריקאי, ונקרא על שמו. זו זכות גדולה עבורנו שאת בניין הפקולטה החדש תרמנו אנחנו – תורמים ישראלים שלמדו בטכניון.”

“נדירים הם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר שהשפיעו כה רבות על עם ומדינה כפי שהטכניון השפיע על ישראל,” כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג ליהודה וזהר. “בזכות העשייה רבת השנים שלכם, האחים זיסאפל, פועל כיום מרכז מחקר מתקדם ושוקק המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו, והפקולטה מבססת את מעמדה בחזית המחקר העולמית. כך, הטכניון מצליח להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה למהנדסות ולמהנדסים הטובים ביותר כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “כל ביקור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מעורר בי תחושה מיוחדת, משום שזוהי פקולטה ייחודית בתולדותיה ובהשפעתה העצומה על מדינת ישראל. זהר ויהודה נתנו דחיפה חשובה לתחום הננוטכנולוגיה שהוביל למהפכה ביכולותיה הטכנולוגיות של מדינת ישראל. הם זיהו בשלב מוקדם מאוד את חשיבותו של התחום ותרמו בנדיבותם לפיתוחו בטכניון. הבניין החדש יסייע לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה.” פרופ’ סיון הודה ליהודה ולזהר על התמיכה, על השותפות ועל החברות.

“המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי,” אמר יהודה זיסאפל. “תרמנו להקמת הבניין מתוך חזון שיסייע לפקולטה ולטכניון במשימתם להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.” הוא הוסיף כי “התחלנו את לימודינו בטכניון עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. אנו גאים להיות חלק משמעותי בהתפתחותה של הפקולטה, וחשוב לנו שהבניין החדש ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה.”

דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר אמרה כי “הבניין החדש יאפשר לנו לעשות את הקפיצה הקוונטית שהפקולטה זקוקה לה – גיוס חברי סגל מבריקים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כניסה לתחומי מחקר חדשים כגון טכנולוגיות קוונטיות ויישומי AI בשלל תחומים ובניית תשתית מחשוב משופרת שהיא התנאי לפריצות דרך חדשות. אני מודה בשם כולנו לזהר וליהודה זיסאפל ומבטיחה שהבניין החדש יהיה הומה בפעילות ושוקק חיים.”

“יהודה וזוהר הם דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון אשר לא רק הפכו לחלוצי תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היו לראש חץ לידידי הטכניון בישראל,” אמר פרופ’ פרץ לביא יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. “תמיכתם בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בה למדו, עקבית וארוכת שנים. בניין זיסאפל אותו חנכנו מצטרף לבניין לננואלקטרוניקה על שם הוריהם משה ושרה זיסאפל אותו תרמו קודם לכן. ידידי הטכניון בישראל מודים ליהודה וזוהר ומקווים שרבים ילכו בעקבותיהם.”

 

לסרטון מבניין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים החדש:

[su_youtube url=”https://youtu.be/8nrguOB7Jts” width=”700″ height=”200″]

לסרטון על האחים זיסאפל:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=AdMbOGybTWg” width=”700″ height=”200″]

הטכניון חנך את “מרכז מהודר לממציאים” – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב – יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.

שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד”ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע”ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו “מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות.”

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר אמר כי “בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, ‘רפי בארץ הפלאות’. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה – ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם.”

פרופ’ עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי “רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד.”

אלוף (מיל’) עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי “על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ’ ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים.”

רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה”ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת ‘נטפים’, ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.

מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ”ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות.  במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.

הטכניון העניק השבוע שמונה תוארי דוקטור לשם כבוד: לפרופ’ אנטון ציילינגר, לפרופ’ הארי גריי, לד”ר ג’ורג’ אלבאום, לרוברט ורות מגיד, לעירית רפפורט, לקנת’ (קן) לוי ולפרופ’ דניאל זייפמן. הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון ודיקניו ושגריר אוסטריה בישראל מר ניקולאוס לוטרוטי. את האירוע הנחה פרופ’ וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

ראש הממשלה נפתלי בנט שלח ברכה לטקס ואמר: “הטכניון הוא בית היוצר של הטכנולוגיה הישראלית ומהמוסדות היוקרתיים ביותר בישראל. אבי המנוח עבד בטכניון ואני עצמי גדלתי בחיפה, כך שהטכניון היה חלק בלתי נפרד מילדותי. אבל הטכניון הוא הרבה יותר מכך; ממנו יצאו ארבעה מתוך חמשת הישראלים שזכו בפרס נובל במדעים. הטכניון לא רק מבטא חדשנות וגאונות ישראליות, אלא הוא גם מודל יפהפה של דו-קיום – אנשים מרקעים שונים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים מכל חלקי החברה הישראלית משתפים כאן פעולה וחותרים למצוינות. אני מאחל לטכניון עוד שנים רבות של הצלחה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי, “הטכניון מורכב מסך כל האנשים שנרתמו לשליחותו ובחרו בה כאורח חיים. מחיים ויצמן, מרטין בובר ואלברט איינשטיין ועד חוקרי הטכניון כיום – כולנו מחוברים בחוט הזהב של שליחותנו: להרחיב את הידע האנושי ולרתום אותו למען הדורות הבאים. זוהי משימה נאצלת המושתתת על ההבנה שכולנו, בניסוחו של המשורר מוטי המר, רקמה אנושית אחת חיה. בהמשך לכך, כל אחד ממקבלי התארים הערב הוסיף את הרקמה שלו למארג המרכיב את הטכניון, וזאת במסגרת החתירה הבלתי פוסקת לעולם טוב יותר. אנו מוקירים את כולכם ומודים לכם.”

בשם מקבלי התארים דיבר פרופ’ הארי גריי מקלטק, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, שאמר: “בשנת 1923 ביקר אלברט איינשטיין בטכניון ואמר כי כדי לשרוד ולהתקיים, היישוב היהודי בארץ ישראל חייב לפתח טכנולוגיות. שנה אחר כך קם הטכניון והגשים את העצה הזאת דה פקטו. הטכניון הפך את חיפה לבירת הטכנולוגיה העולמית ואת מדינת ישראל למעצמה של פיתוח טכנולוגי, אבל המלאכה לא נשלמה; יש עוד עבודה רבה לפנינו, ועלינו להתמקד בשלושת האתגרים הגדולים של תקופתנו: בריאות האדם, אנרגיה וסביבה. הטכניון עושה המון בתחומים אלה, וחשוב להמשיך בכך.”

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי “בקרוב נחנוך מאה שנים לפתיחת הטכניון, ועלינו להכיר טובה לאנשי החזון שהובילו אותו מהרגע הראשון – מראשוני ההוגים של אוניברסיטה טכנולוגית בארץ ישראל ועד נשיא הטכניון הנוכחי, פרופ’ אורי סיון, הפועל למען הטכניון בכל ליבו. ולמקבלי התארים הערב אנו חבים תודה עצומה על כך שהם מדגימים לנו מצוינות מהי ונוסכים בנו השראה לשיפור העולם.”

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

אלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2022:

פרופ’ אנטון ציילינגר, חוקר פיזיקה קוונטית באוניברסיטת וינה, אוסטריה: בהוקרה על תרומתך העצומה למדע וטכנולוגיה קוונטית; בהערכה על פעילותך המסורה להגדלת מספר הצעירים העוסקים בתחום; ובהצדעה על מאמציך ועל הכרתך במדע כפלטפורמה המעשירה את רוח האדם. ברחשי תודה על מחויבותך ארוכת השנים לשילוב הקהילה האקדמית הישראלית בקהילה האירופית.

פרופ’ הארי גריי, חוקר אנרגיה בקלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה”ב: בהוקרה על תרומתך יוצאת הדופן, שעוררה מודעות עולמית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה הסולרית; וברחשי תודה על תמיכתך ומעורבותך העצומה בקידום הטכניון והקהילה האקדמית בישראל.

 

ד”ר ג’ורג’ אלבאום, בוגר MIT, ארצות הברית: בהוקרה על אהבתך לטכניון ועל אמונך בתפקידו המרכזי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ובשיפור רווחת האנושות; בהערצה על מחויבותך להשפעה על הנוער של ימינו באמצעות שיתוף סיפורך כניצול שואה; ברחשי כבוד על מנהיגותך המתמדת ברמה המקומית, הארצית והבין-לאומית; ובהכרת תודה על תמיכתך הנדיבה בחקר האנרגיה ובסטודנטים בטכניון.

 

רוברט ורות מגיד,פילנתרופים וידידי הטכניון , אוסטרליה: בהוקרה על תמיכתכם המשותפת בקהילות היהודיות באוסטרליה, בישראל וברחבי העולם; ברחשי תודה על מאמציכם הבלתי נלאים לקידום הטכניון ויעדיו המדעיים; בהצדעה על הצלחותיכם והישגיכם כמנהיגים בעולם העסקים ובהערכה על מחויבותכם האלטרואיסטית למטרות פילנתרופיות ולפעילות למען האחר.

 

עירית רפפורט, פילנתרופית בתחומי האמנות, המדע והרפואה, ישראל: על פעילותך הפילנתרופית המתמדת, הממשיכה את דרכם של הורייך בטיפוח מחקר ביו-רפואי פורץ דרך ובחינוך בתחום זה; ובהוקרה על מסירותך רבת השנים להעצמת נשים, על מחויבותך לתחום האומנות; וברחשי תודה על נאמנותך לטכניון ולפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

 

קנת’ (קן) לוי, מייסד KLA-Tencor, ארצות הברית: על תמיכתך האיתנה בטכניון, בשליחותו ובסטודנטים הלומדים בו; בהכרה בהצלחתך כמנהיג בין-לאומי בתחום העסקי; על תרומתך לכלכלת ישראל באמצעות הקמתן של מספר חברות הייטק בין-לאומיות בעלות שם עולמי; על מחויבותך חסרת הפשרות לעם היהודי, למדע ולאנושות, המתניעה חידושים והישגים מדעיים עתירי השפעה.

 

פרופ’ דניאל זייפמן, מדען ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, ישראל: בהוקרה על הצלחתך בהובלת מכון ויצמן למדע ובסלילת הדרך להישגים מדעיים מרשימים בישראל ובעולם; בהכרת טובה על מסירותך לקידום המדע ולהנגשתו ברחבי העולם; וברחשי תודה על קידומם של שיתופי פעולה מגוונים בין הטכניון ומכון ויצמן למדע בתחומי מחקר רבי השפעה.

 

את קטעי המוזיקה בערב ביצע תומר גבירצמן, דור שלישי בטכניון. הוא עצמו סטודנט בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, אימו פרופ’ דפנה פישר-גבירצמן היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וסבתו ברטינה פישר היא פרופ’-אמריטוס מהפקולטה לפיזיקה.

אתמול  (א’) העניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ’ ג’וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בתחום בריאות האדם) ולפרופ’ ג’יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה). את הטקס הנחתה פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת הפרסים העניקו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל”מנבא נובל” משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ציטט את הפיזיקאי היהודי איזידור אייזק רבי, שנהג לומר כי אימו הפכה אותו למדען מבלי שהתכוונה לכך; משום שבמקום לשאול אותו בסוף כל יום לימודים מה למד היום הייתה שואלת אותו אם שאל בבית הספר שאלה טובה. “לשאול שאלות טובות ולהיות מוכן לקבל ‘לא’ כתשובה – זה המפתח להצטיינות מדעית,” אמר פרופ’ סיון. “פרס הארווי קרוי על שם ליאו הארווי, שהקדיש את חייו לקידום הצטיינות מדעית ולתמיכה במדינת ישראל. שלושת חתני הפרס הם מדענים מעולים שיודעים לשאול שאלות טובות ולדעת שלא על כולן יצליחו לקבל תשובה.”

סטיב ברגר, נשיא ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, אמר כי “זהו כבוד גדול להיות נוכח בטקס זה שבו שלושה אנשים מבריקים יקבלו את פרס הארווי. כידוע, יותר מ-30% ממקבלי פרס הארווי במרוצת השנים קיבלו לימים פרס נובל, ואני מאחל לזוכים היום הצלחה בהמשך דרכם.”

פרופ’ ג’וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

לאחרונה פיתחו פרופ’ דה-סימונה וקבוצת המחקר שלו טכנולוגית הדפסה חדשנית בשם  CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים “צומחים” בהדרגה מתוך נוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת ייצור של צורות גאומטריות מורכבות יותר.

פרופ’ דה-סימונה אמר כי “הפרס הוא הכרה חשובה בקבוצת המחקר ובסטודנטים שלי. ליאו הארווי היה חלוץ במהפכת הייצור והוא מסמל את הקשר בין אקדמיה בתעשייה – קשר שבא לידי ביטוי בפעילותו של הטכניון. עלינו לחשוב היטב על הקשר הזה, שכן לא לכל מחקר אפשר לקבל מימון ממשלתי, ולפעמים הפתרון לאתגר נמצא בתמיכה של חברות סטארטאפ ושל התעשייה בכלל.”

פרופ’ רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ’ משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ’ משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ’ משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי “בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות.”

פרופ’ ג’יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, קיבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

מאז 1981 עובד פרופ’ רייס באוניברסיטת הרווארד, שם הוא מכהן כפרופסור למדעי ההנדסה והגאופיזיקה. פרופ’ רייס הוא מומחה במכניקה של מוצקים ונוזלים – לחץ, דפורמציה, שברים וזרימה – בהקשרים שונים ובהם סיסמולוגיה, פיזיקה של תהליכים טקטוניים ודינאמיקה של פני הקרקע. הוא עוסק במכניקה של כדור הארץ לרבות מנגנוני היווצרות של רעידות אדמה (מחקרים שהוא עורך עם אשתו, פרופ’ רנאטה דמוסקה), דינמיקה של כשלים וסדקים, צונאמי ומפולות. פרופ’ רייס זכה בפרסים רבים ובהם מדליית טימושנקו ומדליית ASME (האגודה האמריקאית למהנדסי מכונות) ונבחר לחברה המלכותית של לונדון, לאקדמיה האמריקאית להנדסה ולאקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה למדעי ההנדסה ייסדה פרס על שמו כדי להוקיר את תרומתו למדעי ההנדסה.

פרופ’ רייס אמר כי “ככל שאני חושב על ההצלחות בקריירה שלי אני מבין שעיקר ההצלחה שלי קשור למזל הגדול שהיה לי עם מנטורים לאורך השנים. מתחילת הדרך שלי באקדמיה, באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, זכיתי במנטורים טובים, וגם לאחר שהתמניתי לחבר סגל באוניברסיטת בראון ובהרווארד דאגתי שיהיו לי מנטורים – העמיתים שלי. לכן חשוב שנבין את חשיבות ההנחיה כחלק מרכזי באחריותנו כמדענים. באשר לתוכן המחקרים שלי – התחלתי בכשלים בחומר, נושא שעניין בעיקר גופים צבאיים, ומאחר שרציתי לעסוק גם בהקשרים אזרחיים הסבתי את המחקר שלי לתחום של רעידות אדמה ובשנים האחרונות לדינמיקה של מדפי הקרח, תופעה חשובה מאוד בהקשר הסביבתי. אני מודה מאוד לחוקרי הטכניון ששיתפו איתי פעולה במהלך השנים.”

קרדיט צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

לצפייה בברושור הטקס – לחצו כאן