בשנת 2009 העניק הטכניון לקרוון תואר דוקטור לשם כבוד, על “הישגיו החלוציים והצטיינותו בתחומי האמנות והפיסול הסביבתי – פעילות שהגבירה את המודעות לסביבה הטבעית והבנויה בקרב מיליוני אנשים ברחבי העולם, מתוך הערכה על תרומתו למוניטין של מדינת ישראל ביצירותיו המבטאות את הכמיהה לשלום, ומתוך הכרה בחשיבותה של האמנות ובתרומתה לקדמה המדעית והטכנולוגית”.
קרוון תכנן פרויקטים רבים ובהם כיכר הבימה בתל אביב. אנדרטת חטיבת הנגב, מיצירותיו החשובות ביותר, נבנתה בשנות ה-60 ופתחה לו שער לעולם הרחב. בעשורים שלאחר מכן הוא תכנן יצירות ומבנים רבים באירופה. בשנה 1977 הוא זכה בפרס ישראל בפיסול והשנה (2021) הוא קיבל את אות יקיר העיר תל אביב יפו.
בטקס קבלת התואר אמר קרוון כי “בין כל המדענים והמהנדסים בטכניון אני מרגיש קצת יוצא דופן, למרות שאת עבודותיי הראשונות עשיתי במלט ובטון ונעזרתי רבות בעצותיהם של אנשי הטכניון.”
יהי זכרו ברוך.
תמונות מטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, 2009 (צילום: שלמה שוהם):
חמישים ושתיים חברות טכנולוגיות מהמובילות במשק, ישתתפו השבוע ביריד התעסוקה הטכנולוגי של הטכניון. היריד יתקיים במתכונת וירטואלית באמצעות פלטפורמה חדשנית ותלת-ממדית. הפלטפורמה מדמה אולם כנסים ומאפשרת לסטודנטים ולבוגרים, ממש כמו ביריד רגיל, לשוטט בין 4 אולמות בהם פרוסים 52 הביתנים הווירטואליים, להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגי החברות, להגיש קורות חיים, להתראיין למשרות רלוונטיות ולשמוע הרצאות טכנולוגיות מרתקות באולם ההרצאות. זו הפעם הראשונה שהיריד מתקיים בשיתוף פעולה עם ארגון בוגרי הטכניון.
“מסורת ירידי התעסוקה שנערכת על ידינו פעמיים בשנה, היא נקודת ציון חשובה עבור הסטודנטים והבוגרים הצעירים שלנו לקראת הצעד הבא המשמעותי שלהם בעולם התעסוקה”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “אנו בלשכת דיקן הסטודנטים שמחים על הגידול בכמות החברות המשתתפות בהשוואה ליריד הווירטואלי שערכנו בחורף 2020. זו מגמה חיובית של התאוששות המשק לאחר משבר הקורונה ועלייה בהיצע המשרות בהייטק ובתעשייה”.
ביריד ישתתפו כאמור 52 חברות, ובהן התעשייה האווירית, apple, אמזון, אינטל, ADASKY, טבע, אלביט, רפאל, חברת החשמל, IBM, HP, Tower Semicondactor, ישקר, Camtek, NVIDIA, WSC Sports Technologies ובלומברג.את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה ותעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים בהפקת חברת פרימיום.
פרס א.מ.ת. היוקרתי, בסך מיליון דולר, הוענק ביום חמישי האחרון לשמונה כלות וחתנים, שניים מהם חברי סגל בטכניון: האדריכלית ברכה חיוטין והאדריכל שמאי אסיף, שיקבלו את הפרס בתחום האדריכלות.
שמאי אסיף
זו השנה ה-19 להענקת הפרס, הניתן בחסות משרד ראש הממשלה. פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות), המכונה “הנובל הישראלי”, מוענק בכל שנה על הישגים אקדמיים או מקצועיים יוצאי דופן שיש בהם תרומה מיוחדת לחברה והשפעתם מרחיקת לכת. בראש ועדת הפרס עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.
אדר’ שמאי אסיף השלים תואר ראשון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ותואר שני בארכיטקטורה ועיצוב עירוני באוניברסיטת הרווארד, והוא ממובילי יוזמת “ישראל 100 — תכנון מרחבי אסטרטגי לישראל בשנת 2048“.משרד האדריכלים שהקים בשנות ה-90 היה מעורב בין השאר בתוכנית המתאר לבאר שבע, בתוכנית המתאר למכבים-רעות ובפיתוח האדריכלי והנופי של כביש חוצה ישראל. הוא היה מהנדס העיר תל אביב־יפו ועמד בראש צוות התכנון של תוכנית המתאר הארצית תמ”א 35. ב-2010 עזב את תפקידו כראש מינהל התכנון במשרד הפנים והתמנה לפרופסור אורח בטכניון וכיום הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון.
ברכה חיוטין
אדר’ ברכה חיוטין, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ייסדה עם בעלה ד”ר אדר’ מיכאל חיוטין ז”ל את משרד חיוטין אדריכלים, מהבולטים באדריכלות הישראלית בעשורים האחרונים. אדר’ חיוטין התמקדה בבנייה ציבורית והייתה אחראית לכמה מהמבנים הבולטים בנוף העירוני הישראלי ובהם אקדמיית פולונסקי שבמכון ון ליר, בית המשפט בחיפה ומוזאון הסובלנות בירושלים. היא זכתה בפרסים רבים ובהם אות מפעל חיים מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, אות העיצוב להיכל המשפט בחיפה ופרס אגודת האדריכלים. היא זכתה שלוש פעמים בפרס רכטר לאדריכלות. היא שימשה יועצת לתוכנית אב לטכניון ושופטת בתחרות עיצוב שער הכניסה לטכניון. לאחרונה, אושר מינוייה כפרופ’ אורח בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והיא הצטרפה לסגל הפקולטה.
ד”ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פענחו מנגנון מרכזי בבקרת מערכת החיסון, המונע ממנה “להשתולל” בעקבות התראות שווא. המחקר התפרסם ב-Journal of Immunology ומערכת כתב העת העניקה לו המלצת קריאה מיוחדת (top read).
מחברות המחקר, ד”ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה, התמקדו בתפקידו של החלבון Gads בבקרת פעילותם של תאי T החיוניים למערכת החיסון. הממצא העיקרי שלהן הוא שחלבון זה מהווה מעין שער המונע ממערכת החיסון ליזום מתקפה מיותרת.
ד”ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה
תאי T הם “החיילים של מערכת החיסון”. כאשר הגוף מותקף בזיהום, בהתפתחות סרטנית וכיו”ב, תאים אלה עוברים התרבות מהירה, תוקפים את הגורם הפולש ואף מגייסים מולקולות אחרות בגוף כדי שיסייעו להם בתקיפתו.
תפקודם של תאי T עלול להשתבש בשתי דרכים עיקריות: תת-פעילות, הגורמת לכך שהגוף לא יתקוף את הגורם הפולש וכך לא ימנע התפתחות של מחלה; ופעילות יתר, העלולה להוביל לתגובת שרשרת המזיקה לגוף, למשל ביצירת מחלה אוטו-אימונית או סערת ציטוקינים – מונח שעלה לכותרות במגפת הקורונה.
החוקרות גילו כי חלבון בשם Gads יכול למנוע התנעה של תגובת שרשרת כזו. במובן זה הוא משמש שער סגור המונע פעילות חיסונית כל עוד התאים לא הופעלו. החוקרות גילו עוד כי עם הפעלת התאים על ידי גורם פולש – נגיף, גידול סרטני וכיוצא בזה – החלבון Gads עובר “תיוג” על ידי הוספת קבוצה כימית מסוימת. התיוג האמור מתרחשת רק כאשר שני חלבונים אחרים (LAT ו-SLP-76) נקשרים לGads- בעת ובעונה אחת לכדי קומפלקס רב-מולקולרי. היקשרות כזאת פותחת את השער ומתניעה מתקפה של תאי T על הפולש. אם רק אחד משני החלבונים האמורים נקשר ל-Gads, המתקפה לא תצא לדרך.
לדברי ד”ר יבלונסקי, “במחקר הנוכחי גילינו את אותו מנגנון שהתפתח במהלך האבולוציה כדי למנוע התראות שווא, כלומר מצב שבו המערכת החיסונית נכנסת לסחרור מסוכן העלול להזיק לאורגניזם עצמו ביצירת דלקות והפרעות אחרות.”
המאמר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן קולק, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, קרן פולקסוואגן ו-BSF (הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל).
על החוקרות:
ד”ר דבי יבלונסקי היא חברת סגל (סגל פרה-קליני) בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחברה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון. היא נולדה בארצות הברית והשלימה תואר ראשון ושלישי באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט ב-UCSF.
אינאס חלומה גדלה בכפר מנדא, השלימה תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון והמשיכה לתואר שני בטכניון בהנחיית ד”ר יבלונסקי, המנחה אותה גם בדוקטורט.
למאמר בכתב העת המדעי Journal of Immunologyלחצו כאן
אחד מעמודי התווך המשמעותיים בפעילות זו הוא משרד תומך למידה, שבראשו עומד בן פיליארסקי שיסיים בקרוב את תפקידו. בן, עתודאי בן 22 בתכנית המצטיינים “אלונים” להנדסת נתונים ומידע, החל לאחרונה את התואר השני ונמצא באגודה למעלה משנתיים. במסגרת תפקידו יזם בן והוביל יחד עם הרכזים פרויקטים רבים שמטרתם להקל על הסטודנטים בפן האקדמי. יוזמות אלה כוללות בין היתר תכנון, עיצוב ופיקוח על השיפוצים במספר מתחמי למידה בקמפוס וכן שיבוץ משגיחים לשמירה על ההנחיות במתחמים שפעלו במהלך הקורונה.
אחד מתחומי האחריות הנרחבים ביותר של המשרד הוא מערך הפק”לים והחונכויות, שנועד לספק לסטודנטים תמיכה וחיזוק במגוון קורסים. בעת התפרצות המגפה הוביל בן, עם רכזי המשרד, את ההיערכות המחודשת. לדבריו, “תוך שבועות ספורים העברנו את הפק”לים לזום ורכשנו אמצעים טכנולוגיים למדריכים. גם בחונכויות היה שינוי גדול – בניגוד לשיטת ‘כל הקודם זוכה’ שהייתה נהוגה בעבר הרצנו פיילוט הרשמה ושיבוץ זמנים מראש וזכינו לפידבקים חיוביים.”
הפרויקט המשמעותי ביותר של המשרד בימים אלו הוא חנות החוברות הדיגיטלית. כיום, סטודנט המעוניין בחוברת תרגילי עזר, ספר לימוד או מבחני עבר עם פתרונות ייאלץ לרכוש אותם פיזית מתוך מאגר עצום של חומרים מודפסים. לדברי בן, המצב הנוכחי “מזיק לסביבה ופשוט לא יעיל. אין סיבה להדפיס מסות של חומרי לימוד ללא אינדיקציה אמיתית לדרישה, בעיקר נוכח העובדה שהחומרים מתעדכנים כל הזמן לפי הקורסים בפקולטות השונות.” בחנות הדיגיטלית החדשה יוכלו הסטודנטים להזמין חומרי לימוד שיודפסו לפי דרישה ובהמשך אף לרכוש חומרים מקוונים ואינטראקטיביים.
בן אומנם מסיים את תפקידו בקרוב אך חשוב לו שהתהליכים שהיה מעורב בהם יימשכו. “שמנו לב שלמרות מגוון אפשרויות החיזוק שמציע המשרד, חלק מהסטודנטים זקוקים לעזרה נוספת בדמות מורים פרטיים. על סמך הפוסטים ברשתות החברתיות וניסיוננו האישי זיהינו את הקושי באיתור אותם מורים, שהרבה פעמים הם סטודנטים בעצמם. לכן אנחנו עובדים בימים אלה על ממשק שיתווך בין הסטודנטים המחפשים לסטודנטים המלמדים ויחסוך את זמן החיפוש המייגע.”
בנוסף לפרויקטים המבורכים בתחום התמיכה האקדמית פעלה אס”ט בשנת הקורונה במגוון מישורים נוספים: פתרונות סיוע לסטודנטים נזקקים ומבודדים, פרויקט מל”ך שבו חולקו מחשבים לסטודנטים וליותר מ-100 משפחות קשות יום בחיפה, שדרוג מערכי הכביסה והאינטרנט במעונות, אירועי תוכן מקוונים והתנדבויות שונות בעיר חיפה. אס”ט מזמינה כל סטודנט וסטודנטית להיכנס לאתר האגודה, להיחשף לתפקידים הפנויים ולהצטרף למשפחה.
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת ביולוגית חישובית המזהה תבניות כימיות באמצעות אוכלוסיות של חיידקים חיים שמתקשרים ביניהם. את הפיתוח שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Communication הובילו ד”ר ראמז דניאל והפוסט-דוקטורנטית ד”ר לי שימינג.
ד”ר לי שימינגד”ר ראמז דניאל
במהלך האבולוציה התפתחו מערכות ביולוגיות רב-תאיות (Multi cellular systems) המסוגלות לבצע פעולות מורכבות ובהן תהליכים חישוביים שונים כגון ניטור, עיבוד אותות וקבלת החלטות. במערכת החיסון של יונקים, לדוגמה, פלישה של חיידקים ונגיפים מפעילה סדרת פעולות בתאים שונים וכך מכניסה את הגוף למגננה מול הפולשים. מנגנונים אלה מבוססים על פעולה של ציבור תאים גדול ועל תקשורת בין תאים אלה.
מערכות ביולוגיות טבעיות כגון המוח מתפתחות במשך מיליוני שנים מתוך הסתגלות אבולוציונית ממושכת, והן ממלאות משימות מורכבות באמצעות תיאום בין-תאי; רוב המערכות הביולוגיותהסינתטיות, לעומת זאת, מתוכננות ונבנות באופן מושכל על ידי מהנדסים, מתוך כוונה שהן ימלאו משימות ספציפיות מוגדרות על סמך עקרונות חישוביים. בעשורים האחרונים חלה פריחה בפיתוח מערכות אלקטרוניות המבצעות פעולות מורכבות בהצלחה מרשימה. אלה הן רשתות נוירונים רבודות – מערכות מלאכותיות השואבות השראה מהביולוגיה (המוח האנושי) ומבצעות פעולות שונות ובהן זיהוי תבניות.
במחקר הנוכחי עשו החוקרים את הדרך ההפוכה: יצירת מערכת ביולוגית השואבת השראה מאותן רשתות נוירונים. מאמרם של חוקרי הטכניון ב– Nature Communicationמתאר טכנולוגיה לזיהוי תבניות המבוססת על חישוב באמצעות מושבת חיידקים. החיידקים במערכת שנבנתה בטכניון הם חיידקי E. coli שקובעו בתוך ‘בארות’ על התקן מוצק. הכנסת מידע כימי (קלט) בצד אחד של ההתקן מעוררת תגובת שרשרת ביוכימית בין החיידקים, המובילה להפקת מידע אופטי (פלט) בצדו האחר של ההתקן.
לדברי ד”ר דניאל, “מה שכל כך יפה כאן הוא שיש כאן עבודה משותפת, או בשפה המקצועית collective analog. הרעיון הוא שקהילת החיידקים מורכבת מפרטים פשוטים ומוגבלים, אבל פעילותה המשותפת – מנגנון ביולוגי ידוע בשם quorum sensing – מאפשרת לה לבצע פעולות חישוביות מורכבות. כך פועל המוח וכך פועלות רשתות נוירונים מלאכותיות: באינטראקציה בין-תאית; החידוש שלנו הוא בכך שהצלחנו להדגים מערכת ביולוגית מלאכותית המספקת ביצועים מרשימים על סמך אותו קונספט. כך, למעשה, היחד הוא הכוח.”
ד”ר ראמז דניאל (משמאל) וד”ר לי שימינג
המחברת הראשית של המאמר היא הפוסט-דוקטורנטית ד”ר לי שימינג, שהגיעה לטכניון אחרי תואר שלישי במדעי המוח באוניברסיטת אוהיו. “כששמעתי על המעבדה של ראמז הבנתי שזאת הזדמנות לעשות ‘טוויסט’ למערכות ביולוגיות מלאכותיות המבצעות חישובים. כך הגעתי לטכניון לפני שלוש שנים, והדרך מאז הייתה קשה ומאתגרת – ניסויים מורכבים מאוד והמון כשלונות. עשינו ניסיונות בחומרים שונים, בדקנו את השפעתם על החיידקים, בנינו לולאת משוב כדי לשפר את המערכת, בנינו אלגוריתם שיאפשר לנו להסיק מתוך הפלט מסקנות על הקלט, ובסופו של דבר הצלחנו וזה מרגש מאוד.”
לדברי ד”ר דניאל, “הדגמנו כאן בהצלחה מודל ביולוגי המבוסס על תכן של רשתות נוירונים. הדגמנו את המודל הזה במטלה ספציפית – זיהוי תבניות כימיות – אבל הוא יכול להיות בסיס למגוון רחב של יישומים כגון ניטור רעלים במים ובמזון, אבחון רפואי (למשל זיהוי תאי סרטן), שיקום רקמות ופיתוח מחשבים ביולוגיים. מרתק לראות איך התחום של ביולוגיה סינתטית, שאחת ממטרותיו היא תכנון מערכות ביולוגיות בהשראת ההנדסה, מקבל כאן כיוון נוסף – תכן שמגיע ממערכות נוירוניות.
החוקרים מודים לפרופ’ נתנאל קורין על הסיוע במחקר.
למאמר בכתב העת המדעי Nature Communicationsלחצו כאן
יוסף זינאתי קיבל השבוע תואר דוקטור מהטכניון על מחקר סופרנובות בהנחיית פרופ’ חגי פרץ. בטקס שהתקיים בקמפוס הטכניון הוא צפה ממקום מושבו באוניברסיטת ג’ונס הופקינס, שם הוא שוהה ללימודי הפוסט-דוקטורט.
זינאתי, 37, גדל במשפחה דרוזית בכפר אבו-סנאן הסמוך לעכו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 11 החל לעבוד, במקביל ללימודיו, כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
כל זה לא הפריע לו להיות תלמיד מצטיין ולהתקבל לעתודה. את התואר הראשון – בגאו-אינפורמציה ופיזיקה – הוא השלים בטכניון ובאוניברסיטת ת”א במסגרת העתודה והשירות הצבאי. במהלך שירותו הוא השלים (בהצטיינות יתרה) תואר שני באוניברסיטת ת״א וזכה בפרס מפקד חיל האוויר ובפרסים נוספים מגופים שונים במשרד הביטחון ובתעשייה האווירית.
“הציעו לי להישאר בצבא, לקבל קידום לדרגת סא”ל ולהשלים דוקטורט בפיזיקה על חשבון הצבא. היו גם הצעות בעולם ההייטק ובתעשיות הביטחוניות, אבל בחרתי בלימודים במסגרת האזרחות. בשירות הצבאי פגשתי אנשים שהשפיעו עלי לטובה אך החלטתי לצאת לדרך שחלמתי עליה. כך חזרתי הביתה, לטכניון, הפעם כדוקטורנט”.
ד”ר יוסף זינאתי והמנחה שלו בטכניון פרופ’ חגי פרץ
זינאתי הוא הדרוזי הראשון שהשלים תואר דוקטור בפיזיקה בטכניון והוא מייחל לצעירים נוספים מהמגזר הדרוזי והערבי שישתלבו במחקר בטכניון בכל תחום מדעי-הנדסי. “מחקר הדוקטורט שלי עסק בחקר הפיזיקה והמקור של סופרנובות מפיצוצים תרמו-גרעיניים של ננסים לבנים, שמייצרות חלק ניכר מהיסודות ביקום (מלבד מימן והליום). בנוסף הן מהוות כלי תצפיתי יעיל למדידת תכונותיו היסודיות של היקום ושל אופן התפשטותו ולכן מעסיקות חוקרים רבים המנסים להבין בין השאר כיצד הן נוצרו.”
“קבוצת המחקר הקטנה שלנו בפקולטה לפיזיקה אינה נופלת בהישגיה מקבוצות גדולות בעולם העוסקות בתחום הזה,” סיפר זינאתי. “המנחה שלי בלימודי הדוקטורט, פרופ׳ חגי פרץ, זכה במענק המחקר היוקרתי ERC. הדוקטורט היה אתגר גדול, מסע אל הלא נודע. ללא המשפחה שלי, וגם ה’משפחה’ בפקולטה – משתלמים וחברי סגל יוצאי דופן ובמיוחד קבוצת המחקר של פרופ’ פרץ – לא הייתי מגשים את החלום הזה. חשוב לי לציין גם את הפתיחות של פרופ׳ פרץ לשיתופי פעולה שלי עם מדענים אחרים ממקומות שונים בזמן הדוקטורט, פתיחות שאינה ברורה מאליה. ההישגים שלנו מוכיחים כמה הפתיחות הזאת הייתה חשובה.”
תיאור המודל המוצע לסופרנובות SNe. המודל מתאר את חיי הסופרנובה מתחילת היווצרות הכוכב ועד מותו ושיגור החומר לחלל
לדברי פרופ’ פרץ, “יוסף הוא סטודנט מיוחד שהתגבר על קשיים רבים וגדולים שבהם הוא נתקל בדרך. הוא התגבר על כולם וסיים דוקטורט מרשים באחד מהנושאים המורכבים ביותר במחקר האסטרופיזיקלי בן ימינו – שאלות מהותיות לגבי מקורן של הסופרנובות המייצרות חלק ניכר מהחומרים המרכיבים את היקום, את כדור הארץ ואותנו בני האדם. אחד הדברים המייחדים אותו ביותר הוא האש הפנימית והאש שיש לו בעיניים. יש סטודנטים מעטים עם כזאת מוטיבציה וכזאת סקרנות למחקר ועם חריצות כמו אלו שיש ליוסף. הוא הרוויח בכבוד את כל הישגיו ובהתאם לכך גם זכה במלגות יוקרתיות בדוקטורט וכעת גם לפוסט-דוקטורט באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם, ג’ונס הופקינס.”
ד”ר זינאתי חתום על 10 מאמרים במסגרת הדוקטורט, בחלקם כמחבר ראשי, אחד מהם יתפרסם בכתב העת היוקרתי Physics Review Letter. חמישה מהמאמרים עוסקים בשלהי חייהם של כוכבים לא כבדים – כוכבים שמסתם ההתחלתית פחותה מ-8 מסות שמש. לדבריו, “כוכבים אלה אמורים לסיים את חייהם כסופרנובה מסוג Ia, המתוארת על ידי מנגנון פיצוץ של בריחה תרמו-גרעינית (thermonuclear runaway supernovae). בתהליך זה מתלקח הכוכב במהירות ונוצרות אנרגיה עצומה מאוד וכמות רבה של ניקל 56 (NI56). הדעיכה הרדיואקטיבית של ניקל היא הסיבה לבהירות הרבה של הכוכב המתפוצץ.”
במחקר נוסף פיתח זינאתי מודל שהציע פרופ’ בראיין מצגר מאוניברסיטת קולומביה ניו-יורק. “לקחנו את המודל הזה, שמתאר כ-50% מהסופרנובות, והפכנו אותו למודל פיזיקלי רחב יותר הכולל פחות הנחות.” המודל המעודכן מורכב ממערכת בינארית המכילה כוכב ניוטרונים וננס לבן. “כאשר הננס הלבן מתפרק בגלל כוחות הגאות בינו לבין כוכב הניוטרונים נוצר טורוס (טבעת) מסביב לכוכב הניוטרונים. תוך זמן קצר – עשרות שניות עד 200 שניות לכל היותר – מתרחשת שורה של תהליכים פיזיקליים המביאים ליצירת גז הלם על-קולי, שהוא הפיצוץ. במאמרים שלנו אנחנו מסבירים באילו מקרים יתרחש תהליך זה ומה עוצמת הפיצוץ בסיטואציות שונות.”
עקומת האור של הכוכב לאחר ההתפוצצות. על פי העקומה, הבליטה והדעיכה הרדיואקטיבית אפשר להבין ולסווג את סוג הפיצוץ
במאמר אחר, שהוא מקווה שיתקבל בקרוב, לכתב עת יוקרתי, מוצג מודל של שני ננסים לבנים המתמזגים יחד ויוצרים פיצוץ כאשר המסה הסופית שלהם עוברת גבול נתון (גבול מסת צ’נדראסיקר). במאמר מוצגת סימולציה של התמזגות שני ננסים לבנים בעלי מסות שונות. זאת באמצעות תוכנה המדמה אבולוציה של כוכבים.
זינאתי קיבל לא מעט הצעות לפוסט-דוקטורט ובסוף בחר כאמור באוניברסיטת ג’ונס הופקינס, שם הוא חוקר היווצרות אלמנטים כבדים (r-process) ממיזוג של שני כוכבים נויטורנים וחורים שחורים. לשמחתו הוא זכה בשני פרסים התומכים בו בפוסט דוקטורט – פרס-מלגה של האוניברסיטה (JHU postdoc fellow) ופרס של ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) לפוסט-דוקטורנטים מהמגזרים הלא יהודיים.
לפני כשבוע אישר ה-FDA האמריקאי את השימוש בחיסון הקורונה של פייזר לילדים בני 15-12. בעקבות זאת פירסמו החוקרים ממצאים ממחקר שנערך בתחילת החודש בישראל. על פי המחקר, רוב ההורים מתכוונים לחסן את ילדיהם ורק 6.3% כבר החליטו שלא יעשו זאת. את המחקר ערכו קבוצת תקשורת המדע בהובלת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, עמותת מדעת וד”ר ערגה אטד מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
פרופ’ אילת ברעם-צברי
במחקר נשאלו 1,118 הורים דוברי עברית לילדים בגילאי 15-12 האם בכוונתם לחסן את ילדיהם נגד קורונה כשהחיסון יאושר בישראל ויהיה זמין. מרבית ההורים (57.6% מההורים) ציינו שברצונם לחסן את ילדיהם, כשליש עוד לא החליט ורק 6.3% החליטו מראש שלא לחסן.
כ-450 הורים נשאלו על השיקולים המעודדים אותם לחסן, ואלה השיקולים שצוינו בסדר יורד: חשש שהילדים יחלו בקורונה, רצון לקבל תו ירוק, ואחריות חברתית. יש לציין שבעוד שהורים רבים רוצים תו ירוק עבור ילדיהם, רוב גדול (95%) הביע התנגדות לרעיון של הדבקה מכוונת כדי להשיג מטרה זו.
“רוב גדול מאוד מקרב ההורים שהשיבו לסקר מעוניינים לחסן את ילדיהם נגד קורונה,” אומרת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “להורים שמתכננים לחסן, וחשובות להם האחריות החברתית וקבלת התו הירוק, יש שיקולים אחרים מאלה של הורים שמהססים יותר ומוטרדים משאלות של אמון. חשוב שמקבלי ההחלטות ישימו לב להבדלים האלה.”
“על מקבלי ההחלטות ומשרד הבריאות להעביר להורים את המידע אודות החיסון, תוך שקיפות מלאה”, כפי שראינו במחקר, שאלת האמון בממסד הרפואי והמדעי כמו גם בחברות המפתחות את החיסון הוא מהותי בשיקול של הורים האם לחסן את ילדיהם”, אומרת ד”ר ערגה אטד, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
“מרבית ההורים מבקשים מידע אמין בנושאי בריאות, וההחלטות שלהם מתקבלות בהתאם לכך. חשוב לחזק את הגורמים המעודדים חיסונים, וכן לענות בצורה רצינית וכנה לדאגותיהם של הורים אשר מהססים לחסן את ילדיהם, במיוחד בתקופה המיוחדת בה אנו נמצאים”, מסר ד”ר איתמר נצר המוביל את המחקר מטעם עמותת “מדעת”.
ד”ר חנאן אבומנהל מצארווה והמנחה שלה בטכניון פרופ’ אבי שרודר
סודה לשתייה, המוצר הפשוט המוכר לנו מכל מרכול, עשוי לחולל מהפכה בטיפול בסרטן השד. כך אומרים חוקרים בטכניון המסבירים כי חומר זה משנה את החומציות של הגידול הסרטני וכך מגביר את יעילותו של הטיפול הכימותרפי.
מי שעומדת מאחורי המחקר המסקרן הזה היא חנאן אבומנהל, ילידת אום אל פאחם, הנשואה לרופא ילדים ואמא לשניים, שקיבלה השבוע את תואר הדוקטור שלה מהטכניון והפכה לד”ר אבומנהל. היא הגיעה למחקר הדוקטורט בטכניון אחרי שסיימה תואר ראשון ושני בתוכניות המצוינות “מדעי התרופה” בפקולטה לרוקחות באוניברסיטה העברית. במסגרת מחקר המאסטר היא חקרה הובלת חלבונים בעזרת ננוטכנולוגיה דרך העור. בתום לימודי התואר השני היא עברה לצפון ונרשמה ללימודי הדוקטורט בטכניון.
“בתואר הראשון הבנתי שלא מעניין אותי רק למצוא את המולקולה שתרפא את המחלה אלא למצוא את הדרך להוביל את המולקולה בצורה האפקטיבית ביותר לאתר המטרה. כשעברתי לצפון חיפשתי מעבדה בטכניון שמתמחה בננוטכנולוגיה והובלת תרופות. ככה הגעתי לפרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון וממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI). במעבדה שלו נחשפתי לידע חדש וזכיתי לחוויית מחקר מוצלחת ששמחתי לקום בשבילה בבוקר.” בתקופה זו זכתה אבומנהל במלגת הברונית אריאן דה רוטשילד ללימודי דוקטורט – מלגה יוקרתית של קרן אדמונד דה־רוטשילד שנועדה לתמוך בתלמידות דוקטורט מצטיינות בראשית דרכן ולאפשר להן להתפנות לעבודת המחקר.
חדשנותו של מחקר הדוקטורט שלה אינה מצטמצמת לשימוש המקורי בסודה לשתייה אלא כוללת הסתכלות כוללת יותר על הגידול הסרטני ויותר מכך – על סביבתו. “מחקרים רבים מראים ומדגישים את חשיבותה של סביבת הגידול בתמיכה בתאי הסרטן וביכולתם של התאים לחדור לרקמות סמוכות ולשלוח גרורות לשאר איברי הגוף. בנוסף, שינויים סביבתיים ברקמת הגידול הסרטני עשויים להשפיע על תגובת התאים לטיפולים ולעודד התפתחות עמידות לטיפול האנטי-סרטני. לכן חשוב לפתח טיפול סינרגטי שמשנה את המאזן הסביבתי כולו וכך ‘חונק’ את הגידול.”
ד”ר חנאן אבומנהל מצארווה
במחקר האמור התמקדה אבומנהל בגירסה אגרסיבית במיוחד של סרטן השד – גירסה שנוצרת משילוב של מוטציות ולכן עמידה יחסית לטיפולים הקיימים. חוקרי הטכניון פיתחו חלקיקים ננומטריים המכילים סודה לשתייה (Sodium bicarbonate) אשר התבייתו על הגידולים הסרטניים. באופן זה הם שינו את החומציות של הרקמה וכך הגדילו את חדירותה לתרופות כימותרפיות.
אובמנהל מסבירה כי תאי סרטן מאופיינים בסביבה חומצית יותר מזו השוררת בשאר רקמות הגוף. חומציות זו נוצרת עקב שינויים מטבוליים הקשורים למסלולי יצירת האנרגיה בתאי הסרטן. “גם בתאים בריאים מתרחשת הגברת חומציות כשהם נדרשים לייצור מהיר של אנרגיה, אבל בתאי סרטן זה המסלול הדומיננטי ליצירת אנרגיה בתא; החומציות הופכת את תאי הסרטן לאגרסיביים יותר וגרורתיים יותר. החדרת סודה לשתייה בשיטה שפיתחנו תאפשר לצמצם את מינון התרופה וכך להפחית את תופעות הלוואי.”
המחקר הוכיח שהטיפול האמור, הפוגע בסביבת הגידול, מעצים את הפעילות האנטי-סרטנית של תרופות כימותרפיות. המחקר מראה גם כי טיפול משולב, התוקף כמה מרכיבים בעת ובעונה אחת ומחליש את סביבת הגידול, עשוי לשפר את הטיפול במחלה.
הטכניון העניק אתמול (ב’) בטקס חגיגי ומרגש תוארי דוקטור (PhD) ל-199 בוגרים. הטקס התקיים באמפיתאטרון ע”ש קלנר בקמפוס בהשתתפות הדוקטורים החדשים ובני משפחותיהם, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברי סגל.
43% מהדוקטורים החדשים הן נשים, זהו שיא חדש ועלייה משמעותית משנים קודמות. רוב המסיימים הם ילידי ישראל (124) והשאר ממגוון ארצות ובהן ארצות הברית, קנדה, צרפת, אוסטריה, אוקראינה, אורוגואי, איטליה, בלגיה, ברזיל, גרמניה, הודו וסין. הפקולטות המובילות במספר המסיימים הן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (27) , הנדסה אזרחית וסביבתית (19) ופיזיקה (16). 205 מנחים הנחו את הדוקטורים בלימודיהם. שיאנית ההנחיה היא דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, שחמישה סטודנטים שלה קיבלו בטקס תואר דוקטור.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “זהו יום חג לכם הבוגרות והבוגרים, המוסיפים היום לשמכם את הקידומת דוקטור, חג למשפחות שליוו אתכם לאורך הדרך וחג לנו, מוריכם. ליווינו אתכם בדרך הארוכה, לימדנו את שידענו ללמד ולא פחות מכך, למדנו מכם. אין לנו ספק שרכשתם כאן את מיטב הכלים המקצועיים. אם בנוסף לכך תדעו למקם את הדילמות המקצועיות שבהן תיתקלו בהקשרים חברתיים, סביבתיים ואתיים, אם תהוו מגדלור של סובלנות, שוויון ואמפתיה ואם תמשיכו לשאול שאלות – אז עשינו את שלנו.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון נושא דברים בטקס
דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי אמר כי “מאז ומתמיד האמנתי ששני הגורמים החשובים ביותר בהשפעתם על שגשוג הטכניון הם חברי הסגל והדוקטורנטים. אתם והמנחים שלכם מהווים את היסודות המחקריים של הטכניון.”
בנוסף, הציג פרופ’ גבעולי כמה נתונים הקשורים למחזור המסיימים הנוכחי: “שליש מהמסיימים עשו מסלול ישיר לדוקטורט. שלושה מהמסיימים הם עולים חדשים, שלושתם עלו בשנת 2016 והחלו מייד במחקר הדוקטורט בטכניון. שניים מהמסיימים הם זוג נשוי – ד”ר אח’לאס חמידי אבו ג’בל וד”ר מוחמד אבו ג’בל, שעשו את כל לימודיהם בטכניון וכעת מלמדים במכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) בסין. מספר המנחים של מקבלי התארים גדול מאוד, וזאת משום שלרבים מהדוקטורים החדשים היה יותר ממנחה אחד – ביטוי למגמה של טשטוש הגבולות בין הדיסציפלינות והעצמת האופי הבין-תחומי של המחקר המדעי.”
מגמה זו באה לידי ביטוי במחקר הדוקטורט של ד”ר גיל ואנגמהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית שנשא אתמול את נאום התודה בשם הדוקטורים החדשים. ד”ר ואנג השלים את הדוקטורט בהנחייתם של שלושה חברי סגל בטכניון : פרופ”ח יסכה גולדפלד, פרופ”ח נתאי דרימר ופרופ”ח יחיאל רוזנפלד. בדבריו הוא אמר כי “בטכניון נחשפתי לחברה הישראלית ההטרוגנית, המגוונת, העשירה בצבעים, במגזרים ובאמונות. אני מסתכל על הטכניון – עלינו – וזה נותן לי תקווה וממלא אותי אופטימיות. המודל הטכניוני שנשען על התמדה, על עבודה קשה ועל חתירה בלתי פוסקת למצוינות מדלג מעל כל קיטוב בחברה ישראלית ובכלל. חלק מעמיתיי, בוגרי הטקס, ימשיכו במחקר כאן ומעבר לים, חלקם ייקלטו בתעשייה, חלקם יעסקו בהוראה, חלקם בייעוץ, בניהול ובסטארטאפים; אבל כל עמיתיי, בוגרי הטקס, ימשיכו להוביל ולהצטיין כי זו דרכם, כי זה המודל הטכניוני.”
דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי
כיפת ברזל חברתית
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בנאומו כי “אירועי השבועיים האחרונים עמדו בסימן חזרתם של איומים שהשנה החולפת השכיחה. האיום החיצוני חזר והציף אל פני השטח מתחים ושסעים מוכרים גם בתוך הבית פנימה – התפתחות שרבים יגדירו כמסוכנת לא פחות מהאיום החיצוני. לטכניון וגם לכם נועד תפקיד חשוב ומרכזי בהתמודדות עם שני האיומים גם יחד. המשבר החיצוני הבליט כמובן את מערכת כיפת ברזל ומערך טכנולוגי ומודיעיני נרחב שבפיתוחם מילאו בוגרי הטכניון, ועדיין ממלאים, תפקיד מרכזי. אבל אני רוצה להתמקד כאן דווקא בתפקידו האחר של הטכניון, כגורם ממתן המרפא את שסעי החברה. מאז הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השוויון, המתינות ואת הסובלנות. במשך כ-100 שנים הוא הקפיד על זהות א-פוליטית והעניק לסטודנטיות ולסטודנטים הזדמנות לחיות וללמוד באווירה של סובלנות, שוויון וכבוד הדדי מתוך מחויבות חברתית. אנו מצפים מכם להיות מעין כיפת ברזל חברתית. המנהיגות והאחריות האישית הן התשובה היעילה והחשובה ביותר לאתגרים ולקשיים שאירועי הימים האחרונים חזרו והבליטו.”
ד”ר גיל ואנג מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נושא דברים בשם הדוקטורים החדשים
הצעיר ביותר
הדוקטור החדש הצעיר ביותר הוא ד”ר אריק גירסו, שהשלים את הדוקטורט בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בהנחייתו של פרופ’ עמית מלר. גירסו (Girsault), שסיים את לימודיו בגיל 27, מחזיק באזרחות צרפתית ושוויצרית ובקרוב יקבל ככל הנראה גם אזרחות ישראלית.
הוא נולד בפריז לאיש עסקים שוויצרי ולעורכת דין צרפתייה ונדד הרבה בילדותו ובנערותו בשל עבודותיהם של הוריו. את התואר הראשון והשני בחר לעשות בשוויץ, במכון הפוליטכני בלוזאן (EPFL), בהנדסה ביו-רפואית. בשלהי התואר השני, הוא אומר, “כמה מהפרופסורים שלי המליצו לי להמשיך לתואר שלישי בטכניון וזה השתלב עם הסנטימנט הציוני שלי – כי ממילא רציתי לעשות תקופה בישראל – ועם הרצון שלי לעשות שינוי כלשהו בחיים.”
גירסו עלה על מטוס, הגיע לטכניון ונפגש עם כמה מחברי הסגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בסופו של דבר, מתוך התרשמות מהמנחה ומהסטודנטים במעבדה, הוא בחר בפרופ’ עמית מלר. במשך ארבע וחצי שנים הוא עבד על הפרויקט המרכזי: פיתוח מיקרוסקופ מתקדם למעקב אחר תהליכים ביומולקולריים פנים-תאיים ברזולוציית זמן גבוהה. לדברי פרופ’ מלר, “אריק היה סטודנט מצטיין ורב תחומי. הוא פיתח מיומנות גבוהה בבניית מיקרוסקופ אופטי על בסיס STED, בהכנת דוגמאות ביולוגיות מורכבות ובעיבוד מידע ממוחשב בתוכנה שהוא עצמו פיתח.”
ד”ר אריק גירסו
את הפנאי המועט שהיה לו בשנים אלה הקדיש אריק להשתתפות בנבחרת הטניס של הטכניון ולקריאה של ספרים על מחשבה יהודית. לאחר סיום התואר הוא נסע להוריו בשוויץ אבל זו אינה תחנתו האחרונה; הוא החליט לעלות לישראל וכבר השלים את רוב הסידורים הפורמליים הנדרשים לכך. ומה הלאה? “בינתיים הכל פתוח – אקדמיה, תעשייה, כל דבר – אבל התחושה שלי שאלך לעולם הסטארטאפ שנראה לי מאתגר ומעניין, ואין מקום טוב יותר מישראל לעשות את זה.”
מקבלת התואר המבוגרת ביותר היא ד”ר תרצה לוטרמן, בת 58, שהשלימה את התזה בהנחיית פרופ’ רקפת אקרמן מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.
ד”ר לוטרמן הגיעה לטכניון לראשונה כעתודאית בשנת 1981, ולאחר שהשלימה תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול היא התגייסה לחיל הים, שם שירתה שנים ארוכות. במרוצת השנים היא התקדמה בסולם התפקידים והדרגות ותפקידה האחרון היה ראש ענף מערכות מידע בחיל הים. בשנת 2007 היא יצאה לפנסיה בדרגת סא”ל.
ד”ר תרצה לוטרמן
בשנת 2010, כמעט 30 שנה אחרי שהחלה את לימודי התואר הראשון, החלה בלימודי תואר שני שנמשכו לתואר שלישי. בלימודי הדוקטורט היא חקרה, בתחום של פתרון בעיות, את הרושם הראשוני הנוצר אצל אנשים כשהם נתקלים בבעיה ואת ההשלכות של רושם זה על התמודדותם עם הבעיה. “מתוך מחקר של נבדקים רבים הגענו למסקנה שהרושם הראשוני קובע הרבה, ממש כמו ברושם הראשוני בהיכרות בין אנשים, והוא משפיע משמעותית על המאמץ והזמן שיושקעו בפתרון הבעיה ואפילו על התשובה הסופית שמגיעה אחרי מחשבה עמוקה. ההכרה בקיומו של שיפוט ראשוני חשובה להבנה של התמודדות עם בעיות הנדסיות וגם משליכה על עיצוב של מבחנים ואתגרים. אם נעצב אותם באופן שייצור באדם אמון ביכולתו לפתור את הבעיה נשפר את סיכוייו לפתור אותה בפועל, ולעומת זאת אם נשדר רושם מוגזם של קלות ייתכן שנגרום לבזבוז זמן בניסיונות חסרי סיכוי.”
ד”ר תרצה לוטרמן מלמדת כיום בטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה ובשנת הלימודים הקרובה תתחיל ללמד גם באוניברסיטת בר אילן. היא נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא לנכד.
מימין לשמאל : סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ושאול שעשוע, חבר אגודת ידידי הטכניון בברזיל
בטקס החתימה שהתקיים במתכונת וירטואלית השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, נשיא בית החולים ד”ר סידני קליינר, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, נשיא אגודת ידידי הטכניון בברזיל סלומאו לוספה, סגן הנשיא למחקר בבית החולים פרופ’ לואיז ויסנט ריצו ובכירים אחרים מהטכניון ומבית החולים.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס החתימה כי “זהו כבוד גדול עבורי לחתום על שיתוף הפעולה בין הטכניון ובית החולים אלברט איינשטיין – שני מוסדות הממוקדים בשיפור חיי האדם ללא קשר לשפתו, לאמונתו ולמגדרו. מהות ההסכם היא שיפור רווחת האנושות באמצעות קידום והטמעה של ידע. ‘תיקון עולם’ נחוץ תמיד ובכל מקום, אך חשיבותו מתעצמת אף יותר אל מול פני מגיפת הקורונה. אבקש להביע תמיכה בתושבי ברזיל הנאבקים גם בימים אלה בקורונה ולהודות לאגודת ידידי הטכניון בברזיל.”
נשיא בית החולים אלברט איינשטיין ד”ר סידני קליינר אמר כי “מרגש מאוד להיות כאן ברגע הזה של חתימת הסכם בין שני מוסדות החולקים ביניהם תפיסות דומות ושאיפה משותפת להיטיב את חיי האדם בברזיל ובישראל. בית החולים שלנו הוקם לפני 66 שנה על ידי הקהילה היהודית כאקט של תודה מצד המהגרים היהודיים על קבלת הפנים שזכו לה בברזיל והוא מסמל את הערך של הצלת חיים, החשוב כל כך במסורת היהודית. בית החולים נוסד על ארבעה יסודות: מצווה, רפואה, חינוך וצדקה (מילים אלה הוא אמר בעברית), אשר הוטמעו בפעילותו של בית החולים ב-66 שנות קיומו. הטכניון הוא מוסד שחולל מהפכה ברפואה, ושיתוף הפעולה שאנו ממסדים כאן יוביל להזדמנויות חדשות.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון חותם על ההסכם
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ אילון איזנברג ציין כי הוא זכה לפגוש בעבר את המשלחת הראשונה של בית החולים אלברט איינשטיין שביקרה בטכניון. “באותו ביקור התרשמנו שנציגי בית החולים מבינים היטב את חשיבות שיתוף הפעולה הבין-מוסדי לקידום קשרי מדע וחינוך ברפואה. אני מביט לעתיד בתקווה ובטוח שזה תחילתו של קשר מדעי וחינוכי חשוב.”
במסגרת שיתוף הפעולה ייצאו לבית החולים בכל שנה סטודנטים הלומדים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, זאת לטובת סבב קליני – התנסות שרוב הסטודנטים בפקולטה עוברים בבתי חולים בישראל; בדומה לכך, סטודנטים הלומדים בבית החולים בברזיל יוכלו לעשות את הסבב הקליני בבתי החולים המסונפים לפקולטה לרפואה בטכניון. בנוסף יעודדו שני המוסדות מחקרים משותפים לחוקרים משני המוסדות, במימון של 50 אלף דולר לכל פרויקט משותף. במקרים מסוימים יתאפשר לסטודנטים לתארים מתקדמים הלומדים בבית החולים אלברט איינשטיין לעשות תקופה ממושכת בפקולטה לרפואה בטכניון ובבתי החולים המסונפים אליה.
לאחר חתימת ההסכם. מימין לשמאל : פרופ’ אלון וולף, פרופ’ אורי סיון ושאול שעשוע
פרופ’ ירון הר-שי, סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, אמר כי “במדע אי אפשר להתקדם ללא שיתוף פעולה, לרבות שיתוף פעולה בין-לאומי. לכן הקמנו בפקולטה לפני מספר שנים מרכז בין-לאומי המטפל במכלול הקשרים הגלובליים של הפקולטה. עם הזמן, בזכות תמיכת הדיקנים ועבודה נמרצת של מתאם המרכז מתן רז וסטפני שניאור, האחראית על פרויקטים ויחסי ציבור בפקולטה, חברו אלינו עד היום יותר מעשרה בתי חולים אוניברסיטאיים מובילים בארצות הברית, בגרמניה ובאוסטרליה, בעיקר לצורך חילופי סטודנטים. אין לי ספק שהחשיפה של הסטודנטים שלנו לבתי חולים בחו”ל תורמת להם לא רק ידע רב אלא גם התבוננות עשירה יותר במערכות בריאות מעבר לים והופכת אותם לרופאים טובים יותר. בנוסף, הקשרים המקצועיים שנרקמים עם הצוות הרפואי בחו”ל מלווים אותם במהלך הקריירה הרפואית שלהם”.
פרופ’ סימון אנגלנדר, חברת סגל בפקולטה וילידת ברזיל, מילאה חלק חשוב ביצירת שיתוף הפעולה הנוכחי עם בית החולים בברזיל. לדבריה, “קצת לפני פרוץ מגפת הקורונה הגיע לכאן צוות גדול של רופאים מבית החולים בברזיל וערכנו היכרות בינינו לבינם על פי תחומי ההתמחות, זאת כדי לסלול את הדרך למחקרים ושיתופי פעולה מדעיים בעתיד.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין) ודיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין בטקס הסרת הלוט
הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תיקרא מעתה “הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי”. תוספת המונח “מחשבים” מבטא תהליך ממושך של התרחבות תחום הנדסת החשמל הקלאסי לתחומים נוספים רבים ומגוונים הקשורים להנדסת מחשבים. סנט הטכניון אישר לאחרונה את שינוי שמה של הפקולטה הוותיקה, אחת משתי הפקולטות הגדולות בטכניון לצד הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
ראשיתה של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון לפני 86 שנה, בשנת 1935, עם פתיחת “המחלקה התכנולוגית” בטכניון ובה מגמת חשמל. בשנת 1949, כשמדינת ישראל חגגה שנה להיווסדה, נפתחה המחלקה לאלקטרוטכניקה בראשותו של פרופ’ פרנץ אולנדורף, מדען בעל שם עולמי וזוכה פרס ישראל לשנת 1954. בשנת 1956 עברה המחלקה (כבר פקולטה) מבניין הטכניון ההיסטורי בהדר לקמפוס הנוכחי, ובשנת 1965 שונה השם ל”פקולטה להנדסת חשמל”.
כבר מראשית דרכה של הפקולטה הובילו בוגריה את התפתחות אומת ההייטק הישראלית. לדברי דיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין, “השם ‘הנדסת חשמל’ ליווה אותנו יותר מחמישה עשורים. אנו מביטים בגאווה על הישגי העבר ופנינו לעתיד ולהתפתחויות הטכנולוגיות שעוד יבואו. שינוי השם נועד לשקף את מגוון תחומי המחקר וההוראה הנרחבים בפקולטה. כמחלקה אקדמית מודרנית ומובילה להנדסת חשמל ומחשבים, תחומי ההתמחות והמחקר בפקולטה מתפרסים על מרבית תחומי ההייטק ובכללם מיקרואלקטרוניקה וננואלקטרוניקה, אלקטרומגנטיות ופוטוניקה, טכנולוגיות קוונטיות, אנרגיה ומערכות הספק, מעגלים אלקטרוניים ותכנון שבבי מחשב, עיבוד אותות ותמונות, למידת מכונה ומערכות נבונות, רובוטיקה ובקרה, הנדסת תקשורת ותורת האינפורמציה, רשתות תקשורת מחשבים והנדסת מערכות מחשב. שינוי השם והרחבת תחומי הפעילות משתלבים במגמה העולמית, ובפרט בארה”ב, שם מרבית המחלקות המובילות להנדסת חשמל כבר שינו את שמן באופן דומה.”
מימין לשמאל : פרופ’-מחקר יעקב זיו, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך ואמר כי “זהו יום חג. שינוי השם מבטא את המאפיין החשוב ביותר של הפקולטה – היכולת להתעדכן. באמצעות גיוס חברי סגל מעולים מצליחה הפקולטה להרחיב בהתמדה את תחומי המחקר וההוראה, לשמר את מעמדה כמובילה בזירה העולמית ולתרום רבות למשק הישראלי. אין לי ספק שהפקולטה לא תנוח על זרי הדפנה אלא תמשיך להרחיב את תחומי המחקר וההוראה למחוזות טכנולוגיים חדשים ועתידיים.”
בברכה מצולמת ששודרה בטקס אמר ד”ר אנדרו ויטרבי, שהפקולטה קרויה על שמו: “אני תמיד שמח לברך את קהילת הטכניון – סטודנטים, פרופסורים ועובדים, ובמיוחד את אלה של הפקולטה המשנה היום את שמה.” ויטרבי, ממייסדי חברת קוואלקום וממציאו של אלגוריתם ויטרבי, תרם לפקולטה תרומות רבות, הגדולה שבהן בסך 50 מיליון דולר בשנת 2015. “הנדסת חשמל ומדעי המחשב אינם יכולים להתקיים זה ללא זה,” הוא אמר, “בלי פריצות הדרך של מהנדסי האלקטרוניקה והפיזיקאים של שנות ה-40 וה-50 לא היו מחשבים מודרניים; ומהצד השני, במאה ה-19 ניסה פרופ’ צ’רלס בבג’ מקיימברידג’ לבנות מחשב ללא חשמל – ונכשל. לכן עלינו לחגוג היום את החיבור בין הנדסת חשמל להנדסת מחשבים ולומר ‘שהחיינו’.”
פרופ’-מחקר יעקב זיו, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת, שזכה לאחרונה במדליית הכבוד של האיגוד הבינלאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE), אמר כי “איכותה של הפקולטה מבוססת על שלושה יסודות המקיימים ביניהם היזון חוזר: תוכנית עשירה של לימודים ומחקר המסייעת לבוגרי הפקולטה לא רק להיקלט בתעשייה באופן מיידי אלא גם לפתח יכולות שרידות בעולם של חדשנות טכנולוגית משתנה ; גיוס הסטודנטים הטובים ביותר, שחלקם ירצו להמשיך ללימודים מתקדמים ולהמשיך במחקר; וגיוס חברי סגל מעולים שיעסקו במחקר טכנולוגי עתידי, חדשני ומתקדם.”
פרופ’-מחקר יעקב זיו (מימין) עם פרופ’-מחקר שלמה שמאידיקן הפקולטה עם חברי הנהלת הטכניון
דיקן הפקולטה פרופ’ שימקין הוסיף כי “לפקולטה להנדסת חשמל, בשמה הקודם שאותו נושאים בגאווה יותר מחמישה עשר אלף בוגרים, זכויות בכורה בהתפתחות תעשיית ההייטק הישראלית, והיא ידועה בעולם כמרכז של מצוינות במחקר ובהוראה. גם בשמנו החדש נשאף להמשיך ולקיים מחקר בחזית העולמית, ולהקנות לבוגרינו את החינוך ההנדסי הטוב שבנמצא בכל תחומי הנדסת החשמל, האלקטרוניקה והמחשבים.”
יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה, אלעד פריצקי, אמר כי “אנחנו, הסטודנטים בפקולטה, אוהבים את שינוי השם כי הוא משקף את הרחבת הפעילות בפקולטה. זו פקולטה המאופיינת ברוח צעירה ויזמית ובמגוון רחב של תחומים, וכשאני מביט לאחור אני יודע שבחרתי נכון. בשם הסטודנטים והבוגרים אני מודה לפקולטה, המהווה בית חם לכולנו.”
