ראש המכון לחקר התחבורה: סיכויים ואזהרות לקראת עידן “הרכב האוטונומי”
פרופ’ יורם שיפטן, ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, עוסק זה שנים רבות בסוגיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות בעולם התחבורה. במסגרת זו הוא חוקר את השלכותיהם של “הרכב האוטונומי”, ושל אמצעי מדיניות משלימים כגון מיסוי ותמחור על התנהגות הצרכנים.
פרופ’ שיפטן, חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אומר כי “ראשית יש לתקן את התפיסה המוטעית לגבי המונח ‘רכב אוטונומי’. רכב זה אינו אוטונומי כי הוא אינו פועל על דעת עצמו אלא על פי ההנחיות שהוא מקבל. לפיכך נכון יותר לכנותו ‘רכב אוטומטי’. מעבר לכך, עלינו להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של מעבר לתחבורה המבוססת על כלי רכב כאלה ולכוון את המהפכה הזאת לכיוון הרצוי.”
מהפכת הרכב האוטומטי כבר אינה בגדר מדע בדיוני. הניצנים שהופיעו כבר בשנות ה-70 בגרמניה, ביפן, באיטליה (פרויקט ארגו), באיחוד האירופי ובארצות הברית (DARPA Grand Challenge) הבשילו בשנים האחרונות לכדי מכוניות ממשיות המשתלבות בשטף התחבורה. גוגל הציגה את הפלא הטכנולוגי ב-2014, וחברת טסלה חוללה מהפכה של ממש שהדביקה את תעשיית הרכב כולה. בשנה שעברה הציעה חברת אובר נסיעות מבחן ברכב אוטומטי ברחובות פיטסבורג.
“אין ספק שהרכב האוטונומי יחולל שינוי עצום בשוק המכוניות ובמערכת התחבורה,” אומר פרופ’ שיפטן, “אבל ההחלטה להשתמש ברכב אוטונומי תלויה בסוגי השירותים שיספקו כלי הרכב האלה, בתמחור שלהם ובמדיניות שתיקבע לגביהם. אם נשאיר לחברות הרכב והטכנולוגיה להוביל את השוק, נקבל עולם שמתנהל מתוך הנטייה המסורתית לבעלות על רכב פרטי. עולם כזה יתאפיין בהחמרה של ההשפעות החיצוניות השליליות המוכרות לנו: גודש, זיהום ובזבוז זמן ואנרגיה.”
המכונית האוטומטית עלולה למשל להגדיל את העומס בכבישים בשל נכונותם של המשתמשים – שיוכלו לעבוד, לקרוא ולנוח בדרך ולא יידרשו לחפש חנייה – לצאת לנסיעות ארוכות יותר מבחינת זמן ומרחק. ילדים, זקנים ובעלי מוגבלויות יוכלו גם הם לנסוע ברכב פרטי ללא צורך בנהג, מה שעלול להגדיל את מספר המכוניות על הכביש.
הפתרון הכולל לבעיית העומס הוא קישורם של כל כלי הרכב למערכת בקרה מרכזית. הרכב האוטומטי הנוכחי של גוגל אמנם יודע לציית לרמזורים ולתמרורים אבל אינו מקושר למערכת כזאת, שרק היא תוכל למצות את היתרונות העצומים של הרכב האוטומטי. הרחבת השימוש ברכב אוטומטי תעלים את עלויות הנהג ותקדם שירותים של שיתוף נסיעות. ניהול נכון של שיתוף הנסיעות עשוי לצמצם את הגודש אפילו אם יגדל מספר הנוסעים הכולל.
“את המהפכה הזאת אי אפשר ולא רצוי לעצור,” מסכם פרופ’ שיפטן. “מה שנוכל לעשות כמתכננים וכמקבלי החלטות הוא להטות אותה בכיוון החיובי. לדוגמה, בהפחתת הבעלות על רכב פרטי ובעידוד שיתוף הנסיעות כמערכת משלימה למערכות תחבורה ציבורית. לדוגמה, בפיתוח תחבורה ציבורית חכמה שתפתור את בעיית המייל האחרון – היכולת להגיע ביעילות לתחנת הרכבת. יתר על כן, אפשר להתחיל בפעולות אלה כבר היום ולא לחכות להפיכתו של הרכב האוטונומי לחיזיון נפוץ.”
“לכוון את המהפכה הזאת לכיוון הרצוי.” פרופ’ יורם שיפטן
