עדי הבר, דוקטורנטית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, זכתה בפרספרופסור מיכאל חורב למצוינות בכימיה תרופתית ופיתוח תרופות. היא מבצעת את הדוקטורט בהנחייתו של פרופסור זאב גרוס, בשיתוף עם פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הפרס ניתן על ידי הסקציה לכימיה תרופתית של החברה הישראלית לכימיה לסטודנטים מבריקים במיוחד (דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים). עדי הבר זכתה בפרס על הצטיינותה בהובלת מחקר לטיפול בטרשת עורקים מהמעבדה הכימית עד לניסויים קדם-קליניים. תרומתה המחקרית האחרונה של עדי נסקרה בכתב העת Highlights in Chemical Science, שבו הודגש המחקר הישראלי על תפקידם של נוגדי חימצון קטליטיים במניעת נזקים עורקיים המובילים למחלות לב וכלי דם.
המדענים הראו כי נוגדי חמצון חדשים שהוכנו במעבדה, הקרויים קורולים, יכולים למנוע תהליכים המעורבים בהתפתחות של טרשת עורקים. הייחודיות מתבטאת בזיקה גדולהשל אותם קורולים לשני נשאי הכולסטרול העיקריים: LDL, “הכולסטרול הרע”, ו-HDL, “הכולסטרול הטוב”. קישור זה מגן על LDLו-HDLמפני צורוני חמצן פעילים (רדיקלים חופשיים). נזקים חמצוניים לנשאי הכולסטרול הללו מעורבים בהתפתחות נגע טרשתי, שבסוף הדרך מוביל לסתימת העורקים, עניין שגובר עם הגיל והחשיפה לגורמי סיכון. היפותזת העבודה של החוקרים הייתה שקישור הקורול ל-LDLו-HDLיגן עליהם מפני חמצון בדופן העורק, שם קיים עודף גדול של חומרים מחמצנים (מצב הקרוי “עקה חמצונית”).
מנגנון הפעולה של החומרים שפותחו במעבדתו של פרופסור זאב גרוס שונה מהותית מזה של נוגדי חמצון תזונתיים. המרכיבים הפעילים במיץ רימונים, יין אדום וכן אנטי-אוקסידנטים טבעיים אחרים, עוברים חמצון בעצמם בכדי להגן על מרכיבים חיוניים יותר. לעומת זאת, כל מולקולת קורול מפרקת אלפי צורוני חמצן וחנקן פעילים לחומרים בלתי מזיקים מבלי שהיא עצמה נפגעת. החוקרים הוכיחו שטיפול של נשאי הכולסטרול עם הקורול מונע את פעילותו המזיקה של LDLושומר על מגוון תכונותיו המועילות של HDL. את העיכוב של התפתחות טרשת עורקים הם המחישו באמצעות טיפול בעכברי מעבדה עם הקורול.
קלאוס ג’ייקוב, מומחה מאוניברסיטת Saarland בגרמניה, מסביר כי אלו ממצאים חשובים שתהיה להם השפעה גדולה על תכנון נוגדי חימצון בעתיד. “כעת אפשר להצמיד נוגדי חמצון קטליטיים ליעדים הקשורים בעקת חמצון,וכך לספק הגנה מושלמת נגד הנזק הנגרם על ידי צורוני חמצן וחנקן פעילים. זו פריצת דרך חשובה בדרך לפיתוח הדור הבא של נוגדי חמצון חכמים, רב תכליתיים. נוגדי חמצון כאלה חשובים במיוחד בתחום מחלות הלב.”
פרופסור גרוס (המנחה הראשי של עדי הבר) הוא ראש המעבדה לכימיה ביו-אי-אורגנית וקטליזה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ומכהן גם כסגן המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. פרופסור מיכאל אבירם (המנחה המשני של עדי הבר) הוא ראש המעבדה לחקר ליפידים, ומשמש גם כמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
מחקר זה מומן ע”י הקרן הלאומית למדע וע”י קרן הרברט אירווינג למחקר סרטן וטרשת עורקים.
בתמונה: עדי הבר. צילום – דוברות הטכניון.