בוגר הטכניון אליעד פרץ דורג בין 50 המדענים הצעירים המבטיחים בארצות הברית, זכה למענקים מרשימים מאוניברסיטת קורנל ומ-NASA, וקיבל הצעה מפתה מאוניברסיטת קולומביה – אבל לא שוכח את התמיכה שקיבל מהטכניון בלימודי התואר הראשון
ב- 1 באוגוסט יחל בוגר הטכניון אליעד פרץ את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קורנל, שתעניק לו תמיכה של 300 אלף דולר. אוניברסיטת קולומביה הציעה לו תנאים דומים, אבל הוא בחר לבסוף בקורנל.
פרץ הוא כיום חוקר-אורח באוניברסיטת קורנל, שם הוא מקדיש את רוב זמנו למחקר במעבדה למערכות יצירתיות (Cornell Creative Machines Lab). “זו אחת מ-12 מעבדות המחקר הטובות בארצות הברית, והעבודה כאן מתמקדת בצד התכנות (אופטימיזציה וחיזוי) וביצירת מודלים פיזיים בשיטות מתקדמות כמו מדפסות-ננו תלת ממדיות. בין השאר אנחנו מייצרים תאים סולריים בארכיטקטורות תלת ממדיות (Nanoscribe), ועלים מלאכותיים המפיקים מתאן.”
“אליעד נתן דחיפה משמעותית למחקר שלנו בתקופה קצרה מאוד,” אומר ראש המעבדה פרופ’ הוד ליפסון – גם הוא בוגר הטכניון. “יש לנו מזל שהוא עובד כאן איתנו, וכמובן, עבורי זה תענוג לעבוד עם בוגר טכניון נוסף.”
אליעד פרץ נולד וגדל באילת עם עוד חמישה אחים ואחיות. “החיים באילת היו בעיקר חוויה – עיר של שמש, ים ושקט. בדיוק מה שהייתי צריך.” אביו היה איש צבא ואמו – מורה ילידת בריטניה. מאז ומעולם התעניין בתעופה ובמדעים, ולכן התגייס לקורס טיס (שממנו נשר), ואחרי השירות הצבאי ומכינה בטכניון החל ללמוד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. כאן גם הכיר את אשתו, שהגיעה לטכניון כחוקרת צעירה מארצות הברית. עכשיו הם שם, במולדתה, אבל לשניהם ברור שהבית הוא כאן בישראל, וקורנל היא רק תחנה לקראת המשך הקריירה. “לא קל לי בארצות הברית, כי אני מאמין שהמשפחה אינה ‘דבר חשוב’ אלא הכול, והמשפחה שלי נמצאת בישראל. אני יודע שהחיים לוקחים אותנו למקומות מופלאים, אבל הלב תמיד מחזיר אותי הביתה.”
אחד מביקוריו האחרונים בישראל היה בסוף אוקטובר 2014 בנסיבות משמחות ועצובות כאחת. סבו, הרב משה פרץ ז”ל, היה בן 86 וידע שימיו ספורים. לכן הזמין את נכדו למושב שלו – גדיש – כדי להשיא אותו לחברתו אבבי. זמן קצר לאחר החתונה מת הסב.
על הקו ל-NASA
במקביל לדוקטורט שלו בקורנל ישהה אליעד במשך שלושה חודשים בשנה באתר NASA בלאנגלי, וירג’יניה. זאת לאחר ש-NASA והקרן הלאומית למדע בארצות הברית (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו גם הן מענק של 300 אלף דולר ו-250 אלף דולר בהתאמה; קרן הרץ כללה אותו ברשימת הפיינליסטים של פרס הרץ (Hertz Fellowship), ובכך הציבה אותו ברשימת 50 המדענים הצעירים המבטיחים בארצות הברית.
הכבוד הגדול והמענקים המרשימים אינם מבלבלים אותו לרגע. “אני נרגש כמובן מהאפשרויות שכל זה פותח בפני,” הוא אומר, “אבל לא שוכח מאין הגעתי – מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. זכיתי להכיר את נשיא הטכניון כשראיינתי אותו בעיתון הסטודנטים ובתכנית שלי ברדיו הטכניון, והוא ליווה אותי בהמשך, גם בתקופות קשות – רבים מבני משפחתי חלו בסרטן. בלי תמיכתו, ובלי הליווי של היחידה לקידום סטודנטים בטכניון, קשה לי להאמין שהייתי מסיים את התואר. תודה רבה גם לדוד חי על התמיכה הרבה באותן שנים.”
