דירת 140 מ”ר עם נוף לים ברובע עירוני תוסס. זה נשמע כמו חלום נדל”ני מתוק במיוחד. עכשיו תדמיינו את החלום הזה צף על המים עם רחש הגלים. עדיין קורץ אבל כבר יותר מורכב.
המורכבות הזאת קרצה לחוקר (מהנדס) ולאדריכל הימי ד”ר גיל ואנג, שמחקר הדוקטורט שלו עסק בבחינת ההיתכנות של הקמת מבני מגורים בים. תחת הכותרת “מבנים מודולריים צפים – הוכחת היתכנות לפיתוח עירוני בים” התמודד ואנג עם האתגר ההנדסי והאקולוגי שפרויקט שכזה מזמן. מחקר זה, שנערך בהנחיית פרופ”ח יסכה גולדפלד, פרופ”ח נתאי דרימר ופרופ”ח יחיאל רוזנפלד, יזכה אותו ביום שני הקרוב בתואר דוקטור לפילוסופיה מהטכניון.
מבחינת האתגר ההנדסי, הבחירה לבחון היתכנות של מגורים הגדילה את המאמץ. ואנג מספר שבתחילת הדרך חשב לבחון היתכנות של בניית פרויקטי תשתית בים, אבל לטעמו מדובר באתגר מצומצם יחסית. מגורים, בניגוד למבנים כמו מאגרי דלקים או תחנות כוח, דורשים התאמה לגבלות הגזרה של נוחות אנושית. איש לא ירצה לגור בדירה שעולה ויורדת עם גלים של 8 מטרים. “ברמת הטכנולוגיה אפשר לבנות פרויקט תשתית בים כבר מחר, אבל השאלה שעמדה מולי עיניי היתה איך יוצרים מערכת מבנית שיודעת להתמודד עם גלים ומספקת תחושת מגורים דומה לתחושת המגורים בחוף,” הוא מסביר.
ההצעה של ואנג מתמודדת עם אתגרים כגון גלים של פעם במאה שנה, שימור תחושת הנוחות היומיומית וההשפעות האקולוגיות של בנייה בים. לכן, בניגוד לפרויקטים שנבנו בים על קרקע מיושבת או מיובאת וכך יצרו בעיות אקולוגיות עד כדי פגיעה בסביבות ימיות, המחקר של ואנג מתמקד בבנייה מאלמנטים שצפים על פני הים. כך הם מאפשרים לאור השמש לחדור לים וגם לא משנים את משטרי הזרימה – בעיקר את זרימת החול בקרקעית הים.
למחקר הדוקטורט הגיע ואנג אחרי שמונה שנים שבהן עבד כאדריכל ימי במשרד לתכנון מגה-יאכטות בהולנד. עם חזרתו לישראל רצה להמשיך לעסוק בתכנון כלי שיט. זאת מתוך תפיסה שמדובר בתעשייה שמתאימה לישראל כיוון שהבנייה בפועל יכולה להתקיים בכל מקום בעולם. הוא פנה למכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ושם הוצע לו לחקור את הנושאים הקרובים לליבו במסגרת דוקטורט ישיר. “אחרי שתכננתי יאכטות בעלויות של 400 מיליון יורו לפרויקט הבנתי שמדובר בעולם טכנולוגי שהוא מאתגר אבל הכול בו אפשרי. בחברה בהולנד נהגו לומר שאין בעיות הנדסיות אלא יש אתגרים שאפשר לפתור. את התפיסה הזו הבאתי גם למחקר.”
ואנג מתכנן לצאת בקרוב למחקר פוסט-דוקטורט בנושא “ערים חכמות לא שקועות” שיתמקד בחלק מסוים ממחקר הדוקטורט – יצירת שוברי גלים צפים מספינות ישנות שסיימו את תפקידן. כיום ספינות כאלה מובלות למזרח אסיה ושם הם מפורקות ויוצרות בעיה סביבתית. המחקר העתידי של ואנג יבדוק את היתכנות השימוש המחודש בספינות אלה כפתרון להתמודדות עם עליית פני הים ועם הצורך בהרחבת שטחי המגורים.