מאחר שמסלול שביט סוויפט-טאטל קבוע וכך גם מסלול כדור הארץ, מטר זה צפוי בכל שנה מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט לערך. שיאו צפוי בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט. שמו של המטר נגזר מקבוצת הכוכבים פרסאוס, כיוון שלצופים נדמה שכל המטאורים יוצאים מאזור זה בשמיים.
כדי לצפות השנה בשיא המטר חשוב למצוא פינה חשוכה בלילה שבין חמישי לשישי, רצוי אחרי חצות בהתחשב בזרם המטאורים ובשקיעת הירח, להביט לכיוון צפון-מזרח (קבוצת פרסאוס) ולהמתין בסבלנות.
מעניין לדעת ששביט “סוויפט-טאטל” תועד לראשונה על ידי אסטרונומים סינים בשנת 69 לפני הספירה ונחשב בעבר לגוף שמימי המאיים על החיים בכדור הארץ עקב גודלו הרב יחסית (קוטר הגרעין שלו הוא 26 ק”מ) וכן בשל מסלולו המחזורי הקרוב לכדור הארץ ומהירותו (כ-59 ק”מ לשעה). חישובי מסלולי התנועה שלו ושל כדור הארץ העלו כי בעוד כ-2,500 שנה יימצא השביט מיליוני קילומטרים “בלבד” מכדור הארץ, מרחק קטן יחסית בסקאלות אסטרונומיות, אולם הסיכוי להתנגשות מוערך בפחות מאלפית האחוז. לו היה מתנגש בכדור הארץ היה מביא השביט לפגיעה קשה יותר מזו אשר הביאה להכחדת הדינוזאורים, ולכן מותר לנו לשמוח שההסתברות נמוכה. אגב דינוזאורים – בימים אלו תוכלו לפגוש אותם בתערוכת “סודות הדינוזאורים” אצלנו במדעטק הקיץ.
מי שמתקשה לצאת בלילה יוכל לצפות בשידור החי של נאס”א בפייסבוק
תודות לד”ר אפרת סבח, הפקולטה לפיזיקה