Beyond CMOS: From Devices to Systems
בימים שני-שלישי, 6-5 ביוני 2017, יתקיים בטכניון הכנס השנתי ע”ש סיידן תחת הכותרת Beyond CMOS. ההקשר ההיסטורי הרחב של הכנס השנה הוא מיצויו של חוק מור, שנוסח
ב-1965 על ידי מייסד אינטל גורדון מור. חוק מור קבע כי מספר הטרנזיסטורים הנכנסים לשבב אחד מוכפל מדי שנתיים הודות למזעור הבלתי פוסק של רכיבים אלקטרוניים. בשנים האחרונות מתברר שהחוק מיצה את עצמו, ותהליך המזעור המתמשך הזה מגיע לקצו באזור הממדים הנוכחיים (טרנזיסטורים בגודל של כ-14 ננומטר). לכן לא דרוש “עוד מאותו הדבר” אלא שינוי פרדיגמה עמוק, למשל בביטול ההפרדה המסורתית בין מעבד לזיכרון, שראשיתה ב-1945.
המארגנים, פרופ’ אבינעם קולודני וד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, אומרים כי הכנס ידון באפיקים חדשים שיאפשרו לאנושות לפרוץ את צוואר הבקבוק שנוצר כתוצאה ממיצוי חוק מור ומהמבוי הסתום ביכולות המזעור באלקטרוניקה ובמחשוב. אפיקים אלה כוללים מערכות זיכרון מהירות מאוד, זניחת ההפרדה הקיימת בין מעבד לזיכרון, חישוב מקבילי ומערכות מחשב המחקות את פעולת המוח.
דוברים מרכזיים ועיקרי הכנס:
- הדובר הראשי, פרופ’ ג’ובאני דה מיקלי, ראש המכון להנדסת חשמל ולמערכות משולבות ב-EPFL (המכון הטכנולוגי הפדרלי בלוזאן) ובעבר חבר סגל באוניברסיטת סטנפורד: טכנולוגיות חדשות במחשוב ובתקשורת.
- פרופ’ אלי יבלונוביץ’ מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, חתן פרס הארווי של הטכניון (2013) ופרופסור-אורח בפקולטה להנדסת חשמל: החלפת הטרנזיסטור בהתקנים במתח נמוך. יבלונוביץ, מייסד תחום הגבישים הפוטוניים, נתקל בתחילת הדרך בספקנות קרירה והמאמר החשוב ביותר שלו כמעט נדחה ב-1986 על ידי כתב העת .Physical Review Letters בסופו של דבר פורסם המאמר וזכה מאז בכ-8,000 ציטוטים – מקום שני בהיסטוריה של כתב העת.
- פרופ’-משנה ראמז דניאל: כשהביולוגיה פוגשת את האלקטרוניקה. פרופ’-משנה ראמז מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מפתח עם פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון חיבורים חדשניים בין חיידקים ורכיבים אלקטרוניים. המטרה: לפתח רכיבי מחשב שיעבדו בדומה לתהליכים ביולוגיים.
- פאנל טכנולוגיה בנושא האתגרים הטכנולוגיים במחשוב. בהנחיית פרופ’ אבינעם קולודני מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון.
- פרופ’ לאון צ’ואה מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה: 10 דברים שלא ידעתם על מֶמריסטורים. צ’ואה בן ה-81 הגה את קונספט הממריסטור בתחילת שנות ה-70, כשאמר כי במערכות האלקטרוניות הקיימות, המבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל, חסר רכיב נוסף. הוא קרא לו ממריסטור (memory resistor) – נגד המסוגל לזכור מצבים ובכך לפתוח את צוואר הבקבוק של זיכרונות המחשב ולהקפיץ את ביצועי המחשב לגבהים חדשים
פרופ’ צ’ואה הציג את האלגוריתמיקה שמאחורי הרעיון כבר ב-1971, אך רק ב-2008 הכריזה חברת HP, במאמר השער ב-Nature, כי מצאה את אותו רכיב. - ד”ר שחר קוטינסקי ידבר על פיתוח memristive memory processing unit – יחידת זיכרון המסוגלת לבצע חישובים. יחידות כאלה יבטלו, במקרים רבים, את הצורך להעביר את המידע בין הזיכרון למעבד שהוא המגבלה המשמעותית ביותר במחשבים כיום.
- שני מושבים בכנס יעסקו בחישוב נוירומורפי – מחשבים המחקים את פעילות המוח. אחד המושבים יעסוק בטכנולוגיה הנדרשת לייצור רשתות עצביות אלקטרוניות והשני יעסוק במערכות אלה וביישומיהן (בינה מלאכותית, מערכות לומדות ועוד).
- ד”ר בועז איתן, מייסד “סייפן”: פרספקטיבה אישית על ההיסטוריה ועל העתיד של זיכרונות פלאש. איתן, שנפל בשנת 1970 בשבי הסורי בהיותו טייס קרב, למד במהלך שלוש שנות השבי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה. כששוחרר חזר לשירות קבע כטייס קרב ובהמשך השלים שלושה תארים בפיזיקה באוניברסיטה העברית. ב-1999, לאחר קריירה באינטל ובחברות נוספות, הקים את “סייפן” שחוללה מהפכה בתחום זיכרון הפלאש ונמכרה כעבור עשור בכמיליארד דולר. כיום הוא מנכ”ל ויו”ר של חברת הזנק בתחום המכשור הרפואי.
- האם התעשייה ערוכה למהפכת האחסון? פאנל של בכירים בתעשייה בהנחיית רפי נווה, ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון ובהשתתפות נציגים בכירים ממלנוקס, סמסונג, ווסטרן דיגיטל, מכון מקס פלנק ועוד.
לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן