התחזית: התבהרות

קירה רדינסקי סיימה את הדוקטורט ויצאה לדרך חדשה, עם תוכנה מהפכנית לניבוי עסקי ועם זריקת עידוד מ-MIT Technology Review

בשנה שעברה נפרדה קירה רדינסקי מהטכניון אחרי עשור של לימודים אינטנסיביים, שהחלו בגיל 15 והסתיימו בקבלת תעודת הדוקטורט, וכיום היא שקועה עד מעל לראש בסטארט-אפ החדש שלה, SalesPredict.  ימי העבודה שלה ארוכים אבל מרתקים – “כי אני בוחרת בעצמי את הפרויקטים שלי, ועושה מה שאני הכי אוהבת” – והחופשות שלה קצרות אבל הכרחיות: “כי חופשה היא הזדמנות לפגוש אנשים חדשים, שהם בעצם העולמות הכי מעניינים שאפשר לגלות.”

 ספרי קצת על SalesPredict .

זו חברת תוכנה שהקמתי יחד עם ירון זכאי-אור. מה שאנחנו מציעים ללקוח שלנו הוא מערכת שמספקת לו את ה’לידים’ הרלוונטיים – כלומר את רשימת הלקוחות הפוטנציאליים שלו –  וזאת על סמך כריית מידע ממערכת ה-CRM  של הלקוח.

 וזה עובד?

בהחלט. הפתרון שלנו משפר משמעותית את המכירות – שיפור של 75% עד 100%. יש לנו נבחרת מצוינת של מהנדסים, מדעני מידע ומומחים לעסקים, שפועלת יחד כדי לרתום את המדע לתחום העיסקי. לשמחתי, משקיעים כמו ‘פיטנגו’ רואים את הפוטנציאל שלנו, והשקיעו בנו השנה מיליון דולר. אני מאמינה שאנחנו עושים כאן משהו עצום, שישנה את פני הכלכלה.

 מה הקשר למחקר שלך בטכניון?

העיקרון דומה: ניבוי ארועים עתידיים (או יצירת מידע חדש) על סמך ארועי עבר (או מידע קיים). במהלך המחקר בטכניון גיליתי, למשל, שסופות הוריקן מובילות לעליה במחיר הנפט. גיליתי שכשאישיות בכירה עושה דהומניזציה של אוכלוסיית-מיעוט כלשהי באמצעות כינויי גנאי כגון ‘עכברושים’ או ‘ג’וקים’, זהו, במקרים רבים, סימן מקדים לרצח עם. כיום אני יודעת לחזות התפרצות של מגיפות כולרה.

 תוכלי להרחיב בעניין האחרון?

בשיטה שפיתחתי גילינו שהשילוב בין בצורת וסופות מוביל ב-84% מהמקרים למגיפת כולרה. ב-1982, לדוגמה, היתה בבנגלדש בצורת, וכעבור שנה התחוללו שם סופות. התוצאה: כולרה. ב-2006 היתה בצורת בְּאנגולה, וכעבור שנה סופות, ואז – כולרה. המערכת שפיתחתי מגלה את הדפוסים האלה, את המִתאמים האלה, ומשליכה אותם על העתיד. כך הצלחנו לחזות התפרצות של כולרה בקובה – אחרי 130 שנה של הפוגה מהמחלה.

 מה אפשר לעשות עם המידע הזה?

בהקשר של כולרה, אספקה של מים נקיים בולמת את מגיפת הכולרה. המערכת שלי אמנם לא יכולה לספק בעצמה את המים האלה, אבל היא יכולה לכוון גופים ממשלתיים ואחרים לפתרון הנכון. כיום יש לי קשרים עם ארגונים שונים במטרה ליישם את הידע הזה בשטח. בנושא אחר, הצלחנו לנבא התקוממויות במצרים ובטורקיה על סמך המִתְאָם בין מחירי לחם גבוהים ואלימות משטרתית לבין התקוממות עממית – מִתאם שפועל בכ-90% מהמקרים. הידע הזה עשוי לכוון את מקבלי ההחלטות להתנהגות אחראית יותר, שהיא אינטרס של כולנו.

 מהיכן את אוספת את המידע?

מדובר בכמויות אדירות של מידע, ולכן חייב להיות כאן איסוף אוטומטי – זה הכוח של השיטה שפיתחתי. במחקר בטכניון סרקתי ספרוּת מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1851 ואילך, בניסיון למצוא מִתאם חזק בין ארועים מסוגים שונים.

 את מחפשת קשרים ספציפיים?

לא, וזו הגדוּלה של המערכת – שהיא מגלה מִתאמים במקומות לא צפויים. המחשב אינו חכם יותר מהאדם, אבל הוא מסוגל להתמודד עם כמות עצומה של נתונים ולמצוא קישורים בלתי צפויים. מאחר שמדובר בתהליך של למידה (מתוך הכללות), אנו מצליחים לזהות מִתאמים שלא היינו מוצאים באמצעות אינטואיציה אנושית.

לדוגמה, בשלב מסוים גיליתי שצפויה עלייה עולמית במחירי האייפדים. זה בהחלט עניין אותי ברמה האישית מפני שרציתי לקנות אייפד, אבל בנוסף לאכזבה האישית התעוררה בי סקרנות – למה שמחירי האייפדים יעלו? בדיעבד הסתבר שאחד המפעלים שמספקים רכיבים למכשירים האלה נפגע בצונאמי ביפן. זה קשר שלא יכולתי לחשוב עליו בעצמי ולכן לעולם לא הייתי מחפשת אותו באופן יזום. אגב, התחזית ההיא התממשה תוך חודשיים.

 מהן מגבלות החיזוי שלך?

ראשית כל, אני יכולה לזהות רק תבניות שכבר התקיימו בעבר. שנית, אני זקוקה למידע, ולא בכל תחום המידע זמין ופומבי. לדוגמה, הייתי רוצה מאוד לנתח את הקשר בין סטטוסים בפייסבוק לבין התאבדויות, וכך לנבא – ואולי למנוע – התאבדויות עתידיות. אבל כאן, כמו בתחומים אחרים, יש מגבלות הקשורות להגנת הפרטיות. בעניין הזה אני מאמינה בפתיחת המידע – כולל מידע גנטי וביומטרי – כאמצעי לשיפור ההתמודדות שלנו עם מחלות ובעיות אחרות. ככל שיהיה יותר ידע, היכולות שלנו ישתפרו. ברור שלא צריך להיות פזיז בחשיפת מידע לציבור, אבל גם לחשש מחשיפת מידע יש מחיר משמעותי.

 יש מישהו שמשמש לך מודל לחיקוי?

אילון מאסק, מייסד ‘טסלה’, בגלל האומץ לשאוף לדברים גדולים באמת שנראים בלתי אפשריים, ולממש את השאיפה הזאת באמצעות טכנולוגיה מהפכנית. גם אני רוצה להיות כמוהו: להשפיע, לשנות, להטביע חותם. אני רוצה להיזכר כמי ששינתה משהו בעולם, זאת אומרת שתוך עשר-עשרים שנה אוכל להסתכל לאחור ולהיות מרוצה ממה שעשיתי, מההשפעה החיובית שלי על האנושות. זה בהחלט הדחף העיקרי שמניע אותי.

 יש לך חגורה שחורה בקרטה. מה הקשר?

אני מאמינה שיש קשר מהותי בין קרטה, מחקר וקריירה עסקית. בשלושת התחומים אתה חייב לדעת להתאושש מכשלונות ולנסות שוב ושוב, גם אם אינך יודע מה תהיה התוצאה. כשאתה מאמין בעצמך, אין לך שום סיבה להרים ידיים.

  מטאורית

 “המחשב אינו חכם יותר מהאדם, אבל הוא מסוגל להתמודד עם כמות עצומה של נתונים ולמצוא קישורים בלתי צפויים.”

 קירה רדינסקי נולדה באוקראינה ועלתה לישראל כילדה קטנה. “השקיעו בי הרבה, ולמדתי לקרוא בגיל 4.” בבחינת הבגרות במתמטיקה קיבלה 99, ניגשה למועד ב’ – ושוב קיבלה 99.  בגיל 15 היא החלה ללמוד בטכניון, וכאן השלימה שלושה תארים בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’ (מדעי המחשב). במהלך הדוקטורט, שכותרתו Learning to Predict the Future using Web Knowledge and Dynamics,  נסעה לחטיבת המחקר של מיקרוסופט ארה”ב, ושם עבדה עם אריק הורוביץ ועם סוזן דומיי. “מהו הטכניון עבורי?  מקום שנתן לי ללכת עם הסקרנות שלי כמעט בלי הגבלות – ואלה התנאים להתפתחות של פריצות דרך מדעיות. הטכניון, ובעיקר תוכנית המצוינים, איפשרו לי לעסוק במחקר כבר בתקופת התואר הראשון, ולהתעמק בכל תחום שעניין אותי. הלימודים כאן היו גם הזדמנות לפגוש אנשים מדהימים, ביניהם המנחה שלי, פרופסור שאול מרקוביץ’.”

מחקריה של ד”ר רדינסקי זיכו אותה בפרסים מטעם גופים שונים, ביניהם גוגל, יאהו ופייסבוק, והשנה היא שובצה ברשימת ‘הממציאים הצעירים’ של מגזין MIT Technology Review ל-2013. ברשימה זו נחשפים מדי שנה 35 ממציאים בולטים שגילם אינו עולה על 35, וד”ר רדינסקי נכנסה אליה “בהיותה ממציאה יוצאת מן הכלל, ולנוכח עבודתה הבולטת בתחום התוכנה”. עם כוכבי העבר ברשימות ‘הממציאים הצעירים’ נמנים לארי פייג’ וסרגיי ברין, מייסדי גוגל; מארק צוקרברג, ממייסדי פייסבוק; וג’ונתן אייב, המעצב הראשי של אפל.

“קירה היא חוקרת מבריקה בעלת תכונות ייחודיות,” אומר פרופסור מרקוביץ’, שהנחה אותה בלימודיה לתארים מתקדמים בטכניון. “היא משלבת יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות וסקרנות עם העזה – שילוב נדיר שאופייני לממציאים מצטיינים – ובמחקר הדוקטורט שלה היא תקפה בעיה שנראתה בלתי פתירה בכלים הנוכחיים. ההעזה שלה בבחירת הבעיה, והיכולת המדעית שהפגינה בפתרונה המוצלח, הן שהביאו להכללתה ברשימה של MIT”.