הקריירה המופלאה של אילן שפילינגר כוללת הדרכה בצופים, שלושה תארים טכניוניים, דוקטורט בגיל 26 ופרס בטחון ישראל בגיל 33. ראיון עם אחד הישראלים הבכירים ביותר במיקרוסופט:
“נדדתי בהדרגה מהאקדמיה לתעשייה לא מפני שלא אהבתי את המחקר, אלא מפני שהבנתי את הקסם שביצירת מוצר שלם, מוגמר. אם כחוקר באקדמיה יכולתי לפתח, לכל היותר, רכיב קטן במחשב-על כלשהו, הרי שכמהנדס אני בונה כיום מערכות שהילדים שלי יכולים לשחק בהן ולהתלהב מהן.”
אילן שפילינגר, מבכירי מיקרוסופט כיום, נולד וגדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי. הוא היה פעיל מאוד בצופים, והמשיך בהדרכה גם לאחר שהחל ללמוד בטכניון כעתודאי. כאן הוא גם שר במקהלת הטכניון וריכז את המקהלה והתזמורת. הוא המשיך לתואר שני בהנחיית פרופסור רן גינוסר (הנדסת חשמל), ולתואר שלישי בהנחיית פרופסור גבי זילברמן (מדעי המחשב), וקיבל את הדוקטורט בגיל 26. בהמשך שימש מרצה בטכניון, והקורסים שלו (שצולמו בווידיאו) משמשים את הסטודנטים עד היום.
בשנת 1993 קיבל ד”ר שפילינגר את פרס בטחון ישראל על פיתוחיו בתקופת שירותו הצבאי. אחרי שהשתחרר עבד באינטל כמהנדס תכן ראשי ואז ב-IBM כמנהל תכן. למיקרוסופט, מקום עבודתו הנוכחי, הצטרף בסוף 2007, והמציא את ה”קינקט” (“פרויקט נטאל”) על בסיס החיישנים שפותחו בחברת “פריימסנס” הישראלית. תפקידו הנוכחי במיקרוסופט הוא סגן נשיא לחומרה.
בביקורו בישראל לרגל כנס ISCA(ראו מסגרת) הציג שפילינגר את קינקט (Kinect) החדש – החישן המהפכני שפותח במיקרוסופט עבור קונסולת Xbox One, שנחשפה באחרונה בתערוכת E3 בלוס אנג’לס. “זו בהחלט קפיצת מדרגה. לא פיתוח של טכנולוגיה קודמת אלא משהו חדש לגמרי, שבניגוד לפיתוחים קודמים הוא Microsoft inside – פיתוח פנימי של מיקרוסופט.” בין התכונות (פיצ’רים) החדשות שכוללת המצלמה: מדידת דופק על סמך צילום של תנועות פנים, זיהוי עקבי של שישה משתמשים במקביל, מעקב אחר תנועות עיניים, פעולה בתנאי תאורה משתנים, וזיהוי פנים ברזולוציה גבוהה (רבע מיליון פיקסלים). לאחר הרצאתו בכנס (ראו מסגרת בעמוד הבא), שכללה שני סרטונים שהופקו במיקרוסופט, התפנה שפילינגר לראיון קצר.
כולם הולכים כיום על מיזעור והפחתת מחירים. במובן הזה אתם הולכים נגד הזרם.
המטרה שלנו היא להביא דור חדש של קינקט, עם ביצועים חדשים ויכולות חדשות. הורדת עלויות ומיזעור הם מטרות חשובות, אך קהל היעד שלנו, המתמקד במשחקים, מעוניין בראש ובראשונה בביצועים חזקים ובשיפור יכולות – ולכן הצבנו את שני אלה בראש סולם העדיפויות.
איך באמת מחליטים אילו תכונות הן הכי חשובות?
בביזנס הזה דרושה אינטואיציה טובה – ולא מעט מזל. אתה רוצה לקלוע לצורכי המשתמשים, ואין לזה נוסחה מדויקת לזה. לפעמים אתה עובד המון על איזו אפליקציה נהדרת, והיא לא מצליחה כמו שציפית. גם לנו, בקינקט החדש, יש המון תכונות חדשות שאי אפשר לדעת מראש מה מהן יתפוס. מכיוון שאנחנו מתמקדים בשימושים שקשורים לכושר, הוספנו חיישן שמזהה קצב לב. אנשי התוכנה שלנו שידרגו את ניתוח הקול לרמות חסרות תקדים. אבל בסופו של דבר, רק המשוב מהמשתמשים יבהיר לנו אילו תכונות במוצר שלנו הופכות אותו ללהיט.
הצרכנים של היום תובעניים מאוד.
בשוק הזה אתה חייב לצמצם את התקלות למינימום. 90% הצלחה, כלומר 10% תקלות, זה ממש לא מספק. משתמש שייתקל ברמה כזו של תקלות לא יהיה מרוצה. לכן המוצרים שלנו עוברים תהליכי בדיקה ארוכים לפני שאנחנו משחררים אותם לשוק.
בניתם כאן משהו חדשני מאוד. האם תִפתחו אותו ליישומים נוספים מלבד Xbox?
בתחום הקינקט אנחנו חייבים להתמקד במשימה אחת, אחרת לא נוכל להיות הכי טובים, והמשימה שלנו – הביזנס שלנו – הוא עולם המשחקים והתנועה (כושר וריקודים), שהם התחומים המבוקשים ביותר בהקשר של קינקט. עם זאת, תוך פחות משנה, הקינקט יהיה זמין לסביבת חלונות/PC וכל מי שרוצה מוזמן לפנות אלינו לקבלת רישוי לשימוש בו.
ארכיטקטורת מחשבים – מפת הדרכים
אילן שפילינגר התראיין למגזין הטכניון במסגרת ביקורו בישראל לרגל כנסISCA ה-40 לארכיטקטורת מחשבים. מנהל הכנס, פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון, אמר כי כנסיISCA מפגישים את האנשים המובילים בתחום ארכיטקטורת המחשבים בעולם, ומציגים את החידושים המחקריים המרכזיים בתחום תכנון מערכות מחשב בעולם. “ארכיטקטורת מחשבים פירושה תכנון של הרכיבים, והמחשב השלם, על פי ההגדרות הפונקציונליות. ממש כמו בארכיטקטורה, שם אתה מתכנן את הבניין ואת מרכיביו על פי הפונקציות שאתה מייעד להם.”
לפני הכינוס נערכה סדנה מיוחדת, שבה נבחנו בין השאר המגמות המרכזיות בתחום, האתגרים וכיווני ההתפתות המרכזיים האפשריים. פרופסור מנדלסון, שהוא פרופסור אורח בטכניון (הפקולטות לחשמל, מדעי המחשב והמרכז להנדסת מחשבים – ,( TCE אמר כי “קשה לדעת איך תיראה ארכיטקטורת המחשבים עוד עשר ועשרים שנה, אבל כאן אנחנו מנסים לשרטט את ‘מפת הדרכים’ של התחום הזה, באמצעות הגורמים המובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.”
פרופסור מנדלסון הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם עשה גם את התואר השני. את הדוקטורט שלו, בתחום הנדסת חשמל, עשה באוניברסיטת מסצ’וסטס באמהרסט. לאחר מכן עבד בטכניון, יצא לתעשייה, וחזר לטכניון כעבור 15 שנים. לדבריו, זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים – ואף שזה כנס בינלאומי הנערך בחסות האגודות IEEE ו ACM- הטכניון סייע רבות בקיומו השנה. “אני שמח על קיומו של הכנס בישראל, והעובדה שהקהילייה הסכימה לקיים את הכינוס בפעם השנייה בארץ היא אות לחוזקה של ישראל בתחום חשוב זה.”
בשירות האמנות
המוזיקאי דוד גורדון, מוזיקאי ואמן פרפורמנס בעל תואר שני במוזיקה וטכנולוגיה, החל לעבוד עם קינקט בעקבות פציעת ספורט. “ניגנתי על בס, גיטרה ופסנתר, אבל הפציעה ניטרלה לי את הידיים, וחיפשתי דרכים חדשות למוזיקה ולאמנות.” העבודה על הכלי האלקטרוני טרמין (theremin) הובילה אותו לקונסולת Wii , וממנה המשיך לקינקט. “קינקט נותן לי בעצם את מפת המִפרקים, ואני עושה איתה כל מיני דברים באמצעות צילום ותכנון. המכשיר הוא בעצם הקונטרולר שלי, במקום מקלדות וכפתורים, והוא מאפשר לי לעשות דברים באוויר בלי הממשק הפיזי המסרבל. ככה אני לוקח את הטכנולוגיה הזאת מהייעוד המקורי לשדה האמנות, וזה בטח לא פחות מעניין מנגינת ג’ז בחתונות – שזה מה שעשיתי בעבר.”