65 פטנטים של הטכניון אושרו בארה”ב בשנת 2014, והציבו את הטכניון במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות
דירוג של האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים, שנוסדה בארה”ב בשנת 2010, מציב את הטכניון במקום ה-31, ברשימה המדרגת אוניברסיטאות בעולם לפי מספר הפטנטים שלהן שאושרו בארה”ב בשנת 2014. הטכניון, עם 65 פטנטים בשנה, מקדים ברשימה זו אוניברסיטאות נודעות ובהן ייל, דיוק, ראטגרס, USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה) ואוניברסיטת טוקיו, וכן את כל המוסדות הישראליים האחרים שנכנסו לדירוג: אוניברסיטת ת”א (מקום 43), מכון ויצמן (מקום 52) והאוניברסיטה העברית (מקום 73). בראש הרשימה דורג MIT, שטיפס מהמקום השני לראשון עם 453 פטנטים מאושרים בשנה שעברה.
אלה כמה מהפטנטים הטכניוניים שאושרו בארה”ב בשנת 2014: פיגומים רפואיים, מערכת לניטור מעבר אוויר בריאות, מערכת להדמיה מהירה של הרשתית, מנועים מולקולריים נטולי חיכוך, התקן חדשני להפרדת חמצן מאוויר, בטריות אוויר-סיליקון ומערכת לאיבחון מוקדם של גידולים במעי הגס.
פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, בירך את החוקרים, חברי הסגל והסטודנטים על ההישג המרשים. “מיסחור פיתוחים ורישום פטנטים הם עבורנו מטרות אסטרטגיות, הקשורות בהידוק הקשר בין האקדמיה והתעשייה. הטכניון משקיע משאבים רבים בנושא האלה, והמחלקה לפטנטים בטכניון בראשות אופיר אלון עושה עבודה מעולה. נמשיך לחתור לתרגום של מחקרים לטכנולוגיה מוגמרת ולהעברה של פיתוחים מהמעבדה לשוק.”
בני סופר, מנהל היחידה לפיתוח עסקים בטכניון (T³) שבתוכה פועלת המחלקה לפטנטים, אמר כי ההישג המרשים הוא “ביטוי לפתיחות הרבה של הטכניון לנושא החדשנות ולאיזון הקיים בו בין רוח יזמית ומצוינות אקדמית ומחקרית. בעשורים האחרונים מגביר הטכניון בהתמדה את הרכיב היזמי בהכשרת הסטודנטים, וזאת מתוך כוונה שבתום הלימודים יהיו הסטודנטים מצוידים לא רק בכלים מדעיים והנדסיים, אלא גם ביכולות ניהוליות ויזמיות שיאפשרו להם ‘להמציא את מקום עבודתם’ ולא רק להשתלב כשכירים בחברות קיימות.”
אישור פטנט הוא במקרים רבים שלב מקדים למיסחורה של טכנולוגיה/המצאה, וגם בתחום המיסחור ביצע הטכניון קפיצת דרך מרשימה: תוך פחות מעשור זינקו ההכנסות ממיסחור מ-10.7 מיליון דולר בשנה (2008-9) ליותר מ-30 מיליון דולר (2015-2014). “צריך לקחת בחשבון שתקציב המחקר של הטכניון – 135 מיליון דולר בשנה – נמוך מאוד יחסית לאוניברסיטאות האחרות במחקר וקטן פי 20 מתקציב המחקר של MIT. אילו דורגו האוניברסיטאות לפי ההכנסות-ממיסחור ביחס להוצאות-המחקר היה הטכניון מדורג במקום השלישי, ומעליו רק אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ניו יורק.” סיכם סופר.
היחידה לפיתוח עסקים בטכניון (T³) פועלת במסגרת מוסד הטכניון למחקר ופיתוח ואחראית למיסחורו של הקניין הרוחני שמקורו בטכניון תוך הגנה עליו. בתחום זה בולטת הצלחת-המיסחור של “אזילקט” – תרופה שפותחה בשיתוף עם חברת טבע, על בסיס מחקרם של הפרופסורים מוסה יודעים וג’ון פינברג, והיקף מכירותיה עולה על 400 מיליון דולר בשנה. היחידה מנהלת אחזקות בכ-60 חברות פעילות, ובמהלך שלוש השנים האחרונות גייסו חברות הפורטפוליו של הטכניון יותר מ-200 מיליון דולר. עם החברות האלה נמנות ארגו (המפתחת מתקן הליכה לנכים), אקסלתא (מדיומים ותרביות תאים לתעשיית תאי הגזע), סלנטיס (דבק רקמות) אברהם פארמה (תרופות לאלצהיימר ולהפרעה קוגניטיבית קלה), קורינדוס (טכנולוגיה רובוטית המאפשרת לקרדיולוגים לבצע צינתור מרחוק), וייבסק (אבטחת מידע בטלפוניה של בסיס הרשת), ננוספאן (סיבים חכמים), אלמינדה (מערכת להדמיה של פעילות רשתות נוירונים במוח וטיפול על בסיס גירוי הרשתות), דיג’יפלקס (מוצרים לתעשיית הדפוס ולתהליכים תעשייתיים) ורג’נטיס (ג’ל לחידוש רקמות).
היחידה אחראית בין היתר גם לניהול תיק הפטנטים של הטכניון, הכולל למעלה מ-1,500 בקשות לפטנט ופטנטים רשומים.
לדירוג: http://www.academyofinventors.com/pdf/NAI-IPO-Top-100-Universities-2014.pdf